.jpg)
.jpg)
שייט קאנו חווייתי על נהר זמבזי
מאת: ד"ר גילי חסקין
בכל טיול נחרטת בזיכרוני תמונה אחת ראשית. מהטיול לזמביה, עולה מראה רב עוצמה של פס מים כחולים רחב. יותר מאוטוסטרדה. יותר מ"עוד נהר". נחשול רחב עד כדי כך, שההיפופוטמים הרועים בגדה השנייה בקושי נראים. שלא לדבר על אנשים, או על בקתות הנדמות כקוביות לגו במשחק ילדים. גוף אדיר ממדים של מים, בין שתי רצועות ירוקות של צמחיה טרופית רעננה.
מפת זמביה ונקודות העניין על נהר זמבזי המתוארות בכתבה
(להגדלה לחצו על הפינה העליונה)
.jpg)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
גילוי נהר זמבזי נהר זמבזי הוא הנהר הרביעי באורכו בעולם – קצר יותר רק מהנילוס, הניז'ר והקונגו. לזמבזי יובלים רבים, ושטח הניקוז שלו הוא כ-1.4 מיליון קמ"ר. ראשיתו של הנהר סמוך למפגש הגבולות שבין אנגולה, קונגו-קינשאסה וזמביה, ברמה שגובהה כ- 1,500 מ'. מכאן הוא זורם דרומה דרך מערב זמביה, פונה מזרחה וצפונה על יד מפלי ויקטוריה ותוחם את גבולן של זמביה וזימבבואה. הנהר חוצה את מוזמביק ונשפך שם לאוקיינוס ההודי.
כבר כשהחלה החדירה האירופאית לאפריקה, שמעו ראשוני המגלים על הנהר מפי הערבים ושטו בחלקו התחתון. האירופי הראשון ששט בחלקו העלי של הנהר היה דייוויד ליווינגסטון ( David Livingstone ), רופא ומיסיונר סקוטי, שבשנת 1855 הגיע לכאן כדי לגלות שבטים שטרם קיבלו את האמונה הנוצרית. הוא שט במורד הזמבזי הגועש בסירת קאנו פשוטה, ובקושי נחלץ ממשברי המים. הוא זה שנתן למפלי ויקטוריה העצומים את שמם – על שם ויקטוריה – מלכת בריטניה וקיסרות הודו. דוגמה טובה לתפיסה האירופוצנטרית, שבריטניה היא מרכז העולם.
נהר זמבזי – הרביעי באורכו בעולם (צילום: גילי חסקין)
ד"ר ליווינגסטון – אני מניח? ליווינגסטון היווה השראה לדורות של חוקרים והרפתקנים: הוא חצה במו רגליו את היבשת כולה, מהאוקיינוס האטלנטי ועד לאוקיינוס ההודי, מאנגולה ועד למוזמביק. במהלך מסעו גילה לעולם האירופאי את ימת טנגניקה ( Lake Tanganyika ) העמוקה. הוא זכור במיוחד ממסעו האחרון, אליו יצא מ , מערבה לכיוון זמביה. בשלב מוקדם יחסית של המסע איבד את בני לווייתו ואת הקשר עם העולם החיצון, למשך ארבע שנים לערך. אנשים טובים באירופה החלו לדאוג לרופא הערכי, ששמו הלך לפניו בעולם התרבותי של אותם ימים.
הסיפור הגיע לאוזניו של העיתונאי הנרי מורטון סטנלי, וזה יצא, בשליחות העיתון שבו עבד – " הניו יורק הראלד", לחפש את החוקר האבוד. סטנלי התחיל את המסע אף הוא מזנזיבר, והתקדם בנתיבו המשוער של ליווינגסטון. בחלוף שנתיים של חיפושים, נתקל בו במקרה, סמוך לימת טנגניקה, שם פנה אליו בנון שלנטיות, עם שאלה שהפכה למטבע לשון: " Dr. Livingstone I Presume? " .
ליווינגסטון מת בגיל 60, במהלך חיפושיו אחר מקורות הנילוס, ונקבר בכנסיית וסטמיניסטר באנגליה, אם כי ליבו נותר באפריקה ודמותו מלווה את אוהביה.
כתבה על ד"ר ליווינגסטון בזמביה
ילדים דגים עם חוט וקרס, לגדות הנהר. באזור זה פגש סטנלי בליווינגסטון (צילום: גילי חסקין)
מפלי ויקטוריה ( Victoria Falls ) הם אחד מפלאי תבל. קשה לדמיין שער כניסה מרהיב יותר לאפריקה. זרם המים האדיר של הזמבזי נופל בעוצמה אדירה, בקשת מרהיבה, לתהום שעומקה למעלה ממאה מטרים, כשהוא משמיע רעש מהדהד אוזניים ומעלה אד ענק של רסס, שגובהו לעיתים – כפול מגובהם של המפלים. קרני השמש משתברים ברסס ויוצרים בדרך קבע, קשת בענן ולה צבעים עזים. זהו כנראה מקור שמם המקומי של המפלים: "מוסי אואה טוניה" היינו: "העשן הרועם". החיזיון של גוף המים האדיר, שנופל בדרמטיות דרך המפלים, הוא חוויה מרטיטה. הזרם הבלתי פוסק, שמעניק למטייל חוויה רב חושית, הצמיח במקום יער גשם טרופי צפוף ועשיר.
ליוינגסטון היטיב לתאר את התחושה שאפפה אותו כשהתבונן ביופי הנשגב, וטען שזהו המראה בו מתבוננים המלאכים. המקומיים מספרים שרסיסי המים הם דרכו של האל להעניק להם ברכה, ועד היום נוהגים המקומיים – פגניים, מוסלמים ונוצרים, להגיע לכאן כדי להתפלל לאל השוכן במים. רבים מהם מאמינים שרסס המפלים יכול להביא מזור למחלות חשוכות מרפא וברכה לפריון. מכיוון שבתפיסה האפריקאית, מחלה אינה נגרמת כתוצאה מווירוס או חיידק, אלא מקללה שהטיל מאן דהוא, הרי שאין כמו ברכת האל כדי לרפא אותה.
