קוסטה ריקה: צלילה באי קוקוס

ספארי צלילה באי קוקוס
מאת: אמיר גור


האי קוקוס השייך לקוסטה ריקה הוא אוצר אמיתי עבור הצוללים, המהווים את הרוב המכריע של המבקרים באי הנידח. הצלילה באי מזמנת שפע של מפגשים המוניים עם כרישים ממספר מינים, לצד שונית מרשימה ומגוונת, עשירה בשלל מיני דגים. ספארי צלילה באי קוקוס הוא חוויה מאלפת שתשאיר אתכם פעורי פה ותותיר זיכרונות ורשמים לכל החיים.


גם אם טרם ביקרתם באי קוקוס, או שמעולם לא שמעתם עליו בעבר, תתפלאו לשמוע שאתם למעשה מכירים אותו היטב. בהשראתו, כך מספרים, כתב רוברט לואיס סטיבנסון את ספרו הידוע אי המטמון (אף על פי שסטיבנסון שעתק אותו לים הקריבי). בנוסף, בסרט פארק היורה האי קוקוס מככב בתפקיד האי הדמיוני נובלר – אי הדינוזאורים. ז'אק קוסטו, אבי הצלילה המודרנית, כינה אותו: "האי היפה ביותר בעולם". בשבילנו, הצוללים, הוא פשוט גן עדן.
 

כריש גלאפגוס - אחד הכרישים הנפוצים באיי גלאפגוס ובאי קוקוס  (צילום: אמיר גור)
 

קוסטה ריקה ונמל פונטארנס ממנו מפליגים לאי קוקוס, האי קוקוס ואיי גלאפגוס הסמוכים
(להגדלה לחצו על הפינה השמאלית העליונה)


צלילה




 

האי קוקוס - אי נידח ושומם בלב האוקיינוס השקט

האי קוקוס ממוקם במזרח האוקיינוס ​​השקט, כ-550 קילומטרים מחופי קוסטה ריקה, המדינה אליה הוא משתייך. זהו פארק לאומי מוגן ואתר מורשת עולמית של אונסק"ו. זהו אי ממוצא וולקני, צעיר מאוד במונחים גיאולוגיים – גילו כשניים וחצי מיליון שנה בלבד. למרות גילו הצעיר, האי מכוסה בג'ונגל עבות של צמחייה צפופה שמעטרת את ארבעת הפסגות הגבוהות שמתנוססות מעליו, הגבוהה ביניהן היא קרו איגלסיס (Cerro Iglesias) המתנשאת לגובה 2,020 מטרים. כמות המשקעים באי גבוהה למדי, כ-7,000 מ"מ בשנה, והמים ניגרים מהצוקים התלולים במפלים מרשימים וממלאים את הים שמסביב.

האי אינו מיושב (שלא לומר – שומם מאדם), למעט תחנת ריינג'רים שומרי האי, שמאוישת באופן קבוע על ידי 2-4 אנשים. אין באי מבקרים, זולת קומץ ספינות צלילה אשר מפליגות אל האי מהיבשת, כדי לבלות מספר ימי צלילה חלומיים בין סלעי בזלת ואלמוגים, להקות דגים וכרישים. הספינות יוצאות על פי רוב מהנמל של פונטארנס (
Puntarenas) ומכיוון שההגעה לאי אורכת כיממה וחצי, משך ההפלגה הסטנדרטית הוא 10 ימים: יממה וחצי הלוך, שבעה ימי צלילה, יממה וחצי חזור. 
 

המבקרים באי קוקוס הם רובם ככולם צוללים שבאים לספארי צלילות בן עשרה ימים  (צילום: אמיר גור)
 

לצלול באי הכרישים

האי קוקוס ידוע בכינויו אי הכרישים (Shark Island), ולא בכדי - באי חיים בהרמוניה לפחות כחמישה מיני כרישים, דבר שהופך אותו לאטרקטיבי לצוללים הרפתקניים מחד ולדייגים לא חוקיים מאידך.

אחרי יממה וחצי של הפלגה, היינו כבר חסרי סבלנות. הירידה הראשונה למים לצד האי קוקוס הייתה דרוכה ומלאת ציפייה. חבורת הצוללים החליקה לאורך המדרון התלול, והתיישבה לבסוף על מדף סלע בעומק של כ-20 מ'. לאט לאט התרגלנו למציאות שתלווה אותנו בשבוע הקרוב: אנחנו בארצם של הכרישים. הפטישנים (
Hammerhead shark) חלפו מסביבנו, קרוב ועוד יותר קרוב, חלק רחוקים יותר, פתאום להקה, ואז שניים שמגיעים מלמעלה. מסביב. בכל מקום. חוויה מדהימה שאין כמותה.

