.jpg)
יעדי טיול בדרום מוראביה - נופי הטבע והכפר
מאת:
הביקור בכפרים הקטנים של דרום מוראביה הוא חגיגה עבורי. בשלמות מרגיעה משתלבים גווני האדום של גגות הרעפים עם הירוק העוטף את גבעות אבן הגיר הבהירה, מעל המישור הכחול של מאגרי המים. לאחר מספר ימי טיול "עירוניים", אני חוגגת כאן עם המצלמה, האוויר הנקי והפירות הרבים שנפלו לקרקע ומחכים ליד גואלת.
בדרום מוראביה משתלבים נופי הטבע והכפר עם עיירות עתיקות וציוריות, כרמים, גבעות גיר ומאגרי מים. זוג רגליים או אופניים - זה כל מה שצריך כדי ליהנות ממסלולים קלים ונינוחים. האזור מוכר ואהוב מאוד על המטיילים הצ'כים, אך הרבה פחות על תיירים הזרים, ואלו שמגיעים לכאן נהנים מטבע רגוע, יין מקומי, כפרים קטנים והיסטוריה מרתקת.
לצורך המסלול שיוצע כאן מומלץ לשכור רכב, מאחר והתחבורה הציבורית באזור הכפרי שלדרום צ'כיה אינה נוחה מספיק למי שזמנו מוגבל. אתחיל בעיר מיקולוב, שהיא בסיס מצוין לטיולים באזור.
לצורך המסלול שיוצע כאן מומלץ לשכור רכב, מאחר והתחבורה הציבורית באזור הכפרי של
יעדי טיול בכתבה, הערים הגדולות אותן ניתן לשלב במסלול: ברנו (E), וינה (F), ברטיסלבה (G),
ומלון מקסים בעיר מיקולוב: מלון וולנס וולאריק
.jpg)
תכנון טיולים למדינות אירופה לחצו לרשימת היעדים » תכנון טיולים לצפון אמריקה לחצו לרשימת היעדים » קרוזים והפלגות נופש לחצו לרשימת היעדים »
העיר מיקולוב - עצירת חובה "על הדרך"
הנוסע על הכביש הראשי המקשר את עם ברנו ( Brno ) ופראג, לא יכול שלא להבחין בעיר העתיקה ובטירה שבמרכזה, המתנשאות בראש גבעה השולטת על הדרך. אין זה ממנהגי להמליץ על "נקודות חובה", אך העיר מיקולוב ( Mikulov ) בהחלט נופלת תחת הגדרה זו. ציר נסיעה ראשי, עיר עתיקה קומפקטית, טירה ממנה נשקף נוף מרהיב, רובע יהודי שחלקים ממנו שרדו, כל אלה גרמו לי לחרוג ממנהגי.
מיקולוב היא עיר קטנה, השוכנת ב דרום החבל ההיסטורי מוראביה, לא הרחק מהגבול האוסטרי, כ-80 ק"מ צפונית לווינה וכ-50 ק"מ דרומית לברנו. בשנת 1249 העניק מלך בוהמיה אוטוקאר השני (Ottokar II) את הטירה והאחוזה למשפחת ליכטנשטיין (Liechtenstein). בשנת 1575 עברה האחוזה לידי משפחת האצולה דיטריכשטיין (Dietrichstein), שבתקופתה הגיעה העיר לשיא פריחתה. הטירה נבנתה מחדש בסגנון בארוק לאחר שריפה גדולה בשנת 1719, נשרפה שוב בסוף מלחמת העולם השנייה ושוקמה בשנות ה-50. כיום שוכן בה המוזיאון האזורי של מיקולוב. עד מלחמת העולם השנייה היו רוב תושבי העיר ממוצא גרמני, אך אלו עזבו או גורשו עם סיום המלחמה.
ממזרח לעיר מתנשאת הגבעה הקדושה (Svatý kopeček), שמורת טבע שפסגתה בגובה 363 מ'. אל קפלת סנט סבסטיאן מובילה דרך צלב היסטורית ובה 14 קפלות, לצד מגדל פעמונים וקפלת הקבר הקדוש. גם למי שעלייה לרגל לאתרים נוצריים אינה בראש מעייניו, המסלול מומלץ בזכות הטבע והתצפיות היפות על מיקולוב וסביבתה
הטירה של מיקולוב, חולשת על העיר ומזמנת תצפית נפלאה (צילום: )
הכיכר המרכזית של מיקולוב, אל תוותרו על ישיבה עם כוס יין מקומי (צילום: Ivan Dražić)
טבע, יין ופולקלור בחגיגה מקומית
העיר מיקולוב שוכנת למרגלות גבעות פאלאבה (Pálava), רכס גבעות אבן גיר הבולט מעל המישורים והכרמים של דרום מוראביה. האקלים החם והיבש יחסית, הקרקע הגירנית והמדרונות שטופי השמש הפכו את האזור לאחד מאזורי היין החשובים בצ'כיה. מסורת גידול הגפנים כאן עתיקה, ויקבים ומרתפי יין רבים מציעים ביקורים וטעימות.
עוד על חבל הקארסט בדרום חבל מוראביה
בשעות הערב, בעוד אנו יושבים בכיכר המרכזית הנעימה של מיקולוב, על כוס יין מקומי, נשמעים קולות שירה מהבניין שמעלינו. לאחר זמן מופיעה חבורת צעירים, תלבושות מסורתיות בידיהם. סקרנותנו מתעוררת ואנו ניגשים לשאול לפשר העניין. מסתבר שזוהי להקת הפולקלור המקומית של מיקולוב והאזור, ומחר הם מופיעים בכפר סמוך. כמובן שלמחרת אנו מתייצבים בכפר, והופכים להיות האטרקציה בחגיגה שכל כולה על טהרת המקומיים. שוב אני נוכחת עד כמה אני מתחברת לאופי המקומי – פשטות, שלווה, עדינות, ענווה ואפילו תום – שובים את לבי. בעמדי על המדרגות לצלם, אני מפריעה מעט לרקדנים, אך לבד מחיוך לא אקבל כל הערה. בראשי עוברות מחשבות, מה היה קורה לו הייתי במקום אחר...
