.jpg)
.jpg)
הפארקים היפים של בוסניה והרצגובינה
מאת:
הטבע של בוסניה והרצגובינה מציג נופים מעוררי השראה, לאורך כל עונות השנה. בסתיו צובעת שלכת את המרחבים בצבעי אש של צהוב, כתום ואדום. בחורף מזכיר אזור ההרים הגבוה נופים אלפיניים דרמטיים, ואילו באביב ובקיץ הרים אלה עטופים בירוק פראי ובתולי.
פארקים בבוסניה והרצגובינה המוזכרים בכתבה:
הפארק הלאומי קוזרה (A), הפארק הלאומי אונה (B), פארק
מלון מומלץ בעיר מוסטר: מלון מפאס
למטייל ההרפתקן והסקרן שמה של בוסניה והרצגובינה, אחת משבע הרפובליקות של יוגוסלביה לשעבר, נקשר אולי יותר מכל למלחמה האתנית שהתחוללה בה בשנות התשעים של המאה שעברה. יחד עם זאת, כבר שנים שמדינה קטנה והררית זו הפכה לאחת מפניני התיירות הפחות ידועות, של אירופה , בכלל, ושל הבלקן, בפרט.
בכתבה זה אתרחק משורשי הסכסוך האתני ומהמלחמה האחרונה, שהשפיעו רבות על האוכלוסייה המקומית לאורך דורות רבים. אתמקד ואחשוף בפני הקוראים את אתרי הטבע, הפארקים ואזורי השימור המדהימים שפנינה בלקנית זו מציעה למטייל ההרפתקן ולמטייל הסקרן.
למרות שטחה הגדול של המדינה ולמרות שחלקים רבים ממנה פראיים ומעוטי אוכלוסייה, מספר הפארקים ואזורי השימור שלה מועט יחסית. יחד עם זאת, גם נסיעה וטיול באזורים שלא הוגדרו ככאלה, עדיין יפים ומעוררי התפעלות.
הר מגליץ', הגבוה בבוסניה והרצגובינה (צילום: Sutjeska National Park)
.jpg)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
פארקים לאומיים ואזורים מוגנים בבוסניה והרצגובינה ישנם רק שלושה פארקים לאומיים ועוד שני אזורים מוגנים. בכתבה זו אתמקד במיוחד ובנדיר שבכל אחד מהפארקים ואזורי השימור הללו ובחשיבותם לאקולוגיה ולמגוון הביולוגי הקיים בבלקן ובאירופה.
בוסניה והרצגובינה היא מדינה צעירה וחבולה. הרבה מהמשאבים הכלכליים הקיימים בה הוסטו לטובת שיקומה הפיזי לאחר המלחמה, במיוחד של הערים ואתרי המורשת שנפגעו (כדוגמת הגשר העתיק מעל נהר הנרטבה שבעיר מוסטר). אולי זו הסיבה שמאז הקמתה לא הוכרזו בה פארקים לאומיים נוספים, למרות אזורי פרא ונוף רבים.
כתבה על העיר והגשר של מוסטר
שניים מהפארקים הלאומיים בבוסניה והרצגובינה הוכרזו עוד כשזו הייתה חלק מיוגוסלביה הגדולה. אמנם יש בה מרחבי פרא נפלאים, אבל יש בה רק שלושה פארקים לאומיים ועוד שני אזורי שימור, שהוכרזו רק בשנת 1995. אבל כל אחד מהם שווה גם שווה ביקור. בואו ונכיר את כל אחד מהפארקים הלאומיים ואזורי השימור.
הפארק הלאומי סוטייסקה – נוף פראי מהיפים שראיתי הפארק הלאומי הראשון שהוכרז בתחומה של בוסניה והרצגובינה, בשנת 1962, עוד בתקופת יוגוסלביה,הוא הפארק הלאומי סוטייסקה (Sutjeska National Park). שטח השמורה 175 קמ"ר בלבד, אבל כמה שהיא יפה!
הפארק ממוקם במזרח המדינה, כמאה קילומטרים דרומית ל סרייבו , בקרבת הגבול עם מונטנגרו, והוא מציע נוף פראי מהיפים שראיתי. השמורה מפורסמת בשל שתי אטרקציות עיקריות שיש בה: האחת, יער פרוצ'יצה (Perućica ) והשניה הר מגליץ' (Maglić ), ההר הגבוה ביותר בבוסניה והרצגובינה.
כתבה על סרייבו
יער פרוצ'יצה הוא אחד מהיערות העתיקים ביותר באירופה, שארית ליערות שכיסו בעבר הלא רחוק חלקים נרחבים של אירופה. ביערות שכאלה גיל העצים יכול להגיע עד 500 שנים, אם כי לרוב גיל העצים הממוצע יהיה 150 עד 250 שנים, וגן זה מכובד בהחלט. כפועל יוצא מכך, ליער מאפיינים ייחודיים ומרקם חיים נדיר, ומכאן חשיבותו האקולוגית הרבה.
תצפית על יער פרוצ'יצה בפארק הלאומי סוטייסקה (צילום: Sutjeska National Park )
ביער פרוצ'יצה נמצאים עצי אשור, שחלקם מתנשא לגבהים של עד 60 מטרים. רוב עצי האשור בעולם מתנשאים לגבהים של עד 35 מטרים, וגובהם החריג בסוטייסקה מוסיף לפארק גוון מיוחד ותחושת מסתורין. בפארק ניתן גם למצוא מיני עצי מחט רבים, כדוגמת האורנים השחורים והאשוחיות הנורווגיות. אם רוב האשוחיות הנורווגיות מגיעות לגבהים של 35 עד 55 מטרים (נדיר), אזי בסוטייסקה אנו מוצאים אשוחיות נורווגיות שמגרדות את הגובה העליון. למעשה, בשטח הפארק נמצא את האשוחית הנורווגית הגבוהה בעולם, המתנשאת לגובה של 63 מטרים. קוטר הגזע של עצים אלה יכול להגיע עד למטר וחצי. אגב, גבול תפוצתו הצפוני של המין הוא החוג הארקטי, מעט צפונית לקו הרוחב 70 בנורווגיה, וכנראה שמכאן מקור שם המין.
ביער פרוצ'יצה חיים בעלי חיים נדירים, שבעבר גם הם כיסו חלקים נרחבים מיבשת אירופה. ניתן למצוא ביער דובים חומים, להקות זאבים, עזי בר נדירות (אנטילופות) ומיני עופות דורסים.
במעבה היער המרשים, כאילו קיומו תלוי באטרקציות דרמטיות נוספות, חבוי לו מפל סקאקאבץ ( Skakavac), הנופל מגובה של כמעט 80 מטרים. אל המפל ניתן להגיע בהליכה רגלית ולצפות בו מנקודת תצפית, ממנה משקיף גם נופו המדהים של העמק בו זורם נהר סוטייסקה ( Sutjeska ). הנהר חוצה את הפארק לשניים ומפריד בין הר זלנגורה (2,014 מטרים) לבין שדרת ההרים הגבוהה ביותר, שם נמצא גם הר מגליץ' (2,386 מטרים).
כאמור, הר מגליץ' הוא הגבוה, וכנראה גם המרשים, בהרי בוסניה והרצגובינה. פסגתו מהווה את הגבול של בוסניה והרצגובינה עם מונטנגרו והטיפוס על ההר מאתגר ומהנה כאחד. בהר זלנגורה קיימים שבילים רבים להולכי רגל ונוסף שופצו שם כמה בקתות הרים, המיועדות למטיילים בשבילי ההר. שבילי הפארק מאתגרים ונוף ההרים עוצר נשימה.
