.jpg)
מידע כללי למטיילים בבוסניה והרצגובינה
מאת:
המדינה שצורתה צורת משולש, השוכנת בליבה של דרום-מזרח אירופה, בצפון-מערב חבל הבלקן. היא גובלת בסרביה, קרואטיה ומונטנגרו, עם נגיעה זעירה בים האדריאטי. כאן נפגשו לאורך ההיסטוריה תרבויות המזרח והמערב, עמים שונים, דתות ואמונות מגוונות, שלעיתים התנגשו זה בזה, אך מעבר לכך גם הפרו האחד את השני. כיאה למדינה שהיא מפגש בין תרבויות, גם כיום היא מחולקת למרכיביה השונים, השומרים על זהותם והופכים אותה לאחת מהמורכבות והמסובכות להבנה שבין מדינות העולם.
לקריאת כל הכתבות על בוסניה והרצגובינה
.jpg)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
מי הן בוסניה והרצגובינה?
החלוקה לבוסניה והרצגובינה היא חלוקה גיאוגרפית-היסטורית. אין לה כל קשר לחלוקה המנהלתית-פוליטית (עליה ארחיב בהמשך). בוסניה נמצאת בצפון ובמרכז המדינה והיא קרויה על שם נהר בוסנה (Bosna), שפירוש שמו בשפות הודו-אירופיות: "מים זורמים". ואכן, האזור שופע מים לרוב. אזור בוסניה משתרע על פני כארבע-חמישיות משטח המדינה כולה. הרצגובינה נמצאת בדרומה של המדינה, על פני כחמישית מהשטח הנותר. שמה ניתן לה על שם אחד משליטיה, סטייפן ווקציץ' קוסאצ'ה ( Stjepan Vukčić Kosača ), שכונה הרצג סטייפן (Herceg Stjepan), שפירושו בגרמנית: הדוכס סטייפן. 
חלוקה לשני אזורים: בוסניה והרצגובינה
בוסניה והרצגובינה – חלוקה לשתי יישויות
מבחינה מנהלתית-פוליטית מחולקת בוסניה והרצגובינה במספר רמות, מבלבלות למדי, אך אנסה לפשט כמיטב יכולתי:
ברמה הראשונה היא נחלקת לשתי יישויות פוליטיות עצמאיות, שנקבעו על פי הסכם דייטון (Dayton), שנחתם בשנת 1995 בעקבות מלחמת האזרחים ביוגוסלביה. האחת – פדרציית בוסניה והרצגובינה - משתרעת על פני 51% משטחה של בוסניה והרצגובינה כולה. תושביה הם בעיקר בני הלאום הבוסני, שהם ברובם מוסלמים, ובני הלאום הקרואטי, שהם ברובם נוצרים קתולים. השנייה – רפובליקת סֶרְפְסְקָה (Srpska) משתרעת על פני 49% הנותרים. תושביה הם בעיקר בני הלאום הסרבי, שהם ברובם נוצרים אורתודוכסים.
כתבה על רפובליקה סרפסקה
שתי הישויות חופפות במידה רבה לשטח הגיאוגרפי שהוחזק על ידי שני הצדדים, השונים בהרכבם האתני, שבעבר לחמו זה בזה. מאז שנת 1996 נחלש במידה רבה כוחן של שתי היישויות הללו, ביחס לכוחה של ממשלת המדינה, אך הן עדיין שומרות על כוח שלטוני רב.
מחוז ברקו (Brčko) הוא מחוז עצמאי קטן, בצפונה של המדינה, שנוצר בשנת 2000 משטחן של שתי היישויות הראשיות. מבחינה מנהלתית הוא שייך לשתיהן, אך השלטון בו הוא עצמאי. 
פדרצית בוסניה והרצגובינה (כחול), רפובליקת סרפסקה (ורוד), מחוז ברקו (צהוב)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
עשרה קנטונים, 137 רשויות ברמה השנייה נחלקת כל ישות למחוזות. פדרציית בוסניה והרצגובינה נחלקת לעשרה מחוזות, הנקראים קנטונים. רפובליקה סרפסקה נחלקת לשבעה מחוזות, הנקראים אזורים. לכל מחוז ממשלה משלו, הכפופה לחוקי המדינה כולה. חלק מהקנטונים מעורבים מבחינה אתנית, ונהוגים בהם חוקים שנועדו לשמור על השוויון בין האוכלוסיות השונות. ברמה השלישית מחולקת בוסניה והרצגובינה ל- 137 רשויות מוניציפליות, כלומר ערים, מועצות אזוריות ומועצות מקומיות. חלקן הן רשויות היסטוריות ותיקות וחלקן נוצרו רק בסוף המאה ה- 20, לאחר מלחמת האזרחים. ארבע הערים הגדולות במדינה, הנקראות "ערים ראשיות", הן: סרייבו (Sarajevo) – בירת בוסניה והרצגובינה וגם בירתה של פדרציית בוסניה והרצגובינה, והעיר הגדולה ביותר במדינה. באניה לוקה (Banja Luka) – בירת רפובליקה סרפסקה והעיר השנייה בגודלה במדינה. מוסטר (Mostar) – הבירה הבלתי רשמית והעיר השלישית בגודלה.