אם אתם באזור, כדאי להתעדכן ואולי תזכו גם אתם להופעה שכזו. אם לא, הנה דוגמא.
רקדני להקת הפולקלור של מיקולוב בחגיגה מקומית (צילום: כרמית וייס) רקדני להקת הפולקלור של מיקולוב בפעולה
בית כנסת אחד וארבעת אלפים מצבות
יהודים החלו להתיישב במיקולוב, שנקראה בגרמנית וביידיש ניקולשבורג (Nikolsburg), באמצע המאה ה-15, בין היתר בעקבות גירוש יהודי אוסטריה השכנה. הקהילה הפכה לאחת הגדולות והחשובות במוראביה, ומיקולוב הייתה במשך מאות שנים גם מושב הרב הראשי של מוראביה. באמצע המאה ה-19 השתרע הגטו על פני 317 בתים, מהם שרדו כיום כ-90. הם פזורים למרגלות הטירה, בעיקר סביב רחוב הוסובה (Husova).
מבתי הכנסת הרבים שפעלו בעיר שרד רק בית הכנסת העליון, שמבנהו הנוכחי מקורו באמצע המאה ה-16. לאחר השריפה של 1719 הוא נבנה מחדש בסגנון בארוק, וכיום מוצגת בו תערוכה המוקדשת למהר"ל ולחינוך היהודי במוראביה. מיקולוב קשורה קשר הדוק למהר"ל מפראג, רבי יהודה ליווא בן בצלאל, שכיהן כאן כרב הראשי של מוראביה לפני שעבר לפראג.
מידע על בית הכנסת ושעות פתיחה
לסיור בבית הקברות היהודי של מיקולוב שותפים לנו שני זוגות. זוג הולנדי מבוגר מגלה סקרנות והתמצאות, ובמהרה אני מגלה שהבעל מוצאו ממשפחה יהודית. זוג צ'כי צעיר, שעל ידיו של הגבר קעקועים כבדים, הוא חידה עבורי. לאורך כל הסיור הם קשובים ומתעניינים. הם אינם יהודים, זה המעט שאני יודעת. מורשת יהודית, כך נראה, היא מקור עניין לרבים, ולא ליהודים בלבד.
בבית הקברות היהודי, ששטחו 20 דונם, פזורות 4,000 מצבות אבן, והמצבה העתיקה ביותר שהשתמרה היא מ-1605 . למרות גודלו נאלצו לקבור בו גם בשכבות. בגבעת הרבנים קבורים רבני הקהילה, שאבנים קטנות ופתקים מעידים שיש מי שמבקר את קבריהם. בבית הלוויות תצוגה של חפצים יהודיים, עם הסבר בצ'כית, גרמנית ואנגלית, וממנו יוצאים הסיורים המודרכים.
בתי הרובע היהודי של מיקולוב, כיום אין קהילה יהודית במקום (צילום: כרמית וייס)
אוכל יהודי לא כשר
רוב יהודי מיקולוב לא שרדו את השואה, ומאז אין קהילה יהודית בעיר. על שימור אתרי המורשת היהודית אחראית "אגודת חברי התרבות היהודית" במיקולוב, שחבריה אינם יהודים, בשיתוף הקהילה היהודית של ברנו.
אם תרצו להיזכר באוכל היהודי מבית סבתא האשכנזייה, תוכלו להיכנס אל מסעדת הגולם של מלון הבוטיק טנצברג ( Hotel Tanzberg Mikulov), ברחוב Husova 8, בלב הרובע היהודי לשעבר. המלון ניצב במקום שבו עמד בעבר בית הרבנות של מיקולוב. המבנה ההיסטורי עצמו נהרס בשנות ה-70, אך עמוק מתחת למלון שרד מאגר מים תת-קרקעי עתיק, שככל הנראה היה חלק ממקווה. בכניסה לוכדו ת את עיניי תמונות מבית הקברות היהודי בעיר, ובתפריט מספר מאכלים מוכרים, כמו לטקס, קוגל, צימס, עוגת דבש וגם טשולנט עם ברווז...
בעיר הכינו גם מסלול מסומן בעקבות הרובע היהודי, עם 16 תחנות ובהן בית הכנסת, בתי הגטו, אבני נגף, Hotel Tanzberg, אולם הטקסים, בית הקברות והמקווה.
מסלול המורשת היהודית במיקולוב
גגות בתי הרובע היהודי של מיקולוב, למרגלות הטירה (צילום: כרמית וייס)
מלון מומלץ בעיר מיקולוב
מלון וולנס וולאריק (Wellness Hotel Volarik) ממוקם במרכז מיקולוב, במרחק הליכה קצר מהכיכר המרכזית והאתרים החשובים בעיר. הוא מציע מתחם ספא ובריכה על הגג עם נוף לטירה ולגבעה הקדושה, גן עם בריכת ביוטופ טבעית, מסעדה וחניה צמודה.
בתי מלון נוספים בעיר מיקולוב
תכנון טיולים למדינות אירופה לחצו לרשימת היעדים »
תכנון טיולים לצפון אמריקה לחצו לרשימת היעדים »
קרוזים והפלגות נופש לחצו לרשימת היעדים »
סליבוביץ על גדות האגם
ממיקולוב אנו יוצאים בנסיעה קצרה צפונה, אל אזור פאלאבה (Pálava), אזור נוף מוגן הנכלל בשמורה ביוספרית של אונסק"ו. מצפון לגבעות פאלאבה משתרעים שלושת האגמים המלאכותיים של נובה מליני (Nové Mlýny), שנוצרו בשנות ה-70 וה-80 בעקבות הקמת מערכת סכרים על נהר דייה (Dyje), בין היתר כדי לצמצם הצפות ולאפשר השקיה ופיתוח חקלאי. בעקבות הקמת המאגרים הוצפו שטחים נרחבים וגם הכפר מושוב (Mušov). השריד המפורסם ביותר שלו הוא כנסיית סנט לינהרט, שנותרה עומדת וכיום ניצבת לבדה על אי בלב המאגר האמצעי (Věstonice Reservoir) - מראה סוריאליסטי שהפך לאחד מסמליו המצולמים של האזור. המאגר הוא כיום שמורת טבע חשובה לעופות מים.
