גלויות מפסגת סניישקה: 
טיול בשמורת הרי הענקים
מאת: ד"ר חזי שקד 


אל פסגת סניישקה, ההר הגבוה ביותר בצ'כיה, ניתן להגיע ברכבל. גובהו של ההר 1,602 מטר בלבד. ואכן בימי חג וחופשות, משתרך לו תור ארוך של צ'כים חביבים, הממתינים לתורם לעלות על רכבל הכיסאות הזוגי שייקח אותם לפסגה. הנסיעה ברכבל היא בוודאי חוויה. הנוף נפרס למרגלותיכם, עוברים את חגורות הנוף במהירות רבה ובקלות, גם אם ישנם ימים, אפילו בקיץ של אוגוסט, שזו חוויה קרה למדי.


אבל יש גם דרך אחרת: אפשר לעלות לפסגה ברגל, במסלול שהוא רחוק מהמולת ההמון ורחוק מהרכבלים. דרך בה בוחרים אוהבי ההליכה בטבע. אשתי ואני בחרנו כהרגלנו באפשרות השנייה.
 
הפארק הלאומי קרקונושה, פסגת סניישקה
המסעדה העגולה על פסגת סניישקה - אפשר להגיע עם רכבל ואפשר גם ברגל   (צילום: Twisted Realm)
 

פסגת סניישקה (A), הפארק הלאומי קֶרְקוֹנֻושֶה (B), העיירה פץ פוד סניישקו (C), העיירה שפינדלרוב מלין (D),
מלון פצר וול בעיירה פץ פוד סניישקו  |  מלון סבוי בעיירה שפינדלרוב מלין
 

תחילת המסלול בצד הצ'כי

את מסענו התחלנו בצד הצ'כי של הגבול. ההר מסמן את הגבול שבין פולין - מצפון, וצ'כיה - מדרום. מכיוון שפסגתו נמצאת בצד הצ'כי, החלטנו לטפס אותו כמובן מצדו הצ'כי. השקפת עולמי גורסת שאם כבר מטפסים על ההר הגבוה במדינה מסוימת, וההר חולק את שטחו בין שתי מדינות, הרי שיש לעשות זאת מצידה של אותה מדינה בה ההר מהווה את הנקודה הגבוהה ביותר. לתת לה את הכבוד.
 
דוגמאות שכאלו לא חסרות: אם נסתכל על ההרים הגבוהים בכל אחת ממדינות אירופה, נראה שרבות מאותן נקודות נמצאות על הגבול שבין שתי מדינות. ולא בכדי, הרים גבוהים, בשל היותם מחסום פיזי, היוו תמיד גם מחסום תרבותי ולשוני בין חברות ועמים שונים.
 
כותב שורות אלו על אחת מאבני הגבול, יד ימין מצביעה על פולין ושמאל על צ'כיה
  

טיולי אופניים




 

הר השלג בלב הרי הענקים

סניישקה (Sněžka), שפירושו "הר השלג", ממוקם בצפון צ'כיה, לאורך גבולה עם פולין. אבני הגבול נקבעו לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1945, ומאז הן שם. הטיפוס על ההר מצדו הצ'כי כולל כמה מעברים גם לצד הפולני של הגבול.
 
ההר נמצא בתחומי הפארק הלאומי קֶרְקוֹנֻושֶה (Krkonošský národní park), שהוא גם שמו של הרכס כולו, ופירושו "ההרים הענקים". הרכס משתרע על פני 631 קמ"ר, רובם (454 קמ"ר) בתחומי צ'כיה, ומיעוטם (177 קמ"ר) בשטחה של פולין. כיוונו של רכס קרקונושה הוא מזרח–מערב והוא מסמן את הגבול בין פולין (מצפון) והרפובליקה הצ'כית (מדרום). משני הצדדים, הפולני והצ'כי, מתנשא הרכס בחדות. אגן הניקוז של הרכס מצדו הצ'כי, הקרוי "אגן הניקוז הבוהמי", גדול מאוד וכמויות המים הזורמות בו הן אדירות.
 
