.jpg)
.jpg)
אגם אטיטלן ויעדים בסביבתו
מאת: ברק אפיק
לוע עצום של הר געש עתיק, מלא במים כחולים, בתוכם משתקפים הרי הגעש והעננים העוטפים אותם. סביב לאגם, כמחרוזת פנינים, פזורים כפרים של איכרים אינדיאנים, המגדלים בצל, קפה, ותירס ולובשים בגדים בצבע ורקמה המאפיינים את הכפר שלהם בלבד.
ומלון מומלץ לחופו הצפוני של האגם: מלון אטיטלן ליד העיירה פנחצ'ל
.jpg)
טיול עצמאי לדרום אמריקה לחצו לרשימת היעדים » טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים » טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לפרטים »
חגיגה של צבעים באגם אטיטלן
הדרך משדה התעופה של גואטמלה סיטי הבירה או מאנטיגואה (Antigua) הקולוניאלית נמשכת 147 קילומטרים או כשלוש שעות נסיעה שבסופן תגיעו לשפת האגם. הדרך מתפתלת בין כפרים חקלאיים במישור האלטיפלאנו הגואטמלי בגובה של כ- 1,500 מטר מעל פני הים. אחרי שהרכב טיפס למעבר ההרים לוס אנקוואנטרוס (Los Encuentros) תחלפו על פני העיירה סולולה (Solola) וכאן נכונה לכם ההפתעה הגדולה.
לא לחינם העזו וכינו את אגם אטיטלן "אחד האגמים היפים בעולם" ואת גואטמלה "ארץ הקשת בענן". בגובה 1,562 מטר מעל פני הים, מזג האוויר האביבי והגשמים הפתאומיים הופכים את האגם הכחול כל כך למוקף ברקע ירוק שרק מבליט את צבעו הנהדר. כל זה על רקע שלושה הרי געש נישאים, טולימן (Tolimán), אטיטלן (Atitlán) וסן פדרו (San Pedro), מוקפים תדיר ברעמת עננים בלבן ואפור. לחגיגת הצבעים מתווספת חגיגת הלבוש של המקומיים. לכל כפר יש את סגנון, צבע ואפיון מיוחד משלו. כבר ממרחק תוכלו לזהות את נשות סן אנטוניו פלופו (San Antonio Palopó) עם הסרטים המגולגלים סביב צמתן, או את הכובע המלופף של נשות סנטיאגו אטיטלן (Santiago Atitlán) . הכול בשלל צבעים ורקמות פרחים וציפורים. הרגשה של פסטיבל בכל ימות השנה. כמעט ושכחתי להזכיר את החיוך הקבוע שלא יורד מפניהם של תושבי האגם החביבים, החיים קשים לטעמם אבל עדיין יפים.
פנחצ'ל – המקום של הגרינגוס
כאשר סיימתם להתפעל מהנוף, אתם כבר בפאתי העיירה הגדולה לשפת האגם, זו הנקראת פנחצ'ל ( Panajachel) , או בעגה המקומית "גרינגו-טנאנגו", המקום של הגרינגוס, הזרים. הסיבה לשם הזה היא יופיו של המקום, שגרם לזרים רבים להשתקע כאן ולאחרים לבלות כאן תקופות ארוכות בבטלה נעימה, בין הכפרים השלווים ובין הברים ההזויים של העיירה הנעימה הזו. קפה טוב בבוקר, תבשיל פירות ים או דג צלוי בצהריים, רום צלול ומוזיקה לטינית טובה בערב, מה עוד יכול לבקש לעצמו בן האדם בגן העדן.
