יער הגשם הטרופי של האמזונאס

יער הגשם הטרופי של האמזונאס
מאת: ד"ר גלעד (גילי) חסקין


יער הגשם הטרופי הוא אחת התופעות המרשימות, המלהיבות והמרגשות בעולם. כבר מן השם המתאר אותו, עולות אסוציאציות של סבך אינסופי, סרטי "טרזן" ואינספור חיות, חלקן מסוכנות.


האם היער הוא מקום מסוכן לאדם? או שאולי, האדם מסוכן יותר ליער? על כך בשורות הבאות, שרובן לקוח מיערות האמזונאס, אך תקף גם ליערות גשם ביבשות האחרות.
קופי עכביש באמזונס קופי עכביש באמזונס
קופי עכביש במרומי יער הגשם הטרופי, אחד מהמינים הרבים שפיתחו זנב ארוך כדי לדלג בין צמרות העצים
(צילום: CC Bernard DUPONT)
חוויית הטיול ביער גשם טרופי היא רב ממדית, כשניתן להשוותה לצלילה, מאחר והמטייל מוקף מכל עבריו באינספור גווני ירוק. לעתים מכנים את יער הגשם הטרופי בשם "ג'ונגל". למרות שבספרות הגיאוגרפית המדעית ממעטים להשתמש בשם זה, הפך המושג לרווח למדי בשפות שונות, כפי הנראה - הודות לספריו האהובים של קיפלינג.

הפלגה באמזונס
ספינת נהרות, דרך מפנקת לטייל על נהר האמזונאס (צילום: נעם סגן כהן)
מתוך כתבה על הפלגה על נהר האמזונאס

קורסים מקוונים




היכן נמצאים יערות הגשם?

יערות גשם טרופיים צומחים באזורים הטרופיים הלחים של כדור הארץ, בחגורה המשוונית, בתחום קווי רוחב מ- 10° צפון ל-10° דרום. בעבר הגיאולוגי הלא רחוק, בתקופת המיוקן (לפני כ-25 מיליון שנה), היו חלקים נרחבים בהרבה של כדור הארץ מכוסים ביערות גשם (בתוכם - גם ארץ ישראל). כיום, יערות הגשם הטרופיים הגדולים בעולם נמצאים בשלושה ריכוזים גדולים - דרום-מזרח אסיה, אפריקה ודרום אמריקה.

מרבית הטיולים לפרו, ברזיל, קוסטה ריקה, או פנמה, כוללים סיורים ביער הגשם הטרופי. האזור העשיר בעולם ביער זה הוא אגן האמזונאס, המשתרע על פני כ-5 מיליון קמ"ר. באמריקה הדרומית גדלים יערות גשם טרופיים גם באזור החוף האטלנטי (כמו זה של ריו דה ז'נירו) ובשולי רמת פאראנה (כמו זה של מפלי איגווסו).
אגן האמזונאס
מפת אמריקה הדרומית - שטח יער האמזונאס (תחום בלבן) ואגן הניקוז של האמזונאס (תחום בתכלת)
(מקור: CC Aymatth2)

היכן היא ארץ הזהב אלדורדו?

סיפור המפגש של האירופים עם יערות אמריקה הדרומית החל עם פרנסיצקו פיזארו (Francisco Pizaro) הכובש הספרדי החמדן של פרו. הוא היה רועה חזירים בור, בן חבל אסטרמדורה (Estremadura) שבספרד, אשר השקיע את כספו המועט בניסיון לכרות או לשדוד כמה שיותר זהב. פיזארו ניצל את היריבות הפנימית במלכות האינקה ואת העובדה ששבטים רבים ראו בה כוח משעבד. חמוש במידע מודיעיני ומצויד בניסיונו של קורטז - כובש מקסיקו, ניצל פיזארו בצורה צינית את חלומם של בני האינקה, על האל המזוקן בהיר העור שיגיע מן הים.
בשנת 1541, יצא פרנסיצקו דה אורליאנה (Francisco de Orleone) בשליחותו של פיזארו, לחפש את אלדורדו - ארץ הזהב האגדית. הוא כבש את גואיאקיל (Guayaquil), כיום העיר השנייה בגודלה באקוודור. הוא טיפס מהחוף הצחיח של האוקיינוס השקט, חצה את המדבר הנורא של אֳטָקָמָה והעפיל להרי האנדים. מן הסתם חזה בנוף המשתנה במהירות, ההופך לירוק מרגע לרגע. היערות בהם פסע, הלכו והתדלדלו עם התקדמותו, עד שהגיע למחסומי הקרח בטונדרה המקפיאה.הוא חצה את הרכס וירד בצדו המזרחי, לכיוון יערות הגשם של האמזונאס, משם הפליג בסירה, במטרה לגלות את העושר האגדי של הארץ המוזהבת. הוא וחבריו היו האירופאים הראשונים ששטו לאורך נהר האמזונאס. הם נתקלו בדרכם בצרות לרוב - יתושים, עטלפים מוצצי דם, רעב, רעידות אדמה, מחלות ומוות. רק לאחר כשמונה חודשים הגיעו לים הפתוח.
כתבה על יערות האמזונאס של אקוודור
פרחים ביער הגשם הטרופי, פרו פרחים ביער הגשם הטרופי, פרו
פרחים שוברים את הירוק של יערות הגשם (צילום: יובל נעמן)

