www.goTravel.co.il
הכתבה מעניינת? שלחו אותה בדואר למי שתרצו

הקש בתיבה את רצף האותיות המופיע למטה:

ניו דלהי - העיר החדשה


יעדים לביקור בניו דלהי -
בירת הרפובליקה ההודית
מאת: יובל נעמן


המפגש הראשון של תיירים רבים עם​ הודו, הוא הנחיתה בשדה התעופה של ניו דלהי והדרך הארוכה עד להתמקמות בלב רחוב השוק הצפוף והמזוהם פהאר גאנג' – מעוז התרמילאים ומהרחובות התוססים (תרתי משמע) בהודו. מאות חנויות של סמרטוטים ומזכרות, מאות דוכני רחוב, מוטוריקשות המנסות לעבור בין אלפי התיירים, המקומיים והפרות הסובבות חפשי, כשהן מנסות לגנוב פרי או ירק מאחד הדוכנים שברחוב.


מפגש ראשון זה הוא סטירה מצלצלת למטייל החדש או התגשמות החלומות של מחפשי ה"אוריינט" השונה כל כך. ברוך בואכם לדלהי ולבירת הודו ניו-דלהיבכתבה זו נעשה היכרות קצרה עם החלק התיירותי של העיר, ונצא לביקור גם בחלקים המעט יותר רחוקים, אך לא פחות מעניינים.
 
דלהי בירת הודו
לוחמי ראג'סטאן בתהלוכת יום העצמאות בניו-דלהי, על כלי רכבם המסורתי  (צילום: יובל נעמן)
 

המזרח הרחוק




 

לנחות לראשונה בהודו - חוויה שלא שוכחים...

כדי לעשות מעט סדר ולהבין את העיר, אביא כאן כמה עובדות יבשות ותיאור כמה מאתרי העיר. אולם בכתב, ואף בתמונות, לא ניתן לסקר את חווית העיר כפי שהיא נגלית למבקר, דרך חמשת החושים ועוד כמה חושים שעדיין לא תוארו באנציקלופדיות.

דלהי היא ישות נבדלת – כלומר, אינה שייכת למדינה כלשהי בפדרציה ההודית (בה יש בנוסף לדלהי עוד 28 מדינות ו-6 שטחי איחוד).
 
ניא-דיללי, או כמו שקוראים לה הזרים ניו דלהי (New Delhi), היא רשות מוניציפאלית, המשמשת בירת הרפובליקה הפדרלית של הודו. היא אחת משלוש ערים בשטח דלהי. זו עיר שנבנתה במאה ה-20, לאחר תכנון קפדני. הארכיטקט אדווין לוטיינס (Sir Edwin Landseer Lutyens) נבחר לתכנן את הבירה החדשה של הודו הבריטית, בשיתוף עם הרברט בייקר (Sir Herbert Baker), אשר זכה בעבר לתשבחות על תכנון מבנים בדרום אפריקה הקולוניאלית. בניית הבירה החלה בשנת 1912 בשטח גבעת ראיסינה - מרחק קילומטרים ספורים מדרום ל"דלהי הישנה" (Old Delhi) - והסתיימה ב-1929. שרידים היסטוריים שנותרו מתקופות קודמות מנקדים את פני העיר החדשה.
כתבה על דלהי הישנה
 

יעדים חשובים בניו דלהי המוזכרים בכתבה  (A-R)

יעדים בכתבה על העיר העתיקה של דלהי  (S-U)

 

התמצאות בניו דלהי

בסיסה של העיר הוא משולש של כיכרות עגולות ענקיות, המחוברות ביניהן בשדרות נרחבות. בכיכר הראשונה שוכן המרכז השלטוני ובו בית הנציב הבריטי (וכיום מעון הנשיא) ולצידו הפרלמנט ההודי. הכיכר השנייה היא מרכז הזיכרון הלאומי ההודי - כיכר שער הודו (India Gate) הענקית. הכיכר השלישית, הסוגרת משולש עם השתיים האחרות, היא הלב הכלכלי, המורכב משלושה כבישי טבעת שבמרכזם - כיכר קונאוט (Connaught Place).
 