על הגדה הדרומית של האגם המזרחי, שוכן הכפר דולני וסטוניצה ( Dolní Věstonice ), ש התפרסם גם בזכות ונוס מדולני וסטוניצה, צלמית אישה פרהיסטורית שהתגלתה כאן ונוצרה לפני כ-29 אלף שנה. הצלמית, העשויה חרס שרוף, נחשבת לאחד מחפצי הקרמיקה העתיקים בעולם ומעידה על חשיבותו של האזור כבר בתקופה הפרהיסטורית. מעט מעליו פזורים על צלע הגבעה בתיו של הכפר התאום – הורני וסטוניצה ( Horní Věstonice ) - בוודאי ניחשתם: דולני = תחתון, הורני = עליון (לא, לא חרמן...).
גבעות אבן הגיר הן תפאורה נפלאה לחגיגה כפרית - כרמים עמוסי אשכולות ועצי פרי שממש קורסים תחת כמויות הפרי. לאחר היסוס קל, אנו טועמים מהפירות שעל הקרקע, שכנראה איש כבר לא יאסוף. לצד היין, שהוא גאוותו הגדולה של האזור, נפוצים במוראביה גם משקאות פירות מזוקקים, ובראשם סליבוביץ' (Slivovice), המיוצר משזיפים. המשקה נחשב לאחד המשקאות המסורתיים המזוהים ביותר עם מוראביה וצ'כיה בכלל.
בתי הכפר דולני וסטוניצה, מעל האגם המלאכותי (צילום: Tadeáš Bednarz)
על אי קטנטן נותרה כנסיית הכפר מושוב, שכל בתיו כוסו ע"י האגם המלאכותי (צילום: Dmytro K)
ארמון ואלטיצה - בעקבות נסיכי ליכטנשטיין
דרומית-מזרחית למיקולוב נמצא אזור לדניצה-ואלטיצה (Lednice-Valtice), שהוכר בשנת 1996 כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. במשך מאות שנים היה האזור בבעלות משפחת ליכטנשטיין, שהפכה אותו למכלול עצום של ארמונות, גנים, יערות, אגמים ומבנים דקורטיביים. המתחם משתרע על כ-143 קמ"ר ונחשב לאחד הנופים התרבותיים הגדולים באירופה.
ארמון ואלטיצה (Zámek Valtice) היה מקום מושבם המרכזי של נסיכי ליכטנשטיין. ראשיתו במבצר קדום, אך את מראהו הבארוקי המפואר קיבל בעקבות בנייה ושיפוצים נרחבים במאות ה-17 וה-18. עד 1920 הייתה ואלטיצה חלק מאוסטריה תחתית, ורק לאחר מלחמת העולם הראשונה צורפה לצ'כוסלובקיה. משפחת ליכטנשטיין המשיכה להחזיק בארמון עד 1945, אז הוחרמו נכסיה בצ'כוסלובקיה.
האזור כולו הוא אחד מאזורי היין החשובים של דרום מוראביה, ובמרתפי הארמון שוכן סלון היין של צ'כיה (Salon vín České republiky), שבו מוצגים לטעימה יינות צ'כיים נבחרים. לטירה גן אנגלי שניתן לטייל בו, והיא מחוברת בשדרה מוקפת עצים לארמון מרשים ממנה - ארמון לדניצה.
הכיכר המרכזית בכפר ואלטיצה, שלצידו ארמון ואלטיצה (צילום: כרמית וייס)
ארמון ואלטיצה, מראה בארוקי מפואר (צילום: Petr Polak)
ארמון לדניצה - גנים, מינרט וחתונה
המרשים מבין שני הארמונות הוא לטעמי הוא ארמון לדניצה (Zámek Lednice), שהיה רכוש משפחת ליכטנשטיין כבר מהמאה ה-13. במאה ה-19 הוא נבנה מחדש בסגנון ניאו-גותי מפואר והפך למעון הקיץ של נסיכי ליכטנשטיין, שככל הנראה החליטו שווינה אינה מספיק טובה עבורם בימי הקיץ. הארמון מוקף פארק רחב ידיים, עם גנים מטופחים, אגמים ומערכת של תעלות מים מלאכותיות.
בפארק בולט למרחוק המינרט של לדניצה, מגדל בסגנון מזרחי בגובה כמעט 60 מטר, שנבנה בסוף המאה ה-18, כחלק מהאופנה באותם ימים, לשלב מבנים אקזוטיים בגני האצולה באירופה. הוא מעולם לא שימש לצורכי דת, אלא כמגדל תצפית וכאלמנט נופי בפארק, וניתן לטפס לראשו לתצפית.
הכניסה לפארק חופשית, ואילו הביקור בחדרי הארמון ובחממה כרוך בתשלום. מומלץ לבדוק מראש את מסלולי הביקור ושעות הפתיחה ולהזמין כרטיסים מראש לסיור בארמון. כדאי להקדיש לפחות שעה לטיול נינוח בגנים.
עוד אני משוטטת בין שבילי הגן, אני מבחינה בחתונה צנועה באחד הגנים הצדדיים. בהחלט מקום עם "סטייל" להתחתן בו. כשהמשפחה מתייצבת לצילום קבוצתי, אני נעמדת ליד הצלם (לא לפני שביקשתי רשות), וזו התוצאה.
ארמון לדניצה, להתחתן כמו נסיכי ליכטנשטיין (צילום: כרמית וייס)
ארמון לדניצה, סגנון ניאו-גותי מפואר במעון הקיץ של נסיכי ליכטנשטיין (צילום: AS photo)
לאן ממשיכים מכאן?
לפני שאתם חוזרים אל פראג וצפון צ'כיה
לאחר מכן ניתן לחזור במסלול מעגלי לעבר העיירה המקסימה צ'סקי קרומלוב , דרך העיירה טשביץ' והעיר צ'סקה בודיוביצה .
מי שזמנו בידו יכול גם לשלב ביקור ב ערי הבירה ברטיסלבה ו/או וינה.
