הביאנלה של ונציה:
אולימפיאדת האומנות הבינלאומית
מאת: ד"ר ורדה רוטשטיין מאייר
השם "ונציה" מעלה בראשנו אסוציאציות רבות: קרנבל, גונדולות, רומנטיקה, מסכות, שייקספיר, נשפים ויופי בלתי נתפס. אסוציאציה חזקה נוספת שעולה מייד היא: "אומנות", ואכן ונציה היא בירת אומנות שהייתה למקור השראתם ולמגוריהם של אומנים בולטים לאורך ההיסטוריה. עד היום, פעם בשנתיים, נערך בעיר אחד מאירועי האומנות החשובים בעולם – הביאנלה.
ונציה – יפה כל השנה
גם ביתר ימי השנה, בהם אין מסכות ותלבושות צבעוניות המקשטות את סמטאות העיר, ונציה נחשבת לאחת הערים היפות ביותר בעולם, והיא בנויה באורח פלא על מים. כ- 117 תעלות רחבות ועוד כ- 150 תעלות קטנות המחוברות בכ- 400 גשרים, חוצים את רחובות העיר.
ה"כבישים" הם תעלות המים והרכבים הינם ספינות מים – "ואפורטו" ( Vaporetto ) וגונדולות שחורות, השטות בהן. בין לבין מוצבים גשרים ומדרגות, כדי שניתן יהיה לעבור מגדה לגדה. אין צפירת מכוניות, אין פקקים ושעות עמוסות בכבישים, אין רעש טורד מהסוג המוכר בכל עיר. בלילה ונציה נכנסת לאפלוליות ומסתוריות וביום היא זוכה לחסד קרני השמש המלטפות את בתיה הנוטים ליפול ולשקוע.
ונציה עבורי קסומה תמיד ובכל ביקור בעיר אני מגלה פינות יפהפיות חדשות בין הבתים ששקעו ומגדלי הפעמונים הנוטים ליפול. חזית הארמונות פונה לתעלה הגדולה והם משמרים את ההיסטוריה המרתקת בת מאות השנים. לוונציה קסם אין סופי אשר משמש כתפאורה לקרנבלים, לנשפים, להוללות ולסיפורי זימה, ובד בבד – לפסטיבלי קולנוע, לביאנלה לארכיטקטורה, להפקות אופרה וכמובן – לביאנלה לאומנות.
בתי מלון בוונציה
ונציה – יפה כל השנה, בכל שעה ביום ובכל מזג אוויר
אתרים בולטים בוונציה
אין זה משנה מתי הגעתם לעיר ולאיזו מטרה, תמיד תוכלו ליהנות מביקור באתריה המפורסמים, המשלבים בין תרבות, היסטוריה, דת ופנאי.
מרכזה ההיסטורי של העיר הינו כיכר סן מרקו ( Piazza San Marco ), אותה כינה נפוליאון: "הסלון היפה ביותר של אירופה". בכיכר בולטת בזיליקת סן מרקו ולידה ארמון הדוג'ה ( Palazzo Ducale di Venezia ) וגשר האנחות ( Ponte de Sospiri ), המחבר בין חלקי הארמון שבו גרו שליטי ונציה, כשהארמון שימש כבית המשפט ובית כלא. לפי האגדה, היחיד שהצליח לברוח מכלא שמור זה, הוא קזנובה – המאהב האולטימטיבי .
ליד הארמון ניצב מגדל הפעמונים והשעון המיוחד, ולא הרחק – גשר ריאלטו ( Ponte di Rialto ) המאפשר מעבר מעל התעלה הגדולה. סגנונות הבניה של המבנים והארמונות בכיכר הוא גותי, עם נגיעות ואזכורים מתקופות הרנסנס והבארוק. חלק מהמבנים ניצבים על גדת התעלה הגדולה ומלווים את המטיילים המשוטטים בסמטאות.
