.jpg)
.jpg)
רפובליקה סרפסקה והגשר על נהר דרינה
מאת: ד"ר רמי דברת
כשהגעתי למצוות קיבלתי במתנה ספרים רבים, כנהוג באותם ימים. בין הספרים היה גם ספר כיס צנוע בהוצאת "עם עובד". הציור על הכריכה תיאר גשר אבן ישן ושמו "הגשר על הדרינה", הנמצא ביוגוסלביה. לאחר מספר עמודים זנחתי לאנחות את הספר, אשר עלילתו עוסקת בעולמות שהיו אז רחוקים במרחב ובזמן.
העיר וישגראד (A) והעיר טרבינייה (B), בחלק הדרום-מזרחי של רפובליקה סרפסקה בבוסניה והרצגובינה
הגשר על נהר דרינה – הספר והמציאות
הגשר והעיר נדמו לי ממשיים הרבה יותר כאשר ביקרתי במקום, ואולי לכן הקריאה ברומן בפעם הזו היתה מרתקת ולא הניחה לי להשמיט את הספר מידי עד שסיימתי. מחברו של הספר, עימו עשיתי היכרות חטופה לפני כמעט חמישים שנה, הוא איוו אנדריץ', הנחשב לבכיר סופרי יוגוסלביה. גיבור הספר הוא הגשר על נהר דרינה ( Most na Drini ), או בשמו האמיתי גשר מהמט פשה סוקולוביץ' ( Mehmed Paša Sokolović ). העיר וישגראד ( Višegrad ) נמצאת בחלקה המרכזי של רפובליקה סרפסקה, המהווה חלק מבוסניה והרצגובינה, בסמוך לגבול עם סרביה. גשר האבן המשמש כגיבורו הראשי של הספר, וכן אתרים הקשורים למחבר, איוו אנדריץ', הם ה"כוכבים" התיירותיים של וישגראד. עוד על הקשר בין סרפסקה לבוסניה והרצגובינה
הגשר על נהר דרינה, גיבור רומן היסטורי מרתק (צילום: רמי דברת)
.jpg)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות אירופה לחצו לרשימת היעדים »
טיולים לאמריקה הצפונית לחצו לרשימת היעדים »
וישגראד של הגשר על הדרינה
לאחר נסיעה של מעל 100 קילומטר מזרחה מסרייבו, בירתה של בוסניה, בנופים הרריים וביום חם ומאובק, לא יכולתי שלא להתפעל מגשר האבן המפורסם הנטוי על נהר דרינה ( Drina ). הנסיעה עליו אסורה לכלי רכב, אך לא עמדתי בפיתוי, לפני שלמדתי יותר על צפונותיו של הגשר החניתי את הרכב ופסעתי בהליכה נינוחה לכל אורכו, כ- 180 מטר. לא הפסקתי להתפעם, הן ממראה הגשר כולו והן מחלקיו אשר נגלו לעיניי תוך כדי הליכה.
ממבט ראשון ניתן להבחין ב- 11 קשתות אבן יפהפיות, כל אחת מהן ברוחב של 10-15 מטר. הגשר הוא אחד ממאות מבנים אשר תוכננו בטורקיה וברחבי האימפריה העות'מנית, על ידי הארכיטקט העותמני הידוע מימר סינאן ( Mimar Sinan ). הגשר הוקם בשנים 1571-1577, בעבודה קשה של מאות פועלים, אם לא אלפים. עבודה קשה זו ויחסם הקשוח של הממונים העות'מנים אל העובדים, כמו גם היבטים וסיפורים אחרים הקשורים לבניית הגשר, מתוארים בספר הגשר על הדרינה.
הגשר על הדרינה, גיבור הספר בעיר וישגראד (צילום: רמי דברת)
הגשר שצופה על ההיסטוריה הגשר על הדרינה נבנה בהוראת הווזיר הגדול סוקולוביץ' ( Mehmed Paša Sokolović ), נוצרי מווישגראד במקור, אשר נחטף כילד להיות חייל בצבא הסולטן. סיפור חטיפתו מהעיר מופיע בתחילת ספרו של אנדריץ'. באמצע הגשר ניצב עמוד אבן רחב, עליו חקוקים שבחים לסוקולוביץ' ולמתכנני ובוני הגשר.
מצידו השני של הגשר, ניצב חלקו החשוב ביותר של הגשר מבחינת העוברים ושבים ותושבי המקום. זהו הקאפיה – ספסל אבן רחב, אשר שימש כמקום מנוחה לבאים בשערי העיר ומקום לישיבה נינוחה ושיחות בטלות לאחרים. איוו אנדריץ' נהג כילד וכנער להקשיב לסיפורי המבוגרים על הגשר, וחלק מסיפורים אלה שימשו חומרי גלם לספריו בכלל ולספר הגשר על הדרינה בפרט.
גשר האבן, אשר הוכרז על ידי אונסקו כאתר מורשת תרבות, עבר שיפוצים רבים במשך השנים, בין השאר לאחר שנפגע בשתי מלחמות העולם ובאין ספור שטפונות קשים. הידוע והבולט בהם התרחש בשנת 1898, כאשר מי הנהר כיסו כמעט את הגשר כולו.