מידע נוסף
כתבות נוספות על דרום צ'כיה
צ'סקי קרומלוב – הפתעה על נהר ולטאבה
טשביץ' – מורשת עולמית ברובע היהודי
ברנו – בירת מוראביה
העיר מיקולוב שוכנת למרגלות גבעות פאלאבה (Pálava), רכס גבעות אבן גיר הבולט מעל המישורים והכרמים של דרום מוראביה. האקלים החם והיבש יחסית, הקרקע הגירנית והמדרונות שטופי השמש הפכו את האזור לאחד מאזורי היין החשובים בצ'כיה. מסורת גידול הגפנים כאן עתיקה, ויקבים ומרתפי יין רבים מציעים ביקורים וטעימות.
עוד על חבל הקארסט בדרום חבל מוראביה
עוד על חבל הקארסט בדרום חבל מוראביה
אם אתם באזור, כדאי להתעדכן ואולי תזכו גם אתם להופעה שכזו. אם לא, הנה דוגמא.
בית כנסת אחד וארבעת אלפים מצבות
יהודים החלו להתיישב במיקולוב, שנקראה בגרמנית וביידיש ניקולשבורג (Nikolsburg), באמצע המאה ה-15, בין היתר בעקבות גירוש יהודי אוסטריה השכנה. הקהילה הפכה לאחת הגדולות והחשובות במוראביה, ומיקולוב הייתה במשך מאות שנים גם מושב הרב הראשי של מוראביה. באמצע המאה ה-19 השתרע הגטו על פני 317 בתים, מהם שרדו כיום כ-90. הם פזורים למרגלות הטירה, בעיקר סביב רחוב הוסובה (Husova).
מבתי הכנסת הרבים שפעלו בעיר שרד רק בית הכנסת העליון, שמבנהו הנוכחי מקורו באמצע המאה ה-16. לאחר השריפה של 1719 הוא נבנה מחדש בסגנון בארוק, וכיום מוצגת בו תערוכה המוקדשת למהר"ל ולחינוך היהודי במוראביה. מיקולוב קשורה קשר הדוק למהר"ל מפראג, רבי יהודה ליווא בן בצלאל, שכיהן כאן כרב הראשי של מוראביה לפני שעבר לפראג.
מידע על בית הכנסת ושעות פתיחה
לסיור בבית הקברות היהודי של מיקולוב שותפים לנו שני זוגות. זוג הולנדי מבוגר מגלה סקרנות והתמצאות, ובמהרה אני מגלה שהבעל מוצאו ממשפחה יהודית. זוג צ'כי צעיר, שעל ידיו של הגבר קעקועים כבדים, הוא חידה עבורי. לאורך כל הסיור הם קשובים ומתעניינים. הם אינם יהודים, זה המעט שאני יודעת. מורשת יהודית, כך נראה, היא מקור עניין לרבים, ולא ליהודים בלבד.
בבית הקברות היהודי, ששטחו 20 דונם, פזורות 4,000 מצבות אבן, והמצבה העתיקה ביותר שהשתמרה היא מ-1605 . למרות גודלו נאלצו לקבור בו גם בשכבות. בגבעת הרבנים קבורים רבני הקהילה, שאבנים קטנות ופתקים מעידים שיש מי שמבקר את קבריהם. בבית הלוויות תצוגה של חפצים יהודיים, עם הסבר בצ'כית, גרמנית ואנגלית, וממנו יוצאים הסיורים המודרכים.
בתי הרובע היהודי של מיקולוב, כיום אין קהילה יהודית במקום (צילום: כרמית וייס)
אוכל יהודי לא כשר
רוב יהודי מיקולוב לא שרדו את השואה, ומאז אין קהילה יהודית בעיר. על שימור אתרי המורשת היהודית אחראית "אגודת חברי התרבות היהודית" במיקולוב, שחבריה אינם יהודים, בשיתוף הקהילה היהודית של ברנו.
אם תרצו להיזכר באוכל היהודי מבית סבתא האשכנזייה, תוכלו להיכנס אל מסעדת הגולם של מלון הבוטיק טנצברג ( Hotel Tanzberg Mikulov), ברחוב Husova 8, בלב הרובע היהודי לשעבר. המלון ניצב במקום שבו עמד בעבר בית הרבנות של מיקולוב. המבנה ההיסטורי עצמו נהרס בשנות ה-70, אך עמוק מתחת למלון שרד מאגר מים תת-קרקעי עתיק, שככל הנראה היה חלק ממקווה. בכניסה לוכדו ת את עיניי תמונות מבית הקברות היהודי בעיר, ובתפריט מספר מאכלים מוכרים, כמו לטקס, קוגל, צימס, עוגת דבש וגם טשולנט עם ברווז...
בעיר הכינו גם מסלול מסומן בעקבות הרובע היהודי, עם 16 תחנות ובהן בית הכנסת, בתי הגטו, אבני נגף, Hotel Tanzberg, אולם הטקסים, בית הקברות והמקווה.
מסלול המורשת היהודית במיקולוב
גגות בתי הרובע היהודי של מיקולוב, למרגלות הטירה (צילום: כרמית וייס)
מלון מומלץ בעיר מיקולוב
מלון וולנס וולאריק (Wellness Hotel Volarik) ממוקם במרכז מיקולוב, במרחק הליכה קצר מהכיכר המרכזית והאתרים החשובים בעיר. הוא מציע מתחם ספא ובריכה על הגג עם נוף לטירה ולגבעה הקדושה, גן עם בריכת ביוטופ טבעית, מסעדה וחניה צמודה.
בתי מלון נוספים בעיר מיקולוב
תכנון טיולים למדינות אירופה לחצו לרשימת היעדים »
תכנון טיולים לצפון אמריקה לחצו לרשימת היעדים »
קרוזים והפלגות נופש לחצו לרשימת היעדים »
סליבוביץ על גדות האגם
ממיקולוב אנו יוצאים בנסיעה קצרה צפונה, אל אזור פאלאבה (Pálava), אזור נוף מוגן הנכלל בשמורה ביוספרית של אונסק"ו. מצפון לגבעות פאלאבה משתרעים שלושת האגמים המלאכותיים של נובה מליני (Nové Mlýny), שנוצרו בשנות ה-70 וה-80 בעקבות הקמת מערכת סכרים על נהר דייה (Dyje), בין היתר כדי לצמצם הצפות ולאפשר השקיה ופיתוח חקלאי. בעקבות הקמת המאגרים הוצפו שטחים נרחבים וגם הכפר מושוב (Mušov). השריד המפורסם ביותר שלו הוא כנסיית סנט לינהרט, שנותרה עומדת וכיום ניצבת לבדה על אי בלב המאגר האמצעי (Věstonice Reservoir) - מראה סוריאליסטי שהפך לאחד מסמליו המצולמים של האזור. המאגר הוא כיום שמורת טבע חשובה לעופות מים.