הראשונים להתיישב באזור היו כנראה עמים גרמניים, שקראו לאזור בשם הפשוט "ההרים", ואל הגבוה בהרים התייחסו כאל "ההר הענק". מאוחר יותר, הרכס בו נמצא "ההר הענק" קיבל את השם "ההרים הענקים".
"ההר הענק" הוא כמובן מיודענו סניישקה ו"ההרים הענקיים" הם רכס קרקונושה.
השם הצ'כי לרכס – קרקונושה, מופיע במפות לראשונה בשנת 1518, ומקורו אינו ידוע בוודאות. השם סניישקה הוא שם צ'כי שפירושו כאמור "הר השלג".
מסלולים בשמורת הרי הענקים, פסגת סניישקה
הפארק הלאומי קֶרְקוֹנֻושֶה, כך זה נראה בסתיו   (צילום: Martin Hapl)

הפארק הלאומי קרקונושה, פסגת סניישקה
הרבה מים זורמים בפארק הלאומי קרקונושה  (צילום: Alexandr Fedorov)
 
 
 

כל הנחלים זורמים לים - הצפוני או הבלטי

מדרום ובמקביל אל רכס קרקונושה, מתרומם רכס נוסף - הרכס הבוהמי, והוא נראה היטב כשמטיילים ברכס קרקונושה. מספר נהרות חוצים את שני הרכסים, שהמוכר בהם הוא נהר אלבה (Elbe). למעשה, מקורו של הנהר הגדול הזה, אחד המרכזיים והחשובים בנהרות מרכז אירופה, הוא באזור רכס קרקונושה. הנהר עושה דרכו לאורך 1,090 קילומטרים מצ'כיה, דרך גרמניה, עד שהוא נשפך לים הצפוני.
 
חלק מהנחלים שמקורם ברכס זורמים בתלילות לצד הצ'כי ויוצרים מפלים מרשימים. מפל פנצ'בסקי, או פנצ'בסקי וודופאד (Pančavský vodopád), הנופל מגובה 140 מטרים, הוא המפל הגבוה ביותר בצ'כיה. מעניין לציין שהנחלים והנהרות שזורמים מהרכס לצדו הצ'כי של הגבול מתנקזים לכיוון הים הצפוני, בעוד הנחלים והנהרות מהצד הצפוני, זה של פולין, מתנקזים לכיוון הים הבלטי.
 
הפארק הלאומי קרקונושה, מפל פנצ'בסקי
מפל פנצ'בסקי, נופל מגובה 140 מ'  (צילום: Natalia)

הפארק הלאומי קרקונושה, מפלים
חלק מהנחלים שמקורם ברכס זורמים בתלילות לצד הצ'כי ויוצרים מפלים מרשימים  (צילום: R Boed)
 

מזג האוויר בקיץ ובחורף

האקלים ברכס קרקונושה מאופיין בשינויים קיצוניים. החורף קר מאוד, השלג נערם לגובה של שלושה מטרים ויותר ובמקומות הגבוהים הוא מגיע אפילו עד חמישה או שישה מטרים. זה נפלא לאתרי הסקי, ויש אחדים כאלה על הרכס, בהם גם שפינדלרוב מלין (Špindlerův Mlýn), אך טיפוס בחורף מהווה סכנה של ממש. חלקו הגבוה של הרכס אפוף ערפל כבד חלק ניכר של השנה, כולל בקיץ. הנתונים שנמסרו לנו מספרים כי ההר מכוסה בעננות או בערפל 296 ימים בשנה בממוצע. כמות המשקעים מגיעה ל- 700 מ"מ גשם באזורים הנמוכים ולמעלה מ- 1,200 מ"מ בפסגות הרכס, שהן גם מהחשופות ביותר לרוח באירופה. הטמפרטורה השנתית הממוצעת בקו הרכס עומדת על שתי מעלות צלזיוס בלבד, טמפרטורה הדומה יותר לאזורי אקלים צפוניים כדוגמת איסלנד.
 
