www.goTravel.co.il
הכתבה מעניינת? שלחו אותה בדואר למי שתרצו

הקש בתיבה את רצף האותיות המופיע למטה:

טיול בהרי הענקים       


גלויות מפסגת סניישקה: 
טיול בהרי הענקים

מאת: ד"ר חזי שקד 


אל פסגת סניישקה, ההר הגבוה ביותר בצ'כיה, ניתן להגיע ברכבל. גובהו של ההר 1,602 מטר בלבד. ואכן בימי חג וחופשות, משתרך לו תור ארוך של צ'כים חביבים, הממתינים לתורם לעלות על רכבל הכיסאות הזוגי שייקח אותם לפסגה. הנסיעה ברכבל היא בוודאי חוויה. הנוף נפרס למרגלותיכם, עוברים את חגורות הנוף במהירות רבה ובקלות, גם אם ישנם ימים, אפילו בקיץ של אוגוסט, שזו חוויה קרה למדי.


אבל יש גם דרך אחרת: אפשר לעלות לפסגה ברגל, במסלול שהוא רחוק מהמולת ההמון ורחוק מהרכבלים. דרך בה בוחרים אוהבי ההליכה בטבע. אשתי ואני בחרנו כהרגלנו באפשרות השנייה.
 
אל פסגת סניישקה - אפשר לעלות ברכבל, אפשר לטפס ברגל   (צילום: pecpodsnezkou.cz)
 

פסגת סניישקה (A), הפארק הלאומי קֶרְקוֹנֻושֶה (B), העיירה פץ פוד סניישקו (C) והעיירה שפינדלרוב מלין (D)
 

תחילת המסלול בצד הצ'כי

את מסענו התחלנו בצד הצ'כי של הגבול. ההר מסמן את הגבול שבין פולין - מצפון, וצ'כיה - מדרום. מכיוון שפסגתו נמצאת בצד הצ'כי, החלטנו לטפס אותו כמובן מצדו הצ'כי. השקפת עולמי גורסת שאם כבר מטפסים על ההר הגבוה במדינה מסוימת, וההר חולק את שטחו בין שתי מדינות, הרי שיש לעשות זאת מצידה של אותה מדינה בה ההר מהווה את הנקודה הגבוהה ביותר. לתת לה את הכבוד.
דוגמאות שכאלו לא חסרות: אם נסתכל על ההרים הגבוהים בכל אחת ממדינות אירופה, נראה שרבות מאותן נקודות נמצאות על הגבול שבין שתי מדינות. ולא בכדי, הרים גבוהים, בשל היותם מחסום פיזי, היוו תמיד גם מחסום תרבותי ולשוני בין חברות ועמים שונים.
 
מעל קו העצים, מתחת לעננים    (צילום: חזי שקד)
  

שייט נהרות




 

הר השלג בלב הרי הענקים

סניישקה (Sněžka), שפירושו "הר השלג", ממוקם בצידה הצפוני של צ'כיה, לאורך גבולה עם פולין. אבני הגבול נקבעו לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1945, ומאז הן שם. הטיפוס על ההר מצדו הצ'כי כולל כמה מעברים גם לצד הפולני של הגבול.
 
ההר נמצא בתחומי הפארק הלאומי קֶרְקוֹנֻושֶה (Krkonošský národní park), שהוא גם שמו של הרכס כולו, ופירושו "ההרים הענקים". הרכס משתרע על פני 631 קמ"ר, רובם (454 קמ"ר) בתחומי צ'כיה, ומיעוטם (177 קמ"ר) בשטחה של פולין. כיוונו של רכס קרקונושה הוא מזרח–מערב והוא מסמן את הגבול בין פולין (מצפון) והרפובליקה הצ'כית (מדרום). משני הצדדים, הפולני והצ'כי, מתנשא הרכס בחדות. אגן הניקוז של הרכס מצדו הצ'כי, הקרוי "אגן הניקוז הבוהמי", גדול מאוד וכמויות המים הזורמות בו הן אדירות.
 
