www.goTravel.co.il
הכתבה מעניינת? שלחו אותה בדואר למי שתרצו

הקש בתיבה את רצף האותיות המופיע למטה:



Top 10: עשר גומות החן של גואטמלה
מאת: דניאל גולדנברג 


גואטמלה אינה רק יעד. גואטמלה אינה רק מדינה. גואטמלה היא יקום מקביל. עשיר בצבעים וריחות, באמיתות וסיפורי בדים, סיפורים אנושיים, מנהגים ומסורת, שרחוקים מעולמנו שנות אור. את אלו למדתי להכיר מקרוב במהלך שנים רבות בהן אני מטיילת ומדריכה מטיילים בגואטמלה.


ריכזתי עבורכם כאן לא רק מקומות לביקור, אלא גם חוויות ואירועים מיוחדים, שיתנו הצצה ראשונית ליקום זה. חוויות ואתרים שטיול לגואטמלה לא יהיה שלם בלעדיהם.


יעדים המוזכרים בכתבה זו על מפת גואטמלה  להגדלה לחצו למעלה משמאל


אמריקה הלטינית



 

1- לאן נוסעת התרנגולת?... נסיעה עם המקומיים

כדי להרגיש את הקצב האמיתי של מדינה, רצוי לחיות ולו יום אחד בנעליו של תושב מקומי ממוצע. בהעדר תחבורה ציבורית בגואטמלה, כזו המחברת בין ישובים במקומות מחוץ לבירה, רשת תחבורה אלטרנטיבית התפתחה באופן פרטי, והיא בהחלט שווה נסיעה והתנסות.
 
לרשת התחבורה הזו קוראים לא אחרת מאשר צ'יקן באס (Chicken bus) - אוטובוס בית ספר אמריקאי צהוב, תוצר מובהק של פרברי ארה''ב משנות ה- 50, נמכרים מטעמי התיישנות לאחיותיה הדרומיות של ארצות הברית כבר שנים רבות. כאן, במוסכים מאולתרים, מעוזי ההמצאה והיצירתיות האנושית יש מאין... מצחצחים אותם, מחליפים את חלקי החילוף הישנים, צובעים בכל (בכל!) צבעי הקשת, המותאמים לנוף הססגוני המקומי, ויוצאים לדרך בדרכי עפר. אין לוח זמנים, אין מקומות שמורים, אין כרטיסי נסיעה. יש רק תקווה שהאוטובוס יבוא כשאתה עומד בצידי הדרך המאובקת.
 
מחוץ לאוטובוס, ממש מולכם, נפרש הנוף של הרמה המרכזית של גואטמלה, הרי געש וכפרים זעירים. בתוך האוטובוס מלא התרנגולות, הנוף האנושי מורכב, צבעוני, פתוח אך מסתורי. סקרן לקראתכם לא פחות מסקרנותכם לקראתו.
 
למטיילים בגואטמלה, כאלו שכבר אינם תרמילאים, אני ממליצה לעלות על הצ'יקן באס במרכזים עירוניים. תמורת מחיר צנוע וקצת אומץ, תקבלו את התמורה המלאה והחוויתית.
 
גואטמלה, צ'יקן באס
צ'יקן באס, באמת יש תרנגולות על האוטובוס  (צילום: CC Geoff Gallice)

גואטמלה, צ'יקן באס
למטיילים שאינם תרמילאים, מומלץ לעלות על הצ'יקן באס באחת הערים  (צילום: CC Brian Fagan)
 
 

2- לישון על העץ מעל עמק פנצ'וי - תיירות עם מטרה

גבוה מעל עמק פנצ'וי (Panchoy), בו שוכנת הבירה העתיקה של גואטמלה, אנטיגואה (Antigua), צופה על הרי געש פעילים וכפרים צנועים, חבוי מקום קסום במיוחד.
The Earth Lodge הוא לא בדיוק מלון, לא בית הארחה וגם לא מרכז הומניטארי טיפוסי – הוא הכול יחד. הוא מציע מרחב מרתק למפגש בין תרבותי, עם מטיילים מכל העולם, שבאו לתרום וליהנות. הלינה כאן היא בבתים צנועים אך קסומים, המפוזרים על העצים בחוות מטעי אבוקדו, מול נוף עוצר נשימה. למרגלותינו פרוסה העיר אנטיגואה, מוקפת מרבד של שדות ושלושה הרי געש מתנשאים מעליה.
 