רכס קרקונושה הוא חלק מרכס הרי הסודטים, רכס הרים מרכז אירופי שנמתח ממזרח גרמניה עד פולין וצ'כיה. ההר הגבוה ביותר ברכס קרקונושה וברכס הסודטים כולו, הוא סניישקה, והוא יעדנו בטיפוס זה.
 
 הפארק הלאומי קרקונושה, שפינדלרוב מלין
מים זורמים גם בעיירת הסקי שפינדלרוב מלין  (צילום: R Boed)

הפארק הלאומי קרקונושה, סניישקה
פסגת סניישקה בחורף - האקלים ברכס קרקונושה מאופיין בשינויים קיצוניים. החורף קר מאוד,
השלג נערם לגובה של שלושה מטרים ויותר ובמקומות הגבוהים הוא מגיע אפילו עד חמישה או שישה מטרים
  (צילום: martin.cvrcek)
 

רכס הסודטים - להיזכר בשעורי ההיסטוריה

אם השם "סודטים" מצלצל לכם מוכר, הרי זה משום שהוא נמצא בחבל ארץ המוכר לרבים משיעורי ההיסטוריה - חבל הסודטים. סיפורו של החבל מתחיל עם הסכמי ורסאי משנת 1919, שנערכו עם סיום מלחמת העולם הראשונה בין גרמניה ל"מדינות ההסכמה" (המדינות שלחמו נגד גרמניה, האימפריה האוסטרו-הונגרית והאימפריה העות'מנית). על פי ההסכם היה על גרמניה להכיר בצ'כוסלובקיה כמדינה עצמאית, ובגבול הקודם בין האימפריה האוסטרו-הונגרית לגרמניה כגבול בינה לבין צ'כוסלובקיה. בכך למעשה ויתרה גרמניה על תביעותיה בחבל העשיר, על כמיליון תושביו דוברי הגרמנית.
 
כעבור שנים, משעלה אדולף היטלר לשלטון בגרמניה, הוא תבע לספח את חבל הסודטים לגרמניה, בטענה שרובו מיושב על ידי גרמנים, שאינם נהנים משוויון זכויות כפי שנקבע בהסכם המיעוטים. בתגובה דחתה הממשלה הצ'כוסלובקית את דרישתו, ואף הודיעה שאם תותקף היא תילחם על עצמאותה.
בקיץ 1938 הורה היטלר לצבאו להתכונן לפלישה לחבל הסודטים, ובכך העלה את המתח הצבאי באזור. כדי ליישב את הסכסוך, פנו הצרפתים והבריטים לנשיא צ'כוסלובקיה, ודרשו ממנו להעניק אוטונומיה רחבה לגרמנים שחיו בחבל הסודטים. אבל זה לא הספיק להיטלר, שהקצין את עמדותיו ודרש את סיפוח החבל לגרמניה ללא תנאי. בשלב זה נכנעו בריטניה וצרפת לדרישותיו, ולבסוף סופח החבל לגרמניה הנאצית בעקבות הסכם מינכן, שנחתם בספטמבר 1938.
 
נשיא צ'כוסלובקיה דאז, אדווארד בנש (Edvard Beneš), הודיע על כך בקול רוטט ושבור מעל גלי הרדיו, ונימק את החלטתו בכך שגרמניה הסכימה שלא לפלוש לכל צ'כוסלובקיה. הגרמנים סילקו את הצ'כים מבתיהם בחבל הסודטים (טרנספר), ואלה היגרו למרכז צ'כוסלובקיה. אחרי המלחמה, ועם תבוסתה של גרמניה הנאצית, חזר השטח לחסותה של צ'כוסלובקיה וגורשו ממנו מאות אלפי הגרמנים שחיו בו. כיום, לאחר ההפרדה מסלובקיה, החבל הוא שטח צ'כי. 
 