הראשונים להתיישב באזור היו כנראה עמים גרמניים, שקראו לאזור בשם הפשוט "ההרים", ואל הגבוה בהרים התייחסו כאל "ההר הענק". מאוחר יותר, הרכס בו נמצא "ההר הענק" קיבל את השם "ההרים הענקים".
"ההר הענק" הוא כמובן מיודענו סניישקה ו"ההרים הענקיים" הם רכס קרקונושה.
השם הצ'כי לרכס – קרקונושה, מופיע במפות לראשונה בשנת 1518, ומקורו אינו ידוע בוודאות. השם סניישקה הוא שם צ'כי שפירושו כאמור "הר השלג".
לינה באזור פארק קרקונושה
כותב שורות אלו על אחת מאבני הגבול, יד ימין מצביעה על פולין ושמאל על צ'כיה
 
כל הנחלים זורמים לים
מדרום ובמקביל אל רכס קרקונושה, מתרומם רכס נוסף - הרכס הבוהמי, והוא נראה היטב כשמטיילים ברכס קרקונושה. מספר נהרות חוצים את שני הרכסים, שהמוכר בהם הוא נהר אלבה (Elbe). למעשה, מקורו של הנהר הגדול הזה, אחד המרכזיים והחשובים בנהרות מרכז אירופה, הוא באזור רכס קרקונושה. הנהר עושה דרכו לאורך 1,090 קילומטרים מצ'כיה, דרך גרמניה, עד שהוא נשפך לים הצפוני.
 
חלק מהנחלים שמקורם ברכס זורמים בתלילות לצד הצ'כי ויוצרים מפלים מרשימים. מפל פנצ'בסקי, או פנצ'בסקי וודופאד (Pančavský vodopád), הנופל מגובה 140 מטרים, הוא המפל הגבוה ביותר בצ'כיה. מעניין לציין שהנחלים והנהרות שזורמים מהרכס לצדו הצ'כי של הגבול מתנקזים לכיוון הים הצפוני, בעוד הנחלים והנהרות מהצד הצפוני, זה של פולין, מתנקזים לכיוון הים הבלטי.
 
האקלים ברכס קרקונושה מאופיין בשינויים קיצוניים. החורף קר מאוד, השלג נערם לגובה של שלושה מטרים ויותר ובמקומות הגבוהים הוא מגיע אפילו עד חמישה או שישה מטרים. זה נפלא לאתרי הסקי, ויש אחדים כאלה על הרכס, בהם גם שפינדלרוב מלין (Špindlerův Mlýn), אך טיפוס בחורף מהווה סכנה של ממש. חלקו הגבוה של הרכס אפוף ערפל כבד חלק ניכר של השנה, כולל בקיץ. הנתונים שנמסרו לנו מספרים כי ההר מכוסה בעננות או בערפל 296 ימים בשנה בממוצע. כמות המשקעים מגיעה ל- 700 מ"מ גשם באזורים הנמוכים ולמעלה מ- 1,200 מ"מ בפסגות הרכס, שהן גם מהחשופות ביותר לרוח באירופה. הטמפרטורה השנתית הממוצעת בקו הרכס עומדת על שתי מעלות צלזיוס בלבד, טמפרטורה הדומה יותר לאזורי אקלים צפוניים כדוגמת איסלנד.
 
רכס קרקונושה הוא חלק מרכס הרי הסודטים, רכס הרים מרכז אירופי שנמתח ממזרח גרמניה עד פולין וצ'כיה. ההר הגבוה ביותר ברכס קרקונושה וברכס הסודטים כולו, הוא סניישקה, והוא יעדנו בטיפוס זה.
עוד על שפינדלרוב מלין בכתבה על טיול עם ילדים בהרי הענקים
 
 
מבט מדרום, רכס קרקונושה כפי שהוא נראה מצדו הצ'כי    (צילום: חזי שקד)
 
להיזכר בשעורי ההיסטוריה
אם השם "סודטים" מצלצל לכם מוכר, הרי זה משום שהוא נמצא בחבל ארץ המוכר לרבים משיעורי ההיסטוריה, חבל הסודטים. סיפורו של החבל מתחיל עם הסכמי ורסאי משנת 1919, שנערכו עם סיום מלחמת העולם הראשונה בין גרמניה ל"מדינות ההסכמה" (המדינות שלחמו נגד גרמניה, האימפריה האוסטרו-הונגרית והאימפריה העות'מנית). על פי ההסכם היה על גרמניה להכיר בצ'כוסלובקיה כמדינה עצמאית, ובגבול הקודם בין האימפריה האוסטרו-הונגרית לגרמניה כגבול בינה לבין צ'כוסלובקיה. בכך למעשה ויתרה גרמניה על תביעותיה בחבל העשיר, על כמיליון תושביו דוברי הגרמנית.
 