תושביה של בוסניה והרצגובינה
במדינת בוסניה והרצגובינה (שלא לבלבל עם פדרציית בוסניה והרצגובינה), מתגוררים 4.6 מיליון תושבים, המכונים בוסנים. הם הנחלקים לשלוש קבוצות אתניות עיקריות, או נכון יותר לשלושה לאומים: ¡ בוסנים (המכונים בוסניאקים, כדי להבדילם משאר תושבי בוסניה) – 48%. מוסלמים המתגוררים ברובם בפדרציית בוסניה והרצגובינה. ¡ קרואטים – 14%. קתולים וגם הם מתגוררים ברובם בפדרציית בוסניה והרצגובינה. ¡ סרבים – 37%. נוצרים אורתודוקסים ומתגוררים ברובם ברפובליקת סרפסקה. למרות שהוכח ששלושת הלאומים הללו חולקים את אותו מקור גנטי, ומזה שנים רבות מתקיימים ביניהם קשרי נישואין רבים, עדיין קיים מתח ניכר, שלעיתים מעורר מחלוקות פוליטיות. האמונה הדתית של תושבי בוסניה והרצגובינה חופפת במידה רבה את מוצאם האתני. כך מהווים המוסלמים 40%, האורתודוקסים 31%, הקתולים 15% וכל השאר 14%.
כתבה על פגישות עם אנשי בוסניה
שפות בבוסניה והרצוגובינה בבוסניה והרצגובינה נהוגות שלוש שפות: בוסנית, קרואטית וסרבית. למעשה שפות אלו כמעט זהות, אך לאור משקעי העבר מייחסים התושבים המקומיים חשיבות רבה לשם השפה. ההבדלים הם פחות או יותר כמו ההבדלים באנגלית המדוברת על ידי האנגלים, לעומת זו המדוברת על ידי האמריקאים.
לפני פירוק הפדרציה של יוגוסלביה נקראה השפה סרבו-קרואטית. זוהי שפה ממקור סלבי, וככזו היא דומה לשפות הסלביות האחרות: צ'כית, סלובקית ואפילו פולנית ואוקראינית.
ממשל ופוליטיקה בבוסניה והרצגובינה
כל רשויות הממשל של בוסניה והרצגובינה מורכבות באופן שווה מנציגי שלוש הקבוצות הגדולות במדינה – בוסנים, קרואטים וסרבים, כדי לשמור על מאזן הכוחות ביניהם. תושבי פדרציית בוסניה והרצגובינה בוחרים את הנציגים הבוסנים והקרואטים, בעוד תושבי רפובליקת סרפסקה בוחרים את הנציגים הסרבים. תפקיד הנשיאות מועבר ברוטציה, כל שמונה חודשים, בין הנשיאים הנבחרים של כל אחת משלוש הקבוצות הללו. גם הממשלה וגם שני בתי הנבחרים מורכבים באופן שווה מנציגי שלושת הלאומים.
מסובך? כבר אמרנו!
פני הארץ של בוסניה והרצגובינה
כאמור, שוכנת בוסניה והרצגובינה בצפון-מערב חבל הבלקן, והיא גובלת בקרואטיה במערב ובצפון, בסרביה במזרח ובמונטנגרו בדרום-מזרח. יש לה גם 20 קילומטרים של מובלעת קטנה לחוף הים האדריאטי בדרום, הנמצאת בינות שטחי קרואטיה, ובה שוכנת עיר הנופש נוואם (Neum). שטחה של המדינה – 51,197 קמ"ר, הררי ברובו, והוא חלק מרכס האלפים הדינאריים, אותו היא חולקת עם שכנותיה: סלובניה, קרואטיה, סרביה, מונטנגרו, אלבניה וקוסובו. את הפסגה הגבוהה ביותר שלה, פסגת מגליץ' (Maglić), המתנשאת לרום 2,386 מטר, חולקת בוסניה והרצגובינה עם מונטנגרו, השכנה מדרום. מלבדה יש עוד מספר פסגות נוספות בגובה של מעל אלפיים מטרים. בשנת 1984 זכו אתרי הסקי של בוסניה והרצגובינה, שהם מהגבוהים ברכס, לארח את אולימפיאדת החורף. בחלקה הצפון-מזרחי של הארץ משתרעת השפלה הפאנונית (Pannonian basin), הקרויה גם המישור הפאנוני. היא נפרשת לאורך נהר סאבה (Sava), אזור פורה המנוצל לחקלאות, המשותף גם לשכנותיה סרביה וקרואטיה. בדרומה של המדינה אזור מישורי נוסף, בעל אקלים ים-תיכוני, שאף הוא מנוצל לחקלאות. כמחצית משטחה של בוסניה והרצגובינה מכוסה יערות, בעיקר במזרח, במערב ובמרכז המדינה.