בעיר ממוקמים מוסדות ממשלת הודו - מושב ומשרדי הממשלה המרכזית, משרד ראש הממשלה ומגוריהם של כל אנשי הממשל והצבא. בניו-דלהי אוכלוסיית קבע של כ- 150 אלף תושבים בלבד, אך האוכלוסייה הדינמית - המתחלפת תדירות בקומפלקסים הממשלתיים המשמשים כאכסניות לעובדי מדינה מבקרים - מוערכת בפי 3 מכך בכל זמן נתון. במטרופולין כולו מתגוררים מעל 20 מיליון איש.
לינה בדלהי - השוואת מחירים והזמנות
 

מבנה העיר המתוכננת ניו-דלהי, על כיכרותיה הראשיות והמשניות

 

מרכז השלטון הבריטי

המיתולוגיה מהאברטה, שנכתבה לפני 3,000 שנה, מספרת שבמקום בו שוכנת דלהי, היתה העיר האגדית אינדראפראשטה. כמקום חשוב החלה דלהי את דרכה במאה ה-12, כשכבשו אותה בני שושלת צ'וטהאן ההינדים והפכו אותה למרכז הינדי חשוב. לפני תום אותה מאה כבש אותה קוטאב-אוד-דין אייבאק ובמשך מאות שנים היתה מרכז שלטוני מוסלמי חשוב, כששושלות עולות וערים חדשות נבנות על הריסות הערים הישנות.
 
העיר הקיימת, דלהי החדשה, היא העיר השמינית שנבנתה במהלך ההיסטוריה באותו מקום שלגדת נהר יאמונה הקדוש. החלק הקרוי דלהי הישנה, היא העיר השביעית שנבנתה בתקופה המוגולית על ידי שאה-ג'אהאן, בונה הטאג'-מהאל שבעיר אגרה. הבריטים בנו לצידה את העיר החדשה ניו דלהי.
הבריטים בחרו בה כמרכז שלטונם לאחר שבירתם הקודמת – כלכותה – הפכה לבעייתית, עם התסיסה הפוליטית של בנגל בסוף המאה ה-19. הבריטים החליטו לבנות בירה בחלק הבטוח יותר, במרכז המדינה של אז (שכללה גם את פקיסטן של היום).
כתבה על הטאג' מהאל בעיר אגרה
 
דלהי בירת הודו
קיוסק נייד "בראש טוב"  (צילום: יובל נעמן)
 

פהאר גאנג' – שער הכניסה לתיירים

בצפון העיר ניו-דלהי, בגבול בין דלהי החדשה והישנה, מצפון לכיכר קונאוט, נמצאת תחנת הרכבת של ניו-דלהי, וממנה יוצא רחוב השוק פהאר גאנג(Paharganj), המוכר לתיירים כאזור התרמילאים. הרחוב הראשי של האזור נקרא "מיין בזאר" (Main Bazarולאורכו, וכן בסמטאות היוצאות ממנו,ניתן למצוא אין-ספור דוכנים, בתי-הארחה (גסטהאוז), מסעדות, סוכנויות טיולים, חלפני כספים וכמובן (איך לא?) את בית חב"ד.
 
פהאר גאנג' או מיין בזאר, אינו ממש מקום תיירותי, ואין בו אטרקציות תיירותיות. זהו מיקרוקוסמוס מנותק של רעש, המולה, צפיפות, חנויות ודוכנים, בו החלו להתמקם תרמילאים. נוצר בליל מוזר של הודים "מתמערבים" עם מערביים זרוקים, לבושי סמרטוטים, עם ראסטות מודבקות, קעקועי חינה, בדים צבעוניים ושרוואלים מתנפנפים. הגעת התיירים לוותה בהגעת המון סוחרים, המנסים למכור הכל במחירים מופקעים, בסגנון ההודי הדביק מעט. סביב ההמולה לא שוקטת, מאגזוזי המוטוריקשות המטרטרים ומעשנים ועד חיות הבית המוצאות ברחוב את מקום מגוריהן וכן את השירותים לצרכיהן, תוך כדי ניסיון לסחוב אוכל מדוכני הרחוב. זהו מהמקומות אליהם מגיעים המשונים שבמערביים, כמו גם המשונים שבהודים. תמצאו בו את המעוותים וחסרי הגפיים – חלקם עוותו באופן מכוון על ידי משפחות פשע (כפי שניתן לראות בסרט "נער החידות ממומבאי"), כדי לסדר לילדים מקצוע מכניס. יש גם "באבות" ו"סאדהוס" – אנשים שבאופן מוצהר נוהים אחרי גורלם העתידי ומסדרים לעצמם קארמה טובה יותר, ובינתיים, קל יותר לדאוג לקארמה כשהבטן מלאה והכיסים גם כן...
 
