www.goTravel.co.il
הכתבה מעניינת? שלחו אותה בדואר למי שתרצו

הקש בתיבה את רצף האותיות המופיע למטה:



הפלגה בפיורדים של גרינלנד
מאת: אתי ואוריאל ישיב


תושבי גרינלנד הילידים כבר לא נקראים אסקימואים אלא אינואיטים, את אוהלי הפרוות החליפו בתי עץ סקנדינביים, את בגדי העור החליפו ג'ינסים ומעילי צמר אופנתיים, את הזקנים כבר לא שולחים אל מותם בין הקרחונים, אלא מטפלים בהם בבית אבות סימפטי, ובסופרמרקט מצאנו חוברת מבצעים ממש כמו בסופר שלנו בתל-אביב. 


אך הטבע של גרינלנד כמעט לא השתנה כבר מיליארדי שנים - קרחוני יבשה המשתפלים אל מי החופים, הרי קרח ענקיים הצפים במי הפיורדים, הרים נישאים הנראים כמו תצוגה גיאולוגית, צמחיית סוף הקיץ באדמת הטונדרה הקפואה וגם כמה בעלי חיים מיוחדים.
 
גרינלנד, שייט
הרי קרח ענקיים צפים בפיורדים של גרינלנד  (צילום: אוריאל ישיב)
 

הפלגות גיאוגרפיות



 

להתקרב לקוטב הצפוני

מסע בן 10 ימים אל האי גרינלנד, על סיפון הסי ספיריט (Sea Spirit), התחיל בעיירה אקוריירי (Akureyri) שבצפון איסלנד. פנינו אל צפון מזרח גרינלנד ומשם עוד צפונה, אל קבוצת איי סבאלברד, האדמה הקרובה ביותר אל הקוטב הצפוני.
החלק השני של ההפלגה אל שפיצברגן
 
אנחנו, תיירים ממוצעים המבקשים בסך הכול לגמוע מיופיו של הטבע, לא יצאנו אל הקוטב עצמו, אלא אל גרינלנד וסבאלברד, שתיים מקבוצות האיים המקיפות אותו ויוצרות חגורה בין האוקיינוס הארקטי, הקטן בחמשת האוקיינוסים על פני כדור הארץ, והשוליים הצפוניים של צפון אמריקה, אירופה ואסיה.
 
בים בין איסלנד לגרינלנד, מיטלטלים כהוגן (לאחר שבלענו כדורים נגד מחלת ים) על גלי הים הארקטי הרוגשים, אנחנו מנצלים יום וחצי של שיט כדי להתוודע אל הנוסעים האחרים. 47 הנוסעים שאתנו באונייה (מתוך 120 המקומות שיש בה), באים מתריסר ויותר מדינות.  בספריה המצוינת אנו מעיינים באטלסים, יומני מסע וספרים אחרים החושפים את האזור הארקטי.

 

הצג מפה גדולה יותר
מסלול השייט לחופי גרינלנד: נאוק (A), איטוקורטורמיט (B), סידקאפ (C),
פיורד
 הארה (D), פיורד המלך אוסקר (E), פיורד הקיסר פרנץ יוזף (F)
 
הקרחון הראשון והפיורד הראשון
לפנות ערב אנו מבחינים סוף סוף בקרחון הצף הראשון "שלנו". נרגשים ונלהבים אנחנו ממהרים אל הסיפון. נעים לעברו - אנחנו ב"מהירות האונייה", והוא במהירות המקובלת על קרחונים צפים, מטר אחד עד חמישה מטרים ליום. צילמנו אותו וצילמנו, כאילו זה הקרחון הראשון והאחרון שנראה, למרות שאחריו ניתקל בעוד כמה אלפי קרחונים צפים, בכל גודל וצורה אפשריים. הקרחון הראשון היה גם "שומר הסף" של הכניסה לפיורד סקורסבי (Scorsby Sund), הפיורד הראשון "שלנו" בגרינלנד והארוך מכולם.
 