על הגדה הדרומית של האגם המזרחי, שוכן הכפר דולני וסטוניצה ( Dolní Věstonice ), ש התפרסם גם בזכות ונוס מדולני וסטוניצה, צלמית אישה פרהיסטורית שהתגלתה כאן ונוצרה לפני כ-29 אלף שנה. הצלמית, העשויה חרס שרוף, נחשבת לאחד מחפצי הקרמיקה העתיקים בעולם ומעידה על חשיבותו של האזור כבר בתקופה הפרהיסטורית. מעט מעליו פזורים על צלע הגבעה בתיו של הכפר התאום – הורני וסטוניצה ( Horní Věstonice ) - בוודאי ניחשתם: דולני = תחתון, הורני = עליון (לא, לא חרמן...).
גבעות אבן הגיר הן תפאורה נפלאה לחגיגה כפרית - כרמים עמוסי אשכולות ועצי פרי שממש קורסים תחת כמויות הפרי. לאחר היסוס קל, אנו טועמים מהפירות שעל הקרקע, שכנראה איש כבר לא יאסוף. לצד היין, שהוא גאוותו הגדולה של האזור, נפוצים במוראביה גם משקאות פירות מזוקקים, ובראשם סליבוביץ' (Slivovice), המיוצר משזיפים. המשקה נחשב לאחד המשקאות המסורתיים המזוהים ביותר עם מוראביה וצ'כיה בכלל.
בתי הכפר דולני וסטוניצה, מעל האגם המלאכותי (צילום: Tadeáš Bednarz)
על אי קטנטן נותרה כנסיית הכפר מושוב, שכל בתיו כוסו ע"י האגם המלאכותי (צילום: Dmytro K)
ארמון ואלטיצה - בעקבות נסיכי ליכטנשטיין
דרומית-מזרחית למיקולוב נמצא אזור לדניצה-ואלטיצה (Lednice-Valtice), שהוכר בשנת 1996 כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. במשך מאות שנים היה האזור בבעלות משפחת ליכטנשטיין, שהפכה אותו למכלול עצום של ארמונות, גנים, יערות, אגמים ומבנים דקורטיביים. המתחם משתרע על כ-143 קמ"ר ונחשב לאחד הנופים התרבותיים הגדולים באירופה.
ארמון ואלטיצה (Zámek Valtice) היה מקום מושבם המרכזי של נסיכי ליכטנשטיין. ראשיתו במבצר קדום, אך את מראהו הבארוקי המפואר קיבל בעקבות בנייה ושיפוצים נרחבים במאות ה-17 וה-18. עד 1920 הייתה ואלטיצה חלק מאוסטריה תחתית, ורק לאחר מלחמת העולם הראשונה צורפה לצ'כוסלובקיה. משפחת ליכטנשטיין המשיכה להחזיק בארמון עד 1945, אז הוחרמו נכסיה בצ'כוסלובקיה.
האזור כולו הוא אחד מאזורי היין החשובים של דרום מוראביה, ובמרתפי הארמון שוכן סלון היין של צ'כיה (Salon vín České republiky), שבו מוצגים לטעימה יינות צ'כיים נבחרים. לטירה גן אנגלי שניתן לטייל בו, והיא מחוברת בשדרה מוקפת עצים לארמון מרשים ממנה - ארמון לדניצה.
הכיכר המרכזית בכפר ואלטיצה, שלצידו ארמון ואלטיצה (צילום: כרמית וייס)
ארמון ואלטיצה, מראה בארוקי מפואר (צילום: Petr Polak)
ארמון לדניצה - גנים, מינרט וחתונה
המרשים מבין שני הארמונות הוא לטעמי הוא ארמון לדניצה (Zámek Lednice), שהיה רכוש משפחת ליכטנשטיין כבר מהמאה ה-13. במאה ה-19 הוא נבנה מחדש בסגנון ניאו-גותי מפואר והפך למעון הקיץ של נסיכי ליכטנשטיין, שככל הנראה החליטו שווינה אינה מספיק טובה עבורם בימי הקיץ. הארמון מוקף פארק רחב ידיים, עם גנים מטופחים, אגמים ומערכת של תעלות מים מלאכותיות.
בפארק בולט למרחוק המינרט של לדניצה, מגדל בסגנון מזרחי בגובה כמעט 60 מטר, שנבנה בסוף המאה ה-18, כחלק מהאופנה באותם ימים, לשלב מבנים אקזוטיים בגני האצולה באירופה. הוא מעולם לא שימש לצורכי דת, אלא כמגדל תצפית וכאלמנט נופי בפארק, וניתן לטפס לראשו לתצפית.
הכניסה לפארק חופשית, ואילו הביקור בחדרי הארמון ובחממה כרוך בתשלום. מומלץ לבדוק מראש את מסלולי הביקור ושעות הפתיחה ולהזמין כרטיסים מראש לסיור בארמון. כדאי להקדיש לפחות שעה לטיול נינוח בגנים.
עוד אני משוטטת בין שבילי הגן, אני מבחינה בחתונה צנועה באחד הגנים הצדדיים. בהחלט מקום עם "סטייל" להתחתן בו. כשהמשפחה מתייצבת לצילום קבוצתי, אני נעמדת ליד הצלם (לא לפני שביקשתי רשות), וזו התוצאה.
ארמון לדניצה, להתחתן כמו נסיכי ליכטנשטיין (צילום: כרמית וייס)
ארמון לדניצה, סגנון ניאו-גותי מפואר במעון הקיץ של נסיכי ליכטנשטיין (צילום: AS photo)
לאן ממשיכים מכאן?