הפארק הלאומי קרקונושה, שפינדלרוב מלין
רכס קרקונושה הוא חלק מרכס הסודטים, אשר סופח לגרמניה וחזר לידיים צ'כיות  (צילום: Alexandr Fedorov)
 



 

התנור שמתחת לסניישקה

את הטיפוס לפסגת סניישקה התחלנו מהעיירה פץ פוד סניישקו (Pec Pod Sněžkou), השוכנת בצפון צ'כיה, 180 קילומטרים צפונית-מזרחית לפראג הבירה. זוהי עיירה הררית ותיירותית, אולי מנומנמת משהו בקיץ, אבל בחורף פעילה מאוד בענייני סקי. מיקומה בגובה 750 מטרים לערך, משאיר לנו לטפס עד הפסגה 850 מטרים.
 
פירוש שמה של העיירה הוא " התנור שמתחת לסניישקה" (Pece=תנור, Pod=מתחת). מקור השם הוא בתעשיית הארסן והמתכות הכבדות ובתנורי ההתכה הרבים, שהיו פעילים בעיירה החל מהמאה ה- 16 ועד המאה ה- 19. האזור היה עשיר במכרות של ברזל, עפרה ונחושת, ופעולות ההתכה של המתכות וחומרים מחצביים אחרים נעשו בעיירה עצמה. לאחר מלחמת העולם הראשונה נסגרו המכרות באופן הדרגתי וכיום זוהי עיר שפרנסתה מבוססת על תיירות ועל תעשייה נקייה.
אגב המילה Pod, אנו מכירים עוד עיר שיש בה את המילה "פוד", זוהי עיר הבירה של מונטנגרופודגוריצה (Podgorica). פירוש שמה הוא "מתחת להרים" (פוד=מתחת, גורה=הרים). ואכן, פודגוריצה נמצאת בעמק מוקף הרים מכל עבריה.
 
הדרך אל פץ פוד סניישקו עוברת דרך יערות אירופאים ירוקים ומרשימים (בקיץ כמובן) והעיירה עצמה ירוקה ומכניסת אורחים. לא הרחק מהעיירה מסתיימת לה הדרך במגרש חניה גדול, שער הכניסה של הפארק הלאומי קֶרְקוֹנֻושֶה (Krkonoše National Park). מנקודה זו יוצאים כמה מסלולים לכיוון ההר. ניתן לבחור לעלות באחד ולרדת באחר, או אם תרצו, לרדת ברכבל. ישנם מסלולים נוספים שיוצאים מנקודה זו, אבל יעדם הוא לאו דווקא פסגת סניישקה, אלא יעדים ופסגות אחרות ברכס.
הפארק הלאומי קרקונושה, פץ פוד סניישקו
פץ פוד סניישקו, עיירה מנומנמת ממנה מתחיל הטיפוס לפיסגה  (צילום: Sashenka7)


הפארק הלאומי קרקונושה, פץ פוד סניישקו
מהעיירה פץ פוד סניישקו ניתן לעלות ברכבל Hnědý vrch למסלולים קלים יותר  (צילום: Harold17)
 

תחילת המסלול לפסגת סניישקה

תחילת המסלול לפסגת סניישקה עוברת דרך יער ירוק ומרשים והמון מים. אנו עושים את דרכנו במעלה הזרם, באחד העמקים החרוצים ברכס. רכס קרקונושה מולנו. תחילה הדרך מתונה. חוצים גשרים, עוברים דרך כרי אחו פתוחים ויער לסירוגין. לאחר מספר קילומטרים מתחיל הטיפוס. מכאן והלאה הכיוון הוא מעלה. הדרך הופכת צרה ושרירי הרגליים מתחילים לפעול. לשם כך הגענו לכאן.
 
שלא יהיה ספק, העצים הירוקים, הגדולים והמרשימים עדיין מלווים אותנו ואפילו שולטים בנוף היפה. יחד עם זאת, בהחלט ניתן להתרשם מהשפעותיו של "המשולש השחור", אזור גיאוגרפי הנמצא במשולש הגבולות צ'כיה–פולין–מזרח גרמניה. באזור זה פעלו במשך עשרות שנים, בתקופה הקומוניסטית, תעשיות פחם ותחמוצות גופרית מזהמות, שיצרו זיהומי קרקע ואוויר גדולים מאוד, וכתוצאה מכך יצרו את התופעה שאנו מכנים היום "גשם חומצי". גשם זה פגע פגיעה אנושה בעצים וגרם למותם של עצים רבים ולהשמדה ניכרת של חלקים גדולים מהיער. כיום מדינות אלה כבר אינן מזהמות בצורה זו, והתעשיות ברובן הפסיקו את פעולתן כבר לפני שנים רבות, אבל תוצאות המעשים הללו עדיין מלוות את היער, שמתקשה להשתקם לבד.
 
