www.goTravel.co.il
הכתבה מעניינת? שלחו אותה בדואר למי שתרצו

הקש בתיבה את רצף האותיות המופיע למטה:

הודו - עופות המים של הדרום


עופות המים של דרום הודו
מאת: יובל נעמן


דרום הודו היא חופים, מקדשים, פיסול, נופים ומה לא? "דרום הודו האחרת", שמעטים מכירים, היא גן-עדן לחובבי צפרות, המרותקים אל הטבע העשיר המתקיים לצד גופי המים העצומים. בכתבה זו אקח אותכם לטעימה קצרה, מחיי בעלי הכנף של דרום הודו.


כדי לצפות בעופות המים של דרום הודו נצא לביקור בשלוש שמורות טבע במדינת טאמיל-נאדו: שמורת הציפורים וודאנטאנגאל, שמורת המנגרובים של פיצ'ווארם, ושמורת הציפורים על חוף הים של קייפ-קלימרי. שמורה נוספת בה נבקר היא שמורת הציפורים רנגנתיטו שבמדינת קרנטקה. אנסה להביא לכם בתמונות מקצת המראות היפים שראו עיני.
כתבות על דרום הודו
 
מלכת העופות – דיה בראהמינית הודית (צילום: יובל נעמן)


גיל הזהב




 
חיל האוויר – ראש שרשרת המזון
מלכת הציפורים של הדרום היא דיה בראהמינית הודית (Haliastur indus), הידועה גם בכינוי השגוי עיט-הדגים אדום הגב, הדומה לעיט האמריקני בצבעיה ובמעופה. זו אינה ציפור גדולה - רק כחצי מטר אורכה, אך יכולתה לתפוס דגים מהמים ורמשים במעופם, ביחד עם צבעיה המרהיבים, הופכים אותה למלכת תעלות המים, האגמים וגופי המים האחרים.
כתבות נוספות על טיולים בעקבות בעלי חיים
 
דיה בראהמינית הודית בשעת מעופה (צילום: יובל נעמן)
 
צבעיה החדים ומעופה הלהטוטני של הדיה הבראהמינית מהפנטים את הצופים, כשהיא שטה באוויר בכנפיים פרוסות ורק זנבה וראשה נעים מצד לצד. אהבתה למשחקים, כגון השמטת זרד באוויר ותפיסתו, או משחקי רדיפה ומלחמה במעוף מהיר באוויר, מרתקים את הצופה בה. היא שליטת אזורי הכפר הירוקים, בסביבות גופי המים, כפי שהדיה המצויה שולטת בשמי העיר.
 
 
דיה מצויה – שליטת השמים העירוניים (צילום: יובל נעמן)
 
עוף דורס נוסף הוא השלך (Pandion haliaetus) המוכר גם במחוזותינו (בשנים האחרונות ניצפה ברוב ברכות הדגים והאגמים בישראל). זהו דורס יום יחיד בסוגו במשפחת הנציים, הנקרא גם "עיט דגים". השם הלטיני בא מן האגדה אודות פנדיאון (Pandion), ששתי בנותיו הפכו לציפור שיר, והוא עצמו בדמות עוף דורס נשלח לרדוף אחריהן. haliaetus בא משילוב המילים "ים" (halos) ו"עיט" (aetos) יחדיו. הוא גדול במקצת מהדיה הבראהמינית ההודית אבל מוטת כנפיו גדולה בהרבה, דבר המאפשר מעוף ממושך מעל המים לתפיסת דגים.
 
שלך (עיט דגים) האוחז בטפריו צייד מוצלח (יובל נעמן)
 
חיל הים - ציידי הביצות
עופות מים אחרים נמצאים לרוב בשמורות הטבע של הדרום. הם אינם ייחודיים לדרום הודו, אולם הם מוצאים בשמורות הדרום הטרופי מקום מחיה טוב ומקום קינון מעולה. בין המינים הנפוצים בעופות המים אפשר למצוא שקנאים וחסידות, מגלנים ואנפות מסוגים שונים ואף שקיטנים (פלמינגו) של מי-ים.
 
