www.goTravel.co.il
הכתבה מעניינת? שלחו אותה בדואר למי שתרצו

הקש בתיבה את רצף האותיות המופיע למטה:



קרחון פסטרורי - המקום הגבוה ביותר אליו הגעתי
מאת: רונית אתרוג


כל המטייל באנדים חווה לפחות פעם בחייו את תחושת האוויר הדליל - “מחלת הגבהים” של התייריםחוסר החמצן באוויר הדליל גורם לתחושת עייפות רבה, ופיזית ממש קשה ללכת.
 
באותו יום כשיצאנו מהווארז (Huaraz) בירת מחוז אנקש (Ancash) שבפרו בכדי להגיע לקרחון פסטרורי (Pastoruri), שגובהה 5,500 מטר, כבר הייתי מתורגלת בגבהי האנדים. לאחר הרבה ליטרים של מטה דה קוקה - תה קוקה, התרופה המקומית למחלת הגבהים ומשקה פרואני מסורתי, חשבתי שאני עמידה   .
* מידע נוסף על מחלת גבהים בכתבה החיים במבט מלמעלה - מחלת גובה
 
הווארז, פרו
נופים חקלאיים באזור הווארז


הווארז (A) וקרחון פסטרורי (B)
 
נסענו ברכב מקומי קטן לסיור בן יום. נהג- מדריך מקומי, שלושה תיירים ואני. היעד, כאמור - פסטרורי.
בדרך עצרנו ליד מערה חצובה בסלע -המקומי טען שהיא מחברת בין הווארז לקוסקו בירת האינקה העתיקה. יותר מ- 100 קילומטר אבל - כמו שאומרים בדרום אמריקה, הכל יכול להיות. האינקה אכן היו בנאים מוכשרים ביותר והדרכים העתיקות, האינקה טריילס, קיימות ומשמשות עד היום כמסלולים בהרי האנדים.
כשהתחלנו לעלות השתנו מזג האוויר והנוף, נעשה קר יותר ויותר, הצמחייה התדלדלה מאד ובאופק נראו עדרי לאמות רועות וכן בקתות הקש של הרועים המקומיים.
עצרנו לשתות ממעיין של מים מינרלים מוגזים, הישר מהטבע, להתבונן בציורי קיר שמי יודע בני כמה הם וכן בקקטוסים הצומחים רק באזור זה, ישר מהסלעים לגבהים מרשימים.
כתבה על קוסקו

קרחון פסטרורי, הווארז, פרו
שווה את המאמץ, קרחון פסטרורי (צילום:  inyucho share alike)
 

אמריקה הלטינית




 
הדרך שהייתה בתחילה סלולה ואחר כך דרך עפר כבושה, הסתיימה לבסוף במשטח חניה, שממנו צועדים לכוון שיא הטיול - קרחון פסטרורי. המקומי מעודד אותנו שזה ממש לא רחוק, קילומטר וחצי בערך. בצד הדרך עומד כפרי המחזיק שני סוסים ומנסה לפתות אותנו להשתמש בהם.
אני האמיצה מחליטה לעשות את זה “כמו שצריך “ וללכת ברגל.
ככל שהדרך מתארכת הנשימה מתקצרת -פשוט אין אוויר. הגשם שמתחיל לרדת, נהפך מיד לחלקיקי שלג קטנטנים, הנושבים לכל עבר. וקרררר כל כך קר שכמעט התחרטתי ורציתי סוס מקומי. התברר שגם הסוסים מגיעים רק עד למקום מסוים ומשם אין ברירה - רק ללכת ללכת כדברי השיר.
בשלב זה, מפאת חוסר האוויר, כל צעד מצריך הפסקה לנשימה ומנוחה. את הקילומטר וחצי האלו צעדתי במשך שעה וחצי מאומצות, אבל היה כדאי. כשהגענו לשולי הקרחון יצאה השמש להאיר את הנוף המרהיב. ליקקנו נטיפי קרח בתור משקה, מים טהורים, נכנסנו למערה, הנקודה שממנה מפשיר הקרחון לנחל דקיק, ושמרנו בזיכרוננו את היופי, השקט והשלווה של הגובה העצום הזה.
הדרך חזרה ארכה רק 15 דקות והסיפוק מהטיול - אדיר!

קרחון פסטרורי, הווארז, פרו
תצפית על הקרחון
(צילום:  inyucho share alike)
 
 

כתבות נוספות על טיולים וטרקים בפרו ודרום אמריקה

כתבות נוספות על פרו

חוויות בחוף הדרומי של פרו
לימה - רומא של דרום אמריקה
אתרים ויעדים מרכזיים בפרו

מידע נוסף

כתבה על תיירות אחראית (איזה מתנות מומלץ להביא, אם בכלל)
כתבה על תקשורת לוויינית למטיילים





רונית אתרוג
 
אודות הכותבת
רונית אתרוג, ציירת, מדריכה בארץ בנושאי אדריכלות, גלריות ומוזיאונים. מדריכה בעולם, בדגש אומנויות ותרבויות - בחברות מובילות, לאיטליה, צרפת, רוסיה, ברלין, מרוקו, המזרח הרחוק, הודו, תאילנד ודרום אמריקה. דוברת אנגלית, צרפתית, איטלקית, ספרדית ופורטוגזית. מדריכה בחברת אקו- טיולי שטח.

לקריאת כתבות נוספות של רונית








מספר צפיות: 9008
2587