www.goTravel.co.il
הכתבה מעניינת? שלחו אותה בדואר למי שתרצו

הקש בתיבה את רצף האותיות המופיע למטה:

סופיה - תהפוכות הזמן


סופיה – טיול בתהפוכות הזמן
מאת: בטי לאון


בירת בולגריה - סופיה, היא מרכז השלטון, הכלכלה והתרבות במדינה, והעיר הגדולה ביותר עם 1.4 מיליון תושבים. סופיה היא אחת הערים העתיקות באירופה, אך בו בזמן היא אחת הבירות הצעירות ביותר. העיר עוברת תהפוכות בהתאם לתהפוכות ההיסטוריה הבולגרית ומתפתחת בצעדי ענק. שליטים רבים שלטו בה וכל אחד מהם הטביע בה את חותמו. גם הקהילה היהודית הגדולה שחייתה בעיר, השאירה בה עדויות לעבר מפואר, עד שעלתה רובה לארץ ישראל.


קתדרלת אלכסנדר נבסקי, אתר התיירות מספר אחת של סופיה   (צילום: כרמית וייס)
 
בסופיה נמצא שדה התעופה הבין-לאומי הגדול ביותר בבולגריה, וממנה יוצאים מרבית הטיולים בבולגריה. שדה התעופה צמוד לעיר, אך לפני שאתם יוצאים לדרככם, כדאי מאד להקדיש לה ביקור. בעיר יש הרבה מקומות בעלי עניין לתייר. יש בה קסם של עיר מרכז אירופאית, עם הרבה בנינים עתיקים שנשמרו וחלקם משופצים בימים אלה.
 
סופיה שוכנת בעמק סופיה, במערב בולגריה, בגובה 550 מטר מעל פני הים. מספר נהרות חוצים את העיר, בהם נהר איסקאר (Iskar), הנהר הארוך בבולגריה, הזורם במזרח העיר.
הרים מרשימים מתנשאים מעליה - הר ליולין (Lyulin) מצפון והר ויטושה (Vitosha)) מדרום. על הר ויטושה נמצא הפארק הלאומי ויטושה (Naroden Park Vitosha), המעניק לעיר ומבקריה ריאה ירוקה ענקית, מקום נפלא לטיולים בטבע ושני אתרי סקי קטנים.
 

חלק מהיעדים המוזכרים בכתבה  להגדלה לחץ למעלה-משמאל


אירופה: בלקן



  

 
תהפוכות הזמן
בעיר ובסביבתה נמצאו עדויות לקיומם של ישובים כבר בתקופה הנאוליתית (תקופת האבן החדשה). במאה הראשונה לספירה כבשו הרומאים את העיר, שנקראה אז סרדיקה (Serdica), מידי התראקים.
בשנת 447 נשרפה העיר על ידי ההונים ונבנתה מחדש על ידי יוסטיניאנוס הראשון, קיסר ביזנטיון, אשר שינה את שמה מסרדיקה לטריאדיטצה (Triaditsa). מאוחר יותר שונה שם זה לסרדטס (Sredetz) על ידי הבולגרים. לבסוף, במאה ה- 14, שונה שם העיר לשמה הנוכחי - סופיה, שפירושו "חוכמה", על שמה של כנסיית סבטה סופיה (Sveta Sofia), שנבנתה בעיר עוד במאה השישית.
בשנת 1376 נכבשה העיר, כמו בולגריה כולה, על ידי העות'מנים. בתקופת השלטון הטורקי, שנמשך 500 שנה, העיר משנה את פניה ומופיעים בה מסגדים, פונדקים ובזארים, לאורך רחובותיה הצרים המפותלים.
ב-3 באפריל 1879, שנה לאחר שחרור בולגריה מעול הטורקים, הוכרזה סופיה כבירת בולגריה העצמאית. אז החלה התפתחות עירונית מואצת והוקמו: אוניברסיטת סופיה (1888), האקדמיה לאמנות (1896), האקדמיה למוסיקה (1904), התיאטרון הלאומי (1904) והאופרה (1908). בשנת 1904 הוחל בבנייתו של הבניין מספר אחת של סופיה - כנסיית אלכסנדר נבסקי, בניין מרשים ביופיו ועוצמתו, שהפך לסמלה המסחרי של סופיה.
 