שמורת הציפורים וודאנטאנגאל (Vadanthangal Bird sanctuary) היא שמורת הציפורים העתיקה ביותר במדינת טאמיל-נאדו (Tamil-Nadu) שבדרום הודו. היא הוקמה בתקופה הקולוניאליסטית כבר לפני כמאתיים שנה. בשמורה ששטחה כ-300 דונם, ישנו שביל מרוצף לאורך של כקילומטר, לצד אגם בו איים רבים, עליהם מקננות ציפורי מים רבות, במיוחד בחודשי החורף היבשים (נובמבר - פברואר). ניתן לראות כאן סוגי חסידות שונים, אנפות, שקנאים, כפנים, איביסים, קורמורנים, נחשונים ושלל ציפורי מים אחרות, המצטופפות על שיחים באיי האגם. בסך הכל תועדו בשמורה 115 סוגי ציפורים.
לאורך השביל מבני שירותים וספסלי התרגעות, וכן מגדל תצפית בו יש משקפת מקצועית לשימוש הציבור. מוכרי משקפות צעצוע עומדים בכניסה לשמורה. לצפייה טובה בציפורי השמורה המבקרים נדרשים למשקפת, מכיוון שאין סירות תיירים המאפשרות התקרבות למושבות הקינון.
השמורה נמצאת 58 קילומטר מצ'נאי, ו-26 קילומטר מצ'נגלפטו (Chengalpattu) ואפשר להגיע אליה באוטובוס מצ'נגלפטו במחיר 8 רופי באוטובוס מקומי, 45 דקות נסיעה. הכניסה לשמורה נמצאת כקילומטר אחרי הכפר, אבל אוטובוסים רבים מגיעים עד לכניסה ממש. בצומת הכניסה יש מספר מקומות לאכול ולקנות מצרכים בסיסיים.
שעות פתיחה :07:00 - 13:00, 14:00 - 18:00. למה צריך הפסקת צהריים? לאל שיווה הפתרונים!
מחירי כניסה :מבוגר - 5 רופי, ילד - 2 רופי, מצלמה - 25 רופי, וידאו - 150 רופי.
 
חסידה שחורת צוואר (צילום: יובל נעמן)
 




 
יחידת מגלן - איביסים וחסידות
בין החסידות השונות של דרום הודו ניתן למצוא את החסידה הלבנה המוכרת לנו מישראל, וכן חסידה לבנת צוואר, חסידה שחורה וחסידת האוכפים. אך המרהיבות ביותר הן חסידה אסייתית פתוחת-מקור והחסידה הצבועה.
בחסידה האסייתית פתוחת המקור (Asian Openbill Stork) נתקלתי לראשונה על גדת נהר הצ'או-פראיה שבתאילנד, מצפון לבנגקוק בואך איותיה, בשמורה של מקדש פאי-לום, הנקרא על שם החסידה הזו. מסלול הנדידה של העוף המוגן הזה, בניגוד לחסידות הנודדות מצפון לדרום, הוא דווקא ממזרח למערב, כלומר, מהודו לתאילנד. בסוף העונה הרטובה (בנובמבר) מגיעה החסידה לתאילנד כדי לקנן, ובתחילת המונסון (במאי) היא חוזרת להודו.
כתבה על שמורת פאי לום ואיותיאה, תאילנד
 
 
זוג חסידות אסייתיות פתוחות מקור (צילום: יובל נעמן)
 
החסידה הצבועה (Painted Stork) היא חסידה גדולה מאד – הגדולה ביותר בהודו פרט ל- Adjutant-Stork. גובהה כמטר וצבעי נוצותיה לבן, שחור וורוד, עם מקור צהוב בוהק. היא משמשת נָקְיָין של נבלות וציידת מומחית של צפרדעים.
 
 
חסידות צבועות וכפן קטן (צילום: יובל נעמן)
 
שמורת רנגנתיטו - שייט במושבת עופות מים
את עופות המים הגדולים אפשר לראות בשמורת הציפורים רנגנתיטו (Ranganthittu Bird Sanctuary) במרחק קצר מהעיר הגדולה מייסור (Mysore) שבמדינת קרנטקה (Karnataka). זו אפשרות נדירה להגיע כמעט למגע יד עם העופות היפים הללו, בשיט בבוצית פח, החולפת ממש מתחת לשיחי הקינון שלהן.
זוהי אחת משמורות הציפורים הקטנות אך המרשימות ביותר בהודו - בשל המגוון הרב, ובעיקר בשל דרך הצפייה. נקודת הכניסה לשמורה היא גן מטופח לגדת נחל, בו החליטו מאות ציפורי מים להתיישב ולקנן. מגדת הנחל יוצאות בוציות מלאות משפחות של הודים צעקניים, שהרגילו כבר מזמן את הציפורים שלא להתרגש מהם ולא לנוס בפחד. השיט בן חצי שעה, והוא מקיף אי שבו מקננות ציפורים ממינים רבים: חסידה צבועה, כפן, חסידה אסייתית פתוחת מקור, מגלנים מסוגים שונים, אנפות ארגמניות, אנפות לילה, אנפות לבנות, אנפיות בקר וציפורי מים רבות נוספות. ניתן גם לראות מדי פעם תנינים הודים לא גדולים וצבי מים, המתחרדנים בשמש וקופצים למים בשעת מצוקה.
 

