סיור בלונדון בעקבות סופרים וספרים
מאת: סטיב אלן
אין עוד עיר ששמה נהגה בנשימה אחת עם מיטב הספרות העולמית יותר מאשר לונדון. רחובותיה של הבירה הבריטית, כיכרותיה ובנייניה שימשו תפאורה ומקור השראה לסופרים, מחזאים ומשוררים קאנוניים, וטיול בה הוא מסע אחורה בזמן אל מכמני הספרות האנגלית.

רחוב "פליט סטריט" בו שכן מרכז העיתונות הבריטית.
סופרים רבים עבדו כאן, בהם ג'ורג' אורוול, דיקנס, סמואל פיפס וארתור קונאן דויל.
הסופר האמריקני מארק טוויין נהג לשתות באופן קבוע באחד הפאבים הפזורים לאורך הרחוב (צילום: Neil Howard)
לונדון הספרותית
אם פריס היא ציורית, פירנצה אמנותית ורומא עתיקה, אז לונדון היא ספרותית. בעברה (ויש האומרים שגם בהווה) היתה הבירה האנגלית המרכז הספרותי של העולם ללא עוררין. אין עוד מקום בעולם בו אפשר למצוא כמות כזו של סופרים שייצרו במקום אחד. מבט ברשימה חלקית של היוצרים הספרותיים שחיו בלונדון ופעלו בה מעיד על הקרקע הפורייה שהעיר העניקה לסופרים: ויליאם שייקספיר, צ'רלס דיקנס, גרהאם גרין, אוסקר ויילד, ג'ורג' אורוול, וירג'יניה וולף, ג'ונתן סוויפט, דניאל דפו, דילן תומס, ג'ורג' ברנרד שו ועוד רבים אחרים. גם ספרות ילדים היא חלק בלתי נפרד מהמרקם הספרותי הלונדוני וסופרים כגון א. א. מילן, ג'יימס בארי ורוברט לואי סטיבנסון כתבו חלק גדול מרבי המכר שלהם בלונדון. העיר עצמה מופיעה בספרים רבים, בנוסף לדמויות לונדוניות בלתי נשכחות כגון שרלוק הולמס, אוליבר טוויסט וג'יימס בונד.
כיאה לתרבות שמכבדת את עברה הספרותי, רבים מבתי הסופרים הלונדוניים משמשים כיום מוזיאונים, פסלים של סופרים בריטים מקשטים את העיר, ופאבים רבים מהללים את הקשר החשוב בין בירה ליצירה ספרותית.
בתי מלון במרכז לונדון | מדריך לביקור הראשון בעיר לונדון

סמואל ג'ונסון וצ'ארלס דיקנס, מגדולי הסופרים של כל הזמנים (צילום: סטיב אלן)
לחובבי שרלוק הולמס אמליץ כאן על מלון הולמס לונדון (Holmes Hotel London), מלון בוטיק מאד מיוחד במרילבון וילג' (Marylebone Village), מרחק הליכה מרחוב אוקספורד וסמוך לשתי תחנות רכבת תחתית. המבנה בסגנון ג'ורג'יאני אלגנטי מהמאה, אך החדרים מודרניים וממוזגים, וחובבי הספרות ההיסטוריה והווינטג' יחגגו כאן.
מפת האזורים הספרותיים של לונדון לפי סדר הופעתם ברשימה שלמטה (A-E)
מלון הולמס לונדון (F) ורחוב בייקר (G)
לונדון - גן עדן לאוהבי ספרות
600 השנים לאחר שג'פרי צ'וסר, אבי הספרות האנגלית, נולד, עבד, ויצר ברחובותיה הצרים, גרמו לכך שלונדון היא גן עדן לאוהבי ספרות. הסופרים הטביעו את חותמם בבתים ובפארקים, ברחובות ובסמטאות, בכנסיות ובטירות, בפאבים (במיוחד בפאבים) ובמועדונים של העיר הזאת, עד שנדמה שאין רחוב שלא קשור באופן כזה או אחר למילה הכתובה.
אזורים שונים של העיר קשורים לסופרים ולספרים שונים:
¡ כשאומרים "לונדון השייקספירית" מתכוונים לאזור משני צדי נהר תמזה, החוצה את העיר במרכזה.
¡ אזור בלומסברי (Bloomsbury), השוכן ליד המוזיאון הבריטי, תמיד יהיה שייך ל"קבוצת בלומסברי" של וירג'יניה וולף וחברותיה.
¡ בהמפסטד (Hampstead) היוקרתי חיו גרהאם גרין, אגת'ה כריסטי, וד.ה.לורנס.
¡ שכונת קמדן טאון (Camden Town) האופנתית היא "של" ניק הורנבי, דילן תומס, ואלפרד לורד טניסון.
¡ הולברן (Holborn) הוא מעוזם של צ'רלס דיקנס וסמואל ג'ונסון.
כיאה לתרבות שמכבדת את עברה הספרותי, רבים מבתי הסופרים הלונדוניים משמשים כיום מוזיאונים, פסלים של סופרים בריטים מקשטים את העיר, ופאבים רבים מהללים את הקשר החשוב בין בירה ליצירה ספרותית.
בתי מלון במרכז לונדון | מדריך לביקור הראשון בעיר לונדון


