תקציר ההיסטוריה של נורבגיה

תקציר ההיסטוריה של נורבגיה:
מהוויקינגים עד לעשירי עולם
מאת: כרמית וייס


בכתבה קצרה זו אביא את תמצית ההיסטוריה של נורבגיה, שראוי לכל מטייל להכיר לפני נסיעה למדינה היפהפיה.


ההתיישבות בנורבגיה החלה לאחר שהסתיים עידן הקרח האחרון לפני 10,000 שנה לערך. תחילה התיישבו בדרום ולאחר מכן גם בצפון, בו תנאי המחיה קשים יותר בגלל מזג האוויר. אך המפורסמים בתושבי נורבגיה, שעלו מאוחר הרבה יותר והשפיעו רבות על האזור כולו, הם הוויקינגים. שלל אגדות סופרו עליהם במהלך הדורות, אגדות שהסעירו את דמיוננו עוד כשהיינו ילדים, אם כי כמבוגרים ראוי לדעת שלא הכל ורוד כמו באגדות.
 
הפלגה לפיורדים של נורבגיה
נופים על נתיב ספינות הדואר של נורבגיה, הממשיכות לשרת כיום את התיירים (צילום: Hurtigruten)
כתבה על שייט במסלול ספינות הדואר של נורבגיה
 

אנטארקטיקה



התקופה הוויקינגית בנורבגיה

מהמאה ה- 8 לספירה החלו הוויקינגים, שהיו עד אז חקלאים וסוחרים, לחפש פרנסה מחוץ לגבולות נורבגיה. הם יצאו למסעות ימיים לעבר חופי צפון אירופה, מערב אירופה, האיים הבריטיים והים הצפוני. תקופה זו, שנמשכה עד המאה ה- 11, נקראת "התקופה הוויקינגית".
 
הוויקינגים, המכונים גם "אנשי הצפון", הגיעו מכל רחבי סקנדינביה. הם היו סוחרים ויורדי ים, אך בעיקר התאפיינו כלוחמים עזי נפש ואכזריים, אשר הטילו את חיתתם על כל האזור. הוויקינגים גילו את גרינלנד ואיסלנד והתיישבו בהן. הם כבשו חלקים מבריטניה ואירלנד והגיעו במסעותיהם עד קונסטנטינופול (איסטנבול של ימינו), יוון, צפון אפריקה וניו-פאונלנד שבצפון אמריקה (קנדה כיום).
 
כלי השייט העיקרי של הוויקינגים היה ה"ספינה הארוכה", אשר התאימה למסע ארוך באוקיינוס. ספינותיהם היו בנויות בעיקר מעץ אלון והשיטו אותן 40-60 חותרים. לכל ספינה היה תורן בודד עליו נמתח מפרש מרובע. על דופן הספינות היו מגינים, עשויים עץ או מתכת, שנועדו להגן עליהן מפני תוקפים. הספינה היתה בעלת זווית חדה הן מלפנים והן מאחור, דבר שאפשר לה לנוע קדימה ואחורה מבלי להסתובב.
כתבות על יעדי טיול בנורבגיה
 
מוזיאון הספינה הוויקינגית בעיר אוסלו (צילום: Johan Berge, Innovation Norway)
על המוזיאון בכתבה על אוסלו
 

באותם ימים היו הוויקינגים נוהגים לפשוט על יישובים שלמים לחופי אירופה, מן הים או ממחנות זמניים שהקימו, לבזוז אותם ולאחר מכן להעלותם באש, על תושביהם ועל רכושם שנותר. בטרם היה מגיע כוח הסיוע כבר היו הוויקינגים מפליגים אל לב ים, בדרכם ליעדם חסר המזל הבא. סיפורי הפשיטות, הקרבות והתגליות של הוויקינגים תועדו בסאגות הנורדיות שעברו מפה לאוזן עד שנכתבו. הוויקינגים איחדו תחת הנהגתם את נורבגיה, שהיתה מפוצלת עד אז למספר ממלכות קטנות.
 