אנפה אפורה – הפחות חברותית מבין האנפות (צילום: יובל נעמן)
 
בין העופות היפים שניתן לראות בשמורה נמצאים גם מגלנים (איביסים) ובן משפחתם, הכפן בעל המקור דמוי הכף שהעניק לציפור את שמה.
כמו בכל מקור מים, האנפות השונות: מהאנפה הארגמנית הגדולה ועד אנפית הלילה הזעירה – כולם מיוצגים גם בשמורה זאת. יפה במיוחד לראות את הלבנית הקטנה (אנפת הכסף) במצג הכלולות והחיזור, בו הזכר מזקיף פלומה ומזכיר בכך את פרח הסביון בסיום דרכו.
 
 
לבנית קטנה בעמדת חיזור, מזכירה את פרח הסביון  (צילום: יובל נעמן)
 
העובדה שאפשר להגיע בשמורה זו למרחק קטן מקיני הציפורים, מפצה על הכמות הלא רבה של ציפורים בשטח הזעיר של השמורה.
במרחק מאתיים מטר בדרך העפר שלאורך גדת הנחל, תמצאו מגדל תצפית ממנו ניתן לראות את הציפורים מזווית שונה.
הטיול לשמורה עובר בעיר סרירנגפטנה (Srirangapatna) שהיא יעד תיירותי היסטורי חשוב בפני עצמו, בו ישנם ארמונות ומקדשי עבר מעניינים.
שעות פתיחה של השמורה הן 08:30 - 18:00.
מחירים כמו בהודו הם עניין מסובך ביותר לחישוב: כניסה לבוגר 75 רופי. מצלמת סטילס - 25 רופי, וידאו - 120 רופי. חצי שעת שייט עולה 100 רופי לאדם או 500 רופי לסירה שלמה.
כדי להגיע בתחבורה ציבורית ממייסור, יש לנסוע לסרירנגפטנה, ממנה יש אפשרות לשכור ריקשה לשמורה או לקחת אוטובוס מקומי. בתחילת דרכו האוטובוס חוזר על האוטוסטראדה לכיוון מייסור, ואז פונה לדרך צדדית המובילה לכפרים נידחים. מבקשים מהנהג לעצור בכניסה לשמורה, ממנה יש עוד הליכה של כחצי שעה (1.5 קילומטר) בנוף יפה עד השמורה, ליד הכפר רנגנתיטו.
 
כפן המביא במעופו זרדים לקן (צילום: יובל נעמן)
 
הקומנדו הימי - בין תעלות המנגרובים ולגונות הים
במרכז מדינת טאמיל-נאדו, ליד הכפר פיצ'ווארם (Pichavaram), ביעד שעדין לא הפך לתיירותי, נמצאת חורשת המנגרובים השנייה בגודלה בעולם. שמורת המנגרובים של פיצ'ווארם היא שמורה מדהימה, שבשטחה עוברות תעלות רבות בהן ניתן לשוט ולחזות מקרוב בטבע המדהים באווירה רוגעת.
הכפר הופך במהירות לעיירת נופש על חוף הים. במקום ישנה דלתא של מי נהר מתוקים המתערבבים עם מי הים המלוחים הזורמים לכיוון היבשה, ביוצרם מערכת מרושתת של תעלות מים וצמחי מנגרובים. זהו צמח המוכר היטב לבוגרי סיני שבינינו מהשמורה בנאבק. המנגרוב הוא שיח שלמד לחיות במקום עוין בו שום צמח לא יכול לחיות – במי ים מלוחים. את מי הים הוא מסנן בשורשיו המיוחדים ומפיק מהם את נוזל החיים. הוא מפתח מאות שורשי נשימה היוצאים מהמים ויוצרים סבך שורשים צפוף, המהווה מסתור לבעלי חיים רבים וכן לציפורים.
 