רבים מהמבקרים מתייחסים לרחוב זה כמקום היחיד בדלהי, ויוצאים ממנה ליעדי תיירים אחרים, ולא ממש מנסים להכיר ולהתחבר אל העיר, בעוד שהעיר מציעה אטרקציות לרוב. כל שנדרש כדי לראות את העיר הוא לקחת מונית או אפילו ריקשה (נהגי ריקשות רבים יציעו אפילו טיול בעיר בחינם, באם תסכימו להיכנס, ולו לרגע, לכמה חנויות מזכרות מהן יקבל נהג הריקשה תלושי דלק שיהפכו את הסיור למשתלם עבורם).
 
דלהי בירת הודו 
צבעוניות החנויות של המיין בזאר ושל הודו כולה  (צילום: יובל נעמן)
 

כיכר קונאוט – הלב המסחרי של דלהי החדשה

הכיכר מהווה מרכז עסקים חשוב בדלהי. זוהי כיכר ענק, שתוכננה על ידי תור ראסל בשנת 1932, עם מבנים נתמכים עמודי אבן בסגנון ויקטוריאני. הכיכר מורכבת משלוש טבעות, הנחלקות על-ידי 8 רחובות היקפיים, המתחילים בטבעת הפנימית וממשיכים החוצה בקו ישר. שבעה מהרחובות נקראים "דרך רדיאלית מספר 1-7" והשמיני רחוב הפרלמנט. במרכז הכיכר מדשאה ירוקה, שחלקה הוא כיסוי לשוק תת-קרקעי ענק, פאליקה בזאר (Palika Bazaar), בו ניתן למצוא הכל מכל ולאבד כיוון בקלות. בכיכר נמצאות חנויות היוקרה וחלונות ראווה מודרניים, המשרדים הגדולים של חברות הענק, כמו גם סוכנויות נסיעות רבות ומסעדות גורמה. כולם מסודרים בחצאי מסדרונות מקורים, המצלים על העוברים ושבים.
 
חלקה המרכזי של הכיכר נקרא כיכר קונאוט (Connaught Place), מכונה בפי המקומיים בקיצור "סי.פי." (.C.P). שמה הרשמי מאז 1995 הוא ראג'יב צ'וק (Rajiv Chowk), לזכר ראג'יב גאנדי. שם זה משמש רק את תחנת המטרו הראשית שבכיכר – מההומות בדלהי, בה נפגשים מסלול המטרו הצהוב עם הכחול. הכיכר נקראה על שם בנה של המלכה ויקטוריה: הדוכס מקונאוט (מחוז במערב אירלנד).
קונאוט פלייס הוא רק שמה של הטבעת הפנימית בכיכר, המוקפת בטבעת אמצעית (מידל סירקל) ובטבעת חיצונית (קונאוט סירקל).
 

דקה על כיכר קונאוט, הפעילו רמקולים ותתרגלו גם לאנגלית ההודית...





 

שער הודו – מרכז הגאווה הלאומית

מדרום מזרח לכיכר קונאוט, נמצאת כיכר קטנה במעט, והיא כיכר שער הודו (India Gate). בלב הכיכר מתנשאת אנדרטה בצורת שער, שתוכננה על ידי אדווין לוטיינס ונחשפה בשנת 1931. היא הוקמה לזכר 20 אלף חיילי הצבא הבריטים וההודים, אשר נהרגו במלחמת העולם הראשונה ובמהלך שלושת המלחמות האפגניות. לאחר קבלת העצמאות הוסר פסלו של המלך ג'ורג' החמישי והשער הפך לאנדרטה של הצבא ההודי, על 85,000 חלליו, וקבר החייל האלמוני.
 