בתחילת המאה ה- 11 נחשפו הוויקינגים לנצרות באירופה והביאו אותה לנורבגיה. הדת הנוצרית הפכה לדת הרשמית בנורבגיה. במהלך ימי הביניים הייתה הכנסייה בנורבגיה קתולית, אולם מאז המאה ה- 16 הכנסייה השלטת היא הכנסייה האוונגליסטית לותרנית (86% מהתושבים), שבראשה עומד המלך. הכנסיות שבנו הוויקינגים היו בנויות מעץ, והן נבנו על סמך הידע שרכשו בבניית ספינות. כמה כנסיות עתיקות כאלו, הנקראות "כנסיות לוחות" (Stave Churchs), עדיין ניתן לראות גם כיום במספר מקומות בנורבגיה.
כתבה על סיור באוסלו וסביבתה
 
כנסיית לוחות ב- Borgund (צילום: Pal Bugge, Innovation Norway)
על כנסיית הלוחות בעיר לום בכתבה על שמורת יוטנהיימן
  

איחוד מדינות סקנדינביה

באמצע המאה ה-14 כילתה המגיפה השחורה כשליש מאוכלוסיית נורבגיה, שיחד עם פגעי מזג אוויר קשים גרמו להחלשתה. בעקבות כך השתלטו אצילים דנים וגרמנים על נורבגיה, וכפו עליה איחוד עם ממלכת דנמרק ושבדיה בשנת 1450. כעבור 71 שנה פרשה שבדיה מהאיחוד, אולם נורבגיה ודנמרק נותרו מאוחדות.
 
בשנת 1814 נמסרה נורבגיה לידי שבדיה, בעקבות תבוסתם של צבאות נפוליאון בהם תמכה ממלכת דנמרק-נורבגיה. מלך שבדיה, שהיה חבר בקואליציה שלחמה בנפוליאון, קיבל לידיו את נורבגיה בעקבות חתימת אמנת קייל. השטחים של נורבגיה מעבר לים (איסלנד, גרינלנד ואיי פארו) נותרו בידי דנמרק. מספר חודשים לאחר מכן, בצעד חד צדדי, הכריזה נורבגיה על עצמאותה כדי להסיר את עול האיחוד הכפוי עם שבדיה. בתאריך 17 במאי 1814, תאריך שמצוין עד היום כ"יום העצמאות של נורבגיה", נבחר יורש העצר פרדריק כריסטיאן למלך נורבגיה ואושרה החוקה.
 
אולם ימי מלכותו של פרדריך לא ארכו זמן רב. פחות מחצי שנה לאחר שנבחר פלשה שבדיה לנורבגיה וכפתה עליה מחדש את האיחוד. המלך פרדריק כריסטיאן הסכים לזנוח את הכתר, בתנאי ששבדיה תכיר בחוקה ובעצמאות של נורבגיה. בעקבות כך בחר בית הנבחרים הנורבגי את מלך שבדיה גם כמלך נורבגיה. רק בשנת 1905, קרוב למאה שנה מאוחר יותר, בוטל האיחוד והוכרה עצמאותה של נורבגיה. הפרלמנט הנורבגי בחר את הנסיך הדני קרל כמלך נורבגיה, והוא שינה את שמו להאקון השביעי (Haakon VII), על שם מלכי נורבגיה בימי הביניים.
 
האקון השביעי והמלכה מוד בטקס ההכתרה
 



נורבגיה במלחמות העולם

במהלך מלחמת העולם הראשונה שמרה נורבגיה על ניטרליות, אך רבים מימאיה נהרגו במהלך המלחמה. היא גם עזרה לבריטניה על ידי העברת אספקה באוניות צי הסוחר שלה.
 
במלחמת העולם השנייה, למרות הנסיון להישאר נייטרלית, נכבשה נורבגיה (1940) על ידי הגרמנים בתוך כחודשיים. עד לסיום הכיבוש בשנת 1945 פעלה בנורבגיה מחתרת שלחמה בנאצים, ואילו המלך והממשלה המשיכו במאבק ממקום גלותם בבריטניה.

הרוסים, שכבשו את נורבגיה מידי הגרמנים, נסוגו ממנה והחזירו לה את עצמאותה. 
כלקח ממלחמה זו, בה לא הועילה לה הנייטרליות, הצטרפה נורבגיה בשנת 1949 לברית נאט"ו, והיתה בין מייסדי ארגון האומות המאוחדות.
 
חוגגים ביום העצמאות הנורבגי (צילום: Nancy Bundt, Innovation Norway)
 

נורבגיה כיום

בשנות השישים של המאה ה- 20 התגלו נפט וגז בים הצפוני, באזור השייך לנורבגיה, והפכו את נורבגיה, עד אז המדינה הפחות עשירה בסקנדינביה, למדינה בעלת רמת חיים מהגבוהות בעולם (אם לא הגבוהה שבהן). נורבגיה משתמשת בעושר שלה למימוש מדיניות רווחה נרחבת, אך גם שומרת רזרבות למקרה שהנפט יאזל. בנורבגיה חובת גיוס בגיל 18 לשרות צבאי של שנה אחת.
 