מפת האזורים הספרותיים של לונדון לפי סדר הופעתם ברשימה שלמטה (A-E)
מלון הולמס לונדון (F) ורחוב בייקר (G)
לונדון - גן עדן לאוהבי ספרות
600 השנים לאחר שג'פרי צ'וסר, אבי הספרות האנגלית, נולד, עבד, ויצר ברחובותיה הצרים, גרמו לכך שלונדון היא גן עדן לאוהבי ספרות. הסופרים הטביעו את חותמם בבתים ובפארקים, ברחובות ובסמטאות, בכנסיות ובטירות, בפאבים (במיוחד בפאבים) ובמועדונים של העיר הזאת, עד שנדמה שאין רחוב שלא קשור באופן כזה או אחר למילה הכתובה.
אזורים שונים של העיר קשורים לסופרים ולספרים שונים:
¡ כשאומרים "לונדון השייקספירית" מתכוונים לאזור משני צדי נהר תמזה, החוצה את העיר במרכזה.
¡ אזור בלומסברי (Bloomsbury), השוכן ליד המוזיאון הבריטי, תמיד יהיה שייך ל"קבוצת בלומסברי" של וירג'יניה וולף וחברותיה.
¡ בהמפסטד (Hampstead) היוקרתי חיו גרהאם גרין, אגת'ה כריסטי, וד.ה.לורנס.
¡ שכונת קמדן טאון (Camden Town) האופנתית היא "של" ניק הורנבי, דילן תומס, ואלפרד לורד טניסון.
¡ הולברן (Holborn) הוא מעוזם של צ'רלס דיקנס וסמואל ג'ונסון.
מסלול טיול בעקבות סופרים וספרים בלונדון
לפניכם הצעה למסלול הכולל בתוכו את הולברן (Holborn) , טמפל ( Temple ) ו אזור התיאטראות ( Theatre District ).
נקודות על המסלול בעקבות סופרים וספרים בלונדון, וגם שני בתי מלון מומלצים בסוף המסלול (והכתבה)
להגדלה לחצו למעלה משמאל
בעקבות צ'רלס דיקנס בלונדון
את המסע הרגלי נתחיל ברחוב דואטי (Doughty ) בבית מספר 48, בו חי דיקנס בין השנים 1839-1837. מאז שנת 1925 הפך הבית למוזיאון צ'רלס דיקנס (Charles Dickens Museum ). אף שדיקנס שהה בבית זה תקופה קצרה יחסית, הוא כתב בו כמה מיצירותיו הידועות ביותר, בהן "אוליבר טוויסט" ו"ניקולס ניקלבי". המוזיאון פותח צוהר לעולמו של דיקנס וממחיש את הקשר ההדוק שלו עם לונדון של אותה תקופה.
למרות שצ'רלס ג'ון הפם דיקנס נולד בעיר הנמל פורטסמות' שבדרום אנגליה, הוא, יותר מכל סופר אחר, מסמל את לונדון הספרותית. דיקנס הגיע לעיר הבירה עם משפחתו בשנת 1823 בהיותו בן 11, ושנה לאחר מכן, בשל חובותיו של אביו, החל לעבוד עשר שעות ביום במפעל לייצור משחת נעליים. בגיל 15 מצא דיקנס עבודה מבטיחה כפקיד במשרד עורכי דין ולאחר מכן כקלדן בבית המשפט. בשנת 1834 הוא החל לעבוד כעיתונאי פוליטי ופרסם כמה סיפורים קצרים תחת שמות בדויים שונים. בשנת 1836 יצא ספרו הראשון "מועדון הפיקוויקים", שהפך מייד להצלחה ברחבי בריטניה.
התקופה הויקטוריאנית בלונדון, בה הגיעה האימפריה הבריטית לגדולתה וההתקדמות התעשייתית שברה שיאים, הביאה להגירה המונית ללונדון ולגדילתה בקצב מסחרר. ממדי העוני היו גדולים כל כך עד שנדמה היה שבריטניה עומדת לפני הפיכה או מלחמת אזרחים של ממש. דיקנס, ברגישות יוצאת דופן לאותה תקופה, הצליח לעורר את דעת הקהל. ספריו הביאו באופן ישיר לשינוי תפיסות בפרלמנט הבריטי ולזכותו נזקפים כמה מהחוקים הסוציאליים החשובים בבריטניה.
מוזיאון דיקנס מציע, פרט לסיורים מודרכים, גם אפשרות לגעת בחפציו האישיים של הסופר הנודע ואפילו להתנסות בכתיבה בעט הנוצה שלו.
כתובת: 48 Doughty Street , London WC1N 2LX
נקודות על המסלול בעקבות סופרים וספרים בלונדון, וגם שני בתי מלון מומלצים בסוף המסלול (והכתבה)
להגדלה לחצו למעלה משמאל

