צ'סקה בודיוביצה - לגלות את דרום בוהמיה
מאת: כרמית וייס

צ'סקה בודיוביצה (České Budějovice), העיר הגדולה ובירת דרום בוהמיה, מציעה שילוב מוצלח של מרכז היסטורי יפה, מגוון אפשרויות לינה ונגישות טובה ליעדי טיול באזור. בעת ביקורי, בשיא הקיץ, הופתעתי ממספר התיירים הקטן שפגשתי כאן, בהשוואה לפראג ולצ'סקי קרומלוב הסמוכה.
העיר היא בסיס נוח לטיולי כוכב, ובכתבה הזו נצא ממנה גם אל מנזר זלאטה קורונה ואל הכפר הולשוביצה, לצד יעדים נוספים בדרום צ'כיה. למי שרוצה להגיע גם לכפרים ולאתרים שמחוץ לצירי התחבורה הראשיים, מומלץ לשכור רכב, שיאפשר לטייל בנוחות ובקצב שלכם.
 

הכיכר המרכזית המקסימה של צ'סקה בודיוביצה, בירת דרום בוהמיה  (צילום: pedrosala)

 

פראג (A), צ'סקה בודיוביצה (B), מנזר זלאטה קורונה (C), הכפר הקטן הולושוביצה (D), העיירה צ'סקי קרומלוב (E),
ומלון מומלץ במרכז צ'סקה בודיוביצה: מלון בוטיק U

---

---

 

תצפית נפלאה על העיר מזומנת למי שיטפס 225 מדרגות אל מרפסת התצפית של המגדל השחור (Černá věž), בגובה 46 מטר. המגדל עצמו, המתנשא לגובה 72 מטר, ניצב בגאון מעל הכיכר המרכזית היפייפיה של צ'סקה בודיוביצה. המדרגות הרבות הן כנראה הסיבה שאני לבדי כאן, מתעדת ארוכות במצלמתי את המראה, לטובת מי שלא טיפס. הכיכר הענקית, המוקפת בתים יפהפיים, פרוסה לרגליי, ובלבה כתם של חולצות צהובות, כנראה קבוצת רוכבי אופניים מקומית.

 

כשאני יורדת במדרגות מתנשף מולי בעלייה אחד מבעלי החולצות הצהובות, ולהפתעתי מופיע עליה כיתוב בעברית. אלירן קל הרגליים הוא הסנונית הראשונה לקבוצה כולה, משלחת חילופי נוער ישראלי-צ'כי. אני מעודדת את המיואשים לקראת המשך הטיפוס, ושמחה לפגוש נוער ישראלי איכותי, שיצא למסע לא קל ומאד שונה מהטיול המשפחתי הרגיל. הם מטיילים בדרום בוהמיה בתחבורה ציבורית, ולפניהם גם מסע בן 3 ימים בעקבות הפרטיזנים בהרי שומאבה (Šumava) - 60 ק"מ מכאן. היערות העבותים והאזור ההררי, הסמוך לגבול עם אוסטריה, שימשו לפעילות מחתרתית בשלהי מלחמת העולם השנייה, ולאחר עליית הקומוניסטים לשלטון הפכו גם לזירה דרמטית של הברחת פליטים אל מעבר למסך הברזל.

על הרי שומאבה בכתבה על צ'סקי קרומלוב

 

בראש 225 המדרגות למגדל השחור, ואחד הפעמונים שבראשו  (צילום: כרמית וייס)


המגדל השחור נבנה במאה ה-16 ושימש כמגדל פעמונים וכעמדת תצפית לאיתור שריפות  (צילום: Leonid Andronov)

 

צ'סקה בודיוביצה היא העיר הגדולה ובירת מחוז דרום בוהמיה, וכ-94 אלף תושבים מתגוררים בה כיום. היא משמשת מרכז מנהלי, מסחרי ואוניברסיטאי לאזור כולו ושוכנת במקום שבו נשפך נהר מאלשה (Malše) אל נהר ולטאבה (Vltava), בו נפגוש גם בעיירה צ'סקי קרומלוב והוא הממשיך מכאן צפונה, דרך העיר פראג, עד מפגשו עם נהר אלבה.