הפארק הלאומי קרקונושה, פסגת סניישקה
תחילת המסלול לפסגת סניישקה עוברת דרך יער ירוק ומרשים והמון מים  (צילום: R Boed)

מסלולים בשמורת הרי הענקים, פסגת סניישקה
השלט המורה על המסלול אל פסגת סניישקה בגובה 1,602 מ', ומסלולים נוספים בהרי הענקים -
אפשר ברגל ואפשר גם ברכבל 
  (צילום: Adam Polák)
 

מתקדמים במעלה הרכס

אנו מתקדמים במעלה הרכס ומפנים את מבטינו לאחור. העמק ממנו התחלנו את הטיפוס נפרס למרגלותינו והרחק באופק ניתן לראות גם את הרכס הבוהמי. בדרך אנו עוברים על יד מספר מצבות, עדות לכך שגם סניישקה גובה קורבנות. ככל שאנו עולים יותר ויותר גבוה, מזג האוויר הולך ומצטנן ועננות נמוכה מגבילה מעט את הראות. קו העצים (הקו בו מפסיקים לצמוח עצים), הנמצא כאן בגובה של 1,300 מטרים לערך, הולך ונחשף. אנו נכנסים לאזור הצמחייה התת-אלפיני. לבית גידול זה חשיבות מיוחדת בקֶרְקוֹנֻושֶה, שכן יש בו שרידי מאפיינים של טונדרה ארקטית, נוף טיפוסי שהיה קיים בתקופת הקרח האחרונה במרכז אירופה. במקביל, קיימים כאן מינים רבים המאפיינים צמחיה תת-אלפינית, ומגוון מיני צומח רחב שחי רק תחת התנאים הספציפיים של רכס קֶרְקוֹנֻושֶה, מה שהופך אותם כמובן למינים אנדמיים.
 
את חגורת הצומח האלפיני, המאופיינת על ידי הימצאות מסלע ואדמה חשופה, ניתן למצוא רק בפסגות הגבוהות של הרכס, ביניהן גם סניישקה. כאן נמצא רק עשב נמוך וחזזיות. זהו האזור שנמצא ממש על גבול צ'כיה ופולין. עוד מאמץ קטן ואנו נמצאים על הפסגה.
 
ממש לפני הפסגה, כשלפנינו רק עוד כמה מאות מטרים של הליכה, ניתן לעצור ולהיכנס לבקתת מטפסים שנמצאת בצד הפולני. אפשר לקבל חותמת ואפשר לאכול שם צהריים או להסתפק בתה חם. כשאנחנו הגענו לשם היה קר למדי. מידי פעם יכולנו להציץ לעמקים בצד הפולני, אבל העננים ידעו לשטות ולתעתע בנו, והפכו את המשימה למשחק מחבואים.
 
הפארק הלאומי קרקונושה, פסגת סניישקה
את חגורת הצומח האלפיני, המאופיינת על ידי הימצאות מסלע ואדמה חשופה,
ניתן למצוא רק בפסגות הגבוהות של הרכס, ביניהן גם סניישקה
  (צילום: R Boed)
 

גלויות מפסגת סניישקה

חשוב לציין כי רכס קֶרְקוֹנֻושֶה הוא אזור ייחודי, וככזה הוא קיבל מעמד של אתר בעל חשיבות למורשת העולמית על ידי אונסק"ו והוכרז על ידי צ'כיה ופולין כשמורה ביוספרית. הפארק הלאומי קרקונושה בצדו הצ'כי הוכרז בשנת 1963. היה זה הפארק השני שהוכרז בצ'כוסלובקיה (אחרי פארק הרי הטטרה), וכך למעשה לאחר פירוק צ'כוסלובקיה הוא הוכתר כפארק הראשון שהוכרז ונפתח ברפובליקה הצ'כית (פארק רכס הרי הטטרה נמצא בסלובקיה).
 