צ'רלס דיקנס והקשר בין משפט לספרות
לאחר שיצאנו מביתו של דיקנס נמשיך לאורך רחוב גרייס אין (Gray's Inn Road ) עד שנגיע לגרייס אין סקוור (Gray's Inn Square ), כיכר מרובעת גדולה שבמרכזה שני ספסלים ושעון שמש. ה"גרייס אין קורט" הוא אחד מארבע "אכסניות המשפט" בלונדון. אלה הם מעין מועדונים מקצועיים שמקורם במאה הרביעית, בהם חברים "בָּריסטֶרס" - דהיינו עורכי דין שרשאים להופיע בבתי המשפט. רובם גם מחזיקים משרדים ב"אכסניות המשפט" האלה. בימי צ'רלס דיקנס שימשו ה"אינס" בתי ספר ללימודי משפטים ומגורי הסטודנטים והצוות.
בבית מספר 1, בקצה הדרומי של הכיכר, החל דיקנס לעבוד כפקיד במשרדם של עורכי הדין אליס ובלקמור.
פרנסיס בייקון - גיבור תרבות מקומי
באותו בית, בית מספר 1, החזיק פרנסיס בייקון משרדים משנת 1576 ועד למותו בשנת 1626. פרנסיס בייקון היה גאון שהחל את לימודיו ב אוקספורד בגיל 13, והספיק לשרת בתפקידים בכירים אצל שלושה מלכים: אליזבת הראשונה, ג'יימס הראשון וצ'רלס הראשון. כמו רבים מהפילוסופים של אותה תקופה, סר בייקון היה איש אשכולות וכתביו נגעו כמעט בכל תחום. למרות ששמו כמעט שנשכח בחוגים האקדמיים שמחוץ לאנגליה, האנגלים, ובמיוחד הלונדונים, גאים בהישגיו וסר פרנסיס בייקון נחשב לגיבור תרבות מקומי ממדרגה ראשונה.
לונדון של ימי הביניים
המשך המסלול מחזיר אותנו לרחוב גרייס אין ומשם דרומה עד לתחנת הרכבת התחתית צ'נסארי ליין (Chancery Lane ). ממול התחנה ניתן לראות את סטייפל אין (Staple Inn ), שורת בתים שנבנו בשנת 1585 ונחשבים בין העתיקים ביותר בלונדון. בעבר שכנה כאן "אכסניית המשפט" אין אוף צ'נסארי (Inn of Chancery ), מעין איגוד מקצועי של עורכי דין. בתים אלה מוזכרים בספרו האחרון של דיקנס "תעלומת אדווין דרוד". משמאל ניתן להבחין בעמוד ועליו פסל דרקון ומגן עם צלב אדום, המסמל את הסיטי של לונדון (City of London ), אותו שטח של מיל מרובע המכיל בתוכו את לונדון של ימי הביניים.
מכאן נפנה שמאלה לרחוב היי הולברן (High Holborn ) ואחרי כ- 100 מטרים, בצד הדרומי של הרחוב, ניכנס לרחוב קטן בשם ברנרד'ס אין (Bernard's Inn ). כאן שכן "אין אוף צ'נסארי" נוסף המתואר בספרו של דיקנס "תקוות גדולות", בו לן הגיבור פיפ בפעם הראשונה שהגיע ללונדון. היום זהו גרישם קולג' (Gresham College ), פרויקט ייחודי המציע הרצאות חינם לקהל הרחב כבר 400 שנה.
לונדון של ימי הביניים
המשך המסלול מחזיר אותנו לרחוב גרייס אין ומשם דרומה עד לתחנת הרכבת התחתית צ'נסארי ליין (Chancery Lane ). ממול התחנה ניתן לראות את סטייפל אין (Staple Inn ), שורת בתים שנבנו בשנת 1585 ונחשבים בין העתיקים ביותר בלונדון. בעבר שכנה כאן "אכסניית המשפט" אין אוף צ'נסארי (Inn of Chancery ), מעין איגוד מקצועי של עורכי דין. בתים אלה מוזכרים בספרו האחרון של דיקנס "תעלומת אדווין דרוד". משמאל ניתן להבחין בעמוד ועליו פסל דרקון ומגן עם צלב אדום, המסמל את הסיטי של לונדון (City of London ), אותו שטח של מיל מרובע המכיל בתוכו את לונדון של ימי הביניים.
מכאן נפנה שמאלה לרחוב היי הולברן (High Holborn ) ואחרי כ- 100 מטרים, בצד הדרומי של הרחוב, ניכנס לרחוב קטן בשם ברנרד'ס אין (Bernard's Inn ). כאן שכן "אין אוף צ'נסארי" נוסף המתואר בספרו של דיקנס "תקוות גדולות", בו לן הגיבור פיפ בפעם הראשונה שהגיע ללונדון. היום זהו גרישם קולג' (Gresham College ), פרויקט ייחודי המציע הרצאות חינם לקהל הרחב כבר 400 שנה.

סמטאות דיקנס ואוליבר טוויסט
נחזור לרחוב היי הולברן ונמשיך מערבה. בהצטלבות הבאה אפשר לראות את הולברן ויאדקט (Holborn Viaduct ), גשר יפהפה שנבנה בשנת 1869. נעבור לצד השני ונחלוף על פני רחוב האטון גרדן (Hatton Garden ), המרכז הלונדוני לתכשיטים וליהלומים. הסמטה הבאה היוצאת מרחוב צ'רטרהאוס (Charterhouse Street ) נקראת איליי פלייס (Ely Place ), סמטה קטנה ומקסימה המוזכרת בספרו של דיקנס "דיוויד קופרפילד". איליי פלייס גם מוזכר בשני מחזות של שייקספיר: ריצ'רד השני וריצ'רד השלישי.
נחזור לרחוב צ'רטרהאוס ונמשיך עד לסאפרון היל (Saffron Hill ). כאן היתה מאורתו של פייגין בספר אוליבר טוויסט. שמו של הרחוב מופיע פעמים רבות ב"אוליבר טוויסט". הפאב שבבית מספר 125 נקרא ואן טון (One Tun ) והוא אחד הפאבים הרבים בהם נהג פייגין לפגוש את ביל סייקס. בימיו של דיקנס היה סאפרון היל ידוע לשמצה. מספרים שבתחילת הרחוב היו מכייסים אותך ובסופו יכולת לקנות את השלל בחזרה.

