.jpg)
.jpg)
נערת האלפקות מקניון קולקה -
הגרנד קניון של פרו
מאת: רוני זהבי
קניון קולקה המרהיב נמצא בדרום פרו. הוא מגיע לעומק של 4,000 מ' - פי שניים מהגרנד קניון באריזונה, ומושך אליו מטיילים רבים, בעיקר בשל תצפית הקונדורים, הממוקמת בנקודה הגבוהה ביותר מעל הקניון.
אך תחילה אני רוצה לספר לכם על מפגש אנושי מיוחד.
מקום לינה מומלץ בעיר ארקיפה: מלון קאסונה סולאר
.jpg)
טיול עצמאי לדרום אמריקה לחצו לרשימת היעדים » טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים » טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לפרטים »
אנחליקה שבה מהעיר הגדולה שוב פיתול חד בדרך ושוב היא מועדת עליי, נבוכה. הפעם היא כבר ממש מתנצלת ואני מחליטה לנצל את ההתנצלות לשבירת הקרח בינינו. "אנחליקה", היא מציגה את עצמה ומספרת שהיא גרה באחד הכפרים הקטנטנים לאורך קניון קולקה . "אז מה חיפשת בעיר הגדולה?" אני שואלת, ומתכוונת לעיר ארקיפה (Arequipa), ממנה יצאנו לנסיעה של 3 שעות באוטובוס גדוש אנשים. בנסיעה זו הנוסעים מתחלקים לאלה שמועדים בפיתולים (בהם היא) ולאלה שזכו לתפוס מקום ישיבה, ונמחצים תחת אלו שמועדים עליהם (בהם אני). "נסעתי עם אמא לשוק בארקיפה, יצאנו לפנות בוקר", היא אומרת ומסיטה מבט לעבר אמא שלה, אישה כפרית, דשנה וחייכנית, לבושה שמלה גדולה ולראשה כובע פרחוני רחב שוליים.
אנחליקה מתלהבת ממפגש התרבויות איתי וממשיכה לדבר בפתיחות. היא מספרת על עצמה, על משפחתה, על הכפר שלה וגולשת לדבר על ההתרחשויות הפוליטיות החמות - הסיבוב השני בבחירות לנשיאות פרו. יש לה דעה מגובשת על כל אחד מהמועמדים: ההוא שמתכוון ליישם חוק גיוס חובה לצבא, לעומת ההוא שמתכוון להעלות את מחירי המזון הבסיסיים. אנחליקה מספרת שרק בשנה הבאה תהיה לה זכות בחירה, ו"טוב שכך", היא אומרת, "אני לא מוצאת אופציה מועדפת, שני המועמדים צפויים ליצור מצב איתו אני והמשפחה שלי לא נוכל להתמודד". אני מופתעת לגלות שהיא רק בת 17 - בוגרת, נבונה, מתעניינת בפוליטיקה. אני תוהה איך בכפר נידח, בקניון קולקה, היא מצליחה להתעדכן בעניינים האקטואליים החמים של המדינה? ואולי דווקא המציאות בכפר שלה היא שמחייבת להיות מעודכנים.
לינה בעיר ארקיפה 
קניון קולקה - בקתות פזורות בלב הקניון (צילום: רוני זהבי)
לאמות, אלפקות ובני משפחתן בקניון קולקה מצביעה אל מחוץ לחלון, מראה לי עדר של אלפקות מלחכות עשב. העיר ארקיפה כבר אינה נראית באופק. ארקיפה ידועה בכינויה "העיר הלבנה", בזכות בנייניה הלבנים העשויים סילאר (אבן וולקנית לבנה), היא העיר השנייה בגודלה בפרו. עיר קולוניאלית, מודרנית, פתוחה לתיירים. העיר הוקמה במאה ה-16 על-ידי הספרדים, מאחר שהיא ממוקמת על הציר המוביל ממכרות הזהב והכסף ב בוליביה אל עיר הנמל לימה, ממנה היו שולחים את השלל ל ספרד . האוטובוס מתפתל עם הדרך במעלה ההרים וככל שעולים בגובה כך נגלים לעינינו עוד ועוד עדרי לאמות ואלפקות. אנחליקה מנסה להסביר לי איך מבדילים בין לאמה לאלפקה: הלאמה היא הגדולה מביניהן ומגיעה למשקל של כ- 75 קילוגרם. היא מסוגלת לסחוב משקל של עד 30 קילוגרם ולהלך בשבילי האנדים הצרים אף למרחק של 30 ק"מ ביום. הלאמה משמשת כבהמת משא וזו הסיבה העיקרית לביות שלה, לפני כ-6,000 שנה, על-ידי תושבי האנדים. אחותה, האלפקה, קטנה יותר ו"כבשתית" יותר. הדמיון שלה לכבשה, הצליח לבלבל את הספרדים עם הגיעם לדרום אמריקה, שהיו בטוחים שזהו כבש. עד מהרה התברר הדמיון האבולוציוני של האלפקה והלאמה לגמלים המוכרים לנו מאסיה ואפריקה, וכך זכו הלאמות והאלפקות לכינוי "גמל הכבש".