האמזונות של האמזונאס

מקורו של השם "אמזונאס" במילה "אמאזונו" (בשפת הילידים "המיית ענני מים"). פרנסיצקו דה אורליאנה הבין את השם שלא כהלכה - הוא הבחין בילידים (אינדיאנים) ארוכי שיער, ששיגרו חצים לעברו, סבר שמדובר בנשים לוחמות וקרא לנהר "אמזונאס", על שם האמזונות - אותן לוחמות אכזריות, כרותות השד, מן המיתולוגיה היוונית.
אורליאנה חזר לספרד, שם סיפר סיפורי נפלאות על "אל-דורדו" ועל שבטי האמזונות. הוא לא כבש את יצרו והחליט להתגרות שוב באלת המזל. בשנת 1545, יצא שוב למסע באמזונאס, אך הפעם היה חסר מזל - כמה מספינותיו טבעו בדרך, וכאשר הגיע לאזור השפך לא מצא את הכניסה לנהר. יום אחד עזב את מחנהו כדי להביא מזון ולא שב.
יערות האמזונס, אקוודור
בית אופייני ביערות האמזונאס של אקוודור, בנוי מעץ ובמבוק ונישא על כלונסאות (צילום: פרץ גלעדי)
מתוך כתבה על ביקור ביערות האמזונאס של אקוודור

השיאים של האמזונאס

נהר האמזונאס מהווה את חלקה המרכזי של מערכת ענקית, בת ארבעה נהרות - אמזונאס, פאראנה, סן-פרנסיצקו ואורינוקו. זהו הנהר החשוב והגדול ביותר באמריקה הדרומית ואחד הגדולים בנהרות העולם, שני באורכו רק לנילוס. לאחרונה, איתרו גיאוגרפים פרואנים ערוץ הגולש מהאנדים אל האמזונאס, באזור אריקיפה (Arequipa) אשר בפרו, מה שהופך אותו לארוך יותר מן הנילוס. כך או כך, שמורים לנהר המפואר הזה מספיק שיאים עולמיים, ביניהם - שטח אגן הניקוז, ויכולת הספיקה שלו.

אגן הניקוז של האמזונאס הוא הגדול בעולם - כ- 6.8 מיליון קמ"ר. האמזונאס והאורינוקו יחדיו, מנקזים כ-40% משטחה של דרום אמריקה - שטח הגדול יותר משטחן של ארה"ב, סין או קנדה. הוא
נמצא באזור הטרופי הגשום, בו מגיעה כמות המשקעים במקומות רבים לכ-4,000 מילימטר בשנה. דרך זרועות השפך המרובות של הנהר האדיר, מורגשת גאות האוקיינוס האטלנטי, עד למרחק של כ- 750 קילומטר מהשפך. לעתים, עולה במעלה הנהר גל ענק - פורורוקה (Pororoca) בפי המקומיים, המתנשא לגובה של כ- 6 מטר. בעונת הגשמים באנדים (נובמבר-מרץ) עולה מפלס הנהר, והמים מתפשטים ברחבי היער.
אגן האמזונס, ברזיל
יערות גשם מקיפים את נהר האמזונאס רחב הידיים, ברזיל (צילום:
CC Neil Palmer CIAT)



צמחים במעבה היער

יש להבחין בין ה'גאפו' - יערות עד המוצפים מדי שנה למספר חודשים, לבין אלו שאינם מוצפים. ההצפה מקשה על חיי הצמחים וגורמת למחסור בחמצן בקרקע הגידול, ומכאן - ה'גאפו' מאופיינים בעצים נמוכים ובמספר מינים קטן יותר. ככל שמתרחקים מהאזור המוצף, ניתן להבחין כיצד מתעצם יער הגשם הטרופי, עם עצים גבוהים יותר, במספר מינים רב.
מבין המינים השונים של יער הגשם הטרופי, בולטים צמחי תועלת (חלקם רעילים), שהאדם למד להכין מהם משקה ('יוקא') או תרופות. כך, למשל, מצמח הקוררה המטפס, מפיקים רעל קטלני המשתק את שרירי הנשימה; מדקל הצ'ונטה מכינים משקה חריף (כדוגמת הצ'יצָ'ה), וזחלים המתפתחים בו נחשבים למאכל טעים בקרב תושבי היער. ככלל, המשפחה הראשונה בחשיבותה לתושבי יערות הגשם היא משפחת הדקליים, המונה כ- 4,000 מינים - חלקם צומחים ביערות האמזונאס, כשהם מתנשאים לגובה 20-18 מטר.
שמורת מונטה ורדה, קוסטה ריקה
גשר תלוי במרומי יער העננים של פארק סלוואטורה באזור מונטה ורדה, קוסטה ריקה (צילום: CC Vytautas Šėrys)

