www.goTravel.co.il
הכתבה מעניינת? שלחו אותה בדואר למי שתרצו

הקש בתיבה את רצף האותיות המופיע למטה:



לימה - רומא של דרום אמריקה
מאת: אתי ישיב


במדבריות האין סופיים שלאורך חופי האוקיינוס השקט, בפסגות המושלגות של הרי האנדים וביערות הגשם הצפופים של חבל אמזוניה, בנבכי האגדות של מערב היבשת הדרום אמריקאית נמצאת פרו. גדולה פי חמש מבריטניה ועם אוכלוסייה של 33 מיליון נפש בלבד, זוהי ארץ של נופים חלומיים, ערים נטושות שהטבע פולש לתוך בתיהן, מצודות בראשי הרים, מקדשים וקברים עתיקים, מיתוסים ותרבויות מסתוריות.


 לימה, פרו
הקתדרלה של לימה מרשימה כל שעות היממה ובעיקר בלילה  (צילום: LWYang)


יעדים לביקור בלימה המוזכרים בכתבה זו ובכתבה נוספת על לימה - מידע וטיפים למטייל בלימה בירת פרו
 להגדלת המפה לחצו בפינה העליונה
 
פרו שוכנת בצדה המערבי של יבשת דרום-אמריקה, מדרום לאקוודור, מצפון לצ'ילה, ובמזרח גובלת בקולומביה, ברזיל ובוליביה.
במשך ששת אלפי שנה החליפו תרבויות פרו הגדולה האחת את קודמותיה, כשהן מותירות אחריהן שרידי מבנים, כלי חרס, אריגים, טכנולוגיות, ציורי סלע וחפצי אמנות. במאה ה-12 הגיעו בני האינקה, ששלטו בחלק מפרו כ- 400 שנה. במאה השנים האחרונות אף הקימו אימפריה ענקית, ששלטה ברוב מרכזם של הרי האנדים במרבית שטחי אקוודור, קולומביה, בוליביה וצפון צ'ילה דהיום. ב- 1532 כבשו הספרדים את אימפריית בני האינקה, אולם שמם לא נימחה ופרו ידועה יותר מכל כ"ארץ האינקה".
 
ב- 1535 יסד פרנסיסקו פיסארו הספרדי את עיר הבירה החדשה לימה. הוא בירא יחידת שטח ביבשת על חוף האוקיינוס להקמת עיר, שהחליפה את הבירה העתיקה קוסקו כמרכז שלטוני של האנדים ולמאתיים שנה הייתה לעיר החשובה ביותר ביבשת. באמצע המאה ה- 18 נחרבה לימה ברעידת אדמה קשה ורוב הבניינים העתיקים בסגנון קולוניאלי שאפשר לראות בה כיום, ניבנו אחריה.
כתבות נוספות על פרו
 

אמריקה הלטינית




 

לימה של המאה ה-21

נחתנו בנמל התעופה על שם חורחה צ'אבס (Jorge Chavez International Airport) הנמצא כ- 12 ק"מ ממערב למרכז העיר לימה, ולהפתעתנו מצאנו את הרחובות המובילים העירה נקיים מאוד והבתים צבועים, כאילו מחדש, בצבעים עזים. חשבנו שאולי נקי כל כך רק בדרך מנמל התעופה, שהרי לימה ידועה כעיר מזוהמת ומסוכנת, אבל מסתבר שחל בה שינוי גדול בו חשנו מאוחר יותר גם באזורים אחרים של הארץ. לימה עדיין צפופה מאוד, מכיוון שרבע מכל תושבי פרו מתגוררים בה, חלקם בשכונות עוני מדכאות. אבל העיר עם התערובת המקסימה של חורבות פירמידות עתיקות ומבנים קולוניאלים-ספרדים, עשתה הרבה צעדים קדימה לעבר המאה ה- 21. באותה הזדמנות עשה צעד קדימה גם הניקיון, עד כדי כך שאפילו אין עוד בעיה להשתמש בשירותים ציבוריים ואין צורך להחזיק גליל של נייר טואלט בתיק...
בתי מלון ליד שדה התעופה על שם חורחה צ'אבס
 