אנחנו חולפים על פני עדר של אלפקות קטנות עוד יותר. אנחליקה מסבירה שזוהי הויקוניה, בת משפחה נוספת ממשפחת הגמליים הדרום-אמריקאים. משפחת הגמליים כולה מונה 6 מינים: הגמל החד-דבשתי האפרו-ערבי, הגמל הדו-דבשתי המרכז-אסייתי וארבעת ה למואידים (דמויי לאמה) החיים בדרום אמריקה: לאמה, אלפקה, ויקוניה, גוואנקו.
המקום היחיד ביבשת (ובעצם, בעולם) בו ניתן לפגוש בכל ארבעת הלמואידים תחת קורת שמים אחת הוא כאן, בקניון קולקה. לעומת הלאמה והאלפקה המבויתות, שהן חלק בלתי נפרד מחיי החקלאים בהרי האנדים, הויקוניה והגוואנקו לא בויתו. עבור בני תרבות האינקה נחשבה הויקוניה לקדושה, לכן מאז ומתמיד אסור היה לצוד אותה. היא מחזיקה בשיא המשפחתי כבעלת הצמר העדין והרך ביותר, לכן הצמר שלה שימש להכנת בגדי המלך בלבד. גם כשהיו תופסים אותה על מנת לגוז את הצמר שלה למטרה נעלה זו, היו משחררים אותה מיד בתום הגז לחופשי. 
האלפקות - גמלי הכבש, נפוצים בקניון קולקה (צילום: אמיר גור)
תצפית הקונדורים של קניון קולקה
החברה החדשה שלי יורדת מהאוטובוס ומבטיחה לבוא לפגוש אותי מחר בבוקר בנקודת תצפית הקונדורים - קרוז דל קונדור (Cruz Del Condor) . התחנה הבאה היא התחנה שלי – הכפר ינקה ( Yanque) , בו אעביר את הלילה. אני יורדת בכיכר המרכזית של הכפר הקטנטן. הכיכר ריקה מאדם. על אחת מצלעותיה ניצבת כנסייה עם רקע ציורי ורגוע: קניון קולקה במיטבו. מרחבים של חלקות חקלאיות וטרסות. אני יוצאת מהכיכר דרך שביל צר ומגיעה לבית המשפחה שתארח אותי הלילה.
בזמן שאבי המשפחה מלווה אותי אל המעיינות החמים, הנמצאים במרחק חצי שעה הליכה על שפת הקניון, אשתו מבשלת לנו בשר אלפקה לארוחת הערב. בארוחה אני מבינה סיבה נוספת לביות של הלאמות והאלפקות - סטייק אלפקה טעים ומזין. טעם הבשר דומה מעט לטעמו של סטייק בקר, אבל פחות שמן ממנו. זהו מאכל נפוץ מאד בהרי האנדים. 
