פנמה סיטי – העיר והתעלה
מאת: ד"ר רמי דברת
האסוציאציה הראשונה שהשם "פנמה" מעלה במוחנו היא התעלה הנושאת את אותו השם. ואכן, כל ביקור בבירתה של מדינה זו כולל, בדרך כלל, סיור בתעלה ששינתה את פניה של הספנות העולמית. אך, פנמה סיטי היא הרבה יותר מאשר רק התעלה.
פנמה סיטי, תעלת פנמה ואתרים נוספים המתוארים בכתבה,
מלון מומלץ בפנמה סיטי: מלון בריסטול פנמה
ההיסטוריה של פנמה על קצה המזלג
בירתה של הרפובליקה של פנמה הוקמה כבר בשנת 1519 על ידי הספרדים, במקום יישוב ילידי שנקרא פנמה ( Panama ). מיקומה – לחופי האוקיינוס השקט, במרחק קצר יחסית לחוף הקריבי ועל נתיב מסורתי המחבר בין שני הימים הללו – הפך את נמלה לצומת מסחר מרכזית, ולנמל מוצא לספינות ספרדיות ליעדים שונים באמריקה הלטינית – מקסיקו , פרו וצ'ילה.
העיר התפתחה בקצב מואץ והפכה לעיר השלישית בחשיבותה באמריקה הלטינית, בתחילת המאה ה- 17. רק מקסיקו סיטי ולימה היו גדולות וחשובות ממנה באותה תקופה.
העיר הוקמה על חצי אי מבודד ובוצרה במערכת חומות מרשימה. אך נפילתה הייתה מהירה כמעט כמו עלייתה: סדרת אירועים טרגיים, החל מרעידת אדמה שפקדה אותה בשנת 1620, שריפת ענק ושדידת העיר על ידי הפירט הנרי מורגן וכוחותיו – הביאו לסוף תקופת הזוהר שלה. טרם כיבוש העיר על ידי מורגן, הועלתה העיר באש על ידי מושל העיר ולאחר מכן – ננטשה. על חורבותיה נבנתה עיר חדשה אשר נקראת היום "העיר ההיסטורית סאן פליפה", שחומותיה הגנו עליה במיוחד בפני פלישה מהים – כלקח מכיבושה על ידי מורגן. בסוף המאה העשרים ולאחר הזנחה של שנים, שוחזרה עיר עתיקה זו, על מוסדותיה המקוריים, שהיוו את אבן הפינה לעיר פנמה המודרנית. בשנת 1997 הוכרזה העיר המשוחזרת כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.
שיטוט בין כיכרות העיר ההיסטורית
מרכזה הגיאוגרפי והרוחני של העיר העתיקה הוא כיכר העצמאות ( Plaza de la Independencia) ובה מקבץ בניינים מרשימים כמו הקתדרלה העירונית, אשר נבנתה במאות ה- 17 וה- 18. הכיכר מעוטרת בפסלים ובספסלי ישיבה מוצלים בחלקם על ידי צמרות העצים. בפינת הכיכר ניצב מוזיאון התעלה ( Canal Museum ), בבניין מרשים מהמאה ה- 19, ששימש כמלון, ומאוחר יותר – כמטה חברות בניית תעלת פנמה הצרפתית והאמריקאית. זה המקום לציין כי אזכורים לתעלה המפורסמת מופיעים בפינות שונות של העיר ולא רק באזור התעלה עצמה.
כמתחייב משמה של הכיכר – כאן הוכרזה עצמאותה של פנמה מספרד ב- 1821 כמו גם הינתקותה מקולומביה בשנת 1903. עד היום משמשת הכיכר כנקודת מוצא להפגנות ותהלוכות.
כיכר מרכזית אחרת ברובע היא כיכר בוליבר ( Plaza Simon Bolivar), אשר במרכזה פסלו של המצביא סימון בוליבר – משחרר אמריקה הלטינית, בעת שהוא מוביל את מנהיגי מדינות אמריקה הלטינית, האוחזים דגלים בידם. אמנם ניסיונותיו להקים בפנמה קונגרס משותף לכל מדינות אמריקה הלטינית לא צלחו בסופו של דבר, אך כמדינות אחרות, גם כאן מוקירים לו תודה.