כעבור שנים, משעלה אדולף היטלר לשלטון בגרמניה, הוא תבע לספח את חבל הסודטים לגרמניה, בטענה שרובו מיושב על ידי גרמנים, שאינם נהנים משוויון זכויות כפי שנקבע בהסכם המיעוטים. בתגובה דחתה הממשלה הצ'כוסלובקית את דרישתו, ואף הודיעה שאם תותקף היא תילחם על עצמאותה.
בקיץ 1938 הורה היטלר לצבאו להתכונן לפלישה לחבל הסודטים, ובכך העלה את המתח הצבאי באזור. כדי ליישב את הסכסוך, פנו הצרפתים והבריטים לנשיא צ'כוסלובקיה, ודרשו ממנו להעניק אוטונומיה רחבה לגרמנים שחיו בחבל הסודטים. אבל זה לא הספיק להיטלר, שהקצין את עמדותיו ודרש את סיפוח החבל לגרמניה ללא תנאי. בשלב זה נכנעו בריטניה וצרפת לדרישותיו, ולבסוף סופח החבל לגרמניה הנאצית בעקבות הסכם מינכן, שנחתם בספטמבר 1938.
נשיא צ'כוסלובקיה דאז, אדווארד בנש (Edvard Beneš), הודיע על כך בקול רוטט ושבור מעל גלי הרדיו, ונימק את החלטתו בכך שגרמניה הסכימה שלא לפלוש לכל צ'כוסלובקיה. הגרמנים סילקו את הצ'כים מבתיהם בחבל הסודטים (טרנספר), ואלה היגרו למרכז צ'כוסלובקיה. אחרי המלחמה, ועם תבוסתה של גרמניה הנאצית, חזר השטח לחסותה של צ'כוסלובקיה וגורשו ממנו מאות אלפי הגרמנים שחיו בו. כיום, לאחר ההפרדה מסלובקיה, החבל הוא שטח צ'כי. 
 
 
 
פניני טבע על רכס קרקונושה      (צילום: pecpodsnezkou.cz)
 



 

התנור שמתחת לסניישקה

את הטיפוס לפסגת סניישקה התחלנו מהעיירה פץ פוד סניישקו (Pec Pod Sněžkou), השוכנת בצפון צ'כיה, 180 קילומטרים צפונית-מזרחית לפראג הבירה. זוהי עיירה הררית ותיירותית, אולי מנומנמת משהו בקיץ, אבל בחורף פעילה מאוד בענייני סקי. מיקומה בגובה 750 מטרים לערך, משאיר לנו לטפס עד הפסגה 850 מטרים.
 
פירוש שמה של העיירה הוא " התנור שמתחת לסניישקה" (Pece=תנור, Pod=מתחת). מקור השם הוא בתעשיית הארסן והמתכות הכבדות ובתנורי ההתכה הרבים, שהיו פעילים בעיירה החל מהמאה ה- 16 ועד המאה ה- 19. האזור היה עשיר במכרות של ברזל, עפרה ונחושת, ופעולות ההתכה של המתכות וחומרים מחצביים אחרים נעשו בעיירה עצמה. לאחר מלחמת העולם הראשונה נסגרו המכרות באופן הדרגתי וכיום זוהי עיר שפרנסתה מבוססת על תיירות ועל תעשייה נקייה.
אגב המילה Pod, אנו מכירים עוד עיר שיש בה את המילה "פוד", זוהי עיר הבירה של מונטנגרו – פודגוריצה (Podgorica). פירוש שמה הוא "מתחת להרים" (פוד=מתחת, גורה=הרים). ואכן, פודגוריצה נמצאת בעמק מוקף הרים מכל עבריה.
 
