יעדי טיול בדרום מוראביה - נופי הטבע והכפר
מאת: כרמית וייס
הביקור בכפרים הקטנים של דרום מוראביה הוא חגיגה עבורי. בשלמות מרגיעה משתלבים גווני האדום של גגות הרעפים, עם גווני הירוק העוטר את גבעות אבן הגיר הבהירה, מעל מישור זרוע אגמי תכלת. לאחר מספר ימי טיול "עירוניים", אני חוגגת כאן עם המצלמה, האוויר הנקי והפירות הרבים שנפלו לקרקע ומחכים ליד גואלת.
יעדי טיול בכתבה: העיר מיקולוב (A), הכפר דולני וסטוניצה (B), טירת לדניצה (C), הכפר ואלטיצה (E),
הערים הגדולות אותן ניתן לשלב במסלול: ברנו (E), וינה (F), ברטיסלבה (G),
ומלון מקסים בעיר מיקולוב: מלון וולנס וולאריק
העיר מיקולוב - עצירת חובה "על הדרך"
הנוסע על הכביש הראשי המקשר את וינה עם ברנו ( Brno ) ופראג, לא יכול שלא להבחין בעיר העתיקה ובטירה שבמרכזה, המתנשאות בראש גבעה השולטת על הדרך. אין זה ממנהגי להמליץ על "נקודות חובה", אך העיר מיקולוב ( Mikulov ) בהחלט נופלת תחת הגדרה זו. ציר נסיעה ראשי, עיר עתיקה קומפקטית, טירה ממנה נשקף נוף מרהיב, רובע יהודי שחלקים ממנו שרדו, כל אלה גרמו לי לחרוג ממנהגי.
מיקולוב היא עיר קטנה (7,600 תושבים), השוכנת בדרום מוראביה, לא הרחק מהגבול האוסטרי, 80 ק"מ צפונית לוינה ו- 50 ק"מ דרומית לברנו. בשנת 1249 העניק מלך בוהמיה אוטוקאר השני ( Ottokar II ), את העיר והטירה למשפחת ליכטנשטיין ( Liechtenstein ) האוסטרית (כן, כן, ההיא מהנסיכות הזעירה). בשנת 1575 הועברה העיר לידי משפחת האצולה האוסטרית-גרמנית דיטריכשטיין ( Dietrichstein ), האחראית למראה הנוכחי של הטירה, לאחר שזו נשרפה בשנת 1719.
עד מלחמת העולם השנייה היו רוב תושבי העיר ממוצא גרמני, אך אלו נאלצו לעזוב עם סיום המלחמה. בעיר מספר כנסיות, אך בולטת במיוחד קפלת סנט סבסטיאן ( St. Sebastian ), הניצבת על הגבעה הקדושה ( Svatý Kopeček ) שממזרח לעיר. אל הקפלה מוביל מסלול צליינות, שלאורכו היו בעבר 14 קפלות, שרק חלקן שרדו . גם למי שעלייה לרגל לאתרים נוצרים אינה בראש מעייניו, המסלול מומלץ כטיול קל עם תצפיות לנוף.
בתי מלון בעיר מיקולוב וסביבתה
הטירה של מיקולוב, חולשת על העיר ומזמנת תצפית נפלאה (צילום: RomanBabakin)
טבע, יין ופולקלור בחגיגה מקומית
העיר מיקולוב שוכנת בשולי אזור גבעות אבן גיר, הכולל את אזור הקארסט של מוראביה – מורבסקי קראס (Moravský kras ), שהוא יעד פופולרי לחובבי טבע. העיר היא יעד תיירותי חשוב, גם בשל מיקומה בלב אזור גידול גפנים, הנהנות מהטמפרטורות החמות ביותר בצ'כיה כולה. ייצור יין הוא מסורת ארוכת שנים באזור, ויקבים רבים מציעים ביקור, טעימות וקנייה משתלמת של יינות איכותיים.
בשעות הערב, בעוד אנו יושבים בכיכר המרכזית הנעימה של מיקולוב, על כוס יין מקומי, נשמעים קולות שירה מהבניין שמעלינו. לאחר זמן מופיעה חבורת צעירים, תלבושות מסורתיות בידיהם. סקרנותנו מתעוררת ואנו ניגשים לשאול לפשר העניין. מסתבר שזוהי להקת הפולקלור המקומית של מיקולוב והאזור, ומחר הם מופיעים בכפר סמוך. כמובן שלמחרת אנו מתייצבים בכפר, והופכים להיות האטרקציה בחגיגה שכל כולה על טהרת המקומיים.