השער הסמלי מוצב בקצה המזרחי של שדרת המלך (Rajpat), המובילה אל הקומפלקס הממשלתי. רחבות הדשא סביב השער ובקצה השדרה משמשות כמקום מנוחה ומפגש ובימי חג מאכלסות התקהלויות המוניות. סביב הכיכר עשרות מוכרים בדוכנים מאולתרים (אין רשות רשמית לפתוח חנויות שם) וכל שתרצו בתחום האוכל המהיר וצעצועים קטנים תמצאו שם. זהו מקום יציאה מהעיר הסואנת לריאה הירוקה של מרכז העיר – אחת מיני רבות הפזורות בניו-דלהי. משער זה, יוצאים מצעדים צבאיים, שהגדול שבהם הוא המצעד של יום הקמת הרפובליקה (26 בינואר).
 

מוכרת ומרכולתה הדלה מול שער הודו 
 (צילום: יובל נעמן)
 

קומפלקס השלטון בניו דלהי

כהשלמה וכצלע השלישית של דלהי החדשה, ניצב הקומפלקס השלטוני של הודו, ממערב לשער הודו ודרום-מערבית לקונאוט. במתחם זה נמצאים ארמון הנשיא שבעבר שירת את המשנה למלך הבריטי והפרלמנט ההודי על שני בתיו: לוֹק סבהה (Lok Sabha - "בית העם", הבית התחתון) וראג'יה סבהה (Rajya Sabha - "מועצת המדינות", הבית העליון). זהו בניין אליפטי ומרשים ובו היכל מרכזי שקוטר כיפתו כשלושים מטר.
 
ארמון הנשיא - ראשטראפאטי בהאהבן (Rashtrapati Bhavan) – הוא משכנו הרשמי של נשיא הודו. הוא ממוקם בשיא גובהה של "גבעת ראיסינה" ומוקף מגרשים וגנים בסגנון מוגולי. הארמון תוכנן כמבנה החשוב ביותר בדלהי החדשה, עבור המשנה למלך בריטניה, ובנייתו הסתיימה ב-1929. עם קבלת העצמאות של הודו, נוספו למבנה מוטיבים הודים.
אזור זה מוגבל לכניסת זרים, אולם לגנים הנרחבים סביב ארמון הנשיא נותנים להיכנס במהלך פברואר, כך שאם תהיו בתקופה זו כדאי לברר האם הגן פתוח לביקור. ככלל, עקב ההגבלות לביקור, אין בקומפלקס השלטוני ערך תיירותי רב.
 
דלהי בירת הודו
שער הכניסה למתחם השלטוני 
 (צילום: יובל נעמן)
 
 

הריאות הירוקות של ניו-דלהי

כחלק מהריאות הירוקות הפזורות בניו-דלהי, המפרידות בינה לשאר שטח המטרופולין, חוצצים פארקים וגנים רבים וחורש אורבני נרחבאתרים רבים נוספים בעיר הם פינות שקטות של מדשאות ומים, בהם לא מורגש הכרך שסביב.

להלן מספר דוגמאות מייצגות:
בדרום מערב העיר נמצאים גני לודי (Lodi Gardens) - אלו גנים מטופחים המקיפים את קבריהם של השליטים מוחמד שאה ו-סיקנדר לודי.
בפאתי העיר נמצא המקדש הבאהי (Lotus Temple) המדהים, שנבנה כפרח לוטוס, בשילוב של שיש צחור, מים זורמים וגן פורח, באופן אסטטי כמו שרק הבהאים יודעים לעשות ולשמר.
 
דלהי בירת הודו
המקדש הבהאי של ניו-דלהי – פרח הלוטוס משיש, בדומה לבית האופרה של סידני 
 (צילום: יובל נעמן)
 

אתר שריפת הגופות של ניו דלהי

עוד מקום שקט ורגוע הוא ראג' גהאט (Raj Ghat), מקום שרפת גופותיהם של מנהיגי הודו הדגולים. בקרבת מקום נמצאים אתרי השריפה של גופות מאהאטמה גאנדי, שנרצח ב-1948, ראש ממשלתה הראשון של הודו – ג'וואהרלל נהרו, בתו שהיתה ראש ממשלה במשך שנים רבות – אינדירה גאנדי, שנרצחה ב- 1984, בנה ראש הממשלה ראג'יב גאנדי, שנרצח אף הוא, ואישים חשובים אחרים. במקום יש מוזיאון קטן המוקדש למוהאנדס (מאהאטמה) גאנדי, בו נמצא האקדח שהרג אותו.