כתבה על אתרים מרכזיים בוונציה
הביאנלה מעוררת לחיים
פריחתה של העיר ונציה היתה בין המאה ה- 9 למאה ה- 13. לאחר מכן, במאה ה- 15 היא הגיעה לשיאה והפכה לסמל לשגשוג ולמקום אירוח לגדולי המלכים ואצילי אירופה. במהלך המאה ה- 16, לאחר גילוי אמריקה וצמיחתן של ספרד ופורטוגל כמעצמות ימיות, ירדה מרכזיותה של העיר.
עם זאת, ונציה המשיכה למשוך אליה מבקרים, רומנטיקנים ומטיילים, ופרנסי העיר דאגו לכך שיימצא בה עניין ושהיא תישאר רלוונטית ומעניינת. מוקד משיכה שתרם רבות למיתוג העיר הוא קרנבל המסכות של ונציה. לאחר שהוא מסתיים, נדמה שהעיר כמעט ונרדמת, אך אז מתחילה הביאנלה והעיר מתעוררת לחיים בחזרה, עם האירועים השונים המתקיימים בה לאורך השנה, ומציפים אותה באלפי תיירים.
כתבה על קרנבל המסכות של ונציה
קרנבל המסכות הצבעוני של ונציה – הוא נגמר והחגיגה נמשכת (צילום: ד"ר ורדה רוטשטיין מאייר)
פעם בשנתיים, למשך חצי שנה
מה היא בדיוק ביאנלה ( Biennale )? משמעות המילה באיטלקית היא: "דו-שנתי", והכוונה היא בדרך כלל לאירוע אומנותי, המתקיים אחת לשנתיים. ביאנלות שונות מתקיימות בכ- 100 מדינות ברחבי העולם, בערים גדולות ומרכזיות, בהן: סאו פאולו, איסטנבול, מוסקבה, סידני ועוד. כל מדינה משקיעה מאמצים רבים כדי למשוך אליה את האומנים הגדולים, בתקווה שייקחו חלק בתערוכה שלהן, וימשכו גל של תיירות, תרבות ושגשוג הכלכלה המקומית.
אך לא בכדי הפכה ונציה, מכל הערים המקיימות את האירוע, לשם נרדף ל"ביאנלה". כאן התפתח הרעיון ונחנך בתערוכה הראשונה, בשנת 1895, והפקתו העקבית מדי שנתיים , למשך כ- 6 חודשים בכל פעם, הפכה אותו ל אחת התערוכות החשובות והיוקרתיות ביותר בעולם האומנות .
הכניסה למתחם הביאנלה (צילום: ד"ר ורדה רוטשטיין מאייר)
יצירתו של האומן גלעד רטמן שהוצגה בביאנלה ה-55 (צילום: ד"ר ורדה רוטשטיין מאייר)
אולימפיאדת האומנות
הביאנלה בוונציה משמשת כחלון ראווה בינלאומי להצגת האומנות העכשווית. היא פלטפורמה למגוון יצירות אומנות, מרחב פלורליסטי ואוטונומי לאומנים, החושף את מחשבות האומן, עשייתו הפעילה והאמירה הייחודית שלו, באמצעות יצירת האומנות. לא פעם נערך דיאלוג בין אומנים שונים ויצירותיהם – מעין "ויכוח" מקצועי או אידיאולוגי אחד עם השני, במרחב האומנותי.