השפלה הפאנונית בצפון, האלפים הדינאריים במרכז ואזור חקלאי בדרום
שבעה נהרות גדולים ועוד יובלים רבים חורצים את שטחה של בוסניה והרצגובינה: נהר סאבה (Sava) הוא הגדול שבהם והוא מסמן את הגבול עם קרואטיה בצפון. יחד עם יובליו הרבים הוא מנקז כשלושה רבעים משטחה של המדינה כולה, אל הדנובה ובהמשך לים השחור. נהר דרינה (Drina), הוא אחד מיובליו, המסמן את מרבית הגבול המזרחי עם סרביה. הוא מוכר לרבים מהספר "הגשר על הדרינה", אותו כתב זוכה פרס נובל איוו אנדריץ'. יובל נוסף של נהר סאבה הוא נהר בוסנה (Bosna), שנתן את שמו לבוסניה והוא הנהר הארוך ביותר הזורם כל כולו בשטחה. נהר נרטבה (Neretva) הוא הנהר היחיד המנקז את מימיו לים האדריאטי. הנהר מוכר לתיירים רבים בזכות ה"גשר הישן" (Stari Most) בעיר מוסטר, אחד מסמליה המפורסמים של בוסניה והרצגובינה ושל מלחמת האזרחים.
הדגל וההמנון הלאומי אלווירה גוגה היא מדריכת טיולים מקומית. היא מספרת את סיפורם של הדגל וההמנון החדשים: למרבה הצער, מאז סיומה של המלחמה בבוסניה והרצגובינה, הפוליטיקה השתלטה על כל תחומי החיים, כולל הבחירה של הדגל וההמנון. לאחר ביטול הדגל הקודם ניצבו הרשויות בפני בחירתו של דגל חדש. במשך תקופה ארוכה העלו הנציגים הפוליטיים של שלושת מרכיבי השלטון (בוסניקים, קרואטים וסרבים) הצעות שונות לדגל משותף, אך לא הצליחו להגיע להסכמה. בתחילת שנת 1998, כתוצאה מהמחלוקות והעיכובים, הגיש הנציג הבכיר ליישום הסכם דייטון בבוסניה והרצגובינה, קרלוס ווסטנדרופ, הצעה ניטרלית לדגל, אך גם לגביה לא הצליחו צירי האסיפה הפרלמנטרית להסכים. חודש לאחר מכן, החליט ווסטנדרופ לכפות את החוק על דגל בוסניה והרצגובינה, והכריז על הדגל כפי שהוא כיום. הדגל תוכנן על ידי צוות מולטי-אתני עצמאי, שנבחר על ידי ווסטנדרופ. הדגל החדש הוכרז רשמית ב -4 בפברואר 1998, ממש לפני אולימפיאדת החורף בנאגאנו, יפן, שם הוא הוצג לראשונה בפומבי. הדגל וההמנון הלאומי של בוסניה והרצגובינה (פתחו רמקולים)
במרכז הדגל משולש צהוב, אשר מסמל את הסרבים, הבוסניקים והקרואטים. צורתו מזכירה את הצורה הגיאוגרפית של המדינה, בעוד הצבע הכחול תואם את האיחוד האירופי והכוכבים מייצגים אירופה.
"לאף דגל בעולם לא היו כל כך הרבה מחלוקת כמו לדגל שלנו", אומרת אלווירה, "יש בנו לא מעט אירוניה, כי הבחירה הסופית אפילו לא הייתה שלנו. הדגל שלנו כל כך דומה לדגל של האיחוד האירופי, שלא לדבר על כך שאנחנו עדיין לא מבינים למה שני הכוכבים בקצוות קטועים באמצעיתם".
"שלא תהיה טעות", היא מוסיפה, "אולי היינו בוחרים אחרת, אבל זה הדגל שלנו. כאומה של אנשים שונים, אנו הולכים קדימה". "להמנון הלאומי היסטוריה דומה. יש לו מנגינה אבל אין לו מילים. אפשר להבין מכך שגם על מילים להמנון אנחנו לא מסוגלים להחליט", אומרת אלווירה. ההמנון נקרא אינטרמצו ואת המנגינה חיבר דושאן שסטיץ' ( Dušan Šestić ). משנת 1999 מנסים להגיע להסכמה על מילים להמנון ולא מצליחים. כל הצעה שהוגשה עד כה, נדחתה. " לדעתי זה לא כל כך נורא", אומרת אלווירה, "אני לא יודעת אם ניתן לתאר בכמה מילים קצרות של המנון, את מה שאנחנו הבוסנים שרדנו לאורך ההיסטוריה".