לינה בפנמה סיטי
כיכר מעניינת נוספת היא כיכר צרפת ( Plaza de Francia), המוקפת משני צדיה בשרידי החומות מהמאה ה- 17, ובמספר מגדלי שמירה מאותה תקופה. היום האתר מהווה תפאורה לתמונות רומנטיות של זוגות לפני חתונתם, אך העבר היה רומנטי פחות... כאן ניצב צינוק הכלא המקומי, וסיפורי האימה מתארים כיצד אסירים ששוכנו בו בשעות השפל טבעו בתאיהם בעת שהמים גאו, מספר שעות לאחר מכן. כיום, בצידה האחר של הכיכר ניצב מבנה מפואר ששימש כבית המשפט העליון עד לתחילת המאה ה- 20. במרכז הכיכר מונומנט המנציח את ניסיונה הכושל של צרפת לחפור את התעלה – הידועה כיום כתעלת פנמה. במרכזה אובליסק ועליו דמות אבן של "התרנגול הגאלי" ולפניו פסלו של לספס, מיוזמי אותו ניסיון הכושל. (הזכור כבונה תעלת סואץ, מספר עשורים לפני כן). חלק מהמבנים סביב הכיכר עדיין הרוסים ומחכים לשיקומם.
שיטוטי בעיר הביאו אותי למה שנותר מהאתר הראשון של העיר פנמה, אזור המכונה היום פנמה הישנה ( Panama La Vieja ). לא נותר הרבה ממנה, ומה שנותר מתפארתה – ראה ימים טובים יותר. אך בכל זאת, המקום חשוב מהבחינה ההיסטורית ומעניין להכיר ולראות אותו. לא בכדי הוא הוכר על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית, אך הוא עדיין מצפה לשיקומו המוסדר.
כתבה על יעדי טיול בפנמה
העיר והתעלה
אין מדינה בעולם אשר מזוהה עם תעלה כלשהיא יותר מאשר פנמה. התעלה חולפת מספר קילומטרים מהעיר, וכל מבקר – אף זה המגיע למספר שעות בלבד – שם את פעמיו אליה.
תעלת פנמה נחשבת על ידי רבים לאחד מפלאי העולם המודרני ואחד ממפעלי הבנייה המרשימים ביותר שנבנו אי פעם.
כידוע, יבשת אמריקה נמצאת בין שני האוקיינוסים האדירים – האטלנטי ממזרח לה והשקט אשר שוכן ממערב ליבשת. מרכז אמריקה היא למעשה רצועה צרה יחסית החוצצת בין שני ימים אדירים אלה.
העדר מעבר ימי בין שני האוקיינוסים (מלבד מיצרי מגלן אשר נמצאים ממש ב"סוף היבשת", בקצה הדרומי המרוחק) הקשה מאוד על מעבר ספינות בין שני גופי המים. כך למשל בכדי להגיע מחופה המערבי של ארצות הברית לחופה המזרחי היה צריך להקיף את אמריקה הדרומית כולה, ואז לשוט צפונה "חזרה" לעבר ארצות הברית.
בעבר, לפני חפירת התעלה, נהגו להעביר סחורות בין שני האוקיינוסים בדרך יבשתית שעברה בפנמה של ימינו, שהיתה מפותלת ומסוכנת. הרעיון לחצוב תעלה אשר תגשר על פני מכשולים אלה עלה כבר לאחר הגעת הספרדים לאזור במאה ה- 16, אך עבודות לכריית התעלה החלו רק בסוף המאה ה- 19, תחת ניהולו של פרדיננד דה לספס. לאחר שניסיון זה נכשל, נטלו על עצמם האמריקאים את המלאכה. כל זה קרה לאחר שפנמה, שהייתה עד אז חלק מקולומביה, הכריזה על עצמאותה בעידודן של ארצות הברית וצרפת.
התעלה הושלמה לבסוף ונפתחה לתנועה ימית בשנת 1914. מלבד היותה מבצע הנדסי אדיר, היא משמשת כנושא מרכזי ביחסים המדיניים ובפוליטיקה האזורית. כיום עוברים במימיה כ- 15,000 כלי שיט בשנה, החל מספינות קטנות ועד למכליות נפט וספינות קרוזים ענקיות. עד לסוף המאה העשרים, ארצות הברית הפעילה את התעלה, וסביבה אף היה שטח אוטונומי אמריקני שנקרא בשם "אזור התעלה" ( Canal Zone ).
