www.goTravel.co.il
הכתבה מעניינת? שלחו אותה בדואר למי שתרצו

הקש בתיבה את רצף האותיות המופיע למטה:

הפנינה הירוקה בצפון אירלנד


צפון אירלנד – הפנינה הירוקה של בריטניה
מאת: ד"ר רמי דברת


צפון אירלנד נופיה וההיסטוריה שלה, רוויים בקונפליקט שבין הפרוטסטנטים והקתולים, אך חלקו הצפוני של האי האירי הוא הרבה יותר מאשר קונפליקט זה והאתרים קשורים אליו.


זהו אזור ירוק ויפהפה, עם אתרי טבע מרהיבים ופלאיים, ותרבות מרתקת. בכתבה נכיר על רגל אחת את שורשי הסכסוך, אך נתמקד באתרים ובשכיות החמדה שיש לחבל ארץ זה להציע למטיילים.



צפון אירלנד והאתרים המתוארים בכתבה
להגדלה לחצו על הפינה השמאלית העליונה


שייט תעלות




 

של מי הארץ הזאת? – מעט על הסכסוך המקומי

הסכסוך בין הקתולים לפרוטסטנטים, שניבט מכל פינה באי האירי, החל במאה ה- 17, עם השתלטות המתיישבים הפרוטסטנטים על שטחים קתוליים (במיוחד בחלקו הצפוני של האי), ביוזמת הכתר הבריטי. עד לתחילת המאה ה-20, האי כולו כבר היה בשליטת בריטניה. מאבקה של אירלנד לעצמאות הסתיים בשנת 1921, עת הוקמה "הרפובליקה של אירלנד".

המאבק בין בריטניה למדינה העצמאית החדשה, על חלקו הצפוני של האי, המכונה אלסטר – לא נרגע, שכן אותו חלק שבו רוב פרוטסטנטי נותר מסופח לבריטניה, למורת רוחם של האירים. כך, במרוצת השנים שאיפותיה של אירלנד להשיב לעצמה חלק זה תורגמו בהדרגה לפעולות איבה נגד השלטון הבריטי, החל משנות השישים של המאה העשרים, על ידי ארגונים איריים, שהמפורסם שבהם הוא ה-
IRA  (צבא אירלנד החופשית). עימות הדמים גבה את חייהם של למעלה משלושת אלפים איש, עד שנחתם לבסוף, ב- 1998, הסכם בין בריטניה ואירלנד, שהפסיק את מעשי האלימות. גם היום ניתן לחוש במתח שבין הפרוטסטנטים והקתולים.

ביטוי ויזואלי למערכת היחסים הטעונה ניתן לראות בעיר הבירה בלפסט (Belfast), שעד היום מחולקת לרובעים פרוטסנטים וקתולים, שבין תושביהם שורר מה שאפשר אולי לכנות "שלום קר". על קירות המבנים מונצחים גיבורי שני הצדדים: משפחת המלוכה הבריטית אל מול הלוחמים ושובתי הרעב שנתפסו בידי האנגלים (חלקם רעבו למוות).

כישראלים המבקרים באזור שסוע זה, קשה יהיה להתעלם מהשימוש בסכסוך הישראלי-פלסטיני, שמשול לסכסוך המקומי ומתנוסס על הקירות. הקתולים, אשר אימצו את נקודת המבט הפלסטינית, מבקרים בציוריהם את יחס צה"ל לאוכלוסייה הפלסטינית בשטחים, ואילו הפרוטסטנטים – עומדים מאחורי ציורי קיר אשר מפארים את צה"ל. קצת מוזר לחזות בהדי הסכסוך שלנו, בבלפסט הרחוקה.
כך או כך, נזנח את הסכסוכים למיניהם ונעדיף לחזות ביופי הטבע.
בתי מלון בצפון אירלנד
 
טיול באירלנד הצפונית
פתאום באמצע הרחוב... הסכסוך שלנו מככב בגדול  (צילום: ד"ר רמי דברת)
 

