.jpg)
.jpg)
צפון אירלנד – הפנינה הירוקה של בריטניה
מאת: ד"ר רמי דברת
ההיסטוריה של צפון אירלנד נושאת את עקבות הסכסוך בין הקהילות הפרוטסטנטית והקתולית, אך חלקו הצפוני של האי האירי מציע למבקר הרבה יותר מן האתרים הקשורים לסכסוך. זהו אזור ירוק ויפהפה, עם תרבות מרתקת ואתרי טבע מרהיבים. בכתבה נכיר על רגל אחת את שורשי הסכסוך, אך נתמקד באתרים ובשכיות החמדה שיש לחבל ארץ זה להציע למטיילים.
מפת צפון אירלנד והאתרים המתוארים בכתבה
(להגדלה לחצו על הפינה העליונה)
.jpg)
חופשות סקי, אופניים והליכה לחצו לרשימת היעדים »
קרוזים והפלגות נופש לחצו לרשימת היעדים »
תכנון טיולים לצפון אמריקה לחצו לרשימת היעדים »
של מי הארץ הזאת?
אחד משורשי הסכסוך בין הקהילות הקתולית והפרוטסטנטית באי האירי מצוי במאה ה-17. באותה תקופה, ביוזמת הכתר הבריטי, התיישבו פרוטסטנטים על אדמות שבהן חיו קתולים, בעיקר בצפון האי. בראשית המאה ה-20 היה האי כולו חלק מהממלכה המאוחדת. מאבקה של אירלנד לעצמאות הוביל לחתימת ההסכם האנגלו-אירי בשנת 1921, ובעקבותיו הוקמה בשנת 1922 מדינת אירלנד החופשית. מאוחר יותר, בשנת 1949, הפכה המדינה לרפובליקה של אירלנד.
המחלוקת על חלקו הצפוני של האי לא נרגעה. שישה מתשעת המחוזות של חבל אלסטר, שבהם היה רוב פרוטסטנטי, נותרו חלק מהממלכה המאוחדת והפכו לצפון אירלנד. מתנגדי החלוקה ביקשו לאחד את האי, ואילו תומכיה רצו להמשיך את הקשר עם בריטניה.
משנות השישים של המאה ה-20 הידרדר העימות לאלימות שבה השתתפו ארגונים חמושים משני הצדדים. הידוע בארגונים הרפובליקניים היה ה- IRA – הצבא האירי הרפובליקני. יותר משלושת אלפים בני אדם נהרגו בתקופת הסכסוך. בשנת 1998 נחתם הסכם יום שישי הטוב, בהשתתפות ממשלות בריטניה ואירלנד ומפלגות מצפון אירלנד. ההסכם סלל את הדרך להפחתה ניכרת באלימות.
גם כיום אפשר להבחין בעקבותיו של המתח ההיסטורי. ביטוי חזותי בולט לכך נמצא בעיר הבירה בלפסט ( Belfast ), שבה יש שכונות המזוהות עם כל אחת מן הקהילות. על קירות המבנים מופיעים ציורים המנציחים דמויות ואירועים מן העבר: בני משפחת המלוכה הבריטית בשכונות מסוימות, ולוחמים רפובליקנים ואסירים ששבתו רעב בשכונות אחרות.
כישראלים המבקרים בעיר, קשה להתעלם גם מציורים המתייחסים לסכסוך הישראלי-פלסטיני. בחלק מן הציורים שראינו מופיעה הזדהות עם הפלסטינים, ובאחרים מובעת תמיכה בישראל ובצה"ל. קצת מוזר לפגוש את הדי הסכסוך שלנו על קירותיה של בלפסט הרחוקה. מכאן נניח לסכסוכים, ונפנה אל יופיו של הטבע.
פתאום באמצע הרחוב... הסכסוך שלנו מככב בגדול (צילום: רמי דברת)
טיול בטביעת רגלו של ענק
אחד ממראות הטבע המרשימים ביותר בחבל ארץ זה הוא סוללת הענק ( Giant’s Causeway ) אשר בחוף אנטרים ( Antrim ), כ-100 ק"מ מצפון לבלפסט – כשעה וחצי עם רכב שכור או בסיור מאורגן . לפי אחת האגדות, הענק האירי פין מקול בנה את הסוללה כדי שיוכל לחצות את הים ולהתייצב מול יריבו, הענק הסקוטי בננדונר.
