www.goTravel.co.il
הכתבה מעניינת? שלחו אותה בדואר למי שתרצו

הקש בתיבה את רצף האותיות המופיע למטה:

סיור בזאגרב בירת קרואטיה


סיור בזאגרב בירת קרואטיה
מאת: תמירה צדקיהו-חסון


זאגרב בירת קרואטיה והעיר הגדולה ביותר בה, שוכנת בצפון-מזרח המדינה, עם כמיליון תושבים החיים בעיר ובסביבתה. ההיסטוריה של העיר ארוכה וידוע שכבר במאה הראשונה לספירה הייתה במקום מושבה רומית. במשך מאות בשנים ידעה העיר כיבושים, קרבות ודם רב שנשפך בה. בעשור האחרון, לאחר שקרואטיה קיבלה את עצמאותה, הפכה זאגרב לאחד מיעדי הנופש המבוקשים באירופה והעיר משגשגת ופורחת.


הקתדרלה של זאגרב, מונטנגרו
הקתדרלה של זאגרב שצריחיה מתנשאים מעל העיר העתיקה (צילום: Suradnik13)
 
זאגרב היא עיר מודרנית, בעלת שדרות רחבות ידיים ובניינים מודרניים ממיטב סגנונות הבניה. רוב המבנים המודרניים נבנו לאחר רעידת האדמה הקשה, שפקדה את העיר בשנת 1880. אולי היה זה מזלו של האדריכל האוסטרי הרמן בולה (Hermann Bolle), שהגיע לעיר רק ארבע שנים קודם לכן ובגיל 35 יכול היה לתכנן את העיר כראות עיניו וכשרונו. השפעת הבניה האוסטרית וסגנון הבארוק מאפיינים את העיר גם כיום.
אזרחיה הותיקים של זאגרב, למעשה של יוגוסלביה לשעבר, מזכירים לא פעם את "גורד השחקים" הראשון, שנבנה ב-1958 ונחשב לפלא של ממש... אך כיום הבניין, על 13 קומותיו, נבלע בין גורדי השחקים הרבים.
בתי מלון בזאגרב
 
זאגרב על מפת קרואטיה  סמל זאגרב, קרואטיה
מיקומה של זאגרב וסמל העיר

שייט תעלות




 

סמל זאגרב - הזמנה בעירבון מוגבל

סמלה של זאגרב הוא טירה בעלת שלושה צריחים, על אחד מהם ירח ועל השני כוכב. שער החומה פתוח ומזמין את כולם להיכנס לעיר, אך זוהי הזמנה בעירבון מוגבל - כמו בכל עיר בימי הביניים, השער היה נסגר מדי ערב, למנוע כניסת ארחי פרחי.
השם זאגרב מופיע לראשונה בתעודות משנת 1094. מקור השם אינו ידוע, אך סביבו יש אגדות רבות. האם היה זה אחד מאנשי המלך שהביע את תסכולו (בקרואטית: זאגרב או)? ואולי האביר המסוקס שביקש מנערה יפה, מנדה שמה, שתשאב לו מעט מים מהבאר Dusho manda, zagrabi ("מנדה היקרה, השקיני").
מי יודע? על כל פנים, המזרקה בכיכר ילצ'יץ (Ban Josip Jelačić), כך מסופר, היא אותה הבאר של מנדה היפה ולכן נקראת מזרקת מנדשבץ' (Manduševac).
בתי מלון בקרבת כיכר ילצ'יץ - במרכז העיר העתיקה של זאגרב
 
 באר מנדשבץ' בכיכר ילצ'יץ, זאגרב, קרואטיה
באר מנדשבץ' בכיכר ילצ'יץ ביום העצמאות הקרואטי    (צילום: עליזה חרותי)
 
העיר נוסדה לפני יותר מ- 900 שנה, מחיבור בין שתי ערים ששכנו זו לצד זו, קפטול (Kaptol) וגראדץ' (Gradec). כבר ב-1242, כשהעיר הייתה שייכת לממלכת הונגריה, היא קיבלה מעמד של עיר חופשית מהמלך ההונגרי בלה ה-4, לאחר שנמלט וקיבל בה הגנה מהעות'מנים. מאוחר יותר היא הוכרזה גם כבירת קרואטיה וסלובניה, וקיבלה מהאפיפיור מעמד של עיר משכנו של הבישוף.
שתי הערים – קפטול וגראדץ', היו מוקפות חומות וביניהן זרם פלג נהר ששימש גבול. בין הערים הייתה תחרות - בקפטול ישבה הכמורה ובה הייתה הקתדרלה הגדולה, ואילו בגראדץ ישבו הסוחרים והכפריים. לעיתים קרובות התרחשו בעיר מלחמות דמים, ובאחת מהן נשפך דם כה רב, שפלג הנהר הפך אדום. מאז, למרות שהיום על אותו פלג בנו כביש, המקום נקרא נהר הדמים (Krvavi Most).
 