טיול בטביעת רגלו של ענק

מראה הטבע היפה והמרשים ביותר בחבל ארץ זה, כ- 100 ק"מ צפונית לבלפסט, נמצא בחוף אנטרים (Antrim), וקרוי בשם סוללת הענקים (Giant Causeway). אחת האגדות מספרת כי ענק סקוטי הניח את כף רגלו האחת במקום זה, וכך יצר סוללה, ואת רגלו השנייה הניח מהלך ימי של מספר קילומטרים משם, באיים ההברידיים הסקוטים, ויצר שם סוללה שנייה. כשמתקרבים לקו החוף, בהליכה רגלית של כ- 20 דקות, או בנסיעה קצרה באוטובוס ממרכז המבקרים, ניתן להבחין במספר גדול של עמודי אבן, מרביתם מאונכים לקרקע הסלעית, חלקם רחבים מאוד ונראים מזוויות מסוימות כעוגבים ענקיים.
כתבה על האי סקאיי שבאיים ההברידיים

בסך הכל מדובר על מספר לא יאומן של כארבעים אלף עמודי בזלת טבעיים, בגדלים, צורות ומופעים שונים, המפוזרים על פני שטח של מספר קילומטרים מרובעים, בין קו החוף לבין הצוקים הנמצאים מאות מטרים ממנו. העמודים הם חלק מתופעה גיאולוגית רחבה יותר – תוצאה של התפרצות געשית עצומה שהתרחשה לפני כשישים מיליון שנה. התפרצות זו השפיעה על פני הארץ גם במערב סקוטלנד, באיסלנד, בגרינלנד ובאיי פארו.

אפשר לשוטט במשך שעות בין העמודים, כשעושר תצורותיהם מפעיל את הדמיון. חלק מהעמודים דמויי ארובות, חלקם מסתמנים מזוויות מסוימות כדמויות אנושיות, כמו למשל מלך ואצילים הסובבים אותו.

שני עמודים אחרים המחוברים זה לזה יוצרים כעין כיסא ענק המכונה "כיסא המשאלות", ופירצה עם "גג" שדרכה עובר שביל המטיילים הממשיך לריכוז גדול של עמודי בזלת, מכונה "שער הענק".

אמנם מדובר בתופעה גיאולוגית שונה בתכלית, אך לעיתים נדמה הטיול באתר כביקור במערת נטיפים – הנמצאת באוויר הפתוח.
כתבה על טיול בצפון אירלנד בעקבות "משחקי הכס"

טיול באירלנד הצפונית
האם אתם מזהים פה את טביעת הרגל הענקית שנוצרה בסלע?  
(צילום: ד"ר רמי דברת) 

אל הגשר הגדול – על הצוק שבדרך

מהלך מספר קילומטרים מזרחה מסוללת הענקים, על קו החוף גם כן, "נשתל" בתוך יופי טבעי גשר מרשים, מעשה ידי אדם. גם התפאורה לאתר זה – חופים אשר עוצבו על ידי אותה התפרצות געשית קדומה – מרהיבה ושובת לב. צוקים דרמטיים מזדקרים מעל החוף, וניתן להבחין באי קטן סמוך.

אך כאן, יופיו של הטבע הוא רק האטרקציה המשנית. מוקד המשיכה העיקרי הוא מעשה ידי אדם דווקא – גשר חבלים דרמטי, כ- 20 מ' אורכו, הנמתח בין שני צוקים סמוכים, ונמצא בגובה של כ- 25 מ' מעל לפני המים. שמו של האזור בו מוצב הגשר הוא קריק-א-רד (Carrick a rede), שבתרגום חופשי לעברית, משמעו: "הצוק שבדרך".
 