רקדני להקת הפולקלור של מיקולוב בחגיגה מקומית (צילום: כרמית וייס)
שוב אני נוכחת עד כמה אני מתחברת לאופי המקומי – פשטות, שלווה, עדינות, ענווה ואפילו תום – שובים את לבי. בעמדי על המדרגות לצלם, אני מפריעה מעט לרקדנים, אך לבד מחיוך לא אקבל כל הערה. בראשי עוברות מחשבות, מה היה קורה לו הייתי במקום אחר.
אם אתם באזור, כדאי להתעדכן ואולי תזכו גם אתם להופעה שכזו. אם לא, הנה דוגמא.
רקדני להקת הפולקלור של מיקולוב בפעולה
בית כנסת אחד וארבעת אלפים מצבות
יהודים הגיעו למיקולוב, שנקראה אז בגרמנית וביידיש: ניקוֹלשבורג ( Nikolsburg ), במאה ה-15, לאחר גירושם מוינה ואוסטריה תחתית. עד המאה ה-19 התפתחה בעיר הקהילה הגדולה ביותר בדרום מוראביה, שהגיעה בשיאה ל- 3,500 איש. בתי הרובע היהודי (לשעבר) פזורים למרגלות הטירה, סביב רחוב הוסובה ( Husova ). אחד מהם הוא בית הכנסת, היחיד שנותר מתוך מספר בתי כנסת בעיר (סגור לשיפוצים עד 2013).
בתי הרובע היהודי של מיקולוב, כיום אין קהילה יהודית במקום (צילום: כרמית וייס)
לסיור בבית הקברות היהודי של מיקולוב שותפים לנו שני זוגות. זוג הולנדי מבוגר מגלה סקרנות והתמצאות, ובמהרה אני מגלה שהבעל מוצאו ממשפחה יהודית. זוג צ'כי צעיר, שעל ידיו של הגבר קעקועים כבדים, הוא חידה עבורי. לאורך כל הסיור הם קשובים ומתעניינים. הם אינם יהודים, זה המעט שאני יודעת. מורשת יהודית, כך נראה, היא מקור עניין לרבים, ולא ליהודים בלבד.
בבית הקברות היהודי, ששטחו 20 דונם, פזורות 4,000 מצבות אבן. למרות גודלו נאלצו לקבור בו גם בשכבות. בגבעת הרבנים קבורים רבני הקהילה, שאבנים קטנות ופתקים מעידים שיש מי שמבקר את קבריהם. בבית הלוויות תצוגה של חפצים יהודיים, עם הסבר בצ'כית, גרמנית ואנגלית,, וממנו יוצאים הסיורים המודרכים.
אוכל יהודי לא כשר
רוב יהודי מיקולוב לא שרדו את השואה, ומאז אין קהילה יהודית בעיר. על שימור אתרי המורשת היהודית אחראית "אגודת חברי התרבות היהודית" במיקולוב, שחבריה אינם יהודים, בשיתוף הקהילה היהודית של ברנו.
אם תרצו להיזכר באוכל היהודי מבית סבתא (האשכנזיה), אתם מוזמנים להיכנס למסעדה (הלא כשרה) - מסעדת הגולם של מלון הבוטיק Boutique Hotel Tanzberg, ברחוב Husova מספר 8. בבית זה, ששימש בעבר מושב הרבנות של העיר, שימש כאב בית הדין בשנים 1553-1573, יהודה ליווא בן בצלאל, המוכר בכינוי מהר"ל (מורנו הגדול רבי ליווא). כיום שייך המלון לאיש עסקים יהודי עשיר.
בכניסה לוכדות את עיניי תמונות מבית הקברות היהודי בעיר, ובתפריט מספר מאכלים מוכרים, כמו לטקס, קוגל, צימס, עוגת דבש וגם טשולנט עם ברווז...
גגות בתי הרובע היהודי של מיקולוב, למרגלות הטירה (צילום: כרמית וייס)
מלון מומלץ בעיר מיקולוב
מלון וולנס וולאריק (Wellness Hotel Volarik) ממוקם במרכז מיקולוב, במרחק הליכה קצר מהכיכר המרכזית ושאר אתרי העיר המעניינים. הוא מציע גן יפהפה עם בריכה טבעית, בריכה מחוממת בקומת הגג, ממנה נשקף נוף יפהפה, ספא עם טיפולי בריאות ויופי, מסעדה, בר וחניה צמודה.