העיר נוסדה בשנת 1265 בידי מלך בוהמיה פשמיסל אוטוקר השני (Přemysl Otakar II), שביקש לחזק כאן את כוחו של הכתר מול משפחת רוז'מברק (Rožmberk), ששלטה בחלקים נרחבים של דרום בוהמיה. כבר מראשיתה התפתחה העיר למרכז שלטוני ומסחרי חשוב. במשך מאות שנים חיה בה גם אוכלוסייה גדולה דוברת גרמנית, ועד מלחמת העולם השנייה התקיימו בה זו לצד זו התרבות הצ'כית והגרמנית.

במאה ה-19 קיבלה העיר דחיפה משמעותית עם פתיחת מסילת הרכבת הרתומה לסוסים בין צ'סקה בודיוביצה לעיר לינץ, שהייתה מסילת הרכבת הציבורית הראשונה ביבשת אירופה. שתי הערים השתייכו אז לאותה אימפריה - תחילה לאימפריה האוסטרית ובהמשך לאימפריה האוסטרו-הונגרית, שאיחדה תחת שלטון בית הבסבורג שטחים נרחבים במרכז אירופה, ובהם בוהמיה ואוסטריה. המסילה, יחד עם השייט המסחרי על נהר ולטאבה ובהמשך מסילות הברזל המודרניות, חיברה את העיר לנתיבי המסחר של מרכז אירופה ותרמה להתפתחותה כמרכז תעשייתי ומסחרי חשוב. המסילה, שנבנתה בשנים 1825–1832, נועדה בעיקר להובלת מלח מאזור זלצקמרגוט (כיום אוסטריה) לבוהמיה (כיום צ'כיה), ובהמשך שימשה גם נוסעים. זכר לאותה רכבת חלוצית נשמר בעיר במוזיאון רכבת הסוסים (Muzeum koněspřežky),, השוכן בבית שומר מסילה מקורי משנת 1828.

כתבות על יעדי טיול נוספים בדרום צ'כיה

 

הכיכר המרכזית של צ'סקה בודיוביצה, כיכר גדולה מוקפת בתים צבעוניים מכל עבר  (צילום: כרמית וייס) לחצו על התמונה להגדלה


בית העירייה של צ'סקה בודיוביצה, בפינה הדרום-מערבית של הכיכר  (צילום: PytyCzech)

 

לבה של העיר העתיקה של צ'סקה בודיוביצה הוא כיכר פשמיסל אוטוקר השני (Náměstí Přemysla Otakara II), הקרויה על שם המלך שייסד את העיר. זוהי כיכר רחבת ידיים, 133 על 137 מטר, מהגדולות בצ'כיה, והיא מוקפת בתים עתיקים בסגנונות רנסאנס ובארוק, שחזיתותיהם מלוות במעברים מקומרים. בפינת הכיכר ניצב בית העירייה, מבנה בארוקי מרשים מהמאה ה-18, שבחזיתו פסלים ומעליו שלושה מגדלים.

במרכז הכיכר ניצבת מזרקת שמשון (Samsonova kašna), שנבנתה אף היא במאה ה-18 ובראשה פסל שמשון הנאבק באריה. לא הרחק ממנה משובצת בריצוף האבן התועה (Bludný kámen), המסמנת על פי המסורת את המקום שבו הוצאו להורג קושרים שהואשמו ברצח ראש העיר. אגדה מקומית מזהירה שמי שידרוך עליה אחרי השעה עשר בלילה לא ימצא את דרכו הביתה וישוטט ברחובות עד אור הבוקר. אני תוהה בלבי כמה נערים ניצלו את האגדה האורבנית הזו כדי להצדיק בילוי לילי כזה או אחר...