כל מבקר המכבד את עצמו מנסה לחצות את גשר החבלים, לפחות פעם אחת, ולעמוד בזעזועים, אשר גוברים באופן דרמטי בעת נשוב רוח חזקה. אך הסיבה המרכזית לכך שהוקם במקום גשר, אינה נעוצה באינטרסים תיירותיים כלשהם אלא בצרכים תזונתיים. בכל שנה, בין החודשים אפריל לספטמבר, חולפות באזור להקות דגי סלמון המחפשות את דרכן מהים חזרה למקורותיהן – לנהרות בהם הושרצו הדגים מספר שנים לפני כן – בכדי להזדווג ולהמשיך את השושלת. בדרכם, נתקלים הדגים באי המדובר – הוא ה"צוק שבדרך " - ונאלצים לעבור במקום צר, המהווה צוואר בקבוק. בדיוק מעל למקום זה, החלו הדייגים – לפני כמאתיים שנה בערך – לבנות גשר מאולתר. בעונת הנדידה של דגי הסלמון הם נהגו לפרוש תחת הגשר רשתות, בהן נלכדו הדגים כפרי בשל. במשך השנים, הגשר התקבע, ולחבל הבודד ששימש את הדייגים לצורך שמירה על שוויי המשקל, התוסף עוד חבל מצדו השני של הגשר. ברבות הימים התווספו חבלים הקלועים שתי וערב לשני צדי הגשר, כך שגם מבקרים מן השורה יוכלו לצעוד עליו בבטחה יחסית. הנוף המופלא מקל במידה מסוימת על שקשוק הברכיים בגשר המתנדנד.

טיול באירלנד הצפונית  טיול באירלנד הצפונית

טיול באירלנד הצפונית
הגשר הצר שממנו דגו את הדגים שנקלעו לאזור, טיול מקסים ומבחן אומץ...  (צילומים: ד"ר רמי דברת)
 

ההגירה הגדולה והמוזיאון הפתוח

שני האתרים הבאים שאתאר מייצגים כל אחד פן אחר, אופייני וייחודי של האי האירי. הפן הראשון הוא ההגירה האירית רחבת הממדים לארצות הברית, והשפעתה על ההיסטוריה של אירלנד.

במהלך המאה ה- 19 החל גל הגירה מאסיבי מאירלנד, אשר רובו פנה לארצות הברית. גל זה התחזק לאחר הרעב הגדול של מחצית המאה, והוחמר עקב מגיפה קטלנית אשר פגעה אנושות ביבול תפוחי האדמה – הרכיב העיקרי והמסורתי בתזונתם של האירים, משך שנים רבות. לאחר גל זה, וכתוצאה ממותם של רבים מרעב וממחלות, פחת מספר תושבי האי, שמנה 8 מיליון בשנות הארבעים של המאה התשע עשרה, לכדי מחצית ממספר זה בסוף אותה מאה. הרעב הגדול מרחף עד היום כטראומה מן העבר, מעל האי הירוק.
המוזיאון הפתוח (
Ulster American Folk Park) מתאר את החיים הקשים באירלנד, בייחוד בחלקיה הכפריים, במהלך המאה ה- 19, ואת סיפור ההגירה לארצות הברית. המבקר יכול להתרשם מבתים כפריים משוחזרים ממחוז אולסטר (בו ממוקם המוזיאון), מהמאה ה- 18 וה- 19. בין הבתים ובתוכם – שחקנים לבושים בבגדים תקופתיים המדגימים עבודות יד וחקלאות מסורתית.

מכאן עובר המוזיאון לתאר ולהמחיש את המסע הארוך בן השבועות הרבים באוקיינוס האטלנטי, עד לחופים המזרחיים של ארצות הברית. בחלקו האחרון של המוזיאון מוצג שיחזור של רחוב המאוכלס יוצאי אירלנד בפיטסבורג, בו בולטים התנאים הקשים והצפופים בהם נדחקו וגרו רבים מיוצאי אירלנד, מצד אחד, ומצד שני – חנויות וסניפי בנקים של אלה מיוצאי אירלנד שהיגרו מוקדם יותר לארצות הברית, והספיקו "להסתדר" בארצם החדשה. אגב, האירים הפכו להיות, במשך השנים, מיעוט רב השפעה, הרבה מעבר למשקלם היחסי באוכלוסיית ארצות הברית של אמריקה.
 