לפני שאתם חוזרים אל פראג וצפון צ'כיה
לאחר מכן ניתן לחזור במסלול מעגלי לעבר העיירה המקסימה צ'סקי קרומלוב , דרך העיירה טשביץ' והעיר צ'סקה בודיוביצה .
מי שזמנו בידו יכול גם לשלב ביקור ב ערי הבירה ברטיסלבה ו/או וינה.
מידע נוסף
כתבות נוספות על דרום צ'כיה
צ'סקי קרומלוב – הפתעה על נהר ולטאבה
טשביץ' – מורשת עולמית ברובע היהודי
ברנו – בירת מוראביה
מבתי הכנסת הרבים שפעלו בעיר שרד רק בית הכנסת העליון, שמבנהו הנוכחי מקורו באמצע המאה ה-16. לאחר השריפה של 1719 הוא נבנה מחדש בסגנון בארוק, וכיום מוצגת בו תערוכה המוקדשת למהר"ל ולחינוך היהודי במוראביה.
אם תרצו להיזכר באוכל היהודי מבית סבתא האשכנזייה, תוכלו להיכנס אל
בעיר הכינו גם מסלול מסומן בעקבות הרובע היהודי, עם 16 תחנות ובהן בית הכנסת, בתי הגטו, אבני נגף, Hotel Tanzberg, אולם הטקסים, בית הקברות והמקווה.
מסלול המורשת היהודית במיקולוב
מסלול המורשת היהודית במיקולוב
מלון מומלץ בעיר מיקולוב
מלון וולנס וולאריק (Wellness Hotel Volarik) ממוקם במרכז מיקולוב, במרחק הליכה קצר מהכיכר המרכזית והאתרים החשובים בעיר. הוא מציע מתחם ספא ובריכה על הגג עם נוף לטירה ולגבעה הקדושה, גן עם בריכת ביוטופ טבעית, מסעדה וחניה צמודה.
בתי מלון נוספים בעיר מיקולוב
תכנון טיולים למדינות אירופה לחצו לרשימת היעדים » תכנון טיולים לצפון אמריקה לחצו לרשימת היעדים » קרוזים והפלגות נופש לחצו לרשימת היעדים »
סליבוביץ על גדות האגם
ממיקולוב אנו יוצאים בנסיעה קצרה צפונה, אל אזור פאלאבה (Pálava), אזור נוף מוגן הנכלל בשמורה ביוספרית של אונסק"ו. מצפון לגבעות פאלאבה משתרעים שלושת האגמים המלאכותיים של נובה מליני (Nové Mlýny), שנוצרו בשנות ה-70 וה-80 בעקבות הקמת מערכת סכרים על נהר דייה (Dyje), בין היתר כדי לצמצם הצפות ולאפשר השקיה ופיתוח חקלאי. בעקבות הקמת המאגרים הוצפו שטחים נרחבים וגם הכפר מושוב (Mušov). השריד המפורסם ביותר שלו הוא כנסיית סנט לינהרט, שנותרה עומדת וכיום ניצבת לבדה על אי בלב המאגר האמצעי (Věstonice Reservoir) - מראה סוריאליסטי שהפך לאחד מסמליו המצולמים של האזור. המאגר הוא כיום שמורת טבע חשובה לעופות מים.
על הגדה הדרומית של האגם המזרחי, שוכן הכפר דולני וסטוניצה ( Dolní Věstonice ), ש התפרסם גם בזכות ונוס מדולני וסטוניצה, צלמית אישה פרהיסטורית שהתגלתה כאן ונוצרה לפני כ-29 אלף שנה. הצלמית, העשויה חרס שרוף, נחשבת לאחד מחפצי הקרמיקה העתיקים בעולם ומעידה על חשיבותו של האזור כבר בתקופה הפרהיסטורית. מעט מעליו פזורים על צלע הגבעה בתיו של הכפר התאום – הורני וסטוניצה ( Horní Věstonice ) - בוודאי ניחשתם: דולני = תחתון, הורני = עליון (לא, לא חרמן...).
גבעות אבן הגיר הן תפאורה נפלאה לחגיגה כפרית - כרמים עמוסי אשכולות ועצי פרי שממש קורסים תחת כמויות הפרי. לאחר היסוס קל, אנו טועמים מהפירות שעל הקרקע, שכנראה איש כבר לא יאסוף. לצד היין, שהוא גאוותו הגדולה של האזור, נפוצים במוראביה גם משקאות פירות מזוקקים, ובראשם סליבוביץ' (Slivovice), המיוצר משזיפים. המשקה נחשב לאחד המשקאות המסורתיים המזוהים ביותר עם מוראביה וצ'כיה בכלל.
בתי הכפר דולני וסטוניצה, מעל האגם המלאכותי (צילום: Tadeáš Bednarz)
על אי קטנטן נותרה כנסיית הכפר מושוב, שכל בתיו כוסו ע"י האגם המלאכותי (צילום: Dmytro K)
ארמון ואלטיצה - בעקבות נסיכי ליכטנשטיין
דרומית-מזרחית למיקולוב נמצא אזור לדניצה-ואלטיצה (Lednice-Valtice), שהוכר בשנת 1996 כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. במשך מאות שנים היה האזור בבעלות משפחת ליכטנשטיין, שהפכה אותו למכלול עצום של ארמונות, גנים, יערות, אגמים ומבנים דקורטיביים. המתחם משתרע על כ-143 קמ"ר ונחשב לאחד הנופים התרבותיים הגדולים באירופה.
ארמון ואלטיצה (Zámek Valtice) היה מקום מושבם המרכזי של נסיכי ליכטנשטיין. ראשיתו במבצר קדום, אך את מראהו הבארוקי המפואר קיבל בעקבות בנייה ושיפוצים נרחבים במאות ה-17 וה-18. עד 1920 הייתה ואלטיצה חלק מאוסטריה תחתית, ורק לאחר מלחמת העולם הראשונה צורפה לצ'כוסלובקיה. משפחת ליכטנשטיין המשיכה להחזיק בארמון עד 1945, אז הוחרמו נכסיה בצ'כוסלובקיה.