מרבית הצלילות באי קוקוס נראות כך: לא משוטטים הרבה, לא מחפשים סוסוני ים באצות ולא מתרשמים מצבעי השונית ושלל בעלי החיים, שמהווים רק תפאורה מצוינת לאירוע המרכזי. בקוקוס על פי רוב פשוט יושבים על מדף סלע בעומק ומחכים שהכרישים יעברו ויתקרבו.

אבל יש גם הפתעות: בצלילת הלילה הידועה של האי קוקוס, ליד אי הלוויין הקטן מנואליטו, לא ראינו כלל פטישנים. אבל ראינו מאות רבות של כרישים לבני קצוות. אלה הכרישים ה"פושטים", שבמהלך היום אנחנו כמעט ולא מתייחסים אליהם בקוקוס, כי יש כל כך הרבה. אבל בצלילת הלילה בנואליטו אין 'הרבה', יש טירוף! עשרות, אם לא מאות, לבני קצוות בפרנזי מטורף של חיפוש מזון. מרבדים שלמים של כרישים מתחת לפנסים שלנו, ואנחנו מרחפים מעליהם בחשיכה ונדהמים, איך פתאום בצלילה אחת לבני הקצוות "הפושטים" גנבו לפטישנים את ההצגה, ומבקשים הדרן!
כתבה על שחייה עם כרישים באי קוקוס

 
 
העולם התת ימי באי קוקוס עשיר במגוון בעלי חיים, אך הכוכבים האמיתיים הם הכרישים  (צילום: אמיר גור)

 

ביקור יבש באי קוקוס

באחד הימים, בין הצלילות ירדנו לבקר באי קוקוס. בשונה מאוד מאיי גלאפגוס הסמוכים לו מדרום, בג'ונגל של קוקוס אין ריבוי של בעלי חיים יבשתיים שמקורם באי ושלא יובאו אליו על ידי האדם. יש חרקים כמובן, ושני מינים של לטאות, אבל לא הרבה מעבר לכך. יש חמישה מיני יונקים – חזירים, איילים, חתולים ושני מיני עכברושים, אבל אלה כאמור הובאו אל אי בידי האדם. סיירנו בתחנת הריינג'רים, ששמחו לארח אותנו באי הפרטי שלהם, שוטטנו במסלולי הג'ונגל ובין המפלים, אבל המראה שהכי הדהים אותנו זו הכמות העצומה של פסולת שמצטברת באי ונאספת על ידי הריינג'רים. המרכיב העיקרי של הפסולת שאוסף שומר האי, אלו רשתות דיג לא חוקיות, או "רשתות רפאים". הרשתות התנתקו מזמן מהדייג שהציב אותן ונסחפו באוקיינוס, גורפות ללא אבחנה כל דבר חי. פרט לרשתות, הם אוספים גם כמות מעוררת חלחלה של פלסטיק שנסחף אל האי, החל מפקקים ועד למצופי ענק. אחת לכמה חודשים מפנים את הפסולת המרוכזת בחזרה ליבשת. אתם יכולים לדמיין לעצמכם כיצד נראה היה האי, אלמלא התחזוקה השוטפת ומסעות איסוף הפסולת של הריינג'רים החיים עליו. 


על הג'ונגל הסבוך של האי קוקוס שומרים הריינג'רים המקומיים  (צילום: אמיר גור)
 




 

שורה ראשונה בהצגה הכי טובה בטבע

באחת הצלילות, בעודנו יושבים על מדף הסלע שלנו ומתבוננים בכרישים החולפים, לפתע פתאום הרגשנו שמשהו קורה: כל הכרישים – פטישנים וכרישי גלאפגוס – נעלמו בבת אחת, וצללית גדולה של כריש גדול מהם בהרבה, הגיחה לרגע קט. זה היה המפגש הרחוק שלנו עם כריש טיגריסי (Tiger shark) או כריש נמר - אחד מענקי האוקיינוס ומהכרישים המאיימים ביותר. הכריש הטיגריסי הוא טורף על שניזון מדגים, כלבי ים, עופות ימיים, דולפינים וגם – כרישים אחרים. הטיגריסי נעלם בכחול, והפעילות הרגילה חזרה אל האי קוקוס.
 