עשרות אומנים ממדינות שונות לוקחים חלק באירוע ומציגים יצירות פרי עמלם, בהתאם לנושא הנבחר לאותה שנה. האירוע מתקיים ב פארק ג'ארדיני ( Giardini ) , במתחם ארסנל ( Arsenale ) ובאזורים נוספים ברחבי האי. כבר בשנת 1922 הציגו בביאנלה: גוסטב קלימט ( Gustav Klimt ), אנרי מאטיס ( Henri Matisse ), אמדאו מודיליאני ( Amedeo Modigliani ) – שהציג את יצירותיו שנתיים לאחר מותו בתערוכה רטרוספקטיבית, ג'ורג'ו דה קיריקו ( Giorgio de Chirico ), סלבדור דאלי ( Salvador Dalí ), וסילי קנדינסקי ( Vassily Kandinsky ), ג'קסון פולוק ( Paul Jackson Pollock ), ובשנים מאוחרות יותר – ג'ף קונס ( Jeff Koons ), דמיאן הירסט ( Damien Steven Hirst ), מאוריציו קטלן ( Maurizio Cattelan ) ועוד רבים חשובים אחרים. כל אחד מהאומנים מקדיש מאמצים רבים להציג את מיטב יצירותיו, ובהקשר זה ניתן לומר שהביאנלה בוונציה היא סוג של "אולימפיאדה לאומנות ."
מי שאומנות עכשווית היא בדמו לא יוכל לוותר על החגיגה שמציעה הביאנלה (צילום: ד"ר ורדה רוטשטיין מאייר)
מוזיאונים מובילים לאומנות בוונציה
בעקבות הביאנלה ובעקבות הקרנבלים של חודש פברואר, שהביאו לנהירת תיירים רבים לאי עצמו, חשיבותה של ונציה בעולם האומנות עלתה לאין שיעור, ומשכה אל העיר אספני אומנות חובבים ומקצועיים, בהם האספן הצרפתי פרנסואה פינו, שפתח באי שני מוזיאונים. הראשון – פאלאצו גראסי ( Palazzo Grassi ), ארמון בסגנון נאו קלאסי הממוקם על גדתה המזרחית של התעלה הגדולה, נקנה ב- 2006 ושימש להצגת אוספיו של פינו.
סביב הקמת המוזיאון הנוסף שפתח, במפגש התעלה הגדולה עם תעלת ג'ודקה, היה לא מעט "רעש". בשנת 2006 הכריזה עיריית ונציה על מכרז להפיכת מבנה מהמאה ה- 14, שבעבר שימש כבית מכס אך עמד נטוש שנים רבות – למוזיאון אומנות. פינו קפץ על המציאה והגיש את הצעתו במקביל להצעה שהגישה קרן גוגנהיים. לבסוף זכה פינו במכרז ולאחר שיפוץ שארך שנתיים, נחנך מוזיאון פונטה דלה דוגנה ( Punta della Dogana) לאומנות עכשווית, שנחשב היום לאחד המוזיאונים הבולטים באיטליה.
משפחת גוגנהיים לא נשארה מאחור ופתחה מוזיאון מכובד מאוספיה האישיים של פגי גוגנהיים ( Peggy Guggenheim Collection ), בבית שבו התגוררה ( Palazzo Venier dei Leoni ) על הגדה הדרומית של התעלה הגדולה. בין האומנים שיצירותיהם מוצגות באוסף אפשר למנות את גדולי ה מאה ה- 20: פיקאסו, שגאל, דאלי ועוד רבים.
קבלת הפנים במוזיאון פונטה דלה דוגנה (צילום: ד"ר ורדה רוטשטיין מאייר)
מיצגים בביאנלה ה-59: מימין – פסלו של אניש קאפור, משמאל – פסלה של סימון לי,
במרכז – יצירתה של האומנית עילית אזולאי שנבחרה לייצג את ישראל (צילום: ד"ר ורדה רוטשטיין מאייר)
בתי מלון מומלצים במרכז ונציה (בקרבת כיכר סן מרקו)
מלון לה איסולה ( Hotel Le Isole ) הוא מלון בוטיק (3 כוכבים), הממוקם במיקום נוח לטיול באתריה המרכזיים של ונציה, במרחק 300 מ' מכיכר סן מרקו. הבניין המשופץ מהמאה ה-16 מציע חדרים זוגיים וחדרי משפחה ממוזגים. ארוחת בוקר עשירה מוגשת בחדר האוכל, המשקיף לחצר הפנימית, ובחודשי הקיץ גם בחוץ. הצוות שירותי ואדיב ומציע גם שירותי קונסיירז'. תחנת אוטובוס המים שליד המלון, מציעה קישור לתחנת הרכבת ונציה סנטה לוצ'יה ולנמל התעופה מרקו פולו.