סליבוביץ על גדות האגם
ממיקולב אנו יוצאים בנסיעה קצרה צפונה, לעבר אזור פאלבה (Pálava ), שהוכרז אזור נוף מוגן ושמורה ביוספרית בחסות אונסק"ו. האזור נמצא מדרום לשלושה אגמים מלאכותיים – מאגרי נובה מליני (Nové Mlýny ). האגמים נוצרו בעקבות סכר שהוקם על נהר דייה (Dyje , בגרמנית: Thaya ), בשנות השמונים של המאה ה-20, במטרה לשלוט בהצפות הרבות שאירעו באזור. בעקבות בניית הסכר שקעו תחת המים שדות, יערות וגם כפר אחד, שאת צריח הכנסייה שלו ניתן לראות במרכזו של האגם האמצעי. אגם זה הוא כיום שמורת טבע לציפורים.
לא הרחק מכאן נשפך נהר דייה אל נהר מוראבה (Morava ), שמשמו נגזר השם מוראביה, והוא מסמן כאן בדרום את הגבול עם סלובקיה. בשני הנהרות ניתן לצאת לשייט רגוע.
כתבה על הקהילות הנעלמות של נהר מוראבה (סלובקיה)
על הגדה הדרומית של האגם המזרחי, שוכן הכפר דולני וסטוניצה (Dolní Věstonice ), שבין בתיו גם מספר מרתפי יין, פנסיונים קטנים וגם קמפינג צנוע. מעט מעליו פזורים על צלע הגבעה בתיו של הכפר התאום – הורני וסטוניצה (Horní Věstonice ). בוודאי ניחשתם: דולני = תחתון, הורני = עליון (לא, לא חרמן...).
גבעות אבן הגיר הן תפאורה נפלאה לחגיגה כפרית - כרמים עמוסי אשכולות ועצי פרי שממש קורסים תחת כמויות הפרי. לאחר היסוס קל, אנו טועמים מהפירות שעל הקרקע, שכנראה איש כבר לא יאסוף.
בנוסף ליין המיוצר כאן, ידוע האזור גם בכמויות גדולות של סליבוביץ' המיוצרות בו, מהשזיפים שמגדלים כאן. הסליבוביץ' הוא בצ'כיה משקה לאומי, לצד הבירה הצ'כית, כמובן.
בתי הכפר הורני וסטוניצה, מעל האגם המלאכותי שבמרכזו הכנסייה (צילום: כרמית וייס)
טירות הגן של אירופה
דרומית-מזרחית למיקולוב אזור תיירותי נוסף, אזור לדניצה-ואלטיצה (Lednice–Valtice ), שהוכרז אף הוא אזור לשימור על ידי אונסק"ו. האזור נשלט בעבר על ידי משפחת ליכטנשטיין, שהשקיעה כאן רבות בבנייה. בזכות היותו האזור החם ביותר ב צ'כיה, החקלאות כאן משגשגת, ולא אחת הוא מכונה "הגן של אירופה". שתי טירות גדולות הן האטרקציה העיקרית באזור, שרוב המבקרים בו הם תיירים צ'כים.
טירה בסגנון בארוק – טירת ואלטיצה (Valtice ), נמצאת לצד עיירה קטנה באותו שם. הטירה נבנתה במאה ה-18 עבור נסיך ליכטנשטיין. בית ליכטנשטיין איבד את שליטתו באזור עם אובדן ההגנה של בית הבסבורג והקמת צ'כוסלובקיה (1918), והטירה הולאמה בימי השלטון הקומוניסטי שלאחר מלחמת העולם השנייה. לטירה גן אנגלי שניתן לטייל בו אם זמנכם בידכם, והיא מחוברת בשדרה מוקפת עצים לטירה מרשימה ממנה – טירת לדניצה.