בכל דבר שתעשו – תתרמו. חלק נכבד מכל הכנסה - כוס בירה, קדרת ירקות שורש, רישום לטיול או תשלום ללינה - מופנה לפיתוח תשתיות וחינוך בכפר הסמוך אל האטו (El Hato). בשנים האחרונות, המים הזורמים ברחובות, הכנסייה ההרוסה והיעדר החינוך בעיירה השכוחה, פינו מקום להיגיינה, שעורי ערב למבוגרים ועוד. תמיכה מאסיבית של משאבים ומתנדבים בבית הספר המקומי, גרמה להתפתחות והתקרבות.
כתבה על העיר אנטיגואה
לינה בעיר אנטיגואה וסביבתה
 
גואטמלה, גסט האוז
תצפית על העיר אנטיגואה בעמק, לתרום וליהנות  (צילום: דניאל גולדנברג)
 

 

3- FACE TO FACE - ללמוד ספרדית מהלב
רבים מהמטילים במרכז אמריקה בוחרים להכין את עצמם לרוח היבשת, ולומדים את השפה הספרדית, דווקא כאן בגואטמלה. מי שחושב שמדובר בתהליך ארוך ומייגע, הכולל מחברות, טבלאות ושינון מילים, יכול להניח לפרקטיקות הישנות הללו לנוח על מדפים מאובקים. כאן מלמדים בשיטה מהירה, אישית וישירה, שמשאירה חותם והבנה גם אחרי תקופה קצרה במיוחד. לכל תלמיד מוצמד מורה פרטי, שמבלה איתו את רוב שעות היום, כך שיש לכם לא רק מורה אלא ממש חבר לדרך. כל פעולה שתעשו מכאן ואילך תהיה מלווה בדיאלוג והסבר.
 
שיטה נוספת היא שהייה עם משפחות מארחות. אלו משלימות את החוויה בבישול משותף או עבודה יחד בגינה, תוך לימוד המילים הנוגעות לפעילות ובעיקר היכרות ונגיעה אישית ואמיתית. אל תשכחו - שפה היא תרבות. בין השגיאות והגמגומים, אתם בעיקר לומדים להבין את נשמתה של אמריקה הלטינית.
 
אסכם זאת במילותיו של המורה האישי שלי, אדוארדו, שאמר: "כל שפה היא חיים שלמים - לאדם היו מספר גלגולי חיים בהתאם לשפות הידועות לו". הוא כמובן אמר את זה FACE TO FACE בספרדית.
 
גואטמלה,
שהייה אצל משפחות מארחות, חוויה ולימוד השפה  (צילום: CC David Amsler)





 

4- זריחה בעיר הרוחות - לראות את טיקאל בעיניים אחרות

החלק הצפוני של גואטמלה, מישורי אבן גיר, הוא אחד האזורים המעניינים ביותר בגואטמלה מבחינה היסטורית וארכיאולוגית. אחד מאתרי המורשת העולמית הוא עיר המאיה העתיקה טיקאל (Tikal). פירמידות פולחן המגיעות לגובה של יותר מ- 45 מטר, מרכזי קבורה, כבישים ותעלות מים, הפרוסים בשטח של כ- 550 קמ"ר. למעלה מ- 4000 מבנים חשופים וכאלה שטרם נחשפו.
 
כדי לחוות את טיקאל בדרך מכבדת וראויה למעמדה, רצוי להגיע למקום לבד. רק בשקט מוחלט ידברו אליכם אנשי הדת המקומיים, אלה שהיו כאן ואינם עוד. אני מציעה להגיע לכאן בלילה. באופן רשמי האתר נפתח למבקרים בשעה 6:00 לפנות בוקר, אך ניתן להגיע לפני כן. הדבר מאפשר לכם לחוות את היער המתעורר, פירמידות הפולחן, ארמונות הכוהנים והאצולה, בדרך ייחודית רק לכם.
מי שרואה את הזריחה הורודה של טיקאל, חווה אותה לא רק כאתר תיירותי, אלא כמו שהיא - עיר הרוחות.
 
