הפארק הלאומי הרי הרוקי – טיול משפחתי
מאת: נטע קלימי עילם
על גג העולם, סביבנו הרים, רוחות קרות מקפיאות את האף והעיניים נפערות לנוכח הנוף הנפרס על כף ידנו. אגמים מקסימים, מפלים, בעלי חיים, צמחים הגדלים פרא בין העצים הסבוכים, ושלג-עד נח על הפסגות הגבוהות. אין ספק שהביקור בפארק הרי הרוקי משאיר רושם עז ונחרט כאחת החוויות החזקות והיפות ביותר בטיול לארצות הברית.
בסיס האם – עיירות סמוכות לפארק
הפארק הלאומי הרי הרוקי ( Rocky Mountain NP ) נמצא במדינת קולורדו שבדרום מערב ארה"ב, כשעה נסיעה מהעיר בולדר ( Boulder ), בירת המחוז. הוא משתרע על שטח של כ- 1,076 קמ"ר, וכמו כל מדינת קולורדו – שוכן גבוה מעל פני הים.
את הפארק חוצה כביש US Highway 34 שנמתח בין שתי עיירות שמהוות בסיס לטיולים בפארק: גרנד לייק ( Grand Lake ) ממערב ואסטס פארק ( Estes Park ), הגדולה יותר – ממזרח. בשתיהן ניתן למצוא בתי מלון, מסעדות וחנויות.
לינה בעיירה גרנד לייק | לינה בעיירה אסטס פארק (המלצות בסוף הכתבה)
העיירה החביבה גרנד לייק נמצאת בגובה 2,551 מ' מעל פני הים, לגדותיו של מאגר המים הטבעי הגדול ביותר במדינת קולורדו, שנקרא גם הוא "גרנד לייק" ומהווה אחד ממקורות המים של נהר קולורדו. העיירה הוקמה בשנת 1879 כמרכז לכורי הפחם שעבדו באזור, אך במשך השנים עברה להתפרנס מתיירות קיץ וחורף. בשל הגובה הרב בו היא נמצאת, היא מאופיינת באקלים סוב-אלפיני ומטמפרטורות נמוכות גם בחודשי הקיץ. למעשה, רק במשך כשלושה חודשים בשנה עולה הטמפרטורה בגרנד לייק על 10 מעלות.
נוח ונעים להגיע לעיירה עם קרוואן, כפי שעשינו אנחנו ושתי בנותינו, וללון בחניון הקרוואנים. הכניסה לפארק נמצאת ממש על גבול העיירה וסמוך לה נמצא מרכז המבקרים.
כתבה על טיול קרוואנים בארצות הברית
איילים בעלי קרניים מרשימות נהנים מנופי הפארק הלאומי של הרי הרוקי (צילום: welcomia)
חוצים את הנוף ויוצאים לדרך
הדרך הנופית של כביש 34, המקשרת בין חלקי הפארק, מוכרת גם בשם טרייל רידג' רוד ( Trail Ridge Road ). היא הדרך המתמשכת הגבוהה ביותר בארצות הברית, והמקום ליהנות גם מחוויית הנסיעה. גבוה מעל קו העצים – הנסיעה בנוף המרהיב היא טיול בפני עצמו. לאורך הדרך נקודות תצפית יפות וכדאי לקחת בחשבון שתעצרו הרבה.
בחודשי החורף חלקים גדולים של הדרך חסומים, אך לרוב בין סוף השבוע של יום הזיכרון האמריקני (החל בסוף חודש מאי) לאמצע אוקטובר – הנסיעה מתאפשרת לכל האורך. לעיתים הדרך נפתחת מאוחר יותר או נסגרת מוקדם יותר, כתלות במזג האוויר. מומלץ לברר טרם ההגעה באתר של הפארק האם הדרך פתוחה ובטוחה, במיוחד אם מגיעים בעונות המעבר.
עוד על הפארק בכתבה קולורדו מחוץ למסלול השחוק

כביש 34 חוצה את נופי הפארק המרהיבים (צילום: נטע קלימי)
אל העמק ואל האגמים
מיד עם הכניסה לפארק נפרס בפנינו עמק קווניצ'י ( Kawuneeche ), שמשמעות שמו בשפת ילידי המקום היא "זאב ערבות" ( Coyote ). העמק נוצר על ידי קרחונים שנמסו ועל ידי אותו נהר קולורדו שאחראי ליצירת הגרנד קניון. זהו מקום טוב לצפות בבעלי חיים בכלל, ובפרט ב"אייל קורא" (המכונה גם "אייל אמריקני" או "מוס").
לאורך הכביש ישנם מספר מסלולי הליכה בעמק, בהם ה- Coyote Valley Trail – מסלול שטוח קל ומעגלי שאורכו 1.6 ק"מ. השביל מתחיל כשמונה וחצי ק"מ לאחר הכניסה לפארק מכיוון גרנד לייק. זהו מסלול יפה, שחוצה את נהר קולורדו (שבשלב זה נראה כמו נחל), נפתח אל העמק ומאפשר תצפית מרשימה אל האופק ואל הרי Never Summer Mountains . ילידי המקום קראו להרים במקור: Never No Summer , אך בכדי להימנע משם שיש בו שתי מילות שלילה, קוצר שמם של ההרים ל- Never Summer . בתחילת השביל יש אזור מקסים לפיקניק בטבע.
המשך הכביש המתעקל מערבה מוביל למסלול נוסף, גם הוא קליל ומעגלי, סביב אגם אירין ( Irene ) שהשביל אליו מתחיל בקצה מגרש החנייה.