האזור כולו הוא פינה של רוגע בטבע ושקט מופלא. הפשטות היא הבולטת לעין, כשכל שיש לזכר האישים הן אבנים רבועות מכוסות פרחים, בלב מדשאה ירוקה. מוקדי שריפת הגופות אינם קברים, אבל ההתייחסות אליהם היא כמו לכל מקום קדוש.
 
דלהי בירת הודו
אתר שרפת הגופה של מוהאנדס גאנדי 
 (צילום: יובל נעמן)
 

מוזיאונים בניו דלהי

כיאה לבירה, יש בדלהי החדשה מוזיאונים לרוב, וכך גם אתרים עתיקים הקדומים לעיר הבריטית, ששולבו בתכנון העיר החדשה.
בין עשרות המוזיאונים נמצא מוזיאון הרכבת הלאומי בו מוצג אוסף קטרים, קרונות ופריטים הקשורים בהיסטוריה של מערכת הרכבות של הודו, אשר נוסדה במאה ה-19.
 
במוזיאון הלאומי מוצג אוסף ממצאים ארכיאולוגיים של תרבות המאוריה, מהמאות ה-2 וה-3 לפנה"ס, וכן תצוגה של פריטים השייכים לתרבויות שבטיות (אדיואסי - Adivasi) דרום-הודיות מתקופת ויג'יאנגר. מי שיופתע מהדמיון בין פיסול הודי לפיסול הנטורליסטי, ההלניסטי, ראוי שידע שהסגנון ההלניסטי, מקורו בנטייה הנטורליסטית בתרבות הבודהיסטית של גנדהרה (Gandhara) שבצפון פקיסטן, שהושפעה מהפיסול היווני ומהאמנות של ממלכת פרס. סגנון הפיסול ה"גנדהרי" מאופיין בשיער גלי, בדים המכסים את כתפי הדמויות, שימוש בעלי אקנטוס כמוטיב דקורטיבי ועוד. בשעות היום ישנם במוזיאון סיורים מודרכים ללא תשלום.
 
מוזיאון לא פחות מעניין הוא מוזיאון סולאב לשירותים (Sulabh International Museum Of Toilets). כן, בהודו המציאו את השירותים כשעדיין כל העולם עשה צרכיו בחוץ. האמת, בינתיים כל העולם עבר לשימוש בבתי שימוש, בעוד שבהודו השימוש בנהרות ובשדות נפוץ עד מאד. ובכל זאת, פרט למתקנים מעניינים וכתובות גרפיטי משעשעות, למוזיאון יש מטרה טובה במציאת תקציב תמיכה לתעסוקה אלטרנטיבית למאות אלפי חברי תת הקאסטה, שתעסוקתה העיקרית פינוי צואה ממחראות האדונים – משרה הקטנה בהקפה בעולם המודרני.


דקה וחצי ואינספור סוגי שירותים... שווה צפייה!
 

מבנים עתיקים בניו דלהי

בין המבנים העתיקים ששולבו בתכנון העיר החדשה, ראש וראשון הוא קבר הקיסר המוגולי השני הומאיון (Humayun’s Tomb‏). זהו נכס שימור בחסות אונסק"ו והדוגמא הטובה ביותר לאדריכלות המוגולית העתיקה שיש בדלהי. הקבר מזכיר את מקור מוצאה של משפחת הקיסר באוזבקיסטן (סב-סבו של הומאיון היה טימור-לאנג). הקבר נבנה על ידי אשתו הפרסיה של הקיסר, שגם היא קבורה בו וכן מעצב השיער שלה (היא "מתה" להסתפר גם אחרי המוות...). כשרואים את המבנים המוגולים המאוחרים באגרה, בפוטיפור-סיקרי ובאורנגבד, טוב לראות את התמצית האדריכלית כפי שהיא משתקפת בקבר הומאיון, בצורתה הראשונית של תחילת דרכה בהודו.
כתבה על העיר אורנגבד
 