תצפית הקונדורים בקניון קולקה (צילום: אמיר גור)
טיול עצמאי לדרום אמריקה לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לפרטים »
קונדור - העוף הדורס המלכותי למחרת, השכם בבוקר אני מגיעה לתצפית קרוז דל קונדור. אני מתייצבת שם בשש בבוקר, בשאיפה ליהנות מזמן איכות עם הקונדורים, לפני שיגיעו אוטובוסים עם עשרות מטיילים. אנחליקה, שהגיעה כמה דקות לפני, מסבירה לי שהופעת הקונדורים אינה קשורה בכמות המטיילים שממתינים להם בתצפית, אלא בתרמיקות של זרמי האוויר החם של הבוקר, שמאפשרות לקונדור לעלות אל על בתנועה ספיראלית. כשיתפוס הקונדור מספיק גובה, יתנתק מהספיראלה וירד למצוא פגרים לארוחת הבוקר. "הנה אחד!" אני מתרגשת. לרוב אני לא נוטה להתרגש מציפורים ובפרט לא מעופות דורסים. אבל בקונדור יש משהו עוצמתי. הוא העוף הדורס הגדול ביותר בעולם ומוטת הכנפיים שלו מגיעה עד 3.20 מטר. מלך האנדים השמימי הזה נתפס כאל כבר בימי פריחתה של תרבות האינקה בהרי האנדים. בעוד הנחש מייצג את העולם התחתון ומסמל את כוחות ההרס ורעשי האדמה, הקונדור מייצג את העולם העליון ומסוגל לגרום להרס של ברקים וסופות. מתוך התפיסה שאם לא יהיה הרס לא תתאפשר בנייה מחדש, נחשבים הנחש והקונדור כאלים השומרים על ההרמוניה בעולם. הקונדור מתיישב על אחד הסלעים שעל צלע הקניון, שומר על ההרמוניה שלי עם אנחליקה בבוקר הקריר הזה. אנחליקה ממשיכה לרתק אותי בסיפורים אודותיה ועל אהבתה לטיולים בטבע הקסום של קניון קולקה. היא מתכננת להתחיל בשנה הבאה לימודי תיירות ושפות בארקיפה. בתוך כל ההתלהבות לקראת הלימודים, נסתר קצת חשש לעבור לעיר הגדולה, לעזוב מאחור את הכפר בו גדלה.
מדי פעם חולף מעליי קונדור ואני ונפשי מתרוממות לראותו. "רואה את ההוא?" מצביעה אנחליקה לעבר קונדור, שנראה כאילו גם הוא הבין שצריך ללבוש צעיף הבוקר, "כשהקונדור יוצא לחיים עצמאיים, בערך בגיל שנתיים, צומח לו צווארון לבן". אני מוציאה מהתיק את המשקפת ומחכה בדריכות שיתקרבו קונדורים נוספים. כמובן שאנחליקה מצליחה לראות אותם לפני ובלי משקפת כלל, היא פשוט מרגישה כאן את הטבע. "תסתכלי טוב טוב על ההוא שמתקרב", היא מלהיבה אותי, "זה קונדור זכר. רואה את הכרבולת שיש לו על הראש? בסביבות גיל 7-8 שנים, הקונדור מגיע לבגרות מינית. בשלב הזה מתפתחת אצלו כרבולת אפורה".
קונדור = נשר, או לא?
קונדור האנדים, הוא עוף היבשה הגדול בעולם המערבי. טעות נפוצה היא לקרוא לו נשר. הטעות הושרשה בתרגום לעברית של שירם של סיימון וגורפונקל "אל-קונדור פאסא" ל- "הנשר עבר". הקונדור לא רק שאינו שיך למשפחת הנשרים של העולם הישן, אלא שהוא כמו כל הנשרים של העולם החדש... חסידה! אוכל נבלות המתבסס על ריח יותר מאשר על ראיה. מבחינה גנטית, מורפולוגית והתנהגותית, שבעת המינים שביניהם נמצא גם קונדור האנדים, נתגלו על ידי החוקרים כקרוביהם של החסידות והאנפות.
משקלו כ-12 קילוגרם, אורך גופו 1.20 מטר ומוטת כנפיו כ-3 מטר ויותר. הקונדור ניזון מפגרים והוא חי בממוצע 50 שנה. ראשו של הקונדור קירח ולזכר כרבולת אפורה, בעוד שלנקבה אין כרבולת. הזכר והנקבה דואגים לגוזל עד גיל שנה. הקונדור מקנן על הקרקע בצוקים גבוהים והוא עשוי להימצא בקרוב בסכנת הכחדה עקב ציד בלתי חוקי וזיהום סביבתי.