מידע נוסף
כתבות נוספות
נופים וטבע בבוסניה והרצגובינה
כתבה על רפובליקה סרפסקה
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
עשרה קנטונים, 137 רשויות ברמה השנייה נחלקת כל ישות למחוזות. פדרציית בוסניה והרצגובינה נחלקת לעשרה מחוזות, הנקראים קנטונים. רפובליקה סרפסקה נחלקת לשבעה מחוזות, הנקראים אזורים. לכל מחוז ממשלה משלו, הכפופה לחוקי המדינה כולה. חלק מהקנטונים מעורבים מבחינה אתנית, ונהוגים בהם חוקים שנועדו לשמור על השוויון בין האוכלוסיות השונות. ברמה השלישית מחולקת בוסניה והרצגובינה ל- 137 רשויות מוניציפליות, כלומר ערים, מועצות אזוריות ומועצות מקומיות. חלקן הן רשויות היסטוריות ותיקות וחלקן נוצרו רק בסוף המאה ה- 20, לאחר מלחמת האזרחים. ארבע הערים הגדולות במדינה, הנקראות "ערים ראשיות", הן: סרייבו (Sarajevo) – בירת בוסניה והרצגובינה וגם בירתה של פדרציית בוסניה והרצגובינה, והעיר הגדולה ביותר במדינה. באניה לוקה (Banja Luka) – בירת רפובליקה סרפסקה והעיר השנייה בגודלה במדינה. מוסטר (Mostar) – הבירה הבלתי רשמית והעיר השלישית בגודלה.
תושביה של בוסניה והרצגובינה
במדינת בוסניה והרצגובינה (שלא לבלבל עם פדרציית בוסניה והרצגובינה), מתגוררים 4.6 מיליון תושבים, המכונים בוסנים. הם הנחלקים לשלוש קבוצות אתניות עיקריות, או נכון יותר לשלושה לאומים: ¡ בוסנים (המכונים בוסניאקים, כדי להבדילם משאר תושבי בוסניה) – 48%. מוסלמים המתגוררים ברובם בפדרציית בוסניה והרצגובינה. ¡ קרואטים – 14%. קתולים וגם הם מתגוררים ברובם בפדרציית בוסניה והרצגובינה. ¡ סרבים – 37%. נוצרים אורתודוקסים ומתגוררים ברובם ברפובליקת סרפסקה. למרות שהוכח ששלושת הלאומים הללו חולקים את אותו מקור גנטי, ומזה שנים רבות מתקיימים ביניהם קשרי נישואין רבים, עדיין קיים מתח ניכר, שלעיתים מעורר מחלוקות פוליטיות. האמונה הדתית של תושבי בוסניה והרצגובינה חופפת במידה רבה את מוצאם האתני. כך מהווים המוסלמים 40%, האורתודוקסים 31%, הקתולים 15% וכל השאר 14%.
כתבה על פגישות עם אנשי בוסניה
שפות בבוסניה והרצוגובינה בבוסניה והרצגובינה נהוגות שלוש שפות: בוסנית, קרואטית וסרבית. למעשה שפות אלו כמעט זהות, אך לאור משקעי העבר מייחסים התושבים המקומיים חשיבות רבה לשם השפה. ההבדלים הם פחות או יותר כמו ההבדלים באנגלית המדוברת על ידי האנגלים, לעומת זו המדוברת על ידי האמריקאים.
לפני פירוק הפדרציה של יוגוסלביה נקראה השפה סרבו-קרואטית. זוהי שפה ממקור סלבי, וככזו היא דומה לשפות הסלביות האחרות: צ'כית, סלובקית ואפילו פולנית ואוקראינית.
ממשל ופוליטיקה בבוסניה והרצגובינה
כל רשויות הממשל של בוסניה והרצגובינה מורכבות באופן שווה מנציגי שלוש הקבוצות הגדולות במדינה – בוסנים, קרואטים וסרבים, כדי לשמור על מאזן הכוחות ביניהם. תושבי פדרציית בוסניה והרצגובינה בוחרים את הנציגים הבוסנים והקרואטים, בעוד תושבי רפובליקת סרפסקה בוחרים את הנציגים הסרבים. תפקיד הנשיאות מועבר ברוטציה, כל שמונה חודשים, בין הנשיאים הנבחרים של כל אחת משלוש הקבוצות הללו. גם הממשלה וגם שני בתי הנבחרים מורכבים באופן שווה מנציגי שלושת הלאומים.