המחסום נפתח והספינה מוזמנת לעבור לתא הבא בתור (צילום: רמי דברת)
תצפית על התעלה
בכדי לחזות בפלא ההנדסי מקרוב נסעתי כעשר דקות ממרכזה של העיר למרפסת התצפית מעל תאי השייט של מירפלורס ( Miraflores ). כשמגיעים למקום צופים בסרט ובתצוגה אודות ההיסטוריה של המקום, המהולה במידה רבה בגאווה מקומית, שכן החל משנת 1999 – פנמה מפעילה את התעלה באופן עצמאי, ובהצלחה רבה. למעשה, התעלה אחראית ליותר משלושת רבעי ההכנסות של המדינה כולה.
האתגר העיקרי של בוני התעלה היה להתגבר על הפרשי הגבהים בין שני הימים, שכן האוקיינוס השקט גבוה בממוצע מהאטלנטי. הפרשי הגבהים אף משתנים בהתאם לתנודות הגאות והשפל בשני האוקיינוסים. כפתרון לבעיית ההפרשים, וכן בכדי לנתב באופן מסודר את מעבר הספינות, הוקמה מערכת מורכבת של "תאי שייט" (המכונים "לוקים") ואגמים מלאכותיים אשר מווסתים את כמויות המים בתעלה ומאפשרים מעבר חלק יחסית של ספינות.
קשה לתפוס את גודלה גם מגובה התצפית המרהיבה על התעלה (צילום: רמי דברת)
תצפית על תאי השייט
מתצפית גבוהה יותר ניתן לחלוש על אזור תאי השייט, שהם למעשה תעלות צרות, שרוחבן כ- 34 מ' ואורכן כ- 300 מ', הסגורות בשני קצותיהם במחסומים. תעלות אלה מהוות נתיב הכרחי בדרכן של הספינות במי התעלה.
מלמעלה ניתן להבחין בהתרחשות כולה: ספינות נכנסות ויוצאות ועוברות את מסלול התעלה. אך החגיגה האמיתית מתחילה כאשר הלוח האלקטרוני המיידע על בואן המתקרב של ספינות, מתריע על הגעת ספינה גדולה במיוחד. ספינת קרוז ענקית המתקרבת מצפון לכיוון התאים הסמוכים ליציאה למפרץ פנמה מעוררת בכל הצופים התרגשות גדולה. המחסום נפתח, הספינה נקשרת לקטר מיוחד המוליך אותה לאורך הנתיב הקצר והצר. הסיפונים הגבוהים של ספינת הקרוז מגיעים כמעט לגובה המרפסת בה עומדים הצופים, כך שניתן ממש להשקיף על נוסעי הספינה ועל תאיהם. תוף כדי נפנופי ידיים נמרצים משני הצדדים, תהיתי כיצד הספינה הרחבה תעבור בתאים הצרים ואכן דפנותיה ממש התחככו בצדי התעלה. לאחר מכן נוכחתי לדעת כי רוחבה של התעלה מכתיב לבוני ספינות רבים את ממדיהן (מידות הידועות בעולם הספנות כ"פנמקס" – כלומר "מידה אשר יכולה לעבור בתאי השייט של תעלת פנמה").
וכך לאחר כ- 10-15 דקות נרגעת מחדש סביבת תאי השייט, עד לבואה של הספינה הגדולה הבאה...
כתבה על שייט בתעלת פנמה
התרגשות בשני הצדדים - גם בקרב הצופים, גם בקרב החולפים. כמו חברים ותיקים... (צילום: רמי דברת)
יער הגשם של פנמה
חוויה שונה בתכלית אך מרתקת לא פחות מזדמנת למבקר בפארק הלאומי העירוני ( Parque Natural Mertopolitano ). מדובר באחת משמורות יער הגשם הטרופי הבודדות במרכז אמריקה, וכל זאת בשטחה של העיר פנמה, רק כ- 10 דקות נסיעה ממרכזה של העיר הגדולה. בפארק מגוון מיני בעלי חיים: יונקים, ציפורים, דו-חיים ומספר רב במיוחד של חרקים. אל ראש גבעת סידר ( Cedar Hill ) – הנקודה הגבוהה ביותר בפארק – מטפס שביל צר. עצים גבוהים מסתירים את השמש, אף באמצע יום בהיר, מכל עבר גזעי עצים שוכבים על הקרקע, מכוסים בשרכים – מראה טיפוסי ליער גשם.