נורבגיה היא מונרכיה חוקתית בעלת מערכת שלטון פרלמנטרית. תפקידי המלך הם טקסיים ברובם, אולם הוא עדיין בעל השפעה כסמל לאחדות לאומית. החוקה של 1814 מעניקה למלך תפקידים ביצועיים בעלי חשיבות, אולם אלה מופעלים על ידי מועצת המדינה (הממשלה) בשמו של המלך (מועצת המלך). מועצת המדינה (הממשלה) היא קבינט הכולל את ראש הממשלה וחברי המועצה, הממונים על ידי המלך. אולם מאז 1884 מבטיחה השיטה הפרלמנטרית את תמיכת הפרלמנט בממשלה, עובדה שהופכת את המינוי על ידי המלך להליך פורמלי בלבד.

בנורבגיה בית מחוקקים אחד  הסטורטינג (Storting), בו 165 חברים, הנבחרים לכהונה של 4 שנים, על ידי תושבי 19 המחוזות המוניציפליים של נורבגיה. חברי הסטורטינג נבחרים לפי שיטת הייצוג היחסי. לאחר הבחירות מחולק הסטורטינג לשני בתים: האודלסטינג (Odelsting) והלגסטינג פורטה (Lagting Forte), אשר מתכנסים בנפרד או יחדיו בהתאם לנושא הנדון. החוק הנורבגי אינו מאפשר פיזור של הפרלמנט לכן נדרשת תמיכת הפרלמנט במהלכי הממשלה.
 
בניין הפרלמנט הנורבגי בעיר אוסלו (צילום: Kurt Hamann, Innovation Norway) 


מלון מומלץ במרכז אוסלו

מלון ת'ון תרמינוס (Thon Hotel Terminus) הוא מלון 4 כוכבים, הממוקם 300 מ' מתחנת הרכבת והאוטובוס המרכזית של אוסלו ובמרחק הליכה מאתרים רבים במרכז העיר. ליד המלון יש חניה, החדרים מרווחים ומעוצבים, ארוחת הבוקר עשירה ומושקעת, תה וקפה ללא תשלום מוגשים בלובי. המלון נותן תמורה מצוינת למחיר וההזמנות ניתנות לביטול (שימו לב לתנאים בעת ההזמנה).
בתי מלון נוספים באוסלו
 
מלון ת'ון תרמינוס במרכז אוסלו  במרחק הליכה מאתרי מרכז העיר ומתחנת הרכבת והאוטובוס המרכזית
 

מלון מומלץ במרכז ברגן

מלון אופוס 16 (Opus 16) הוא מלון 5 כוכבים, הממוקם במבנה מהמאה ה- 19, במרכז העיר העתיקה של ברגן, מרחק הליכה קצר משוק הדגים, רובע בריגן, האקווריום, קרונית פלויבאן (Fløibanen) ותחנת הרכבת. הוא מציע חדרים וסוויטות, כולם עם פינת ישיבה ואמצעים להכנת שתייה חמה, ארוחת בוקר בסגנון בופה, בר בלובי ומסעדה המציעה גם ארוחת צהרים וערב. לאורחי המלון יש חניה במקום.
בתי מלון נוספים בברגן
מלון מומלץ במרכז ברגןן, נורווגיה
מלון אופוס 16 
 מיקום מעולה בעיר העתיקה של ברגן


מידע נוסף 

כתבות נוספות על נורבגיה



כרמית וייס אודות הכותבת
כרמית וייס (Carmit Weiss)מנסה להעביר את אהבתה לנופים דרך הצילום והכתיבה, מנהלת אתר Gotravel ואחת הכותבות המרכזיות בו. חרשה את אירופה וצפון אמריקה וטעמה גם את טעמן של היבשות האחרות. בעלת ניסיון רב בתכנון טיולים, גולשת סקי ואמא לארבעה גולשים צעירים.

כרמית עונה לשאלותיכם בפורום מומחי תיירות







0
מגזינים שנשלחו

0
שאלות ותשובות

0
כותבים באתר

0
כתבות באתר