פנחצ'ל – המקום של הגרינגוס
אגם אטיטלן הנשקף מהעיירה פנחצ'ל (צילום: CC Ismael Alonso)
צאצאי המאיה
המיתוס של בני שבטי המאיה מספר כי האדם נברא על ידי האלים שלוש פעמים. האלים בראו את האדם בלילה לפני שעלה היום. על פי המיתוס, האלים היו צריכים לברוא את האדם כדי שזה יסגוד להם ויקיים אותם על ידי התפילות, הטקסים והקורבנות שלו. הם חששו כי אם יעלה האור טרם בריאת האדם הם ימותו וייעלמו מן העולם. בפעם הראשונה בראו את האדם מאדמה, מבוץ, כפי שיוצרים את הכלים. אך האדם הזה נמס במים ולכן לא יכול לנוע ובוודאי שלא לעבוד אותם, והאלים השמידו אותו. בפעם השנייה הוחלט לגלף את האדם בעץ, כמו הדוגיות או הפסלים הגדולים. אדם העץ אמנם נע ודיבר אך לא הייתה לו נפש וגם לא מחשבה והוא נע חסר כוון ומטרה בעולם. או אז החליטו האלים לשלוח מבול ולחסל אותו – המים הציפו את האדמה ורק מעטים שהצליחו לשרוד עלו אל העצים וברחו והם הקופים שנמצאים שם עד היום. בפעם השלישית אמרו המכשפים כי יש לברוא את האדם מתירס. וכך נברא האדם מגרעין של תירס ודמו הוא שיכר התירס. אדם זה נברא והחל מקיים את האלים בטקסיו וקורבנותיו המוקדשים לאלים. אז עלה השחר והאלים ניצלו והם באים לעזרת האדם ומקיימים אותו ואת העולם כפי שהוא מקיים אותם.
אגם אטיטלן יושב בתוך לוע עצום (188 ק"מ) של הר געש עתיק, חלק משרשרת הרים החוצה את מרכז אמריקה מצפון מערב לדרום מזרח. כאשר הגיעו לכאן בתחילת המאה ה- 16 הספרדים בראשות פדרו דה אלבראדו (Pedro de Alvarado) ועוזריו האצטקים, הם חיפשו מתכות יקרות. כאשר לא מצאו דבר החלו כובשים כפר אחר כפר על מנת להפוך את המקומיים לעבדים בחוות הספרדיות ובמנזרים שהוקמו בעיר אנטיגואה הסמוכה. התושבים לחמו בעוז והתנגדו לפולש הספרדי, אך עדיפות הסוסים והנשק החם יחד עם הצבא האצטקי המיומן שפעל לצד הספרדים, הכריעו את הכף. רבים נהרגו בחרב, אחרים מתו ממגפות ומחלות אליהן לא הורגלו ונגדם לא חוסנו. הספרדים אסרו את הפולחן העתיק וניפצו פסלים.
תושבי הכפרים המקיפים את אגם אטיטלן הם היום נוצרים, קתולים ברובם, אך ממשיכים עד היום לקיים בטקסיהם העתיקים את אליהם המקורים, אלי המאיה. בכפרים גרים אינדיאנים צאצאי המאיה, צאצאי התרבות העתיקה בת 3,700 שנה, במהלכן עברו סודות הטקסים משמאן לשמאן ומאב לבנו. האזור מחולק לשלושה שבטים שונים הדוברים שפות שונות וחלקם ביחסים עוינים עד כדי אלימות. האינדיאנים חיים בעיקר מחקלאות גידול קפה, תירס, חיטה, בצל, קטניות, עגבניות, פלפלים ופרחים, וכן מדיג באגם.
גידולים חקלאיים על שפת אגם אטיטלן (צילום: CC David St. Martin)
מרכז העולם של האגם
אם הדולר מצוי בכיסכם, צאו מפנחצ'ל והתמקמו במלון אטיטלן, הממוקם מצפון לעיירה על שפת האגם. זהו מבנה דו קומתי מאופיין בעשרות פסלים ושאר חפצי אומנות קולוניאליים המשרים אווירה של המאה ה- 16. החדרים פונים לנוף האגם והרי הגעש והכול מוקף בגן פורח שבמרכזו בריכה, סביבה מטיילים תוכים וטווסים צווחניים. בעלת המקום היא אמריקאית מטקסס שעזבה הכול, נישאה לגואטמלי ומצאה כאן את שלוותה. סמוך למלון נמצאת חוות סן בואנוונטורה (San Buenaventura), חוות קפה עצומה בתוך צמחייה טרופית סבוכה שהפכה לשמורת טבע. במקום מרכז מבקרים, חוות פרפרים, מקלט לציפורים בסכנת הכחדה וגם גן סחלבים.