האזור כולו הוא אחד מאזורי היין החשובים של דרום מוראביה, ובמרתפי הארמון שוכן סלון היין של צ'כיה (Salon vín České republiky), שבו מוצגים לטעימה יינות צ'כיים נבחרים. לטירה גן אנגלי שניתן לטייל בו, והיא מחוברת בשדרה מוקפת עצים לארמון מרשים ממנה - ארמון לדניצה.
הכיכר המרכזית בכפר ואלטיצה, שלצידו ארמון ואלטיצה (צילום: כרמית וייס)
ארמון ואלטיצה, מראה בארוקי מפואר (צילום: Petr Polak)
ארמון לדניצה - גנים, מינרט וחתונה
המרשים מבין שני הארמונות הוא לטעמי הוא ארמון לדניצה (Zámek Lednice), שהיה רכוש משפחת ליכטנשטיין כבר מהמאה ה-13. במאה ה-19 הוא נבנה מחדש בסגנון ניאו-גותי מפואר והפך למעון הקיץ של נסיכי ליכטנשטיין, שככל הנראה החליטו שווינה אינה מספיק טובה עבורם בימי הקיץ. הארמון מוקף פארק רחב ידיים, עם גנים מטופחים, אגמים ומערכת של תעלות מים מלאכותיות.
בפארק בולט למרחוק המינרט של לדניצה, מגדל בסגנון מזרחי בגובה כמעט 60 מטר, שנבנה בסוף המאה ה-18, כחלק מהאופנה באותם ימים, לשלב מבנים אקזוטיים בגני האצולה באירופה. הוא מעולם לא שימש לצורכי דת, אלא כמגדל תצפית וכאלמנט נופי בפארק, וניתן לטפס לראשו לתצפית.
הכניסה לפארק חופשית, ואילו הביקור בחדרי הארמון ובחממה כרוך בתשלום. מומלץ לבדוק מראש את מסלולי הביקור ושעות הפתיחה ולהזמין כרטיסים מראש לסיור בארמון. כדאי להקדיש לפחות שעה לטיול נינוח בגנים.
עוד אני משוטטת בין שבילי הגן, אני מבחינה בחתונה צנועה באחד הגנים הצדדיים. בהחלט מקום עם "סטייל" להתחתן בו. כשהמשפחה מתייצבת לצילום קבוצתי, אני נעמדת ליד הצלם (לא לפני שביקשתי רשות), וזו התוצאה.
ארמון לדניצה, להתחתן כמו נסיכי ליכטנשטיין (צילום: כרמית וייס)
ארמון לדניצה, סגנון ניאו-גותי מפואר במעון הקיץ של נסיכי ליכטנשטיין (צילום: AS photo)
לאן ממשיכים מכאן?
לפני שאתם חוזרים אל פראג וצפון צ'כיה
לאחר מכן ניתן לחזור במסלול מעגלי לעבר העיירה המקסימה צ'סקי קרומלוב , דרך העיירה טשביץ' והעיר צ'סקה בודיוביצה .
מי שזמנו בידו יכול גם לשלב ביקור ב ערי הבירה ברטיסלבה ו/או וינה.
מידע נוסף
כתבות נוספות על דרום צ'כיה
צ'סקי קרומלוב – הפתעה על נהר ולטאבה
טשביץ' – מורשת עולמית ברובע היהודי
ברנו – בירת מוראביה
על אי קטנטן נותרה כנסיית הכפר מושוב, שכל בתיו כוסו ע"י האגם המלאכותי (צילום: Dmytro K)
דרומית-מזרחית למיקולוב נמצא אזור לדניצה-ואלטיצה (Lednice-Valtice), שהוכר בשנת 1996 כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. במשך מאות שנים היה האזור בבעלות משפחת ליכטנשטיין, שהפכה אותו למכלול עצום של ארמונות, גנים, יערות, אגמים ומבנים דקורטיביים. המתחם משתרע על כ-143 קמ"ר ונחשב לאחד הנופים התרבותיים הגדולים באירופה.
ארמון ואלטיצה (Zámek Valtice) היה מקום מושבם המרכזי של נסיכי ליכטנשטיין. ראשיתו במבצר קדום, אך את מראהו הבארוקי המפואר קיבל בעקבות בנייה ושיפוצים נרחבים במאות ה-17 וה-18. עד 1920 הייתה ואלטיצה חלק מאוסטריה תחתית, ורק לאחר מלחמת העולם הראשונה צורפה לצ'כוסלובקיה. משפחת ליכטנשטיין המשיכה להחזיק בארמון עד 1945, אז הוחרמו נכסיה בצ'כוסלובקיה.
האזור כולו הוא אחד מאזורי היין החשובים של דרום מוראביה, ובמרתפי הארמון שוכן סלון היין של צ'כיה (Salon vín České republiky), שבו מוצגים לטעימה יינות צ'כיים נבחרים.לטירה גן אנגלי שניתן לטייל בו, והיא מחוברת בשדרה מוקפת עצים לארמון מרשים ממנה - ארמון לדניצה.
ארמון ואלטיצה (Zámek Valtice) היה מקום מושבם המרכזי של נסיכי ליכטנשטיין. ראשיתו במבצר קדום, אך את מראהו הבארוקי המפואר קיבל בעקבות בנייה ושיפוצים נרחבים במאות ה-17 וה-18. עד 1920 הייתה ואלטיצה חלק מאוסטריה תחתית, ורק לאחר מלחמת העולם הראשונה צורפה לצ'כוסלובקיה. משפחת ליכטנשטיין המשיכה להחזיק בארמון עד 1945, אז הוחרמו נכסיה בצ'כוסלובקיה.
האזור כולו הוא אחד מאזורי היין החשובים של דרום מוראביה, ובמרתפי הארמון שוכן סלון היין של צ'כיה (Salon vín České republiky), שבו מוצגים לטעימה יינות צ'כיים נבחרים.
ארמון לדניצה - גנים, מינרט וחתונה
המרשים מבין שני הארמונות הוא לטעמי הוא ארמון לדניצה (Zámek Lednice), שהיה רכוש משפחת ליכטנשטיין כבר מהמאה ה-13. במאה ה-19 הוא נבנה מחדש בסגנון ניאו-גותי מפואר והפך למעון הקיץ של נסיכי ליכטנשטיין, שככל הנראה החליטו שווינה אינה מספיק טובה עבורם בימי הקיץ. הארמון מוקף פארק רחב ידיים, עם גנים מטופחים, אגמים ומערכת של תעלות מים מלאכותיות.