החל מהמאה ה-14, כשהאימפריה העות'מאנית החלה להתפשט, הייתה זאגרב עיר גבול חשובה. האוסטרים הקימו בה מצודה, בה ישב המושל האוסטרי. בשנת 1851 איחד המושל באן יוזף ילצ'יץ (Ban Josip Jelačić) את העיר, והיא הפכה למרכז התחייה הלאומית של הסלאבים הדרומיים. כאן הוכרז ב-1918 על ניתוק מהאימפריה האוסטרית ועל איחוד סלובניה וקרואטיה עם סרביה ומונטנגרו.
 
כיכר יוזף ילצ'יץ בזאגרב
פסלו של באן יוזף ילצ'יץ במרכז הכיכר על שמו בזאגרב  (צילום: כרמית וייס)
 

הקתדרלה ושני צריחיה המרשימים

כמעט מכל פינה בעיר נראים שני צריחיה הגבוהים של הקתדרלה של זאגרב, המתנשאים לגובה 105 מטרים. הקתדרלה, בסגנון הניאו גותי שאנו רואים היום, נבנתה על יסודות כנסייה מהמאה ה-12, שנהרסה ונבנתה מחדש לאורך השנים, בעקבות פגעי טבע ונזקי מלחמה.
לאחר רעידת האדמה של שנת 1880 היה צורך לשקם את החלקים הרבים שנפגעו, והיה זה גם כאן האדריכל הרמן בולה, שתרם לצורתה הניאו-גותית הנוכחית.
 
את הקתדרלה מקשטות עבודות אמנות נדירות, בהן פסלו של פול הקדוש (השליח פאולוס, שאול התרסי), מהמאה ה-13, ופסל עץ של הקדושים פול ופטר (השליח פטרוס, שמעון בר-יונה), מהמאה ה-14.
המאוזוליאום של הקרדינל אלסיוס סטפינאץ', הניצב בלב הקתדרלה, הוא עבודת אמנות מודרנית של הפסל הלאומי איבן מסטרוביץ. לאור כוונתו של האפיפיור הנוכחי להעלות את אלסיוס סטפינאץ' לדרגת קדוש, חייבת אני להזכיר כי לקרדינל זה חלק חשוב בגורל היהודים שהושמדו במחנה ההשמדה הנמצא לא הרחק מזאגרב, מחנה יאסנובאץ' (Jasenovac) ואף לייחד לו פרק בכתבה זו.
 
הקתדרלה של זאגרב, מונטנגרו
הקתדרלה של זאגרב   (צילום: עליזה חרותי)




 

דמותו השנויה במחלוקת של הקרדינאל אלסיוס סטפינאץ

בביקורי בזאגרב באפריל 1999, הופתעתי לראות על הקתדרלה, לכל אורכה, פרושה תמונת גבר, שאם זכרוני אינו מטעה אותי, היה לבוש בבגדי כמורה אדומים. מילובן, המדריך שליווה אותי, סיפר בגאווה שהארכיבישוף של זאגרב קיבל מהאפיפיור את התואר "מבורך", רק דרגה אחת לפני התואר "קדוש".
מילובן המשיך וסיפר על ההאשמות נגד מי שהיה הארכיבישוף בתקופת שלטון האוסטאשה [*], על מאסרו, ובין דבריו קלטתי גם "יד ושם"... עזר ליהודים...
 
לביקור הבא שלי כבר הייתי מוכנה. תלי תלים של מילים נכתבו על דמותו המאד שנויה במחלוקת:
הוא נולד ב-1898, בכפר קטן, כבן השמיני במשפחתו. בגיל 17 נלחם כחייל בצבא האוסטרו-הונגרי ונלקח בשבי. בשובו בגיל 19 החל ללמוד באוניברסיטת זאגרב ובגיל 24 החליט להיות נזיר ויצא לרומא. הוא שב בגיל 33 עם תואר דוקטור בתיאולוגיה ופילוסופיה. בשנת 1937 הוא חזר לשרת כארכיבישוף בכנסייה הקתולית בזאגרב.
 