ההליכה אינה קשה במיוחד, אך החום והלחות מגירים זיעה רבה מהגוף. מדי פעם קפיבארה (מכרסם ענק) או יונק קטן אחר חוצה את השביל בריצה. תנועת בעלי החיים הגדולים, לפחות בעת ביקורי באזור, הייתה דלילה למדי. במהלך הליכתי בשביל השמורה איני פוגש נפש חיה (מלבד אנשי הפארק הלבביים המקדמים את פני הנכנסים אליו). לפסגת הגבעה הגעתי מתנשף קמעה. מסתבר כי הפרתי את שלוותה של מתרגלת יוגה מקומית אשר שהתה בדד בגבעה הקטנה עד לבואי.
אך הטיפוס משתלם: מהגבעה נשקף נוף מרהיב של חלק התעלה, גורדי השחקים של העיר המודרנית ואחד הגשרים המרכזיים העוברים מעל לתעלה. טרם יציאתי מהפרק היפנה אותי אחד העובדים לעצלן אשר היה תלוי על עץ – היונק הגדול ביותר שהזדמן לי לראות בשמורת יער הגשם.
כתבה על שמורות טבע בפנמה
מתחילים בשביל מסודר אל בין העצים התמימים למראה, ובתוך דקות ספורות נמצאים בלב היער (צילום: רמי דברת)
מלון מומלץ בפנמה סיטי
מלון בריסטול פנמה (Bristol Panama) מדורג ברמת 5 כוכבים וממוקם במרכז פנמה סיטי. הוא מציע חדרים מרווחים, סוויטות ענקיות עם נוף לעיר, מסעדה ובר, המגיש משקאות ומנות טפאס, בריכה, מרכז ספא וחדר כושר.
לאחר שחזרתי אל העיר במונית, התרווחתי לי בבריכת המלון שעל הגג, גורדי השחקים של העיר התנשאו מולי, ויער הגשם הכה קרוב גיאוגרפית – נדמה מכאן כל כך רחוק. פנמה סיטי היא בהחלט מקום נעים ומעניין לבלות בו חופשה של כמה ימים, להתנתק מהמציאות ולהתחבר לרעיונות גדולים, מיזם מרחיק לכת וטבע נדיר.
מידע נוסף
כתבות נוספות
שמורות טבע ותיירות אקולוגית בפנמה
הפלגה בין פנמה וקוסטה ריקה
טיול בפנמה סיטי
יעדים נוספים במרכז אמריקה
העיר הוקמה על חצי אי מבודד ובוצרה במערכת חומות מרשימה. אך נפילתה הייתה מהירה כמעט כמו עלייתה: סדרת אירועים טרגיים, החל מרעידת אדמה שפקדה אותה בשנת 1620, שריפת ענק
כתבה על יעדי טיול בפנמה
העיר והתעלה
אין מדינה בעולם אשר מזוהה עם תעלה כלשהיא יותר מאשר פנמה. התעלה חולפת מספר קילומטרים מהעיר, וכל מבקר – אף זה המגיע למספר שעות בלבד – שם את פעמיו אליה.
תעלת פנמה נחשבת על ידי רבים לאחד מפלאי העולם המודרני ואחד ממפעלי הבנייה המרשימים ביותר שנבנו אי פעם.
כידוע, יבשת אמריקה נמצאת בין שני האוקיינוסים האדירים – האטלנטי ממזרח לה והשקט אשר שוכן ממערב ליבשת. מרכז אמריקה היא למעשה רצועה צרה יחסית החוצצת בין שני ימים אדירים אלה.
העדר מעבר ימי בין שני האוקיינוסים (מלבד מיצרי מגלן אשר נמצאים ממש ב"סוף היבשת", בקצה הדרומי המרוחק) הקשה מאוד על מעבר ספינות בין שני גופי המים. כך למשל בכדי להגיע מחופה המערבי של ארצות הברית לחופה המזרחי היה צריך להקיף את אמריקה הדרומית כולה, ואז לשוט צפונה "חזרה" לעבר ארצות הברית.