מי שרוצה להיות קרוב לעניינים יוכל כמובן ללון באחד מעשרות בתי המלון, אכסניות או קמפינג שמציעה העיירה פנחצ'ל. ברחוב הראשי של העיירה תמצאו בתי אוכל, מסעדות, ברים, דיסקוטקים ומעין שוק של חנויות מזכרות לרוב. במורד הרחוב הראשי נמצא הנמל ומכאן תוכלו לשוט לכל אחד מהכפרים סביב האגם. בנמל הקטן גם עשרות מסעדות המציעות דגים ופירות ים בתוספת נוף האגם בחינם. בערבים ובסופי שבוע תוכלו למצוא כאן מקומות בהם מנגנות להקות קטנות מוסיקה לטינית טובה לתוך הלילה. כאן גם תוכלו לשכור קיאק לסיור באגם, אופנוע ואופניים לטיול בין הכפרים ורכב, אם חשקה נפשכם לנסוע לשוק המפורסם של צ'יצ'יקסטננגו ( Chichicastenango, ראה פירוט בסוף הכתבה), או לרדת לתפוס ראש בחוף האוקיינוס השקט, מרחק כשעה נסיעה מהאגם. כאן תוכל למצוא שירותי אינטרנט ודואר, להחליף כסף, לשנות כרטיסי טיסה ואף ללמוד בבית ספר לספרדית. בהחלט מרכז העולם של אגם אטיטלן.
אפשרויות לינה נוספות בעיירה פנחצ'ל
אפשרויות לינה נוספות בעיירה פנחצ'ל
מלון אטיטלן ממוקם מצפון לעיירה פנחצ'ל, עם
לראות את ישו בחצאית
בכפרים המיוחדים סביב האגם ניתן לבקר בנסיעה ברכב, בהליכה ברגל או בשייט ספינה על האגם. הכפר סנטה קתרינה פלופו ( Santa Catarina Palopó) נמצא בהמשך הכביש, לא יותר מארבעה ק"מ מפנחצ'ל. בכפר תמצאו נשים אורגות צעיפים ו-"וויפיל" ,(Huipil) מעין אריג רקום הנלבש על גבי הבגדים כמו פונצ'ו ומאפיין בצבעיו ובדוגמאות שלו את הכפר ממנו מגיע הלובש. ב סן אנטוניו פלופו ( San Antonio Palopó) ריח הבצל מורגש עם ההגעה. אם חשבתם שזהו רק משב רוח המגיע ממישהו שחלף עם בצל, התבדיתם. כל הכפר הזה מגדל בצל בטרסות מעל האגם. בין הבתים וסביב הכפר לא תראו אלא עלי בצל מבצבצים ונותנים לכל אווירה של סלט ירקות דחוס.
הגברים המקומיים בחרו לאוורר עצמם ולובשים חצאית שחורה עם פסים ונראים מאוד מרוצים מכך. הנשים מגלגלות צמתן סביב הראש וקושרות אותה עם חוטים צבעוניים רקומים. הנשים כאן מתמחות באריגת צעיפים ומטפחות בצבעים מדליקים ומשווקות אותם במרץ רב לכל גרינגו מזדמן. בחלקו הגבוה של הכפר נמצאת כנסייה יפה מהמאה ה- 17 בה אפשר לראות פסל של ישו הלבוש כבני הכפר בחצאית המפורסמת. זהו גם מיקום נפלא לתצפית על האגם והרי הגעש ולקניית מטפחות מהנשים שטמנו לכם מארב ביציאה מהכנסייה. סן לוקאס טולימן (San Lucas Tolimán) הוא המקום הנכון לחלץ את העצמות ולצאת לטיפוס חוויתי על הרי הגעש אטיטלן (3,535 מ') ו טולימן (3,158 מ'). במקום גם בתי מלון פשוטים בהם אפשר להתאכסן לאחר הטיפוס.
