גריניץ' הימית - טיול אל בין דפי ההיסטוריה
מאת: ירדן גור

קומפלקס הבניינים שברובע הציורי גריניץ' – בית המלכה, מצפה הכוכבים המלכותי, המכללה הימית והפארק – מסמלים יותר מכל את תור הזהב הבריטי, תקופה של התעצמות ושליטה ברחבי תבל והתפתחות מדעית וגיאוגרפית מרתקת.

כשמגיעים לגריניץ' הלב מתרחב וחיוך נמתח על הפנים. לעומת ההמולה הלונדונית, לרובע זה קצב משלו. הבניינים ההיסטוריים משרים עליו קסם מיוחד, וממש כאן עובר קו האורך שממנו מתחילים לחשב את השעה בכל מקום בעולם – דבר שאינו פשוט כלל, כפי שאספר בכתבה.

1 / 8

2 / 8

3 / 8

4 / 8

5 / 8

6 / 8

7 / 8

8 / 8

❯ ❮

מפת גריניץ' ועליה נקודות העניין המתוארות בכתבה
להגדלה - לחצו על הפינה השמאלית העליונה

  חבילות טיול למטייל העצמאי לחצו לרשימת יעדים »
  טיולי משפחות עם אקשן בטבע לחצו לרשימת היעדים »
  טיולי אקטיב - אופניים והליכה לחצו לרשימת יעדים »

גריניץ' – הישגים בכל התחומים

גריניץ' היפהפייה, שמשרה אווירה של עיירה עתיקה, היא למעשה רובע של לונדון, והחלק שמכונה גריניץ' הימית (Maritime Greenwich) הוא האזור שבו מרוכזים המבנים שיחד זכו להיות אתר מורשת עולמית של אונסק"ו.

להבדיל מאתרי מורשת אחרים, המתהדרים בהיבט אחד של ייחודיות היסטורית או בתופעת טבע יוצאת דופן, ברובע גריניץ' (Greenwich) קשה לשים את האצבע על הישג בודד שהופך את המתחם לבעל ערך בינלאומי. במקום זה, חברו להן יחדיו כמה סיבות טובות לצורך קבלת התואר, בשנת 1997.

אם נתחיל מן המובן מאליו – צריך רק להביט סביב כדי להתרשם מהיצירתיות והחדשנות הארכיטקטונית שהופגנה בעיצוב בית המלכה, המוזיאון הימי, האקדמיה הימית והפארק המקיף אותם. סגנון הבנייה מייצג 200 שנה של פטרונות בריטית, והמבנים מהווים את נקודת שיא הקריירה של הארכיטקטים איניגו ג'ונס (Inigo Jones) וכריסטופר וורן (Christopher Wren). המתחם כולו בנוי כיצירת אמנות ענקית.

במצפה הכוכבים המלכותי בא לידי ביטוי תחום חשוב לא פחות, של מרוץ חסר פשרות לפיתוח המדעי שהצעיד את העולם קדימה אל תוך המאה ה- 19: פיתוח הכרונומטר הימי – השעון הימי המדויק הראשון.
בתי מלון ברובע גריניץ'

תצפית על בית המלכה, למרגלות גבעת המצפה המלכותי (צילום: ירדן גור)

בית המלכה – כשהכתר חושק באמנות

ביתה של המלכה נבנה לכבוד אן מדנמרק – אשתו של המלך ג'יימס הראשון, בשנת 1616. סגנון הבנייה – חדשני יחסית לתקופה, דבר המתבטא בעיצוב חיצוני מרובע וסימטרי ושימוש בחומרי הגלם המתקדמים ביותר שהיו בנמצא. לאחר שהושלם היה בית המלכה למבנה הראשון באנגליה שעוצב בסגנון הרנסנס האיטלקי.