אם נחזור לספר, הרי שאנדריץ' מתאר בו תקופה של 350 שנה לערך, מהמאה ה- 16 ועד למלחמת העולם הראשונה. תהפוכות רבות מתרחשות בתקופה ארוכה זו ושני דברים בולטים בה. הראשון הוא החיים המשותפים בין ארבע הקבוצות האתניות באזור זה של הבלקן – הרוב המוסלמי, הסרבים האורתודוקסים, היהודים והצוענים. דמויות רבות מתוארות מכל אחת מקבוצות אלה. העובדה הנוספת הבולטת – אנשים עוברים מהעולם, חלקם בנסיבות טרגיות המתוארות בספר, שליטים מתחלפים, והגשר עומד יציב בתלאות ותהפוכות ההיסטוריה והטבע. 
ספסל אבן רחב לצד הגשר על נהר דרינה, סיפורים על בניית הגשר סופרו עליו (צילום: רמי דברת)
אחרונת יהודי וישגראד
אם כבר הזכרנו את היהודים, הרי שזומנה לי הפתעה מרגשת בזכות מפגש עם היהודיה האחרונה שנותרה בעיר וישגראד, הגברת בוקיצה רומנו, אשה נחמדה ומבוגרת, המתגוררת בגפה במרכז העיר. בנה של הגברת רומנו הוא פרופסור למתמטיקה בעיר באניה לוקה ( Bania Luka ), וקרובי משפחתה חיים בישראל. בפגישתנו סיפרה גברת רומנו על שאירע ליהודים בימי מלחמת העולם השנייה בעיר. מתוך כ- 200 יהודים אשר התגוררו בה ערב מלחמת העולם השנייה, כרבע שרדו את המלחמה. גברת רומנו עצמה גורשה מהעיר ונכלאה במחנה ברגן בלזן. מבין הניצולים, משפחת רומנו לבדה חזרה להתגורר בעיר לאחר המלחמה, בעוד מרבית הניצולים האחרים עקרו לסרביה.
עדויות לחיי הקהילה היהודית של וישגראד יכולתי לראות בסיור שערכה לי מורה לסרבית, שפרשה לגימלאות ומגלה עניין רב בקהילה היהודית אשר חיה בעיר. ראיתי את בית הכנסת הספרדי, שנבנה ב- 1905 ושימש את הקהילה עד המלחמה. הסממן היהודי היחיד אשר נותר כאן, הם חלקים קטנים מהגדר המקורית של בית הכנסת, אשר חלקי מגני-דוד מתנוססים עדיין בראש עמודיה.
תמונה עגומה התגלתה לי כאשר ביקרתי בבית הקברות היהודי בפאתי העיר. כמה עשרות המצבות נשמרו במצב טוב, אך בית הקברות אינו מטופל ומגודר חלקית בלבד. תושבי העיר, ובתוכם המורה שהדריכה אותי, סרים מדי פעם ביוזמתם למקום ומוודאים כי לא נגרם בו נזק רב יותר.
בית הקברות היהודי, מורה שפרשה לגמלאות (בתמונה) וחבריה שומרים על המקום (צילום: רמי דברת)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות אירופה לחצו לרשימת היעדים »
טיולים לאמריקה הצפונית לחצו לרשימת היעדים »
בנה המפורסם של וישגראד
אתרים לא מעטים בעיר וישגראד קשורים לבנה המפורסם ביותר, איוו אנדריץ' ( Ivo Andrić ), מחבר הגשר על הדרינה. אפשר לראות (מבחוץ בלבד) את הבית אשר גדל בו כילד , ולהיכנס לכיתת בית הספר היסודי בה הוא למד, בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. בכיתה ניצב עדיין ציוד מקורי מאותה תקופה, כולל שולחנות תלמידים, שולחן מורה וחשבונית ענקית, אשר שימשה בשיעורי החשבון.
גולת הכותרת להנצחתו של הסופר היא מתחם ענק של תרבות ובילויים בשם אנדריצ'גר נבנה ביוזמתו של אמיר קוסטוריצה, במאי הקולנוע הידוע. קוסטוריצה, בעצמו סרבי יליד סרייבו, הקים מתחם ענק אשר במרכזו שיחזור של עיירה בוסנית מסורתית בת 400 שנה, אשר עומדת מול הגשר על הדרינה. במתחם נבנה בין היתר אולם אופרה ענק, והוא והפך למרכז תרבותי ואמנותי כבר בעת בנייתו, שהסתיימה בשנת 2014.
בית משפחתו של איוו אנדריץ' והכיתה בה למד, וישגראד (צילום: רמי דברת)
מתחם ענק של תרבות ובילויים שנקרא על שמו של איוו אנדריץ', וישגראד (צילום: רמי דברת)
חמאם טורקי שהפך לספא
למי שרוצה להירגע מההמולה (המעניינת, יש להודות) של המתחם הענק, מומלץ לסור לחמאם הנקרא וישגראד ספא ( Višegrad Spa ), הנמצא כ- 5 קילומטר צפונית לעיר, בלב יער אורנים. החמאם ניבנה בסוף המאה ה- 16 בהוראת הווזיר הגדול סוקולוביץ', אשר עמד גם מאחרי בניית הגשר המפורסם, והוא נבנה מאותו סוג אבנים מהן בנוי הגשר.
סיום סמלי לביקורי בעיר היה בספרייה העירונית, הנמצאת במרכז תרבות הקרוי על שם... כן ניחשתם נכון, איוו אנדריץ'. בין השאר, מצאתי בספרייה תרגומים של ספריו לכמה עשרות שפות, אך להפתעתי לא מצאתי את התרגום לעברית של "הגשר על הדרינה". עם שובי לארץ שלחתי להם אחד כזה. 