ברכת האל משימון
סנטיאגו אטיטלן ( Santiago Atitlán) הוא ללא ספק הכפר המעניין ביותר סביב האגם. כנסייה עתיקה משנת 1547, האריגים המיוחדים, הכובעים המגולגלים של התושבים, השוק העשיר, ההיסטוריה של כפר שלא היה מוכן ליפול בידי הספרדים, ובעיקר הצבעים והריחות של "משהו אחר". בסנטיאגו אטיטלן נמצא אחד ממקומות הפולחן או העלייה לרגל המעניינים של גואטמלה. הפלגה של כשעה מפנחצ'ל מביאה אותנו לנמל הקטן של סנטיאגו. עשרות ילדים מציעים לכתוב את שמכם על עט או למכור לכם אריגים ומזכרות. בקשו מאחד הילדים להוביל אתכם לביתו של משימון או סן סימון. על פי פרופ' נחום מגד זהו פולחן אלילי המושאל מהתרבות האפריקאית, בעקבות מנהלי העבודה האפריקאים שהובאו לחוות ורדו בחוזק יד במקומיים.
בתוך חדר צר של משפחה מקומית תמצאו את מקדש הפולחן למלך השמאנים, האל משימון. זהו פסל עץ בגובה של כתשעים סנטימטר, לבוש חליפה מהודרת וחובש מגבעת מקומית לבנה ועל צווארו נופלים סרטים צבעוניים רבים. משני צידיו יושבים גברי המשפחה המשמשים ככוהנים ושמשים. כדי לקבל את ברכתו של משימון יש לרכוש בחנות הסמוכה נרות בגדלים וצבעים שונים, הכל לפי הצורך וסוג הברכה. כדי לעשות לו מצב רוח טוב מומלץ להוסיף גם איזו חבילת סיגריות ולמה לא כבר גם בקבוק רום קטן, שיהיה. קטורת כמובן היא מוצר בסיסי והעשן לא חדל להקיף את המשימון לרגע. אחרי שהתפאורה מוכנה יושיב אתכם הכוהן מול משימון, וכך בנענעו את כלי הקטורת לכל הכיוונים, בדיוק כמו הכומר הקתולי בכנסייה, יחל המונולוג. הכוהן יוכיח את משימון, יבקש ממנו עזרה והתייחסות ולעיתים אף יצעק עליו בכעס רב: "איך אתה לא עוזר לו? הוא הגיע ממקום כה רחוק, מאדמת ירושלים, טס במטוס, נסע באוטובוס ובסירה, תראה איזה מאמץ, אתה חייב לעזור לו!". אחרי כזו ברכה מובטח לכם המשך טיול בטוח ורגוע, עם משימון אף אחד לא מתעסק פה באזור.
פולחן האל משימון בסנטיאגו אטיטלן (צילום: CC richie rocket)
טיול עצמאי לדרום אמריקה לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לפרטים »
פולחן האל משימון בסנטיאגו אטיטלן (צילום: CC richie rocket)
טיול עצמאי לדרום אמריקה לחצו לרשימת היעדים » טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים » טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לפרטים »
ההיפים של גואטמלה
לכפר סן פדרו לה לגונה ( San Pedro La Laguna) תגיעו כשתרצו קצת שלווה ו"התבוננות פנימית". כאן תוכלו לנפוש בקמפינג או בבקתות חביבות עם כל הנוחות ולבלות בעשרות הברים והמסעדות של הכפר. שיעורי יוגה ומדיטציה, מסאז'ים ושחרורים, כל זה על רקע האגם הכחול וההרים הירוקים. גם כאן יש קהילת זרים מכובדת, קבועה ומזדמנת וכפי שהבנתם כבר זו קהילה מהסוג הדרווישי, מוצ'ילרי, או כפי שמכנים אותם כאן עדיין: "היפי". בסן פדרו תוכלו לשכור אופניים או סוסים כדי לצאת לטיולים בסביבה, כמו למשל לעלות לכפר סנטה מריה ויסיטאסיון (Santa María Visitación), משם נשקפים נופים מופלאים. מסן פדרו גם אפשר לצאת לטיפוס על הר הגעש בשם זה (3,020 מ'), ואחר כך גם לקבל לגיטימציה לכמה ימי מנוחה לשחרור השרירים התפוסים.