 מרכז הקניות לארקומאר במיראפלורס, לימה, פרו
המבנים העליונים של מרכז הקניות התת-קרקעי החדיש לארקומאר במיראפלורס  (צילום: אוריאל ישיב)
 

לגור במיראפלורס

לתיירים בעיר כמו לימה, קשה להחליט באיזה רובע כדאי ללון. במרכז ההיסטורי, או בחלקים המודרניים שלה. אנחנו בחרנו ברובע מיראפלורס (Miraflores) היפה שעל שפת הים, הסמוך לרובע סן איסידרו (San Isidro) - רובע עסקים אלגנטי ואופנתי עם פארקים ווילות משגעות, המוגנות בגדרות ברזל ושומרים חמושים, ולרובע באראנקו (Barranco) הידוע בחיי הלילה התוססים שלו וגם בחנויות מצוינות לאמנות פרואנית.

בית המלון שלנו,
San Augustin Exclusive, מרווח ואסטטי, עם שירות מצוין וצוות ידידותי, נמצא במיקום מצוין, קרוב לרחוב הראשי של הרובע, רחוב לארקו (Larco), עם בתי המלון, המסעדות הרבות והחנויות היפות שלו, בתי הקזינו המנצנצים וחנויות הקוסמטיקה הרבות. הרחוב מגיע עד הים ואל צוקי הכורכר המרהיבים שמעליו. עמדנו שעות על הצוקים, מתבוננים בגלים הבאים ממרחק שורות שורות, נשברים, ממשיכים אל קו החוף, ויוצרים בזיפזיף זיגזגים לבנים.

מלון סן אגוסטין אקסלוסיב - השוואת מחירים

המלצה על מלון בלימה, פרו   המלצה על מלון בלימה, פרו
המלצה על מלון בלימה, פרו   המלצה על מלון בלימה, פרו

מלון סן אגוסטין אקסלוסיב - מלון 4 כוכבים במיקום מצוין במרכז מיראפלורס ולא רחוק מהים
 

קניות ובילויים

במפגש רחוב לארקו עם הים נמצא מרכז קניות תת קרקעי, לארקומאר (Centro Comercial Larcomar). בו חנויות אופנה מצוינות, עבודות אומנים מקומיים יפות להפליא, אלקטרוניקה, צעצועים, וגם מתקני שעשועים לילדים ומסג'ים למבוגרים, אין סוף מסעדות, בתי קפה וגלידריות. המקום שוקק חיים ביום ובלילה, אז אפשר להשקיף ממנו אל זר האורות העצום המקיף את העיר.
לינה ברובע מיראפלורס של לימה
 
נושא הביטחון נמצא כנראה במקום גבוה אצל פרנסי העיר, ורובע מיראפלורס היוקרתי, כמו אזורים רבים אחרים בעיר, מלא בשוטרים העומדים בקבוצות של ארבעה בכל קרן רחוב. ברחוב לארקו, על כל שני מטרים יש גם חלפני כספים (שערי ההמרה מצוינים והפערים בין האחד לשני זעירים), שטרות מחליפים ידיים והרחוב נראה כמו בנק גדול אחד.
 
חוף הים בפאתי מיראפלורס, לימה, פרו
זיגזגים בזיפזיף - חוף הים בפאתי מיראפלורס  (צילום: אוריאל ישיב)
 




 

"פיסקו סאוור" במזרקה בכיכר העיר

לימה הייתה בראשיתה עיר של מלכים ושל הגמונים, אבל במקום לבנות ארמונות למלכיה, נבנו בה כמו ברומא באיטליה, כנסיות ששמרו על אוצרות אמנות נהדרים. המרכז ההיסטורי של העיר הוא בליל של רחובות צרים ובלבו כיכר פלאסה דה-ארמאס, או פלאסה מאיור, שמדרחוב הומה מחבר אותה עם כיכר פלאסה סן-מרטין.
לינה באזור פלאסה מאיור
 