כנסיית סבטה סופיה וקבר החייל האלמוני   (צילום: בטי לאון)
 

יהודי סופיה

יהודים חיו בסופיה עוד מתקופות קדומות ביותר. הראשונים הגיעו לבלקן במאה השניה, אחרי חורבן בית שני והכיבוש הרומי של ארץ ישראל. בימי הביניים התרכזו היהודים בשכונות משלהם בערים הגדולות, ונהנו מיחס סובלני, להוציא כמה מקרים יוצאי דופן שבהם הואשמו היהודים, כמו גם קבוצות לא נוצריות אחרות, בחילול כתבי הקודש הנוצריים.
יהודים ממרכז אירופה (הנקראים "אשכנזים") הגיעו לבולגריה עוד לפני גירוש יהודי ספרד, אך ההגירה היהודית הגדולה לבולגריה החלה לאחר גירוש ספרד (1492). כשהגיעו יהודים אלו, שהיו דוברי שפת הלאדינו, השפעתם הכמותית והתרבותית על כל הקהילות שמצאו בבולגריה הייתה כל כך גדולה, שהקהילות "הישנות" ברובן נטמאו בתוך יהודי ספרד, תרבותית ולשונית.  
שם המשפחה אשכנזי, על מה הוא מעיד יותר מאשר מוצאו של נושאו?  היום אף אחד (חוץ מההיסטוריונים) אינו מעלה על הדעת שאבות היהודים הנושאים שם זה באו מארצות אשכנז, שכן הם דוברי לאדינו ו"ספרדים" לכל דבר. אבל האמת היא שיהודים מאירופה הגיעו לבולגריה כמה דורות לפני יהודי ספרד, כתוצאה מגירושים באירופה, בעוד שהממלכה העות'מנית תמיד גילתה סובלנות כלפי היהודים. האשנזים הראשונים שהגיעו לבולגריה, אינם נושאים שמות משפחה אשכנזיים, כפי שאלה מוכרים לנו.
בדורות האחרונים (מאות 19 ו-20 ) הגיעו מהגרים יהודים חדשים מארצות אירופה, ואלה נושאים שמות משפחה אשכנזים קלים לזיהוי, ולכן מקובל בטעות לחשוב שאשכנזים הגיעו לבולגריה אחרי גירוש ספרד, אך הגירה מארצות מרכז אירופה התקיימה לבולגריה לפני ואחרי גירוש ספרד.
 
בין העתיקות השמורות בסופיה, המשובצות בכל מיני מקומות, כולל מעברים תת קרקעיים מסודרים ובתי כל-בו, יש גם אבנים עם אותיות עבריות חצובות בהם (למרבה הצער בביקוריי האחרונים בעיר לא הצלחתי למצוא אבנים אלו).
 
בית הכנסת המרשים של סופיה   (צילום: כרמית וייס)
 