בעבר, לפני חפירת התעלה, נהגו להעביר סחורות בין שני האוקיינוסים בדרך יבשתית שעברה בפנמה של ימינו, שהיתה מפותלת ומסוכנת. הרעיון לחצוב תעלה אשר תגשר על פני מכשולים אלה עלה כבר לאחר הגעת הספרדים לאזור במאה ה- 16, אך עבודות לכריית התעלה החלו רק בסוף המאה ה- 19, תחת ניהולו של פרדיננד דה לספס. לאחר שניסיון זה נכשל, נטלו על עצמם האמריקאים את המלאכה. כל זה קרה לאחר שפנמה, שהייתה עד אז חלק מקולומביה, הכריזה על עצמאותה בעידודן של ארצות הברית וצרפת.
התעלה הושלמה לבסוף ונפתחה לתנועה ימית בשנת 1914. מלבד היותה מבצע הנדסי אדיר, היא משמשת כנושא מרכזי ביחסים המדיניים ובפוליטיקה האזורית. כיום עוברים במימיה כ- 15,000 כלי שיט בשנה, החל מספינות קטנות ועד למכליות נפט וספינות קרוזים ענקיות. עד לסוף המאה העשרים, ארצות הברית הפעילה את התעלה, וסביבה אף היה שטח אוטונומי אמריקני שנקרא בשם "אזור התעלה" ( Canal Zone ).
המחסום נפתח והספינה מוזמנת לעבור לתא הבא בתור (צילום: רמי דברת)
תצפית על התעלה
בכדי לחזות בפלא ההנדסי מקרוב נסעתי כעשר דקות ממרכזה של העיר למרפסת התצפית מעל תאי השייט של מירפלורס ( Miraflores ). כשמגיעים למקום צופים בסרט ובתצוגה אודות ההיסטוריה של המקום, המהולה במידה רבה בגאווה מקומית, שכן החל משנת 1999 – פנמה מפעילה את התעלה באופן עצמאי, ובהצלחה רבה. למעשה, התעלה אחראית ליותר משלושת רבעי ההכנסות של המדינה כולה.
האתגר העיקרי של בוני התעלה היה להתגבר על הפרשי הגבהים בין שני הימים, שכן האוקיינוס השקט גבוה בממוצע מהאטלנטי. הפרשי הגבהים אף משתנים בהתאם לתנודות הגאות והשפל בשני האוקיינוסים. כפתרון לבעיית ההפרשים, וכן בכדי לנתב באופן מסודר את מעבר הספינות, הוקמה מערכת מורכבת של "תאי שייט" (המכונים "לוקים") ואגמים מלאכותיים אשר מווסתים את כמויות המים בתעלה ומאפשרים מעבר חלק יחסית של ספינות.
קשה לתפוס את גודלה גם מגובה התצפית המרהיבה על התעלה (צילום: רמי דברת)
תצפית על תאי השייט
מתצפית גבוהה יותר ניתן לחלוש על אזור תאי השייט, שהם למעשה תעלות צרות, שרוחבן כ- 34 מ' ואורכן כ- 300 מ', הסגורות בשני קצותיהם במחסומים. תעלות אלה מהוות נתיב הכרחי בדרכן של הספינות במי התעלה.
מלמעלה ניתן להבחין בהתרחשות כולה: ספינות נכנסות ויוצאות ועוברות את מסלול התעלה. אך החגיגה האמיתית מתחילה כאשר הלוח האלקטרוני המיידע על בואן המתקרב של ספינות, מתריע על הגעת ספינה גדולה במיוחד. ספינת קרוז ענקית המתקרבת מצפון לכיוון התאים הסמוכים ליציאה למפרץ פנמה מעוררת בכל הצופים התרגשות גדולה. המחסום נפתח, הספינה נקשרת לקטר מיוחד המוליך אותה לאורך הנתיב הקצר והצר. הסיפונים הגבוהים של ספינת הקרוז מגיעים כמעט לגובה המרפסת בה עומדים הצופים, כך שניתן ממש להשקיף על נוסעי הספינה ועל תאיהם. תוף כדי נפנופי ידיים נמרצים משני הצדדים, תהיתי כיצד הספינה הרחבה תעבור בתאים הצרים ואכן דפנותיה ממש התחככו בצדי התעלה. לאחר מכן נוכחתי לדעת כי רוחבה של התעלה מכתיב לבוני ספינות רבים את ממדיהן (מידות הידועות בעולם הספנות כ"פנמקס" – כלומר "מידה אשר יכולה לעבור בתאי השייט של תעלת פנמה").