אל קו החוף אפשר לרדת בהליכה של כ-20 דקות ממרכז המבקרים, ואפשר גם להיעזר בהסעה הפועלת במקום. ככל שמתקרבים אל המים נגלים עוד ועוד עמודי אבן, רובם ניצבים מתוך הקרקע הסלעית. אחדים מהם רחבים במיוחד, ומזוויות מסוימות הם מזכירים עוגבים ענקיים. אפשר להגיע אל עמודי הבזלת ברגל דרך השביל הציבורי ללא תשלום. מי שמעוניין להיכנס למרכז המבקרים או לחנות בחניה הצמודה צריך לרכוש כרטיס מתאים. כדאי לבדוק את אפשרויות החניה לפני ההגעה.
כארבעים אלף עמודי בזלת טבעיים נמצאים באתר, בשלל גדלים, צורות ומופעים. הם נוצרו בעקבות פעילות געשית לפני כשישים מיליון שנה, כשהלבה התקררה והתבקעה לצורות האופייניות להם. העמודים הם חלק מן התצורות הגיאולוגיות הנחשפות לאורך החוף ולמרגלות הצוקים.
אפשר לשוטט זמן רב בין העמודים ולתת לצורותיהם להפעיל את הדמיון. יש עמודים שנראים כארובות, ואחרים מזכירים דמויות אנושיות – מלך ואצילים המקיפים אותו, למשל. כמה מן העמודים יוצרים מעין מושב המכונה "כיסא המשאלות", ואילו מעבר מקורה בין הסלעים זכה לשם "שער הענק". אף שמדובר בתופעת טבע אחרת לגמרי, לעיתים מזכיר הטיול בין צורות הבזלת ביקור במערת נטיפים תחת כיפת השמיים.
סוללת הענק ( Giant's Causeway ) בחוף אנטרים
אל הגשר הגדול – על הסלע שבדרך
במרחק נסיעה קצר מזרחה מסוללת הענק, לאורך אותו חוף, ממתין עוד מראה מרשים: גשר חבלים התלוי בין מצוק לאי סלעי קטן. סביבו מתרוממים צוקים תלולים מעל הים, אך הגשר הוא שמושך את העין. אורכו כ-20 מטר והוא מתנשא לגובה של כ-30 מטר מעל פני המים. המקום נקרא קאריק-א-ריד (Carrick-a-Rede), ובתרגום חופשי: "הסלע שבדרך".
מבקרים רבים אינם מוותרים על החצייה, אף שהגשר נע מעט מתחת לרגליים. מי שהקימו אותו, לעומת זאת, לא חיפשו ריגוש: במשך דורות דגו כאן דגי סלמון שנדדו לאורך החוף בדרכם אל הנהרות שבהם נולדו. האי הסלעי ניצב בנתיבם של הדגים, ובשנת 1755 בנו הדייגים גשר חבלים ראשון כדי להגיע אליו בלי להסתמך בכל פעם על סירה. מאז השתנה הגשר והותאם גם למבקרים, והנוף הנשקף ממנו מקל, לפחות במקצת, על שקשוק הברכיים בזמן החצייה .
כדי לחצות את הגשר יש להזמין כרטיס מראש. מן החניה מוביל אליו שביל הליכה של כקילומטר, הכולל מדרגות וקטעים לא אחידים. ברוחות חזקות החצייה עלולה להיסגר, ולכן כדאי לבדוק את מצב האתר סמוך לביקור .
כתבה על האי סקאי שבאיים ההברידיים | טיול בצפון אירלנד בעקבות הסדרה "משחקי הכס"
ההגירה הגדולה והמוזיאון הפתוח
שני האתרים הבאים שאתאר מייצגים פנים אחרים, אופייניים לאי האירי. הראשון קשור להגירה הגדולה מאירלנד לארצות הברית ולהשפעתה על תולדות האי. הגירה נרחבת התקיימה לאורך המאה ה-19, והתגברה מאוד בעקבות הרעב הגדול באמצע המאה. מחלת הכימשון פגעה קשות ביבולי תפוחי האדמה, שהיו במשך שנים מרכיב מרכזי במזונם של רבים מתושבי אירלנד. בעקבות הרעב, המחלות וההגירה פחתה אוכלוסיית האי מכ-8 מיליון תושבים בשנות הארבעים של המאה ה-19 לכ-4.5 מיליון בסופה. זכר הרעב הגדול ממשיך ללוות את האי הירוק עד היום.
