מקום בזמן – פסטיבלי פולקלור בבלקן
מאת: זאב בן אריה


הבלקן הוא אחד המקומות הטובים ביותר לחוות פולקלור אתני – שירת זקני הכפר, ריקוד בני הנוער, מגוון התלבושות, האריגים, הכובעים והמסכות, טקסים פגאניים שנשמרו במשך אלפי שנים, מפגן של אש ועוצמה. כמי שמדריך טיולים למדינות הבלקן כבר שנים רבות, אני יכול לומר בביטחון מלא שטיול לבלקן ללא חשיפה אמיתית (ולא תיירותית) לפולקלור הוא פספוס.


מסיבה זו תקופת הפסטיבלים בבלקן קרובה אל ליבי, ואני מתכנן את ביקוריי באזור תמיד סביב אירוע עממי כזה או אחר. בכתבה אתאר את חציו הראשון והחורפי של מחזור הפסטיבלים האתניים, המתרחש בארצות הבלקן לאורך השנה, בתקווה שמידע זה יעזור למי שמתכנן טיול באזור להגיע אליהם ולגלות אוצר תרבות זה  שהוכרז לאחרונה על ידי אונסק"ו כמורשת תרבות עולמית. 
 
1 / 7
2 / 7
3 / 7
4 / 7
5 / 7
6 / 7
7 / 7

פסטיבל סורבה הענק בעיר פרניק שבבולגריה (צילום: Sjordanov)
החורף הוא זמן הפסטיבלים והחגיגות ברחבי הבלקן (צילום: TKalinova)
מגרשים את השדים בפסטיבלי הקוקרי (צילום: ecobo)
אין הגבלת גיל... (צילום: photolinda)
יוצאות במחולות (צילום: Sjordanov)
זהירות, שד נושך (צילום: Rossitsa Tsanova)
בובות פריון כחלק ממסורת המרטניצה (צילום: vetrestudio)


ערים מרכזיות בהן מתקיימים הפסטיבלים המתוארים בכתבה, במדינות 
בולגריה, מקדוניה, יוון וסרביה
להגדלת המפה לחצו על הפינה העליונה
 

פסטיבל הלילה של הגברים

מחזור הפסטיבלים של הבלקן מתחיל ביום הקצר ביותר בשנה, הלא הוא 21 בדצמבר, בתקופה שבה הלילה והחושך באירופה מגיעים לשיאם והטבע שוקע לשנת החורף. בזמן זה יוצאים הגברים הצעירים – אלו שלפני החתונה או לקראת הגיוס הצבאי – לריקודים קצביים הנקראים קולדרי (Koledari). הם משלבים ידיהם בשורה ורוקעים במרץ רב על הרצפה, לקול מוזיקה קצבית, תוך שהם משמיעים קריאות התלהבות. מטרתו של טקס משונה זה היא להעיר את אמא אדמה (כדי שאפשר יהיה להפרות אותה בהמשך). מוביל את הקולדרי גבר מבוגר והראשון בשורה מניף חרב, ואת ראשיהם מעטרים כתרים עשויים מענפי צמחים. הקצב ותנועותיהם של הגברים – נחושות ובטוחות – מעוררות השראה ומספקות מחזה מרהיב ועוצמתי.

מקורותיו של הריקוד עתיקים מאוד והוא מבוצע במדינות שונות, בהן מקדוניה וסרביה. שמו נובע מהמילה "koleda", שקשורה למילה "קלנדר" – לוח השנה, אך עם השתלטות הנצרות הוא נקשר לחג המולד ונעשה פעמים רבות בלילות ובימים שלפני החג. גם תוכן השירים וסגנונם נקשרו עם הזמן לחג המולד. מקומות מרכזיים נוספים שבהם מתרחשים פסטיבלים של קולדרי הם באזור ימבול (Yambol) – בדרום מזרח בולגריה וכן לגדות הדנובה בבולגריה.


