www.goTravel.co.il
הכתבה מעניינת? שלחו אותה בדואר למי שתרצו

הקש בתיבה את רצף האותיות המופיע למטה:

מסלולים בשמורת יוטנהיימן


מסלולים בשמורת יוטנהיימן -
ביתם של הענקים

מאת: כרמית וייס


סביבנו אין ספור קרחונים לבנים יפהפיים, בוהקים בשמש הקרה, אגמים קטנים תכולי עיניים, וסלעים עצומים גולשים על מדרונות ההרים. אין נפש חיה סביב, רק אנחנו והנוף הבלתי נתפס הזה. שקט כל כך. מסתבר שגם שקט יכול להיות מפחיד. הטבע כמו מגמד אותנו, ממחיש לנו כמה אנחנו קטנים לעומת הטבע האדיר. ללא ספק, זהו ביתם של הענקים. 


מזיעים ומתנשפים, מהמאמץ, מהקור, מהפחד, או אולי משלושתם גם יחד, אנחנו ממשיכים לטפס, צעד אחר צעד. האם נצליח לסיים את המסלול לפני רדת החשיכה? רק שאף אחד לא ישבור משהו על הסלעים המפחידים האלו. מי יחלץ אותנו מכאן? 
"מסלול המוות", כך מכנים בני משפחתי את אותו מסלול מקסים-נורא. לא, תודה לאל אף אחד לא מת, אפילו לא נפצע, רק אחד קטן כמעט קפא... אבל בואו לא נקדים את המאוחר. מי אנחנו ואיפה אנחנו בכלל?
 
שמורת יוטנהיימן, נורווגיה
אגם גיינדה (Gjende) לצדי כביש 51 המשקיף על שמורת יוטנהיימן ממזרח   (צילום: color line)
 

יוטנהיימן - שמורת הענקים

נסיעה ארוכה ומתישה, שארכה כמעט יומיים, מקופנהגן שבדנמרק, דרך חופי שבדיה הארוכים, הביאה אותנו אל שמורת יוטנהיימן (Jotunheimen nasjonalpark) שבליבה של נורבגיה.
רכס ההרים יוטנהיימן (Jotunheimen), הנמצא 350 ק"מ צפונית-מערבית לאוסלו, משקיף מגבוה על "ארץ הפיורדים". ההרים לאורך רכס זה הם מהגבוהים בנורבגיה. יש כאן מספר פסגות שגובהן מעל 2,400 מטרים, גובה שאולי אינו מרשים את אלו מכם שטיילו בהרים גבוהים אחרים בעולם, אך כאן, בקו הרוחב הצפוני כל כך, הוא מספיק כדי לשמר את הקרחונים ולגרום לעצים להעלם מהנוף.
כאן נמצאת גם הפסגה הגבוהה ביותר בנורבגיה, על הר גלדופיגן (Galdhøpiggen) - 2,469 מטרים של הוד והדר.
כתבה על טיול מים בשמורת יוטנהיימן
 
אין ספור קרחונים פזורים על ההרים סביב, את רובם אין אנו יכולים לראות אלא רק לדמיין, אך קצותיהם מציצים ומעטרים בחן את הפסגות. בין ההרים פזורים אגמים קטנים, כל כך הרבה שאי אפשר לספור. מדרונות ההרים התלולים נוטפים מים מכל הכיוונים, ממש כך.
ואנחנו, שעד לפני מספר ימים עוד היינו בגליל, בארצנו השחונה, עומדים פעורי פה, לא יודעים לאן להביט קודם בארץ הקסומה אליה הגענו.
כתבה על הדרכים היפות של נורבגיה
 

שמורת יוטנהיימן: העיירה לום (A), תחילת המסלול על שפת אגם Leirvatnet  (B), פסגת גלדופיגן (C)
ויעדים נוספים המוזכרים בכתבה

הפלגות גיאוגרפיות





 

למי מתאים הביקור בשמורת יוטנהיימן?

פירוש השם יוטנהיימן  הוא "ביתם של הענקים". עכשיו אנחנו מבינים מדוע. בעצם רק חושבים שאנחנו מבינים, מחר נבין טוב יותר, ולא בדרך הקלה...
מרביתו של הרכס הוכרז כשמורת טבע, כלי רכב אינם מורשים להיכנס, ולכן היא מתאימה לחובבי טרקים ולמטפסי הרים, היוצאים לטרקים של מספר ימים. ישנם גם מסלולים קצרים יותר, ליום או מספר שעות, בהם יכולים ללכת גם בעלי הכושר הפחות קרבי ואפילו משפחות עם ילדים.
 