מעל העמק אותו חוצה נהר סוטייסקה נמצא אגם דוניה בארה ( Donje Bare), בו ניתן לנוח, לאכול ארוחת צהריים ולצפות על הפסגות הגבוהות של הפארק ועל הגבול עם מונטנגרו. הפארק מלא באגמי הרים נוספים, עדות לתקופות קרח וקרחונים שכיסו את האזור בעבר. את הדובים, הזאבים ובעלי החיים שהזכרתי קודם, ניתן למצוא כמובן בכל רחבי הפארק ולא רק ביער פרוצ'יצה, כחלק מבית גידולם המגוון.
מעניין לציין כי פני הקרקע ההרריים והנגישות הקשה, אפשרו את פעילותן של קבוצות פרטיזנים שלחמו באזור, ללא יכולת אמיתית של מכונת המלחמה הגרמנית להגיב. באחד הקרבות הסופיים של מלחמת העולם השנייה, נחלו הגרמנים מפלה מידי כוחות פרטיזנים אלה. כעדות אילמת ומצמררת לאירועים שהתחוללו כאן באותה מלחמה, ניתן למצוא כמה אנדרטאות אבן הפזורות ברחבי הפארק.
הפארק הלאומי קוזרה – פעילויות בטבע והרבה מים בשנת 1967 הכריז יוסיפ ברוז טיטו, מנהיגה הכל-יכול של יוגוסלביה הגדולה, על הפארק הלאומי קוזרה (Kozara National Park ). הוא ממוקם באזור הצפון-מערבי של בוסניה והרצגובינה, בשוליו של רכס האלפים הדינרים התיכון. הפארק הוקם על מנת להגן על ערכי טבע, מורשת, תרבות והיסטוריה מקומיים, עדות לפעילות אנושית ענפה, שהתמזגה עם הטבע באזור הר קוזרה.
גובהו של הר קוזרה אינו עולה על 1,000 מטרים, וגובהו הממוצע של הפארק אף נמוך מזה. שטחו של הפארק 35 קמ"ר ובו יערות עבותים, גאיות, כרי מרעה ירוקים, כרי דשא גבעתיים ומעיינות הרריים. בשמורה גם השפעה אנושית, בדמותם של כמה מנזרים וחקלאות עתיקה, המתמזגים היטב עם הנוף והסביבה. השמורה תחומה בין ארבעה נהרות והיא מספקת לאוהבי הטבע פעילויות מגוונות, החל מהזדמנויות צילום נהדרות, מסלולי הליכה נינוחים ומסלולי הליכה ארוכים וקשים, מסלולים לרוכבי אופניים ואפילו קטיף (מותר) של צמחי מרפא ותבלין.
השמורה מאופיינת באקלים יבשתי מתון (באקלים יבשתי החורף קר מאוד והקיץ חם ויבש). ימי השמש רבים ונוף ההרים הפראיים משובץ בגידולים חקלאיים. בשטח הפארק הלאומי פזורים מעיינות רבים, מהם מבצבצים להם מי פלגים ונחלים רבים, מה שהופך את קוזרה לפארק הידרוגרפי (תחום בגיאוגרפיה, העוסק במים ובשימושיהם השונים), ואכן בפארק נערכים מחקרים בנושא.
הפארק הלאומי קוזרה, פלגים ונחלים רבים (צילום: Kozara National Park)
החלק המרכזי של הפארק נקרא מרקוביצה (Markovica ), ובו נמצאת פסגת קוזרה וכמה מישורים, הנעים בטווח גבהים של 700 עד 800 מטרים. זהו למעשה לב ליבו של האזור המוגן. מסביב לאזור זה המון פסגות אחרות, שגם הן נעות בגבהים שבין 650 ל- 800 מטרים. הגיאומורפולוגיה בפארק מגוונת, וניתן להבחין בסוגי מסלע רבים, החל מאבן גיר ודולומיטים, בחלק הדרומי של הפארק, ועד לתופעות קרסטיות. בשמורה מגוון של בעלי חיים, ביניהם איילים, חזירי בר, שועלים שטרפם העיקרי הוא ארנבונים, ומיני עופות רבים, כגון פסיונים ועופות מים, דוגמת ברווזים.
כמו בפארק הלאומי סוטייסקה, גם אזור קוזרה היה זירת קרב במלחמת העולם השנייה, וגם כאן לחמו הפרטיזנים בהצלחה, אם כי לא בהצלחה של ממש כמו של אחיהם באזור סוטייסקה. בפסגתו של הר קוזרה ניצבת אנדרטה, המוקדשת לקורבנות הנאצים ולפרטיזנים שחרפו נפשם במערכה כנגד הכיבוש הגרמני.
הפארק הלאומי קוזרה, סוגי מסלע רבים (צילום: Kozara National Park)
פארק הוטובו בלאטו – גן עדן לציפורים ועופות אזור השימור של הוטובו בלאטו (Hutovo Blato ) הוא פארק שהוקם בשנת 1995 ומנוהל על ידי רשות ציבורית ממשלתית. אמנם אין זהו פארק לאומי, אבל האזור מוגן לחלוטין מפני השפעותיו של האדם ופעילותו. הוא מהווה בית גידול ייחודי לצמחים ולבעלי חיים, בדגש על שימור בית גידול לח עבור מיני העופות הרבים החיים במקום. הפארק ממוקם בחלקה הדרום-מערבי של בוסניה והרצגובינה, רק 30 קילומטרים מהעיר מוסטר (Mostar ), בקרבת הגבול עם קרואטיה.
כתבה על העיר מוסטר | בתי מלון בעיר מוסטר
עיקרה של השמורה במים הרבים שבה, בין אם בנחלים, אגמים או אזורי ביצה, המקיימים מגוון גדול מאוד של עופות. למעשה זהו גן עדן ומקלט לציפורים. הפארק מופיע ומוגדר ברשימת ה- Bird Life International , ארגון שימור בינלאומי שמטרתו הגנה על הציפורים והעופות. זהו אזור השימור הגדול ביותר של עופות באזור זה של אירופה, הן מבחינת השטח והן מבחינת עושר ומגוון המינים.
שטח אזור השימור הוא 75 קמ"ר והוא מקיים כ- 240 מינים של ציפורים נודדות ועוד עשרות מינים אחרים של ציפורים, שקבעו את משכנן בפארק באופן קבוע. בעונת הנדידה מלאים אגמי הפארק בעשרות אלפי ציפורים וכמעט בכל מיני הציפורים המגיעות לאזור, כך שהחוויה של מי שאוהב לצפות בציפורים היא מעבר לכל דמיון. גם אנשים הנפגשים לראשונה עם כמות כזו של ציפורים, מחזה זה לא ישאיר אותם אדישים.
שמורת הוטובו בלאטו, עשרות אלפי ציפורים בעונת הנדידה (צילום: Hutovo Blato Nature Park)
מקור המים הרבים הוא בעובדה שהפארק יושב על מערכת אקוויפר, המזינה את נהר קרופה ( Krupa ) – נהר קטן, 9 ק"מ אורכו, בעל עומק ממוצע של 5 מטרים. נהר קרופה הוא יובל של נהר נרטבה ( Neretva ), הנהר הגדול ביותר בחלקו המזרחי של אגן ההיקוות האדריאטי.