גואטמלה, טיקאל
זריחה על עיר המאיה העתיקה טיקאל  (צילום: CC Dave Jimison)
 

5- כשתוף אינדיאני וגיטרה ספרדית נפגשים

חוויה המאפשרת לגעת בצלילים עתיקים, במוזיאון ייחודי במינו. למרות שברשותם היו כלי הקשה ונשיפה בסיסיים בלבד, בתרבות המאיה העתיקה למוסיקה היה שמור מקום קדוש. עם הגעתם של הספרדים, במאה ה- 16, כל ביטוי של מקצבי המקור, בגדים מסורתיים, אמונות ושפות, נתפסו כביטויים עוינים, שטניים ומאיימים, שיש להכחידם.
 
בין פולי הקפה המבשילים, בצל עצי הצאלון, בחווה משפחתית פרטית ליד העיר אנטיגואה גואטמלה (Antigua Guatemala), שוכן מרכז מחקר ושימור קטן אך חשוב מאין כמוהו. לאחר שנים של חיפוש, איסוף ומחקר, בשנת 1984 פתח סמואל פרנקו, מנהל המקום, את דלתותיו של המוזיאון לכלי מוסיקה עתיקים Casa K'ojom. כאן, במקום של "הצליל המכיל הכול", שזה הפירוש המילולי של המילה K'ojom - תוכלו להתחקות אחר התפתחות ומיזוג כלי המוסיקה של שני העולמות, על מסורות פולחניות, אמונות וטקסים. כאן ניתן לגעת בתוף בן מאתיים שנה, לנגן בכלי הלאומי מארימבה (Marimba) ולהתנסות בנגינה על לסת אייל. מקום קטן, מפעל חיים של אדם אחד, בו יש צליל אחד שמכיל הכול.
 

סרטון וידאו על מוזיאון המוסיקה באנטיגואה גואטמלה

 

6- חגיגות הפסחא באנטיגואה – למות כדי לחיות מחדש

פירוש המילה אנטיגואה הוא "עתיקה", וזוהי אכן הבירה העתיקה של גואטמלה, השוכנת בעמק העטוף בשלושה הרי געש פעילים. ההיסטוריה של אנטיגואה מלאה במחזוריות של הרס וחורבן אל מול תקווה ותחייה מחדש. העיר במיקומה הנוכחי נבנתה ב- 1543, הגלגול השלישי לניסיון הספרדי לבנות בירה קתולית בעולם החדש. פעם אחר פעם, התפרצות של הר געש, רעידת אדמה או הצפה, הרסו את כנסיותיה של ההגמוניה הספרדית, שטפו את תושביה אל מותם או קברו אותם מתחת לאבנים געשיות. פעם אחר פעם, באיסוף השברים ואמונה עמוקה במחזוריות החיים, תושבי חבל ארץ קסום זה בנו אותה מחדש.
 
אנטיגואה מהווה מרכז דתי חשוב, וחגיגות מרהיבות במיוחד נערכות בה לכבוד חג הפסחא - השבוע הקדוש. אחד ממאפייני החג המיוחדים למקום, הוא בנייתם של שטיחי פולחן עבור התהלוכות הדתיות. רחובותיה של העיר מתמלאים בכסות ססגונית, העשויה מנסורת צבעונית, ממתקים, פרחים, פירות וירקות. לאחר שעות ארוכות של בנייה, קישוט ועשייה משפחתית, רגליים רבות ירמסו את שטיחי הפרחים.
כתבה על חגיגות הפסחא באנטיגואה
 
גואטמלה, אנטיגואה גואטמלה, פסחא
בניית שטיחי פולחן לקראת חגיגות הפסחא באנטיגואה גואטמלה  (צילום: דניאל גולדנברג)