המוזיאון הפתוח Ulster American Folk Park מתאר את חייהם של תושבי חבל אלסטר במאות ה-18 וה-19 ואת מסעם של רבים מהם לצפון אמריקה. המבקר יכול להתרשם מבתים כפריים, חלקם מבנים מקוריים שהועברו למקום וחלקם שחזורים, ולפגוש מדריכים בלבוש תקופתי המדגימים מלאכות מסורתיות.
משם עובר המסלול אל סיפור ההפלגה הארוכה באוקיינוס האטלנטי. העולים לספינה המשוחזרת יכולים להתרשם מן התנאים הצפופים שבהם נסעו המהגרים במשך שבועות רבים. בחלקו האמריקאי של המוזיאון מוצגים בתים, חנויות ובית מלאכה המשקפים צדדים שונים של החיים בארץ החדשה. בין המבנים נמצא גם שחזור של בנק שהקים בן למשפחת מהגרים מאלסטר בפיטסבורג. לצד הקשיים שבהם נתקלו רבים מן המהגרים, אפשר לראות כאן גם כיצד הצליחו אחרים לבנות לעצמם חיים חדשים. במשך השנים נעשו יוצאי אירלנד לקהילה בעלת השפעה ניכרת ב ארצות הברית .
מדריכים בלבוש תקופתי מדגימים עבודות יד וחקלאות מסורתית במוזיאון הפתוח (צילום: רמי דברת)
חופשות סקי, אופניים והליכה לחצו לרשימת היעדים »
קרוזים והפלגות נופש לחצו לרשימת היעדים »
תכנון טיולים לצפון אמריקה לחצו לרשימת היעדים »
מקדשי האלכוהול האיריים
פן מוכר נוסף בתרבות האירית הוא עולם הפאבים, עם השירה, הריקודים והמשקאות המוגשים בהם. אחד המשקאות המזוהים עם אירלנד הוא הוויסקי. האירים והסקוטים חלוקים זה שנים בשאלת מקורו, וכל צד אוהב לספר את גרסתו. בכפר בושמילס ( Bushmills ), בקרבת עיר החוף פורטרוש ( Portrush ), אפשר לבקר במזקקת הוויסקי הידועה הנושאת את שם הכפר. לפי המסורת המקומית, זיקקו באזור משקאות כבר לפני מאות שנים. בשנת 1608 העניק המלך ג'יימס הראשון לסר תומאס פיליפס רישיון לזקק ולמכור משקאות חריפים באזור. כיום פועלת בבושמילס מזקקת ויסקי, והסיורים בה מתקיימים בהזמנה מראש.
כתבה על אירלנד - ארץ הבירה
כותב שורות אלה עומד על טיב המשקה... (צילום: רמי דברת)
כיצד מכינים ויסקי אירי מסורתי?
בעת הביקור במזקקה סיפרו לנו בגאווה כי את הסינגל מאלט של בושמילס מזקקים שלוש פעמים. הזיקוק המשולש מאפיין את הוויסקי שמייצרים במקום, אף שאין הוא ייחודי לוויסקי אירי: גם בסקוטלנד יש מזקקות הנוהגות כך. במסגרת הסיור לומדים על שלבי הייצור במזקקה הפעילה. לא תמיד אפשר לראות את כל המתקנים בזמן עבודתם, שכן הייצור מושפע מלוח הזמנים ומעבודות תחזוקה.
תחילה משרים את השעורה במים, מנביטים ומייבשים אותה – כך מתקבל לתת (מאלט). אחר כך טוחנים את הלתת ומוסיפים מים חמים כדי למצות ממנו סוכרים. בשלב הבא מוסיפים שמרים: הם מתסיסים את הנוזל והופכים את הסוכרים לאלכוהול. בבושמילס מזקקים אותו כאמור שלוש פעמים, ולאחר מכן מיישנים את הוויסקי בחביות עץ אלון. משך היישון משתנה בין סוגי המשקה; יש במזקקה גם ויסקי שיושן עשרות שנים. לבסוף מגיע שלב הבקבוק. בתום הסיור מגיעים גם לטעימה – סיום מתאים לביקור במקום שבו משקה אחד עומד במרכז תשומת הלב.