מראה מגשר הולברן ויאדקט (צילום: סטיב אלן)
סמואל ג'ונסון ומילון השפה האנגלית
משם נחזור להולברן ויאדקט והפעם נחצה את הצומת דרומה לרחוב ניו פטר ליין (New Fetter Lane ) עד לרחוב הארדינג (W. Harding ). נמשיך לרחוב פמברטון רו (Pemberton row ) שמוביל לכיכר גוף (Gough Square ). בכיכר קטנה זו, בבית מספר 17 התגורר סמואל ג'ונסון. הבית נבנה בשנת 1700 ונחשב לאחד הבתים העתיקים ביותר בסיטי של לונדון. ג'ונסון חי ועבד בו בין השנים 1759-1748. ג'ונסון הוא ללא ספק אחת הדמויות הלונדוניות הבולטות בספרות האנגלית – מבקר, משורר וביוגרף. אחרי שייקספיר, ג'ונסון הוא הסופר המצוטט ביותר בשפה האנגלית, ואחד מציטוטיו המפורסמים ביותר מבטא את אהבתו לעיר: "אם אדם עייף מלונדון, אדוני, אז הוא עייף מהחיים".
מפעל חייו של ג'ונסון היה "מילון השפה האנגלית", שלמרות הדעה הרווחת אינו המילון האנגלי הראשון, אולם הוא בהחלט המפורסם ביותר ונחשב תקני במשך מאות שנים. ג'ונסון נולד בשנת 1709 בליצ'פילד שבמחוז בסטאפורדשייר, בן למוכר ספרים עני. בהיותו בן 22 מצא עבודה בכתב העת "Magazine The Gentleman's ", שהיה הראשון מסוגו (אגב, זוהי הפעם הראשונה שבה נעשה שימוש במילה "מגזין"). במהלך שלושת העשורים הבאים כתב ג'ונסון ביוגרפיות, שירה, מאמרים, מסות, דוחות על המתרחש בפרלמנט ואף קטלוג ספרים. לאורך מרבית תקופה זו חי בעוני. עם היצירות החשובות שכתב אז נמנות הפואמה "לונדון" (1738) והספר "חיי סאווג'" (1745). ג'ונסון החל בעבודתו על "מילון השפה האנגלית" בשנת 1747, והיא נשלמה רק בשנת 1755. בזמן שעבד על המילון עבד גם על סדרה של מאמרים דו-שבועיים תחת הכותרת "המשוטט". מאמרים אלה, שעסקו לעתים קרובות בנושאי מוסר ודת, נטו להיות חמורי סבר למרות הכותרת הקלילה. טורי "המשוטט" נכתבו עד שנת 1752 ולמרות שלא היו פופולאריים במקור, זכו לקהל קוראים גדול לאחר שאוגדו בספר.
בשנת 1912 הפך ביתו של הסופר, בית מספר 17, הנודע למוזיאון הפתוח לקהל הרחב, ומול הבית ניצב פסל חתולו של ג'ונסון, הודג'.
כתובת: 17 Gough Square

ביתו של סמואל ג'ונסון (צילום: סטיב אלן)
מעוז העיתונות והבירה של לונדון
לאחר ביקור בביתו של ג'ונסון נצא לכיוון היינד קורט (Hind Court ) ונמשיך מהלך מטרים ספורים עד לפליט סטריט (Fleet Street ), אחד הרחובות המפורסמים ביותר בלונדון. כאן שכן במשך מאות שנים, עד לשנות ה-80 של המאה הקודמת, מרכז העיתונות הבריטית. סופרים רבים עבדו בעיתוני לונדון וביניהם ג'ורג' אורוול, דיקנס, סמואל פיפס וארתור קונאן דויל. גם הסופר האמריקני מארק טוויין נהג לשתות באופן קבוע באחד הפאבים הרבים הפזורים לאורך הרחוב. פליט סטריט היה קיים עוד הרבה לפני שהעיתונות האנגלית כבשה אותו. שייקספיר נהג לבקר בפאב שבבית מספר 37, הנקרא מיטרה טאברן (Mitre Tavern ). היום הפאב כבר איננו אבל תוכלו לראות במקום שלט לזכרו.

פליט סטריט, מרכז העיתונות הבריטית לשעבר (צילום: סטיב אלן)
בית הדפוס הראשון הגיע לרחוב בשנת 1500 והעיתון היומי הראשון בעולם יצא לאור בפליט סטריט בשנת 1702. בימי זוהרו אכלסו את פליט סטריט 30 מערכות עיתונים וסוכנויות חדשות. סוכנות "רויטרס" הייתה אחרונת המוהיקנים ונטשה את פליט סטריט בשנת 2005. כנהוג בברנז'ה העיתונאית, הפאבים בפליט סטריט עבדו שעות נוספות ואת רוב חומר הכתיבה היו העיתונאים מוצאים (או ממציאים) בין בירה לבירה. מספרים שכדי להיות עיתונאי בפליט סטריט אינך צריך לדעת לכתוב אלא רק שיהיה לך כבד שעשוי מבטון...
הפאב המפורסם ביותר הוא ללא ספק האולד צ'שר צ'יז (Old Cheshire Cheese ) בבית מספר 145, שעל פי השילוט בחוץ "נבנה מחדש בשנת 1667". בגלגולו הראשון נבנה הפאב בתחילת המאה ה-16 ולאחר שנשרף בשריפה הגדולה של לונדון נבנה מחדש. זהו הפאב השכונתי שבו נהג סמואל ג'ונסון לשתות מדי ערב, ובכניסה אפשר עדיין לראות עשרות ספרי מבקרים עם חתימות של ראשי ממשלה, שגרירים, חברי בית המלוכה ועוד.
פאנץ' טאברן (Punch Tavern ), בבית מספר 99, והאולד בל (Old Bell ), בבית מספר 95, הם שני פאבים ישנים נוספים שכדאי לבקר בהם. האחרון נבנה בשנת 1670 כדי לשרת את הפועלים שבנו את כנסיית סנט בריידס (St. Brides ). הכנסייה שימשה את קהילת העיתונאים ושוכנת מאחורי ה"אולד בל".