השאיפה אל האור

כמות מיני הצומח ביערות הגשם היא עצומה. התנאים המיוחדים מביאים להסתגלות מיוחדת של הצמחייה, כמו הצורך להגיע במהירות אל האור, שזכה להגדרה הספרותית-כמעט - "השאיפה אל האור". רק כמות מזערית של אור מגיעה לקרקעית היער, הדלה בצמחייה יחסית לחלקיו הגבוהים. התחרות על האור וזמינות המים, גורמת לגדילה מהירה של עצים גבוהים, עם שורשים קטנים. במקרים רבים, הגזע הארוך והדק, אינו מסוגל להחזיק את העץ והוא מפתח שורשי תמיכה, או "אוזני פיל". ככלל, העצים "מושכים" תמיד כלפי מעלה ורק לאחר מכן מתפשטים ויוצרים מסה סבוכה של עלווה. חלק מן העצים הגדולים הופכים להיות לכודים בצמחים מטפסים ובשרכים, וישנם אף כאלה הנכרכים סביב עצים אחרים, עד שאלה אינם נראים, ולעתים קרובות נחנקים ומתים.
את יער הגשם הטרופי ניתן לתאר כמערכת אקולוגית, הפועלת בשיא הספקה. נשירתו של עלה היא אובדן יקר לעץ, ואכן - מצויים ביער מינים שאורך חיי העלה שלהם הוא מספר שנים. בדרך כלל, מחזוריות חילוף העלים נובעת מ"חישוב כלכלי" - בין ההשקעה הכרוכה ביצירת עלה חדש, ליעילות הפוטוסינתזה של הישן. יתר על כן - כל עלה שנרקב על קרקעית היער, מספק מזון המספיק בדיוק לצמיחתו של עלה חדש.
יערות האמזונס, אקוודור
העצים הגדולים שנופלים משמשים כבית גידול לטרמיטים, שרכים, טחבים ופטריות (צילום: פרץ גלעדי)
מתוך כתבה על יערות האמזונאס של אקוודור

גן החיות של הטבע

יער הגשם הטרופי של האמזונאס, משכן מגוון רב של מינים אנדמיים. כמעט מחצית מ-9,000 מיני העופות בעולם, חיים ביבשת דרום אמריקה - מרביתם ביערות הגשם של האמזונאס (שם מספר מיני העופות גדול יותר מאשר בכל אפריקה). לעומת מספר המינים העצום, מספר הפרטים של כל מין קטן למדי, ומספרם הכולל של בעלי החיים קטן עד להדהים. תנאי החיים המשותפים לשוכני היער מביאים לפיתוחה של אבולוציה קונוורגנטית - בעלי חיים ממוצא גנטי שונה לחלוטין מפתחים צורה דומה, העונה לאילוצי הסביבה. כך, למשל, החיים בסביבה הבטוחה יחסית של הצמרות, גרמו לבעלי חיים מסדרות שונות לפתח זנב ארוך, המשמש כאיבר תנועה ומאפשר להם לחיות על העצים. ניתן לראות את קוף העכביש, הדורבן הדרום אמריקאי ודב הנמלים, כשהם משתלשלים בזנבותיהם מענפיו של אותו עץ.

יער הגשם הטרופי, עשיר במינים רבים של פרפרים, זוחלים ועופות. עיקר היונקים המצויים בו, חיים בשולי היער, שם יש יותר אור ומרחב. הגירוי האבולוציוני מפתח גם תופעות כמו טפילות וסימביוזה - הן בין מינים בוטניים והן בין צמחים ובעלי חיים, כמו גם - תופעות של יצורים חברתיים, כדוגמת טרמיטים ונמלים.
ציפורים הנודדות מאירופה לאפריקה, או מצפון אמריקה לדרומה, נמנעות מלהיכנס ליער הגשם, ופונות לסוואנות ולאזורים מעובדים. דומה כי גם הן יודעות שיער הגשם מלא ואין בו מקום לשכן מהגרים. כך גם בנוגע לצמחייה. בניגוד למקומות אחרים, רק מינים מועטים ביותר שהביא האדם ליער הגשם, הצליחו להיאחז בו. מן הצד השני, הצמחים הגדלים בו, הם בעלי כושר הישרדות נמוך למדי מחוץ לחברה שלהם, ורבים מהם אינם מסוגלים לחיות בגני נוי או בגנים בוטניים, שאינם מצליחים לשחזר את מורכבות בית הגידול שלהם.
גורילות הרים ברואנדה
מין בסכנת הכחדה, גורילות ההרים ביער הגשם של אוגנדה ורואנדה (צילום: CC Philip Kromer)