לאחר שטעמתי טיפות מספר, ובהתחשב בכך שעוד היה עליי להמשיך לנהוג – בצד שמאל, כמובן – חשבתי שוב על צפון האי הירוק. נופים מרשימים, סיפורים מרתקים וגם ויסקי משובח מלווים כאן את המטייל, ומקלים את התחושות הנובעות מכובדה של ההיסטוריה הלא פשוטה של האי.
מידע נוסף
כתבות נוספות
משנות השישים של המאה ה-20 הידרדר העימות לאלימות שבה השתתפו ארגונים חמושים משני הצדדים. הידוע בארגונים הרפובליקניים היה ה-
פתאום באמצע הרחוב... הסכסוך שלנו מככב בגדול (צילום: רמי דברת)
אל הגשר הגדול – על הסלע שבדרך
במרחק נסיעה קצר מזרחה מסוללת הענק, לאורך אותו חוף, ממתין עוד מראה מרשים: גשר חבלים התלוי בין מצוק לאי סלעי קטן. סביבו מתרוממים צוקים תלולים מעל הים, אך הגשר הוא שמושך את העין. אורכו כ-20 מטר והוא מתנשא לגובה של כ-30 מטר מעל פני המים. המקום נקרא קאריק-א-ריד (Carrick-a-Rede), ובתרגום חופשי: "הסלע שבדרך".
מבקרים רבים אינם מוותרים על החצייה, אף שהגשר נע מעט מתחת לרגליים. מי שהקימו אותו, לעומת זאת, לא חיפשו ריגוש: במשך דורות דגו כאן דגי סלמון שנדדו לאורך החוף בדרכם אל הנהרות שבהם נולדו. האי הסלעי ניצב בנתיבם של הדגים, ובשנת 1755 בנו הדייגים גשר חבלים ראשון כדי להגיע אליו בלי להסתמך בכל פעם על סירה. מאז השתנה הגשר והותאם גם למבקרים, והנוף הנשקף ממנו מקל, לפחות במקצת, על שקשוק הברכיים בזמן החצייה .
כדי לחצות את הגשר יש להזמין כרטיס מראש. מן החניה מוביל אליו שביל הליכה של כקילומטר, הכולל מדרגות וקטעים לא אחידים. ברוחות חזקות החצייה עלולה להיסגר, ולכן כדאי לבדוק את מצב האתר סמוך לביקור .
כתבה על האי סקאי שבאיים ההברידיים | טיול בצפון אירלנד בעקבות הסדרה "משחקי הכס"
ההגירה הגדולה והמוזיאון הפתוח
שני האתרים הבאים שאתאר מייצגים פנים אחרים, אופייניים לאי האירי. הראשון קשור להגירה הגדולה מאירלנד לארצות הברית ולהשפעתה על תולדות האי. הגירה נרחבת התקיימה לאורך המאה ה-19, והתגברה מאוד בעקבות הרעב הגדול באמצע המאה. מחלת הכימשון פגעה קשות ביבולי תפוחי האדמה, שהיו במשך שנים מרכיב מרכזי במזונם של רבים מתושבי אירלנד. בעקבות הרעב, המחלות וההגירה פחתה אוכלוסיית האי מכ-8 מיליון תושבים בשנות הארבעים של המאה ה-19 לכ-4.5 מיליון בסופה. זכר הרעב הגדול ממשיך ללוות את האי הירוק עד היום.
המוזיאון הפתוח Ulster American Folk Park מתאר את חייהם של תושבי חבל אלסטר במאות ה-18 וה-19 ואת מסעם של רבים מהם לצפון אמריקה. המבקר יכול להתרשם מבתים כפריים, חלקם מבנים מקוריים שהועברו למקום וחלקם שחזורים, ולפגוש מדריכים בלבוש תקופתי המדגימים מלאכות מסורתיות.