גברים ונערים בלבוש מסורתי מדגימים ריקוד קולדרי בעיר ימבול 
 

הזמן הקדוש והמסוכן

ב-25 בדצמבר, בליל חג המולד, מתרחש ברחבי הבלקן טקס נוסף, שנקרא סורבקי (Survaki). ילדים צעירים עוברים בין הבתים ובידיהם מקל משונה, שנראה כמו מטהו של האל הרמס מהמיתולוגיה היוונית – הקדוקאוס (Caduceus) – שני נחשים מלופפים על מקל וגולה בראשו.

ישו אמנם מייצג את האור, אך הזמן שלפני לידתו מסוכן כי בו החושך בשיאו, רוחות הרוע יוצאות ממקום מחבואן ויכולות לשבש את החיים. זו הסיבה לכך שהילדים עוברים בין הבתים, טופחים לבני הבית על גבם עם מטה הסורבקי, ושרים לכל אחד מהם שיר שנועד להגן עליו.

כתבה על תופעת הפסטיבלים בעולם

 ברירת מחדל



פסטיבל המסכות הגדול בעולם

הטקס הבא, ואולי המרשים מכולם, הוא פסטיבל הקוקרי (Kukeri) שמתחיל לאחר חגיגות הכריסטמס ונמשך עד לתחילת צום הלנט (Lent) – כארבעים יום לפני חג הפסחא. במשך קרוב לחודשיים מתנהלים בכל רחבי הבלקן מה שנראה על פני השטח כפסטיבלי מסכות מרהיבים, אך מאחורי זה עומדת מסורת פגאנית עתיקה.
 
הגברים שבכפרים מכינים (לעיתים במשך כל השנה) תחפושות ומסכות מרהיבות, שלהן מבני עץ, גדולים הרבה יותר ממידת אדם, המכוסים בנוצות, פרוות, נצנצים, וסרטים צבעוניים. הרבה פעמים מעוטרות המסכות בקרניים של בעלי חיים ובאביזרים נוספים לגירוש השדים. המסכות גרוטסקיות ומפחידות, וכל המרבה הרי זה משובח. הן נעשות באופן אישי והרבה פעמים מבטאות את נפש האדם שעשה אותם.
 
בנוסף למסכות הענק, הקוקרי עונדים פעמונים ענקיים התלויים על מעין אפוד מסביב לגופם, ושוקלים עשרות קילוגרמים, ובידיהם הם אוחזים בחרב או במקל. חבורה של קוקרי מונה בין 10-20 גברים, הקופצים בקצב אחיד, אקט המפיק רעש אדיר מהפעמונים שלגופם.


פסטיבלי הקוקרי מתרחשים בכל סוף שבוע במקום זה או אחר ברחבי הבלקן. במהלך האירוע מתכנסות קבוצות מקומיות שעורכות הצגות היתוליות סביב סיפור העוסק בנישואים בברכת הכומר, מעשה אהבה, לידה, חטיפת התינוק על ידי דוב המייצג את כוח הרע, גירושו של הדוב והצלת התינוק. המציגים הם גברים בלבד שלבושים גם בתלבושות נשיות. בחלק נוסף של ההצגה משתתפות גם נשים, ובו מוצגות מלאכות הבית כגון אפייה, אריגה, והעבודות החקלאיות כגון זריעה וקציר.
כתבה על פסטיבל מסכות הקוקרי
 
פסטיבל הקוקרי בבלקן
מסכות ופעמונים בפסטיבל הקוקרי, מתרחשים בכל סוף שבוע במקום אחר ברחבי הבלקן (צילום: deyanarobova)


מאחורי פסטיבל המסכות המרהיב עומדת מסורת פגאנית עתיקה. צפו בסרטון קצר מחגיגות הקוקרי בבולגריה
 

תרגום בגוף הפסטיבל

במסורות העתיקות תלויות תקוות גדולות – מטרת טקסי הקוקרי היא לעזור לזיווג הקדוש בין הזכרי לנקבי לקרות, במטרה להביא פריון לאדמה ולזרוע את זרעי השפע של השנה הקרובה. לאחר שהקולדרי עוררו את אמא אדמה, זה הזמן להפרות אותה, והטקסים ההיתוליים של חתונה ולידה עוזרים בכך. במקביל צריך לגרש את השדים (הדוב), וזה נעשה בעזרת רעש הפעמונים ואנשים בתחפושות מבהילות הרודפים אחריו עם מקלות בידיהם. חלק מהטקס מוקדש לטיהור האדמה, כדי לאפשר את פריונה.