בית הכנסת של סופיה

בית הכנסת של סופיה הוא השלישי בגודלו באירופה (אחרי בודפשט ואמסטרדם) ויכול להכיל 1,170 מתפללים. הוא נבנה בשנת 1909, ובימים אלו (ספטמבר 2009) מציינים 100 שנה להקמתו. האירוע יצוין ברוב פאר והדר, בחגיגות שיימשכו מספר ימים. בחגיגות יקחו חלק לא רק יהודי בולגריה החיים בה כיום, אלא גם יוצאי בולגריה בישראל, ראשי המדינה ונציגי היהדות העולמית.
גג בית הכנסת, הבולט למרחוק, עשוי משישה קמרונות ושישה מגדלים, עליהם קבועים 12 מגיני דוד, הפונים מזרחה אל עבר ירושלים. אולם התפילה הגדול, מרשים במיוחד, עם ציורי קיר, ריצוף קרמיקה ובמרכזו נברשת ענקית, שמשקלה 1,700 ק"ג והיא עשויה מתכת ופלסטיק.
בימים רגילים נערכות במקום תפילות בחדר צדדי קטן, מפאת גודלה המצומצם של הקהילה היהודית, והמספר הקטן של הדתיים בה. בימי חג בית הכנסת מתמלא במספר גדול יותר של מתפללים והתפילות נערכות באולם המרכזי. כמו כן מתקיימות במקום חתונות ובר-מצוות. בחצר יש גם מקווה ובסוכות מוקמת בה סוכה.
בקומת הגג נמצא המוזיאון היהודי, המוקדש לתולדות יהודי סופיה במאות ה- 18 עד ה- 20. ניתן למצוא בו תמונות, חומר דוקומנטרי וחפצים בעלי ערך. מקום מיוחד ניתן במוזיאון לסיפורם של יהודי בולגריה במלחמת העולם השנייה.
שעות פתיחה ותפילה: מבקרים: ב' - ו' 09:00 - 17:00, שבת: 09:00 - 13:00. מוזיאון: ב' - ו' 08:30 - 12:30, 13:00 - 16:30. תפילות: כל יום בשעה 8:00 תפילת שחרית. ימי שישי תפילת מנחה וקבלת שבת. יום שבת – 10:00 תפילת שחרית.
חשוב - מטיילים ישראלים נוהגים להגיע לביקור במקום גם מחוץ לשעות הביקור, ובהנחה מוטעית ש"אנחנו ישראלים, מגיע לנו" - מבקשים מהשומר להכניסם. פרנסי בית הכנסת מאד מבקשים לכבד את שעות הביקור, שהן לא מעטות כלל.
שומר בית הכנסת הוא אדם חביב, הדובר מעט עברית ושמח לתת הסבר למתעניינים.
טלפון: 359-298-31273, דוא"ל:  sofia_synagogue@mail.orbitel.bg
כתובת: רחוב יוסיף Ekzarh Yosif 16.
האולם המרכזי בבית הכנסת של סופיה, שימו לב לנברשת   (צילום: כרמית וייס)
 

בית המרחץ של סופיה

בסופיה וסביבתה יש הרבה מעיינות מים מינרלים. העיר העתיקה קמה סביב אחד המעיינות המרכזיים הללו. במרכז סופיה, על אחד מאותם מעיינות, נמצא בניין ששימש בית מרחץ ציבורי (Tsentralnata Banya), שהיה בזמנו בנין מפואר מאד, עם אולמות גדולים ושוקקי חיים.
הבניין הוקם בתחילת המאה ה- 20, באותו מקום בו שכן עד אז בית מרחץ טורקי שנהרס, והוא נחשב לאחד המבנים היפים ביותר בסופיה. הבניין הצבעוני, שחזיתו מכוסה בקישוטי מוזאיקה מרהיבים, נבנה בעירוב סגנונות בולגרי וביזנטי.
בית המרחץ נסגר בשנת 1986, בעקבות התפוררות המבנה וסכנה לקריסת הגג. כיום מדברים על שפוץ הבניין והקמת ספא מפואר. לידו הוקם מרכז עם ברזים של מים מינרלים, אליו מגיעים תושבי העיר עם בקבוקי פלסטיק ומצטיידים במים מינרלים טובים לשתיה [*].
מול בית המרחץ נמצא מסגד באניה באשי (Banya Bashi), וכן רחבה גדולה עם ספסלים, עליהם תוכלו לשבת לנוח, יחד עם רבים מתושבי סופיה.
כתובת: שדרות מריה לואיזה (Maria Luiza Blvd).
* המים בסופיה ראויים לשתיה, אך התושבים מעדיפים מים מינרלים, אותם הם מקבלים בחינם בברזים הציבוריים.
 