מהעיר לוסקה אל שמורת הזמבזי התחתון קשה לאהוב את עריה של אפריקה. רבים מתושביהן עובדים בעבודות מזדמנות או שלא עובדים כלל. הם הגיעו מכפריהם בגלל העוני, הרעב והתקווה לשיפור מצבם. רבים מהם כפריים שישבו על אדמתם ונאלצו לקרוע את עצמם ממנה, בגלל בצורת, שריפה, או מזיקים. כאן הם מנסים למצוא את עתידם בין בקתות הבוץ של המהגרים. הנחמה היחידה שלהם היא החיבור בעיר אל בני שבטם – אלו שהיגרו אליה לפניהם. בדומה לעמי הבלקן, בראשו של אפריקאי קיימת מפה אישית המנווטת אותו בין אוהב לשונא, בין ידיד לצר, בין עמית לטורף.
לוסקה ( Lusaka ), בירת זמביה, היא עיר גדולה ומכוערת, אך ממנה ניתן לצאת לנסיעה מזרחה, שאורכת כחמש שעות, לשמורת הזמבזי התחתון. האזור מיוער, ביער יובשני למחצה, שמרבית העצים שבו צהובי עלים.
ביניהם נראים לא מעט עצי באובב ענקיים, מונומנטליים כמעט. עצים בעלי גזע עבה במיוחד וענפים הנראים מרחוק כשורשים, עד שיש המכנים אותו "העץ ההפוך". האגדה מספרת שזהו עונש שקיבל העץ מהאלים על שחטא בהיבריס. עצים אלו, שגילם מופלג ומגיע בהערכה גסה למאות בשנים, מכילים כמות גדולה של נוזלים, דבר המאפשר לו לשרוד גם כמה שנים של בצורת. כפי שהפילים בולטים בין חיות אחרות, כך עצי הבאובב, נראים מלכותיים, נבדלים והדורים, משאר העצים. יש מקומות שהגזע העבה נחפר והופך למקום מחסה מאולתר. בכמה מקומות מכינים מיץ חמצמץ מפירות העץ. אי אפשר שלא לצטט את הנסיך הקטן המכריז: "ילדים, היזהרו מעצי באובב".
לינה בעיר הבירה לוסקה
משמאל למעלה – עץ באובב "מקולל", ובתמונות הנוספות – רגעים עירוניים וזיכרונות מהשווקים (צילומים: גילי חסקין)
שייט שקט על נהר זמבזי הזמבזי הוא אחד המקומות בהם הנפש נסערת, לא רק מיופיו של המקום אלא מהתחושה שרגליך דורכות על אדמתו. מסוג אותם מקומות עליהם קראנו כנערים וחלמנו כמטיילים צעירים והנה אנחנו מולו. מגשימים חלום שפעם נראה היה כבלתי ניתן להגשמה. הישיבה בלודג' עם בקבוק בירה, הבהייה בהיפופוטמים ובתנינים, ההתמכרות לצבעי השקיעה. קסם אפריקאי, שכה הלהיב את דמיונו של המערב.
השיט לאורך הזמבזי היה חוויה במלוא החושים. בהנאה משתתפים, בנוסף לעיניים ולאוזניים, גם הידיים החותרות במשוט, גם הגב הכפוף בקאנו וגם הגוף כולו, הנרטב לפרקים מגלי המים – החזקים במיוחד בשעות הבוקר. היום הראשון להפלגה חדגוני יחסית. עובר בעיקר בשטחים חקלאיים ומאפשר הצצה אל חיי האיכרים המעבדים את שדותיהם. את האדרנלין סיפקו הרוחות והגלים שיצרו. מריט, מדריכנו, הורה לנו בקול סמכותי לחצות את הנהר מעת לעת, לגבול זימבבואה, כדי לעקוף את הזרמים החזקים.
בכל קאנו יש מקום לשלושה חותרים, כאשר הצוות המלווה כולל שני מדריכים המלווים את החותרים בקאנו. סירת מנוע מלווה את החותרים ומעבירה את הציוד לאיים בהם מתבצעות החניות. החתירה והשייט מתאימים לכל אדם בעל כושר בינוני ומעלה.
כתבה על ספארי אקטיבי באפריקה הדרומית
הדרך השקטה ביותר להתקרב לבעלי החיים שלגדת הנהר היא עם קאנו פשוט (צילום: גיל מנדלסון)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
על תנינים וטורפי נהר נוספים רק באמצע היום השני, הנהר נהיה מאתגר יותר, סוחף יותר, והטבע סביבו – פראי יותר. השדות פינו את מקומם ליער ירוק ורענן ומעת לעת ראינו יותר ויותר תנינים המתחרדנים בשמש ונמלטים ממרבצם ברגע שהופענו, היפופוטמים שקפצו למים ברעש גדול, פילים שזקפו את אוזניהם בעמידה מאיימת, עיטם האוכל את שללו על קן גבוה של טרמיטים, יאוריות צבעוניות וקיוויות לבנות כתר (White Crowned Lapwing) שדוגרות על הקרקע, והגיבו לבואנו במשק כנפיים עצבני וקולני. מריט, המודע לסכנה האורבת מאחורי החזות הקסומה של הנהר, הזהיר אותנו בקולי קולת מפני ההיפופוטמים, שרק אזניהם, נחיריהם ועיניהם, הציצו מעל המים.
בניגוד לבעלי חיים רבים, המקום הגבוה בגופו הוא דווקא חלק הגב האחורי ולא אזור הכתפיים והראש. דבר המסרבל את תנועתו ביבשה.