הכיכר המרכזית בכפר ואלטיצה, טירה עם גנים בסגנון אנגלי (צילום: כרמית וייס)
טירת ואלטיצה, אחת מטירות רבות בדרום מוראביה (צילום: כרמית וייס)
הטירה (או אולי נכון יותר להגדירה – ארמון) המרשימה יותר בין השתיים היא טירת לדניצה (Lednice ), השוכנת גם היא לצד עיירה באותו שם. היא היתה רכוש משפחת ליכטנשטיין החל מהמאה ה-13. במאה ה-19 קיבלה את צביונה הנוכחי, עת שופצה והפכה מעון הקיץ של נסיך ליכטנשטיין, שהחליט שוינה אינה מספיק טובה עבורו בימי הקיץ. הטירה מוקפת גנים מרשימים ומטופחים, המשתרעים על שטח נרחב. הכניסה לגני הטירה היא בחינם, אך הביקור בתוך המבנים, כולל ביקור בחממה, הוא רק בסיורים מודרכים (צ'כית ואנגלית) ובתשלום.
כדאי להקדיש שעה לפחות לטיול נינוח בגני הטירה המטופחים, יחד עם המוני המבקרים במקום. אפשר לשוט בנהר או סתם להאכיל ברווזים באגם. בעוד אני משוטטת בין שבילי הגן, אני מבחינה בחתונה צנועה, באחד מהגנים הצדדיים. בהחלט מקום עם "סטייל" להתחתן בו. כשהמשפחה מתייצבת לצילום קבוצתי, אני נעמדת ליד הצלם (לא לפני שביקשתי רשות), וזו התוצאה.
טירת לדניצה, להתחתן כמו נסיכי ליכטנשטיין (צילום: כרמית וייס)
מידע נוסף
כתבות נוספות על דרום צ'כיה
צ'סקי קרומלוב – הפתעה על נהר ולטאבה
צ'סקה בודיוביצה - בירת דרום בוהמיה
טשביץ' – מורשת עולמית ברובע היהודי
ברנו – בירת מוראביה
בתי מלון בעיר מיקולוב וסביבתה
בית כנסת אחד וארבעת אלפים מצבות
יהודים הגיעו למיקולוב, שנקראה אז בגרמנית וביידיש: ניקוֹלשבורג ( Nikolsburg ), במאה ה-15, לאחר גירושם מוינה ואוסטריה תחתית. עד המאה ה-19 התפתחה בעיר הקהילה הגדולה ביותר בדרום מוראביה, שהגיעה בשיאה ל- 3,500 איש. בתי הרובע היהודי (לשעבר) פזורים למרגלות הטירה, סביב רחוב הוסובה ( Husova ). אחד מהם הוא בית הכנסת, היחיד שנותר מתוך מספר בתי כנסת בעיר (סגור לשיפוצים עד 2013).
בתי הרובע היהודי של מיקולוב, כיום אין קהילה יהודית במקום (צילום: כרמית וייס)
לסיור בבית הקברות היהודי של מיקולוב שותפים לנו שני זוגות. זוג הולנדי מבוגר מגלה סקרנות והתמצאות, ובמהרה אני מגלה שהבעל מוצאו ממשפחה יהודית. זוג צ'כי צעיר, שעל ידיו של הגבר קעקועים כבדים, הוא חידה עבורי. לאורך כל הסיור הם קשובים ומתעניינים. הם אינם יהודים, זה המעט שאני יודעת. מורשת יהודית, כך נראה, היא מקור עניין לרבים, ולא ליהודים בלבד.
בבית הקברות היהודי, ששטחו 20 דונם, פזורות 4,000 מצבות אבן. למרות גודלו נאלצו לקבור בו גם בשכבות. בגבעת הרבנים קבורים רבני הקהילה, שאבנים קטנות ופתקים מעידים שיש מי שמבקר את קבריהם. בבית הלוויות תצוגה של חפצים יהודיים, עם הסבר בצ'כית, גרמנית ואנגלית,, וממנו יוצאים הסיורים המודרכים.
אוכל יהודי לא כשר
רוב יהודי מיקולוב לא שרדו את השואה, ומאז אין קהילה יהודית בעיר. על שימור אתרי המורשת היהודית אחראית "אגודת חברי התרבות היהודית" במיקולוב, שחבריה אינם יהודים, בשיתוף הקהילה היהודית של ברנו.
אם תרצו להיזכר באוכל היהודי מבית סבתא (האשכנזיה), אתם מוזמנים להיכנס למסעדה (הלא כשרה) - מסעדת הגולם של מלון הבוטיק Boutique Hotel Tanzberg, ברחוב Husova מספר 8. בבית זה, ששימש בעבר מושב הרבנות של העיר, שימש כאב בית הדין בשנים 1553-1573, יהודה ליווא בן בצלאל, המוכר בכינוי מהר"ל (מורנו הגדול רבי ליווא). כיום שייך המלון לאיש עסקים יהודי עשיר.