אך גם אם אינכם חובבי הליכה, אל תפסידו את הנוף הנפלא הזה. סעו בכבישים המקיפים את השמורה (מצפון וממזרח), רדו לתצפיות שבצדי הכבישים וכנסו לכבישים הצדדיים המובילים אל תוך השמורה. מזומנת לכם חוויה מהפנטת.
   
       פטריות על גזע עץ והפטל שקטפנו לפני שהפך לקונפיטורה  (צילום: כרמית וייס)
 
מי בתפקיד הגמדים?
מי אנחנו בכלל? שתי משפחות - ארבעה מבוגרים וחמישה ילדים. 
צעיר המשתתפים (זה שעל הגב בתמונה למטה), בן שנתיים כמעט, בילה את מרבית הזמן על הגב של אבא והתגעגע לעגלה שהלכה לאיבוד בטיסה.
הבוגרת שבילדים, כבר לא ממש ילדה, אלא נערה בת 18, רגע לפני הגיוס לצה"ל.
 

ההרים הענקים וצעיר המשתתפים בטיול על הגב של אבא
  (צילום: כרמית וייס)
 
 
הטבע כמו שאלוהים ברא אותו
בימים כתיקונם אנחנו לא נמנים על המאמינים בסיפור על אלוהים ושבעת ימי הבריאה, אבל כאן, פתאום חשים משהו שונה. גם אנחנו, כופרים שכמותנו, נאלצים להודות שאלוהים עשה כאן עבודה טובה במיוחד. ומה שחשוב מכך – בני האדם השאירו את הנוף בראשיתי כמו שמצאו אותו. לבד ממספר בקתות הרים קטנות וחביבות, המשתלבות נפלא בנוף, לא נגעו כאן בדבר. ממש כך. זאת למרות ששמורת יוטנהיימן היא האתר הפופולרי ביותר בנורבגיה לטיולים רגליים. אך עדיין זהו מקום שקט, שהטבע הושאר בו כמות שהוא. פשוט לא נגעו.
לא תפגשו כאן המוני תיירים, אלא בעיקר מטיילים עם תרמיל על הגב, נעלי הליכה טובות וזוג מקלות ביד.
 
בניגוד למקובל בשמורות טבע אחרות בעולם, החוק הנורבגי אינו מחייב הליכה בשבילים מסומנים, כל עוד לא נכנסתם לשטחים אסורים, ובתנאי שאתם משאירים את הטבע כמו שמצאתם אותו. אך אם אינכם מנוסים בניווט אל תסטו מהשבילים המסומנים. הצטיידו במפה טופוגרפית מפורטת (1:50,000, אפשר לקנות במקום) ורצוי גם מצפן. יש לקחת בחשבון שתנאי השטח אינם קלים, מזג האוויר הפכפך, ואם תיקלעו לגשם, ערפל או אפילו שלג, אתם עלולים להיות בצרה. אין כאן קליטה של סלולרי, אז אל תיבנו על חילוץ (עצות של חכמים לאחר מעשה).
 
ליד בקתת Leivvassbu  (צילום: כרמית וייס)
 
 
מסלול המוות - אבודים בין ענקים
את יומנו השני בשמורה התחלנו בבקתת Leivvassbu, השוכנת על שפת האגם הקטן Leirvatnet בגובה 1401 מ'. הגענו לכאן בעקבות המלצתם של מארחינו בקמפינג. לפי המלצתם נכנסנו לבקתה וקנינו מפה של 1:50,000. המוכרת החביבה המליצה לנו על מסלול מעגלי. אולם כשראתה שיש אתנו ילד צעיר ותינוק, הציעה לנו ללכת רק את תחילתו ולחזור באותה הדרך, מאחר והמשכה של הדרך יהיה קשה לנו.
 
ואכן, תחילתו של המסלול מהבקתה, בכיוון דרום-מערב, לעבר אגם Gravdalstjornene, הוא שביל עפר רחב ונוח למדי. לאחר כחצי שעה של הליכה, מעט אחרי האגם, תראו מימינכם קרחון קטן עליו תוכלו לטפס ולגלוש. עד כאן המסלול כמעט מישורי, הדרך רחבה וההליכה נעימה. מכאן עליכם להחליט האם אתם חוזרים באותה דרך לבקתה או ממשיכים בשביל (שהוא לא ממש שביל). אם תחליטו להמשיך, לכו צפונה לעבר אגם Tverrbytnett וממנו חזרה מזרחה לעבר הכביש הראשי החוזר לבקתה. המסלול עובר למרגלותיו של קרחון סורטנינגס (Surtnings Breen).
אורכו של המסלול המלא 12 ק"מ לערך (אבל תוואי השטח קשה).
 