פאב אולד צ'שר צ'יז והשלט "נבנה מחדש בשנת 1667" (צילום: סטיב אלן)
האבירים הטמפלרים וקוד דה וינצ'י בלונדון
בצדו השני של פליט סטריט ניצב פסל של דרקון. זהו הטמפל בר (Temple Bar ), המסמל את הגבול המערבי של הסיטי. ממול אפשר לראות את הרויאל קורטס (Royal Courts of Justice ) בית המשפט האזרחי של מרכז לונדון. המבנה המרשים נבנה במאה ה-19 בסגנון גותי, שהיה פופולארי בתקופה הויקטוריאנית.
אזור טמפל נקרא על שמו של מסדר הטמפלרים וברחוב מידל טמפל ליין (Middle Temple Lane ) ממוקמות שתיים מתוך ארבע "אכסניות המשפט". זהו גם מקום משכנה של אחת הכנסיות המיוחדות בלונדון, כנסיית הטמפלרים (Temple Church ), נבנתה במאה ה-12 וניחנה בארכיטקטורה יוצאת דופן: הכנסייה מחולקת לשניים, כאשר הצורה המעוגלת נבנתה בהשראת כנסיית הקבר בירושלים. בתוך הכנסייה ניצבים פסלי אבירים טמפלרים. הכנסייה, ובמיוחד פסלי הטמפלרים, כיכבו בספרו של דן בראון "קוד דה וינצ'י". לאחר שנצא מהכנסייה כדאי להסתובב בין סמטאות אזור טמפל, רובע בעל אופי ייחודי ומהאזורים העתיקים ביותר בלונדון.

פסלי האבירים הטמפלרים, כוכבי הספר "קוד דה וינצ'י", בכנסיית הטמפלרים (צילום: סטיב אלן)
חנות העתיקות של דיקנס
נחצה את פליט סטריט לרחוב צ'נסארי ליין (Chancery Lane ). זהו רחוב המחבר בין פליט סטריט להיי הולבורן ורוב רובו של הספר "בליק האוס" של דיקנס מתרחש בו. דיקנס מספר שביומו הראשון בעבודה כפקיד במשרד עורכי דין הוא הלך לאכול ארוחת צהריים בצ'נסארי ליין שם נתקל ב"אדם מפוקפק גדול", ולאחר מריבה קטנה חזר למשרדו עם פנס בעין.
נמשיך עד לרחוב קארי (Carey Street ) ואז נפנה ימינה לרחוב סרלה (Serle Street ) ומשם ללינקולן'ס אין פילדס (Lincoln's Inn Fields ), הכיכר הגדולה ביותר בלונדון שמוקפת בבניינים מתקופות שונות. זהו ה"אין" הרביעי של ה"בריסטרים". עם חברי אגודת "לינקולן'ס אין" אפשר למנות את סר תומס מור, מרגרט ת'אצ'ר וטוני בלייר. בקצה הדרום-מערבי של הכיכר נמצאת אחת החנויות הוותיקות ביותר בלונדון שהוקמה בשנת 1567: אולד קיוריוסיטי שופ (Old Curiosity Shop ), שעל שמה קרוי ספרו של דיקנס "בית ממכר עתיקות". למרות שזו ככל הנראה אינה החנות המקורית שדיקנס הכיר, ידוע שבימיו פעלה חנות באותו מבנה וששמה שונה ל"אולד קיוריוסיטי שופ" 30 שנה אחרי שהספר ראה אור.

אולד קיוריוסיטי שופ, שעל שמה קרוי ספרו של דיקנס "בית ממכר עתיקות" (צילום: James Petts)
הידעתם שהמסע מסביב לעולם התחיל בלונדון?
מכאן נמשיך מערבה עד לרחוב קינגסווי (Kingsway ) ונפנה שמאלה לרחוב בצורת קשת הנקרא אולדוויץ' (Aldwych ). בצומת זו נמצא בוש האוס (Bush House ), מבנה מרשים ביותר שמאכלס את המחלקה הבינלאומית של הבי.בי.סי. סופרים ועיתונאים רבים שידרו מבניין זה כולל ג'ורג' אורוול, שעבד עבור משרד התעמולה הבריטי במלחמת העולם השנייה. בתקופה זו הגה אורוול את רעיון ה"אח הגדול".
האולדוויץ' מתחבר לסטרנד (Strand ), עורק ראשי במרכז לונדון המתחיל בכיוון מזרח בפליט סטריט ונגמר בצד מערב בכיכר טרפלגר (Trafalgar Square ). בצדו הדרומי שוכן מלון סאבוי (Hotel Savoy ) המפורסם. בחדר מספר 346 של מלון סאבוי ניהל אוסקר ויילד רומן עם מאהבו לורד אלפרד דאגלס.
ג'ורג' אליוט גרה בסטרנד בבית מספר 142 ובתים מספר 412-409 הם משכנו של תיאטרון אדלפי (Adelphi ), שהוקם בשנת 1806 והעלה את מחזהו הראשון של אוסקר ויילד "ורה" בשנת 1881.
בסוף הרחוב שוכנת תחנת הרכבת צ'רינג קרוס (Charing Cross Station ), ממנה יצא פיליאס פוג למסעו ב"מסביב לעולם בשמונים יום". מול התחנה נמצא רחוב אדלייד (Adelaide Street ), בו הוצב פסלו של אוסקר ויילד, עם ציטוט נפלא שלו שאומר: "כולנו חיים בביוב, אבל יש כאלה שמסתכלים בכוכבים".