וכך לאחר כ- 10-15 דקות נרגעת מחדש סביבת תאי השייט, עד לבואה של הספינה הגדולה הבאה...
כתבה על שייט בתעלת פנמה
התרגשות בשני הצדדים - גם בקרב הצופים, גם בקרב החולפים. כמו חברים ותיקים... (צילום: רמי דברת)
יער הגשם של פנמה
חוויה שונה בתכלית אך מרתקת לא פחות מזדמנת למבקר בפארק הלאומי העירוני ( Parque Natural Mertopolitano ). מדובר באחת משמורות יער הגשם הטרופי הבודדות במרכז אמריקה, וכל זאת בשטחה של העיר פנמה, רק כ- 10 דקות נסיעה ממרכזה של העיר הגדולה. בפארק מגוון מיני בעלי חיים: יונקים, ציפורים, דו-חיים ומספר רב במיוחד של חרקים. אל ראש גבעת סידר ( Cedar Hill ) – הנקודה הגבוהה ביותר בפארק – מטפס שביל צר. עצים גבוהים מסתירים את השמש, אף באמצע יום בהיר, מכל עבר גזעי עצים שוכבים על הקרקע, מכוסים בשרכים – מראה טיפוסי ליער גשם.
ההליכה אינה קשה במיוחד, אך החום והלחות מגירים זיעה רבה מהגוף. מדי פעם קפיבארה (מכרסם ענק) או יונק קטן אחר חוצה את השביל בריצה. תנועת בעלי החיים הגדולים, לפחות בעת ביקורי באזור, הייתה דלילה למדי. במהלך הליכתי בשביל השמורה איני פוגש נפש חיה (מלבד אנשי הפארק הלבביים המקדמים את פני הנכנסים אליו). לפסגת הגבעה הגעתי מתנשף קמעה. מסתבר כי הפרתי את שלוותה של מתרגלת יוגה מקומית אשר שהתה בדד בגבעה הקטנה עד לבואי.
אך הטיפוס משתלם: מהגבעה נשקף נוף מרהיב של חלק התעלה, גורדי השחקים של העיר המודרנית ואחד הגשרים המרכזיים העוברים מעל לתעלה. טרם יציאתי מהפרק היפנה אותי אחד העובדים לעצלן אשר היה תלוי על עץ – היונק הגדול ביותר שהזדמן לי לראות בשמורת יער הגשם.
כתבה על שמורות טבע בפנמה
מתחילים בשביל מסודר אל בין העצים התמימים למראה, ובתוך דקות ספורות נמצאים בלב היער (צילום: רמי דברת)
מלון מומלץ בפנמה סיטי
מלון בריסטול פנמה (Bristol Panama) מדורג ברמת 5 כוכבים וממוקם במרכז פנמה סיטי. הוא מציע חדרים מרווחים, סוויטות ענקיות עם נוף לעיר, מסעדה ובר, המגיש משקאות ומנות טפאס, בריכה, מרכז ספא וחדר כושר.
לאחר שחזרתי אל העיר במונית, התרווחתי לי בבריכת המלון שעל הגג, גורדי השחקים של העיר התנשאו מולי, ויער הגשם הכה קרוב גיאוגרפית – נדמה מכאן כל כך רחוק. פנמה סיטי היא בהחלט מקום נעים ומעניין לבלות בו חופשה של כמה ימים, להתנתק מהמציאות ולהתחבר לרעיונות גדולים, מיזם מרחיק לכת וטבע נדיר.
מידע נוסף
כתבות נוספות
שמורות טבע ותיירות אקולוגית בפנמה
הפלגה בין פנמה וקוסטה ריקה
טיול בפנמה סיטי
יעדים נוספים במרכז אמריקה
התעלה הושלמה לבסוף ונפתחה לתנועה ימית בשנת 1914. מלבד היותה מבצע הנדסי אדיר, היא משמשת כנושא מרכזי ביחסים המדיניים ובפוליטיקה האזורית. כיום עוברים במימיה כ- 15,000 כלי שיט בשנה, החל מספינות קטנות ועד למכליות נפט וספינות קרוזים ענקיות. עד לסוף המאה העשרים, ארצות הברית הפעילה את התעלה, וסביבה אף היה שטח אוטונומי אמריקני שנקרא בשם "אזור התעלה" (
המחסום נפתח והספינה מוזמנת לעבור לתא הבא בתור (צילום: רמי דברת)
האתגר העיקרי של בוני התעלה היה להתגבר על הפרשי הגבהים בין שני הימים, שכן האוקיינוס השקט גבוה בממוצע מהאטלנטי. הפרשי הגבהים אף משתנים בהתאם לתנודות הגאות והשפל בשני האוקיינוסים. כפתרון לבעיית ההפרשים, וכן בכדי לנתב באופן מסודר את מעבר הספינות, הוקמה מערכת מורכבת של "תאי שייט" (המכונים "לוקים") ואגמים מלאכותיים אשר מווסתים את כמויות המים בתעלה ומאפשרים מעבר חלק יחסית של ספינות.