אזור השימור של הוטובו בלאטו, כמו גם הדלתא של נהר הנרטבה שבקרואטיה, הוכרזו כאתרי מים בעלי חשיבות עולמית, בהתאם ל אמנת רמסאר ( Ramsar ). שני האזורים יחדיו יוצרים אזור אחיד ורציף של מערכת מים, בעלת חשיבות עולמית, וכל מה שמבדיל ביניהם הוא גבול מלאכותי שהעופות והציפורים אינם מכירים. אמנת רמסאר נחתמה בראשית שנות ה- 70 של המאה ה- 20 באיראן של תקופת השאה, והיא קרויה על שם העיר בה נחתמה. זוהי אמנה בינלאומית בה הוחלט כי יש להגן על מקווי המים בעולם.
אזור הדלתא של הנרטבה הוכרז כאתר רמסאר בשנת 1992, בעוד אזור השימור של הוטובו בלאטו הוכרז כאתר רמסאר בשנת 2001. ייחודם של שני האזורים הרציפים הללו, בהיותם מקור חיים שופע של מיני בעלי חיים וצמחים, ומקור משיכה לכל כך הרבה מיני ציפורים, הקנה להם את הכבוד להיכלל ברשימת מקווי המים המיועדים לשימור של אמנת רמסאר.
הפארק מציע למבקר פעילויות רבות, החל מטיול ברגל, שייט בסירות וכמובן תצפיות על ציפורים. הפארק מציע גם חוויה לימודית ויש בו מסלול לימודי ( Educational Path ), בו תחנות רבות המסבירות על חשיבותו של בית הגידול הייחודי הזה ועל מיני הצומח ובעלי החיים הייחודיים שבפארק. התקופה הטובה ביותר לביקור בהוטובו בלאטו היא בסוף החורף, תחילת האביב ותחילת הקיץ – אז המקום מלא בציפורים.
שמורת הוטובו בלאטו, שייט ותצפיות על ציפורים (צילום: Hutovo Blato Nature Par k)
מלון מומלץ בעיר מוסטר
מלון מפאס (Hotel Mepas) ברמת 5 כוכבים, ממוקם במרכז מוסטר, מעל הקניון המקומי, ומציע בריכה מקורה, מרכז ספא (2 סוגי סאונה וג'קוזי), חדר כושר, מסעדה וחניה מקורה. החדרים ענקיים, כולם עם פינת ישיבה, הסוויטות מפנקות במיוחד, והכל במחיר מאד נוח ועם שירות אדיב ויעיל.
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
פארק בלידיניי – תצפיות פנורמיות ומסלולי טיול אזור שימור נוסף, פארק בלידיניי (Park Prirode Blidinje ), שהוקם בשנת 1995, מכסה שטח רחב למדי של 364 קמ"ר. הוא נמצא צפונית-מערבית להוטובו בלאטו, קרוב לגבול עם קרואטיה. הוא משתרע בעמק רחב ידיים, בין שני הרים: הר וראן (Vran ), המתנשא לגובה של 2,074 מטרים, והר צ'ברסניצה (Čvrsnica ), המתנשא לגובה של 2,228 מטרים. גובה העמק וההרים העוטפים אותו סביב, מבטיחים תצפית פנורמית לכל מי שמגיע לבקר ולטייל בפארק. אל העמק הגדול מתנקזים נחלים רבים, שמקורם בעמקי המשנה הרבים המתחברים אל העמק רחב הידיים, וממנו יוצאים נהרות מרשימים, העושים דרכם אל עבר נהר נרטבה.
לכל אחד מעמקי המשנה הללו ניתן להקדיש חצי יום של טיול רגלי מהנה ומאתגר. אחד מעמקי המשנה היותר מוכרים הוא ערוץ גרבוביצה ( Grabovica ). הערוץ דחוס בין ההרים ויוצר קניון עמוק ומרשים, בין מצוקיו של הר צ'ברסניצה. מדהים לגלות שבתוך הערוץ חבוי לו כפר ציורי ויפה, העונה לשם דיווה גרבוביצה ( Diva Grabovica ). הכפר קרוי על שמה של עלמת חן, אחת מבנותיו של רועה צאן מקומי. על פי הסיפור הנערה הייתה כל כך יפה עד שאציל מקומי התאהב בה, ומשלא נענתה לחיזוריו, ובכדי שלא תתחתן עם גבר אחר, רצח אותה.
בעמק רחב הידיים ניתן למצוא גם את האגם ההררי הגדול ביותר בבוסניה והרצגובינה, אגם בלידיניי ( Blidinje ). מקורו של האגם בשתי תקופות הקרח האחרונות, אז היו חלקיו הגבוהים של הר צ'ברסניצה מכוסים בקרחונים. עם סיומו של עידן הקרח האחרון באירופה (לפני בערך 10,000 עד 12,000 שנים), נמסו הקרחונים ומימיהם החלו ממלאים את אדמת העמק, עד שיצרו את האגם. על פי דיווחים ארכיאולוגיים, שאת מהימנותם אני לא מכיר, ליצירת האגם תרמו גם תושביו המקומיים של האזור, על ידי חסימת דרכם של המים החוצה מהעמק ו/או ספיגתם המלאה לתוך האדמה. כך או כך, שטחו של האגם נע בין 2.5 ל- 6 קמ"ר, תלוי בעונה ובמשטר המים. עומקו הממוצע קרוב לשני מטרים והוא ממוקם בגובה של 1,184 מטרים.
טיול באביב או בתחילת הקיץ הוא כמובן גולת הכותרת. אז העמק מלא בפרחי בר צבעוניים וצמחי תבלין רבים, המטריפים את חוש הריח של המטייל הקולינארי. בין השאר הצלחנו לזהות שלשה מינים של קורנית (טימין). ההרים עטויים ביערות טבעיים של מיני אורנים, ביניהם נזכיר את האורן הבוסני ( Bosnian Pine ), מין אנדמי לאזור ההררי של דרום מזרח אירופה (בלקן).
העמק מנוקד בקברים עתיקים, כנראה מתקופת ימי הביניים, עדות להתיישבות בעת העתיקה של בני האדם בעמק. לקברים העתיקים הללו קוראים סטצ'צי ( Stećci ), והם פזורים ברחבי יוגוסלביה לשעבר (בעיקר בבוסניה והרצגובינה, קרואטיה, מונטנגרו וסרביה), אם כי רובם המכריע נמצא בשטחה של בוסניה והרצגובינה. השימוש בסטצ'צי החל במאה ה- 12 לספירה, אם כי רוב הקברים מתואריכם למאות ה- 14-15, וכנראה שהשימוש בהם פסק עם פלישתם של העות'מאנים לאזור, אי שם במאה ה- 16.
לא ברור מתי החלה בעמק התיישבות האדם, אבל מחקרים בנושא החלו עם הקמתו של אזור השימור בשנת 1995, ותשובות חד-משמעיות עדיין אין. מה שכן ברור הוא שבפארק יש עדויות לקברים של עמים איליריים (עמים שהתיישבו באזור הבלקן ושיא עוצמתם הייתה כנראה במאות החמישית והרביעית לפני הספירה). בפארק מוצאים גם דרכים מהתקופה הרומית, כך שאנו יודעים שהעמק היה מיושב לפחות 2,500 שנים. מעניין לציין כי האוכלוסייה הסלאבית הגיעה לעמק במאה השביעית לספירה.