חלק מהצוות ליד הקרחון, בסיום חלקו הראשון של המסלול  (צילום: כרמית וייס)
 
הגענו לקרחון, הילדים טיפסו עליו וגלשו בכיף. התינוק ישן לו בנחת, עטוף בכל השכבות שהיו ברשותנו. איזה מקום קסום! מה פתאום לחזור, הרי אנחנו "ישראלים מהסיירת", קטן עלינו. ממשיכים, החליטו המומחים עם המפות ביד והמצפן בראש.
אבל ה"ממשיכים" התגלה כאתגר לא קטן. השביל נעלם ובמקומו הופיעו בולדרים ענקיים, עליהם היינו אמורים לדלג. ההליכה היא בעיקר על המורנה של הקרחון - סלעי ענק שהקרחונים שהיו כאן טחנו וסחפו עם "גלישתם" לעמק. רק שאף אחד לא יפול, אין כאן נפש חיה, מי יעזור לנו?

 
רגעים של יאוש קל במסלול המוות, קרחונים ואגמים מכל עבר   (צילום: כרמית וייס)
 
התינוק, שהתעורר משנתו, הבין שמאד מאד קר כאן. אנחנו מטפסים ומתחממים, אבל הוא צורח מקור, ואמא שלו מזילה דמעות יחד איתו. לא נעים בכלל. מזל שהמצלמות המשיכו לצלם, כי את הנוף בשלב מסוים כבר לא ממש ראינו. אחרי הליכה, שנראתה כמו נצח, הגענו לחוף מבטחים, על הכביש המוביל חזרה לבקתה. את התינוק, שכילה את כוחותיו (ונשמותינו) בבכי לאורך כל המסלול, היינו צריכים להפשיר. מזל שה"בית" חיכה לנו בקרוון.
 
הליכה לא קלה על סלעים ובולדרים, חלקו השני של המסלול  (צילום: כרמית וייס)
 

למרות השם - מסלול מומלץ

"מסלול המוות", השם שדבק במסלול מאותו יום ואילך, הוא אולי כינוי מוגזם, אך הוא בהחלט מתאר את תחושותינו בשלבים מסוימים של הדרך. יחד עם זאת, למיטיבי לכת, שגם יודעים לנווט, ללא ילדים קטנים, המסלול מומלץ ביותר. רק הצטיידו במפה טובה והתייעצו קודם לכן במקומיים. הנוף שווה את המאמץ.
 
בקתת Leivvassbu, ממנה מתחיל המסלול, היא בקתה גדולה, שניתן לאכול ואף ללון בה.
 
    
לא קל עם רגליים קצרות... אבל הנוף קסום
  (צילום: כרמית וייס)




גלדופיגן - מלך הענקים

פסגת גלדופיגן (Galdhøpiggen) היא, כאמור, הפסגה הגבוהה ביותר ברכס יוטנהיימן, כמו גם בנורבגיה ובסקנדינביה כולה. טיפוס אל הפסגה הוא אחד האתגרים החביבים על המטיילים במקום. המסלול הפופולרי ביותר יוצא מבקתת Juvasshytta, השוכנת בגובה 1,850 מ'. מסלול זה, המטפס 619 מטרים, כולל בחלקו גם הליכה על קרחון Styggebreen, הדורשת ציוד מתאים. המסלול כולו, הלוך-חזור, לוקח כשש שעות בקצב של מטיבי לכת.
 
מסלול נוסף לפסגה יוצא מבקתת Spiterstulen. מסלול זה דורש טיפוס רב יותר (1,300 מ') אך אינו דורש הליכה על קרחון, ולכן גם אין צורך במדריך או ציוד מיוחד.
 
סיור מודרך יוצא מבקתת Juvasshytta, שלמרגלות גלדופיגן ממזרח, כל יום, מסוף יוני עד תחילת ספטמבר. אין צורך ברישום מוקדם, אבל מומלץ להתקשר ולוודא שהסיור אכן מתקיים ואת שעת היציאה העדכנית.
מידע אודות בקתת Juvasshytta
 
בשולי השמורה, גם לכבשים כמו לכלי הרכב אסור להכנס לשמורה  (צילום: כרמית וייס)
 

מסלולים קצרים בשמורת יוטנהיימן

ביום בו הגענו לשמורה נשבו רוחות עזות, שהפכו את ההליכה לבלתי אפשרית כמעט. מזג האוויר כאן הוא שחקן מרכזי שלא ניתן להתעלם ממנו. אולם דווקא המסלולים הקצרים שמצאנו התגלו כחביבים ביותר.
 
אגם Høyvatnet‏ הוא אגם קטן ופוטוגני, שבמרכזו אי קטן. הוא נמצא מחוץ לתחום השמורה, לצידי כביש 55, ולכן גם ניתן להגיע אליו עם רכב. יש לנסוע מספר קילומטרים על דרך עפר, המתפצלת צפונה מכביש 55, ולעבור גשר עץ קטן. מחנים את הרכב ליד מפל שוצף, עם כמויות מים אדירות, שהיו מסדרות את הכנרת שלנו בתוך דקות. מכאן כדאי לצאת למסלול רגלי קצר סביב האגם, עד היכן שיאפשרו לכם רגליכם.
 