הדרך אל פץ פוד סניישקו עוברת דרך יערות אירופאים ירוקים ומרשימים (בקיץ כמובן) והעיירה עצמה ירוקה ומכניסת אורחים. לא הרחק מהעיירה מסתיימת לה הדרך במגרש חניה גדול, שער הכניסה של הפארק הלאומי קֶרְקוֹנֻושֶה (Krkonoše National Park). מנקודה זו יוצאים כמה מסלולים לכיוון ההר. ניתן לבחור לעלות באחד ולרדת באחר, או אם תרצו, לרדת ברכבל. ישנם מסלולים נוספים שיוצאים מנקודה זו, אבל יעדם הוא לאו דווקא פסגת סניישקה, אלא יעדים ופסגות אחרות ברכס.
העיירה פץ פוד סניישקו, מתעוררת לחיים עם בוא החורף   (צילום: pecpodsnezkou.cz)

 

 ירוק במשולש השחור
תחילת המסלול לפסגת סניישקה עוברת דרך יער ירוק ומרשים והמון מים. אנו עושים את דרכנו במעלה הזרם, באחד העמקים החרוצים ברכס. רכס קרקונושה מולנו. תחילה הדרך מתונה. חוצים גשרים, עוברים דרך כרי אחו פתוחים ויער לסירוגין. לאחר מספר קילומטרים מתחיל הטיפוס. מכאן והלאה הכיוון הוא מעלה. הדרך הופכת צרה ושרירי הרגליים מתחילים לפעול. לשם כך הגענו לכאן.
 
שלא יהיה ספק, העצים הירוקים, הגדולים והמרשימים עדיין מלווים אותנו ואפילו שולטים בנוף היפה. יחד עם זאת, בהחלט ניתן להתרשם מהשפעותיו של "המשולש השחור", אזור גיאוגרפי הנמצא במשולש הגבולות צ'כיה–פולין–מזרח גרמניה. באזור זה פעלו במשך עשרות שנים, בתקופה הקומוניסטית, תעשיות פחם ותחמוצות גופרית מזהמות, שיצרו זיהומי קרקע ואוויר גדולים מאוד, וכתוצאה מכך יצרו את התופעה שאנו מכנים היום "גשם חומצי". גשם זה פגע פגיעה אנושה בעצים וגרם למותם של עצים רבים ולהשמדה ניכרת של חלקים גדולים מהיער. כיום מדינות אלה כבר אינן מזהמות בצורה זו, והתעשיות ברובן הפסיקו את פעולתן כבר לפני שנים רבות, אבל תוצאות המעשים הללו עדיין מלוות את היער, שמתקשה להשתקם לבד.
הרבה מים זורמים בתחילת המסלול  (צילום: חזי שקד)
 
לשחק עם עננים
אנו מתקדמים במעלה הרכס ומפנים את מבטינו לאחור. העמק ממנו התחלנו את הטיפוס נפרס למרגלותינו והרחק באופק ניתן לראות גם את הרכס הבוהמי. בדרך אנו עוברים על יד מספר מצבות, עדות לכך שגם סניישקה גובה קורבנות. ככל שאנו עולים יותר ויותר גבוה, מזג האוויר הולך ומצטנן ועננות נמוכה מגבילה מעט את הראות. קו העצים (הקו בו מפסיקים לצמוח עצים), הנמצא כאן בגובה של 1,300 מטרים לערך, הולך ונחשף. אנו נכנסים לאזור הצמחייה התת-אלפיני. לבית גידול זה חשיבות מיוחדת בקֶרְקוֹנֻושֶה, שכן יש בו שרידי מאפיינים של טונדרה ארקטית, נוף טיפוסי שהיה קיים בתקופת הקרח האחרונה במרכז אירופה. במקביל, קיימים כאן מינים רבים המאפיינים צמחיה תת-אלפינית, ומגוון מיני צומח רחב שחי רק תחת התנאים הספציפיים של רכס קֶרְקוֹנֻושֶה, מה שהופך אותם כמובן למינים אנדמיים.
 
את חגורת הצומח האלפיני, המאופיינת על ידי הימצאות מסלע ואדמה חשופה, ניתן למצוא רק בפסגות הגבוהות של הרכס, ביניהן גם סניישקה. כאן נמצא רק עשב נמוך וחזזיות. זהו האזור שנמצא ממש על גבול צ'כיה ופולין. עוד מאמץ קטן ואנו נמצאים על הפסגה.
 
ממש לפני הפסגה, כשלפנינו רק עוד כמה מאות מטרים של הליכה, ניתן לעצור ולהיכנס לבקתת מטפסים שנמצאת בצד הפולני. אפשר לקבל חותמת ואפשר לאכול שם צהריים או להסתפק בתה חם. כשאנחנו הגענו לשם היה קר למדי. מידי פעם יכולנו להציץ לעמקים בצד הפולני, אבל העננים ידעו לשטות ולתעתע בנו, והפכו את המשימה למשחק מחבואים.
 