פיורד סקורסבי רחב כים ומוקף הרים יפהפיים, המתנשאים לגובה של עד 2,000 מטרים וחובשים כיפות שלג על ראשיהם. מאות קרחונים צפים במימיו, לבנים ובוהקים, והתמונה כה יפה עד שאיננו שבעים ממנה. גם הקור לא מפריע לנו. אמנם לא היה זה קור חורפי, המגיע כאן למינוס 40 -50 מעלות צלזיוס, אבל 2 מעלות של הסתיו הארקטי גם הן מספיק קור עבורנו. בשמונה בערב האונייה עצרה כמעט לגמרי והקברניט אפשר לה להיסחף לאיטה בין הרי הקרח. קרני השמש צבעו את העננים בצבעי אדום-כתום לוהטים ועוד שעות ארוכות נמשכו הדמדומים, טרם החושך כבש את הים.

כתבה על הפלגה אל האי וראנגל - אי הדובים
 
גרינלנד, שייט  גרינלנד, שייט
מאות קרחונים צפים, קשה לשבוע מהיופי  (צילום: אוריאל ישיב)
 
כפר צעצוע על גדת הפיורד
למחרת בבוקר עלינו אל הסיפון והנה לעינינו, על גדת הפיורד, ממש מולנו, מראה קסום של כפר צעצוע, בתיו מפוזרים בשטח במעין אי סדר, והם צבועים בצבעי אדום, כחול, ירוק, ורוד, צהוב ולבן. שפשפנו עיניים ושוב פתחנו והכפר אכן אמיתי וקיים. סירות הזודיאק הורדו אל המים והמתינו לנו לצד האונייה. עטופים במעילים חמים, כובעי צמר, מגפי רפתנים המגיעים עד הברכיים, וחגורות הצלה, נרגשים לקראת הנחיתה הראשונה על אדמת גרינלנד.
 
"ברוכים הבאים לאיטוקורטורמיט" (Ittoqqortoormiit), מכריז שלט קטן, התלוי על קיר אחד הבתים הסמוכים למעגן הסירות. פירוש השם, בדיאלקט מזרח גרינלנדי, "גרים בבית גדול". 460 תושבי הכפר הקטן עם השם הארוך, שנוסד ב- 1925, משמרים עדיין את אורחות החיים הישנים, המבוססים על ציד ודייג. ליד הבתים קשורים כלבי האסקי גדולים, המשמשים לציד ולמשיכת מזחלות, אך התושבים משתמשים בטרקטורונים ואופנועי שלג לנסיעה במרחבי הכפר הלא סלולים.
 
בכפר כנסיה עם צריח עץ גבוה, מוזיאון קטן עם אוסף תצלומים ישנים ומרתקים, חנות מזכרות ומידע לתיירים, תחנה מטאורולוגית וגם תחנת משטרה, שם החתים לנו השוטר התורן את הדרכונים בחותמת גרינלנד (לא חובה וללא תשלום, סתם מזכרת...). היו אלה האנשים הראשונים והאחרונים שראינו בגרינלנד. מעתה רק אנחנו והטבע, ויעברו עוד שמונה ימים תמימים טרם נחזור לפגוש בני אנוש אחרים.
 
גרינלנד, שייט
ילדי הכפר מטיילים כשהם אוחזים בחבל, כמו בקיבוץ של פעם  (צילום: אוריאל ישיב)
 
איך מפתים עולים חדשים להגר לארץ של קרח?
גרינלנד הוא האי הגדול בעולם - 2,670 קילומטרים אורכו, 1,050 קילומטרים רוחבו. 56 אלף תושביו מתגוררים בעיקר בחוף המערבי. כ- 85% משטחו מכוסה כיפת קרח וקרחונים הגולשים אל הים, נשברים בו, והופכים להרי קרח ענקיים (Icebergs), המהווים למעשה איים צפים (הגדול בהם מכסה כיום שטח בן כמה קילומטרים וגובהו 167 מטר!). ב- 15 האחוזים משטחו שאינם מכוסים קרח, נראים הרים ציוריים (כולל ההר הארקטי הגבוה ביותר המגיע לגובה 3,700 מטר), חופים מחורצים באין ספור פיורדים, קצרים יותר וארוכים מאוד (הארוך ביותר מגיע ל- 315 קילומטר). חלקו הצפון-מזרחי, הבלתי מיושב פרט לכמה תחנות מחקר, הינו הפארק הלאומי הגדול ביותר בעולם.
 