בתי המקומיים בנויים בצורה מסורתית, ורובם בתים של רועי צאן חביבים. גגות הבתים משופעים ובנויים לרוב בקש. הרועים מגיעים לאזור בעיקר בקיץ, שכן בחורף התנאים בגבהים האלה קשים מאוד, ואז הם יורדים למקומות נמוכים יותר. כדרכם מכניסת האורחים של המקומיים, קיבלנו יין וגבינה תוצרת מקומית. זהו פארק נעים ושובה נפש, בו השבילים בטוחים ומסומנים היטב.
הפארק הלאומי אונה – הבן הצעיר במשפחה בשנת 2008 הוכרז פארק לאומי חדש – הפארק הלאומי אונה (Una National Park ), שלצערי טרם הספקתי לבקר בו. זהו הפארק הראשון של בוסניה והרצגובינה כמדינה עצמאית והוא נמצא בקרבת העיר ביהץ' (Bihać ), בצפון-מערב המדינה. מיקומו לא הרחק מהגבול עם קרואטיה, רק 30 קילומטרים מהפארק הנודע ביותר שלה – אגמי פליטביצה (Plitvička jezera ), הופך אותו ליעד פופולרי גם על המטיילים בקרואטיה. במרכזו של הפארק זורם נהר אונה ( Una ), הנהר הרביעי באורכו בבוסניה והרצגובינה, העושה דרכו לאורך 207 קילומטרים. מקורותיו מתחילים בהרי קרואטיה השכנה, שם הוא זורם רק 4 ק"מ, לפני שהוא נכנס לשטחה של בוסניה והרצגובינה ומסיים את מסעו כשהוא נשפך לנהר סבה ( Sava ), שבתורו נשפך אל הדנובה הגדולה. לאורכו של הנהר גדלים כ- 170 מינים שונים של עשבי מרפא ותבלין, מה שעשה את הנהר ומסלולו לכל כך מושכים במשך דורות רבים. ואכן, כמו בימים עברו, גם כיום מיושב אזור הנהר באוכלוסייה בת מיליון תושבים לערך.
בפארק מגוון ביולוגי נפלא של בעלי חיים, בהם 30 מינים של דגים, 130 מינים של ציפורים, לינקס (שונר = שונרא מארמית), טורף גדול, יפיפה ונדיר ממשפחת החתוליים, שועלים, זאבים, דובים ועזי בר.
הנהר נודע במיוחד במפליו המרשימים ובאפשרויות הרפטינג הנועזות שהוא מציע. לפחות נועזים מציע הפארק גם מסלולי הליכה, מסלולי אופניים, קניונים יפים, רחצה ודייג בנהר. למתעניינים בהיסטוריה מציע הפארק מספר אתרים ארכיאולוגיים ומבצרים מימי הביניים.
רפטינג על נהר אונה, הפארק הלאומי אונה (צילום: Una National Park)
פריחה לא רק בטבע אז נכון שבוסניה והרצגובינה לא הייתה מעולם יעד פופולרי אצל המטייל הישראלי, אבל בהחלט ניתן לומר שהחל מאמצע שנות התשעים של המאה ה- 20 נמצאת בוסניה והרצגובינה בסוג של פריחה תיירותית. היא עדיין זולה, מסבירת פנים, יש בה אתרים מעניינים לביקור, וכמו שהבאתי בפניכם כעת, יש בה גם נופים וטבע שיגרמו לכל אחת ואחד מאיתנו להתרגש משפעת המים, המרחבים והירוק.
מידע נוסף
בתי מלון בבוסניה והרצגובינה
בתי מלון בסרייבו הבירה
השכרת רכב בבוסניה
כתבות נוספות
מידע וטיפים למטייל בבוסניה והרצגובינה
סרייבו - ירושלים של אירופה
מוסטאר - העיר של הגשר והגשר של העיר
רפובליקה סרפסקה
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
פארקים לאומיים ואזורים מוגנים בבוסניה והרצגובינה ישנם רק שלושה פארקים לאומיים ועוד שני אזורים מוגנים. בכתבה זו אתמקד במיוחד ובנדיר שבכל אחד מהפארקים ואזורי השימור הללו ובחשיבותם לאקולוגיה ולמגוון הביולוגי הקיים בבלקן ובאירופה.
בוסניה והרצגובינה היא מדינה צעירה וחבולה. הרבה מהמשאבים הכלכליים הקיימים בה הוסטו לטובת שיקומה הפיזי לאחר המלחמה, במיוחד של הערים ואתרי המורשת שנפגעו (כדוגמת הגשר העתיק מעל נהר הנרטבה שבעיר מוסטר). אולי זו הסיבה שמאז הקמתה לא הוכרזו בה פארקים לאומיים נוספים, למרות אזורי פרא ונוף רבים.
כתבה על העיר והגשר של מוסטר
שניים מהפארקים הלאומיים בבוסניה והרצגובינה הוכרזו עוד כשזו הייתה חלק מיוגוסלביה הגדולה. אמנם יש בה מרחבי פרא נפלאים, אבל יש בה רק שלושה פארקים לאומיים ועוד שני אזורי שימור, שהוכרזו רק בשנת 1995. אבל כל אחד מהם שווה גם שווה ביקור. בואו ונכיר את כל אחד מהפארקים הלאומיים ואזורי השימור.
כתבה על העיר והגשר של מוסטר
תצפית על יער פרוצ'יצה בפארק הלאומי סוטייסקה
הפארק הלאומי קוזרה – פעילויות בטבע והרבה מים בשנת 1967 הכריז יוסיפ ברוז טיטו, מנהיגה הכל-יכול של יוגוסלביה הגדולה, על הפארק הלאומי קוזרה (Kozara National Park ). הוא ממוקם באזור הצפון-מערבי של בוסניה והרצגובינה, בשוליו של רכס האלפים הדינרים התיכון. הפארק הוקם על מנת להגן על ערכי טבע, מורשת, תרבות והיסטוריה מקומיים, עדות לפעילות אנושית ענפה, שהתמזגה עם הטבע באזור הר קוזרה.
גובהו של הר קוזרה אינו עולה על 1,000 מטרים, וגובהו הממוצע של הפארק אף נמוך מזה. שטחו של הפארק 35 קמ"ר ובו יערות עבותים, גאיות, כרי מרעה ירוקים, כרי דשא גבעתיים ומעיינות הרריים. בשמורה גם השפעה אנושית, בדמותם של כמה מנזרים וחקלאות עתיקה, המתמזגים היטב עם הנוף והסביבה. השמורה תחומה בין ארבעה נהרות והיא מספקת לאוהבי הטבע פעילויות מגוונות, החל מהזדמנויות צילום נהדרות, מסלולי הליכה נינוחים ומסלולי הליכה ארוכים וקשים, מסלולים לרוכבי אופניים ואפילו קטיף (מותר) של צמחי מרפא ותבלין.
השמורה מאופיינת באקלים יבשתי מתון (באקלים יבשתי החורף קר מאוד והקיץ חם ויבש). ימי השמש רבים ונוף ההרים הפראיים משובץ בגידולים חקלאיים. בשטח הפארק הלאומי פזורים מעיינות רבים, מהם מבצבצים להם מי פלגים ונחלים רבים, מה שהופך את קוזרה לפארק הידרוגרפי (תחום בגיאוגרפיה, העוסק במים ובשימושיהם השונים), ואכן בפארק נערכים מחקרים בנושא.