"לפתע פתאום נעלמו כל הכרישים ובכחול הבחנו בצללית גדולה ומאיימת"...  (צילום: אמיר גור)

 
 

100 מטר מתחת לפני המים - צלילה בצוללת ננסית

מלבד צלילת מיכלים, באי קוקוס, נפלה בחלקנו הזדמנות פז נוספת: אחת הספינות הפועלות באי, השייכת לאותה חברה (Undersea Hunter, שבבעלות ישראלית) של הספינה שעליה הפלגנו, מצוידת בצוללת. כן כן, צוללת ים עמוק, המסוגלת לרדת לעומק של 300 מטרים ולשאת על סיפונה (כן, גם בצוללת קוראים לזה "סיפון") 2 מפליגים + טייס (כן, קוראים לזה "טייס"). אני הסתפקתי בירידה בצוללת לעומק "צנוע" של 100 מ', לפסגה מרשימה של הר תת-ימי שמכונה "האוורסט".

אני לא יכול לומר שראיתי משהו שלא ראיתי בצלילות הרגילות באי קוקוס (אם אפשר לקרוא לצלילות שם "רגילות" בכלל), אבל החוויה של לראות את העולם התת-ימי באפלולית המעמקים מתוך כדור שקוף וכשאני יבש לגמרי היא חוויה מרתקת ושונה. אפילו העובדה שלצורך הצלילה הזו הפסדתי צלילה נפלאה שבה נצפתה להקת דולפינים ולהקת טונות שצדו בתוך נחיל דגיגים, לא גרמה לי להתחרט על הירידה בצוללת. דולפינים יש בקוקוס תמיד, וגם – היום אני יכול לומר שכבר הייתי על פסגת האוורסט...

כתבה על יעדי הצלילה הטובים בעולם
 

הר האוורסט התת ימי שבאי קוקוס, בעומק 100 מ' - צילום מתוך הצוללת הקטנה  (צילום: אמיר גור)
 
 

נפרדים מהאי קוקוס

למרות שהאי קוקוס הוא שמורה ימית מוכרזת, ממשלת קוסטה ריקה לא עושה די כדי לשמור עליו. סחר בסנפירי כרישים בארצות מזרח אסיה מכתיב איום על איים מרובי כרישים כגון קוקוס וגלאפגוס. אך היכן שממשלת אקוודור מצליחה לשמור על משאבי הטבע שלה בצורה סבירה יחסית, יש הרבה ספקנות כלפי רצינות האכיפה של ממשלת קוסטה ריקה. נכון להיום עוד פועלות ספינות של דייגי כרישים סביב האי והביקוש למרק סנפירי כריש במדינות אסייתיות רק גדל. נפרדנו מאי הכרישים בתקווה לשוב ולראותו שוקק חיים ומלא ביצורים הנפלאים האלה גם בעתיד.

אחרי שבוע של צלילות בקוקוס, ההפלגה חזרה יכולה להיות די מדכאת. 30 שעות של הפלגה שבה כל גל מרחיק אותנו מאי של פיראטים, של דינוזאורים (דמיוניים) ושל כרישים, מצלילות נפלאות וחוויות מופלאות. מה שמקל על הפרידה וממתיק אותה זו העובדה, שמול חרטום הספינה שלנו נמצאת קוסטה ריקה, אחת המדינות המרתקות והמגוונות שיצא לי להכיר, ומחכה לנו עוד טיול מלהיב, הפעם בג'ונגלים העבותים.


באי קוקוס ניתן לצלול בשונית בריאה וליהנות ממגוון דגים  (צילום: אמיר גור)

 


אמיר גור
 
אודות הכותב
אמיר גור - מוביל ומדריך טיולי ספארי צלילה ושייט, ומתאים תכניות טיול לקבוצות ולמטיילים עצמאיים. ביולוג ימי בהכשרתו, כתב וצלם תת-ימי, מחבר הספר "מתחת למים - 44 אתרי צלילה בישראל" וכותב בלוג צלילה עתיר תוכן. 

אמיר עונה לשאלותיכם בפורום מומחי תיירות






סטטיסטיקות

0
מגזינים שנשלחו

0
שאלות ותשובות

0
כותבים באתר

0
כתבות באתר