רחוב צ'רינג קרוס, הרחוב שהוא תחילתו של המסע "מסביב העולם בשמונים יום" (צילום: סטיב אלן)
צ'רינג קרוס - מרכז חנויות הספרים של לונדון
סיום המסע הוא ברחוב צ'רינג קרוס (Charing Cross Road ), המוכר כמרכז עולמי לחנויות ספרים, במיוחד ספרים מיד שנייה. ברחוב צ'רינג קרוס, וברחובות הסמוכים לו, יש למעלה מארבעים חנויות ספרים כולל "פוילס" (Foyles ), שנמצאת בבתים מספר 119-113 והיינה אחת מחנויות הספרים הגדולות בעולם. החנות הוקמה בשנת 1906 ומתפרסת על פני ארבע קומות.
בספרה של הליין הנף (Helene Hanff) "דרך צ'רינג קרוס 84", מספרת הנף על מערכת יחסים מיוחדת במינה הנרקמת בינה לבין מוכר בחנות ספרים מיד שנייה ברחוב צ'רינג קרוס 84 (כיום פיצה האט...). הספר, המבוסס על חליפת המכתבים בין הסופרת לפרנק מוכר הספרים, מתאר עשרות שנים של ידידות עמוקה הנוצרת בין אוהבי ספרים משני עברי האוקיינוס. באחד המכתבים היא מציינת שהיא דיברה עם ידיד עיתונאי, שסיפר לה ש"כל מי שמבקר באנגליה מחפש משהו אחר, וכולם מוצאים את מבוקשם". הנף אמרה לו שהיא מחפשת את "אנגליה הספרותית". העיתונאי ענה לה בלי היסוס: "היא קיימת!!!!".
בתי מלון ברחוב צ'רינג קרוס
מלון מומלץ במרכז לונדון
מלון מנדוויל (The Mandeville Hotel), מלון 4 כוכבים מעוצב, נעים ונקי, ממוקם בשכונת מארליבון וילאג' (Marylebone Village) האופנתית, בלב ה-ווסט אנד של לונדון. המיקום מצוין – צמוד לתחנת הרכבת בונד, 3 דקות הליכה מרחוב אוקספורד ו- 5 דקות מהרכבת התחתית בונד. אזור שנעים לבלות בו בערב ואף לחזור אליו למנוחה באמצע היום - עם בתי קפה, ברים ומסעדות, תיאטראות, גלריות, חנויות רבות, כולל פריימארק (איך לא?...).

מלון מנדוויל - מיקום מצוין בלב ה-ווסט אנד של לונדון
מלון דירות מומלץ במרכז לונדון
מלון סיטאדינס טרפלגר סקוור (Citadines Trafalgar Square London) הוא מלון דירות ברמה גבוהה (4 כוכבים) ובמיקום מעולה במרכז לונדון. הוא ממוקם ברובע וסטמינסטר, במרחק 100 מ' מכיכר טרפלגר ו- 200 מ' מתחנת הרכבת התחתית Embankment. ארמון וסטמינסטר, גשר ווטרלו, קרקס פיקדילי ויעדי תיירות נוספים גם הם במרחק הליכה קצר. דירות סטודיו ודירות 1-2 חדרי שינה, מעוצבות ונקיות, ממוזגות, עם מטבחון מאובזר, מקרר ופינות ישיבה. המלון זוכה בחוות דעת טובות מאד מישראלים ששהו בו, ומחירו סביר בהחלט ביחס למלונות אחרים בלונדון.
מידע נוסף
בתי מלון בלונדון
כתבות נוספות על אנגליה
קוטסוולדס – אנגליה הכפרית ממערב ללונדון
יעדי טיול נוספים ברחבי אנגליה

מראה מגשר הולברן ויאדקט (צילום: סטיב אלן)
סמואל ג'ונסון ומילון השפה האנגלית
משם נחזור להולברן ויאדקט והפעם נחצה את הצומת דרומה לרחוב ניו פטר ליין (New Fetter Lane ) עד לרחוב הארדינג (W. Harding ). נמשיך לרחוב פמברטון רו (Pemberton row ) שמוביל לכיכר גוף (Gough Square ). בכיכר קטנה זו, בבית מספר 17 התגורר סמואל ג'ונסון. הבית נבנה בשנת 1700 ונחשב לאחד הבתים העתיקים ביותר בסיטי של לונדון. ג'ונסון חי ועבד בו בין השנים 1759-1748. ג'ונסון הוא ללא ספק אחת הדמויות הלונדוניות הבולטות בספרות האנגלית – מבקר, משורר וביוגרף. אחרי שייקספיר, ג'ונסון הוא הסופר המצוטט ביותר בשפה האנגלית, ואחד מציטוטיו המפורסמים ביותר מבטא את אהבתו לעיר: "אם אדם עייף מלונדון, אדוני, אז הוא עייף מהחיים".
מפעל חייו של ג'ונסון היה "מילון השפה האנגלית", שלמרות הדעה הרווחת אינו המילון האנגלי הראשון, אולם הוא בהחלט המפורסם ביותר ונחשב תקני במשך מאות שנים. ג'ונסון נולד בשנת 1709 בליצ'פילד שבמחוז בסטאפורדשייר, בן למוכר ספרים עני. בהיותו בן 22 מצא עבודה בכתב העת "Magazine The Gentleman's ", שהיה הראשון מסוגו (אגב, זוהי הפעם הראשונה שבה נעשה שימוש במילה "מגזין"). במהלך שלושת העשורים הבאים כתב ג'ונסון ביוגרפיות, שירה, מאמרים, מסות, דוחות על המתרחש בפרלמנט ואף קטלוג ספרים. לאורך מרבית תקופה זו חי בעוני. עם היצירות החשובות שכתב אז נמנות הפואמה "לונדון" (1738) והספר "חיי סאווג'" (1745). ג'ונסון החל בעבודתו על "מילון השפה האנגלית" בשנת 1747, והיא נשלמה רק בשנת 1755. בזמן שעבד על המילון עבד גם על סדרה של מאמרים דו-שבועיים תחת הכותרת "המשוטט". מאמרים אלה, שעסקו לעתים קרובות בנושאי מוסר ודת, נטו להיות חמורי סבר למרות הכותרת הקלילה. טורי "המשוטט" נכתבו עד שנת 1752 ולמרות שלא היו פופולאריים במקור, זכו לקהל קוראים גדול לאחר שאוגדו בספר.
בשנת 1912 הפך ביתו של הסופר, בית מספר 17, הנודע למוזיאון הפתוח לקהל הרחב, ומול הבית ניצב פסל חתולו של ג'ונסון, הודג'.
כתובת: 17 Gough Square