הפארק הלאומי קוזרה, פלגים ונחלים רבים (צילום: Kozara National Park)
החלק המרכזי של הפארק נקרא מרקוביצה (Markovica ), ובו נמצאת פסגת קוזרה וכמה מישורים, הנעים בטווח גבהים של 700 עד 800 מטרים. זהו למעשה לב ליבו של האזור המוגן. מסביב לאזור זה המון פסגות אחרות, שגם הן נעות בגבהים שבין 650 ל- 800 מטרים. הגיאומורפולוגיה בפארק מגוונת, וניתן להבחין בסוגי מסלע רבים, החל מאבן גיר ודולומיטים, בחלק הדרומי של הפארק, ועד לתופעות קרסטיות. בשמורה מגוון של בעלי חיים, ביניהם איילים, חזירי בר, שועלים שטרפם העיקרי הוא ארנבונים, ומיני עופות רבים, כגון פסיונים ועופות מים, דוגמת ברווזים.
כמו בפארק הלאומי סוטייסקה, גם אזור קוזרה היה זירת קרב במלחמת העולם השנייה, וגם כאן לחמו הפרטיזנים בהצלחה, אם כי לא בהצלחה של ממש כמו של אחיהם באזור סוטייסקה. בפסגתו של הר קוזרה ניצבת אנדרטה, המוקדשת לקורבנות הנאצים ולפרטיזנים שחרפו נפשם במערכה כנגד הכיבוש הגרמני.
הפארק הלאומי קוזרה, סוגי מסלע רבים (צילום: Kozara National Park)
פארק הוטובו בלאטו – גן עדן לציפורים ועופות אזור השימור של הוטובו בלאטו (Hutovo Blato ) הוא פארק שהוקם בשנת 1995 ומנוהל על ידי רשות ציבורית ממשלתית. אמנם אין זהו פארק לאומי, אבל האזור מוגן לחלוטין מפני השפעותיו של האדם ופעילותו. הוא מהווה בית גידול ייחודי לצמחים ולבעלי חיים, בדגש על שימור בית גידול לח עבור מיני העופות הרבים החיים במקום. הפארק ממוקם בחלקה הדרום-מערבי של בוסניה והרצגובינה, רק 30 קילומטרים מהעיר מוסטר (Mostar ), בקרבת הגבול עם קרואטיה.
כתבה על העיר מוסטר | בתי מלון בעיר מוסטר
עיקרה של השמורה במים הרבים שבה, בין אם בנחלים, אגמים או אזורי ביצה, המקיימים מגוון גדול מאוד של עופות. למעשה זהו גן עדן ומקלט לציפורים. הפארק מופיע ומוגדר ברשימת ה- Bird Life International , ארגון שימור בינלאומי שמטרתו הגנה על הציפורים והעופות. זהו אזור השימור הגדול ביותר של עופות באזור זה של אירופה, הן מבחינת השטח והן מבחינת עושר ומגוון המינים.
שטח אזור השימור הוא 75 קמ"ר והוא מקיים כ- 240 מינים של ציפורים נודדות ועוד עשרות מינים אחרים של ציפורים, שקבעו את משכנן בפארק באופן קבוע. בעונת הנדידה מלאים אגמי הפארק בעשרות אלפי ציפורים וכמעט בכל מיני הציפורים המגיעות לאזור, כך שהחוויה של מי שאוהב לצפות בציפורים היא מעבר לכל דמיון. גם אנשים הנפגשים לראשונה עם כמות כזו של ציפורים, מחזה זה לא ישאיר אותם אדישים.
שמורת הוטובו בלאטו, עשרות אלפי ציפורים בעונת הנדידה (צילום: Hutovo Blato Nature Park)
מקור המים הרבים הוא בעובדה שהפארק יושב על מערכת אקוויפר, המזינה את נהר קרופה ( Krupa ) – נהר קטן, 9 ק"מ אורכו, בעל עומק ממוצע של 5 מטרים. נהר קרופה הוא יובל של נהר נרטבה ( Neretva ), הנהר הגדול ביותר בחלקו המזרחי של אגן ההיקוות האדריאטי.
אזור השימור של הוטובו בלאטו, כמו גם הדלתא של נהר הנרטבה שבקרואטיה, הוכרזו כאתרי מים בעלי חשיבות עולמית, בהתאם ל אמנת רמסאר ( Ramsar ). שני האזורים יחדיו יוצרים אזור אחיד ורציף של מערכת מים, בעלת חשיבות עולמית, וכל מה שמבדיל ביניהם הוא גבול מלאכותי שהעופות והציפורים אינם מכירים. אמנת רמסאר נחתמה בראשית שנות ה- 70 של המאה ה- 20 באיראן של תקופת השאה, והיא קרויה על שם העיר בה נחתמה. זוהי אמנה בינלאומית בה הוחלט כי יש להגן על מקווי המים בעולם.
אזור הדלתא של הנרטבה הוכרז כאתר רמסאר בשנת 1992, בעוד אזור השימור של הוטובו בלאטו הוכרז כאתר רמסאר בשנת 2001. ייחודם של שני האזורים הרציפים הללו, בהיותם מקור חיים שופע של מיני בעלי חיים וצמחים, ומקור משיכה לכל כך הרבה מיני ציפורים, הקנה להם את הכבוד להיכלל ברשימת מקווי המים המיועדים לשימור של אמנת רמסאר.
הפארק מציע למבקר פעילויות רבות, החל מטיול ברגל, שייט בסירות וכמובן תצפיות על ציפורים. הפארק מציע גם חוויה לימודית ויש בו מסלול לימודי ( Educational Path ), בו תחנות רבות המסבירות על חשיבותו של בית הגידול הייחודי הזה ועל מיני הצומח ובעלי החיים הייחודיים שבפארק. התקופה הטובה ביותר לביקור בהוטובו בלאטו היא בסוף החורף, תחילת האביב ותחילת הקיץ – אז המקום מלא בציפורים.
שמורת הוטובו בלאטו, שייט ותצפיות על ציפורים (צילום: Hutovo Blato Nature Par k)
מלון מומלץ בעיר מוסטר
מלון מפאס (Hotel Mepas) ברמת 5 כוכבים, ממוקם במרכז מוסטר, מעל הקניון המקומי, ומציע בריכה מקורה, מרכז ספא (2 סוגי סאונה וג'קוזי), חדר כושר, מסעדה וחניה מקורה. החדרים ענקיים, כולם עם פינת ישיבה, הסוויטות מפנקות במיוחד, והכל במחיר מאד נוח ועם שירות אדיב ויעיל.
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
פארק בלידיניי – תצפיות פנורמיות ומסלולי טיול אזור שימור נוסף, פארק בלידיניי (Park Prirode Blidinje ), שהוקם בשנת 1995, מכסה שטח רחב למדי של 364 קמ"ר. הוא נמצא צפונית-מערבית להוטובו בלאטו, קרוב לגבול עם קרואטיה. הוא משתרע בעמק רחב ידיים, בין שני הרים: הר וראן (Vran ), המתנשא לגובה של 2,074 מטרים, והר צ'ברסניצה (Čvrsnica ), המתנשא לגובה של 2,228 מטרים. גובה העמק וההרים העוטפים אותו סביב, מבטיחים תצפית פנורמית לכל מי שמגיע לבקר ולטייל בפארק. אל העמק הגדול מתנקזים נחלים רבים, שמקורם בעמקי המשנה הרבים המתחברים אל העמק רחב הידיים, וממנו יוצאים נהרות מרשימים, העושים דרכם אל עבר נהר נרטבה.