מלון איי קוואליירי די ונציה ( Hotel Ai Cavalieri di Venezia ) הוא מלון 4 כוכבים, הממוקם 500 מ' מכיכר סן מרקו. המלון מציע חדרים וסוויטות עם מיזוג אוויר, מיני בר, פינת תה/קפה. מתקני המלון מונגשים לבעלי קשיי ניידות. צוות המלון אדיב וישמח לסייע בהכוונה לאתרי העיר.
מאחר שאירועי הביאנלה מתרחשים רק אחת לשנתיים, הם מרגשים מאוד ומיליוני אנשים ברחבי העולם ממתינים להם בקוצר רוח ומתכננים את ההגעה אליהם זמן רב מראש
הביקור בביאנלה, עבור אוהבי האומנות העכשווית, הוא חוויית חיים מעצבת, מרעננת ומרחיבת אופקים ולבבות. גם מי שטרם פיתח טעם לאומנות מודרנית, מוצא את עצמו מתרגש מהאירוע, מבלה שעות ארוכות בין הביתנים ונפעם לנוכח המסרים העוצמתיים שמועברים בדרכים יצירתיות, נפלאות ויפהפיות, באמצעות המיצגים.
ונציה עבורי קסומה תמיד ובכל ביקור בעיר אני מגלה פינות יפהפיות חדשות בין הבתים ששקעו ומגדלי הפעמונים הנוטים ליפול. חזית הארמונות פונה לתעלה הגדולה והם משמרים את ההיסטוריה המרתקת בת מאות השנים. לוונציה קסם אין סופי אשר משמש כתפאורה לקרנבלים, לנשפים, להוללות ולסיפורי זימה, ובד בבד
בתי מלון בוונציה
ונציה
מרכזה ההיסטורי של העיר הינו
ליד הארמון ניצב מגדל הפעמונים והשעון המיוחד,
כתבה על אתרים מרכזיים בוונציה
הביאנלה מעוררת לחיים
פריחתה של העיר ונציה היתה בין המאה ה- 9 למאה ה- 13. לאחר מכן, במאה ה- 15 היא הגיעה לשיאה והפכה לסמל לשגשוג ולמקום אירוח לגדולי המלכים ואצילי אירופה. במהלך המאה ה- 16, לאחר גילוי אמריקה וצמיחתן של ספרד ופורטוגל כמעצמות ימיות, ירדה מרכזיותה של העיר.
עם זאת, ונציה המשיכה למשוך אליה מבקרים, רומנטיקנים ומטיילים, ופרנסי העיר דאגו לכך שיימצא בה עניין ושהיא תישאר רלוונטית ומעניינת. מוקד משיכה שתרם רבות למיתוג העיר הוא קרנבל המסכות של ונציה. לאחר שהוא מסתיים, נדמה שהעיר כמעט ונרדמת, אך אז מתחילה הביאנלה והעיר מתעוררת לחיים בחזרה, עם האירועים השונים המתקיימים בה לאורך השנה, ומציפים אותה באלפי תיירים.