מסובך? כבר אמרנו!
פני הארץ של בוסניה והרצגובינה
כאמור, שוכנת בוסניה והרצגובינה בצפון-מערב חבל הבלקן, והיא גובלת בקרואטיה במערב ובצפון, בסרביה במזרח ובמונטנגרו בדרום-מזרח. יש לה גם 20 קילומטרים של מובלעת קטנה לחוף הים האדריאטי בדרום, הנמצאת בינות שטחי קרואטיה, ובה שוכנת עיר הנופש נוואם (Neum). שטחה של המדינה – 51,197 קמ"ר, הררי ברובו, והוא חלק מרכס האלפים הדינאריים, אותו היא חולקת עם שכנותיה: סלובניה, קרואטיה, סרביה, מונטנגרו, אלבניה וקוסובו. את הפסגה הגבוהה ביותר שלה, פסגת מגליץ' (Maglić), המתנשאת לרום 2,386 מטר, חולקת בוסניה והרצגובינה עם מונטנגרו, השכנה מדרום. מלבדה יש עוד מספר פסגות נוספות בגובה של מעל אלפיים מטרים. בשנת 1984 זכו אתרי הסקי של בוסניה והרצגובינה, שהם מהגבוהים ברכס, לארח את אולימפיאדת החורף. בחלקה הצפון-מזרחי של הארץ משתרעת השפלה הפאנונית (Pannonian basin), הקרויה גם המישור הפאנוני. היא נפרשת לאורך נהר סאבה (Sava), אזור פורה המנוצל לחקלאות, המשותף גם לשכנותיה סרביה וקרואטיה. בדרומה של המדינה אזור מישורי נוסף, בעל אקלים ים-תיכוני, שאף הוא מנוצל לחקלאות. כמחצית משטחה של בוסניה והרצגובינה מכוסה יערות, בעיקר במזרח, במערב ובמרכז המדינה.
השפלה הפאנונית בצפון, האלפים הדינאריים במרכז ואזור חקלאי בדרום
שבעה נהרות גדולים ועוד יובלים רבים חורצים את שטחה של בוסניה והרצגובינה: נהר סאבה (Sava) הוא הגדול שבהם והוא מסמן את הגבול עם קרואטיה בצפון. יחד עם יובליו הרבים הוא מנקז כשלושה רבעים משטחה של המדינה כולה, אל הדנובה ובהמשך לים השחור. נהר דרינה (Drina), הוא אחד מיובליו, המסמן את מרבית הגבול המזרחי עם סרביה. הוא מוכר לרבים מהספר "הגשר על הדרינה", אותו כתב זוכה פרס נובל איוו אנדריץ'. יובל נוסף של נהר סאבה הוא נהר בוסנה (Bosna), שנתן את שמו לבוסניה והוא הנהר הארוך ביותר הזורם כל כולו בשטחה. נהר נרטבה (Neretva) הוא הנהר היחיד המנקז את מימיו לים האדריאטי. הנהר מוכר לתיירים רבים בזכות ה"גשר הישן" (Stari Most) בעיר מוסטר, אחד מסמליה המפורסמים של בוסניה והרצגובינה ושל מלחמת האזרחים.
הדגל וההמנון הלאומי אלווירה גוגה היא מדריכת טיולים מקומית. היא מספרת את סיפורם של הדגל וההמנון החדשים: למרבה הצער, מאז סיומה של המלחמה בבוסניה והרצגובינה, הפוליטיקה השתלטה על כל תחומי החיים, כולל הבחירה של הדגל וההמנון. לאחר ביטול הדגל הקודם ניצבו הרשויות בפני בחירתו של דגל חדש. במשך תקופה ארוכה העלו הנציגים הפוליטיים של שלושת מרכיבי השלטון (בוסניקים, קרואטים וסרבים) הצעות שונות לדגל משותף, אך לא הצליחו להגיע להסכמה. בתחילת שנת 1998, כתוצאה מהמחלוקות והעיכובים, הגיש הנציג הבכיר ליישום הסכם דייטון בבוסניה והרצגובינה, קרלוס ווסטנדרופ, הצעה ניטרלית לדגל, אך גם לגביה לא הצליחו צירי האסיפה הפרלמנטרית להסכים. חודש לאחר מכן, החליט ווסטנדרופ לכפות את החוק על דגל בוסניה והרצגובינה, והכריז על הדגל כפי שהוא כיום. הדגל תוכנן על ידי צוות מולטי-אתני עצמאי, שנבחר על ידי ווסטנדרופ. הדגל החדש הוכרז רשמית ב -4 בפברואר 1998, ממש לפני אולימפיאדת החורף בנאגאנו, יפן, שם הוא הוצג לראשונה בפומבי. הדגל וההמנון הלאומי של בוסניה והרצגובינה (פתחו רמקולים)
במרכז הדגל משולש צהוב, אשר מסמל את הסרבים, הבוסניקים והקרואטים. צורתו מזכירה את הצורה הגיאוגרפית של המדינה, בעוד הצבע הכחול תואם את האיחוד האירופי והכוכבים מייצגים אירופה.