יתרונם של פסטיבלי הפולקלור בבלקן הוא שהם לא מתוירים ומצליחים לשמור עדיין על הצביון האותנטי שלהם. במקומות רבים החברה הבלקנית עדיין לא חצתה את סיפה של המודרנה, ועבור הסבתות ששרות במקהלות והגברים העוטים את המסכות – הפולקלור הוא דרך חיים והם מתייחסים אליו ברצינות רבה. מיותר לציין שכל פסטיבל בבלקן מלווה בשירת מקהלות ובלהקות ריקוד, באוכל ובשתייה בשפע.
 
פסטיבל הקוקרי בבלקן
תושבי הבלקן לוקחים ברצינות רבה את הפסטיבל ומתכוננים אליו חודשים ארוכים
(צילומים: Chavdar Lungov, deyanarobova)
 

היכן חוגגים את פסטיבל הקוקרי?

פסטיבל הקוקרי הגדול ביותר בבלקן, המכונה פסטיבל סורבה (Surva), מתרחש בעיירה פרניק (Pernik) שליד סופיה – בירת בולגריה, בסוף ינואר. במסגרת האירוע יותר מ- 6,000 מציגים מגיעים מכל כפרי וערי בולגריה, כמו גם משאר ארצות הבלקן וממקומות נוספים בעולם. במשך יומיים מתקיימת תהלוכה אינסופית ברחוב המרכזי של העיר, במסגרתה חולפות בסך הקבוצות השונות, כאשר כל אחת מהן מציגה את התחפושות שלה, ומבצעת את הטקס – את ההצגה שלה. רבים מהמטיילים שהתלוו אליי בעבר לפסטיבל זה טענו שהוא יפה יותר מפסטיבל ונציה, ולא רצו לחזור לאוטובוס למרות הקור העז והשלג.
בתי מלון בעיר פרניק

פסטיבלי קוקרי חשובים נוספים מתרחשים בעיר ראקובסקי (Rakovski), בכפר שירוקה לוקה (Shiroka Laka), ובימבול – שלושתם בדרום בולגריה, וכן בכפר המעיינות ווצ'אני (Vevchani) שבמערב מקדוניה, בעיר קסנתי (Xanthi) שבצפון-מזרח יוון ובמקומות נוספים. בכל סוף שבוע נערך פסטיבל וככל שהמקום נידח יותר, כך הפסטיבל טוב יותר.
מסלול טיול במערב מקדוניה
 
פסטיבלים בבלקן
כיום, גם נשים לוקחות חלק פעיל בחגיגות, סוחבות על גופן פעמונים כבדי משקל וחובשות מסכות אימתניות
(צילום: זאב בן אריה)




לידה והתחדשות בחודשי האביב - חג הפסחא בבלקן

מסורות הפולקלור הבאות בלוח השנה קשורות ללידה, והן שתיים: המרטניצה שמתרחשת בחודש מרץ, ומכאן שמה, וחג הפסחא שמתרחש בחודש אפריל או בסוף מרץ. מדובר אמנם בחג נוצרי, אך הוא מבטא תחייה מחדש של האדמה עם בוא האביב, ולא רק את תחייתו של ישו. בהתאם, הוא גם נחגג מעט אחרת – בנצרות הבלקנית הדגש הוא על התחייה והחגיגה של הטבע, ולא על הסבל וההתכחשות לעולם הפיזי, כפי שמובע בנצרות הקתולית.