משם עובר המסלול אל סיפור ההפלגה הארוכה באוקיינוס האטלנטי. העולים לספינה המשוחזרת יכולים להתרשם מן התנאים הצפופים שבהם נסעו המהגרים במשך שבועות רבים. בחלקו האמריקאי של המוזיאון מוצגים בתים, חנויות ובית מלאכה המשקפים צדדים שונים של החיים בארץ החדשה. בין המבנים נמצא גם שחזור של בנק שהקים בן למשפחת מהגרים מאלסטר בפיטסבורג. לצד הקשיים שבהם נתקלו רבים מן המהגרים, אפשר לראות כאן גם כיצד הצליחו אחרים לבנות לעצמם חיים חדשים. במשך השנים נעשו יוצאי אירלנד לקהילה בעלת השפעה ניכרת ב ארצות הברית .
מדריכים בלבוש תקופתי מדגימים עבודות יד וחקלאות מסורתית במוזיאון הפתוח (צילום: רמי דברת)
חופשות סקי, אופניים והליכה לחצו לרשימת היעדים »
קרוזים והפלגות נופש לחצו לרשימת היעדים »
תכנון טיולים לצפון אמריקה לחצו לרשימת היעדים »
מקדשי האלכוהול האיריים
פן מוכר נוסף בתרבות האירית הוא עולם הפאבים, עם השירה, הריקודים והמשקאות המוגשים בהם. אחד המשקאות המזוהים עם אירלנד הוא הוויסקי. האירים והסקוטים חלוקים זה שנים בשאלת מקורו, וכל צד אוהב לספר את גרסתו. בכפר בושמילס ( Bushmills ), בקרבת עיר החוף פורטרוש ( Portrush ), אפשר לבקר במזקקת הוויסקי הידועה הנושאת את שם הכפר. לפי המסורת המקומית, זיקקו באזור משקאות כבר לפני מאות שנים. בשנת 1608 העניק המלך ג'יימס הראשון לסר תומאס פיליפס רישיון לזקק ולמכור משקאות חריפים באזור. כיום פועלת בבושמילס מזקקת ויסקי, והסיורים בה מתקיימים בהזמנה מראש.
כתבה על אירלנד - ארץ הבירה
כותב שורות אלה עומד על טיב המשקה... (צילום: רמי דברת)
כיצד מכינים ויסקי אירי מסורתי?
בעת הביקור במזקקה סיפרו לנו בגאווה כי את הסינגל מאלט של בושמילס מזקקים שלוש פעמים. הזיקוק המשולש מאפיין את הוויסקי שמייצרים במקום, אף שאין הוא ייחודי לוויסקי אירי: גם בסקוטלנד יש מזקקות הנוהגות כך. במסגרת הסיור לומדים על שלבי הייצור במזקקה הפעילה. לא תמיד אפשר לראות את כל המתקנים בזמן עבודתם, שכן הייצור מושפע מלוח הזמנים ומעבודות תחזוקה.
תחילה משרים את השעורה במים, מנביטים ומייבשים אותה – כך מתקבל לתת (מאלט). אחר כך טוחנים את הלתת ומוסיפים מים חמים כדי למצות ממנו סוכרים. בשלב הבא מוסיפים שמרים: הם מתסיסים את הנוזל והופכים את הסוכרים לאלכוהול. בבושמילס מזקקים אותו כאמור שלוש פעמים, ולאחר מכן מיישנים את הוויסקי בחביות עץ אלון. משך היישון משתנה בין סוגי המשקה; יש במזקקה גם ויסקי שיושן עשרות שנים. לבסוף מגיע שלב הבקבוק. בתום הסיור מגיעים גם לטעימה – סיום מתאים לביקור במקום שבו משקה אחד עומד במרכז תשומת הלב.
לאחר שטעמתי טיפות מספר, ובהתחשב בכך שעוד היה עליי להמשיך לנהוג – בצד שמאל, כמובן – חשבתי שוב על צפון האי הירוק. נופים מרשימים, סיפורים מרתקים וגם ויסקי משובח מלווים כאן את המטייל, ומקלים את התחושות הנובעות מכובדה של ההיסטוריה הלא פשוטה של האי.