בדומה לנוטריה, ללוטרה, ולתנין, עלו אברי החושים במהלך האבולוציה, לחלקו העליון של הראש. די בהוצאת החלק העליון של הראש בלבד, כדי שההיפופוטם יזכה להשתמש בכל חושיו, להקשיב, לרחרח ולצפות בסביבתו, וכן לנשום. ההיפופוטם, המוכר גם כ"סוס יאור", ומוזכר במקרא כ"בהמות", הוא יצור אימתני שיש לנהוג בו בתשומת לב. כל איום על מעמדו, גוריו, או הטריטוריה שלו, עלולה להיענות בתוקפנות. בכל שנה, נהרגים בזמביה לבדה, עשרות איכרים, מפגיעת היפופוטמים. בשונה מהיונקים האפריקנים הגדולים, ההיפופוטמים הם היחידים שמותאמים לאורח חיים מימי למחצה ושחיים באגמי מים מתוקים ובנהרות.
בצד השני, במרחק של כמה עשרות מטרים מאתנו, רבצה להקת היפופוטמים, שכמה מפרטיה שוטטו רגלית. ניסינו לחשב מה יקרה כשאחד מהם ירוץ לעברנו במהירות של 40 קמ"ש... לזכר ניבים באורך 50 ס"מ, המשמשים אותו לשבירת וקריעת הצמחים משורשיהם, כמו גם ללחימה בין הפרטים, ונמצא שחוזק נשיכתו מגיע ליותר מ- 800 ק"ג כוח...
כתבה על שמורות טבע בזמביה
להיפופוטם מראה מטעה - הוא אינו מגושם וישנוני כפי שנראה, ומסוגל לתקוף ולקטול במהירות
(צילומים: גילי חסקין)
זו הייתה חוויה מזוקקת של טבע. קרוב למעשה בראשית. כאן הבנו את היתרונות של הקאנו. הוא לא רק מספק אתגר ואדרנלין במאבק עם זרמי המים ולא רק מספק אפשרות לטיול פעיל, אלא גם שקט מאד ומאפשר להתקרב לבעלי החיים. אלמלא הקאנו לא היינו יכולים לעלות לאיים ולהתקרב לפילים או להיפופוטמים. ברגע שהתקרבה לגדת הנהר סירת מנוע, די היה ברעש שהשמיעה, כדי להחריד את ההיפופוטמים מרבצם ולהבריח אותם אל המים.
גם התנינים, כמו ההיפופוטמים, עלולים להיות קטלניים. די במכת זנב קלה, כדי שתנין יהפוך את הסירה על יושביה. התנינים נוהגים לתקוף במפתיע דייגים או נשים כובסות הנאלצות לרדת אל המים. כוח הסגירה של לסתות התנין הינו למעלה מ- 400 ק"ג. כמה ימים מאוחר יותר, הראה לנו מנהל הלודג', תמונה של תנין, שגבו אדום מדם, שנתפס כמה רגעים לאחר שטרף דייג.
לאורך הזמבזי – התנינים, כמו ההיפופוטמים, הם איום ממשי ואמיתי (צילום: גילי חסקין)
לינה לגדות הנהר הלינה בלילה של יום השייט השני וביום שאחריו, היתה באיים יפים בלב הנהר, אותם פוקדים לפרקים בעלי חיים שונים. כך למשל, חווינו פילה וגורה ששוטטו מאחורי האוהלים וסמוך להם. הפילה, שקרבתה אל הגור השרתה עליה חוסר שקט, זקפה מולנו את אוזניה בתנועה מאיימת; אות ברור להישאר מחוץ לתחומה. המתנו דוממים מבלי לנוע, מניחים לצמד להיעלם בתוך הסבך.
מדי ערב, בשעה מוקדמת יחסית, היינו מגיעים לאי שקט בנהר, מקימים את האוהלים, בעוד הטבח שוקד על הכנת ארוחת הערב. באזור הטרופי, הדמדומים קצרים. השמש סימנה על המים קוו כתום רוטט, שהגלים שברו אותו לרסיסים זהובים. עוד רגע ירדה במהירות אל מעבר לאופק, כשהיא צובעת את הנהר בכתום, שהפך לוורוד, שהלך ונעלם. עוד רגע וכוכב נוגה (ונוס) עולה בשמים. מאדים ניצב בצדה השני של הכפה ובתווך זורח צדק (יופיטר). בתוך הריק ההתיישבותי הזה, בהיעדר אורות ואפילו הילה של מקום ישוב, נצצו הכוכבים ביתר שאת והשמים דמו לכיפה שצבעה שחור עמוק, המנוקדת באלפי נקודות זוהרות. כבר לפני עשרים שנה ציינתי ביומני שאין יפים כמו שמיה של אפריקה. השקט השתרר עם העלטה ורק נעירת ההיפופוטמים הפריעה את הדממה.
אין כמו לישון כשבחוץ משגיח עלינו פיל ענק... (צילום: גילי חסקין)
מידע נוסף
לינה בעיירה ליווינגסטון
לינה בעיר הבירה לוסקה
טיפים והמלצות לספארי באפריקה
כתבות נוספות
ספארי מים בזמביה
מסעו של ד"ר ליווינגסטון בזמביה
ניצחון הטבע - הפארק הלאומי דרום לואנגווה
שמורות טבע בזמביה
מפלי ויקטוריה
ספארי אקטיבי באפריקה הדרומית
טיפים לתכנון ספארי באפריקה
האיים של מזרח אפריקה
כבר כשהחלה החדירה האירופאית לאפריקה, שמעו ראשוני המגלים על הנהר מפי הערבים ושטו בחלקו התחתון. האירופי הראשון ששט בחלקו העלי של הנהר היה דייוויד ליווינגסטון (
נהר זמבזי
הסיפור הגיע לאוזניו של העיתונאי הנרי מורטון סטנלי, וזה יצא, בשליחות העיתון שבו עבד
ליווינגסטון מת בגיל 60, במהלך חיפושיו אחר מקורות הנילוס, ונקבר בכנסיית וסטמיניסטר באנגליה, אם כי ליבו נותר באפריקה ודמותו מלווה את אוהביה.