בכניסה לוכדות את עיניי תמונות מבית הקברות היהודי בעיר, ובתפריט מספר מאכלים מוכרים, כמו לטקס, קוגל, צימס, עוגת דבש וגם טשולנט עם ברווז...
גגות בתי הרובע היהודי של מיקולוב, למרגלות הטירה (צילום: כרמית וייס)
מלון מומלץ בעיר מיקולוב
מלון וולנס וולאריק (Wellness Hotel Volarik) ממוקם במרכז מיקולוב, במרחק הליכה קצר מהכיכר המרכזית ושאר אתרי העיר המעניינים. הוא מציע גן יפהפה עם בריכה טבעית, בריכה מחוממת בקומת הגג, ממנה נשקף נוף יפהפה, ספא עם טיפולי בריאות ויופי, מסעדה, בר וחניה צמודה.
סליבוביץ על גדות האגם
ממיקולב אנו יוצאים בנסיעה קצרה צפונה, לעבר אזור פאלבה (Pálava ), שהוכרז אזור נוף מוגן ושמורה ביוספרית בחסות אונסק"ו. האזור נמצא מדרום לשלושה אגמים מלאכותיים – מאגרי נובה מליני (Nové Mlýny ). האגמים נוצרו בעקבות סכר שהוקם על נהר דייה (Dyje , בגרמנית: Thaya ), בשנות השמונים של המאה ה-20, במטרה לשלוט בהצפות הרבות שאירעו באזור. בעקבות בניית הסכר שקעו תחת המים שדות, יערות וגם כפר אחד, שאת צריח הכנסייה שלו ניתן לראות במרכזו של האגם האמצעי. אגם זה הוא כיום שמורת טבע לציפורים.
לא הרחק מכאן נשפך נהר דייה אל נהר מוראבה (Morava ), שמשמו נגזר השם מוראביה, והוא מסמן כאן בדרום את הגבול עם סלובקיה. בשני הנהרות ניתן לצאת לשייט רגוע.
כתבה על הקהילות הנעלמות של נהר מוראבה (סלובקיה)
על הגדה הדרומית של האגם המזרחי, שוכן הכפר דולני וסטוניצה (Dolní Věstonice ), שבין בתיו גם מספר מרתפי יין, פנסיונים קטנים וגם קמפינג צנוע. מעט מעליו פזורים על צלע הגבעה בתיו של הכפר התאום – הורני וסטוניצה (Horní Věstonice ). בוודאי ניחשתם: דולני = תחתון, הורני = עליון (לא, לא חרמן...).
גבעות אבן הגיר הן תפאורה נפלאה לחגיגה כפרית - כרמים עמוסי אשכולות ועצי פרי שממש קורסים תחת כמויות הפרי. לאחר היסוס קל, אנו טועמים מהפירות שעל הקרקע, שכנראה איש כבר לא יאסוף.
בנוסף ליין המיוצר כאן, ידוע האזור גם בכמויות גדולות של סליבוביץ' המיוצרות בו, מהשזיפים שמגדלים כאן. הסליבוביץ' הוא בצ'כיה משקה לאומי, לצד הבירה הצ'כית, כמובן.
בתי הכפר הורני וסטוניצה, מעל האגם המלאכותי שבמרכזו הכנסייה (צילום: כרמית וייס)
טירות הגן של אירופה
דרומית-מזרחית למיקולוב אזור תיירותי נוסף, אזור לדניצה-ואלטיצה (Lednice–Valtice ), שהוכרז אף הוא אזור לשימור על ידי אונסק"ו. האזור נשלט בעבר על ידי משפחת ליכטנשטיין, שהשקיעה כאן רבות בבנייה. בזכות היותו האזור החם ביותר ב צ'כיה, החקלאות כאן משגשגת, ולא אחת הוא מכונה "הגן של אירופה". שתי טירות גדולות הן האטרקציה העיקרית באזור, שרוב המבקרים בו הם תיירים צ'כים.