לכל אחד מעמקי המשנה הללו ניתן להקדיש חצי יום של טיול רגלי מהנה ומאתגר. אחד מעמקי המשנה היותר מוכרים הוא ערוץ גרבוביצה ( Grabovica ). הערוץ דחוס בין ההרים ויוצר קניון עמוק ומרשים, בין מצוקיו של הר צ'ברסניצה. מדהים לגלות שבתוך הערוץ חבוי לו כפר ציורי ויפה, העונה לשם דיווה גרבוביצה ( Diva Grabovica ). הכפר קרוי על שמה של עלמת חן, אחת מבנותיו של רועה צאן מקומי. על פי הסיפור הנערה הייתה כל כך יפה עד שאציל מקומי התאהב בה, ומשלא נענתה לחיזוריו, ובכדי שלא תתחתן עם גבר אחר, רצח אותה.
בעמק רחב הידיים ניתן למצוא גם את האגם ההררי הגדול ביותר בבוסניה והרצגובינה, אגם בלידיניי ( Blidinje ). מקורו של האגם בשתי תקופות הקרח האחרונות, אז היו חלקיו הגבוהים של הר צ'ברסניצה מכוסים בקרחונים. עם סיומו של עידן הקרח האחרון באירופה (לפני בערך 10,000 עד 12,000 שנים), נמסו הקרחונים ומימיהם החלו ממלאים את אדמת העמק, עד שיצרו את האגם. על פי דיווחים ארכיאולוגיים, שאת מהימנותם אני לא מכיר, ליצירת האגם תרמו גם תושביו המקומיים של האזור, על ידי חסימת דרכם של המים החוצה מהעמק ו/או ספיגתם המלאה לתוך האדמה. כך או כך, שטחו של האגם נע בין 2.5 ל- 6 קמ"ר, תלוי בעונה ובמשטר המים. עומקו הממוצע קרוב לשני מטרים והוא ממוקם בגובה של 1,184 מטרים.
טיול באביב או בתחילת הקיץ הוא כמובן גולת הכותרת. אז העמק מלא בפרחי בר צבעוניים וצמחי תבלין רבים, המטריפים את חוש הריח של המטייל הקולינארי. בין השאר הצלחנו לזהות שלשה מינים של קורנית (טימין). ההרים עטויים ביערות טבעיים של מיני אורנים, ביניהם נזכיר את האורן הבוסני ( Bosnian Pine ), מין אנדמי לאזור ההררי של דרום מזרח אירופה (בלקן).
העמק מנוקד בקברים עתיקים, כנראה מתקופת ימי הביניים, עדות להתיישבות בעת העתיקה של בני האדם בעמק. לקברים העתיקים הללו קוראים סטצ'צי ( Stećci ), והם פזורים ברחבי יוגוסלביה לשעבר (בעיקר בבוסניה והרצגובינה, קרואטיה, מונטנגרו וסרביה), אם כי רובם המכריע נמצא בשטחה של בוסניה והרצגובינה. השימוש בסטצ'צי החל במאה ה- 12 לספירה, אם כי רוב הקברים מתואריכם למאות ה- 14-15, וכנראה שהשימוש בהם פסק עם פלישתם של העות'מאנים לאזור, אי שם במאה ה- 16.
לא ברור מתי החלה בעמק התיישבות האדם, אבל מחקרים בנושא החלו עם הקמתו של אזור השימור בשנת 1995, ותשובות חד-משמעיות עדיין אין. מה שכן ברור הוא שבפארק יש עדויות לקברים של עמים איליריים (עמים שהתיישבו באזור הבלקן ושיא עוצמתם הייתה כנראה במאות החמישית והרביעית לפני הספירה). בפארק מוצאים גם דרכים מהתקופה הרומית, כך שאנו יודעים שהעמק היה מיושב לפחות 2,500 שנים. מעניין לציין כי האוכלוסייה הסלאבית הגיעה לעמק במאה השביעית לספירה.
בתי המקומיים בנויים בצורה מסורתית, ורובם בתים של רועי צאן חביבים. גגות הבתים משופעים ובנויים לרוב בקש. הרועים מגיעים לאזור בעיקר בקיץ, שכן בחורף התנאים בגבהים האלה קשים מאוד, ואז הם יורדים למקומות נמוכים יותר. כדרכם מכניסת האורחים של המקומיים, קיבלנו יין וגבינה תוצרת מקומית. זהו פארק נעים ושובה נפש, בו השבילים בטוחים ומסומנים היטב.
הפארק הלאומי אונה – הבן הצעיר במשפחה בשנת 2008 הוכרז פארק לאומי חדש – הפארק הלאומי אונה (Una National Park ), שלצערי טרם הספקתי לבקר בו. זהו הפארק הראשון של בוסניה והרצגובינה כמדינה עצמאית והוא נמצא בקרבת העיר ביהץ' (Bihać ), בצפון-מערב המדינה. מיקומו לא הרחק מהגבול עם קרואטיה, רק 30 קילומטרים מהפארק הנודע ביותר שלה – אגמי פליטביצה (Plitvička jezera ), הופך אותו ליעד פופולרי גם על המטיילים בקרואטיה. במרכזו של הפארק זורם נהר אונה ( Una ), הנהר הרביעי באורכו בבוסניה והרצגובינה, העושה דרכו לאורך 207 קילומטרים. מקורותיו מתחילים בהרי קרואטיה השכנה, שם הוא זורם רק 4 ק"מ, לפני שהוא נכנס לשטחה של בוסניה והרצגובינה ומסיים את מסעו כשהוא נשפך לנהר סבה ( Sava ), שבתורו נשפך אל הדנובה הגדולה. לאורכו של הנהר גדלים כ- 170 מינים שונים של עשבי מרפא ותבלין, מה שעשה את הנהר ומסלולו לכל כך מושכים במשך דורות רבים. ואכן, כמו בימים עברו, גם כיום מיושב אזור הנהר באוכלוסייה בת מיליון תושבים לערך.
בפארק מגוון ביולוגי נפלא של בעלי חיים, בהם 30 מינים של דגים, 130 מינים של ציפורים, לינקס (שונר = שונרא מארמית), טורף גדול, יפיפה ונדיר ממשפחת החתוליים, שועלים, זאבים, דובים ועזי בר.
הנהר נודע במיוחד במפליו המרשימים ובאפשרויות הרפטינג הנועזות שהוא מציע. לפחות נועזים מציע הפארק גם מסלולי הליכה, מסלולי אופניים, קניונים יפים, רחצה ודייג בנהר. למתעניינים בהיסטוריה מציע הפארק מספר אתרים ארכיאולוגיים ומבצרים מימי הביניים.
רפטינג על נהר אונה, הפארק הלאומי אונה (צילום: Una National Park)
פריחה לא רק בטבע אז נכון שבוסניה והרצגובינה לא הייתה מעולם יעד פופולרי אצל המטייל הישראלי, אבל בהחלט ניתן לומר שהחל מאמצע שנות התשעים של המאה ה- 20 נמצאת בוסניה והרצגובינה בסוג של פריחה תיירותית. היא עדיין זולה, מסבירת פנים, יש בה אתרים מעניינים לביקור, וכמו שהבאתי בפניכם כעת, יש בה גם נופים וטבע שיגרמו לכל אחת ואחד מאיתנו להתרגש משפעת המים, המרחבים והירוק.