כתבה על ד"ר ליווינגסטון בזמביה
ילדים דגים עם חוט וקרס, לגדות הנהר. באזור זה פגש סטנלי בליווינגסטון (צילום: גילי חסקין)
מפלי ויקטוריה ( Victoria Falls ) הם אחד מפלאי תבל. קשה לדמיין שער כניסה מרהיב יותר לאפריקה. זרם המים האדיר של הזמבזי נופל בעוצמה אדירה, בקשת מרהיבה, לתהום שעומקה למעלה ממאה מטרים, כשהוא משמיע רעש מהדהד אוזניים ומעלה אד ענק של רסס, שגובהו לעיתים – כפול מגובהם של המפלים. קרני השמש משתברים ברסס ויוצרים בדרך קבע, קשת בענן ולה צבעים עזים. זהו כנראה מקור שמם המקומי של המפלים: "מוסי אואה טוניה" היינו: "העשן הרועם". החיזיון של גוף המים האדיר, שנופל בדרמטיות דרך המפלים, הוא חוויה מרטיטה. הזרם הבלתי פוסק, שמעניק למטייל חוויה רב חושית, הצמיח במקום יער גשם טרופי צפוף ועשיר.
ליוינגסטון היטיב לתאר את התחושה שאפפה אותו כשהתבונן ביופי הנשגב, וטען שזהו המראה בו מתבוננים המלאכים. המקומיים מספרים שרסיסי המים הם דרכו של האל להעניק להם ברכה, ועד היום נוהגים המקומיים – פגניים, מוסלמים ונוצרים, להגיע לכאן כדי להתפלל לאל השוכן במים. רבים מהם מאמינים שרסס המפלים יכול להביא מזור למחלות חשוכות מרפא וברכה לפריון. מכיוון שבתפיסה האפריקאית, מחלה אינה נגרמת כתוצאה מווירוס או חיידק, אלא מקללה שהטיל מאן דהוא, הרי שאין כמו ברכת האל כדי לרפא אותה.
מהעיר לוסקה אל שמורת הזמבזי התחתון קשה לאהוב את עריה של אפריקה. רבים מתושביהן עובדים בעבודות מזדמנות או שלא עובדים כלל. הם הגיעו מכפריהם בגלל העוני, הרעב והתקווה לשיפור מצבם. רבים מהם כפריים שישבו על אדמתם ונאלצו לקרוע את עצמם ממנה, בגלל בצורת, שריפה, או מזיקים. כאן הם מנסים למצוא את עתידם בין בקתות הבוץ של המהגרים. הנחמה היחידה שלהם היא החיבור בעיר אל בני שבטם – אלו שהיגרו אליה לפניהם. בדומה לעמי הבלקן, בראשו של אפריקאי קיימת מפה אישית המנווטת אותו בין אוהב לשונא, בין ידיד לצר, בין עמית לטורף.
לוסקה ( Lusaka ), בירת זמביה, היא עיר גדולה ומכוערת, אך ממנה ניתן לצאת לנסיעה מזרחה, שאורכת כחמש שעות, לשמורת הזמבזי התחתון. האזור מיוער, ביער יובשני למחצה, שמרבית העצים שבו צהובי עלים.
ביניהם נראים לא מעט עצי באובב ענקיים, מונומנטליים כמעט. עצים בעלי גזע עבה במיוחד וענפים הנראים מרחוק כשורשים, עד שיש המכנים אותו "העץ ההפוך". האגדה מספרת שזהו עונש שקיבל העץ מהאלים על שחטא בהיבריס. עצים אלו, שגילם מופלג ומגיע בהערכה גסה למאות בשנים, מכילים כמות גדולה של נוזלים, דבר המאפשר לו לשרוד גם כמה שנים של בצורת. כפי שהפילים בולטים בין חיות אחרות, כך עצי הבאובב, נראים מלכותיים, נבדלים והדורים, משאר העצים. יש מקומות שהגזע העבה נחפר והופך למקום מחסה מאולתר. בכמה מקומות מכינים מיץ חמצמץ מפירות העץ. אי אפשר שלא לצטט את הנסיך הקטן המכריז: "ילדים, היזהרו מעצי באובב".
לינה בעיר הבירה לוסקה
משמאל למעלה – עץ באובב "מקולל", ובתמונות הנוספות – רגעים עירוניים וזיכרונות מהשווקים (צילומים: גילי חסקין)
שייט שקט על נהר זמבזי הזמבזי הוא אחד המקומות בהם הנפש נסערת, לא רק מיופיו של המקום אלא מהתחושה שרגליך דורכות על אדמתו. מסוג אותם מקומות עליהם קראנו כנערים וחלמנו כמטיילים צעירים והנה אנחנו מולו. מגשימים חלום שפעם נראה היה כבלתי ניתן להגשמה. הישיבה בלודג' עם בקבוק בירה, הבהייה בהיפופוטמים ובתנינים, ההתמכרות לצבעי השקיעה. קסם אפריקאי, שכה הלהיב את דמיונו של המערב.
השיט לאורך הזמבזי היה חוויה במלוא החושים. בהנאה משתתפים, בנוסף לעיניים ולאוזניים, גם הידיים החותרות במשוט, גם הגב הכפוף בקאנו וגם הגוף כולו, הנרטב לפרקים מגלי המים – החזקים במיוחד בשעות הבוקר. היום הראשון להפלגה חדגוני יחסית. עובר בעיקר בשטחים חקלאיים ומאפשר הצצה אל חיי האיכרים המעבדים את שדותיהם. את האדרנלין סיפקו הרוחות והגלים שיצרו. מריט, מדריכנו, הורה לנו בקול סמכותי לחצות את הנהר מעת לעת, לגבול זימבבואה, כדי לעקוף את הזרמים החזקים.