בית המרחץ של סופיה, קישוטי מוזאיקה מרהיבים   (צילום: בטי לאון)



  
 

כנסיות עתיקות בסופיה

במרכז ככר סבטה נדליה (Sveta Nedelya) נמצאת כנסיית סבטה נדליה, שנבנתה בשנת 1865 על חורבות כנסיה מימי הביניים, ומאז נבנתה ושופצה מספר פעמים. לידה נבנה מלון בלקן סופיה (Sofia Hotel Balkan), שמתחתיו שרידים מרשימים של הבניין הגדול ביותר בסרדיקה העתיקה.
בחצר הפנימית, בין מלון בלקן לבנין הנשיאות, נמצאת כנסית סנט ג'ורג' (St. George), שנבנתה במאה ה-4 לספירה והיא הבניין העתיק ביותר בסופיה. בכנסיה יש ציורי פרסקו מהמאה ה-10 ומסביבה ניתן לראות את חורבות העיר העתיקה.
 
ביציאה לכיוון הרחוב הראשי, נמצא המוזיאון הארכיאולוגי ומשם, עם הגב לבניין הנשיא, מצד שמאל, נמצא ארמון המלך לשעבר, המשמש כיום כמוזיאון ואכסניה לתערוכות שונות. ממול לארמון ישנו פארק שבתוכו נמצא בנין התיאטרון הלאומי (National Theatre IVAN VAZOV) – אחד הבניינים המעניינים ביותר בסופיה.

בניין הנשיאות

מאחורי מלון בלקן, מול המוזיאון לארכיאולוגיה, נמצא בניין הנשיאות. זהו הבניין שבו נמצאים כל המשרדים של נשיא בולגריה ועוזריו. בפתח הבניין ניצבים מספר חיילים חמושים, לבושים במדי הטקס של המאה ה-19, וכך גם הרובים שבידיהם... בכל שעה עגולה נערך במקום טקס נחמד של חילופי המשמר.
כתובת: שדרות הנסיך דונדוקוב 2 Knyaz Dondukov
 
חילופי המשמר מול בניין הנשיאות   (צילום: כרמית וייס)
 

התיאטרון הלאומי ע"ש איוון ואזוב

זהו התיאטרון העתיק ביותר בבולגריה, אשר נבנה בשנת 1904. המבנה ניזוק משריפה בשנת 1923 ומהפצצות הגרמנים במלחמת העולם ה-2, אך שופץ. חזית המבנה עשויה לבנים אדומות, עמודים בסגנון יווני וציורי קיר מרשימים. ממול הבניין הוקם גן עירוני ובריכת מזרקות חביבה.
 
התיאטרון הלאומי של סופיה, עמודים בסגנון יווני   (צילום: כרמית וייס)
 
שדרת צאר אוסבובודיטל (Tsar Osvobodditel, המלך המשחרר) היא שדרה רחבה והנוף בה משתנה מדי יום ביומו. בצד שמאל נמצאת הכנסייה הרוסית סנט ניקולאס, עם מגדלים בירוק וזהב, ובהמשך מגיעים לכיכר הפרלמנט הבולגרי. מהצד השני נראה מלון גדול, שהוא כיום חלק מרשת Radisson ובתווך נמצא הפסל היפה ביותר בסופיה, פסלו של הצאר המשחרר - צאר אוסבובודיטל. הפסל הוקם כאות תודה למלך הרוסי אלכסנדר השני על שחרור בולגריה מעול הטורקים, והוא נראה בו רכוב על סוסו.
מהכיכר אפשר לראות אתר מרשים אחר של סופיה – קתדרלת אלכסנדר נבסקי (Alexander Nevsky ), ולצדה כיכר בשם זהה.
בתי מלון באזור שדרות הצאר אוסבובודיסל
 

הכנסייה הרוסית - כנסיית סנט ניקולאס

כנסיה קטנה, עדינה ויפיפייה, בעלת כיפות ירוקות ומוזהבות, בסגנון "כנסיות הבצלים" הרוסיות.
בקריפטה של הכנסייה קבור הארכיבישוף סרפים, ראש הכנסייה הרוסית בסופיה בראשית המאה ה- 20, אשר המקומיים מיחסים לו כוחות עליונים, ולכן הם כותבים לו את בקשותיהם, אותן הם משלשלים לתיבה הניצבת ליד הקבר.
כתובת: St. Nicholas, שדרות הצאר אוסבובודיטל 3
 