חמאם טורקי שהפך לספא, מצפון לעיר וישגראד (צילום: רמי דברת)
טרבינייה – העיר של הנהר
יעדנו השני בסיור בערי השדה של סרפסקה, היא העיר טרבינייה ( Trebinje ). העיר הנעימה נמצאת בדרומה של בוסניה והרצגובינה, בחבל הרצוגובינה ( Hercegovina ), בקרבת הגבול עם קרואטיה ומונטנגרו. האקלים כאן הוא ים-תיכוני, מאחר שהעיר שוכנת רק 10 ק"מ מחופי הים האדריאטי. הסובב בה מקבל תחושה של עירוב בין ישן וחדש, בין אוריינטלי לים-תיכוני.
העיר העתיקה של טרבינייה נבנתה בתקופת השלטון העות'מני, במאה ה- 18, על חורבות מרכז מסחר עתיק יותר. מרכזה של העיר הישנה היא כיכר רחבת ידיים, אשר בכל יום מתקיים בה שוק פירות וירקות מקומי צנוע. העיר מנסה לשחזר ימים טובים יותר בעברה, עת הייתה מרכז תיירות שוקק, בזכות מיקומה על הנהר טרבישניצה ( Trebišnjica ).
זרימתו החזקה של נהר טרבישניצה הואטה במידה ניכרת, בעקבות מפעל הידרואלקטרי וסכרים שנבנו במעלה הזרם, מצפון-מזרח לעיר. לצורך הפרויקט הועברו ממקומם מספר כפרים והועתק גשר האבן המפורסם – Perovic Arslanagic Bridge , אשר נבנה גם הוא על ידי ה"בנאי" של הגשר בוישגראד, בשנת 1574. סמל נוסף של הנהר הן טחנות המים הגדולות שלאורך גדותיו, מהן נותרו בתחומי העיר רק מספר בודד, שכבר אינן משמשות לתפקידן המקורי.
בתי מלון בעיר טרבנייה | עוד על ביקור בטרבינייה
תחנת מים על נהר טרבישניצה, אחת ממספר תחנות ששרדו (צילום: רמי דברת)
תצפית על טרבינייה והגשר העתיק שהועבר ממקומו (צילום: רמי דברת)
המנזרים והכנסיות של טרבינייה
בעיר טרבינייה וסביבותיה כנסיות ומנזרים רבים, שהמעניין שבהם הוא אולי כנסיית גראצ'אניצה ( Gračanica ), הניצבת על גבעה המשקיפה על העיר. זוהי כנסייה אורתודוקסית מרהיבה, שבנייתה הושלמה בשנת 2000, כהעתק מדויק של המבנה המקורי אשר הוקם במאה ה- 14 בקוסובו של ימינו.
בכנסייה נקבר המשורר בן העיר, יובאן דוצ'יץ' ( Jovan Dučić ). המשורר הסרבי הידוע נמלט לארה"ב בשנת 1941, בימי השלטון הגרמני, שם הוא מת וביקש בצוואתו להיקבר בעירו. משאלה זו מולאה רק 60 שנה לאחר מותו. דיוקנו של המשורר משתלב היטב בין דיוקנאות הקדושים שעל קירות הכנסייה. דוצ'יץ' נחשב לגיבור הלאומי של העיר. הוא תרם מספר רב של אנדרטאות ופסלי חוצות, הפזורים במרכז העיר, בהם גם אנדרטה לחללי מלחמת העולם הראשונה ופסל של קופידון, הניצב בגינה הסמוכה לקתדרלת הטרנספיגורציה הקדושה ( Cathedral of Holy Transfiguration ).
כנסיית גראצ'אניצה, העתק של כנסייה בקוסובו (צילום: רמי דברת)
היין של טרבינייה
שני ק"מ מדרום-מערב לטרבינייה, במנזר טוורדוס ( Tvrdoš ), אשר הוקם במאה ה- 16 על חורבות כנסייה עתיקה, מייצרים יין כבר מאות שנים. בזכות האקלים הנוח באזור זה, מגדלים כאן כרמי יין רבים, ובשנים האחרונות מפתחים בהצלחה רבה גם תעשיית יין מקומית מודרנית.
מארחיי לקחו אותי לביקור באחד מהיקבים המשובחים באזור טרבינייה – יקב אנדליץ' ( Anđelić ). כך בעודי לוגם יין ורנץ' ( Vrnac ), אחד היינות הטיפוסיים לאזור, הודיתי למזלי הטוב, אשר זימן אותי לחבל ארץ מרתק זה של בוסניה והרצגובינה ורפובליקה סרפסקה.
מידע נוסף
כתבות נוספות בנושא
רפובליקה סרפסקה – הבוסנים של סרביה
בדרך אל מוסטאר- העיר של הגשר
רפטינג על נהר דרינה - שייט של שלושה ימים בסירת קאנו
בוסניה והרצגובינה: פגישות עם אנשי הארץ
הגשר על נהר דרינה, גיבור רומן היסטורי מרתק (צילום: רמי דברת)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות אירופה לחצו לרשימת היעדים »
טיולים לאמריקה הצפונית לחצו לרשימת היעדים »
הגשר על הדרינה, גיבור הספר בעיר וישגראד (צילום: רמי דברת)
הגשר שצופה על ההיסטוריה הגשר על הדרינה נבנה בהוראת הווזיר הגדול סוקולוביץ' ( Mehmed Paša Sokolović ), נוצרי מווישגראד במקור, אשר נחטף כילד להיות חייל בצבא הסולטן. סיפור חטיפתו מהעיר מופיע בתחילת ספרו של אנדריץ'. באמצע הגשר ניצב עמוד אבן רחב, עליו חקוקים שבחים לסוקולוביץ' ולמתכנני ובוני הגשר.