בכל קאנו יש מקום לשלושה חותרים, כאשר הצוות המלווה כולל שני מדריכים המלווים את החותרים בקאנו. סירת מנוע מלווה את החותרים ומעבירה את הציוד לאיים בהם מתבצעות החניות. החתירה והשייט מתאימים לכל אדם בעל כושר בינוני ומעלה.
כתבה על ספארי אקטיבי באפריקה הדרומית
הדרך השקטה ביותר להתקרב לבעלי החיים שלגדת הנהר היא עם קאנו פשוט (צילום: גיל מנדלסון)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
על תנינים וטורפי נהר נוספים רק באמצע היום השני, הנהר נהיה מאתגר יותר, סוחף יותר, והטבע סביבו – פראי יותר. השדות פינו את מקומם ליער ירוק ורענן ומעת לעת ראינו יותר ויותר תנינים המתחרדנים בשמש ונמלטים ממרבצם ברגע שהופענו, היפופוטמים שקפצו למים ברעש גדול, פילים שזקפו את אוזניהם בעמידה מאיימת, עיטם האוכל את שללו על קן גבוה של טרמיטים, יאוריות צבעוניות וקיוויות לבנות כתר (White Crowned Lapwing) שדוגרות על הקרקע, והגיבו לבואנו במשק כנפיים עצבני וקולני. מריט, המודע לסכנה האורבת מאחורי החזות הקסומה של הנהר, הזהיר אותנו בקולי קולת מפני ההיפופוטמים, שרק אזניהם, נחיריהם ועיניהם, הציצו מעל המים.
בניגוד לבעלי חיים רבים, המקום הגבוה בגופו הוא דווקא חלק הגב האחורי ולא אזור הכתפיים והראש. דבר המסרבל את תנועתו ביבשה.
בדומה לנוטריה, ללוטרה, ולתנין, עלו אברי החושים במהלך האבולוציה, לחלקו העליון של הראש. די בהוצאת החלק העליון של הראש בלבד, כדי שההיפופוטם יזכה להשתמש בכל חושיו, להקשיב, לרחרח ולצפות בסביבתו, וכן לנשום. ההיפופוטם, המוכר גם כ"סוס יאור", ומוזכר במקרא כ"בהמות", הוא יצור אימתני שיש לנהוג בו בתשומת לב. כל איום על מעמדו, גוריו, או הטריטוריה שלו, עלולה להיענות בתוקפנות. בכל שנה, נהרגים בזמביה לבדה, עשרות איכרים, מפגיעת היפופוטמים. בשונה מהיונקים האפריקנים הגדולים, ההיפופוטמים הם היחידים שמותאמים לאורח חיים מימי למחצה ושחיים באגמי מים מתוקים ובנהרות.
בצד השני, במרחק של כמה עשרות מטרים מאתנו, רבצה להקת היפופוטמים, שכמה מפרטיה שוטטו רגלית. ניסינו לחשב מה יקרה כשאחד מהם ירוץ לעברנו במהירות של 40 קמ"ש... לזכר ניבים באורך 50 ס"מ, המשמשים אותו לשבירת וקריעת הצמחים משורשיהם, כמו גם ללחימה בין הפרטים, ונמצא שחוזק נשיכתו מגיע ליותר מ- 800 ק"ג כוח...
כתבה על שמורות טבע בזמביה
להיפופוטם מראה מטעה - הוא אינו מגושם וישנוני כפי שנראה, ומסוגל לתקוף ולקטול במהירות
(צילומים: גילי חסקין)
זו הייתה חוויה מזוקקת של טבע. קרוב למעשה בראשית. כאן הבנו את היתרונות של הקאנו. הוא לא רק מספק אתגר ואדרנלין במאבק עם זרמי המים ולא רק מספק אפשרות לטיול פעיל, אלא גם שקט מאד ומאפשר להתקרב לבעלי החיים. אלמלא הקאנו לא היינו יכולים לעלות לאיים ולהתקרב לפילים או להיפופוטמים. ברגע שהתקרבה לגדת הנהר סירת מנוע, די היה ברעש שהשמיעה, כדי להחריד את ההיפופוטמים מרבצם ולהבריח אותם אל המים.
גם התנינים, כמו ההיפופוטמים, עלולים להיות קטלניים. די במכת זנב קלה, כדי שתנין יהפוך את הסירה על יושביה. התנינים נוהגים לתקוף במפתיע דייגים או נשים כובסות הנאלצות לרדת אל המים. כוח הסגירה של לסתות התנין הינו למעלה מ- 400 ק"ג. כמה ימים מאוחר יותר, הראה לנו מנהל הלודג', תמונה של תנין, שגבו אדום מדם, שנתפס כמה רגעים לאחר שטרף דייג.
לאורך הזמבזי – התנינים, כמו ההיפופוטמים, הם איום ממשי ואמיתי (צילום: גילי חסקין)
לינה לגדות הנהר הלינה בלילה של יום השייט השני וביום שאחריו, היתה באיים יפים בלב הנהר, אותם פוקדים לפרקים בעלי חיים שונים. כך למשל, חווינו פילה וגורה ששוטטו מאחורי האוהלים וסמוך להם. הפילה, שקרבתה אל הגור השרתה עליה חוסר שקט, זקפה מולנו את אוזניה בתנועה מאיימת; אות ברור להישאר מחוץ לתחומה. המתנו דוממים מבלי לנוע, מניחים לצמד להיעלם בתוך הסבך.