בצד הצפון-מערבי של האגם ישנה צפיפות כפרים יחסית וכולם נקראים על שם קדושים נוצריים. בסן חואן (San Juan) תוכלו למצוא דמות נוספת של משימון, בן דוד של המקור מסנטיאגו. בסן פאבלו (San Pablo) אפשר לרכוש ערסלים המיוצרים במקום מסיב טבעי, ובסן מרקוס (San Marcos) תמצאו מרכז יוגה המקיים סדנאות ושיעורים. המשך הקפת האגם יביא אתכם חזרה לנקודת היציאה ומקום התאוששות מצוין – העיירה פנחצ'ל.
הכפרים סן פדרו וסן חואן על שפת אגם אטיטלן (צילום: CC Rachel Zurer)
הצעות לסיור בכפרים ובשווקים של אזור אטיטלן
אזור אטיטלן גדוש בשווקים עליזים וצבעוניים. אריגים, ערסלים, מסכות, פסלים, עגבניות ובצלים, קטורות ופרחים לפולחן, טורטיות, מלונים, אננס ואבטיחים. גם כמה תרנגולות וחזירים.
סולולה (Solola) – שוק כפרי חקלאי בימים שלישי ושישי. העיירה סולולה הסמוכה לפנחצ'ל היא עיר המחוז החקלאית. בימי שלישי ושישי נאספים לכיכר העיר חקלאים וסוחרים מכל כפרי הסביבה ובאים להציע את מרכולתם בשוק בכפרי הגדול בסביבה. אווירת חג והפנינג מקומי מורגשים באוויר בסיסמאות השוק. מעגלים מעגלים הם נקבצים סביב מוכרי תרופות הפלא וחידושי הטכנולוגיה של קילוף תפוח האדמה. דוכני רולטה ושולחנות מזון מגרים. כאן לא תמצאו מזכרות או מוצרים לתייר. נעליים, כלי עבודה וירקות, קמח דגים וסבונים, אלה המוצרים של השוק המקומי הזה. חברות טיולים היו מכנות אותו שוק אותנטי ולא תיירותי, משאת נפשו של כל תייר מערבי חובב צילום.
הכפרים סן פדרו וסן חואן על שפת אגם אטיטלן (צילום: CC Rachel Zurer)
המלצות ספרות
המיתולוגיה האינדיאנית של מרכז אמריקה / נחום מגד
משערי תקווה לשערי אימה – מאגיה וכישוף בדרום ומרכז אמריקה / נחום מגד
כל ספריו של מיגל אנחל אסתוריאס
מידע נוסף
בתי מלון בגואטמלה סיטי
בתי מלון סביב אגם אטיטלן
בתי מלון בעיר אנטיגואה גואטמלה
מתי לטייל בגואטמלה ומרכז אמריקה?
כתבות נוספות על גואטמלה
כתבות נוספות על גואטמלה
 |
אודות הכותב
ברק אפיק, הקים את חברת 'ברק אפיק טיולים', שהתמזגה עם החברה הגיאוגרפית. מלמד באוניברסיטה העברית דתות וטקסים של האינדיאנים באמריקה. כותב דוקטורט על פולחנים דתיים אינדיאניים ואת הספר "בני השמש", אודות תרבות האינקה בפרו.
|