בתרבויות העתיקות של האנדים, ראו בקונדור את התגלמותו של אל כל-יכול ששמו ויראקוצ'ה. הקונדור נחשב למייצג של עולם השמיים ויוחס לו התפקיד של העברת המתים לעולם הבא. כיום הקונדור משמש כסמל מדינות האנדים.
הקונדור - מלך האנדים הבלתי מעורער (צילום: אמיר גור)
אל תוך הקניון נשים עגלגלות בשמלות ארוכות וכובעים פרחוניים, מגיעות מהכפרים בסביבה ופורסות את מרכולתן על אריגים, על הקרקע ליד התצפית, מבשרות את בואם של האוטובוסים עמוסי התיירים. הן מוכרות כפפות מצמר אלפקה, מזכרות מעוטרות באיורי קונדורים, אריגים תוצרת עצמית ועוד. אחת מהן מציעה לי תה חם מעלי קוקה, ומסבירה שעלה הקוקה ידוע בסגולות המרפא שלו כנגד מחלת גבהים. אני קונה כוס תה, נפרדת מאנחליקה בחיבוק חם וממשיכה ללכת לאורך המצוק. אחרי הליכה בת שעה וחצי אני מגיעה לכפר קבנקונדה ( ) , מכאן אמורה להיות ירידה נוחה למעמקי הקניון. תחילת הירידה נסתרת מעיניי ואני משוטטת בין טרסות חקלאיות בניסיון לאתר את השביל. איכר זקן עם סנדלי גומי מרופטות מראה לי את הדרך.
ירידה תלולה מצניחה אותי מטה כ- 1,200 מטר ואורכת כשעתיים, המותירות אותי עם שרירים תפוסים ושלפוחיות בכפות הרגליים. האור בקצה הירידה הוא נווה מדבר. בקתות קש מפוזרות במתחם ירוק וצומח, לצידן בריכה קטנה חצובה בסלעים. במתחם מסתובבות להן שתי אלפקות ולאמה, שנראות מרוצות מהחיים בקולקה. אני מגיעה לשם מותשת, מתארגנת במהירות ונכנסת לבריכה. מחוץ למים חם כל כך, עד שאפשר ממש לשכוח שלפני שלוש שעות ו- 1,200 מטר, היה קור כלבים (או ליתר דיוק, קור קונדורים). אני נשענת על סלע לשפת הבריכה, מנסה להדחיק את המחשבה שמחר אצטרך לטפס את העלייה התלולה הזו חזרה לכפר Cabanaconde . חבל שהלאמה מסוגלת לסחוב משא של 30 קילוגרם בלבד, אחרת הייתי סוגרת איתה איזו עסקת הובלה. כנראה שאצטרך לקחת דוגמא מאנחליקה ולתת להשראה של הטבע להוביל אותי במעלה הקניון. 
נווה המדבר של קניון קולקה – האור שבקצה הירידה (צילום: רוני זהבי)
מלון מומלץ בעיר ארקיפה
מלון קאסונה סולאר (Hotel Casona Solar) הוא מלון קטן, ברמת 3 כוכבים, הממוקם במבנה בסגנון קולוניאלי, המאפיין את ארקיפה, ממש ליד הכיכר המרכזית. במקום יש מסעדה ובר, חדרים מסוגים שונים ואפילו דירה קטנה, אבל גולת הכותרת היא החצר הפנימית הנעימה, והצוות הידידותי והמסייע בכל.
מידע נוסף
כתבות נוספות
קניון קולקה - בקתות פזורות בלב הקניון (צילום: רוני זהבי)
אנחליקה מצביעה אל מחוץ לחלון, מראה לי עדר של אלפקות מלחכות עשב. העיר ארקיפה כבר אינה נראית באופק. ארקיפה ידועה בכינויה "העיר הלבנה", בזכות בנייניה הלבנים העשויים סילאר (אבן וולקנית לבנה), היא העיר השנייה בגודלה בפרו. עיר קולוניאלית, מודרנית, פתוחה לתיירים. העיר הוקמה במאה ה-16 על-ידי הספרדים, מאחר שהיא ממוקמת על הציר המוביל ממכרות הזהב והכסף ב בוליביה אל עיר הנמל לימה, ממנה היו שולחים את השלל ל ספרד .