המגדל השחור, המגדל הלבן וצפרדע שמבשרת את סוף העולם

ממערב לכיכר מתנשא לגובה 72 מטר המגדל השחור (Černá věž), בו כבר ביקרנו. הוא נבנה במאה ה-16 ושימש כמגדל פעמונים וכעמדת תצפית לאיתור שריפות. על פי המסורת המקומית, הוא קיבל את שמו לאחר שהעשן והפיח מהשריפה הגדולה של 1641 השחירו את קירותיו, אם כי כיום יש חוקרים המטילים ספק בהסבר זה. במגדל שישה פעמונים, והגדול שבהם שוקל 3,429 ק"ג. לצד המגדל ניצבת קתדרלת סנט ניקולאס (Katedrála sv. Mikuláše). כנסייה עמדה כאן כבר במאה ה-13, אך לאחר שנפגעה קשות בשריפה הגדולה נבנתה מחדש בסגנון בארוק. בשנת 1785, עם הקמת הבישופות של צ'סקה בודיוביצה, היא קיבלה מעמד של קתדרלה.
 

מצפון-מערב לכיכר נמצא אחד המתחמים העתיקים והמעניינים בעיר - המנזר הדומיניקני, שנוסד יחד עם העיר בשנת 1265, ובמרכזו כנסיית הצגת מרים הבתולה (Kostel Obětování Panny Marie). לצד המנזר ניצב המגדל הלבן (Bílá věž), מגדל פעמונים שנבנה בסגנון גותי במאה ה-15 ושימש גם כחלק ממערך ההגנה של העיר.
 

וכיאה לעיר עתיקה, גם כאן יש אגדה מקומית: על הקיר החיצוני של כנסיית המנזר בולטת צפרדע קטנה מאבן, ששימשה במקור כחלק ממערכת ניקוז מי הגשם של הכנסייה, ועל פי האגדה מטפסת לאיטה במעלה הקיר. ביום שבו תגיע אל הגג, הכנסייה תקרוס - ויש גרסאות המרחיקות לכת ומבטיחות שזה יהיה גם סופו של העולם. בינתיים, לשמחתנו, הצפרדע עדיין לא הגיעה לשם.

 

תצפית מהמגדל השחור על הכיכר המרכזית של צ'סקה בודיוביצה (צילום: SilvanBachmann)

 

השם באדווייזר (Budweiser) נולד כאן, הרבה לפני שהפך לשמה של הבירה האמריקאית המפורסמת. שמה הגרמני של צ'סקה בודיוביצה הוא Budweis, ולכן Budweiser פירושו פשוט "מבודווייס". מסורת ייצור הבירה בעיר מתחילה כבר במאה ה-13, עם ייסודה של העיר.
בסוף המאה ה-18 הוקמה בעיר מבשלה גדולה, ומאה שנה מאוחר יותר, בשנת 1895, הוקמה מבשלת Budweiser Budvar, הפועלת עד היום בבעלות המדינה. בינתיים, מעבר לאוקיינוס, החלה מבשלה אמריקאית לייצר בירה בשם Budweiser, ומכאן נולד מאבק משפטי ארוך על הזכות לשם. התוצאה מעט משעשעת: במדינות שונות נמכרות שתי הבירות תחת שמות שונים, בהתאם לזכויות על המותג בכל מדינה.
הסיפור קיבל תפנית מעניינת נוספת כאשר המבשלה הצ'כית הוותיקה יותר, זו שנוסדה בסוף המאה ה-18 ונקראת כיום Samson, נרכשה על ידי התאגיד המחזיק גם בבירת Budweiser האמריקאית. לעומתה, Budweiser Budvar נותרה בבעלות ממשלת צ'כיה.

לחובבי הבירה מומלץ לבקר במבשלת Budweiser Budvar, שבה מתקיימים סיורים מודרכים העוברים בין מתקני הייצור ומרתפי ההתיישנות וכוללים גם טעימת בירה. יש להזמין את הסיור מראש.