מידע נוסף
כתבות נוספות
כתבה על האי סקאי שבאיים ההברידיים | טיול בצפון אירלנד בעקבות הסדרה "משחקי הכס"
מדריכים בלבוש תקופתי מדגימים עבודות יד וחקלאות מסורתית במוזיאון הפתוח (צילום: רמי דברת)
חופשות סקי, אופניים והליכה לחצו לרשימת היעדים »
קרוזים והפלגות נופש לחצו לרשימת היעדים »
תכנון טיולים לצפון אמריקה לחצו לרשימת היעדים »
מקדשי האלכוהול האיריים
פן מוכר נוסף בתרבות האירית הוא עולם הפאבים, עם השירה, הריקודים והמשקאות המוגשים בהם. אחד המשקאות המזוהים עם אירלנד הוא הוויסקי. האירים והסקוטים חלוקים זה שנים בשאלת מקורו, וכל צד אוהב לספר את גרסתו. בכפר בושמילס ( Bushmills ), בקרבת עיר החוף פורטרוש ( Portrush ), אפשר לבקר במזקקת הוויסקי הידועה הנושאת את שם הכפר. לפי המסורת המקומית, זיקקו באזור משקאות כבר לפני מאות שנים. בשנת 1608 העניק המלך ג'יימס הראשון לסר תומאס פיליפס רישיון לזקק ולמכור משקאות חריפים באזור. כיום פועלת בבושמילס מזקקת ויסקי, והסיורים בה מתקיימים בהזמנה מראש.
כתבה על אירלנד - ארץ הבירה
כותב שורות אלה עומד על טיב המשקה... (צילום: רמי דברת)
כיצד מכינים ויסקי אירי מסורתי?
בעת הביקור במזקקה סיפרו לנו בגאווה כי את הסינגל מאלט של בושמילס מזקקים שלוש פעמים. הזיקוק המשולש מאפיין את הוויסקי שמייצרים במקום, אף שאין הוא ייחודי לוויסקי אירי: גם בסקוטלנד יש מזקקות הנוהגות כך. במסגרת הסיור לומדים על שלבי הייצור במזקקה הפעילה. לא תמיד אפשר לראות את כל המתקנים בזמן עבודתם, שכן הייצור מושפע מלוח הזמנים ומעבודות תחזוקה.
תחילה משרים את השעורה במים, מנביטים ומייבשים אותה – כך מתקבל לתת (מאלט). אחר כך טוחנים את הלתת ומוסיפים מים חמים כדי למצות ממנו סוכרים. בשלב הבא מוסיפים שמרים: הם מתסיסים את הנוזל והופכים את הסוכרים לאלכוהול. בבושמילס מזקקים אותו כאמור שלוש פעמים, ולאחר מכן מיישנים את הוויסקי בחביות עץ אלון. משך היישון משתנה בין סוגי המשקה; יש במזקקה גם ויסקי שיושן עשרות שנים. לבסוף מגיע שלב הבקבוק. בתום הסיור מגיעים גם לטעימה – סיום מתאים לביקור במקום שבו משקה אחד עומד במרכז תשומת הלב.
לאחר שטעמתי טיפות מספר, ובהתחשב בכך שעוד היה עליי להמשיך לנהוג – בצד שמאל, כמובן – חשבתי שוב על צפון האי הירוק. נופים מרשימים, סיפורים מרתקים וגם ויסקי משובח מלווים כאן את המטייל, ומקלים את התחושות הנובעות מכובדה של ההיסטוריה הלא פשוטה של האי.
מידע נוסף
כתבות נוספות
כתבה על אירלנד - ארץ הבירה
כותב שורות אלה עומד על טיב המשקה... (צילום: רמי דברת)
לאחר שטעמתי טיפות מספר, ובהתחשב בכך שעוד היה עליי להמשיך לנהוג – בצד שמאל, כמובן – חשבתי שוב על צפון האי הירוק. נופים מרשימים, סיפורים מרתקים וגם ויסקי משובח מלווים כאן את המטייל, ו
מידע נוסף
כתבות נוספות
 |
אודות הכותב
ד"ר רמי דברת מטייל בעולם עם מצלמה, ביקר עד כה ביותר מ-70 מדינות ברחבי העולם, והיד עוד נטויה...
מרצה באקדמיה בתחום הפסיכולוגיה הארגונית, בעל ניסיון עשיר בהרצאות למגוון קהלים, גופים ומוסדות. דוא"ל: ramidov@zahav.net.il |
רמי עונה לשאלותיכם בפורום מומחי תיירות
.jpg)