האלפקות - גמלי הכבש, נפוצים בקניון קולקה
תצפית הקונדורים של קניון קולקה
החברה החדשה שלי יורדת מהאוטובוס ומבטיחה לבוא לפגוש אותי מחר בבוקר בנקודת תצפית הקונדורים - קרוז דל קונדור (Cruz Del Condor) . התחנה הבאה היא התחנה שלי – הכפר ינקה ( Yanque) , בו אעביר את הלילה. אני יורדת בכיכר המרכזית של הכפר הקטנטן. הכיכר ריקה מאדם. על אחת מצלעותיה ניצבת כנסייה עם רקע ציורי ורגוע: קניון קולקה במיטבו. מרחבים של חלקות חקלאיות וטרסות. אני יוצאת מהכיכר דרך שביל צר ומגיעה לבית המשפחה שתארח אותי הלילה.
בזמן שאבי המשפחה מלווה אותי אל המעיינות החמים, הנמצאים במרחק חצי שעה הליכה על שפת הקניון, אשתו מבשלת לנו בשר אלפקה לארוחת הערב. בארוחה אני מבינה סיבה נוספת לביות של הלאמות והאלפקות - סטייק אלפקה טעים ומזין. טעם הבשר דומה מעט לטעמו של סטייק בקר, אבל פחות שמן ממנו. זהו מאכל נפוץ מאד בהרי האנדים. תצפית הקונדורים בקניון קולקה (צילום: אמיר גור)
טיול עצמאי לדרום אמריקה לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לפרטים »
קונדור - העוף הדורס המלכותי למחרת, השכם בבוקר אני מגיעה לתצפית קרוז דל קונדור. אני מתייצבת שם בשש בבוקר, בשאיפה ליהנות מזמן איכות עם הקונדורים, לפני שיגיעו אוטובוסים עם עשרות מטיילים. אנחליקה, שהגיעה כמה דקות לפני, מסבירה לי שהופעת הקונדורים אינה קשורה בכמות המטיילים שממתינים להם בתצפית, אלא בתרמיקות של זרמי האוויר החם של הבוקר, שמאפשרות לקונדור לעלות אל על בתנועה ספיראלית. כשיתפוס הקונדור מספיק גובה, יתנתק מהספיראלה וירד למצוא פגרים לארוחת הבוקר. "הנה אחד!" אני מתרגשת. לרוב אני לא נוטה להתרגש מציפורים ובפרט לא מעופות דורסים. אבל בקונדור יש משהו עוצמתי. הוא העוף הדורס הגדול ביותר בעולם ומוטת הכנפיים שלו מגיעה עד 3.20 מטר. מלך האנדים השמימי הזה נתפס כאל כבר בימי פריחתה של תרבות האינקה בהרי האנדים. בעוד הנחש מייצג את העולם התחתון ומסמל את כוחות ההרס ורעשי האדמה, הקונדור מייצג את העולם העליון ומסוגל לגרום להרס של ברקים וסופות. מתוך התפיסה שאם לא יהיה הרס לא תתאפשר בנייה מחדש, נחשבים הנחש והקונדור כאלים השומרים על ההרמוניה בעולם. הקונדור מתיישב על אחד הסלעים שעל צלע הקניון, שומר על ההרמוניה שלי עם אנחליקה בבוקר הקריר הזה. אנחליקה ממשיכה לרתק אותי בסיפורים אודותיה ועל אהבתה לטיולים בטבע הקסום של קניון קולקה. היא מתכננת להתחיל בשנה הבאה לימודי תיירות ושפות בארקיפה. בתוך כל ההתלהבות לקראת הלימודים, נסתר קצת חשש לעבור לעיר הגדולה, לעזוב מאחור את הכפר בו גדלה.