אגם 
Høyvatnet‏ המקסים  (צילום: כרמית וייס)
 
בדרכנו חזרה על כביש 55 , ראינו מצד שמאל (צפון) מבנים מוזרים, עם עמוד שהזכיר לנו טוטם. מה עושה כאן טוטם? החלטנו לבדוק. חנינו בחניה והלכנו אחרי צלילים מוזרים שבקעו מאי שם. עד היום אין אנו יודעים בדיוק מהו המקום. כנראה בית הארחה, הבנוי עץ, בסגנון מאד מיוחד. על המפה מופיע השם Fjellro ולצידו סמל של גסטהאוז.
לפעמים דווקא כשלא מצפים לכלום, מקבלים את המסלולים היפים ביותר. וכך אכן היה. מאחר והמקום מוגן יחסית מהרוחות הסוערות שנשבו באזור, יצאנו לסיבוב רגלי קצר, בו הוביל אותנו השביל שמעל למבנים. לשמחתנו גילינו שלל פטריות, ממש אלו מהאגדות, ושפע של פטל טעים, שבערב בקמפינג הפך לקונפיטורה מושלמת.
איך תמצאו את המקום: סעו על כביש 55, מעט אחרי Galdesand לכיוון מערב (לבאים ממזרח), מצד ימין של הכביש הראשי, לא תוכלו לפספס את ה"טוטם".
 

המסלול מעל בית ההארחה וה"טוטם" המוזר
  (צילום: כרמית וייס)
 

כנסיית הלוחות של העיירה לום

בעיירה לום הסמוכה נמצאת אחת מכנסיות הלוחות (stave churches) העתיקות והשמורות ביותר בנורבגיה - Lom stavkyrkje. הכנסיה הוקמה במאה ה- 12 והיא עדיין משרתת את הקהילה של העיירה הקטנה. החלק הישן ביותר נבנה בסגנון רומאי, והוא הורחב במאה ה- 17 כאשר נוסף אליו החלק המערבי ולאחר מכן גם החלקים הצפוני והדרומי והמגדל. הריהוט בתוך הכנסיה הוא מהמאה ה- 18.
 

כנסיית הלוחות בעיירה לום   (צילום: Terje Rakke, Innovation Norway)
  

מידע מעשי על שמורת יוטנהיימן

בשמורה פזורות בקתות הרים רבות והמסלולים המסומנים עוברים ביניהן. הבקתות שייכות לאיגוד התיירות הנורבגי (DNT), שמתחזק אותן. בחלק מהבקתות, בעיקר אלו הקרובות יותר, ניתן לקבל ארוחות, בחלקן ניתן לבשל לבד, אך אפשר לקנות מצרכים במקום, ובחלקן יש צורך להביא את האוכל עמכם.
בעיירה לום (Lom), שהיא נקודת הישוב הגדולה באזור, נמצאת תחנת המידע של השמורה. מלבדה יש כאן בעיקר כפרים זעירים.
את השמורה מקיפים שני כבישים - כביש 51, ממזרח, וכביש 55, מצפון. כביש 55 מקשר את לום (Lom) עם סוגנדל (Sogndal) על גדות סוגנדל פיורד (Sogndalfjorden). לאורך שני הכבישים ניתן למצוא מקומות לינה וקמפינגים, אך המבחר אינו גדול.
משני הכבישים הראשיים (51, 55) מתפצלים כבישים צרים, המובילים לפאתי השמורה ולתחילת המסלולים.
 
   
   

פטריות מהאגדות בשמורת יוטנהיימן
  (צילום: כרמית וייס)

 
מידע נוסף

כתבות נוספות
טיול מים בשמורת יוטנהיימן
שייט בפיורדים של נורבגיה
מידע למטייל בנורבגיה
סיור באוסלו וסביבתה
הדרך האטלנטית
כתבות נוספות על טרקים וטיפוס הרים






כרמית וייס Carmit Weiss
 
אודות הכותבת
כרמית וייס (Carmit Weiss)מנסה להעביר את אהבתה לנופים דרך הצילום והכתיבה, מנהלת אתר Gotravel ואחת הכותבות המרכזיות בו. חרשה את אירופה וצפון אמריקה וטעמה גם את טעמן של היבשות האחרות. בעלת ניסיון רב בתכנון טיולים, גולשת סקי ואמא לארבעה גולשים צעירים. 

כרמית עונה לשאלותיכם בפורום מומחי תיירות
לקריאת כתבות נוספות של כרמית








מספר צפיות: 22626
5210