מצידו השני של הגשר, ניצב חלקו החשוב ביותר של הגשר מבחינת העוברים ושבים ותושבי המקום. זהו הקאפיה – ספסל אבן רחב, אשר שימש כמקום מנוחה לבאים בשערי העיר ומקום לישיבה נינוחה ושיחות בטלות לאחרים. איוו אנדריץ' נהג כילד וכנער להקשיב לסיפורי המבוגרים על הגשר, וחלק מסיפורים אלה שימשו חומרי גלם לספריו בכלל ולספר הגשר על הדרינה בפרט.
גשר האבן, אשר הוכרז על ידי אונסקו כאתר מורשת תרבות, עבר שיפוצים רבים במשך השנים, בין השאר לאחר שנפגע בשתי מלחמות העולם ובאין ספור שטפונות קשים. הידוע והבולט בהם התרחש בשנת 1898, כאשר מי הנהר כיסו כמעט את הגשר כולו.
אם נחזור לספר, הרי שאנדריץ' מתאר בו תקופה של 350 שנה לערך, מהמאה ה- 16 ועד למלחמת העולם הראשונה. תהפוכות רבות מתרחשות בתקופה ארוכה זו ושני דברים בולטים בה. הראשון הוא החיים המשותפים בין ארבע הקבוצות האתניות באזור זה של הבלקן – הרוב המוסלמי, הסרבים האורתודוקסים, היהודים והצוענים. דמויות רבות מתוארות מכל אחת מקבוצות אלה. העובדה הנוספת הבולטת – אנשים עוברים מהעולם, חלקם בנסיבות טרגיות המתוארות בספר, שליטים מתחלפים, והגשר עומד יציב בתלאות ותהפוכות ההיסטוריה והטבע.
ספסל אבן רחב לצד הגשר על נהר דרינה, סיפורים על בניית הגשר סופרו עליו (צילום: רמי דברת)
אחרונת יהודי וישגראד
אם כבר הזכרנו את היהודים, הרי שזומנה לי הפתעה מרגשת בזכות מפגש עם היהודיה האחרונה שנותרה בעיר וישגראד, הגברת בוקיצה רומנו, אשה נחמדה ומבוגרת, המתגוררת בגפה במרכז העיר. בנה של הגברת רומנו הוא פרופסור למתמטיקה בעיר באניה לוקה ( Bania Luka ), וקרובי משפחתה חיים בישראל. בפגישתנו סיפרה גברת רומנו על שאירע ליהודים בימי מלחמת העולם השנייה בעיר. מתוך כ- 200 יהודים אשר התגוררו בה ערב מלחמת העולם השנייה, כרבע שרדו את המלחמה. גברת רומנו עצמה גורשה מהעיר ונכלאה במחנה ברגן בלזן. מבין הניצולים, משפחת רומנו לבדה חזרה להתגורר בעיר לאחר המלחמה, בעוד מרבית הניצולים האחרים עקרו לסרביה.
עדויות לחיי הקהילה היהודית של וישגראד יכולתי לראות בסיור שערכה לי מורה לסרבית, שפרשה לגימלאות ומגלה עניין רב בקהילה היהודית אשר חיה בעיר. ראיתי את בית הכנסת הספרדי, שנבנה ב- 1905 ושימש את הקהילה עד המלחמה. הסממן היהודי היחיד אשר נותר כאן, הם חלקים קטנים מהגדר המקורית של בית הכנסת, אשר חלקי מגני-דוד מתנוססים עדיין בראש עמודיה.
תמונה עגומה התגלתה לי כאשר ביקרתי בבית הקברות היהודי בפאתי העיר. כמה עשרות המצבות נשמרו במצב טוב, אך בית הקברות אינו מטופל ומגודר חלקית בלבד. תושבי העיר, ובתוכם המורה שהדריכה אותי, סרים מדי פעם ביוזמתם למקום ומוודאים כי לא נגרם בו נזק רב יותר.
בית הקברות היהודי, מורה שפרשה לגמלאות (בתמונה) וחבריה שומרים על המקום (צילום: רמי דברת)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות אירופה לחצו לרשימת היעדים »
טיולים לאמריקה הצפונית לחצו לרשימת היעדים »
בנה המפורסם של וישגראד
אתרים לא מעטים בעיר וישגראד קשורים לבנה המפורסם ביותר, איוו אנדריץ' ( Ivo Andrić ), מחבר הגשר על הדרינה. אפשר לראות (מבחוץ בלבד) את הבית אשר גדל בו כילד , ולהיכנס לכיתת בית הספר היסודי בה הוא למד, בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. בכיתה ניצב עדיין ציוד מקורי מאותה תקופה, כולל שולחנות תלמידים, שולחן מורה וחשבונית ענקית, אשר שימשה בשיעורי החשבון.
גולת הכותרת להנצחתו של הסופר היא מתחם ענק של תרבות ובילויים בשם אנדריצ'גר נבנה ביוזמתו של אמיר קוסטוריצה, במאי הקולנוע הידוע. קוסטוריצה, בעצמו סרבי יליד סרייבו, הקים מתחם ענק אשר במרכזו שיחזור של עיירה בוסנית מסורתית בת 400 שנה, אשר עומדת מול הגשר על הדרינה. במתחם נבנה בין היתר אולם אופרה ענק, והוא והפך למרכז תרבותי ואמנותי כבר בעת בנייתו, שהסתיימה בשנת 2014.