בין המונומנטים העתיקים המעניינים, נמצא גם מצפה הכוכבים ג'נתר מנטר (Jantar Mantar), אותו בנה בשנת 1725 ג'אי-סינג ה-2, מייסד העיר ג'איפור (בה הוא בנה את אחיו הגדול של המצפה, הנושא את אותו השם). זהו מגרש של מבנים משונים, המאפשרים למדוד תופעות אסטרונומיות בעזרת השמש, הצל, מיקום הכוכבים, ליקויי חמה ולבנה ועוד. חשוב מכל – בעזרת המגדלים המשונים הללו יכלו לקרוא את השעה לפני שהיפנים המציאו את השעונים הדיגיטליים. (המטייל שזמנו קצוב, המתעתד לבקר בג'איפור, יכול לוותר על הביקור במצפה זה)
 
דלהי בירת הודו
קברם של הומאיון, אשתו והספר שלה - נכס שימור עולמי של אונסק"ו 
 (צילום: יובל נעמן)
 

קוטאב מינאר - אתר התיירות מספר 1 בהודו

המונומנט העתיק יותר והבולט בדלהי החדשה, הוא קוטאב מינאר (Qutab Minar). זהו מינרט הניצחון של קוטב-אוד-דין אייבאק (Qutb-ud-din Aybak),מגדל בן 5 קומות, ההולכות ונהיות צרות: מקוטר 15 מטר בבסיס ועד 2.5 מטר בראשו, בגובה 72.5 מ'. בכך הוא זוכה להיות מגדל הלבנים הגבוה בעולם! הוא עומד מאות שנים, למרות שסבל משתי רעידות אדמה קשות. המינרט הושלם רק בסוף המאה ה-14. חלקו התחתון עשוי אבן חול אדומה הנפוצה בדלהי, וראשו עשוי שיש ואבן חול משולבים.

בסמוך למינרט נמצא המסגד הראשון של דלהי, קואט 
אול איסלאם  (Quwwat-ul-Islam) ומונומנטים מוסלמיים נוספים הנחשבים כולם לראשונים בארכיטקטורה ההינדו-מוסלמית, ובשל כך גם הם נכס לשימור בחסות אונסק"ו.
 
האם המינרט נבנה כמו כל צריח מואזין כדי לקרוא למאמינים לתפילה במסגד? אולי לסמל את הניצחון על עובדי האלילים ההינדים? או אולי נבנה כמגדל שמירה? אין תשובה החלטית בנדון. ולגבי השם, יש הטוענים שקוטאב הוא על שם השאה הבונה, אבל יש גם דעה שהוא נקרא על שם קדוש מוסלמי ממרכז אסיה שהיגר להודו, ושמו Qutbuddin Bakhtiar Kaki .
 
במתחם המינרט מוצב עמוד פלדה בגובה של למעלה מ-7 מטר ובמשקל של כ-6.5 טון. העמוד מוקדם בהרבה מהמתחם, ושימש כנראה כבסיס לפסלו של איש הנשר גארודה, אל מול מקדש וישנו עתיק שהיה במקום. האמונה אומרת שאם תקיף אותו בידך, כשגבך מופנה אליו, תזכה להתגשמות משאלותיך. לא תוכלו לנסות זאת בגלל שהעמוד הוקף גדר...
המינרט והמתחם סביבו הם אתר התיירות מספר אחד בהודו, המושך אליו כ-4 מיליון מבקרים בשנה – אפילו יותר מהטאג' מהאל !
 