מידע נוסף
בתי מלון בבוסניה והרצגובינה
בתי מלון בסרייבו הבירה
השכרת רכב בבוסניה
כתבות נוספות
מידע וטיפים למטייל בבוסניה והרצגובינה
סרייבו - ירושלים של אירופה
מוסטאר - העיר של הגשר והגשר של העיר
רפובליקה סרפסקה
כתבה על העיר מוסטר | בתי מלון בעיר מוסטר
אזור הדלתא של הנרטבה הוכרז כאתר רמסאר בשנת 1992, בעוד אזור השימור של הוטובו בלאטו הוכרז כאתר רמסאר בשנת 2001. ייחודם של שני האזורים הרציפים הללו, בהיותם מקור חיים שופע של מיני בעלי חיים וצמחים, ומקור משיכה לכל כך הרבה מיני ציפורים, הקנה להם את הכבוד להיכלל ברשימת מקווי המים המיועדים לשימור של אמנת רמסאר.
מלון מומלץ בעיר מוסטר
מלון מפאס (Hotel Mepas) ברמת 5 כוכבים, ממוקם במרכז מוסטר, מעל הקניון המקומי, ומציע בריכה מקורה, מרכז ספא (2 סוגי סאונה וג'קוזי), חדר כושר, מסעדה וחניה מקורה. החדרים ענקיים, כולם עם פינת ישיבה, הסוויטות מפנקות במיוחד, והכל במחיר מאד נוח ועם שירות אדיב ויעיל.
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
פארק בלידיניי – תצפיות פנורמיות ומסלולי טיול אזור שימור נוסף, פארק בלידיניי (Park Prirode Blidinje ), שהוקם בשנת 1995, מכסה שטח רחב למדי של 364 קמ"ר. הוא נמצא צפונית-מערבית להוטובו בלאטו, קרוב לגבול עם קרואטיה. הוא משתרע בעמק רחב ידיים, בין שני הרים: הר וראן (Vran ), המתנשא לגובה של 2,074 מטרים, והר צ'ברסניצה (Čvrsnica ), המתנשא לגובה של 2,228 מטרים. גובה העמק וההרים העוטפים אותו סביב, מבטיחים תצפית פנורמית לכל מי שמגיע לבקר ולטייל בפארק. אל העמק הגדול מתנקזים נחלים רבים, שמקורם בעמקי המשנה הרבים המתחברים אל העמק רחב הידיים, וממנו יוצאים נהרות מרשימים, העושים דרכם אל עבר נהר נרטבה.
לכל אחד מעמקי המשנה הללו ניתן להקדיש חצי יום של טיול רגלי מהנה ומאתגר. אחד מעמקי המשנה היותר מוכרים הוא ערוץ גרבוביצה ( Grabovica ). הערוץ דחוס בין ההרים ויוצר קניון עמוק ומרשים, בין מצוקיו של הר צ'ברסניצה. מדהים לגלות שבתוך הערוץ חבוי לו כפר ציורי ויפה, העונה לשם דיווה גרבוביצה ( Diva Grabovica ). הכפר קרוי על שמה של עלמת חן, אחת מבנותיו של רועה צאן מקומי. על פי הסיפור הנערה הייתה כל כך יפה עד שאציל מקומי התאהב בה, ומשלא נענתה לחיזוריו, ובכדי שלא תתחתן עם גבר אחר, רצח אותה.
בעמק רחב הידיים ניתן למצוא גם את האגם ההררי הגדול ביותר בבוסניה והרצגובינה, אגם בלידיניי ( Blidinje ). מקורו של האגם בשתי תקופות הקרח האחרונות, אז היו חלקיו הגבוהים של הר צ'ברסניצה מכוסים בקרחונים. עם סיומו של עידן הקרח האחרון באירופה (לפני בערך 10,000 עד 12,000 שנים), נמסו הקרחונים ומימיהם החלו ממלאים את אדמת העמק, עד שיצרו את האגם. על פי דיווחים ארכיאולוגיים, שאת מהימנותם אני לא מכיר, ליצירת האגם תרמו גם תושביו המקומיים של האזור, על ידי חסימת דרכם של המים החוצה מהעמק ו/או ספיגתם המלאה לתוך האדמה. כך או כך, שטחו של האגם נע בין 2.5 ל- 6 קמ"ר, תלוי בעונה ובמשטר המים. עומקו הממוצע קרוב לשני מטרים והוא ממוקם בגובה של 1,184 מטרים.
טיול באביב או בתחילת הקיץ הוא כמובן גולת הכותרת. אז העמק מלא בפרחי בר צבעוניים וצמחי תבלין רבים, המטריפים את חוש הריח של המטייל הקולינארי. בין השאר הצלחנו לזהות שלשה מינים של קורנית (טימין). ההרים עטויים ביערות טבעיים של מיני אורנים, ביניהם נזכיר את האורן הבוסני ( Bosnian Pine ), מין אנדמי לאזור ההררי של דרום מזרח אירופה (בלקן).
העמק מנוקד בקברים עתיקים, כנראה מתקופת ימי הביניים, עדות להתיישבות בעת העתיקה של בני האדם בעמק. לקברים העתיקים הללו קוראים סטצ'צי ( Stećci ), והם פזורים ברחבי יוגוסלביה לשעבר (בעיקר בבוסניה והרצגובינה, קרואטיה, מונטנגרו וסרביה), אם כי רובם המכריע נמצא בשטחה של בוסניה והרצגובינה. השימוש בסטצ'צי החל במאה ה- 12 לספירה, אם כי רוב הקברים מתואריכם למאות ה- 14-15, וכנראה שהשימוש בהם פסק עם פלישתם של העות'מאנים לאזור, אי שם במאה ה- 16.
לא ברור מתי החלה בעמק התיישבות האדם, אבל מחקרים בנושא החלו עם הקמתו של אזור השימור בשנת 1995, ותשובות חד-משמעיות עדיין אין. מה שכן ברור הוא שבפארק יש עדויות לקברים של עמים איליריים (עמים שהתיישבו באזור הבלקן ושיא עוצמתם הייתה כנראה במאות החמישית והרביעית לפני הספירה). בפארק מוצאים גם דרכים מהתקופה הרומית, כך שאנו יודעים שהעמק היה מיושב לפחות 2,500 שנים. מעניין לציין כי האוכלוסייה הסלאבית הגיעה לעמק במאה השביעית לספירה.
בתי המקומיים בנויים בצורה מסורתית, ורובם בתים של רועי צאן חביבים. גגות הבתים משופעים ובנויים לרוב בקש. הרועים מגיעים לאזור בעיקר בקיץ, שכן בחורף התנאים בגבהים האלה קשים מאוד, ואז הם יורדים למקומות נמוכים יותר. כדרכם מכניסת האורחים של המקומיים, קיבלנו יין וגבינה תוצרת מקומית. זהו פארק נעים ושובה נפש, בו השבילים בטוחים ומסומנים היטב.
הפארק הלאומי אונה – הבן הצעיר במשפחה בשנת 2008 הוכרז פארק לאומי חדש – הפארק הלאומי אונה (Una National Park ), שלצערי טרם הספקתי לבקר בו. זהו הפארק הראשון של בוסניה והרצגובינה כמדינה עצמאית והוא נמצא בקרבת העיר ביהץ' (Bihać ), בצפון-מערב המדינה. מיקומו לא הרחק מהגבול עם קרואטיה, רק 30 קילומטרים מהפארק הנודע ביותר שלה – אגמי פליטביצה (Plitvička jezera ), הופך אותו ליעד פופולרי גם על המטיילים בקרואטיה. במרכזו של הפארק זורם נהר אונה ( Una ), הנהר הרביעי באורכו בבוסניה והרצגובינה, העושה דרכו לאורך 207 קילומטרים. מקורותיו מתחילים בהרי קרואטיה השכנה, שם הוא זורם רק 4 ק"מ, לפני שהוא נכנס לשטחה של בוסניה והרצגובינה ומסיים את מסעו כשהוא נשפך לנהר סבה ( Sava ), שבתורו נשפך אל הדנובה הגדולה. לאורכו של הנהר גדלים כ- 170 מינים שונים של עשבי מרפא ותבלין, מה שעשה את הנהר ומסלולו לכל כך מושכים במשך דורות רבים. ואכן, כמו בימים עברו, גם כיום מיושב אזור הנהר באוכלוסייה בת מיליון תושבים לערך.