מדי פעם חולף מעליי קונדור ואני ונפשי מתרוממות לראותו. "רואה את ההוא?" מצביעה אנחליקה לעבר קונדור, שנראה כאילו גם הוא הבין שצריך ללבוש צעיף הבוקר, "כשהקונדור יוצא לחיים עצמאיים, בערך בגיל שנתיים, צומח לו צווארון לבן". אני מוציאה מהתיק את המשקפת ומחכה בדריכות שיתקרבו קונדורים נוספים. כמובן שאנחליקה מצליחה לראות אותם לפני ובלי משקפת כלל, היא פשוט מרגישה כאן את הטבע. "תסתכלי טוב טוב על ההוא שמתקרב", היא מלהיבה אותי, "זה קונדור זכר. רואה את הכרבולת שיש לו על הראש? בסביבות גיל 7-8 שנים, הקונדור מגיע לבגרות מינית. בשלב הזה מתפתחת אצלו כרבולת אפורה".
קונדור = נשר, או לא?
קונדור האנדים, הוא עוף היבשה הגדול בעולם המערבי. טעות נפוצה היא לקרוא לו נשר. הטעות הושרשה בתרגום לעברית של שירם של סיימון וגורפונקל "אל-קונדור פאסא" ל- "הנשר עבר". הקונדור לא רק שאינו שיך למשפחת הנשרים של העולם הישן, אלא שהוא כמו כל הנשרים של העולם החדש... חסידה! אוכל נבלות המתבסס על ריח יותר מאשר על ראיה. מבחינה גנטית, מורפולוגית והתנהגותית, שבעת המינים שביניהם נמצא גם קונדור האנדים, נתגלו על ידי החוקרים כקרוביהם של החסידות והאנפות.
משקלו כ-12 קילוגרם, אורך גופו 1.20 מטר ומוטת כנפיו כ-3 מטר ויותר. הקונדור ניזון מפגרים והוא חי בממוצע 50 שנה. ראשו של הקונדור קירח ולזכר כרבולת אפורה, בעוד שלנקבה אין כרבולת. הזכר והנקבה דואגים לגוזל עד גיל שנה. הקונדור מקנן על הקרקע בצוקים גבוהים והוא עשוי להימצא בקרוב בסכנת הכחדה עקב ציד בלתי חוקי וזיהום סביבתי.
בתרבויות העתיקות של האנדים, ראו בקונדור את התגלמותו של אל כל-יכול ששמו ויראקוצ'ה. הקונדור נחשב למייצג של עולם השמיים ויוחס לו התפקיד של העברת המתים לעולם הבא. כיום הקונדור משמש כסמל מדינות האנדים.
הקונדור - מלך האנדים הבלתי מעורער (צילום: אמיר גור)
אל תוך הקניון נשים עגלגלות בשמלות ארוכות וכובעים פרחוניים, מגיעות מהכפרים בסביבה ופורסות את מרכולתן על אריגים, על הקרקע ליד התצפית, מבשרות את בואם של האוטובוסים עמוסי התיירים. הן מוכרות כפפות מצמר אלפקה, מזכרות מעוטרות באיורי קונדורים, אריגים תוצרת עצמית ועוד. אחת מהן מציעה לי תה חם מעלי קוקה, ומסבירה שעלה הקוקה ידוע בסגולות המרפא שלו כנגד מחלת גבהים. אני קונה כוס תה, נפרדת מאנחליקה בחיבוק חם וממשיכה ללכת לאורך המצוק. אחרי הליכה בת שעה וחצי אני מגיעה לכפר קבנקונדה ( ) , מכאן אמורה להיות ירידה נוחה למעמקי הקניון. תחילת הירידה נסתרת מעיניי ואני משוטטת בין טרסות חקלאיות בניסיון לאתר את השביל. איכר זקן עם סנדלי גומי מרופטות מראה לי את הדרך.