בית משפחתו של איוו אנדריץ' והכיתה בה למד, וישגראד (צילום: רמי דברת)
מתחם ענק של תרבות ובילויים שנקרא על שמו של איוו אנדריץ', וישגראד (צילום: רמי דברת)
חמאם טורקי שהפך לספא
למי שרוצה להירגע מההמולה (המעניינת, יש להודות) של המתחם הענק, מומלץ לסור לחמאם הנקרא וישגראד ספא ( Višegrad Spa ), הנמצא כ- 5 קילומטר צפונית לעיר, בלב יער אורנים. החמאם ניבנה בסוף המאה ה- 16 בהוראת הווזיר הגדול סוקולוביץ', אשר עמד גם מאחרי בניית הגשר המפורסם, והוא נבנה מאותו סוג אבנים מהן בנוי הגשר.
סיום סמלי לביקורי בעיר היה בספרייה העירונית, הנמצאת במרכז תרבות הקרוי על שם... כן ניחשתם נכון, איוו אנדריץ'. בין השאר, מצאתי בספרייה תרגומים של ספריו לכמה עשרות שפות, אך להפתעתי לא מצאתי את התרגום לעברית של "הגשר על הדרינה". עם שובי לארץ שלחתי להם אחד כזה.
חמאם טורקי שהפך לספא, מצפון לעיר וישגראד (צילום: רמי דברת)
טרבינייה – העיר של הנהר
יעדנו השני בסיור בערי השדה של סרפסקה, היא העיר טרבינייה ( Trebinje ). העיר הנעימה נמצאת בדרומה של בוסניה והרצגובינה, בחבל הרצוגובינה ( Hercegovina ), בקרבת הגבול עם קרואטיה ומונטנגרו. האקלים כאן הוא ים-תיכוני, מאחר שהעיר שוכנת רק 10 ק"מ מחופי הים האדריאטי. הסובב בה מקבל תחושה של עירוב בין ישן וחדש, בין אוריינטלי לים-תיכוני.
העיר העתיקה של טרבינייה נבנתה בתקופת השלטון העות'מני, במאה ה- 18, על חורבות מרכז מסחר עתיק יותר. מרכזה של העיר הישנה היא כיכר רחבת ידיים, אשר בכל יום מתקיים בה שוק פירות וירקות מקומי צנוע. העיר מנסה לשחזר ימים טובים יותר בעברה, עת הייתה מרכז תיירות שוקק, בזכות מיקומה על הנהר טרבישניצה ( Trebišnjica ).
זרימתו החזקה של נהר טרבישניצה הואטה במידה ניכרת, בעקבות מפעל הידרואלקטרי וסכרים שנבנו במעלה הזרם, מצפון-מזרח לעיר. לצורך הפרויקט הועברו ממקומם מספר כפרים והועתק גשר האבן המפורסם – Perovic Arslanagic Bridge , אשר נבנה גם הוא על ידי ה"בנאי" של הגשר בוישגראד, בשנת 1574. סמל נוסף של הנהר הן טחנות המים הגדולות שלאורך גדותיו, מהן נותרו בתחומי העיר רק מספר בודד, שכבר אינן משמשות לתפקידן המקורי.
בתי מלון בעיר טרבנייה | עוד על ביקור בטרבינייה
תחנת מים על נהר טרבישניצה, אחת ממספר תחנות ששרדו (צילום: רמי דברת)
תצפית על טרבינייה והגשר העתיק שהועבר ממקומו (צילום: רמי דברת)
המנזרים והכנסיות של טרבינייה
בעיר טרבינייה וסביבותיה כנסיות ומנזרים רבים, שהמעניין שבהם הוא אולי כנסיית גראצ'אניצה ( Gračanica ), הניצבת על גבעה המשקיפה על העיר. זוהי כנסייה אורתודוקסית מרהיבה, שבנייתה הושלמה בשנת 2000, כהעתק מדויק של המבנה המקורי אשר הוקם במאה ה- 14 בקוסובו של ימינו.
בכנסייה נקבר המשורר בן העיר, יובאן דוצ'יץ' ( Jovan Dučić ). המשורר הסרבי הידוע נמלט לארה"ב בשנת 1941, בימי השלטון הגרמני, שם הוא מת וביקש בצוואתו להיקבר בעירו. משאלה זו מולאה רק 60 שנה לאחר מותו. דיוקנו של המשורר משתלב היטב בין דיוקנאות הקדושים שעל קירות הכנסייה. דוצ'יץ' נחשב לגיבור הלאומי של העיר. הוא תרם מספר רב של אנדרטאות ופסלי חוצות, הפזורים במרכז העיר, בהם גם אנדרטה לחללי מלחמת העולם הראשונה ופסל של קופידון, הניצב בגינה הסמוכה לקתדרלת הטרנספיגורציה הקדושה ( Cathedral of Holy Transfiguration ).
כנסיית גראצ'אניצה, העתק של כנסייה בקוסובו (צילום: רמי דברת)
היין של טרבינייה
שני ק"מ מדרום-מערב לטרבינייה, במנזר טוורדוס ( Tvrdoš ), אשר הוקם במאה ה- 16 על חורבות כנסייה עתיקה, מייצרים יין כבר מאות שנים. בזכות האקלים הנוח באזור זה, מגדלים כאן כרמי יין רבים, ובשנים האחרונות מפתחים בהצלחה רבה גם תעשיית יין מקומית מודרנית.