בשפה המקומית נקרא האי קלאליט נונאט (Kalaallit Nunaat), ובתרגום לעברית – "ארצנו". מתי הגיעו אליו המתיישבים הראשונים אין יודעים. מה שכן יודעים הוא, שבתחילת האלף השני הגיעו אליו מהגרים מאיסלנד – וכמו שראשוני המתיישבים באוסטרליה היו פושעים, כך מספרת האגדה גם על אריק ראודי (אריק האדום), רוצח שהוגלה מארצו עם משפחתו ועבדיו ויצא לחפש את האי. הוא מצא מקום שומם, הקים בו כמה יישובים, וכדי לגרות מתיישבים נוספים להגר אל האי, שאם יש צבע היכול לתארו הרי הוא לבן, כינה אותו דווקא "ארץ ירוקה" – גרינלנד.

 
גרינלנד, שייט
בתים בשלל צבעים, אבל מעט מאד ירוק יש בגרינלנד  (צילום: אוריאל ישיב)
 




 
 
פרלמנט בן 31 מושבים
הטריק עבד ותושבים נוספים אכן הגיעו. עידנים ושלטונות באו וחלפו ומאז 1959 גרינלנד הינה ישות אוטונומית, עם זיקה לדנמרק (האחראית לביטחון, לענייני חוץ, לרפואה ולחינוך). לגרינלנד פרלמנט בן 31 מושבים, המנון לאומי המספר על "ארצנו שנהייתה כה עתיקה" (את השם האינואיטי הארוך כאורך הגלות, אחסוך לכם), עיר בירה בשם נאוק (Nuuk), ובה כ- 16 אלף תושבים, ומלכת דניה שהיא ראש המדינה.
 
גרינלנד נמצאת היום בסכנה הכלל עולמית של התחממות כדור הארץ. ים הקרח הארקטי מתכווץ בשטח ובעובי, הקרחונים נסוגים ותורמים לעליית מפלס המים, ומאידך, אוצרות הטבע של מינרלים ונפט המצויים בה ובים הולכים ונעשים נגישים ומגרים את תאבונן של מדינות ומעצמות כלכליות. אמנם יש הבנה בעולם שאסור לנצל את הטבע בצורה לא מבוקרת, אבל רק ימים יגידו אם האזור הזה, אחד המקומות הפראיים האחרונים שנותרו על פני כדור הארץ, יישאר כך.

 
גרינלנד, שייט
זינוק למים הקפואים  (צילום: אוריאל ישיב)
 
שיעור גיאוגרפיה מהטבע
את הימים הבאים של המסע בילינו בשייט בין הפיורדים של גרינלנד, בשיטוטים על סירות זודיאק בין הרי הקרח הצפים. כשמזג האוויר הרשה, נחתנו ביבשה לסיורים רגליים באדמת הטונדרה. כל פיורד וכל נחיתה הביאו עמם מראות חדשים והתרגשויות חדשות. הגיבורים הראשיים הם תמיד ההרים ולצדם הצמחייה ובעלי החיים המעטים, כשהכותרת של כולם יחד היא "שיעור בגיאולוגיה" מפי המורה הגדול מכולם – הטבע בכבודו ובעצמו.
 
בכל ירידה לחוף היו ששה מדריכי המסע שלנו חמושים ברובים ובאקדחי זיקוקים, ולא מחשש לשודדים או מחבלים, אלא מפני חיות הבר ובעיקר מפני דובי הקוטב הלבנים, שלצערנו סירבו לחלוטין להיראות לפנינו. 