סיורים מודרכים במבשלת Budweiser Budvar, בין מתקני הייצור ומרתפי ההתיישנות  (צילום: Venca24)
 

 

אני לא מומחית גדולה לבירה, אבל מהאוכל המקומי בהחלט נהניתי!  (צילום: כרמית וייס)

 

---

---

 

הקהילה היהודית בעיר מתועדת כבר במאה ה-14. היהודים התרכזו ברחוב שנקרא אז "הרחוב היהודי", אם כי לא היה זה גטו סגור וגם נוצרים התגוררו בו. בשנת 1505 התחוללו בעיר פרעות בעקבות עלילת דם. יהודים הוצאו להורג, ובשנה שלאחר מכן גורשו הנותרים מהעיר וילדים יהודים אולצו להתנצר. במשך יותר משלוש מאות שנה כמעט שלא התקיימה כאן קהילה יהודית, ורק לאחר מהפכת 1848 הותר ליהודים לשוב ולהתיישב בעיר. הקהילה החדשה גדלה במהירות, ובשנת 1888 נחנך בצ'סקה בודיוביצה בית כנסת נאו-גותי מפואר. בשנת 1930 חיו בעיר 1,138 יהודים, שהיוו כ-2.6% מתושביה. באפריל 1942 גורשו יותר מ-900 מיהודי העיר והאזור לטרזיינשטט ומשם רבים נשלחו למחנות ההשמדה. חודשים ספורים לאחר מכן פוצץ בית הכנסת בידי הנאצים. 

במקום שבו עמד בית הכנסת הגדול, ברחוב Františka Antonína Gerstnera, ניצבת כיום אנדרטה לזכר בית הכנסת ויהודי העיר שנרצחו בשואה. האנדרטה הוקמה בשנת 1992, במלאת 50 שנה להריסת בית הכנסת, ועוצבה בידי האמן הצ'כי רומן בריכצ'ין (Roman Brichcín). צורתה משלבת מנורה בעלת שבעה קנים, כף יד ומגן דוד, ועליה כתובות זיכרון בצ'כית ובעברית. מיקומה אינו מקרי - היא ניצבת בשטח שבו עמד בית הכנסת הנאו-גותי המפואר, שפוצץ בידי הנאצים בשנת 1942. כיום לא נותר מהמבנה דבר, והאנדרטה היא שמסמנת לעוברים במקום את סיפורה של הקהילה היהודית שנעלמה כמעט לחלוטין מן העיר.
(450 מ' דרומית לכיכר המרכזית, Památník synagogy a obětí z okupačního transportu)

לאחר המלחמה חזרה לפעול בעיר קהילה יהודית קטנה, אך היא הלכה והצטמצמה ובשנת 1970 חדלה להתקיים. בית הקברות, שנפגע קשות בתקופת השלטון הנאצי ובשנים שלאחר מכן, שוקם והוא כיום אתר מורשת מוגן - עדות שקטה לקהילה היהודית שהייתה חלק מצ'סקה בודיוביצה במשך מאות שנים. בית הקברות היהודי (Židovský hřbitov), הנמצא כשני קילומטרים מצפון-מזרח למרכז צ'סקה בודיוביצה, הוא אחד השרידים האחרונים לקהילה היהודית שחיה כאן במשך מאות שנים. בית הקברות הוקם בשנת 1867, לאחר חידוש הקהילה היהודית בעיר, ונשתמרו בו כיום כ-430 מצבות ושרידי מצבות. הכתובות עליהן הן בעיקר בעברית ובגרמנית, ובכניסה ניצבת אנדרטה לזכר יהודי העיר שנרצחו בשואה. בית שומר בית הקברות הוסב לחדר זיכרון קטן. בית הקברות מוקף חומה ושערו נעול, אבל ניתן להיכנס אליו. את המפתח אפשר לקבל, כנגד חתימה, בעמדת השומר של חברת התחבורה Jihotrans הסמוכה.