טירה בסגנון בארוק – טירת ואלטיצה (Valtice ), נמצאת לצד עיירה קטנה באותו שם. הטירה נבנתה במאה ה-18 עבור נסיך ליכטנשטיין. בית ליכטנשטיין איבד את שליטתו באזור עם אובדן ההגנה של בית הבסבורג והקמת צ'כוסלובקיה (1918), והטירה הולאמה בימי השלטון הקומוניסטי שלאחר מלחמת העולם השנייה. לטירה גן אנגלי שניתן לטייל בו אם זמנכם בידכם, והיא מחוברת בשדרה מוקפת עצים לטירה מרשימה ממנה – טירת לדניצה.
הכיכר המרכזית בכפר ואלטיצה, טירה עם גנים בסגנון אנגלי (צילום: כרמית וייס)
טירת ואלטיצה, אחת מטירות רבות בדרום מוראביה (צילום: כרמית וייס)
הטירה (או אולי נכון יותר להגדירה – ארמון) המרשימה יותר בין השתיים היא טירת לדניצה (Lednice ), השוכנת גם היא לצד עיירה באותו שם. היא היתה רכוש משפחת ליכטנשטיין החל מהמאה ה-13. במאה ה-19 קיבלה את צביונה הנוכחי, עת שופצה והפכה מעון הקיץ של נסיך ליכטנשטיין, שהחליט שוינה אינה מספיק טובה עבורו בימי הקיץ. הטירה מוקפת גנים מרשימים ומטופחים, המשתרעים על שטח נרחב. הכניסה לגני הטירה היא בחינם, אך הביקור בתוך המבנים, כולל ביקור בחממה, הוא רק בסיורים מודרכים (צ'כית ואנגלית) ובתשלום.
כדאי להקדיש שעה לפחות לטיול נינוח בגני הטירה המטופחים, יחד עם המוני המבקרים במקום. אפשר לשוט בנהר או סתם להאכיל ברווזים באגם. בעוד אני משוטטת בין שבילי הגן, אני מבחינה בחתונה צנועה, באחד מהגנים הצדדיים. בהחלט מקום עם "סטייל" להתחתן בו. כשהמשפחה מתייצבת לצילום קבוצתי, אני נעמדת ליד הצלם (לא לפני שביקשתי רשות), וזו התוצאה.
טירת לדניצה, להתחתן כמו נסיכי ליכטנשטיין (צילום: כרמית וייס)
מידע נוסף
כתבות נוספות על דרום צ'כיה
צ'סקי קרומלוב – הפתעה על נהר ולטאבה
צ'סקה בודיוביצה - בירת דרום בוהמיה
טשביץ' – מורשת עולמית ברובע היהודי
ברנו – בירת מוראביה
מלון מומלץ בעיר מיקולוב
מלון וולנס וולאריק (Wellness Hotel Volarik) ממוקם במרכז מיקולוב, במרחק הליכה קצר מהכיכר המרכזית ושאר אתרי העיר המעניינים. הוא מציע גן יפהפה עם בריכה טבעית, בריכה מחוממת בקומת הגג, ממנה נשקף נוף יפהפה, ספא עם טיפולי בריאות ויופי, מסעדה, בר וחניה צמודה.
סליבוביץ על גדות האגם
ממיקולב אנו יוצאים בנסיעה קצרה צפונה, לעבר אזור פאלבה (Pálava ), שהוכרז אזור נוף מוגן ושמורה ביוספרית בחסות אונסק"ו. האזור נמצא מדרום לשלושה אגמים מלאכותיים – מאגרי נובה מליני (Nové Mlýny ). האגמים נוצרו בעקבות סכר שהוקם על נהר דייה (Dyje , בגרמנית: Thaya ), בשנות השמונים של המאה ה-20, במטרה לשלוט בהצפות הרבות שאירעו באזור. בעקבות בניית הסכר שקעו תחת המים שדות, יערות וגם כפר אחד, שאת צריח הכנסייה שלו ניתן לראות במרכזו של האגם האמצעי. אגם זה הוא כיום שמורת טבע לציפורים.
לא הרחק מכאן נשפך נהר דייה אל נהר מוראבה (Morava ), שמשמו נגזר השם מוראביה, והוא מסמן כאן בדרום את הגבול עם סלובקיה. בשני הנהרות ניתן לצאת לשייט רגוע.
כתבה על הקהילות הנעלמות של נהר מוראבה (סלובקיה)
על הגדה הדרומית של האגם המזרחי, שוכן הכפר דולני וסטוניצה (Dolní Věstonice ), שבין בתיו גם מספר מרתפי יין, פנסיונים קטנים וגם קמפינג צנוע. מעט מעליו פזורים על צלע הגבעה בתיו של הכפר התאום – הורני וסטוניצה (Horní Věstonice ). בוודאי ניחשתם: דולני = תחתון, הורני = עליון (לא, לא חרמן...).