כשמביטים בו מבחוץ, קשה לנחש את שמתחולל בפנים – חגיגה אמנותית בה נפגשים על הקירות הציירים המובילים במאות ה- 17 וה- 18, בעיצוב תקופתי השואב את המבקר אל העבר. זה מתחיל בריצוף המשובץ המוקפד, ממשיך בריהוט המלכותי ובציורי הקיר המרשימים, ומסתיים ביצירת המופת שבאולם המרכזי – עיטורים אבסטרקטיים על הקירות ועל התקרה, "מודרניים" באופיים, שלא נראו לפני כן בשום מקום אחר (לפחות לא בגבולות העולם הנוצרי). מבחינות רבות בית המלכה היה פורץ דרך בתקופתו, ועזר לעצב את הטעם העיצובי האירופאי במאות הבאות.

לא בכדי הבית גדוש באמנות, שהרי המלכה אן היתה "פטרונית האמנות" של הממלכה הבריטית, אך היא לא הספיקה ליהנות ממנו תקופה ארוכה, שכן נפטרה כמה שנים לאחר בנייתו. כיום הבית משמש לתצוגת הציורים המרתקת של המוזיאון הלאומי הימי. מערבית לו נמצא בניין המוזיאון הימי הלאומי (National Maritime Museum), המציג היבטים שונים של שירות בים, לאורך ההיסטוריה. המוזיאון מעניין ביותר וכדאי להקדיש לו כשלוש שעות.
כתבה על מרכזי אמנות לכל גיל בלונדון

סיור בבית המלכה בגריניץ' - סרטון המעביר היטב את האווירה

הארמון שהיה לבית חולים שהיה לאקדמיה הימית

סמוך לבית המלכה, לגדות נהר התמזה, עומד מבנה עתיק הרבה יותר, ששורשיו נעוצים עמוק בהיסטוריה האנגלית. למעשה, ארמון זה היה למקום מושבם העיקרי של מלכי אנגליה וצאצאיהם, במשך 200 שנה, החל משנת 1447, עת הוחרם מבעליו בשל סכסוך עם המלכה מרגרט מאנז'ו.

הבניין עצמו נהרס ברובו ועבר תהפוכות רבות מאז, ובשנת 1694 הוסב, לפקודתה של המלכה מרי השנייה, לבית חולים למלחי הצי המלכותי.

אחת האנקדוטות המשעשעות הכרוכות בבניית המבנה החדש הן שמיקומו, על קו המים, הסתיר לבית המלכה את הנוף, ולכן הוחלט לפצל את המבנה לשניים, ובמרכזו ליצור רווח שיאפשר תצפית ישירה מבית המלכה על הנהר – כך הוא זכה לעיצוב הסימטרי המעניין. זאת ללמדנו, אם עד כה היה לנו ספק, שבאנגליה לוקחים ברצינות את בקשותיהם של בני המלוכה. בהמשך, נסגר בית החולים הימי, המבנה שופץ והוסב לקולג' הימי המלכותי, ובימינו הוא משמש כאחד ממבני אוניברסיטת גרינץ'.

"חצוי" באמצע כדי לא להסתיר למלכה את הנוף... (צילום: Refael)

המקום שבו מתחיל הזמן

עם כל המבנים היפים, מוקד המשיכה העיקרי לגריניץ' הינו מצפה הכוכבים המלכותי השוכן בפארק המלכותי, המוזיאון שבתחומו, וקו אחד יחיד ומיוחד – שחוצה את העולם לשניים. "קו גריניץ'" המדובר, הוא המרידיאן (קו האורך) שזכה להיות "קו אורך אפס", כלומר – שממנו מתחילים "לספור" את השעות. הוא נקודת הייחוס העולמית, והוא נבחר באופן שרירותי כמעט, בשנת 1884.

העולם חולק ל- 24 מרידיאנים ראשיים (משום שיש 24 שעות ביממה), כאשר תנועה של 15 מעלות מזרחה מקו גריניץ' – מוסיפה שעה בזמן ביחס לשעה בגריניץ', ותנועה של 15 מעלות שלמות מערבה – מפחיתה שעה ביחס לשעה בגריניץ'. אחת האטרקציות במקום היא להצטלם כאשר רגל אחת במזרח ורגל אחת במערב, ממש מעל הקו. במרפסת קו האורך אפשר לצפות על בית המלכה, שניצב ממש בקו ישר למרכז המוזיאון, באופן סימטרי ומעורר השראה.