לגבי שנות המלחמה חלוקות הדעות, הן בארצו קרואטיה והן מחוצה לה.
טענות ועדויות רבות מלמדות על היותו תומך של שלטון הדמים - האוסטאשה, ועל אחריותו לרצח יהודים, סרבים וצוענים. למרות זאת הוא דמות נערצת בקרואטיה, גיבור לאומי בקרב רוב האוכלוסייה, בטענה שהכל תעמולה קומוניסטית. הוא אכן היה בין מתנגדי המשטר הקומוניסטי בתום מלחמת העולם השנייה, הקומוניסטים האשימו אותו בשיתוף פעולה עם הנאצים והוא נכלא. הוא שוחרר ב-1954, נאסר עליו לחזור לתפקידו, ולמרות זאת האפיפיור הכריז עליו כקרדינל. עם מותו בשנת 1960 עדיין ריחפה השאלה האם היה משתף פעולה. בשנת 1985, בעקבות הודעה פומבית מפי "מרשיעו" של סטפאניץ', ש"הודה" שההאשמה היתה תפורה, הוא נוקה לחלוטין. 
שני אזרחים ישראלים פנו ליד ושם בבקשה להכיר בו כ"חסיד אומות עולם", אך לא הגיעה פנייה רשמית מהקהילה היהודית בזאגרב והבקשה נדחתה. בשנת 1997 התפרסמה כתבה מלווה בדוגמאות על היותו מציל יהודים, אך עדיין רבים יותר הם אלה הרואים בו פושע מלחמה.


אוסטאשה (Ustaše) היתה תנועה לאומנית קרואטית, בעלת זיקה עמוקה לקתוליות, שנוסדה ב-1929. התנועה שמה לה למטרה להקים מדינה קרואטית עצמאית, והכריזה על מאבק בשלטון המלוכני ביוגוסלביה.
חבריה ניסו לחסל סרבים, יהודים, צוענים, ובעיקרון את כל מי שהתנגדו לדעותיהם, מי שלא השתייכו לדתם (נוצרים קתולים) וכל מי שלא היה בן הלאום הקרואטי. כאשר עלו לשלטון במלחמת העולם השנייה, הם בנו מספר מחנות ריכוז, ואת מחנה ההשמדה יאסנובאץ.
 
הקתדרלה של זאגרב
המאוזוליאום של הקרדינל אלסיוס סטפינאץ' בלב הקתדרלה של זאגרב  (צילום: כרמית וייס)
 

פעמון הגנבים על המגדל

ממערכת ההגנה על העיר הימי-ביניימית גראדץ' נותר מגדל לוטרצ'אק (Lotrscak), שנבנה במחצית המאה ה-13, על פי דרישת המלך בלה ה-4. המגדל חולש על העיר המודרנית, גובהו 30 מטר וכתליו בעובי של 1.95 מטר.
שמו נגזר מאחד מתפקידיו של הפעמון שהיה עליו, שנקרא Campana Latrunculorum, שפירושו "פעמון הגנבים". הוא נבנה כדי לשמור על אחד משערי העיר, ומדי ערב היה הפעמון מצלצל ומודיע על סגירת השער. הגנבים, שחיכו לרדת החשכה כדי להתחיל ב"מלאכתם", נאלצו לעזוב את העיר בטרם נסגרו השערים, כי כמו ברבות מערי ימי הביניים, לזרים נאסרה הכניסה והשהות בלילה.
במחצית המאה ה-19 נוספה עוד קומה למגדל, והמבנה הפך למגדל שמירה מפני שריפות. בהמשך עבר המגדל גלגולים שונים והיום הוא פתוח לביקור קהל (ניתן לעלות אליו בקרונית כבלים). הפעמון כבר אינו מצלצל, אך במקומו יורה התותח, הנמצא בקומה הרביעית, מדי יום בשעה 12:00 בדיוק.
גם סביב התותח נקשרו לא מעט אגדות. אגדה אורבנית אחת, חביבה במיוחד, מספרת שבאחד הימים, כשהטורקים ישבו בעברו השני של נהר סאבה (Sava), ירה התותח בדיוק בשעה 12 ופגע במחנה הטורקי. אבל לא סתם במחנה הוא פגע, אלא בתרנגול שהוכן לארוחתו של הגנרל... האירוע המוזר גרם לטורקים להתקפל ולא לתקוף את העיר.
 