כתבה על קרנבל המסכות של ונציה
קרנבל המסכות הצבעוני של ונציה – הוא נגמר והחגיגה נמשכת (צילום: ד"ר ורדה רוטשטיין מאייר)
פעם בשנתיים, למשך חצי שנה
מה היא בדיוק ביאנלה ( Biennale )? משמעות המילה באיטלקית היא: "דו-שנתי", והכוונה היא בדרך כלל לאירוע אומנותי, המתקיים אחת לשנתיים. ביאנלות שונות מתקיימות בכ- 100 מדינות ברחבי העולם, בערים גדולות ומרכזיות, בהן: סאו פאולו, איסטנבול, מוסקבה, סידני ועוד. כל מדינה משקיעה מאמצים רבים כדי למשוך אליה את האומנים הגדולים, בתקווה שייקחו חלק בתערוכה שלהן, וימשכו גל של תיירות, תרבות ושגשוג הכלכלה המקומית.
אך לא בכדי הפכה ונציה, מכל הערים המקיימות את האירוע, לשם נרדף ל"ביאנלה". כאן התפתח הרעיון ונחנך בתערוכה הראשונה, בשנת 1895, והפקתו העקבית מדי שנתיים , למשך כ- 6 חודשים בכל פעם, הפכה אותו ל אחת התערוכות החשובות והיוקרתיות ביותר בעולם האומנות .
הכניסה למתחם הביאנלה (צילום: ד"ר ורדה רוטשטיין מאייר)
יצירתו של האומן גלעד רטמן שהוצגה בביאנלה ה-55 (צילום: ד"ר ורדה רוטשטיין מאייר)
אולימפיאדת האומנות
הביאנלה בוונציה משמשת כחלון ראווה בינלאומי להצגת האומנות העכשווית. היא פלטפורמה למגוון יצירות אומנות, מרחב פלורליסטי ואוטונומי לאומנים, החושף את מחשבות האומן, עשייתו הפעילה והאמירה הייחודית שלו, באמצעות יצירת האומנות. לא פעם נערך דיאלוג בין אומנים שונים ויצירותיהם – מעין "ויכוח" מקצועי או אידיאולוגי אחד עם השני, במרחב האומנותי.
עשרות אומנים ממדינות שונות לוקחים חלק באירוע ומציגים יצירות פרי עמלם, בהתאם לנושא הנבחר לאותה שנה. האירוע מתקיים ב פארק ג'ארדיני ( Giardini ) , במתחם ארסנל ( Arsenale ) ובאזורים נוספים ברחבי האי. כבר בשנת 1922 הציגו בביאנלה: גוסטב קלימט ( Gustav Klimt ), אנרי מאטיס ( Henri Matisse ), אמדאו מודיליאני ( Amedeo Modigliani ) – שהציג את יצירותיו שנתיים לאחר מותו בתערוכה רטרוספקטיבית, ג'ורג'ו דה קיריקו ( Giorgio de Chirico ), סלבדור דאלי ( Salvador Dalí ), וסילי קנדינסקי ( Vassily Kandinsky ), ג'קסון פולוק ( Paul Jackson Pollock ), ובשנים מאוחרות יותר – ג'ף קונס ( Jeff Koons ), דמיאן הירסט ( Damien Steven Hirst ), מאוריציו קטלן ( Maurizio Cattelan ) ועוד רבים חשובים אחרים. כל אחד מהאומנים מקדיש מאמצים רבים להציג את מיטב יצירותיו, ובהקשר זה ניתן לומר שהביאנלה בוונציה היא סוג של "אולימפיאדה לאומנות ."
מי שאומנות עכשווית היא בדמו לא יוכל לוותר על החגיגה שמציעה הביאנלה (צילום: ד"ר ורדה רוטשטיין מאייר)
מוזיאונים מובילים לאומנות בוונציה
בעקבות הביאנלה ובעקבות הקרנבלים של חודש פברואר, שהביאו לנהירת תיירים רבים לאי עצמו, חשיבותה של ונציה בעולם האומנות עלתה לאין שיעור, ומשכה אל העיר אספני אומנות חובבים ומקצועיים, בהם האספן הצרפתי פרנסואה פינו, שפתח באי שני מוזיאונים. הראשון – פאלאצו גראסי ( Palazzo Grassi ), ארמון בסגנון נאו קלאסי הממוקם על גדתה המזרחית של התעלה הגדולה, נקנה ב- 2006 ושימש להצגת אוספיו של פינו.