קשה לתפוס את גודלה גם מגובה התצפית המרהיבה על התעלה (צילום: רמי דברת)
תצפית על תאי השייט
מתצפית גבוהה יותר ניתן לחלוש על אזור תאי השייט, שהם למעשה תעלות צרות, שרוחבן כ- 34 מ' ואורכן כ- 300 מ', הסגורות בשני קצותיהם במחסומים. תעלות אלה מהוות נתיב הכרחי בדרכן של הספינות במי התעלה.
מלמעלה ניתן להבחין בהתרחשות כולה: ספינות נכנסות ויוצאות ועוברות את מסלול התעלה. אך החגיגה האמיתית מתחילה כאשר הלוח האלקטרוני המיידע על בואן המתקרב של ספינות, מתריע על הגעת ספינה גדולה במיוחד. ספינת קרוז ענקית המתקרבת מצפון לכיוון התאים הסמוכים ליציאה למפרץ פנמה מעוררת בכל הצופים התרגשות גדולה. המחסום נפתח, הספינה נקשרת לקטר מיוחד המוליך אותה לאורך הנתיב הקצר והצר. הסיפונים הגבוהים של ספינת הקרוז מגיעים כמעט לגובה המרפסת בה עומדים הצופים, כך שניתן ממש להשקיף על נוסעי הספינה ועל תאיהם. תוף כדי נפנופי ידיים נמרצים משני הצדדים, תהיתי כיצד הספינה הרחבה תעבור בתאים הצרים ואכן דפנותיה ממש התחככו בצדי התעלה. לאחר מכן נוכחתי לדעת כי רוחבה של התעלה מכתיב לבוני ספינות רבים את ממדיהן (מידות הידועות בעולם הספנות כ"פנמקס" – כלומר "מידה אשר יכולה לעבור בתאי השייט של תעלת פנמה").
וכך לאחר כ- 10-15 דקות נרגעת מחדש סביבת תאי השייט, עד לבואה של הספינה הגדולה הבאה...
כתבה על שייט בתעלת פנמה
התרגשות בשני הצדדים - גם בקרב הצופים, גם בקרב החולפים. כמו חברים ותיקים... (צילום: רמי דברת)
יער הגשם של פנמה
חוויה שונה בתכלית אך מרתקת לא פחות מזדמנת למבקר בפארק הלאומי העירוני ( Parque Natural Mertopolitano ). מדובר באחת משמורות יער הגשם הטרופי הבודדות במרכז אמריקה, וכל זאת בשטחה של העיר פנמה, רק כ- 10 דקות נסיעה ממרכזה של העיר הגדולה. בפארק מגוון מיני בעלי חיים: יונקים, ציפורים, דו-חיים ומספר רב במיוחד של חרקים. אל ראש גבעת סידר ( Cedar Hill ) – הנקודה הגבוהה ביותר בפארק – מטפס שביל צר. עצים גבוהים מסתירים את השמש, אף באמצע יום בהיר, מכל עבר גזעי עצים שוכבים על הקרקע, מכוסים בשרכים – מראה טיפוסי ליער גשם.
ההליכה אינה קשה במיוחד, אך החום והלחות מגירים זיעה רבה מהגוף. מדי פעם קפיבארה (מכרסם ענק) או יונק קטן אחר חוצה את השביל בריצה. תנועת בעלי החיים הגדולים, לפחות בעת ביקורי באזור, הייתה דלילה למדי. במהלך הליכתי בשביל השמורה איני פוגש נפש חיה (מלבד אנשי הפארק הלבביים המקדמים את פני הנכנסים אליו). לפסגת הגבעה הגעתי מתנשף קמעה. מסתבר כי הפרתי את שלוותה של מתרגלת יוגה מקומית אשר שהתה בדד בגבעה הקטנה עד לבואי.