קוטאב מינאר - מבנה האבן הגבוה בהודו  (צילום: יובל נעמן)





 

מקדשים בניו דלהי

פרט לאתרים שהוזכרו יש עוד כהנה וכהנה אתרים עתיקים, מרכזי תרבות, אזורי מסחר, שווקים, גנים ומוזיאונים, וגם במספר ימים קשה להקיף את שיש לדלהי החדשה להציע.
גם מקדשים יש בעיר, וגם למי שכבר שבע ממקדשי הודו כדאי לבקר במקדש ההינדי הוורוד והמצועצע לאקשמי נאריאן (Lakshmi narayan) , שנבנה ב-1622 לכבוד אלת המזל והעושר לאקשמי ובן זוגה וישנו, בסגנון מזרח הודו. המקדש ידוע גם בשם מקדש "בירלה מאנדיר", שכן משפחת בירלה - משפחת תעשיינים הודים ידועה ועשירה מאוד, ששולטת בכלכלת הודו - שיפצה ומתחזקת את המקדש. שם המשפחה הוא שם נרדף לעושר ולא בכדי, הם תומכים במקדש של אלת העושר. את המצלמות והנעליים תאלצו להשאיר מאחוריכם, אבל המקדש יפה גם ללא הסתכלות דרך המסך...
 
דלהי בירת הודו
מקדש לאקשמי נאריאן, לכבוד אלת המזל והעושר 
 (צילום: יובל נעמן)
 
מקדש מעניין נוסף, אבל של הדת הסיקית, הוא מקדש הזהב הסיקי גורדווארה באנגלה סאהיב (Gurdwara Bangla Sahib). בראשו מתנוססות שלוש כיפות מוזהבות, ובצדו ברכת נקטר חיי הנצח, שיש המאמינים שמגע במים אכן מעניקים חיים ארוכים. חיים ארוכים יש וודאי למי שמחכה בתור לארוחת החינם, המוגשת כמו בכל מקדש סיקי לכל מי שבא בשעריו וטורח כמובן לחלוץ את נעליו ולכסות את ראשו. מומלץ בחום לברר את שעות חלוקת האוכל. זה דבר מרשים ביותר!

 
הסוכרייה האמיתית נמצאת דווקא בצידו המזרחי של הנהר, וזהו הקומפלקס הדתי האדיר אקשרדאם דלהי (Akshardham Delhi) שנחנך בשנת 2005. זהו העתק המוצלח מהמקור של אקשדאם שגאנדינגר שבמדינת גוג'ראט (העתק שלו נמצא גם בלונדון, בפרויקט בניה מהגדולים שראתה אנגליה של המאות האחרונות).
המבנה בדלהי, הגנים העוטפים אותו ואפילו המזרקה המוזיקלית שלידו, הם מהאטרקציות המובילות לשנים הבאות בדלהי.
על המקדש באנגליה בכתבה לונדון למתקדמים

 
דלהי בירת הודו
הלוטוס של אקשרדאם, הגנים והמקדש ברקע (צילום:
Juthani1)
 

דלהי הישנה

לאחר שמיצינו את אתרי דלהי החדשה, הגיע הזמן לחלק האחר, והוא דלהי העתיקה, ועל כך בקצרה בכתבה נפרדת. 




בתי מלון מומלצים בניו דלהי

נביא כאן שלושה בתי מלון במרכז ניו דלהי, ברמת שלושה כוכבים וחמישה כוכבים, עם מיזוג אוויר, שירות אדיב ומתחשב וניקיון ללא דופי.
מלון טאג' מאהל ניו דלהי (The Taj Mahal Hotel New Delhi) הוא המפנק בין השלושה, מוקף גנים ומציע גם בריכה, מסעדות, מרכז כושר וספא. מלון לאליט ניו דלהי (The LaLiT New Delhi) גם הוא ברמת 5 כוכבים, ומציע ספא, בריכה, ומסעדות, וגם מועדון לילה (Kitty Su). מלון פאלאס הייטס (Hotel Palace Heights) הוא ברמת 3 כוכבים, ומציע מסעדה הודית מסורתית ושירות אישי נפלא.
 

 







יובל נעמן אודות הכותב
יובל נעמןצלם גיאוגרפי, מדריך טיולים, בונה מסלולים, יועץ טיולים אישיים ומרצה על ארצות העולם השלישי. בעל תואר שני בלימודי אסיה, מכיר את אסיה על בוריה וכן חלקים נרחבים של אפריקה ואמריקה, מעשרות ביקורים ולמעלה משלושים שנות טיולים עם התרמיל על הגב. www.yuval-naaman.com





יובל עונה לשאלותיכם בפורום מומחי תיירות
לקריאת כתבות נוספות של יובל








מספר צפיות: 14199
4197