"לאף דגל בעולם לא היו כל כך הרבה מחלוקת כמו לדגל שלנו", אומרת אלווירה, "יש בנו לא מעט אירוניה, כי הבחירה הסופית אפילו לא הייתה שלנו. הדגל שלנו כל כך דומה לדגל של האיחוד האירופי, שלא לדבר על כך שאנחנו עדיין לא מבינים למה שני הכוכבים בקצוות קטועים באמצעיתם".
"שלא תהיה טעות", היא מוסיפה, "אולי היינו בוחרים אחרת, אבל זה הדגל שלנו. כאומה של אנשים שונים, אנו הולכים קדימה". "להמנון הלאומי היסטוריה דומה. יש לו מנגינה אבל אין לו מילים. אפשר להבין מכך שגם על מילים להמנון אנחנו לא מסוגלים להחליט", אומרת אלווירה. ההמנון נקרא אינטרמצו ואת המנגינה חיבר דושאן שסטיץ' ( Dušan Šestić ). משנת 1999 מנסים להגיע להסכמה על מילים להמנון ולא מצליחים. כל הצעה שהוגשה עד כה, נדחתה. " לדעתי זה לא כל כך נורא", אומרת אלווירה, "אני לא יודעת אם ניתן לתאר בכמה מילים קצרות של המנון, את מה שאנחנו הבוסנים שרדנו לאורך ההיסטוריה".
מידע נוסף
כתבות נוספות
נופים וטבע בבוסניה והרצגובינה
כתבה על פגישות עם אנשי בוסניה
שפות בבוסניה והרצוגובינה בבוסניה והרצגובינה נהוגות שלוש שפות: בוסנית, קרואטית וסרבית. למעשה שפות אלו כמעט זהות, אך לאור משקעי העבר מייחסים התושבים המקומיים חשיבות רבה לשם השפה. ההבדלים הם פחות או יותר כמו ההבדלים באנגלית המדוברת על ידי האנגלים, לעומת זו המדוברת על ידי האמריקאים.
לפני פירוק הפדרציה של יוגוסלביה נקראה השפה סרבו-קרואטית. זוהי שפה ממקור סלבי, וככזו היא דומה לשפות הסלביות האחרות: צ'כית, סלובקית ואפילו פולנית ואוקראינית.
ממשל ופוליטיקה בבוסניה והרצגובינה
כל רשויות הממשל של בוסניה והרצגובינה מורכבות באופן שווה מנציגי שלוש הקבוצות הגדולות במדינה – בוסנים, קרואטים וסרבים, כדי לשמור על מאזן הכוחות ביניהם. תושבי פדרציית בוסניה והרצגובינה בוחרים את הנציגים הבוסנים והקרואטים, בעוד תושבי רפובליקת סרפסקה בוחרים את הנציגים הסרבים. תפקיד הנשיאות מועבר ברוטציה, כל שמונה חודשים, בין הנשיאים הנבחרים של כל אחת משלוש הקבוצות הללו. גם הממשלה וגם שני בתי הנבחרים מורכבים באופן שווה מנציגי שלושת הלאומים.
מסובך? כבר אמרנו!
פני הארץ של בוסניה והרצגובינה
כאמור, שוכנת בוסניה והרצגובינה בצפון-מערב חבל הבלקן, והיא גובלת בקרואטיה במערב ובצפון, בסרביה במזרח ובמונטנגרו בדרום-מזרח. יש לה גם 20 קילומטרים של מובלעת קטנה לחוף הים האדריאטי בדרום, הנמצאת בינות שטחי קרואטיה, ובה שוכנת עיר הנופש נוואם (Neum). שטחה של המדינה – 51,197 קמ"ר, הררי ברובו, והוא חלק מרכס האלפים הדינאריים, אותו היא חולקת עם שכנותיה: סלובניה, קרואטיה, סרביה, מונטנגרו, אלבניה וקוסובו. את הפסגה הגבוהה ביותר שלה, פסגת מגליץ' (Maglić), המתנשאת לרום 2,386 מטר, חולקת בוסניה והרצגובינה עם מונטנגרו, השכנה מדרום. מלבדה יש עוד מספר פסגות נוספות בגובה של מעל אלפיים מטרים. בשנת 1984 זכו אתרי הסקי של בוסניה והרצגובינה, שהם מהגבוהים ברכס, לארח את אולימפיאדת החורף. בחלקה הצפון-מזרחי של הארץ משתרעת השפלה הפאנונית (Pannonian basin), הקרויה גם המישור הפאנוני. היא נפרשת לאורך נהר סאבה (Sava), אזור פורה המנוצל לחקלאות, המשותף גם לשכנותיה סרביה וקרואטיה. בדרומה של המדינה אזור מישורי נוסף, בעל אקלים ים-תיכוני, שאף הוא מנוצל לחקלאות. כמחצית משטחה של בוסניה והרצגובינה מכוסה יערות, בעיקר במזרח, במערב ובמרכז המדינה.