בפארק בולט למרחוק המינרט של לדניצה, מגדל בסגנון מזרחי בגובה כמעט 60 מטר, שנבנה בסוף המאה ה-18, כחלק מהאופנה באותם ימים, לשלב מבנים אקזוטיים בגני האצולה באירופה. הוא מעולם לא שימש לצורכי דת, אלא כמגדל תצפית וכאלמנט נופי בפארק, וניתן לטפס לראשו לתצפית.
הכניסה לפארק חופשית, ואילו הביקור בחדרי הארמון ובחממה כרוך בתשלום. מומלץ לבדוק מראש את מסלולי הביקור ושעות הפתיחה ולהזמין כרטיסים מראש לסיור בארמון. כדאי להקדיש לפחות שעה לטיול נינוח בגנים.
עוד אני משוטטת בין שבילי הגן, אני מבחינה בחתונה צנועה באחד הגנים הצדדיים. בהחלט מקום עם "סטייל" להתחתן בו. כשהמשפחה מתייצבת לצילום קבוצתי, אני נעמדת ליד הצלם (לא לפני שביקשתי רשות), וזו התוצאה.
ארמון לדניצה, להתחתן כמו נסיכי ליכטנשטיין (צילום: כרמית וייס)
ארמון לדניצה, סגנון ניאו-גותי מפואר במעון הקיץ של נסיכי ליכטנשטיין (צילום: AS photo)
לאן ממשיכים מכאן?
לפני שאתם חוזרים אל פראג וצפון צ'כיה
לאחר מכן ניתן לחזור במסלול מעגלי לעבר העיירה המקסימה צ'סקי קרומלוב , דרך העיירה טשביץ' והעיר צ'סקה בודיוביצה .
מי שזמנו בידו יכול גם לשלב ביקור ב ערי הבירה ברטיסלבה ו/או וינה.
מידע נוסף
כתבות נוספות על דרום צ'כיה
צ'סקי קרומלוב – הפתעה על נהר ולטאבה
טשביץ' – מורשת עולמית ברובע היהודי
ברנו – בירת מוראביה
המרשים מבין שני הארמונות הוא לטעמי הוא ארמון לדניצה (Zámek Lednice), שהיה רכוש משפחת ליכטנשטיין כבר מהמאה ה-13. במאה ה-19 הוא נבנה מחדש בסגנון ניאו-גותי מפואר והפך למעון הקיץ של נסיכי ליכטנשטיין, שככל הנראה החליטו שווינה אינה מספיק טובה עבורם בימי הקיץ. הארמון מוקף פארק רחב ידיים, עם גנים מטופחים, אגמים ומערכת של תעלות מים מלאכותיות.
בפארק בולט למרחוק המינרט של לדניצה, מגדל בסגנון מזרחי בגובה כמעט 60 מטר, שנבנה בסוף המאה ה-18, כחלק מהאופנה באותם ימים, לשלב מבנים אקזוטיים בגני האצולה באירופה. הוא מעולם לא שימש לצורכי דת, אלא כמגדל תצפית וכאלמנט נופי בפארק, וניתן לטפס לראשו לתצפית.
הכניסה לפארק חופשית, ואילו הביקור בחדרי הארמון ובחממה כרוך בתשלום. מומלץ לבדוק מראש את מסלולי הביקור ושעות הפתיחה ולהזמין כרטיסים מראש לסיור בארמון. כדאי להקדיש לפחות שעה לטיול נינוח בגנים.
בפארק בולט למרחוק המינרט של לדניצה, מגדל בסגנון מזרחי בגובה כמעט 60 מטר, שנבנה בסוף המאה ה-18, כחלק מהאופנה באותם ימים, לשלב מבנים אקזוטיים בגני האצולה באירופה. הוא מעולם לא שימש לצורכי דת, אלא כמגדל תצפית וכאלמנט נופי בפארק, וניתן לטפס לראשו לתצפית.
הכניסה לפארק חופשית, ואילו הביקור בחדרי הארמון ובחממה כרוך בתשלום. מומלץ לבדוק מראש את מסלולי הביקור ושעות הפתיחה ולהזמין כרטיסים מראש לסיור בארמון. כדאי להקדיש לפחות שעה לטיול נינוח בגנים.
עוד אני משוטטת בין שבילי הגן, אני מבחינה בחתונה צנועה באחד הגנים הצדדיים. בהחלט מקום עם "סטייל" להתחתן בו. כשהמשפחה מתייצבת לצילום קבוצתי, אני נעמדת ליד הצלם (לא לפני שביקשתי רשות), וזו התוצאה.
לאן ממשיכים מכאן?
לפני שאתם חוזרים אל פראג וצפון צ'כיה
לאחר מכן ניתן לחזור במסלול מעגלי לעבר העיירה המקסימה צ'סקי קרומלוב , דרך העיירה טשביץ' והעיר צ'סקה בודיוביצה .
מי שזמנו בידו יכול גם לשלב ביקור ב ערי הבירה ברטיסלבה ו/או וינה.
לאחר מכן ניתן לחזור
מי שזמנו בידו יכול גם לשלב ביקור ב
כתבות נוספות על דרום צ'כיה
צ'סקי קרומלוב – הפתעה על נהר ולטאבה
טשביץ' – מורשת עולמית ברובע היהודי
ברנו – בירת מוראביה
 |
אודות הכותבת
כרמית וייס (Carmit Weiss) מנסה להעביר את אהבתה לנופים דרך הצילום והכתיבה, אותם הפכה מתחביב למקצוע, מנהלת אתר Gotravel ואחת הכותבות המרכזיות בו. טעמה את כל היבשות והרחיקה אפילו עד אנטארקטיקה, ולא קיים מקום שהיא לא חולמת לחזור אליו שוב. בעלת ניסיון רב בתכנון טיולים, גולשת סקי ואמא לארבעה "הכי יפים בעולם".
|
כרמית עונה לשאלותיכם בפורום מומחי תיירות