אך הטיפוס משתלם: מהגבעה נשקף נוף מרהיב של חלק התעלה, גורדי השחקים של העיר המודרנית ואחד הגשרים המרכזיים העוברים מעל לתעלה. טרם יציאתי מהפרק היפנה אותי אחד העובדים לעצלן אשר היה תלוי על עץ – היונק הגדול ביותר שהזדמן לי לראות בשמורת יער הגשם.
כתבה על שמורות טבע בפנמה
מתחילים בשביל מסודר אל בין העצים התמימים למראה, ובתוך דקות ספורות נמצאים בלב היער (צילום: רמי דברת)
מלון מומלץ בפנמה סיטי
מלון בריסטול פנמה (Bristol Panama) מדורג ברמת 5 כוכבים וממוקם במרכז פנמה סיטי. הוא מציע חדרים מרווחים, סוויטות ענקיות עם נוף לעיר, מסעדה ובר, המגיש משקאות ומנות טפאס, בריכה, מרכז ספא וחדר כושר.
לאחר שחזרתי אל העיר במונית, התרווחתי לי בבריכת המלון שעל הגג, גורדי השחקים של העיר התנשאו מולי, ויער הגשם הכה קרוב גיאוגרפית – נדמה מכאן כל כך רחוק. פנמה סיטי היא בהחלט מקום נעים ומעניין לבלות בו חופשה של כמה ימים, להתנתק מהמציאות ולהתחבר לרעיונות גדולים, מיזם מרחיק לכת וטבע נדיר.
מידע נוסף
כתבות נוספות
שמורות טבע ותיירות אקולוגית בפנמה
הפלגה בין פנמה וקוסטה ריקה
טיול בפנמה סיטי
יעדים נוספים במרכז אמריקה
כתבה על שייט בתעלת פנמה
התרגשות בשני הצדדים - גם בקרב הצופים, גם בקרב החולפים. כמו חברים ותיקים... (צילום: רמי דברת)
ההליכה אינה קשה במיוחד, אך החום והלחות מגירים זיעה רבה מהגוף. מדי פעם קפיבארה (מכרסם ענק) או יונק קטן אחר חוצה את השביל בריצה. תנועת בעלי החיים הגדולים, לפחות בעת ביקורי באזור, הייתה דלילה למדי. במהלך הליכתי בשביל השמורה איני פוגש נפש חיה (מלבד אנשי הפארק הלבביים המקדמים את פני הנכנסים אליו). לפסגת הגבעה הגעתי מתנשף קמעה. מסתבר כי הפרתי את שלוותה של מתרגלת יוגה מקומית אשר שהתה בדד בגבעה הקטנה עד לבואי.
כתבה על שמורות טבע בפנמה
מתחילים בשביל מסודר אל בין העצים התמימים למראה, ובתוך דקות ספורות נמצאים בלב היער (צילום: רמי דברת)
מלון מומלץ בפנמה סיטי
מלון בריסטול פנמה (Bristol Panama) מדורג ברמת 5 כוכבים וממוקם במרכז פנמה סיטי. הוא מציע חדרים מרווחים, סוויטות ענקיות עם נוף לעיר, מסעדה ובר, המגיש משקאות ומנות טפאס, בריכה, מרכז ספא וחדר כושר.
לאחר שחזרתי אל העיר במונית, התרווחתי לי בבריכת המלון שעל הגג, גורדי השחקים של העיר התנשאו מולי, ויער הגשם הכה קרוב גיאוגרפית – נדמה מכאן כל כך רחוק. פנמה סיטי היא בהחלט מקום נעים ומעניין לבלות בו חופשה של כמה ימים, להתנתק מהמציאות ולהתחבר לרעיונות גדולים, מיזם מרחיק לכת וטבע נדיר.
מידע נוסף
כתבות נוספות
שמורות טבע ותיירות אקולוגית בפנמה
הפלגה בין פנמה וקוסטה ריקה
טיול בפנמה סיטי
יעדים נוספים במרכז אמריקה
כתבות נוספות
שמורות טבע ותיירות אקולוגית בפנמה
הפלגה בין פנמה וקוסטה ריקה
טיול בפנמה סיטי
יעדים נוספים במרכז אמריקה
טיול בפנמה סיטי