השפלה הפאנונית בצפון, האלפים הדינאריים במרכז ואזור חקלאי בדרום
שבעה נהרות גדולים ועוד יובלים רבים חורצים את שטחה של בוסניה והרצגובינה: נהר סאבה (Sava) הוא הגדול שבהם והוא מסמן את הגבול עם קרואטיה בצפון. יחד עם יובליו הרבים הוא מנקז כשלושה רבעים משטחה של המדינה כולה, אל הדנובה ובהמשך לים השחור. נהר דרינה (Drina), הוא אחד מיובליו, המסמן את מרבית הגבול המזרחי עם סרביה. הוא מוכר לרבים מהספר "הגשר על הדרינה", אותו כתב זוכה פרס נובל איוו אנדריץ'. יובל נוסף של נהר סאבה הוא נהר בוסנה (Bosna), שנתן את שמו לבוסניה והוא הנהר הארוך ביותר הזורם כל כולו בשטחה. נהר נרטבה (Neretva) הוא הנהר היחיד המנקז את מימיו לים האדריאטי. הנהר מוכר לתיירים רבים בזכות ה"גשר הישן" (Stari Most) בעיר מוסטר, אחד מסמליה המפורסמים של בוסניה והרצגובינה ושל מלחמת האזרחים.
הדגל וההמנון הלאומי אלווירה גוגה היא מדריכת טיולים מקומית. היא מספרת את סיפורם של הדגל וההמנון החדשים: למרבה הצער, מאז סיומה של המלחמה בבוסניה והרצגובינה, הפוליטיקה השתלטה על כל תחומי החיים, כולל הבחירה של הדגל וההמנון. לאחר ביטול הדגל הקודם ניצבו הרשויות בפני בחירתו של דגל חדש. במשך תקופה ארוכה העלו הנציגים הפוליטיים של שלושת מרכיבי השלטון (בוסניקים, קרואטים וסרבים) הצעות שונות לדגל משותף, אך לא הצליחו להגיע להסכמה. בתחילת שנת 1998, כתוצאה מהמחלוקות והעיכובים, הגיש הנציג הבכיר ליישום הסכם דייטון בבוסניה והרצגובינה, קרלוס ווסטנדרופ, הצעה ניטרלית לדגל, אך גם לגביה לא הצליחו צירי האסיפה הפרלמנטרית להסכים. חודש לאחר מכן, החליט ווסטנדרופ לכפות את החוק על דגל בוסניה והרצגובינה, והכריז על הדגל כפי שהוא כיום. הדגל תוכנן על ידי צוות מולטי-אתני עצמאי, שנבחר על ידי ווסטנדרופ. הדגל החדש הוכרז רשמית ב -4 בפברואר 1998, ממש לפני אולימפיאדת החורף בנאגאנו, יפן, שם הוא הוצג לראשונה בפומבי. הדגל וההמנון הלאומי של בוסניה והרצגובינה (פתחו רמקולים)
במרכז הדגל משולש צהוב, אשר מסמל את הסרבים, הבוסניקים והקרואטים. צורתו מזכירה את הצורה הגיאוגרפית של המדינה, בעוד הצבע הכחול תואם את האיחוד האירופי והכוכבים מייצגים אירופה.
"לאף דגל בעולם לא היו כל כך הרבה מחלוקת כמו לדגל שלנו", אומרת אלווירה, "יש בנו לא מעט אירוניה, כי הבחירה הסופית אפילו לא הייתה שלנו. הדגל שלנו כל כך דומה לדגל של האיחוד האירופי, שלא לדבר על כך שאנחנו עדיין לא מבינים למה שני הכוכבים בקצוות קטועים באמצעיתם".