שטח הפארק בצד הצ'כי הוא 370 קמ"ר ונכללים בו גם האזורים שנמצאים מתחת לרכס, כולל היערות שמסביב. לעומת זאת, הפארק מצדו הפולני (Karkonoski Park Narodowy) הוכרז כמה שנים קודם לכן, בשנת 1959 ושטחו קרוב ל- 60 קמ"ר. בצד הפולני נמצאים בתחומי הפארק האזורים הגבוהים והרגישים שמעל לגובה של 900 מטרים. השימור בפארק הוא חד משמעי ולא מאפשרים יותר הרס של בית הגידול הייחודי.
בעוד הניהול בצד הצ'כי מאפשר ייעור מחדש, הגדילו לעשות הפולנים וגם את זה הם מונעים. הם מנסים כמה שפחות להתערב בדרך ההתאוששות של הטבע ומנסים למנוע כל התערבות נוספת מצד האדם.
 
משהגענו לפסגה גילינו כי ישנם עליה מספר מבנים, שהבולט בהם הוא מסעדה עגולה ומעליה מגדל תצפית, הנמצאים בצד הפולני. הקפלה שבמקום נבנתה במאה ה– 19, גובהה 14 מטרים והיא מוקדשת לקדוש St. Vavřinec.
הופתענו למצוא שם בית דואר פעיל, שהוא הגבוה ביותר בצ'כיה, כמובן. הדואר משמש אטרקציה תיירותית וניתן לשלוח ממנו גלויות לכל רחבי העולם...
 
הפארק הלאומי קרקונושה, פסגת סניישקה
המסעדה העגולה על פסגת סניישקה, בצד הפולני  (צילום: Alexandr Fedorov)
 

מלון מומלץ בעיירה פץ פוד סניישקו - בסיס העליה לפסגת סניישקה

מלון פצר וול (HOTEL PECR WELL) הוא מלון 4 כוכבים, הממוקם במרכז העיירה ומציע דירות בעיצוב מודרני לזוגות ומשפחות, כולן עם מיזוג, מטבח, פינת אוכל, פינת ישיבה ומרפסת. במלון גם ספא (בתשלום), מסעדה, בר וחניה מקורה.

מלון מומלץ בהרי הענקים
מלון פצר וול - מלון מודרני ומפנק במרכז העיירה ממנה עולים לפסגת סניישקה

מלון מומלץ בעיירה שפינדלרוב מלין

מלון סאבוי (Savoy Hotel) הוא מלון 4 כוכבים יפהפה ומפנק, הממוקם במרכז העיירה שפינדלרוב מלין, אידיאלי לגולשי הסקי ומטיילי הקיץ. החדרים והסוויטות מתאימים לזוגות ומשפחות, ובכולם פינת ישיבה, שולחן כתיבה ומרפסת. במלון גם בר ומסעדה מצוינת, ארוחת בוקר נהדרת, ספא, חדר משחקים ומתקני שעשועים, גן גדול, ציוד סקי ואופניים להשכרה.

המלצה על מלון בעיירה שפינדלרוב מלין, הרי הענקים, צ'כיה
מלון סבוי - אחד מבתי המלון המומלצים והמפנקים ביותר בעיירה שפינדלרוב מלין
 

מידע נוסף

כתבות נוספות על צ'כיה


חזי שקד אודות הכותב
ד"ר חזי שקדמנכ"ל ובעלים של חברת הטיולים Mouflon. אקולוג ואנתרופולוג, מרצה לקהל הרחב, מטפס הרים ומדריך טיולים ליעדים מגוונים ברחבי העולם. מתמחה בטיולי שטח ובטיולי עומק בדגש היסטורי, דתי, תרבותי, אנתרופולוגי ופולקלוריסטי. אוהב את שעושה ורואה בכך שליחות. 








סטטיסטיקות

0
מגזינים שנשלחו

0
שאלות ותשובות

0
כותבים באתר

0
כתבות באתר