ירידה תלולה מצניחה אותי מטה כ- 1,200 מטר ואורכת כשעתיים, המותירות אותי עם שרירים תפוסים ושלפוחיות בכפות הרגליים. האור בקצה הירידה הוא נווה מדבר. בקתות קש מפוזרות במתחם ירוק וצומח, לצידן בריכה קטנה חצובה בסלעים. במתחם מסתובבות להן שתי אלפקות ולאמה, שנראות מרוצות מהחיים בקולקה. אני מגיעה לשם מותשת, מתארגנת במהירות ונכנסת לבריכה. מחוץ למים חם כל כך, עד שאפשר ממש לשכוח שלפני שלוש שעות ו- 1,200 מטר, היה קור כלבים (או ליתר דיוק, קור קונדורים). אני נשענת על סלע לשפת הבריכה, מנסה להדחיק את המחשבה שמחר אצטרך לטפס את העלייה התלולה הזו חזרה לכפר Cabanaconde . חבל שהלאמה מסוגלת לסחוב משא של 30 קילוגרם בלבד, אחרת הייתי סוגרת איתה איזו עסקת הובלה. כנראה שאצטרך לקחת דוגמא מאנחליקה ולתת להשראה של הטבע להוביל אותי במעלה הקניון. נווה המדבר של קניון קולקה – האור שבקצה הירידה (צילום: רוני זהבי)
מלון מומלץ בעיר ארקיפה
מלון קאסונה סולאר (Hotel Casona Solar) הוא מלון קטן, ברמת 3 כוכבים, הממוקם במבנה בסגנון קולוניאלי, המאפיין את ארקיפה, ממש ליד הכיכר המרכזית. במקום יש מסעדה ובר, חדרים מסוגים שונים ואפילו דירה קטנה, אבל גולת הכותרת היא החצר הפנימית הנעימה, והצוות הידידותי והמסייע בכל.
מידע נוסף
כתבות נוספות
טיול עצמאי לדרום אמריקה לחצו לרשימת היעדים » טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים » טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לפרטים »
קונדור = נשר, או לא?
קונדור האנדים, הוא עוף היבשה הגדול בעולם המערבי. טעות נפוצה היא לקרוא לו נשר. הטעות הושרשה בתרגום לעברית של שירם של סיימון וגורפונקל "אל-קונדור פאסא" ל- "הנשר עבר". הקונדור לא רק שאינו שיך למשפחת הנשרים של העולם הישן, אלא שהוא כמו כל הנשרים של העולם החדש... חסידה! אוכל נבלות המתבסס על ריח יותר מאשר על ראיה. מבחינה גנטית, מורפולוגית והתנהגותית, שבעת המינים שביניהם נמצא גם קונדור האנדים, נתגלו על ידי החוקרים כקרוביהם של החסידות והאנפות.
משקלו כ-12 קילוגרם, אורך גופו 1.20 מטר ומוטת כנפיו כ-3 מטר ויותר. הקונדור ניזון מפגרים והוא חי בממוצע 50 שנה. ראשו של הקונדור קירח ולזכר כרבולת אפורה, בעוד שלנקבה אין כרבולת. הזכר והנקבה דואגים לגוזל עד גיל שנה. הקונדור מקנן על הקרקע בצוקים גבוהים והוא עשוי להימצא בקרוב בסכנת הכחדה עקב ציד בלתי חוקי וזיהום סביבתי.
בתרבויות העתיקות של האנדים, ראו בקונדור את התגלמותו של אל כל-יכול ששמו ויראקוצ'ה. הקונדור נחשב למייצג של עולם השמיים ויוחס לו התפקיד של העברת המתים לעולם הבא. כיום הקונדור משמש כסמל מדינות האנדים.
משקלו כ-12 קילוגרם, אורך גופו 1.20 מטר ומוטת כנפיו כ-3 מטר ויותר. הקונדור ניזון מפגרים והוא חי בממוצע 50 שנה. ראשו של הקונדור קירח ולזכר כרבולת אפורה, בעוד שלנקבה אין כרבולת. הזכר והנקבה דואגים לגוזל עד גיל שנה. הקונדור מקנן על הקרקע בצוקים גבוהים והוא עשוי להימצא בקרוב בסכנת הכחדה עקב ציד בלתי חוקי וזיהום סביבתי.
בתרבויות העתיקות של האנדים, ראו בקונדור את התגלמותו של אל כל-יכול ששמו ויראקוצ'ה. הקונדור נחשב למייצג של עולם השמיים ויוחס לו התפקיד של העברת המתים לעולם הבא. כיום הקונדור משמש כסמל מדינות האנדים.