 
גרינלנד, שייט  גרינלנד, שייט
גרינלנד, שייט  גרינלנד, שייט
הרים בשלל תצורות וצבעים, שיעור בגיאולוגיה מפי הטבע  (צילום: אוריאל ישיב)
 
מזכרות מהעבר
בסידקאפ (Sydkap) ערכנו היכרות ראשונה עם הטונדרה. ירדנו מהסירות ומולנו שני צריפים. האחד ישן ומט לנפול, ניבנה עוד ב- 1928 על ידי ציידים שהגיעו מהכפר איטוקורטורמיט. על פי החוקים המקומיים, כל "חירבה" כאן היא היסטוריה שאסור להרוס, לשנות או לקחת ממנה "מזכרות". כך, הצריף העתיק הזה נשאר על עומדו ולידו ניצב צריף ציידים "חדש", משנת 1945, שמור היטב ומצויד בגפרורים ובכמה קופסאות שימורים. כשאנשי הכפר יוצאים למסע ציד, הם יכולים להשתמש בו, ובלבד שישאירו ציוד דומה גם לבאים אחריהם.
 
תחילת ספטמבר היא סוף עונת הסתיו הקצרה ואנו רואים את מה שנותר מצמחיית הקיץ השופעת, רגע לפני שיגיע החורף ויכסה הכול בקרח לבן. הצמחים נמוכים מאוד וממש דבוקים לאדמה ורק במקומות חמים במיוחד הם מסוגלים להרים ראש ולצמוח כמה סנטימטרים לגובה. יש בהם טחב, חזזיות, אזוב, צמחי תבלין, עשבים ועצים ננסיים (שגובהם יכול להגיע ל- 20 ס"מ). גרינלנד קשה לצמחים אבל אלה מתאימים עצמם לטמפרטורות הנמוכות ולחושך החורפי, והם הופכים את השטח לפיסות פיסות של מרבדים צבעוניים.
 
על האדמה מוטלים הרבה גללים של בעלי חיים וגם חלקי שלדים של שוורי מושק (Musk Ox) ואניצי צמר עדינים מפרוותם. מרחוק נראים כמה שוורים גדולים. אנחנו מנסים "לתפוס" אותם עם המשקפות, מקווים שיתקרבו אלינו. ארנב ארקטי לבן ומקסים, התיישב לו בלי פחד מעדר החיות המשונות שהקיף אותו וחיכה, ה"טמבל", כמו דוגמן מקצועי, עד שכל המצלמות שבתו ממלאכה.
 
בינתיים טיפסנו כבר לגובה של 200 מטר (לאט ובקושי...) והנוף שמיימי ממש. מולנו בים אי קטן וסביבו כמו נשיקות קצפת, קרחונים צפים - גדולים וקטנים וקטנטנים. פה ושם מוצאים דרישות שלום מהעבר הרחוק, כמו שרידים של בתי חורף מתרבות הטול (Thule), שאנשיה הגיעו לגרינלנד בתחילת המאה ה- 12 והם אבות אבותיהם של האינואיטים הגרים בה כיום.

 
גרינלנד, שייט  גרינלנד, שייט
מרבדים צבעוניים של צמחיה נמוכה  (צילום: אוריאל ישיב)
 
הרים בני מיליארדי שנים
יום אחר ואנחנו בפיורד הארה (Hare). שמות הפיורדים ממש מפתיעים. יש הנקראים על שמות דמויות היסטוריות, יש על שם מקומות, יש שמות לא מובנים בשפה המקומית ואחרים המסומנים באות. פיורד הארה מלא הרי קרח צפים ואנחנו יוצאים לשוטט בהרים. אנחנו צדים (עם המשקפות) שלושה שוורי מושק על צלע ההר וממרחק של חמישה קילומטרים הם נראים בדיוק כמו שלושה כתמים נעים. לאורך כל המסע נמשיך לפגוש את היצורים הקדמונים, המכוערים-מקסימים האלה, שהם אמנם ענקים אבל יותר כבשים משוורים, עם פנים מזרי אימה אבל אוכלי עשב.
 
הגיבורים הראשיים כאן בגרינלנד הם ההרים. על גדת הפיורד האחת צוקים בני 2 מיליארד שנים ויותר, ובגדה השנייה – הרים "צעירים", רק בני 300 מיליון שנים. אני לא מפסיקה להתרגש. שני מיליארד שנים! הרי זו באמת ראשית הבריאה! המדריכים מנסים לצנן את התלהבותי ומספרים שבמערב גרינלנד יש הרים בני 4 מיליארד שנים!
 