 

7-  מסע ללב כדור הארץ טיפוס על הר געש פעיל

שטחה של גואטמלה הררי ברובו. ברכס המרכזי נמצא הריכוז הגבוה ביבשת של הרי געש פעילים, ויש לה שני אזורי חוף – לים הפסיפי ולים הקאריבי. סביב אנטיגואה פזורים מספר הרי געש, עליהם ניתן לטפס. אבל כדי לראות פעילות געשית של ממש, אני ממליצה להרחיק כשעה וחצי דרומית-מזרחית מאנטיגואה ולטפס להר הגעש פקאיה (Pacaya), המתנשא לגובה 2,552 מטר. עוצמתי וענק ניצב הפקאיה, אחד משרשרת ארוכה של הרי געש בגואטמלה.
 
ילדי הכפרים הסמוכים להר נותנים למטפסים מקלות הליכה מעץ פשוט, ומבקשים תמורתם חמישה קצאל מקומי (0.6 דולר) – כסף קטן לתיירים וארוחה יומית עבורם. הטיפוס קשה ובדיוק ברגע שחשתם זאת, אתם מבחינים בקבוצה גדולה של מגדלי בקר מקומיים הממתינים לכם עם סוסיהם בצידו התלול של השביל. סוסים קטנים אך חזקים, בדיוק כמו בעליהם, יעלו אתכם תוך שעה לפסגת ההר, ואם מזג האוויר יאפשר תמשיכו ברגל עד ללוע אדיר המימדים. דרך נוספת לחזות את עוצמתם של הרי הגעש, היא במסוקים מיוחדים למטרה זו, הטסים מעל הלוע הפעיל ומעניקים זווית ראיה השמורה רק לאלים.
 
גואטמלה, הר הגעש פקאיה
לבה רותחת בהר הגעש פקאיה  (צילום: CC Greg Willis)
 

8- מסר לסבתא שלי - לצפות בעפיפוני הענק ביום המתים

בלילה בין הראשון לשני בנובמבר, העולם הלטיני של אמריקה התיכונה חוגג חג שחורג מתפיסתנו על החיים. הם חוגגים את המוות. בתרבות שלנו מושגי הטומאה והפחד מהמוות גורמים לנו להלם. למקומיים אין דבר טבעי מזה. יום המתים הוא הנקודה היחידה שבה העולמות מתערבבים, החיים מתקיימים במספר מימדים בו זמנית, אין פחד, רק הכרה במעגל חיים שלם ואין סופי.
 
בעיירה סומפנגו (Sumpango), כ- 25 קילומטר צפונית לאנטיגואה, מתקיימת מסורת ששמה יצא בכל העולם. כדי להזמין את רוחות המתים חזרה לבתיהם, אנשי הכפר מכינים במשך שנה שלמה עפיפונים עגולים ענקיים, שחלקם מגיעים לקוטר 13 מטר. הם נושאים מסרים של קשר עם העולם הבא, אהבה וחמלה. השמיים מתמלאים בעפיפונים ענקיים ובהם שמות של משפחות, הצהרות אהבה, סמלים של תרבות המאיה והרבה שקט. בלילה מתאחדות המשפחות מול הקבר לשיחה עם המת, בכי, תפילה וארוחה.
 
גואטמלה, סומפאנגו, יום המתים    גואטמלה, סומפאנגו, יום המתים
גואטמלה, סומפאנגו, יום המתים 
עפיפונים עם מסר למתים בעיירה סומפנגו   (צילום: CC Josué Goge, JoAnn Miller)





 

9- זיכרון כתוב בבד - אריגה עם נשות אגם אטיטלן

גואטמלה נחשבת לאחת המדינות הצבעוניות בעולם, בזכות עבודות האריגה המקומיות. רבים חושבים שזו מסורת פונקציונאלית של לבוש מסורתי, אך מעטים מודעים לכך שזוהי שפה. סמלים תמימים של שמש ופירמידות, מספרים ולוח שנה, הפכו לנשק היחיד של בני המאיה מפני השכחה שגזרו עליהם האדונים הספרדים.
 