מצבות בדרך, מעידות שגם טיפוס לסניישקה גובה קורבנות    (צילום: חזי שקד)
 
גלויות מפסגת סניישקה
חשוב לציין כי רכס קֶרְקוֹנֻושֶה הוא אזור ייחודי, וככזה הוא קיבל מעמד של אתר בעל חשיבות למורשת העולמית על ידי אונסק"ו והוכרז על ידי צ'כיה ופולין כשמורה ביוספרית. הפארק הלאומי קרקונושה בצדו הצ'כי הוכרז בשנת 1963. היה זה הפארק השני שהוכרז בצ'כוסלובקיה (אחרי פארק הרי הטטרה), וכך למעשה לאחר פירוק צ'כוסלובקיה הוא הוכתר כפארק הראשון שהוכרז ונפתח ברפובליקה הצ'כית (פארק רכס הרי הטטרה נמצא בסלובקיה).
 
שטח הפארק בצד הצ'כי הוא 370 קמ"ר ונכללים בו גם האזורים שנמצאים מתחת לרכס, כולל היערות שמסביב. לעומת זאת, הפארק מצדו הפולני (Karkonoski Park Narodowy) הוכרז כמה שנים קודם לכן, בשנת 1959 ושטחו קרוב ל- 60 קמ"ר. בצד הפולני נמצאים בתחומי הפארק האזורים הגבוהים והרגישים שמעל לגובה של 900 מטרים. השימור בפארק הוא חד משמעי ולא מאפשרים יותר הרס של בית הגידול הייחודי.
בעוד הניהול בצד הצ'כי מאפשר ייעור מחדש, הגדילו לעשות הפולנים וגם את זה הם מונעים. הם מנסים כמה שפחות להתערב בדרך ההתאוששות של הטבע ומנסים למנוע כל התערבות נוספת מצד האדם.
 
משהגענו לפסגה גילינו כי ישנם עליה מספר מבנים, שהבולט בהם הוא מסעדה עגולה ומעליה מגדל תצפית, הנמצאים בצד הפולני. הקפלה שבמקום נבנתה במאה ה– 19, גובהה 14 מטרים והיא מוקדשת לקדוש St. Vavřinec.
הופתענו למצוא שם בית דואר פעיל, שהוא הגבוה ביותר בצ'כיה, כמובן. הדואר משמש אטרקציה תיירותית וניתן לשלוח ממנו גלויות לכל רחבי העולם...
 
הקפלה והמסעדה המסתובבת על פסגת סניישקה   (צילום: pecpodsnezkou.cz)
 



מלון מומלץ בעיירה פץ פוד סניישקו
בסיס העליה לפסגת סניישקה

מלון פצר (Hotel Pecr) הוא מלון 4 כוכבים, הממוקם במרכז העיירה ומציע דירות בעיצוב מודרני לזוגות ומשפחות, כולן עם מיזוג, מטבח, פינת אוכל, פינת ישיבה ומרפסת. במלון גם ספא (בתשלום), מסעדה, בר וחניה מקורה.
מלון פצר – השוואת מחירים (שימו לב לתנאי הביטול)

מלון מומלץ בהרי הענקים   מלון מומלץ בהרי הענקים
מלון מומלץ בהרי הענקים   מלון מומלץ בהרי הענקים

מלון פצר - מלון מודרני ומפנק במרכז העיירה ממנה עולים לפסגת סניישקה




 
מידע נוסף
 

כתבות נוספות על אזור זה בצ'כיה
כתבה על טיול משפחתי בהרי הענקים
טשביץ' – מורשת עולמית ברובע היהודי
ברנו – בירת מוראביה
דרום מוראביה
מידע וטיפים למטייל בצ'כיה






חזי שקד אודות הכותב
ד"ר חזי שקדמנכ"ל ובעלים של חברת הטיולים Mouflon. אקולוג ואנתרופולוג, מרצה לקהל הרחב, מטפס הרים ומדריך טיולים ליעדים מגוונים ברחבי העולם. מתמחה בטיולי שטח ובטיולי עומק בדגש היסטורי, דתי, תרבותי, אנתרופולוגי ופולקלוריסטי. אוהב את שעושה ורואה בכך שליחות. 


חזי עונה לשאלותיכם בפורום מומחי תיירות
לקריאת כתבות נוספות של חזי








מספר צפיות: 26105
5699