ההרים המרשימים מכולם חיכו לנו בפיורד עם השם הבלתי אפשרי סגלסאלסקאפט (Segelsallskapet ). הרי הפיורד עטורים סרטים צבעוניים חומים, לבנים, צהובים, ורודים, ירוקים ושחורים. כל אחד מהם הינו משקע בן מאות מיליוני שנים, ויחד, האחד על השני, הם אחראים ליצירת ההרים המדהימים האלה. ירדנו אל החוף וכמו באגדה פסענו על מרבד צבעוני, הפעם לא של צמחים אלא של גבעות וסלעים – גידים ירוקים בסלע חום, פסים וורודים בסלע שחור - אין סוף קומבינציות צבע ותצורות. מראה כזה לא ראינו מעולם.

 
גרינלנד, שייט
מרבד צבעוני של פסים בסלע, משקעים בני מיליוני שנים  (צילום: אוריאל ישיב)
 

הפתעות ליליות בגרינלנד

ה'סי ספיריט' מתקדמת ועוברת מפיורד הארה לפיורד רוד (Rode, אדום), שחייב את שמו לסלעים המוזרים בני 300 מיליון השנים שבגדה המערבית, סלעים אדומים מרוב ברזל מחומצן.
אנחנו מפסיקים לספור את הימים וסופרים רק את הפיורדים שהאונייה שטה בהם. לעתים היא מצליחה לעבור מפיורד אחד אל הבא אחריו ולפעמים היא נחסמת על ידי הקרחונים וחוזרת על עקבותיה, כדי להגיע למחוז חפצה בנתיב אחר. אנחנו עוברים את פיורד או (O) הצר והעמוק, שהוא מדהים ביופיו. כל רוחבו שלושה קילומטר, הוא מוקף הרים המיתמרים לגובה 2,000 מטרים וביניהם קרחונים גדולים. בצדו האחד של הפיורד ההרים מחורצים ובשני נראות, כמו מצויירות, שכבות בזלת מהתפרצויות וולקניות בנות מיליוני שנים.
 
גם הלילות מזמנים לנו הפתעות. אחת וחצי בלילה ובלי אזהרה מוקדמת הופיעו מעל האוניה אורות הזוהר הצפוני. תוך דקה אנחנו על הסיפון, מותחים צוואר ומסתכלים למעלה אל התופעה המוזרה והאגדית הזו, אורורה בוראליס (Aurora Bouralis). ציור נוצתי ירוק-לבן, מרקד בשמים ומתפתל סביב עצמו עד שהוא נמוג כמו צל רחוק באפלה.
מה לא אמרו על הזוהר הצפוני? הנורווגים חשבו שאלו הם דגי הרינג או חרקים הנשקפים בשמים. הוויקינגים היו בטוחים שמישהו מתווה להם דרך בשמים, אחרים האמינו שזוהי מלכת השחר. האמת, זוהי תופעת טבע של אור בצבעים שונים (ירוק, צהוב, לבן ונדיר יותר – אדום וכחול) בקרבת הקטבים, הנגרמת על ידי שחרור אנרגיה של אטומים שהגיעו מהשמש.
כתבה על הזוהר הצפוני
 
לילה אחר נתקלנו בלהקה ענקית של כמאה (!) לוויתנים מגובננים (Humpback whales), רובם עדיין גורים. סנפירי החזה והזנב הלבנים שלהם זהרו אפילו בלילה. איזה "בלגן" היה שם במים, עם מאה שובבים-נפילים הרודפים זה אחר זה, מרימים זנבות לתפארת, מתיזים מים, ונעלמים במעמקים רק כדי לחזור ולצוץ שוב אחרי רגע.