סביב הקמת המוזיאון הנוסף שפתח, במפגש התעלה הגדולה עם תעלת ג'ודקה, היה לא מעט "רעש". בשנת 2006 הכריזה עיריית ונציה על מכרז להפיכת מבנה מהמאה ה- 14, שבעבר שימש כבית מכס אך עמד נטוש שנים רבות – למוזיאון אומנות. פינו קפץ על המציאה והגיש את הצעתו במקביל להצעה שהגישה קרן גוגנהיים. לבסוף זכה פינו במכרז ולאחר שיפוץ שארך שנתיים, נחנך מוזיאון פונטה דלה דוגנה ( Punta della Dogana) לאומנות עכשווית, שנחשב היום לאחד המוזיאונים הבולטים באיטליה.
משפחת גוגנהיים לא נשארה מאחור ופתחה מוזיאון מכובד מאוספיה האישיים של פגי גוגנהיים ( Peggy Guggenheim Collection ), בבית שבו התגוררה ( Palazzo Venier dei Leoni ) על הגדה הדרומית של התעלה הגדולה. בין האומנים שיצירותיהם מוצגות באוסף אפשר למנות את גדולי ה מאה ה- 20: פיקאסו, שגאל, דאלי ועוד רבים.
קבלת הפנים במוזיאון פונטה דלה דוגנה (צילום: ד"ר ורדה רוטשטיין מאייר)
מיצגים בביאנלה ה-59: מימין – פסלו של אניש קאפור, משמאל – פסלה של סימון לי,
במרכז – יצירתה של האומנית עילית אזולאי שנבחרה לייצג את ישראל (צילום: ד"ר ורדה רוטשטיין מאייר)
בתי מלון מומלצים במרכז ונציה (בקרבת כיכר סן מרקו)
מלון לה איסולה ( Hotel Le Isole ) הוא מלון בוטיק (3 כוכבים), הממוקם במיקום נוח לטיול באתריה המרכזיים של ונציה, במרחק 300 מ' מכיכר סן מרקו. הבניין המשופץ מהמאה ה-16 מציע חדרים זוגיים וחדרי משפחה ממוזגים. ארוחת בוקר עשירה מוגשת בחדר האוכל, המשקיף לחצר הפנימית, ובחודשי הקיץ גם בחוץ. הצוות שירותי ואדיב ומציע גם שירותי קונסיירז'. תחנת אוטובוס המים שליד המלון, מציעה קישור לתחנת הרכבת ונציה סנטה לוצ'יה ולנמל התעופה מרקו פולו.
מלון איי קוואליירי די ונציה ( Hotel Ai Cavalieri di Venezia ) הוא מלון 4 כוכבים, הממוקם 500 מ' מכיכר סן מרקו. המלון מציע חדרים וסוויטות עם מיזוג אוויר, מיני בר, פינת תה/קפה. מתקני המלון מונגשים לבעלי קשיי ניידות. צוות המלון אדיב וישמח לסייע בהכוונה לאתרי העיר.
מאחר שאירועי הביאנלה מתרחשים רק אחת לשנתיים, הם מרגשים מאוד ומיליוני אנשים ברחבי העולם ממתינים להם בקוצר רוח ומתכננים את ההגעה אליהם זמן רב מראש
הביקור בביאנלה, עבור אוהבי האומנות העכשווית, הוא חוויית חיים מעצבת, מרעננת ומרחיבת אופקים ולבבות. גם מי שטרם פיתח טעם לאומנות מודרנית, מוצא את עצמו מתרגש מהאירוע, מבלה שעות ארוכות בין הביתנים ונפעם לנוכח המסרים העוצמתיים שמועברים בדרכים יצירתיות, נפלאות ויפהפיות, באמצעות המיצגים.