מארחיי לקחו אותי לביקור באחד מהיקבים המשובחים באזור טרבינייה – יקב אנדליץ' ( Anđelić ). כך בעודי לוגם יין ורנץ' ( Vrnac ), אחד היינות הטיפוסיים לאזור, הודיתי למזלי הטוב, אשר זימן אותי לחבל ארץ מרתק זה של בוסניה והרצגובינה ורפובליקה סרפסקה.
מידע נוסף
כתבות נוספות בנושא
רפובליקה סרפסקה – הבוסנים של סרביה
בדרך אל מוסטאר- העיר של הגשר
רפטינג על נהר דרינה - שייט של שלושה ימים בסירת קאנו
בוסניה והרצגובינה: פגישות עם אנשי הארץ
ספסל אבן רחב לצד הגשר על נהר דרינה, סיפורים על בניית הגשר סופרו עליו (צילום: רמי דברת)
בית הקברות היהודי, מורה שפרשה לגמלאות (בתמונה) וחבריה שומרים על המקום (צילום: רמי דברת)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות אירופה לחצו לרשימת היעדים »
טיולים לאמריקה הצפונית לחצו לרשימת היעדים »
בנה המפורסם של וישגראד
אתרים לא מעטים בעיר וישגראד קשורים לבנה המפורסם ביותר, איוו אנדריץ' ( Ivo Andrić ), מחבר הגשר על הדרינה. אפשר לראות (מבחוץ בלבד) את הבית אשר גדל בו כילד , ולהיכנס לכיתת בית הספר היסודי בה הוא למד, בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. בכיתה ניצב עדיין ציוד מקורי מאותה תקופה, כולל שולחנות תלמידים, שולחן מורה וחשבונית ענקית, אשר שימשה בשיעורי החשבון.
גולת הכותרת להנצחתו של הסופר היא מתחם ענק של תרבות ובילויים בשם אנדריצ'גר נבנה ביוזמתו של אמיר קוסטוריצה, במאי הקולנוע הידוע. קוסטוריצה, בעצמו סרבי יליד סרייבו, הקים מתחם ענק אשר במרכזו שיחזור של עיירה בוסנית מסורתית בת 400 שנה, אשר עומדת מול הגשר על הדרינה. במתחם נבנה בין היתר אולם אופרה ענק, והוא והפך למרכז תרבותי ואמנותי כבר בעת בנייתו, שהסתיימה בשנת 2014.
בית משפחתו של איוו אנדריץ' והכיתה בה למד, וישגראד (צילום: רמי דברת)
מתחם ענק של תרבות ובילויים שנקרא על שמו של איוו אנדריץ', וישגראד (צילום: רמי דברת)
חמאם טורקי שהפך לספא
למי שרוצה להירגע מההמולה (המעניינת, יש להודות) של המתחם הענק, מומלץ לסור לחמאם הנקרא וישגראד ספא ( Višegrad Spa ), הנמצא כ- 5 קילומטר צפונית לעיר, בלב יער אורנים. החמאם ניבנה בסוף המאה ה- 16 בהוראת הווזיר הגדול סוקולוביץ', אשר עמד גם מאחרי בניית הגשר המפורסם, והוא נבנה מאותו סוג אבנים מהן בנוי הגשר.
סיום סמלי לביקורי בעיר היה בספרייה העירונית, הנמצאת במרכז תרבות הקרוי על שם... כן ניחשתם נכון, איוו אנדריץ'. בין השאר, מצאתי בספרייה תרגומים של ספריו לכמה עשרות שפות, אך להפתעתי לא מצאתי את התרגום לעברית של "הגשר על הדרינה". עם שובי לארץ שלחתי להם אחד כזה.
חמאם טורקי שהפך לספא, מצפון לעיר וישגראד (צילום: רמי דברת)
טרבינייה – העיר של הנהר
יעדנו השני בסיור בערי השדה של סרפסקה, היא העיר טרבינייה ( Trebinje ). העיר הנעימה נמצאת בדרומה של בוסניה והרצגובינה, בחבל הרצוגובינה ( Hercegovina ), בקרבת הגבול עם קרואטיה ומונטנגרו. האקלים כאן הוא ים-תיכוני, מאחר שהעיר שוכנת רק 10 ק"מ מחופי הים האדריאטי. הסובב בה מקבל תחושה של עירוב בין ישן וחדש, בין אוריינטלי לים-תיכוני.
העיר העתיקה של טרבינייה נבנתה בתקופת השלטון העות'מני, במאה ה- 18, על חורבות מרכז מסחר עתיק יותר. מרכזה של העיר הישנה היא כיכר רחבת ידיים, אשר בכל יום מתקיים בה שוק פירות וירקות מקומי צנוע. העיר מנסה לשחזר ימים טובים יותר בעברה, עת הייתה מרכז תיירות שוקק, בזכות מיקומה על הנהר טרבישניצה ( Trebišnjica ).
זרימתו החזקה של נהר טרבישניצה הואטה במידה ניכרת, בעקבות מפעל הידרואלקטרי וסכרים שנבנו במעלה הזרם, מצפון-מזרח לעיר. לצורך הפרויקט הועברו ממקומם מספר כפרים והועתק גשר האבן המפורסם – Perovic Arslanagic Bridge , אשר נבנה גם הוא על ידי ה"בנאי" של הגשר בוישגראד, בשנת 1574. סמל נוסף של הנהר הן טחנות המים הגדולות שלאורך גדותיו, מהן נותרו בתחומי העיר רק מספר בודד, שכבר אינן משמשות לתפקידן המקורי.