מדי ערב, בשעה מוקדמת יחסית, היינו מגיעים לאי שקט בנהר, מקימים את האוהלים, בעוד הטבח שוקד על הכנת ארוחת הערב. באזור הטרופי, הדמדומים קצרים. השמש סימנה על המים קוו כתום רוטט, שהגלים שברו אותו לרסיסים זהובים. עוד רגע ירדה במהירות אל מעבר לאופק, כשהיא צובעת את הנהר בכתום, שהפך לוורוד, שהלך ונעלם. עוד רגע וכוכב נוגה (ונוס) עולה בשמים. מאדים ניצב בצדה השני של הכפה ובתווך זורח צדק (יופיטר). בתוך הריק ההתיישבותי הזה, בהיעדר אורות ואפילו הילה של מקום ישוב, נצצו הכוכבים ביתר שאת והשמים דמו לכיפה שצבעה שחור עמוק, המנוקדת באלפי נקודות זוהרות. כבר לפני עשרים שנה ציינתי ביומני שאין יפים כמו שמיה של אפריקה. השקט השתרר עם העלטה ורק נעירת ההיפופוטמים הפריעה את הדממה.
אין כמו לישון כשבחוץ משגיח עלינו פיל ענק... (צילום: גילי חסקין)
מידע נוסף
לינה בעיירה ליווינגסטון
לינה בעיר הבירה לוסקה
טיפים והמלצות לספארי באפריקה
כתבות נוספות
ספארי מים בזמביה
מסעו של ד"ר ליווינגסטון בזמביה
ניצחון הטבע - הפארק הלאומי דרום לואנגווה
שמורות טבע בזמביה
מפלי ויקטוריה
ספארי אקטיבי באפריקה הדרומית
טיפים לתכנון ספארי באפריקה
האיים של מזרח אפריקה
ביניהם נראים לא מעט עצי באובב ענקיים, מונומנטליים כמעט. עצים בעלי גזע עבה במיוחד וענפים הנראים מרחוק כשורשים, עד שיש המכנים אותו "העץ ההפוך". האגדה מספרת שזהו עונש שקיבל העץ מהאלים על שחטא בהיבריס. עצים אלו, שגילם מופלג ומגיע בהערכה גסה למאות בשנים, מכילים כמות גדולה של נוזלים, דבר המאפשר לו לשרוד גם כמה שנים של בצורת. כפי שהפילים בולטים בין חיות אחרות, כך עצי הבאובב, נראים מלכותיים, נבדלים והדורים, משאר העצים. יש מקומות שהגזע העבה נחפר והופך למקום מחסה מאולתר. בכמה מקומות מכינים מיץ חמצמץ מפירות העץ. אי אפשר שלא לצטט את הנסיך הקטן המכריז: "ילדים, היזהרו מעצי באובב".
לינה בעיר הבירה לוסקה
משמאל למעלה
שייט שקט על נהר זמבזי הזמבזי הוא אחד המקומות בהם הנפש נסערת, לא רק מיופיו של המקום אלא מהתחושה שרגליך דורכות על אדמתו. מסוג אותם מקומות עליהם קראנו כנערים וחלמנו כמטיילים צעירים והנה אנחנו מולו. מגשימים חלום שפעם נראה היה כבלתי ניתן להגשמה. הישיבה בלודג' עם בקבוק בירה, הבהייה בהיפופוטמים ובתנינים, ההתמכרות לצבעי השקיעה. קסם אפריקאי, שכה הלהיב את דמיונו של המערב.
השיט לאורך הזמבזי היה חוויה במלוא החושים. בהנאה משתתפים, בנוסף לעיניים ולאוזניים, גם הידיים החותרות במשוט, גם הגב הכפוף בקאנו וגם הגוף כולו, הנרטב לפרקים מגלי המים – החזקים במיוחד בשעות הבוקר. היום הראשון להפלגה חדגוני יחסית. עובר בעיקר בשטחים חקלאיים ומאפשר הצצה אל חיי האיכרים המעבדים את שדותיהם. את האדרנלין סיפקו הרוחות והגלים שיצרו. מריט, מדריכנו, הורה לנו בקול סמכותי לחצות את הנהר מעת לעת, לגבול זימבבואה, כדי לעקוף את הזרמים החזקים.
בכל קאנו יש מקום לשלושה חותרים, כאשר הצוות המלווה כולל שני מדריכים המלווים את החותרים בקאנו. סירת מנוע מלווה את החותרים ומעבירה את הציוד לאיים בהם מתבצעות החניות. החתירה והשייט מתאימים לכל אדם בעל כושר בינוני ומעלה.
כתבה על ספארי אקטיבי באפריקה הדרומית
הדרך השקטה ביותר להתקרב לבעלי החיים שלגדת הנהר היא עם קאנו פשוט (צילום: גיל מנדלסון)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
על תנינים וטורפי נהר נוספים רק באמצע היום השני, הנהר נהיה מאתגר יותר, סוחף יותר, והטבע סביבו – פראי יותר. השדות פינו את מקומם ליער ירוק ורענן ומעת לעת ראינו יותר ויותר תנינים המתחרדנים בשמש ונמלטים ממרבצם ברגע שהופענו, היפופוטמים שקפצו למים ברעש גדול, פילים שזקפו את אוזניהם בעמידה מאיימת, עיטם האוכל את שללו על קן גבוה של טרמיטים, יאוריות צבעוניות וקיוויות לבנות כתר (White Crowned Lapwing) שדוגרות על הקרקע, והגיבו לבואנו במשק כנפיים עצבני וקולני. מריט, המודע לסכנה האורבת מאחורי החזות הקסומה של הנהר, הזהיר אותנו בקולי קולת מפני ההיפופוטמים, שרק אזניהם, נחיריהם ועיניהם, הציצו מעל המים.