כתבה על קרנבל המסכות של ונציה
קרנבל המסכות הצבעוני של ונציה
אך לא בכדי הפכה ונציה, מכל הערים המקיימות את האירוע, לשם נרדף ל"ביאנלה". כאן התפתח הרעיון ונחנך בתערוכה הראשונה, בשנת 1895, והפקתו העקבית מדי שנתיים
הכניסה למתחם הביאנלה
יצירתו של האומן גלעד רטמן שהוצגה בביאנלה ה-55 (צילום: ד"ר ורדה רוטשטיין מאייר)
אולימפיאדת האומנות
הביאנלה בוונציה משמשת כחלון ראווה בינלאומי להצגת האומנות העכשווית. היא פלטפורמה למגוון יצירות אומנות, מרחב פלורליסטי ואוטונומי לאומנים, החושף את מחשבות האומן, עשייתו הפעילה והאמירה הייחודית שלו, באמצעות יצירת האומנות. לא פעם נערך דיאלוג בין אומנים שונים ויצירותיהם – מעין "ויכוח" מקצועי או אידיאולוגי אחד עם השני, במרחב האומנותי.
עשרות אומנים ממדינות שונות לוקחים חלק באירוע ומציגים יצירות פרי עמלם, בהתאם לנושא הנבחר לאותה שנה. האירוע מתקיים ב פארק ג'ארדיני ( Giardini ) , במתחם ארסנל ( Arsenale ) ובאזורים נוספים ברחבי האי. כבר בשנת 1922 הציגו בביאנלה: גוסטב קלימט ( Gustav Klimt ), אנרי מאטיס ( Henri Matisse ), אמדאו מודיליאני ( Amedeo Modigliani ) – שהציג את יצירותיו שנתיים לאחר מותו בתערוכה רטרוספקטיבית, ג'ורג'ו דה קיריקו ( Giorgio de Chirico ), סלבדור דאלי ( Salvador Dalí ), וסילי קנדינסקי ( Vassily Kandinsky ), ג'קסון פולוק ( Paul Jackson Pollock ), ובשנים מאוחרות יותר – ג'ף קונס ( Jeff Koons ), דמיאן הירסט ( Damien Steven Hirst ), מאוריציו קטלן ( Maurizio Cattelan ) ועוד רבים חשובים אחרים. כל אחד מהאומנים מקדיש מאמצים רבים להציג את מיטב יצירותיו, ובהקשר זה ניתן לומר שהביאנלה בוונציה היא סוג של "אולימפיאדה לאומנות ."
מי שאומנות עכשווית היא בדמו לא יוכל לוותר על החגיגה שמציעה הביאנלה (צילום: ד"ר ורדה רוטשטיין מאייר)
מוזיאונים מובילים לאומנות בוונציה
בעקבות הביאנלה ובעקבות הקרנבלים של חודש פברואר, שהביאו לנהירת תיירים רבים לאי עצמו, חשיבותה של ונציה בעולם האומנות עלתה לאין שיעור, ומשכה אל העיר אספני אומנות חובבים ומקצועיים, בהם האספן הצרפתי פרנסואה פינו, שפתח באי שני מוזיאונים. הראשון – פאלאצו גראסי ( Palazzo Grassi ), ארמון בסגנון נאו קלאסי הממוקם על גדתה המזרחית של התעלה הגדולה, נקנה ב- 2006 ושימש להצגת אוספיו של פינו.
סביב הקמת המוזיאון הנוסף שפתח, במפגש התעלה הגדולה עם תעלת ג'ודקה, היה לא מעט "רעש". בשנת 2006 הכריזה עיריית ונציה על מכרז להפיכת מבנה מהמאה ה- 14, שבעבר שימש כבית מכס אך עמד נטוש שנים רבות – למוזיאון אומנות. פינו קפץ על המציאה והגיש את הצעתו במקביל להצעה שהגישה קרן גוגנהיים. לבסוף זכה פינו במכרז ולאחר שיפוץ שארך שנתיים, נחנך מוזיאון פונטה דלה דוגנה ( Punta della Dogana) לאומנות עכשווית, שנחשב היום לאחד המוזיאונים הבולטים באיטליה.