 
מגדל לוטרצ'אק, זאגרב, קרואטיה הקרונית העולה אל מגדל לוטרצ'אק, זאגרב, קרואטיה
מגדל לוטרצ'אק  והקרונית העולה אליו  (צילום: כרמית וייס)
 
 

סמלים על גג הכנסייה

כנסיית מארק הקדוש נבנתה במאה ה-13 בסגנון הרומנסק (סגנון שניסה להחיות את הסגנון הרומי), ממנו נשארו עדיין רק החלונות, מאחר ובמאה ה-14 היא שופצה, והפעם בסגנון גותי מאוחר.
על גג הכנסייה צוירו בעזרת רעפי קרמיקה צבעוניים, זה לצד זה, סמל העיר זאגרב וסמל קרואטיה. סמלה של זאגרב, כפי שסופר קודם לכן, הוא טירה שבחומה שלה שער פתוח. בסמל קרואטיה מופיעים סמלי המחוזות וכן לוח בעל ריבועים אדומים ולבנים, המזכיר לוח שחמט. סמל זה הופיע לראשונה בשנת 1508, והוא קשור לאגדה על אחד המלכים, שנשבה בידי הונציאנים. הוא קנה את חירותו לאחר שניצח בשלושה משחקי שח רצופים.
בסיור בכנסייה ניתן לצפות בכמה מפסליו של איבן מסטרוביץ', הפסל הלאומי.
 
כנסיית מארק הקדוש , זאגרב, קרואטיה
סמל זאגרב (מימין) וסמל קרואטיה (משמאל) על גג כנסיית מארק הקדוש  (באדיבות: תמירה צדקיהו-חסון)
 

בית הקברות והדמוגרפיה היהודית

מירוגוי (Mirogoj, "היער השלו") הוא בית קברות לשלוש הדתות המונותאיסטיות (מאמינות באל אחד) – נוצרים, מוסלמים ויהודים. הוא תוכנן והוקם על ידי הארכיטקט הרמן בולה בשנת 1876. במקום קבורים זה לצד זה גדולי האומה, אנשים חשובים, עשירים ופשוטי העם - מי בשדרת העמודים המפוארת, מי בחלקת קבר משפחתית ומי בקבר צנוע. חלקת קבר עולה סכום לא גבוה, אך יש גם אפשרות לתשלום שנתי קבוע, כאשר כל שנה על המשפחה לשלם עבור שמירת הקבר וטיפוח המקום. מי שלא שולם עבורו מועבר לאחר פרק זמן לקבר אחים, והחלקה נמכרת לבר-המזל (או לבר-מינן) הבא.
 
הכניסה לבית הקברות מירוגוי
הכניסה לבית הקברות מירוגוי    (צילום: עליזה חרותי)
 
בחלקת היהודים, שהנאצים לא נגעו בה, אפשר ללמוד שיעור בדמוגרפיה יהודית: בקברים המשפחתיים נראה מגן דוד על קבר ראש המשפחה, ואילו בקברים של הדורות הבאים נראה כבר צלב או שלא נמצא סימן דתי כלל.
בקבר של משפחת פינצי (Finzi), בתמונה הבאה, ניתן להבחין במגן דוד בראש הקבר המשפחתי, אולם ליד שמות הדור השני (שמות 3,4) מופיע כבר צלב קטן, ובדור השלישי כבר אין כל סמל דתי (אתאיסט?). וזה רק אחד מרבים אחרים.
 
קבר משפחה יהודית בבית הקברות מירוגוי
קבר משפחה יהודית בבית הקברות מירוגוי
 
בחלקה היהודית מוצב פסלו של משה רבנו אוחז בלוחות הברית, יצירה של הפסל אוגוסט אוגוסטינצ'יץ'. את הפסל הזמינה משפחה יהודית עשירה, לקשט בו את קבר המשפחה, אלא שלאחר מלחמת העולם השניה הוא הועבר לכאן כדי לשמש גל-עד לנרצחים. פרט מעניין - הדיברות שעל לוחות הברית, מצוינות רק בספרות, פרט לדיבר השישי "לא תרצח" ולדיבר השמיני "לא תגנוב".
 