טיול באירלנד הצפונית
השחקנים במוזיאון הפתוח מדגימים עבודות יד וחקלאות מסורתית  (צילום: ד"ר רמי דברת)





 

מקדשי האלכוהול האיריים

מאפיין נוסף ומרכזי בתרבות האירית הוא חיבתם של האירים לטיפה המרה, ולפולקלור של שירה וריקודים הסובב את הפאבים האיריים – "מקדשי האלכוהול". מרכיב מסורתי בסצנת האלכוהול של אירלנד הוא הוויסקי. האירים והסקוטים חלוקים בשאלת מקורו של הוויסקי, כאשר כל עם תומך בגרסה כי מקורו של הוויסקי הוא בחבל הארץ בו הוא מתגורר. מכל מקום, בכפר בושמילס (Bushmills), הנמצא בקרבת עיר החוף פורטרוש (Portrush) ניתן לבקר במזקקת הוויסקי הידועה, הקרויה בושמילס, על שם הכפר בו היא ממוקמת. לפי המסורת, החלו לזקק ויסקי באזור כבר במאה ה- 13, ואילו בתחילת המאה ה - 17 הוענק הזיכיון לייצר ויסקי תחת שם זה.
כתבה על אירלנד - ארץ הבירה

טיול באירלנד הצפונית
כותב שורות אלה אומד על טיב המשקה...  (צילום: ד"ר רמי דברת)  
 
 

כיצד מכינים ויסקי אירי מסורתי?

בעת ביקור במזקקה מסבירים בגאווה, במסגרת " הקונפליקט" האירי- סקוטי, כי בעוד שוויסקי סקוטי משובח מזוקק רק פעמיים, ויסקי אירי משובח, כמו זה שבבושמילס, מזוקק שלוש פעמים וכך הוויסקי נקי ואיכותי יותר.

במסגרת הסיור במבנה, המשמש גם כיום כמזקקה לייצור הוויסקי המפורסם, מכירים וחוזים בחמשת השלבים העיקריים בייצור ויסקי:
השריית חומרי הגלם, שעיקרם הוא השעורה. תוצר ההשריה נקרא לתת (או "מאלט" בלועזית – לכן התהליך קרוי גם הלתתה).
השלב השני הוא התסיסה – טחינת התוצר, חימומו והרתחתו מספר פעמים. בתהליך זה הופך התוצר לאלכוהולי.
בשלב השלישי המשקה מזוקק שלוש פעמים – בכל פעם הוא הופך להיות מרוכז יותר, כך שאחוז האלכוהול בו עולה.

בשלב הרביעי המשקה מיושן בחביות עץ אלון, לתקופה של בין שלוש ל- 14 שנים.
בשלב החמישי – המשקה מבוקבק.

לאחר שצופים בכל תהליך הייצור, מובלים המבקרים למוזיאון קטן, אשר במרכזו שולחנות מהודרים, עליהם מתקיימת טעימת המשקה הבלתי נמנעת בסיום סיור מסוג זה.

 
טיול באירלנד הצפונית
חביות בושמילס בהמוניהן, ממתינות לבקבוק  (צילום: ד"ר רמי דברת)

לאחר שהקפדתי לטעום טיפות מספר, ובהתחשב בעובדה כי היה עלי להמשיך לנהוג (בצד שמאל!) לאחר סיום הסיור, חשבתי על כך שבאי הירוק, בכלל, ובמיוחד בחלקו הצפוני, ישנם אלמנטים נפלאים כמו נופים מהפנטים, סיפורים מרתקים ואלכוהול משובח – המקלים את התחושות הנובעות מכובדה של ההיסטוריה הלא פשוטה של האי.
 

מידע נוסף

כתבות נוספות






רמי דברת אודות הכותב
ד"ר רמי דברת, חורש את העולם עם מצלמה ומעביר הרצאות חוויתיות על מסעות, תרבויות וטיולים בעולם. ניסיון עשיר בהרצאות למגוון של קהלים, מוסדות וגופים. מעביר קורסים בבית הספר המרכזי להשתלמויות של הסתדרות המורים. דוא"ל: ramidov@zahav.net.il

רמי עונה לשאלותיכם בפורום מומחי תיירות
לקריאת כתבות נוספות של רמי.








מספר צפיות: 844
784