בתי מלון בעיר טרבנייה | עוד על ביקור בטרבינייה
תחנת מים על נהר טרבישניצה, אחת ממספר תחנות ששרדו (צילום: רמי דברת)
תצפית על טרבינייה והגשר העתיק שהועבר ממקומו (צילום: רמי דברת)
המנזרים והכנסיות של טרבינייה
בעיר טרבינייה וסביבותיה כנסיות ומנזרים רבים, שהמעניין שבהם הוא אולי כנסיית גראצ'אניצה ( Gračanica ), הניצבת על גבעה המשקיפה על העיר. זוהי כנסייה אורתודוקסית מרהיבה, שבנייתה הושלמה בשנת 2000, כהעתק מדויק של המבנה המקורי אשר הוקם במאה ה- 14 בקוסובו של ימינו.
בכנסייה נקבר המשורר בן העיר, יובאן דוצ'יץ' ( Jovan Dučić ). המשורר הסרבי הידוע נמלט לארה"ב בשנת 1941, בימי השלטון הגרמני, שם הוא מת וביקש בצוואתו להיקבר בעירו. משאלה זו מולאה רק 60 שנה לאחר מותו. דיוקנו של המשורר משתלב היטב בין דיוקנאות הקדושים שעל קירות הכנסייה. דוצ'יץ' נחשב לגיבור הלאומי של העיר. הוא תרם מספר רב של אנדרטאות ופסלי חוצות, הפזורים במרכז העיר, בהם גם אנדרטה לחללי מלחמת העולם הראשונה ופסל של קופידון, הניצב בגינה הסמוכה לקתדרלת הטרנספיגורציה הקדושה ( Cathedral of Holy Transfiguration ).
כנסיית גראצ'אניצה, העתק של כנסייה בקוסובו (צילום: רמי דברת)
היין של טרבינייה
שני ק"מ מדרום-מערב לטרבינייה, במנזר טוורדוס ( Tvrdoš ), אשר הוקם במאה ה- 16 על חורבות כנסייה עתיקה, מייצרים יין כבר מאות שנים. בזכות האקלים הנוח באזור זה, מגדלים כאן כרמי יין רבים, ובשנים האחרונות מפתחים בהצלחה רבה גם תעשיית יין מקומית מודרנית.
מארחיי לקחו אותי לביקור באחד מהיקבים המשובחים באזור טרבינייה – יקב אנדליץ' ( Anđelić ). כך בעודי לוגם יין ורנץ' ( Vrnac ), אחד היינות הטיפוסיים לאזור, הודיתי למזלי הטוב, אשר זימן אותי לחבל ארץ מרתק זה של בוסניה והרצגובינה ורפובליקה סרפסקה.
מידע נוסף
כתבות נוספות בנושא
רפובליקה סרפסקה – הבוסנים של סרביה
בדרך אל מוסטאר- העיר של הגשר
רפטינג על נהר דרינה - שייט של שלושה ימים בסירת קאנו
בוסניה והרצגובינה: פגישות עם אנשי הארץ
בית משפחתו של איוו אנדריץ' והכיתה בה למד, וישגראד (צילום: רמי דברת)
מתחם ענק של תרבות ובילויים שנקרא על שמו של איוו אנדריץ', וישגראד (צילום: רמי דברת)
חמאם טורקי שהפך לספא, מצפון לעיר וישגראד (צילום: רמי דברת)
טרבינייה – העיר של הנהר
יעדנו השני בסיור בערי השדה של סרפסקה, היא העיר טרבינייה ( Trebinje ). העיר הנעימה נמצאת בדרומה של בוסניה והרצגובינה, בחבל הרצוגובינה ( Hercegovina ), בקרבת הגבול עם קרואטיה ומונטנגרו. האקלים כאן הוא ים-תיכוני, מאחר שהעיר שוכנת רק 10 ק"מ מחופי הים האדריאטי. הסובב בה מקבל תחושה של עירוב בין ישן וחדש, בין אוריינטלי לים-תיכוני.
העיר העתיקה של טרבינייה נבנתה בתקופת השלטון העות'מני, במאה ה- 18, על חורבות מרכז מסחר עתיק יותר. מרכזה של העיר הישנה היא כיכר רחבת ידיים, אשר בכל יום מתקיים בה שוק פירות וירקות מקומי צנוע. העיר מנסה לשחזר ימים טובים יותר בעברה, עת הייתה מרכז תיירות שוקק, בזכות מיקומה על הנהר טרבישניצה ( Trebišnjica ).
זרימתו החזקה של נהר טרבישניצה הואטה במידה ניכרת, בעקבות מפעל הידרואלקטרי וסכרים שנבנו במעלה הזרם, מצפון-מזרח לעיר. לצורך הפרויקט הועברו ממקומם מספר כפרים והועתק גשר האבן המפורסם – Perovic Arslanagic Bridge , אשר נבנה גם הוא על ידי ה"בנאי" של הגשר בוישגראד, בשנת 1574. סמל נוסף של הנהר הן טחנות המים הגדולות שלאורך גדותיו, מהן נותרו בתחומי העיר רק מספר בודד, שכבר אינן משמשות לתפקידן המקורי.