סכנה למפעל החמצן של העולם

המערכת האקולוגית המורכבת והמסובכת של יער הגשם הטרופי, נמצאת בשיווי משקל עדין. האדם היה מחוץ למערכת זאת עד לפני כמאה שנה, עת התחיל בהשפעתו ההרסנית על היערות (שרובה נובעת ממגמות התפשטות חקלאית ושימוש במוצרי העץ). למרות שיערות הגשם הטרופיים עדיין מכסים חלק ניכר משטח היבשות, קיימת סכנה שקצב השמדתם יביא לחיסולם המהיר. בעשורים האחרונים מתבצעת כריתת יער מאסיבית באגן האמזונאס, שמטרתה, בנוסף לניצול העץ - הכשרת שטחי מגורים וחיפוש אחר אוצרות טבע. לכריתת היער תוצאות מרחיקות לכת - הקרקע מתייבשת, האזורים החשופים לא שבים להיות יערות טרופיים ואת מקומם מחליפה סוואנה.
בדרום אמריקה המערכת האקלימית היא סגורה, ומקורם של מרבית המשקעים ממים שהתאדו מן היער. כלומר - הגשם מצמיח את היער, אך היער הוא הגורם לגשם. כאשר מתבצעת כריתה בממדי ענק, קיימת סכנה שהקרקע החשופה תחזיר ביתר שאת את קרני השמש ותגרום להתחממות ולהתייבשות. השפעה מכריעה של כריתת היערות היא באובדן חמצן - על פי הערכה, בתהליכי ההטמעה (פוטוסינתזה), מייצרים יערות הגשם הטרופיים כ-20% מכמות החמצן עלי אדמות.
קוסטה ריקה, חוות הצפרדעים
הצפרדעים הזעירות של קוסטה ריקה, עוד תושבי יער הגשם בסכנת הכחדה (צילום: משה שי)
מתוך הכתבה 10 יעדים מומלצים בקוסטה ריקה




יער הגשם - עם הפנים לעתיד

מרבית החוקרים טוענים שאין לדעת לאן יביאו תהליכי הפיתוח, בעיקר נוכח הניסיון למצוא בו נפט בכמויות גדולות. כיום, הוא נחשב לספק העץ הגדול בעולם, עם שטחי יערות עצומים שנכרתו ואינם עוד. נעשים מאמצים לשמר אזורים נרחבים מפני הכורת המערבי והחקלאי המקומי, המאיימים להשמיד את יערות הגשם הטרופיים.
כדאי לזכור - יערות הגשם הינם חלקות אלוהים, שאנו הורסים במו ידינו. לבעלי החיים של היער אין מקום מחוצה לו, וכך גם לאוכלוסיה האנושית המתקיימת בין עציו. נראה כי בעולם הולך ומתפתח כשלנו, יקשה על ממשלות בארצות ה"עולם השלישי", להתחשב בצרכים אקולוגיים שאינם נתפסים כלוחצים בטווח המיידי, אל מול שיעורי הריבוי הגדולים, העוני והרעב. חלקם רואים בהתרעות האקולוגיות אנינות מערבית נהנתנית ועשירה, המעדיפה לשמר מינים נדירים של פרפרים, או דואגת לריכוזי חמצן, על פני חייהם של ילדים רעבים בפאבלות.

הפלגה באמזונס
בסירת עץ מסורתית על נהר האמזונאס, גם זו דרך לטייל ביערות הגשם... (צילום: נעם סגן כהן)

כתבות נוספות על יערות גשם בעולם

יערות הגשם של קוסטה ריקה
גורילות ההרים ביער הגשם של אוגנדה ורואנדה
האי פלאוואן - פנטזיה טרופית בפיליפינים


גילי חסקין אודות הכותב
ד"ר גלעד (גילי) חסקין,  PHd מהחוג ללימודי ארץ-ישראל באוניברסיטת חיפה ומורה דרך מוסמך. מדריך טיולים בחו"ל, בעיקר בארצות אקזוטיות, שימש מספר שנים כמנהל מחלקת ההדרכה בחברה הגיאוגרפית, ובעל ניסיון רב בהרצאות במכללות, במכונים פרטיים ובקורסים למלווי קבוצות. אתר הבית של גילי חסקין
 






מספר צפיות: 16661
6306



0
מגזינים שנשלחו

0
שאלות ותשובות

0
כותבים באתר

0
כתבות באתר