בניגוד לבעלי חיים רבים, המקום הגבוה בגופו הוא דווקא חלק הגב האחורי ולא אזור הכתפיים והראש. דבר המסרבל את תנועתו ביבשה.
בדומה לנוטריה, ללוטרה, ולתנין, עלו אברי החושים במהלך האבולוציה, לחלקו העליון של הראש. די בהוצאת החלק העליון של הראש בלבד, כדי שההיפופוטם יזכה להשתמש בכל חושיו, להקשיב, לרחרח ולצפות בסביבתו, וכן לנשום. ההיפופוטם, המוכר גם כ"סוס יאור", ומוזכר במקרא כ"בהמות", הוא יצור אימתני שיש לנהוג בו בתשומת לב. כל איום על מעמדו, גוריו, או הטריטוריה שלו, עלולה להיענות בתוקפנות. בכל שנה, נהרגים בזמביה לבדה, עשרות איכרים, מפגיעת היפופוטמים. בשונה מהיונקים האפריקנים הגדולים, ההיפופוטמים הם היחידים שמותאמים לאורח חיים מימי למחצה ושחיים באגמי מים מתוקים ובנהרות.
בצד השני, במרחק של כמה עשרות מטרים מאתנו, רבצה להקת היפופוטמים, שכמה מפרטיה שוטטו רגלית. ניסינו לחשב מה יקרה כשאחד מהם ירוץ לעברנו במהירות של 40 קמ"ש... לזכר ניבים באורך 50 ס"מ, המשמשים אותו לשבירת וקריעת הצמחים משורשיהם, כמו גם ללחימה בין הפרטים, ונמצא שחוזק נשיכתו מגיע ליותר מ- 800 ק"ג כוח...
כתבה על שמורות טבע בזמביה
להיפופוטם מראה מטעה - הוא אינו מגושם וישנוני כפי שנראה, ומסוגל לתקוף ולקטול במהירות
(צילומים: גילי חסקין)
זו הייתה חוויה מזוקקת של טבע. קרוב למעשה בראשית. כאן הבנו את היתרונות של הקאנו. הוא לא רק מספק אתגר ואדרנלין במאבק עם זרמי המים ולא רק מספק אפשרות לטיול פעיל, אלא גם שקט מאד ומאפשר להתקרב לבעלי החיים. אלמלא הקאנו לא היינו יכולים לעלות לאיים ולהתקרב לפילים או להיפופוטמים. ברגע שהתקרבה לגדת הנהר סירת מנוע, די היה ברעש שהשמיעה, כדי להחריד את ההיפופוטמים מרבצם ולהבריח אותם אל המים.
גם התנינים, כמו ההיפופוטמים, עלולים להיות קטלניים. די במכת זנב קלה, כדי שתנין יהפוך את הסירה על יושביה. התנינים נוהגים לתקוף במפתיע דייגים או נשים כובסות הנאלצות לרדת אל המים. כוח הסגירה של לסתות התנין הינו למעלה מ- 400 ק"ג. כמה ימים מאוחר יותר, הראה לנו מנהל הלודג', תמונה של תנין, שגבו אדום מדם, שנתפס כמה רגעים לאחר שטרף דייג.
לאורך הזמבזי – התנינים, כמו ההיפופוטמים, הם איום ממשי ואמיתי (צילום: גילי חסקין)
לינה לגדות הנהר הלינה בלילה של יום השייט השני וביום שאחריו, היתה באיים יפים בלב הנהר, אותם פוקדים לפרקים בעלי חיים שונים. כך למשל, חווינו פילה וגורה ששוטטו מאחורי האוהלים וסמוך להם. הפילה, שקרבתה אל הגור השרתה עליה חוסר שקט, זקפה מולנו את אוזניה בתנועה מאיימת; אות ברור להישאר מחוץ לתחומה. המתנו דוממים מבלי לנוע, מניחים לצמד להיעלם בתוך הסבך.
מדי ערב, בשעה מוקדמת יחסית, היינו מגיעים לאי שקט בנהר, מקימים את האוהלים, בעוד הטבח שוקד על הכנת ארוחת הערב. באזור הטרופי, הדמדומים קצרים. השמש סימנה על המים קוו כתום רוטט, שהגלים שברו אותו לרסיסים זהובים. עוד רגע ירדה במהירות אל מעבר לאופק, כשהיא צובעת את הנהר בכתום, שהפך לוורוד, שהלך ונעלם. עוד רגע וכוכב נוגה (ונוס) עולה בשמים. מאדים ניצב בצדה השני של הכפה ובתווך זורח צדק (יופיטר). בתוך הריק ההתיישבותי הזה, בהיעדר אורות ואפילו הילה של מקום ישוב, נצצו הכוכבים ביתר שאת והשמים דמו לכיפה שצבעה שחור עמוק, המנוקדת באלפי נקודות זוהרות. כבר לפני עשרים שנה ציינתי ביומני שאין יפים כמו שמיה של אפריקה. השקט השתרר עם העלטה ורק נעירת ההיפופוטמים הפריעה את הדממה.
אין כמו לישון כשבחוץ משגיח עלינו פיל ענק... (צילום: גילי חסקין)
מידע נוסף
לינה בעיירה ליווינגסטון
לינה בעיר הבירה לוסקה
טיפים והמלצות לספארי באפריקה
כתבות נוספות
ספארי מים בזמביה
מסעו של ד"ר ליווינגסטון בזמביה
ניצחון הטבע - הפארק הלאומי דרום לואנגווה
שמורות טבע בזמביה
מפלי ויקטוריה
ספארי אקטיבי באפריקה הדרומית
טיפים לתכנון ספארי באפריקה
האיים של מזרח אפריקה
בכל קאנו יש מקום לשלושה חותרים, כאשר הצוות המלווה כולל שני מדריכים המלווים את החותרים בקאנו. סירת מנוע מלווה את החותרים ומעבירה את הציוד לאיים בהם מתבצעות החניות. החתירה והשייט מתאימים לכל אדם בעל כושר בינוני ומעלה.