אנפה ירוקת-גב בין שורשי המנגרובים (צילום: יובל נעמן)
 
ניתן לצאת בשמורה לשייט בסירת משוטים, בתעלות שבין אלפי האיים. במקום ישנו מרכז מבקרים עם מסעדה וגן שעשועים מוזנח, המשמש משפחות הודיות עשירות שגילו את המקום ובאות להעביר בו יום מנוחה. כדי לשוט בתעלות יש להגיע למרכז המבקרים, בו משכירים סירות משוטים לשייט. בכניסה למעגן נגבים עוד כספים, כך שהמחירון כרגיל בהודו מבלבל למדי:
כניסה - חצי רופי! 25 רופי למצלמה ו-150 רופי למצלמת ווידאו.
שייט של שעתיים, עד 5 איש, עולה 120 רופי לסירה ותוספת של 6 רופי לשייט. בשייט של שעה לא מגיעים לתעלות כלל ולכן עדיף שייט של שעתיים, בו עוברים לגונה גדולה ונכנסים לסיבוב בין תעלות המנגרובים, כשאנפות וציפורים אחרות נגלות בין שורשיהם. השמורה נמצאת כ-15 קילומטר ממזרח לכפר צ'ידאמברם (Chidambaram) - כחצי שעת נסיעה באוטובוס (6 רופי).
 
 
קורמורן הודי (צילום: יובל נעמן)
 
חייל רגלים - שמורת קייפ-קלימרי
בקייפ-קלימרי (Point Calimere) שבמדינת טאמיל-נאדו, ישנה שמורת ציפורים ויונקים על חוף הים. שיפוע החוף כל כך מתון עד שהגאות מתקדמת קילומטרים לתוך היבשה, בהשאירה אחריה בריכות מלח וביצות, אותן מנצלים עופות מים לקינון ולאיסוף של סרטנים ודגים קטנים שנלכדים בשלוליות ההולכות ומתייבשות. גם הפלמינגו הגדול מוצא באזור מקום טוב לאיסוף אצות מהן הוא ניזון. לבוגרי סיני המבוגרים מבינכם, עשוי המקום והפלמינגו להזכיר את סבחאת אל-ברדאוויל שבסיני, אם כי האוכלוסייה האנושית שחורת העור שונה במקצת...
 
ההגעה מסובכת וארוכה, בתחבורה ציבורית מדובר בכחמש שעות וכחמישה אוטובוסים מהעיר תנג'אבור, (Thanjavur / Tanjore) וזה רק בכיוון אחד! אבל אין בכך כדי להרתיע את מחפשי הטבע האוטנטי. בנקודת המוצא לטיול בשמורה, בכפר שליד הים, לא תמצאו תחבורה לטיול בשמורה, פרט לזוג רגליכם. אולם למי שלא יפתח ציפיות גבוהות, עשוי הטיול הרגלי לאורך החוף - גם אם לא מוצאים את להקות הפלמינגו והחסידות החורפות במקום, להיות יום נפלא בטבע. האמינו לי - עשיתי זאת בשנות השמונים וכן לאחרונה, ולמרות שההצלחה במציאת להקות ענק של פלמינגו לא האירה לי פנים, בכל זאת הטיול לאורך נופי החוף המפורצים וציפורי המים האחרות פיצו על כך בגדול.
 
 
נחשון (Indian Darter)  – קורמורן ארוך צוואר פורש נוצותיו לקירור (צילום: יובל נעמן)
 
 
ציפורי הודו נוספות:
 






יובל נעמן אודות הכותב
יובל נעמןצלם גיאוגרפי, מדריך טיולים, בונה מסלולים, יועץ טיולים אישיים ומרצה על ארצות העולם השלישי. בעל תואר שני בלימודי אסיה, מכיר את אסיה על בוריה וכן חלקים נרחבים של אפריקה ואמריקה, מעשרות ביקורים ולמעלה משלושים שנות טיולים עם התרמיל על הגב. www.yuval-naaman.com





יובל עונה לשאלותיכם בפורום מומחי תיירות
לקריאת כתבות נוספות של יובל








מספר צפיות: 10455
2633