כדי להגיע למצפה צריך לחצות את הפארק המאלכותי ולהעפיל לגבעה. הפארק רחב הידיים מסמל לא רק יופי וחיבור האדם עם הטבע, אלא גם משמר בתחומו כמה עצים עתיקים ונדירים, בני מאות שנים. הטיפוס יכול להיות מאתגר לילדים קטנים ולמי שאינו בכושר – אך אפשרי ונגיש. מרשים מאוד להסתכל על המבנה מלמטה, ואם יש זמן – לערוך הפסקת פיקניק, למרגלות ההר.
כתבה על טיול מורחב ללונדון

כותבת שורות אלה על קו האפס! כך נראה המרידיאן, שמסומן בפס מתכת במרפת במצפה (צילום: ירדן גור)

קווי אורך – הסיפור בקיצור

מדוע קיבלו קווי האורך תשומת לב מוגברת וכיצד גורלה של האימפריה הבריטית נכרך במציאת שיטה טובה למדידת הקווים? ובכן, התקופה היא תחילת המאה ה- 18, ועיקר התפתחותה של האימפריה תלוי בתנועת ספינותיה בים, אך למרבה התסכול – הנווטים לא מצליחים לאתר את מיקומם המדויק, מהרגע שהיבשה נעלמת מן האופק, מפני שהם יודעים לקבוע רק מהו קו הרוחב שבו הם נמצאים. בעיה זו הובילה לתאונות מצערות וכישלון במשימות לאומיות ועל כן, בשנת 1714, הציע הפרלמנט הבריטי סכום עתק לאדם שימצא שיטה מדויקת ואמינה לקביעת קו האורך בים.

מי שהרים את הכפפה היה ג'ון הריסון (John Harrison) הצעיר, בן למשפחת נגרים עם חיבה יתרה לשעונים. הוא אמנם החל בפיתוח בצעירותו, אך בפרס זכה רק בשנת 1773, והוא בן 75 (בעזרת בנו). דגמי הכרונומטר הימי שעיצב ובנה, עומדים היום במרכז מוזיאון המצפה המלכותי, פעילים ומתקתקים, נקיים ומבריקים, עד שקשה להאמין שהם נעשו בעבודת יד עדינה ומדויקת, במשך חיים שלמים.

במוזיאון ניצב גם הדגם H4, שיצא למסעו השני של קפטן ג'יימס קוק – גדול חוקרי הארצות הבריטיים. קוק עשה בו שימוש נרחב בניווטים ושרטט לפיו מפות רבות. עם שובו בשנת 1775 הגדיר קוק את הכרונומטר כ"מורה הדרך הנאמן ביותר שלנו, תחת כל תנאי מזג האוויר".

בניין המצפה והכיפה העגולה, שבלילות נפתחת ומאפשרת תצפית כוכבים (צילום: ירדן גור)

מסביב למרכז הימי – השכונה והשוק

באופן טבעי, מחוץ לבית המלכה התפתחה שכונה שנשאה את אותו קסם וסגנון. עד היום בתיה מעוצבים כמיטב מסורת המאות ה- 17 וה- 18, והיא משובצת בחנויות עתיקות, בתי קפה ומסעדות, שכולן משמרות את רוחה ההיסטורי של השכונה.

רק מעצם הטיול ברחובות גריניץ', מתחנת הרכבת ועד למרכז העניינים, מתחילים להישאב אל אווירת אותה תקופה.