המרכז ההיסטורי הוא אזור מקסים לטיולי רגל, בו אפשר לראות את קתדרלת לימה עם קברו של הכובש הספרדי פיסארו; מנזר סן פרנסיסקו שאלפי יונים מתעופפות סביבו. חצרו היא היפה ביותר בלימה והוא מפורסם בקטקומבות שלו, בהן קבורים כ- 70,000 מתים וגם בספריה הכוללת אלפי ספרים עתיקים; ארמון הממשלה שבחצרו נערכים כל יום בשעה 12:00 חילופי משמר של חיילים בבגדים מצועצעים;
גנים חמודים עם עצי דקל, דשאים ופרחים וגם מזרקה גדולה שב- 26 ביולי יום המהפכה זורם בה המשקה האלכוהולי המשכר פיסקו סוואר במקום מים.
על משקה הפיסקו סוואר בכתבה מסע קולינרי בפרו
 
תירס שחור ממנו מפיקים בירה בפרו
תירס שחור ממנו מפיקים את הבירה הפרואנית "צ'יצ'ה מוראלה"
  (צילום: אוריאל ישיב)
 
בסמטאות שמסביב חנויות רבות, כוכים ודוכנים של אומנים מקומיים וגם המון איקונות של קדושים וקדושות, מחרוזות וספרי תפילה. מרפסות קטנות מעטרות את הבתים וכמה נשרים שחורים התעופפו לפנינו בסמטה ונחתו על מעקה אחת המרפסות. ככה סתם בלב העיר.
במרכז כיכר פלאסה ("מקום", בהשאלה: "כיכר") סן-מרטין ניצב פסלו של סן-מרטין, משחרר פרו הארגנטיני והגיבור הלאומי, רכוב על סוס. סביב לכיכר מבנים מרשימים – תיאטרון, מלון בוליבר ההיסטורי (על שם משחרר אחר בן ונצואלה), משרדים ומועדוני לילה. למרגלות פסל המשחרר והסוס נערכה בשעת בואנו הפגנת פועלים, כשהם מניפים דגלים אדומים והשוטרים עומדים מסביב, נשענים על מגיניהם הגדולים ומפהקים.
 
 מבנה בסגנון קולוניאליסטי במרכז לימה ההיסטורית, פרו
מבנה בסגנון קולוניאליסטי במרכז לימה ההיסטורית  (צילום: אוריאל ישיב)
 

מוזיאונים שלא כדאי להחמיץ

העיר לימה משופעת במוזיאונים ולפחות על שניים מומלץ לא לוותר. האחד הוא מוזיאון לארקו (Museo Larco), שהביקור בו הוא חוויה מהנה שאין כמותה. הוא שוכן בתוך גן פורח ומכיל אוספים נפלאים של כלי קרמיקה , כלי כסף וזהב, אריגים ובגדים עשויים נוצות ואוסף מיוחד במינו של כלי חרס ארוטיים מהתקופה הפרה קולומביאנית. כדאי להתענג גם במסעדה שבתוך הגן. השירות שקיבלתי היה מעולה, טעם האמפנדוס (מין מאפה של בצק ממולא)  שאכלתי שם עדיין עומד בחכי וגם הקפה היה נפלא. הישיבה בחצר היפה עם הפסלים העתיקים, מול שיחי הבוגונביליות עזות הצבע והקקטוסים, עם ציוצי הציפורים ברקע, שעה של שלווה ונועם.
 
המוזיאון השני הוא מוזיאון הזהב של פרו (Museo Oro del Perú) השוכן ברובע מרוחק במזרח העיר. הרובע שוכן למרגלות ההרים, שעל מדרונותיהם בנויות שכונות עוני וסמוך אליהן נמצא אזור מגורים עשיר וגם המבצר הענק מוקף החומות של שגרירות ארה"ב. במוזיאון זה אפשר לראות אלפי מוצגים עשויים זהב - כלים, תכשיטים, בגדים ומה לא, וגם חפצי נוי מכסף ומאבנים יקרות. באגף אחר של הבניין נמצא מוזיאון נשק מצוין - למי שמתעניין בנושא.
 