גבעות אבן הגיר הן תפאורה נפלאה לחגיגה כפרית - כרמים עמוסי אשכולות ועצי פרי שממש קורסים תחת כמויות הפרי. לאחר היסוס קל, אנו טועמים מהפירות שעל הקרקע, שכנראה איש כבר לא יאסוף.
בנוסף ליין המיוצר כאן, ידוע האזור גם בכמויות גדולות של סליבוביץ' המיוצרות בו, מהשזיפים שמגדלים כאן. הסליבוביץ' הוא בצ'כיה משקה לאומי, לצד הבירה הצ'כית, כמובן.
בתי הכפר הורני וסטוניצה, מעל האגם המלאכותי שבמרכזו הכנסייה (צילום: כרמית וייס)
טירות הגן של אירופה
דרומית-מזרחית למיקולוב אזור תיירותי נוסף, אזור לדניצה-ואלטיצה (Lednice–Valtice ), שהוכרז אף הוא אזור לשימור על ידי אונסק"ו. האזור נשלט בעבר על ידי משפחת ליכטנשטיין, שהשקיעה כאן רבות בבנייה. בזכות היותו האזור החם ביותר ב צ'כיה, החקלאות כאן משגשגת, ולא אחת הוא מכונה "הגן של אירופה". שתי טירות גדולות הן האטרקציה העיקרית באזור, שרוב המבקרים בו הם תיירים צ'כים.
טירה בסגנון בארוק – טירת ואלטיצה (Valtice ), נמצאת לצד עיירה קטנה באותו שם. הטירה נבנתה במאה ה-18 עבור נסיך ליכטנשטיין. בית ליכטנשטיין איבד את שליטתו באזור עם אובדן ההגנה של בית הבסבורג והקמת צ'כוסלובקיה (1918), והטירה הולאמה בימי השלטון הקומוניסטי שלאחר מלחמת העולם השנייה. לטירה גן אנגלי שניתן לטייל בו אם זמנכם בידכם, והיא מחוברת בשדרה מוקפת עצים לטירה מרשימה ממנה – טירת לדניצה.
הכיכר המרכזית בכפר ואלטיצה, טירה עם גנים בסגנון אנגלי (צילום: כרמית וייס)
טירת ואלטיצה, אחת מטירות רבות בדרום מוראביה (צילום: כרמית וייס)
הטירה (או אולי נכון יותר להגדירה – ארמון) המרשימה יותר בין השתיים היא טירת לדניצה (Lednice ), השוכנת גם היא לצד עיירה באותו שם. היא היתה רכוש משפחת ליכטנשטיין החל מהמאה ה-13. במאה ה-19 קיבלה את צביונה הנוכחי, עת שופצה והפכה מעון הקיץ של נסיך ליכטנשטיין, שהחליט שוינה אינה מספיק טובה עבורו בימי הקיץ. הטירה מוקפת גנים מרשימים ומטופחים, המשתרעים על שטח נרחב. הכניסה לגני הטירה היא בחינם, אך הביקור בתוך המבנים, כולל ביקור בחממה, הוא רק בסיורים מודרכים (צ'כית ואנגלית) ובתשלום.
כדאי להקדיש שעה לפחות לטיול נינוח בגני הטירה המטופחים, יחד עם המוני המבקרים במקום. אפשר לשוט בנהר או סתם להאכיל ברווזים באגם. בעוד אני משוטטת בין שבילי הגן, אני מבחינה בחתונה צנועה, באחד מהגנים הצדדיים. בהחלט מקום עם "סטייל" להתחתן בו. כשהמשפחה מתייצבת לצילום קבוצתי, אני נעמדת ליד הצלם (לא לפני שביקשתי רשות), וזו התוצאה.
טירת לדניצה, להתחתן כמו נסיכי ליכטנשטיין (צילום: כרמית וייס)
מידע נוסף
כתבות נוספות על דרום צ'כיה
צ'סקי קרומלוב – הפתעה על נהר ולטאבה
צ'סקה בודיוביצה - בירת דרום בוהמיה
טשביץ' – מורשת עולמית ברובע היהודי
ברנו – בירת מוראביה
כתבה על הקהילות הנעלמות של נהר מוראבה (סלובקיה)