כתבה על ספארי אקטיבי באפריקה הדרומית
כתבה על ספארי אקטיבי באפריקה הדרומית
הדרך השקטה ביותר להתקרב לבעלי החיים שלגדת הנהר היא עם קאנו פשוט (צילום: גיל מנדלסון)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
בדומה לנוטריה, ללוטרה, ולתנין, עלו אברי החושים במהלך האבולוציה, לחלקו העליון של הראש. די בהוצאת החלק העליון של הראש בלבד, כדי שההיפופוטם יזכה להשתמש בכל חושיו, להקשיב, לרחרח ולצפות בסביבתו, וכן לנשום. ההיפופוטם, המוכר גם כ"סוס יאור", ומוזכר במקרא כ"בהמות", הוא יצור אימתני שיש לנהוג בו בתשומת לב. כל איום על מעמדו, גוריו, או הטריטוריה שלו, עלולה להיענות בתוקפנות. בכל שנה, נהרגים בזמביה לבדה, עשרות איכרים, מפגיעת היפופוטמים. בשונה מהיונקים האפריקנים הגדולים, ההיפופוטמים הם היחידים שמותאמים לאורח חיים מימי למחצה ושחיים באגמי מים מתוקים ובנהרות.
כתבה על שמורות טבע בזמביה
להיפופוטם מראה מטעה - הוא אינו מגושם וישנוני כפי שנראה, ומסוגל לתקוף ולקטול במהירות
(צילומים: גילי חסקין)
לאורך הזמבזי
לינה לגדות הנהר הלינה בלילה של יום השייט השני וביום שאחריו, היתה באיים יפים בלב הנהר, אותם פוקדים לפרקים בעלי חיים שונים. כך למשל, חווינו פילה וגורה ששוטטו מאחורי האוהלים וסמוך להם. הפילה, שקרבתה אל הגור השרתה עליה חוסר שקט, זקפה מולנו את אוזניה בתנועה מאיימת; אות ברור להישאר מחוץ לתחומה. המתנו דוממים מבלי לנוע, מניחים לצמד להיעלם בתוך הסבך.
מדי ערב, בשעה מוקדמת יחסית, היינו מגיעים לאי שקט בנהר, מקימים את האוהלים, בעוד הטבח שוקד על הכנת ארוחת הערב. באזור הטרופי, הדמדומים קצרים. השמש סימנה על המים קוו כתום רוטט, שהגלים שברו אותו לרסיסים זהובים. עוד רגע ירדה במהירות אל מעבר לאופק, כשהיא צובעת את הנהר בכתום, שהפך לוורוד, שהלך ונעלם. עוד רגע וכוכב נוגה (ונוס) עולה בשמים. מאדים ניצב בצדה השני של הכפה ובתווך זורח צדק (יופיטר). בתוך הריק ההתיישבותי הזה, בהיעדר אורות ואפילו הילה של מקום ישוב, נצצו הכוכבים ביתר שאת והשמים דמו לכיפה שצבעה שחור עמוק, המנוקדת באלפי נקודות זוהרות. כבר לפני עשרים שנה ציינתי ביומני שאין יפים כמו שמיה של אפריקה. השקט השתרר עם העלטה ורק נעירת ההיפופוטמים הפריעה את הדממה.
אין כמו לישון כשבחוץ משגיח עלינו פיל ענק... (צילום: גילי חסקין)
מידע נוסף
לינה בעיירה ליווינגסטון
לינה בעיר הבירה לוסקה
טיפים והמלצות לספארי באפריקה
כתבות נוספות
ספארי מים בזמביה
מסעו של ד"ר ליווינגסטון בזמביה
ניצחון הטבע - הפארק הלאומי דרום לואנגווה
שמורות טבע בזמביה
מפלי ויקטוריה
ספארי אקטיבי באפריקה הדרומית
טיפים לתכנון ספארי באפריקה
האיים של מזרח אפריקה
אין כמו לישון כשבחוץ משגיח עלינו פיל ענק... (צילום: גילי חסקין)
מידע נוסף
לינה בעיירה ליווינגסטון
לינה בעיר הבירה לוסקה
טיפים והמלצות לספארי באפריקה
כתבות נוספות
ספארי מים בזמביה
מסעו של ד"ר ליווינגסטון בזמביה
ניצחון הטבע - הפארק הלאומי דרום לואנגווה
שמורות טבע בזמביה
מפלי ויקטוריה
ספארי אקטיבי באפריקה הדרומית
טיפים לתכנון ספארי באפריקה
האיים של מזרח אפריקה
ספארי מים בזמביה
מסעו של ד"ר ליווינגסטון בזמביה
ניצחון הטבע - הפארק הלאומי דרום לואנגווה
שמורות טבע בזמביה
מפלי ויקטוריה
ספארי אקטיבי באפריקה הדרומית
טיפים לתכנון ספארי באפריקה
האיים של מזרח אפריקהמסעו של ד"ר ליווינגסטון בזמביה
ניצחון הטבע - הפארק הלאומי דרום לואנגווה
שמורות טבע בזמביה
מפלי ויקטוריה
ספארי אקטיבי באפריקה הדרומית
טיפים לתכנון ספארי באפריקה
 |
אודות הכותב
ד"ר גלעד (גילי) חסקין, PhD מהחוג ללימודי ארץ-ישראל באוניברסיטת חיפה ומורה דרך מוסמך. מדריך טיולים בחו"ל, בעיקר בארצות אקזוטיות, שימש מספר שנים כמנהל מחלקת ההדרכה בחברה הגיאוגרפית, ובעל ניסיון רב בהרצאות במכללות, במכונים פרטיים ובקורסים למלווי קבוצות
|
.jpg)
.jpg)