אל תוך הקניון נשים עגלגלות בשמלות ארוכות וכובעים פרחוניים, מגיעות מהכפרים בסביבה ופורסות את מרכולתן על אריגים, על הקרקע ליד התצפית, מבשרות את בואם של האוטובוסים עמוסי התיירים. הן מוכרות כפפות מצמר אלפקה, מזכרות מעוטרות באיורי קונדורים, אריגים תוצרת עצמית ועוד. אחת מהן מציעה לי תה חם מעלי קוקה, ומסבירה שעלה הקוקה ידוע בסגולות המרפא שלו כנגד מחלת גבהים. אני קונה כוס תה, נפרדת מאנחליקה בחיבוק חם וממשיכה ללכת לאורך המצוק. אחרי הליכה בת שעה וחצי אני מגיעה לכפר קבנקונדה ( ) , מכאן אמורה להיות ירידה נוחה למעמקי הקניון. תחילת הירידה נסתרת מעיניי ואני משוטטת בין טרסות חקלאיות בניסיון לאתר את השביל. איכר זקן עם סנדלי גומי מרופטות מראה לי את הדרך.
ירידה תלולה מצניחה אותי מטה כ- 1,200 מטר ואורכת כשעתיים, המותירות אותי עם שרירים תפוסים ושלפוחיות בכפות הרגליים. האור בקצה הירידה הוא נווה מדבר. בקתות קש מפוזרות במתחם ירוק וצומח, לצידן בריכה קטנה חצובה בסלעים. במתחם מסתובבות להן שתי אלפקות ולאמה, שנראות מרוצות מהחיים בקולקה. אני מגיעה לשם מותשת, מתארגנת במהירות ונכנסת לבריכה. מחוץ למים חם כל כך, עד שאפשר ממש לשכוח שלפני שלוש שעות ו- 1,200 מטר, היה קור כלבים (או ליתר דיוק, קור קונדורים). אני נשענת על סלע לשפת הבריכה, מנסה להדחיק את המחשבה שמחר אצטרך לטפס את העלייה התלולה הזו חזרה לכפר Cabanaconde . חבל שהלאמה מסוגלת לסחוב משא של 30 קילוגרם בלבד, אחרת הייתי סוגרת איתה איזו עסקת הובלה. כנראה שאצטרך לקחת דוגמא מאנחליקה ולתת להשראה של הטבע להוביל אותי במעלה הקניון. נווה המדבר של קניון קולקה – האור שבקצה הירידה (צילום: רוני זהבי)
מלון מומלץ בעיר ארקיפה
מלון קאסונה סולאר (Hotel Casona Solar) הוא מלון קטן, ברמת 3 כוכבים, הממוקם במבנה בסגנון קולוניאלי, המאפיין את ארקיפה, ממש ליד הכיכר המרכזית. במקום יש מסעדה ובר, חדרים מסוגים שונים ואפילו דירה קטנה, אבל גולת הכותרת היא החצר הפנימית הנעימה, והצוות הידידותי והמסייע בכל.
מידע נוסף
כתבות נוספות
מלון מומלץ בעיר ארקיפה
מלון קאסונה סולאר (Hotel Casona Solar) הוא מלון קטן, ברמת 3 כוכבים, הממוקם במבנה בסגנון קולוניאלי, המאפיין את ארקיפה, ממש ליד הכיכר המרכזית. במקום יש מסעדה ובר, חדרים מסוגים שונים ואפילו דירה קטנה, אבל גולת הכותרת היא החצר הפנימית הנעימה, והצוות הידידותי והמסייע בכל.
מידע נוסף
כתבות נוספות
 |
אודות הכותבת
רוני זהבי, מדריכה בחברה הגיאוגרפית- ברק אפיק, בהרי האנדים של פרו ובוליביה. רוני מובילה טיולים עם "נשמה", הרבה מעבר לטיול הקלאסי ולידע הפורמלי. זוהי חוויה של להיות חלק אמיתי מהתרבות האינדיאנית הקסומה.
|