בפארק מגוון ביולוגי נפלא של בעלי חיים, בהם 30 מינים של דגים, 130 מינים של ציפורים, לינקס (שונר = שונרא מארמית), טורף גדול, יפיפה ונדיר ממשפחת החתוליים, שועלים, זאבים, דובים ועזי בר.
הנהר נודע במיוחד במפליו המרשימים ובאפשרויות הרפטינג הנועזות שהוא מציע. לפחות נועזים מציע הפארק גם מסלולי הליכה, מסלולי אופניים, קניונים יפים, רחצה ודייג בנהר. למתעניינים בהיסטוריה מציע הפארק מספר אתרים ארכיאולוגיים ומבצרים מימי הביניים.
רפטינג על נהר אונה, הפארק הלאומי אונה (צילום: Una National Park)
פריחה לא רק בטבע אז נכון שבוסניה והרצגובינה לא הייתה מעולם יעד פופולרי אצל המטייל הישראלי, אבל בהחלט ניתן לומר שהחל מאמצע שנות התשעים של המאה ה- 20 נמצאת בוסניה והרצגובינה בסוג של פריחה תיירותית. היא עדיין זולה, מסבירת פנים, יש בה אתרים מעניינים לביקור, וכמו שהבאתי בפניכם כעת, יש בה גם נופים וטבע שיגרמו לכל אחת ואחד מאיתנו להתרגש משפעת המים, המרחבים והירוק.
מידע נוסף
בתי מלון בבוסניה והרצגובינה
בתי מלון בסרייבו הבירה
השכרת רכב בבוסניה
כתבות נוספות
מידע וטיפים למטייל בבוסניה והרצגובינה
סרייבו - ירושלים של אירופה
מוסטאר - העיר של הגשר והגשר של העיר
רפובליקה סרפסקה
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
לא ברור מתי החלה בעמק התיישבות האדם, אבל מחקרים בנושא החלו עם הקמתו של אזור השימור בשנת 1995, ותשובות חד-משמעיות עדיין אין. מה שכן ברור הוא שבפארק יש עדויות לקברים של עמים איליריים (עמים שהתיישבו באזור הבלקן ושיא עוצמתם הייתה כנראה במאות החמישית והרביעית לפני הספירה). בפארק מוצאים גם דרכים מהתקופה הרומית, כך שאנו יודעים שהעמק היה מיושב לפחות 2,500 שנים. מעניין לציין כי האוכלוסייה הסלאבית הגיעה לעמק במאה השביעית לספירה.
הפארק הלאומי אונה – הבן הצעיר במשפחה בשנת 2008 הוכרז פארק לאומי חדש – הפארק הלאומי אונה (Una National Park ), שלצערי טרם הספקתי לבקר בו. זהו הפארק הראשון של בוסניה והרצגובינה כמדינה עצמאית והוא נמצא בקרבת העיר ביהץ' (Bihać ), בצפון-מערב המדינה. מיקומו לא הרחק מהגבול עם קרואטיה, רק 30 קילומטרים מהפארק הנודע ביותר שלה – אגמי פליטביצה (Plitvička jezera ), הופך אותו ליעד פופולרי גם על המטיילים בקרואטיה. במרכזו של הפארק זורם נהר אונה ( Una ), הנהר הרביעי באורכו בבוסניה והרצגובינה, העושה דרכו לאורך 207 קילומטרים. מקורותיו מתחילים בהרי קרואטיה השכנה, שם הוא זורם רק 4 ק"מ, לפני שהוא נכנס לשטחה של בוסניה והרצגובינה ומסיים את מסעו כשהוא נשפך לנהר סבה ( Sava ), שבתורו נשפך אל הדנובה הגדולה. לאורכו של הנהר גדלים כ- 170 מינים שונים של עשבי מרפא ותבלין, מה שעשה את הנהר ומסלולו לכל כך מושכים במשך דורות רבים. ואכן, כמו בימים עברו, גם כיום מיושב אזור הנהר באוכלוסייה בת מיליון תושבים לערך.
בפארק מגוון ביולוגי נפלא של בעלי חיים, בהם 30 מינים של דגים, 130 מינים של ציפורים, לינקס (שונר = שונרא מארמית), טורף גדול, יפיפה ונדיר ממשפחת החתוליים, שועלים, זאבים, דובים ועזי בר.
הנהר נודע במיוחד במפליו המרשימים ובאפשרויות הרפטינג הנועזות שהוא מציע. לפחות נועזים מציע הפארק גם מסלולי הליכה, מסלולי אופניים, קניונים יפים, רחצה ודייג בנהר. למתעניינים בהיסטוריה מציע הפארק מספר אתרים ארכיאולוגיים ומבצרים מימי הביניים.
רפטינג על נהר אונה, הפארק הלאומי אונה (צילום: Una National Park)
פריחה לא רק בטבע אז נכון שבוסניה והרצגובינה לא הייתה מעולם יעד פופולרי אצל המטייל הישראלי, אבל בהחלט ניתן לומר שהחל מאמצע שנות התשעים של המאה ה- 20 נמצאת בוסניה והרצגובינה בסוג של פריחה תיירותית. היא עדיין זולה, מסבירת פנים, יש בה אתרים מעניינים לביקור, וכמו שהבאתי בפניכם כעת, יש בה גם נופים וטבע שיגרמו לכל אחת ואחד מאיתנו להתרגש משפעת המים, המרחבים והירוק.
מידע נוסף
בתי מלון בבוסניה והרצגובינה
בתי מלון בסרייבו הבירה
השכרת רכב בבוסניה
כתבות נוספות
מידע וטיפים למטייל בבוסניה והרצגובינה
סרייבו - ירושלים של אירופה
מוסטאר - העיר של הגשר והגשר של העיר
רפובליקה סרפסקה
רפטינג על נהר אונה,
מידע נוסף
בתי מלון בבוסניה והרצגובינה
בתי מלון בסרייבו הבירה
השכרת רכב בבוסניה
כתבות נוספות
מידע וטיפים למטייל בבוסניה והרצגובינה
סרייבו - ירושלים של אירופה
מוסטאר - העיר של הגשר והגשר של העיר
רפובליקה סרפסקה
סרייבו - ירושלים של אירופה
מוסטאר - העיר של הגשר והגשר של העיר
רפובליקה סרפסקה
 |
אודות הכותב
ד"ר חזי שקד, מנכ"ל ובעלים של חברת הטיולים Mouflon. אקולוג ואנתרופולוג, מרצה לקהל הרחב, מטפס הרים ומדריך טיולים ליעדים מגוונים ברחבי העולם. מתמחה בטיולי שטח ובטיולי עומק בדגש היסטורי, דתי, תרבותי, אנתרופולוגי ופולקלוריסטי. אוהב את שעושה ורואה בכך שליחות.
|
.jpg)
.jpg)