בכפר הררי בשם סאן חואן (San Juan La Laguna), על גדות האגם המפורסם ביותר בגואטמלה, אגם אטיטלן (Atitlan), קבוצה מיוחדת של נשים התאחדה לקואופרטיב מייצר ומשמר שכדאי לבקרו.
כאן ניתן ללמוד על ההיסטוריה והשינוי שעברו הסמלים, משמעות שילוב הצבעים, בחירת הבדים והחינוך לסבלנות. כאן מול נופיו המרהיבים של אגם אטיטלן הגעשי, ימכרו לכם חולצות רקומות, צעיפים ומפות שולחן. זכרו - הערך האמיתי שלהם הוא הידיים שהפכו את הבד לזיכרון של עם שלם.
לינה במחוז סולולה – סביב אגם אטיטלן
כתבה על אריגה בגואטמלה
כתבה על הכפרים סביב אגם אטיטלן
 
גואטמלה, אגם אטיטלן
אריגה לפי דוגמאות מסורתיות, לשמר את תרבות המאיה   (צילום: CC David Amsler)
 

10- ביקור בכפר מבודד של קהילת גריפונה השחורה

בעיירה מנותקת שניתן להגיע אליה רק דרך המים, חיה קהילה מרתקת, שמהווה מיעוט אתני בגואטמלה. בני גריפונה (Garifuna) הם צאצאי אפריקאים, שהובאו ליבשת אמריקה כעבדים. אלה מהם שהצליחו לברוח ולשרוד, הקימו קהילות סגורות ומבודדות לאורך החופים הקאריביים של היבשת. הם מדברים בעירוב מיוחד של ספרדית, אנגלית ושפות אפריקאיות מקומיות, ומהווים אי תרבותי השונה מכל סביבתו.
 
העיירה נקראת ליוינגסטון (Livingston) וניתן להגיע אליה דרך המפרץ הקריבי, בקרבת בליז, או דרך שמורת הטבע ריו דולסה (Río Dulce). במקום יחכו לכם פאבים מקומיים, מסיבות חוף ורוחה הגדולה של אפריקה, מהולה בגעגוע וסתגלנות.
כתבה על אגם אטיטלן, ריו דולסה והעיירה ליוינגסטון
 
גואטמלה, ליווינגסטון
בחירת מיס גריפונה בעיירה ליווינגסטון, צאצאי העבדים שהובאו מאפריקה  (צילום: CC Corrado Scropetta)
 

הקסם של גואטמלה

אם הייתי צריכה לסכם את גואטמלה במילה אחת, המילה הזו הייתה – קסם. קסם שנוכח בכל, אמיתי ונטול ציניות, המתווה את דרכו של המקום הזה לאורך ההיסטוריה. קסם ששרד למרות הכיבוש האירופי האלים, הרג תרבותי, מלחמות אזרחים ועוני.
פתיחות וסקרנות הם כל מה שאתם צריכים, כדי להסיר את כסות התעלומה ולהיכנס אליה.

 

מידע נוסף

לינה באנטיגואה – השואת מחירים והזמנות
לינה בגואטמלה – השוואת מחירים והזמנות
 

כתבות נוספות

טיול בגואטמלה עם ילדים
גואטמלה - ארץ פלגי המים
חגיגות הפסחא באנטיגואה
העיר אנטיגואה גואטמלה
אגם אטיטלן – סימפוניה של צבעים
הכפרים סביב אגם אטיטלן





דניאל גולדנברג
 
אודות הכותבת
דניאל גולדנברגאנתרופולוגית במקצועה, המתמחה באזורי לטינו-אמריקה ורוסיה. דוברת ספרדית ורוסית כשפת אם. מדריכה ותיקה שמעבירה סיורי עומק ייחודיים. עובדת עם מספר חברות טיולים גיאוגרפיים, מהמובילות בתחום, ומשמשת יועצת למדינות שבתחום התמחותה בחברת יעדים.
 

לקריאת כתבות נוספות של דניאל








מספר צפיות: 15592
8589