כמובן שכמו כל עיירה עתיקה שמכבדת את עצמה, גם ברובע גריניץ' ניתן למצוא שוק עתיקות, ובו פריטי יד שנייה מגוונים, החל מבובות וצעצועים וכלה בדגמי סירות בבקבוק ושעונים ימיים. בהיקף השוק נפתחו חנויות מיוחדות במינן, של עבודות יד, בגדים מעוצבים, תיקים ייחודיים וחנות קטנה ומטריפה לפאדג' בריטי מקורי. בחנות מכינים את הקינוח המתקתק לעיני הלקוחות, שגם מוזמנים לטעום כאוות נפשם מכל אחד מהסוגים, והריחות ממלאים את רחבת השוק המקורה וקשה לעמוד בפניהם.
כתבה על ירידי אמנות בלונדון

מריחים את הפאדג' מהתמונה?? מימין ניתן לראות פס שטרם נחתך, בטעם קרמל מלוח (צילום: ירדן גור)

הספינה קאטי סארק

ישנם מוזיאונים שחלק מהחוויה היא עצם הביקור בהם. כזה הוא מוזיאון הספינה קאטי סארק (Cutty Sark), שאמנם אינה נכללת ברשימה של אונסק"ו כאתר מורשת עולמית, אך היא בגדר חובה לכל מי שמגיע לרובע, במיוחד אם הוא עושה את זה עם ילדים.

המוזיאון הוא למעשה הספינה עצמה – מוגבהת מפני האדמה בכשלושה מטרים. הספינה, מסוג "קליפר", יוצרה בסקוטלנד בשנת 1869, ושמשה כאניית סוחר, במשך כמעט מאה שנה. במוזיאון מוצגים חיי הימאים, הסחורות שהועברו, מסלולי ההפלגות, חדרי אנשי הצוות, הסיפון על מפרשיו הרבים, מערכת ההגה והתרנים.

הביקור משלב חוויה אינטראקטיבית, עם קטעי וידאו שמוקרנים על גבי שקי תבואה, ספסלים זזים שמדמים את תנועת הספינה בים, מיקרופונים שמהם בוקעים רעשי הספינה והרבה הסברים ידידותיים למבקר. בנוסף, מספר פעמים ביום יוצא סיור מודרך ללא תשלום, אותו מעביר שחקן הלבוש בבגדי הקפטן של הספינה, שמתאר את החיים בים מנקודת מבטו של יורד ים ותיק, תוך שהוא עובר בכל חלקי הספינה, מספר אנקדוטות מעניינות ושואל שאלות את הקהל. כשמסתיים הסיור – כולם רוצים להיות יורדי ים!

התורן הגבוה של הספינה, ומראה שלה מהצד (צילומים: ירדן גור)

בית מלון מומלץ בגריניץ'

אם מחליטים לבלות ברובע גריניץ' יותר מיום אחד, אפשר לחסוך את הנסיעות ולגלות את חיי הלילה בגריניץ' (רמז - הם אלגנטיים יותר ואינטנסיביים פחוץ מאשר במרכז לונדון, ומהנים מאוד), וללון במקום. בית מלון חביב שנותן תמורה הוגנת ואינו מפקיע את המחיר, הוא סטייסיטי אפרטהולס (Staycity Aparthotels Greenwich High Road). המלון נראה פשוט למדי מבחוץ, אך החדרים מסוגננים ומעוצבים באופן מרווח ונוח. בכל חדר מיני-מטבחון, מסך שטוח ופינת ישיבה. ארוחות הבוקר מוגשות לכל חדר, מתוך תפריט ובשעה שנוחה לאורחים. בית המלון ממוקם באזור שקט יחסית, וההליכה ממנו לאטרקציות המרכזיות היא בין 5-15 דקות.

מלון סטייסיטי בגריניץ'

מלון סטייסיטי אפרטהולס - למעוניינים ליהנות מהאווירה המיוחדת של גריניץ' גם בלילה

במרחק של כ- 50 דקות נסיעה ברכבת ממרכזה ההומה של לונדון, נמצאת פנינה היסטורית ששואבת את המבקרים בה לתקופת זמן אחרת, ליקום מקביל שעדיין חי ונושם את הרפתקאות הים, אל גריניץ' היפהפייה.

מידע נוסף

בתי מלון ברובע גריניץ'
בתי מלון במרכז לונדון

כתבות נוספות

מדריך לביקור הראשון בעיר לונדון
לונדון עם ילדים
טיול משפחתי בעיר קיימברידג'
סאסקס - אנגליה הכפרית מדרום ללונדון
קוטסוולדס – אנגליה הכפרית ממערב ללונדון