בתי מלון בעיר טרבנייה | עוד על ביקור בטרבינייה
תחנת מים על נהר טרבישניצה, אחת ממספר תחנות ששרדו (צילום: רמי דברת)
תצפית על טרבינייה והגשר העתיק שהועבר ממקומו (צילום: רמי דברת)
המנזרים והכנסיות של טרבינייה
בעיר טרבינייה וסביבותיה כנסיות ומנזרים רבים, שהמעניין שבהם הוא אולי כנסיית גראצ'אניצה ( Gračanica ), הניצבת על גבעה המשקיפה על העיר. זוהי כנסייה אורתודוקסית מרהיבה, שבנייתה הושלמה בשנת 2000, כהעתק מדויק של המבנה המקורי אשר הוקם במאה ה- 14 בקוסובו של ימינו.
בכנסייה נקבר המשורר בן העיר, יובאן דוצ'יץ' ( Jovan Dučić ). המשורר הסרבי הידוע נמלט לארה"ב בשנת 1941, בימי השלטון הגרמני, שם הוא מת וביקש בצוואתו להיקבר בעירו. משאלה זו מולאה רק 60 שנה לאחר מותו. דיוקנו של המשורר משתלב היטב בין דיוקנאות הקדושים שעל קירות הכנסייה. דוצ'יץ' נחשב לגיבור הלאומי של העיר. הוא תרם מספר רב של אנדרטאות ופסלי חוצות, הפזורים במרכז העיר, בהם גם אנדרטה לחללי מלחמת העולם הראשונה ופסל של קופידון, הניצב בגינה הסמוכה לקתדרלת הטרנספיגורציה הקדושה ( Cathedral of Holy Transfiguration ).
כנסיית גראצ'אניצה, העתק של כנסייה בקוסובו (צילום: רמי דברת)
היין של טרבינייה
שני ק"מ מדרום-מערב לטרבינייה, במנזר טוורדוס ( Tvrdoš ), אשר הוקם במאה ה- 16 על חורבות כנסייה עתיקה, מייצרים יין כבר מאות שנים. בזכות האקלים הנוח באזור זה, מגדלים כאן כרמי יין רבים, ובשנים האחרונות מפתחים בהצלחה רבה גם תעשיית יין מקומית מודרנית.
מארחיי לקחו אותי לביקור באחד מהיקבים המשובחים באזור טרבינייה – יקב אנדליץ' ( Anđelić ). כך בעודי לוגם יין ורנץ' ( Vrnac ), אחד היינות הטיפוסיים לאזור, הודיתי למזלי הטוב, אשר זימן אותי לחבל ארץ מרתק זה של בוסניה והרצגובינה ורפובליקה סרפסקה.
מידע נוסף
כתבות נוספות בנושא
רפובליקה סרפסקה – הבוסנים של סרביה
בדרך אל מוסטאר- העיר של הגשר
רפטינג על נהר דרינה - שייט של שלושה ימים בסירת קאנו
בוסניה והרצגובינה: פגישות עם אנשי הארץ
בתי מלון בעיר טרבנייה | עוד על ביקור בטרבינייה
תחנת מים על נהר טרבישניצה, אחת ממספר תחנות ששרדו (צילום: רמי דברת)
תצפית על טרבינייה והגשר העתיק שהועבר ממקומו (צילום: רמי דברת)
כנסיית גראצ'אניצה, העתק של כנסייה בקוסובו (צילום: רמי דברת)
היין של טרבינייה
שני ק"מ מדרום-מערב לטרבינייה, במנזר טוורדוס ( Tvrdoš ), אשר הוקם במאה ה- 16 על חורבות כנסייה עתיקה, מייצרים יין כבר מאות שנים. בזכות האקלים הנוח באזור זה, מגדלים כאן כרמי יין רבים, ובשנים האחרונות מפתחים בהצלחה רבה גם תעשיית יין מקומית מודרנית.
מארחיי לקחו אותי לביקור באחד מהיקבים המשובחים באזור טרבינייה – יקב אנדליץ' ( Anđelić ). כך בעודי לוגם יין ורנץ' ( Vrnac ), אחד היינות הטיפוסיים לאזור, הודיתי למזלי הטוב, אשר זימן אותי לחבל ארץ מרתק זה של בוסניה והרצגובינה ורפובליקה סרפסקה.
מידע נוסף
כתבות נוספות בנושא
רפובליקה סרפסקה – הבוסנים של סרביה
בדרך אל מוסטאר- העיר של הגשר
רפטינג על נהר דרינה - שייט של שלושה ימים בסירת קאנו
בוסניה והרצגובינה: פגישות עם אנשי הארץ
כתבות נוספות בנושא
רפובליקה סרפסקה – הבוסנים של סרביה
בדרך אל מוסטאר- העיר של הגשר
רפטינג על נהר דרינה - שייט של שלושה ימים בסירת קאנו
בוסניה והרצגובינה: פגישות עם אנשי הארץ
 |
אודות הכותב
ד"ר רמי דברת מטייל בעולם עם מצלמה, ביקר עד כה ביותר מ-70 מדינות ברחבי העולם, והיד עוד נטויה...
מרצה באקדמיה בתחום הפסיכולוגיה הארגונית, בעל ניסיון עשיר בהרצאות למגוון קהלים, גופים ומוסדות. דוא"ל: ramidov@zahav.net.il |
רמי עונה לשאלותיכם בפורום מומחי תיירות
.jpg)