 
גרינלנד, הפלגה
חוזרים לספינה עם השקיעה, הלילה מביא עימו הפתעות  (צילום: אוריאל ישיב)
 




 
 
"צייד" שור המושק
פיורד המלך אוסקר (Konung Oscars Fjord) מתפצל בקצהו הצפוני לארבעה פיורדים קטנים שבמרכזם שלושה איים – אלה, מריה ורות. הבחירה הייתה באי מריה ונחתנו במפרץ קטן חבוי בין סלעים. במעלה הגבעות, נראה שור מושק אחד משקיף עלינו ממרחק די קצר. הללויה! סוף סוף לא רק גללים ואניצי צמר, אלא הדבר עצמו. פתחנו בצעדה מהירה כדי להגיע אליו והוא ממש משטה בנו. ככל שאנו מתקרבים הוא מתרחק בצעד קליל. כציידים אמיתיים לא ויתרנו ואכן צדנו – תצלום נהדר!

 
גרינלנד, שייט
שור מושק שניצוד בעין המצלמה, צמר של כבש ופנים תמימות  (צילום: קוני טראוטשולד)
 
ביום השמיני הנתיב הוביל אותנו מפיורד המלך אוסקר, דרך מעבר אנטארקטיקה אל פיורד הקיסר פרנץ יוזף (Kejser Franz Joseph Fjord). הקברניט כבד הגוף מנווט אמנם בביטחון, אבל נראה שהטבע מתערב היום בעבודתו. הוא יושב במקומו בגשר הפיקוד, פניו רציניות, מצחו מקומט ומשקפיו שמוטים על אפו התחוב במכשירי הניווט, תצלומי הרדאר ובמפות. הרוח הצפונית התחזקה והלכה, גושי קרח- ים צפו במהירות מסביב לנו, כשהם חוסמים את הכניסה אל הפיורד. הקמטים על מצח הקברניט העמיקו, עד שהחליט כי עם כל הצער, עלינו להסתובב ולחזור החוצה, בטרם יקיף הקרח את האונייה ו"יתקע" אותה כאן לכל החורף, או עד שתגיע אונייה שוברת קרח לחלץ אותה.
 
הרי הקרח המתרבים והולכים שלחו אותנו החוצה מהפיורדים של גרינלנד אל האוקיינוס, ליומיים וחצי של הפלגה צפונה אל האי שפיצברגן, הגדול והחשוב באיי ארכיפלג סבאלברד שבאוקיינוס הארקטי. האונייה היטלטלה בין הגלים הגבוהים, הטמפרטורות ירדו, פתיתי שלג טריים ריחפו בחלל וסימן החיים היחיד מסביב היו השחפים שליוו את האונייה במסעה. את השייט התחלנו כזכור באיסלנד, המשכנו לגרינלנד מקו הרוחב 65, ופנינו עתה אל שפיצברגן שבקו רוחב 79, והאמינו לנו, יש הבדל!      

כתבה על המשך המסע אל האי שפיצברגן    


 


מעוניינים להפליג בפיורדים של גרינלנד? לחצו כאן לפרטים על הפלגות לארצות הקוטב הצפוני>>
מעוניינים להפליג ליעדים אקזוטיים נוספים? לחצו כאן לכל יעדי ההפלגות >> 


מידע נוסף

הפלגות גאוגרפיות ליעדים מיוחדים

כתבות נוספות על הפלגות גיאוגרפיות
הפלגה בקטבים - הרפתקה ללא גיל
הפלגות לאנטארקטיקה - מידע מעשי
הפלגות לאנטארקטיקה - חלום ומציאות
הפלגה לשפיצברגן
 הפלגה באיי האוקיינוס ההודי

הפלגה בין פנמה לקוסטה ריקה
הפלגה אל האי וראנגל - אי הדובים

הפלגה לאיי פוקלנד וג'ורג'יה הדרומית
הפלגה בפיורדים של נורבגיה







 
אודות הכותבים
אתי ואוריאל ישיב, עוסקים שנים רבות בתיירות. ב- 1989 ייסדו את העיתון המקצועי לענף הנסיעות והתיירות "חדשות תיירות". ב- 1992 הקימו את מגזין התיירות "רואים עולם" שהוקדש כולו לכתבות תיירות וכיסה יעדים מקוטב לקוטב. גם היום מרבים לנסוע בעולם. כתבותיהם מתפרסמות בכתבי עת שונים ובאתר האינטרנט tnet.org.il

לקריאת כתבות נוספות של אתי ואוריאל.








מספר צפיות: 5906
1531