הפסחא הוא החג היחיד בלוח השנה הנוצרית שמשנה את תאריכו, מכיוון שחוגגים אותו ביום ראשון הראשון שלאחר ירח מלא, הבא לאחר יום השוויון (21.3). אמנם זה נשמע מסובך, אך זה אומר שפסחא נחגג לפי זמני הירח והשמש – דבר המעיד על מקורותיו הפאגניים.

האירוע המרכזי בחג הפסחא במדינות הבלקן הוא התאספות המאמינים במוצאי שבת, והדלקת נרות עם חצות – שעת תחייתו של ישו. עשרות אלפים מתכנסים במרכזי הערים של בלגרד
סקופיה, סופיה, סלוניקי ועוד, ומחכים לצלצול הפעמונים והשירה של חצות כדי להדליק את הנרות באש הקדושה שמגיעה מירושלים, במה שנקרא "שבת האור".
בתי מלון בבלגרד

כמה שבועות לפני חג הפסחא מתחילות בכל רחבי הבלקן חגיגות של אש ואור, במהלכן נהוג להדליק מדורות כדי להביא אור לעולם, אקט המסמל את לידתו המחודשת של האביב. ביוון הן נקראות פאנוס (
Fanos), ולפני שהוחלה הנצרות באזור, החגיגות היו קשורות לאל דיוניסוס. 
 
פסטיבלים בבלקן
אין זה מפליא שבתקופה החשוכה בשנה נולדה מסורת של הדלקת מדורות והארת העולם (צילום: זאב בן אריה)
 

על פריון ורומנטיקה

אסיים את חגיגות החורף וההכנה לקראת האביב במסורת המרטניצה (Martenitsa), שבה גברים ונשים נותנים זה לזה בובות עשויות חוטים לבנים ואדומים, לעיתים זו רק צמה קלועה. את המתנה צריך לתלות על עץ הפרי הקרוב מייד כשרואים את החסידה הראשונה בשמיים. ואם לא שמתם לב אז יש בעיה, מכיוון שסבתא מרטה היא זקנה קפריזית שצריך לרצות אותה. רק כך אפשר להבטיח את הפריון והשפע של השנה הקרובה. מוסר ההשכל של חג זה: יש לשים לב לסביבה ולטבע ולהיות קשובים להם.
 
מסורת המרטניצה בבלקן
מסורת המרטניצה האביבית נועדה לזמן פריון ושפע (צילום: georgi1969)

 
דווקא החורף, שנתפס כעונה של הסתגרות, קור וחושך, הוא תקופת פסטיבלים וחגיגות ברחבי הבלקן. הצורך הטבעי של האדם "לגרש" את החושך ולהבטיח את השפע והפריון, הוליד מגוון של אירועי פולקלור ומסורות עתיקות, שמעוגנות בשורשי התרבות הבלקנית.

זו הסיבה שאני כל כך אוהב לטייל בבלקן דווקא בחורף!
 

מידע נוסף

כתבות נוספות על פסטיבלים וקרנבלים


זאב בן אריה
 
אודות הכותב
זאב בן אריהמורה דרך, מדריך ומרצה, בעל חברת תרבויות עולמי. מתמחה בטיולי תרבות, טיולים גיאוגרפיים וטיולי שטח בבלקן וברחבי העולם. כותב הספר "אור מיסטי בבלקן" - מסע בעקבות נצרות אחרת, ומספר ספרים על המיסטיקה הסופית ואדריכלות מקודשת. דוקטורנט למדעי הדתות באוניברסיטת חיפה. יועץ לאתר GoTravel ביעדים: מקדוניה, סרביה, אלבניה, בולגריה, מונטנגרו, קוסובו, טג'יקיסטן, אוזבקיסטן ואתיופיה. טלפון במשרד 1-700-50-9992

זאב עונה לשאלותיכם בפורום מומחי תיירות






סטטיסטיקות

0
מגזינים שנשלחו

0
שאלות ותשובות

0
כותבים באתר

0
כתבות באתר