הכנסייה הרוסית, כנסיית בצלים קטנה ויפייפיה    (צילום: כרמית וייס)
 

הפרלמנט - בניין האסיפה הלאומית (נרודנו-סברניה)

הבניין בולט לעין בצבעו הלבן, שעל חזיתו מתנוססת כתובת בקירילית: "אחדות היא כוח".
כתובת: שדרות צאר אוסבובודיטל
 
בניין האסיפה הלאומית והכתובת בחזית  (צילום: כרמית וייס)
 
 

קתדרלת אלכסנדר נבסקי (Alexander Nevsky)

הכנסייה הגדולה והמרשימה ביותר בסופיה, הבולטת למרחוק עם כיפות טורקיז מצופות זהב נקי, בסגנון נאו-ביזנטי עם השפעה רוסית. זוהי כנסייה אורתודוקסית, אחת מהגדולות בעולם כולו. היא נבנתה בשנים 1904–1912, כאות תודה לעם הרוסי על שחרור בולגריה מעל הטורקים. אדריכלים וציירים בולגריים רבים לקחו חלק בעבודות הבניה והעיטור. במגדל הפעמון הצמוד לכנסייה, שגובהו 50 מ', יש 12 פעמונים, שמשקלם הכולל 23 טון.
שמה המלא הכנסייה הוא:  Hram Pametnik Sv. Aleksandur Nevski.  המילה Hram משמעה מקדש, כלומר אין זו כנסייה סתם אלא כנסייה בדרגה של מקדש, או מבנה קתדראלי. Sv הוא קיצור של Sveti, כלומר, הקדוש אלכסנדר נבסקי. פירוש המילה  Pametnik  הוא מצבה.  עוד כינוי המצביע על אופייה המורם של הכנסייה.
נשאלת השאלה: מדוע מקדש, מדוע מצבה ומדוע הרוסי אלכסנדר נבסקי בלב ליבה של סופיה?
כנסייה בלתי רגילה זאת שעל הקמתה הוחלט מיד לאחר השחרור מהעול הטורקי על ידי הרוסים, מסמלת את הפאן-סלביות הפרבוסלאבית, המאחדת את העם הרוסי והעם הבולגרי, וכראייה לכך נושאת הכנסייה את שמו של אלכסנדר נבסקי, שהועלה לדרגת קדושה לאחר מותו. הפרבוסלאביות הסלאבית היא התירוץ ששימש לרוסים לשחרר את בולגריה מעול הטורקים, והקמת כנסייה זו היא הבעת תודה לעם הרוסי, ששחרר את בולגריה אחרי 500 שנה.
זו גם הסיבה לכך שפסל הצאר אלכסנדר השני, הניצב בלב ליבה של סופיה, הוא הפסל היחיד מהתקופה הטרום קומוניסטית ששרד 45 שנה של שלטון קומוניסטי. הרבה מאד מהרחובות הראשיים של סופיה נושאים עד היום שמות של נסיכים וגנרלים רוסיים מתקופת השחרור מהטורקים, אך אף אחד מהשמות של הרוסים מהמאה ה-20 לא שרד בסופיה ולא בבולגריה. בהקשר זה צריך לראות גם את כנסיית אלכסנדר נבסקי.
 