ביתו של סמואל ג'ונסון (צילום: סטיב אלן)
מעוז העיתונות והבירה של לונדון
לאחר ביקור בביתו של ג'ונסון נצא לכיוון היינד קורט (Hind Court ) ונמשיך מהלך מטרים ספורים עד לפליט סטריט (Fleet Street ), אחד הרחובות המפורסמים ביותר בלונדון. כאן שכן במשך מאות שנים, עד לשנות ה-80 של המאה הקודמת, מרכז העיתונות הבריטית. סופרים רבים עבדו בעיתוני לונדון וביניהם ג'ורג' אורוול, דיקנס, סמואל פיפס וארתור קונאן דויל. גם הסופר האמריקני מארק טוויין נהג לשתות באופן קבוע באחד הפאבים הרבים הפזורים לאורך הרחוב. פליט סטריט היה קיים עוד הרבה לפני שהעיתונות האנגלית כבשה אותו. שייקספיר נהג לבקר בפאב שבבית מספר 37, הנקרא מיטרה טאברן (Mitre Tavern ). היום הפאב כבר איננו אבל תוכלו לראות במקום שלט לזכרו.

הפאב המפורסם ביותר הוא ללא ספק האולד צ'שר צ'יז (

האבירים הטמפלרים וקוד דה וינצ'י בלונדון
בצדו השני של פליט סטריט ניצב פסל של דרקון. זהו הטמפל בר (Temple Bar ), המסמל את הגבול המערבי של הסיטי. ממול אפשר לראות את הרויאל קורטס (Royal Courts of Justice ) בית המשפט האזרחי של מרכז לונדון. המבנה המרשים נבנה במאה ה-19 בסגנון גותי, שהיה פופולארי בתקופה הויקטוריאנית.
אזור טמפל נקרא על שמו של מסדר הטמפלרים וברחוב מידל טמפל ליין (Middle Temple Lane ) ממוקמות שתיים מתוך ארבע "אכסניות המשפט". זהו גם מקום משכנה של אחת הכנסיות המיוחדות בלונדון, כנסיית הטמפלרים (Temple Church ), נבנתה במאה ה-12 וניחנה בארכיטקטורה יוצאת דופן: הכנסייה מחולקת לשניים, כאשר הצורה המעוגלת נבנתה בהשראת כנסיית הקבר בירושלים. בתוך הכנסייה ניצבים פסלי אבירים טמפלרים. הכנסייה, ובמיוחד פסלי הטמפלרים, כיכבו בספרו של דן בראון "קוד דה וינצ'י". לאחר שנצא מהכנסייה כדאי להסתובב בין סמטאות אזור טמפל, רובע בעל אופי ייחודי ומהאזורים העתיקים ביותר בלונדון.

חנות העתיקות של דיקנס
נחצה את פליט סטריט לרחוב צ'נסארי ליין (Chancery Lane ). זהו רחוב המחבר בין פליט סטריט להיי הולבורן ורוב רובו של הספר "בליק האוס" של דיקנס מתרחש בו. דיקנס מספר שביומו הראשון בעבודה כפקיד במשרד עורכי דין הוא הלך לאכול ארוחת צהריים בצ'נסארי ליין שם נתקל ב"אדם מפוקפק גדול", ולאחר מריבה קטנה חזר למשרדו עם פנס בעין.
נמשיך עד לרחוב קארי (Carey Street ) ואז נפנה ימינה לרחוב סרלה (Serle Street ) ומשם ללינקולן'ס אין פילדס (Lincoln's Inn Fields ), הכיכר הגדולה ביותר בלונדון שמוקפת בבניינים מתקופות שונות. זהו ה"אין" הרביעי של ה"בריסטרים". עם חברי אגודת "לינקולן'ס אין" אפשר למנות את סר תומס מור, מרגרט ת'אצ'ר וטוני בלייר. בקצה הדרום-מערבי של הכיכר נמצאת אחת החנויות הוותיקות ביותר בלונדון שהוקמה בשנת 1567: אולד קיוריוסיטי שופ (Old Curiosity Shop ), שעל שמה קרוי ספרו של דיקנס "בית ממכר עתיקות". למרות שזו ככל הנראה אינה החנות המקורית שדיקנס הכיר, ידוע שבימיו פעלה חנות באותו מבנה וששמה שונה ל"אולד קיוריוסיטי שופ" 30 שנה אחרי שהספר ראה אור.