עוד על יהודי צ'כיה בכתבה על הרובע היהודי בפראג

 

בית הקברות היהודי של צ'סקה בודיוביצה, קהילה שאיננה עוד (צילום: Jitka Erbenova)


אנדרטה לזכר יהודי העיר ניצבת במקום בו עמד בית הכנסת עד שנהרס בידי הנאצים  (צילום: כרמית וייס)

 

כ-20 ק"מ דרומית לצ'סקה בודיוביצה, בתוך עיקול רחב של נהר ולטאבה, שוכן מנזר זלאטה קורונה (Zlatá Koruna), אחד המנזרים מימי הביניים השמורים ביותר בבוהמיה. המנזר הציסטרציאני נוסד בשנת 1263 בידי מלך בוהמיה פשמיסל אוטוקר השני. על פי האגדה, המלך נדר להקים מנזר אם ינצח את מלך הונגריה בקרב קרסנברון, וכעבור שלוש שנים קיים את הבטחתו. להקמת המנזר היו גם מניעים פוליטיים, והוא סייע למלך לחזק את כוחו מול משפחות האצולה החזקות של דרום בוהמיה. פירוש השם זלאטה קורונה הוא "כתר הזהב", אם כי שמו המקורי של המנזר היה "הכתר הקדוש". השם קשור לשריד קדוש - קוץ שעל פי המסורת היה מכתר הקוצים של ישו - שנשמר כאן. רק מהמאה ה-17 התקבע השם הנוכחי.

במרכז המתחם ניצבת כנסיית עליית מרים הבתולה, הכנסייה הגדולה ביותר בדרום בוהמיה. לצדה נשתמרו הקלויסטר (חצר פנימית), אולם מועצת הנזירים, קפלות גותיות וחדרי המנזר. הנזירים הציסטרציאנים אינם מתגוררים כאן עוד, וכיום המתחם הוא אתר מורשת לאומי. המנזר והכפר הקטן הנושא את שמו מוקפים כמעט מכל עבר בעיקול של נהר ולטאבה, ועל הנהר חולפות סירות המגיעות במורד הזרם מהעיירה צ'סקי קרומלוב. 
שימו לב: ניתן להסתובב ללא תשלום בחצר העליונה והתחתונה, אך הכניסה לחללי המנזר נעשית במסגרת מסלולי ביקור. הסיורים מתקיימים בצ'כית, ולמבקרים שאינם דוברי צ'כית ניתן טקסט בשפות זרות. המסלול המקיף נמשך כשעה וכולל את חלקיו המרכזיים של המנזר והכנסייה. 

לינה באזור מנזר זלאטה קורונה
 

מנזר זלאטה קורונה, הכנסייה הגדולה ביותר בדרום בוהמיה (צילום: כרמית וייס)

 

כ-17 ק"מ מערבית לצ'סקה בודיוביצה שוכן הכפר הקטן הולשוביצה (Holašovice), שהוכר בשנת 1998 כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. ייחודו בשימור יוצא דופן של כפר מסורתי במרכז אירופה: 23 משקים היסטוריים מסודרים סביב כיכר כפרית מלבנית, בתוכנית שכמעט לא השתנתה מאז ימי הביניים. מרבית הבתים שאנו רואים כיום נבנו במאות ה-18 וה-19 בסגנון המכונה בארוק כפרי דרום-בוהמי. חזיתות הבתים הצבעוניות, עם הגמלונים המעוטרים, נראות כמעט חגיגיות מדי לבתי איכרים, והן שהעניקו לכפר את מראהו המיוחד. סביב כיכר הדשא הגדולה ניצבים גם קפלה קטנה המוקדשת לקדוש יוחנן מנפומוק, נפחייה ובריכת דגים קטנה.