קתדרלת אלכסנדר נבסקי, מבט מהכיכר   (צילום: כרמית וייס)
 
בכיכר אלכסנדר נבסקי, לצד הכנסייה, נמצא שוק פשפשים, בו נמכרות שלל "מציאות", כמו, מצלמות ישנות, סכינים, מטבעות, מפיות רקומות וגם "בבושקות" לרוב.
באותה כיכר גדולה, בקצה המערבי, נמצאת כנסיית סבטה סופיה (Sveta Sofia), שעל שמה נקראת העיר סופיה, והיא נבנתה במאה ה- 6 לספירה. ליד הקיר הדרומי של הכנסייה הוקמה האנדרטה לזכר החייל האלמוני ובה אש תמיד, לזכרם של החיילים הבולגרים שנהרגו במלחמה. בחצר הקטנה שמאחור נמצא קברו של המשורר והסופר הבולגרי הלאומי איוון ואזוב (Ivan Vazov), שכתב את יצירת מופת "תחת העול", רומן ארוך על הכיבוש הטורקי. בגן הקטן שלפני הכנסייה יש פסל לזכרו.
באזור זה אפשר לראות גם את האוניברסיטה הבולגרית של סופיה, האוניברסיטה בעלת המוניטין הרב ביותר בבולגריה. היא נבנתה כ- 10 שנים אחרי שחרור בולגריה מעול הטורקים ורוב המימון לבנייתה בא מידי האחים אבלוגי וכריסטו גיאורגיאב.
 
הרחוב הראשי של סופיה הוא שדרות ויטושה - שתחילתן בבניין צום, שהיה בזמנו בית הכל-בו היחידי בעיר ומאז הוא שינה את פניו ומשמש כאכסניה להרבה בתי אופנה, הנעלה, כלי בית מיובאים ועוד.
מול בניין צום נמצא בנין חאליטה (Halite), שהיה פעם שוק הירקות הטריים, הבשר והדגים של סופיה. לאחר שעמד בשממונו זמן רב, שופץ על ידי חברה ישראלית והפך למקום מסחר מפותח, בו מוכרים מיני מזון – בשרים, גבינות, פירות, ירקות, מאפים, מזון מהיר ועוד. באמצע האולם יש מזרקה ומסביבה מסודרות החנויות בשתי קומות, בכמעין "חית" ענקית.
לאורך שדרות ויטושה יש הרבה חנויות חדשות, אשר חלקן מפוארות למדי. הרחוב הפך למדרחוב ומכונה כיום "רחוב האופנה".
בשלב מסוים, באמצע הדרך, נבחין בבנין עצום ממדים. זהו הארמון הלאומי לתרבות (NDK), המהווה לב פועם של חיי התרבות העשירים של סופיה. ברוב ימות השנה מתקיימים בו קונצרטים, הצגות מכל הסוגים, פסטבלי סרטים, פולקלור, באלט, קונגרסים וירידים לאומיים ובינלאומיים. הבניין פעיל מאד וכמעט כל יום מתקיים בו אירוע תרבותי זה או אחר. ברקע, ניתן לראות את הר ויטושה, אשר שדרות ויטושה מגיעות עד למרגלותיו.
 
 
פסל האריה המסמל את החייל הבולגרי ושומר על הגישה לקבר החייל האלמוני (מימין)
קברו של המשורר הבולגרי איוון ואזוב (משמאל)   (צילום: בטי ליאון)
 

הר ויטושה מעל סופיה

ההר, שפסגתו הגבוהה, פסגת צ'רני וראך (Cherni Vrah), שגובהה 2,290 מטר, היא הרביעית בגובהה בבולגריה, משקיף על סופיה מדרום. ההר והפארק הלאומי ויטושה (Naroden Park Vitosa), הם חלק אינטגרלי של סופיה בגלל קלות הגישה אליהם - באוטובוסים וחשמליות המגיעים קרוב מאד לרגלי ההר. משם ניתן לעלות לפסגת אלקו עם רכבל כסאות, העולה מקניאז'בו (Knyazhevo), או גונדולה, העולה מסימאונובו (Simeonovo). ניתן להגיע גם עם כביש לבֶנים ישן ומפותל, 16 ק"מ אורכו, שתחילת ברובע Dragalevtsi והוא מגיע לאלקו. מאלקו נשקף מראה מרהיב של העיר.
כדי להגיע מאלקו לפסגת צ'רני וראך יש לעלות ברכבל כסאות ל- Malak Rezen או לטפס ברגל הפרש גובה של קרוב ל- 500 מטר. אם הרכבל ל Malak Rezen פועל (בחורף ובשיא העונה בקיץ), ניתן להגיע לפסגה בשביל מתון של כחצי שעה הליכה. בחורף פועל כאן אתר הסקי אלקו (Aleko), שגובהו 1,868 מטר.
הנופים היפים, האוויר הצח והשבילים הרבים, משמשים את תושבי סופיה לנופש וטיולים במשך כל השנה.
 