משפחת גוגנהיים לא נשארה מאחור ופתחה מוזיאון מכובד מאוספיה האישיים של פגי גוגנהיים ( Peggy Guggenheim Collection ), בבית שבו התגוררה ( Palazzo Venier dei Leoni ) על הגדה הדרומית של התעלה הגדולה. בין האומנים שיצירותיהם מוצגות באוסף אפשר למנות את גדולי ה מאה ה- 20: פיקאסו, שגאל, דאלי ועוד רבים.
קבלת הפנים במוזיאון פונטה דלה דוגנה (צילום: ד"ר ורדה רוטשטיין מאייר)
מיצגים בביאנלה ה-59: מימין – פסלו של אניש קאפור, משמאל – פסלה של סימון לי,
במרכז – יצירתה של האומנית עילית אזולאי שנבחרה לייצג את ישראל (צילום: ד"ר ורדה רוטשטיין מאייר)
בתי מלון מומלצים במרכז ונציה (בקרבת כיכר סן מרקו)
מלון לה איסולה ( Hotel Le Isole ) הוא מלון בוטיק (3 כוכבים), הממוקם במיקום נוח לטיול באתריה המרכזיים של ונציה, במרחק 300 מ' מכיכר סן מרקו. הבניין המשופץ מהמאה ה-16 מציע חדרים זוגיים וחדרי משפחה ממוזגים. ארוחת בוקר עשירה מוגשת בחדר האוכל, המשקיף לחצר הפנימית, ובחודשי הקיץ גם בחוץ. הצוות שירותי ואדיב ומציע גם שירותי קונסיירז'. תחנת אוטובוס המים שליד המלון, מציעה קישור לתחנת הרכבת ונציה סנטה לוצ'יה ולנמל התעופה מרקו פולו.
מלון איי קוואליירי די ונציה ( Hotel Ai Cavalieri di Venezia ) הוא מלון 4 כוכבים, הממוקם 500 מ' מכיכר סן מרקו. המלון מציע חדרים וסוויטות עם מיזוג אוויר, מיני בר, פינת תה/קפה. מתקני המלון מונגשים לבעלי קשיי ניידות. צוות המלון אדיב וישמח לסייע בהכוונה לאתרי העיר.
מאחר שאירועי הביאנלה מתרחשים רק אחת לשנתיים, הם מרגשים מאוד ומיליוני אנשים ברחבי העולם ממתינים להם בקוצר רוח ומתכננים את ההגעה אליהם זמן רב מראש
הביקור בביאנלה, עבור אוהבי האומנות העכשווית, הוא חוויית חיים מעצבת, מרעננת ומרחיבת אופקים ולבבות. גם מי שטרם פיתח טעם לאומנות מודרנית, מוצא את עצמו מתרגש מהאירוע, מבלה שעות ארוכות בין הביתנים ונפעם לנוכח המסרים העוצמתיים שמועברים בדרכים יצירתיות, נפלאות ויפהפיות, באמצעות המיצגים.
מי שאומנות עכשווית היא בדמו לא יוכל לוותר על החגיגה שמציעה הביאנלה (צילום: ד"ר ורדה רוטשטיין מאייר)
סביב הקמת המוזיאון הנוסף שפתח, במפגש התעלה הגדולה עם תעלת ג'ודקה, היה לא מעט "רעש". בשנת 2006
קבלת הפנים במוזיאון פונטה דלה דוגנה (צילום: ד"ר ורדה רוטשטיין מאייר)
מיצגים בביאנלה ה-59: מימין
במרכז