אולד קיוריוסיטי שופ, שעל שמה קרוי ספרו של דיקנס "בית ממכר עתיקות" (צילום: James Petts)
הידעתם שהמסע מסביב לעולם התחיל בלונדון?
מכאן נמשיך מערבה עד לרחוב קינגסווי (Kingsway ) ונפנה שמאלה לרחוב בצורת קשת הנקרא אולדוויץ' (Aldwych ). בצומת זו נמצא בוש האוס (Bush House ), מבנה מרשים ביותר שמאכלס את המחלקה הבינלאומית של הבי.בי.סי. סופרים ועיתונאים רבים שידרו מבניין זה כולל ג'ורג' אורוול, שעבד עבור משרד התעמולה הבריטי במלחמת העולם השנייה. בתקופה זו הגה אורוול את רעיון ה"אח הגדול".
האולדוויץ' מתחבר לסטרנד (Strand ), עורק ראשי במרכז לונדון המתחיל בכיוון מזרח בפליט סטריט ונגמר בצד מערב בכיכר טרפלגר (Trafalgar Square ). בצדו הדרומי שוכן מלון סאבוי (Hotel Savoy ) המפורסם. בחדר מספר 346 של מלון סאבוי ניהל אוסקר ויילד רומן עם מאהבו לורד אלפרד דאגלס.
ג'ורג' אליוט גרה בסטרנד בבית מספר 142 ובתים מספר 412-409 הם משכנו של תיאטרון אדלפי (Adelphi ), שהוקם בשנת 1806 והעלה את מחזהו הראשון של אוסקר ויילד "ורה" בשנת 1881.
בסוף הרחוב שוכנת תחנת הרכבת צ'רינג קרוס (Charing Cross Station ), ממנה יצא פיליאס פוג למסעו ב"מסביב לעולם בשמונים יום". מול התחנה נמצא רחוב אדלייד (Adelaide Street ), בו הוצב פסלו של אוסקר ויילד, עם ציטוט נפלא שלו שאומר: "כולנו חיים בביוב, אבל יש כאלה שמסתכלים בכוכבים".

אולד קיוריוסיטי שופ, שעל שמה קרוי ספרו של דיקנס "בית ממכר עתיקות" (צילום: James Petts)

צ'רינג קרוס - מרכז חנויות הספרים של לונדון
סיום המסע הוא ברחוב צ'רינג קרוס (Charing Cross Road ), המוכר כמרכז עולמי לחנויות ספרים, במיוחד ספרים מיד שנייה. ברחוב צ'רינג קרוס, וברחובות הסמוכים לו, יש למעלה מארבעים חנויות ספרים כולל "פוילס" (Foyles ), שנמצאת בבתים מספר 119-113 והיינה אחת מחנויות הספרים הגדולות בעולם. החנות הוקמה בשנת 1906 ומתפרסת על פני ארבע קומות.
בספרה של הליין הנף (Helene Hanff) "דרך צ'רינג קרוס 84", מספרת הנף על מערכת יחסים מיוחדת במינה הנרקמת בינה לבין מוכר בחנות ספרים מיד שנייה ברחוב צ'רינג קרוס 84 (כיום פיצה האט...). הספר, המבוסס על חליפת המכתבים בין הסופרת לפרנק מוכר הספרים, מתאר עשרות שנים של ידידות עמוקה הנוצרת בין אוהבי ספרים משני עברי האוקיינוס. באחד המכתבים היא מציינת שהיא דיברה עם ידיד עיתונאי, שסיפר לה ש"כל מי שמבקר באנגליה מחפש משהו אחר, וכולם מוצאים את מבוקשם". הנף אמרה לו שהיא מחפשת את "אנגליה הספרותית". העיתונאי ענה לה בלי היסוס: "היא קיימת!!!!".
מלון מומלץ במרכז לונדון
מלון מנדוויל (The Mandeville Hotel), מלון 4 כוכבים מעוצב, נעים ונקי, ממוקם בשכונת מארליבון וילאג' (Marylebone Village) האופנתית, בלב ה-ווסט אנד של לונדון. המיקום מצוין – צמוד לתחנת הרכבת בונד, 3 דקות הליכה מרחוב אוקספורד ו- 5 דקות מהרכבת התחתית בונד. אזור שנעים לבלות בו בערב ואף לחזור אליו למנוחה באמצע היום - עם בתי קפה, ברים ומסעדות, תיאטראות, גלריות, חנויות רבות, כולל פריימארק (איך לא?...).

מלון מנדוויל - מיקום מצוין בלב ה-ווסט אנד של לונדון
מלון דירות מומלץ במרכז לונדון
מלון סיטאדינס טרפלגר סקוור (Citadines Trafalgar Square London) הוא מלון דירות ברמה גבוהה (4 כוכבים) ובמיקום מעולה במרכז לונדון. הוא ממוקם ברובע וסטמינסטר, במרחק 100 מ' מכיכר טרפלגר ו- 200 מ' מתחנת הרכבת התחתית Embankment. ארמון וסטמינסטר, גשר ווטרלו, קרקס פיקדילי ויעדי תיירות נוספים גם הם במרחק הליכה קצר. דירות סטודיו ודירות 1-2 חדרי שינה, מעוצבות ונקיות, ממוזגות, עם מטבחון מאובזר, מקרר ופינות ישיבה. המלון זוכה בחוות דעת טובות מאד מישראלים ששהו בו, ומחירו סביר בהחלט ביחס למלונות אחרים בלונדון.
מידע נוסף
בתי מלון בלונדון
כתבות נוספות על אנגליה
קוטסוולדס – אנגליה הכפרית ממערב ללונדון
מלון מנדוויל (The Mandeville Hotel), מלון 4 כוכבים מעוצב, נעים ונקי, ממוקם בשכונת מארליבון וילאג' (Marylebone Village) האופנתית, בלב ה-ווסט אנד של לונדון. המיקום מצוין – צמוד לתחנת הרכבת בונד, 3 דקות הליכה מרחוב אוקספורד ו- 5 דקות מהרכבת התחתית בונד. אזור שנעים לבלות בו בערב ואף לחזור אליו למנוחה באמצע היום - עם בתי קפה, ברים ומסעדות, תיאטראות, גלריות, חנויות רבות, כולל פריימארק (איך לא?...).


מלון מנדוויל - מיקום מצוין בלב ה-ווסט אנד של לונדון
בתי מלון בלונדון