לרגלי ויטושה יש שני מקומות שכדאי לבקר בהם:
דרגלבצי (Dragalevtsi) - פרבר של סופיה, בו נמצר מנזר דרגלבצי, ובו ציורי פרסקו מהמאה ה- 15. במקום גם מספר מסעדות, המציעות תכניות פולקלור, היכולות לעניין תיירים.
פרבר אחר הוא בויאנה (Boyana), הידוע בכנסיה העתיקה שלו, כנסיית בויאנה, שנבנתה במאה ה- 11. ציורי הקיר בכנסייה נחשבים לדוגמאות העתיקות והמעניינות ביותר של אמנות מזרח אירופית מימי הביניים. כנסיה זו, כמנזר רילה, נכללת ברשימת המורשת העולמית של אונסק"ו. בפרבר בויאנה יש הרבה וילות ובתים של האליטה של סופיה, שרים, שגרירים ואחרים.
 
הר ויטושה, הריאה הירוקה של סופיה   (צילום: כרמית וייס)
  

קניות בסופיה

באחרונה הוקמו בסופיה 2 קניונים שלא היו מביישים קניונים גדולים בארצות אחרות. הגדול ביותר הוא סופיה מול (The Mall), הנמצא בשדרות אופלצ'נסקה, אשר נבנה על ידי חברה ישראלית. השני הוא סופיה קומרסיאל סנטר (SCC), הנמצא בתחילת שדרות צ'רני ווראך, מול מלון חמוס (Hotel Hemus). בשניהם תמצאו הרבה חנויות הלבשה, הנעלה, תכשיטים, בתי קפה ומסעדות. בקומת המרתף של שניהם תמצאו סופרמרקט של רשת פיקדילי, המלאים בכל טוב.
מלון חמוס - מחירים והזמנות

 



המלצה על בתי מלון בסופיה

מלון רמאדה סופיה (Ramada Sofia) הוא מלון 4 כוכבים, הנמצא במרחק של כקילומטר מבית הכנסת הגדול של סופיה ומרכז העיר, ובקרבת תחנת הרכבת התחתית (N במפה למעלה). הוא מציע הסעות לשדה התעופה (בתשלום), בריכה פנימית, ספא וקזינו.
מלון רמאדה סופיה - השוואת מחירים והזמנות

מלון הילטון סופיה (Hilton Sofia) הוא מלון 5 כוכבים מפנק, הממוקם בדרומה של העיר, במרחק של כ- 20 דקות הליכה מהמרכז. המלון נושק לפארק ומשקיף לעבר הר ויטושה, והוא מציע לאורחיו אופניים ללא תשלום. החדרים ממוזגים ויש בהם פינת קפה ותה, ובמלון גם קפה-בר, מסעדה, סלון יופי, חדר כושר ובריכה מחוממת. ניתן להזמין שירות הסעות מ/אל שדה התעופה של סופיה.
מלון הילטון סופיה – השוואת מחירים

מלון מומלץ בסופיה, בולגריה   מלון מומלץ בסופיה, בולגריה
מלון מומלץ בסופיה, בולגריה   מלון מומלץ בסופיה, בולגריה
מימין - מלון רמאדה סופיה,   משמאל - מלון הילטון סופיה


 
 
 אודות הכותבת:
בטי (בתיה) לאון, היא מחברת הספר 'בולגריה שלי לישראלים', ממקימי אתר האינטרנט כולנו בולגרים.









מספר צפיות: 41604
8126