הכפר נוסד במחצית הראשונה של המאה ה-13, ובשנת 1292 עבר לבעלות המנזר הציסטרציאני וישי ברוד, שהחזיק בו עד 1848. מגפת דבר קשה שפקדה את דרום בוהמיה בשנים 1520-1521 כמעט חיסלה את הכפר - על פי אגדה מקומית, רק שני תושבים שרדו. לאחר המגפה הביא המנזר מתיישבים חדשים מנחלותיו בבוואריה ובאוסטריה, והולשוביצה הפך בהדרגה לכפר שרוב תושביו דוברי גרמנית. לאחר מלחמת העולם השנייה גורשו תושביו הגרמנים של הכפר במסגרת גירוש האוכלוסייה הגרמנית מצ'כוסלובקיה, וחלק מהמשקים ננטשו. בתקופת השלטון הקומוניסטי סבל הכפר מהזנחה, אך דווקא משום שכמעט לא נבנה בו מחדש, נשמר המבנה ההיסטורי שלו. בהמשך שוקמו הבתים והחזיתות, וכיום הולשוביצה היא שוב כפר חי ולא מוזיאון פתוח - רוב הבתים עדיין בבעלות פרטית.  במקום יש גם מספר מקומות קטנים לאכול בהם, ואני ממליצה בחום לטעום את עוגות הקולאץ' (Koláče) הביתיות הנהדרות.

לינה באזור הכפר הולושוביצה 
 

הולושוביצה, כפר עם בתים מסורתיים שנשתמרו היטב  (צילום: Benedamiroslav)

 

♦ צ'סקה בודיוביצה נמצאת כ-150 ק"מ דרומית למפראג. למגיעים ברכב שכור כדאי לחשב כשעתיים נסיעה, בהתאם לתנועה. ניתן להגיע בנוחות גם בתחבורה ציבורית - רכבות ואוטובוסים ישירים מקשרים את העיר עם פראג, ולכן למי שמתכנן לבקר רק בעיר עצמה אין הכרח ברכב.
♦ תחנת האוטובוסים המרכזית נמצאת, באופן מעט יוצא דופן, על גג מרכז הקניות Mercury, וכל הקווים הבין-עירוניים והאזוריים יוצאים ממנה. תחנת הרכבת המרכזית נמצאת בסמוך, ומכאן ניתן להגיע לכיכר המרכזית בהליכה של כ-15 דקות.
♦ למגיעים ברכב יש מספר חניונים במרכז העיר ובסביבתו.
♦ לשכת התיירות נמצאת בכיכר פשמיסל אוטוקר השני, בתוך בניין העירייה. ניתן לקבל בה מפות ומידע על העיר והסביבה, לרכוש כרטיסים ולהתעדכן בסיורים ובאירועים המתקיימים בעיר. מוצעים גם סיורים מודרכים במרכז ההיסטורי, הנמשכים כשעה וחצי ויוצאים מבית העירייה בכיכר.
♦ העיר מישורית למדי ומתאימה מאוד לרכיבה על אופניים. כיום מסומנים בה 12 מסלולי אופניים עירוניים (A-L), המקשרים את מרכז העיר עם שכונותיה ועם שבילי האופניים הממשיכים אל מחוץ לעיר. אחד המסלולים הפופולריים ממשיך לאורך הוולטאבה לכיוון טירת הלובוקה, כ-10 ק"מ מצפון לעיר.
♦ ניתן גם להזמין סיורים מודרכים בצ'סקה בודיוביצה, שחלקם יוצאים מפראג וחלק מהם כוללים גם יעדי טיול נוספים.
 

מלון מומלץ במרכז צ'סקה בודיוביצה

כתבות נוספות על דרום צ'כיה

צ'סקי קרומלוב – הפתעה על נהר ולטאבה
ברנו – בירת מוראביה
יעדי טיול בדרום מוראביה
תיבת ההפתעות של חבל מוראביה
טיול בהרי הענקים