"שלא תהיה טעות", היא מוסיפה, "אולי היינו בוחרים אחרת, אבל זה הדגל שלנו. כאומה של אנשים שונים, אנו הולכים קדימה". "להמנון הלאומי היסטוריה דומה. יש לו מנגינה אבל אין לו מילים. אפשר להבין מכך שגם על מילים להמנון אנחנו לא מסוגלים להחליט", אומרת אלווירה. ההמנון נקרא אינטרמצו ואת המנגינה חיבר דושאן שסטיץ' ( Dušan Šestić ). משנת 1999 מנסים להגיע להסכמה על מילים להמנון ולא מצליחים. כל הצעה שהוגשה עד כה, נדחתה. " לדעתי זה לא כל כך נורא", אומרת אלווירה, "אני לא יודעת אם ניתן לתאר בכמה מילים קצרות של המנון, את מה שאנחנו הבוסנים שרדנו לאורך ההיסטוריה".
מידע נוסף
כתבות נוספות
נופים וטבע בבוסניה והרצגובינה
הדגל וההמנון הלאומי אלווירה גוגה היא מדריכת טיולים מקומית. היא מספרת את סיפורם של הדגל וההמנון החדשים: למרבה הצער, מאז סיומה של המלחמה בבוסניה והרצגובינה, הפוליטיקה השתלטה על כל תחומי החיים, כולל הבחירה של הדגל וההמנון. לאחר ביטול הדגל הקודם ניצבו הרשויות בפני בחירתו של דגל חדש. במשך תקופה ארוכה העלו הנציגים הפוליטיים של שלושת מרכיבי השלטון (בוסניקים, קרואטים וסרבים) הצעות שונות לדגל משותף, אך לא הצליחו להגיע להסכמה. בתחילת שנת 1998, כתוצאה מהמחלוקות והעיכובים, הגיש הנציג הבכיר ליישום הסכם דייטון בבוסניה והרצגובינה, קרלוס ווסטנדרופ, הצעה ניטרלית לדגל, אך גם לגביה לא הצליחו צירי האסיפה הפרלמנטרית להסכים. חודש לאחר מכן, החליט ווסטנדרופ לכפות את החוק על דגל בוסניה והרצגובינה, והכריז על הדגל כפי שהוא כיום. הדגל תוכנן על ידי צוות מולטי-אתני עצמאי, שנבחר על ידי ווסטנדרופ. הדגל החדש הוכרז רשמית ב -4 בפברואר 1998, ממש לפני אולימפיאדת החורף בנאגאנו, יפן, שם הוא הוצג לראשונה בפומבי. הדגל וההמנון הלאומי של בוסניה והרצגובינה (פתחו רמקולים)
במרכז הדגל משולש צהוב, אשר מסמל את הסרבים, הבוסניקים והקרואטים. צורתו מזכירה את הצורה הגיאוגרפית של המדינה, בעוד הצבע הכחול תואם את האיחוד האירופי והכוכבים מייצגים אירופה.
"לאף דגל בעולם לא היו כל כך הרבה מחלוקת כמו לדגל שלנו", אומרת אלווירה, "יש בנו לא מעט אירוניה, כי הבחירה הסופית אפילו לא הייתה שלנו. הדגל שלנו כל כך דומה לדגל של האיחוד האירופי, שלא לדבר על כך שאנחנו עדיין לא מבינים למה שני הכוכבים בקצוות קטועים באמצעיתם".
"שלא תהיה טעות", היא מוסיפה, "אולי היינו בוחרים אחרת, אבל זה הדגל שלנו. כאומה של אנשים שונים, אנו הולכים קדימה". "להמנון הלאומי היסטוריה דומה. יש לו מנגינה אבל אין לו מילים. אפשר להבין מכך שגם על מילים להמנון אנחנו לא מסוגלים להחליט", אומרת אלווירה. ההמנון נקרא אינטרמצו ואת המנגינה חיבר דושאן שסטיץ' ( Dušan Šestić ). משנת 1999 מנסים להגיע להסכמה על מילים להמנון ולא מצליחים. כל הצעה שהוגשה עד כה, נדחתה. " לדעתי זה לא כל כך נורא", אומרת אלווירה, "אני לא יודעת אם ניתן לתאר בכמה מילים קצרות של המנון, את מה שאנחנו הבוסנים שרדנו לאורך ההיסטוריה".
מידע נוסף
כתבות נוספות
"שלא תהיה טעות", היא מוסיפה, "אולי היינו בוחרים אחרת, אבל זה הדגל שלנו. כאומה של אנשים שונים, אנו הולכים קדימה".
מידע נוסף
כתבות נוספות
 |
אודות הכותבת
כרמית וייס (Carmit Weiss), מנסה להעביר את אהבתה לנופים דרך הצילום והכתיבה, מנהלת אתר Gotravel ואחת הכותבות המרכזיות בו. חרשה את אירופה וצפון אמריקה וטעמה גם את טעמן של היבשות האחרות. בעלת ניסיון רב בתכנון טיולים, גולשת סקי ואמא לארבעה גולשים צעירים.
|
כרמית עונה לשאלותיכם בפורום מומחי תיירות
.jpg)