יהודי זאגרב אז והיום

כבר במאה ה-10, במכתב של חסדאי אבן שפרוט למלך הכוזרים, הוא מספר שבמשלחת מלך קרואטיה אל הסולטאן העות'מאני היו שני יהודים, מר שאול ומר יוסף. במאה ה-15 ידוע על "בית יהודים", ששימש כנראה כמשרדי הקהילה. בתקופה זו היו היהודים "יהודי חסות" וסבלו מגירושים. מצבם השתפר במאה ה-19, אז הוקם בית הכנסת המרכזי, ואחר כך בית ספר עממי מודרני שפעל עד הכיבוש הגרמני.
הקיסר יוזף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה (1765-1790), העניק זכויות ליהודי האימפריה. באותם ימים מנתה אוכלוסיית העיר 2,000 יהודים, רובם אשכנזים. בין שתי מלחמות העולם נוסדה בעיר קהילה ספרדית, והקהילה הדתית התפלגה לרפורמים ואורתודוכסים. לפני מלחמת העולם השניה חיו בעיר 10,000 יהודים, אשר כ- 6,000 מתוכם הושמדו במלחמה.
היום חיים בעיר כ- 1,200 יהודים, ויש בה רב שמשמש את יהודי קרואטיה כולה. 
 
בבית הקברות מירוגוי  
פסל משה רבנו ולוחות הברית בבית הקברות מירוגוי    (צילום: עליזה חרותי)
 

בית כנסת או מרכז קהילתי מודרני

ברחוב פרשקה (Praška) שבלב ליבה של העיר, על קיר בית הפונה למגרש חניה, נתלה לוח ועליו נכתב: "במקום זה עמד בית הכנסת המרכזי של זאגרב, שהוקם בשנת 1867 ונהרס על ידי הפשיסטים בימי השואה בשנת 1941". בית הכנסת המפואר היה אחד ממבני הציבור הראשונים בעיר וזכה להערצה רבה. הוא נבנה בסגנון ניאו-מורי, ודגם שלו ניתן לראות במוזיאון העירוני של זאגרב.
 
בשנת 2000, לאחר שקרואטיה הפכה למדינה עצמאית, הוחזר המגרש לקהילה היהודית והממשלה נתנה את ברכתה להקים עליו בית כנסת. לפרויקט הבנייה התארגנו יחדיו גופים שונים, אורגנו מקורות כספיים, אך הפרויקט לא יוצא לדרך בשל חילוקי דעות בין הקהילה היהודית וקהילת בית ישראל. אי ההסכמות מתרכזות בעיקר סביב השאלה, האם לשחזר את בית הכנסת הישן או לבנות מרכז קהילתי מודרני. בביקורו בארץ, באוקטובר 2008, ציין ראש ממשלת קרואטיה את חשיבות בנייתו של בית כנסת בבירה.
 
 
דגם בית הכנסת, הנמצא במוזיאון של זאגרב, ולוח הזיכרון על קיר הבניין במגרש החנייה
 
מגרש החנייה ברחוב פרשקה, עליו עמד בית הכנסת, שלט הזיכרון על פינת הבניין משמאל
 
 



מלון מומלץ במרכז זאגרב

מלון אקדמיה (Hotel Academia) הוא מלון 4 כוכבים, הממוקם במדרחוב המסעדות והברים של העיר העתיקה (Ivana Tkalčića), מרחק הליכה קצר (750 מ') מהכיכר המרכזית ושאר אתרי התיירות בעיר. המלון מציע חניון מקורה (בתשלום), מסעדה, ארוחת בוקר עשירה, סוויטות ממוזגות לזוגות ומשפחות. המלון זוכה להמלצות אורחים חמות.
מלון אקדמיה – השוואת מחירים (שימו לב לתנאי הביטול)

מלון מומלץ במרכז זאגרב   מלון מומלץ במרכז זאגרב
מלון מומלץ במרכז זאגרב   מלון מומלץ במרכז זאגרב

מלון אקדמיה - סוויטות מרווחות ושירות אדיב במרכז זאגרב





מידע נוסף
בתי מלון בקרבת כיכר ילצ'יץ - במרכז העיר העתיקה של זאגרב
בתי מלון בקרבת שדה התעופה של זאגרב

כתבות נוספות
סיור בעקבות יהודי זאגרב
מוזיאונים מיוחדים בקרואטיה
על הדרך בין זאגרב לפליטביצה
שמורת אגמי פליטביצה





תמירה צדקיהו-חסון אודות הכותבת
תמירה צדקיהו-חסון, בעלת תואר ראשון בהיסטוריה ובמזרחנות ותואר ראשון ושני בעבודה סוציאלית. במשך שנים שילבה הדרכת טיולים עם עבודתה, וכיום מעדיפה לטייל באופן פרטי ולכתוב. כותבת במגזין טבע הדברים.

לקריאת כתבות נוספות של תמירה.








מספר צפיות: 34058
7151