מוזיאון לארקו בלימה, פרו   תכשיט זהב מלכותי מאוסף מוזיאון לארקו, לימה פרו
תכשיט זהב מלכותי וכלי חרס מהתקופה הפרה קולומביאנית, מהאוסף הנפלא של מוזיאון לארקו  (צילום: אוריאל ישיב)
 

לימה של אוכל ושתייה

לימה היא עיר של מסעדות וכראוי לעיר חוף של אחת ממעצמות הדייג העולמיות, דגים ופירות -ים הם גם זמינים וגם מצוינים. גם מסעדות איטלקיות פופולאריות כאן מאוד (במיראפלורס יש סמטה שלמה שכולה מסעדות פיצה והיא מכונה כאן, איך לא - סמטת הפיצה). ארוחה אחת שאכלנו במסעדת פרסקו (שפירושו: טרי), שבעליה אכן נשבעים במצרכים טריים, טריים, הייתה ממש תאווה לחייך. עם זאת נהנינו גם ממסעדות רחוב מהירות, כמו Manolo שברחוב לארקו, שם אכלנו שוב אמפנדס, ממולאים בשר וסבירים בהחלט, ושתינו קפה חזק וטוב. היה במסעדה גם חידוש עולמי: לכל כסא במסעדה מחוברת רצועת עור ולה מנעול המתחבר אל תיקי האורחים ונועל אותם - פטנט נגד גנבים.
 
כדאי גם להזכיר את המשקאות הפופולאריים בפרו. ראשון לכולם האינקה-קולה,שהוא תערובת של קמומיל ולמון-גראס ומספר אחד ברשימת המועדפים. אחריו הבירה הפרואנית צ'יצ'ה-מוראלה, שהיא משקה כהה המופק מתירס וכן המשקה האלכוהולי החריף פיסקו סאוור.
מסעדות בלימה פרו
פטנט פרואני לשמירת תיקים במסעדות  (צילום: אוריאל ישיב)
 
 
עיר של קנייה טובה ומזג-אוויר "גרואה"
לימה היא גם המקום לקניות של עבודות אמנות מקומיות ואפשר להשיג אותן בחנויות מהודרות, בדוכנים, או בשווקים. אפילו במיראפלורס האלגנטי, לא הרחק מבניין העירייה ומפארק קנדי, יש שוק גדול, מרקדו דל אינדיאוס (Mercado del Indios), בו מצאנו עבודות יד מכל רחבי פרו. עוד קנייה טובה למי שהמעות בכיסו, הם סריגי צמר אלפאקה בדגמים יפהפיים. הסריגים העשויים צמר של בכרי אלפקה , מלטפים ממש את העור והם כמובן היקרים ביותר. גם בשווקים שבפרובינציות אפשר למצוא סריגים, אבל אלה בדרך כלל מצמר גס ומגרד – והמחירים נמוכים בהתאם.
 
לימה היא עיר קוסמופוליטית ותוססת, אבל הצבע השולט בה הוא אפור קדורני. "איפה השמש?", שאלנו כשקמנו יום אחר יום לתוך ימים אפורים חסרי שמש, ושמענו שזוהי אשמתו של הגרואה ((Garua. החיה המשונה הזאת, שהמטייל הישראלי קורא לה "גרוע", היא ערפל המכסה את שמי העיר בסתיו, בחורף ובאביב, מונע את אור השמש מלהגיע אליה וגורם ללימניוס (תושבי לימה), דיכאונות ואף התאבדויות. זהו שילוב של לחות מהים וערפיח של מגה-עיר. מה שמציל את המצב הם הבתים הצבעוניים הרבים הפזורים בעיר ומהווים ניגוד תוסס וברוך לאפור המדכא.
 
טקס הורדת דגל העירייה, מיראפלורס, לימה, פרו
פקחי מיראפלורס צועדים כמשמר כבוד בטקס הורדת דגל העירייה כל ערב בסוף יום העבודה
  (צילום: אוריאל ישיב)
 
תודות לטניה שגיא ולדני פאיאנס מפולאריס ולמוטי סבג על עצותיהם הטובות.
 






 
אודות הכותבים
אתי ואוריאל ישיב, עוסקים שנים רבות בתיירות. ב- 1989 ייסדו את העיתון המקצועי לענף הנסיעות והתיירות "חדשות תיירות". ב- 1992 הקימו את מגזין התיירות "רואים עולם" שהוקדש כולו לכתבות תיירות וכיסה יעדים מקוטב לקוטב. גם היום מרבים לנסוע בעולם. כתבותיהם מתפרסמות בכתבי עת שונים ובאתר האינטרנט tnet.org.il

לקריאת כתבות נוספות של אתי ואוריאל








מספר צפיות: 6942
2127