קטע ממסלול ה- Coyote Valley Trail - רקע מושלם לפיקניק בחיק הטבע (צילום: נטע קלימי)
ההיסטוריה של ההרים ושל האבנים
היווצרות הפארק לא התרחשה בין לילה, אלא בתהליכים איטיים שהתמשכו על פני מיליוני שנים. כיום ניכרים על פני האזור המאורעות הגיאולוגיים שהשפיעו עליו. הראשון שבהם הוא יצירת הרי הרוקי על ידי טקטוניקת הלוחות, בתהליך שהחל לפני כ- 70 מיליון שנה. רכס ההרים שנוצר מהווה את הגבול ההררי הארוך ביותר ביבשת ומכונה גם "עמוד השדרה של צפון אמריקה". התרוממות הקרקע יצרה את הרי הגרניט הבולטים בנוף כיום, ופתחה פתח לכוחות וולקאניים ולשרידים של מאגמה לפרוץ החוצה.
לאחר מכן, ב- 3 מיליון השנים האחרונות, פקדו את האזור כמה תקופות קרח. לאחר היווצרות הקרחונים העצומים החלה המסה שלהם, תוך שהם חוצבים בסלע. השלב הגיאולוגי הצעיר ביותר הוא תהליכי בליה של רוח ומים שמעצבים את פני הפארק, ולהם מתוספים מאורעות פתאומיים כמו מפולות שלגים או הצפות.
כתבה על חופשת סקי בהרי הרוקי

ההרים "רושמים" את ההיסטוריה שלהם ולכל אבן סיפור משלה (צילום: נטע קלימי)
קו פרשת המים
הכביש ממשיך ומטפס אל מעבר ההרים מילנר ( Milner Pass ), וחוצה את קו פרשת המים של יבשת אמריקה שתחילתו ביבשת אלסקה והוא נמתח עד לכף הורן שבצ'ילה. כל המים שבעברו המזרחי של הקו זורמים אל האוקיינוס האטלנטי וכל המים שבעברו המערבי של הקו - אל האוקיינוס השקט. זהו גם מקום הולדתם של יותר מ- 100 נהרות, שהידוע שבהם הוא נהר קולורדו.
מכאן ממשיך המסלול במעלה ההרים, וכאשר עוברים את קו העצים נכנסים למערכת אקולוגית שונה במהותה מכל מה שחווינו עד כה, הטונדרה האלפינית ( Alpine Tundra ). הרוחות והקור אינם מאפשרים לעצים לצמוח כאן ובאזור גדלים רק מיני שיחים נמוכים, שיכולים לעמוד בתנאי האקלים הקשים. ברום ההר הוקם מרכז המבקרים Alpine – המרכז הגבוה ביותר בארצות הברית, בגובה 3,595 מ' מעל פני הים. אין זה מפליא שכמו הכביש, גם המרכז סגור בעונת החורף. למגיעים בעונה – העצירה כאן מומלצת מאוד. זהו המקום היחיד בפארק שבו ניתן לרכוש מזון, ובמסעדת השירות העצמי שבמקום, ישנם חלונות יפים הפונים אל הנוף ואל הקרחונים.

החלטה קשה: שנפנה אל האוקיינוס השקט או האטלנטי? (צילום: נטע קלימי)
הטונדרה האלפינית
המשך הנסיעה מציע תצפיות נוף יפות נוספות, בהן Lava Cliffs Overlook ו - Forest Canyon Overlook . בין שתי נקודות התצפית האלו אפשר לצאת למסלול טיול בטונדרה האלפינית שנקרא טונדרה קומיוניטיז טריילהד ( Tundra Communities Trailhead ). זהו מסלול קצר וסלול, שמאפשר לחוות את האקלים ואת נופי הטונדרה. התלבשנו היטב במעילים ומיד הרגשנו שעברנו לאזור אקלימי אחר בתכלית. לאורך השביל מוצבים לוחות מידע מעניינים ומעשירים על אודות האזור ועל הצמחייה המאפיינת אותו. התחושה הייתה שאנחנו נמצאים על גג העולם.
לאחר שסיימנו את יום הטיול עתיר הנוף, הגענו לעת ערב עם הקרוואן אל חניון הקמפינג מורין פארק ( Moraine Park ) שנמצא בלב יער, סמוך לעמק הנושא את אותו השם. הדלקנו מדורה, בישלנו על האש והתכוננו לשנת לילה.
אל הרי הרוקי הגענו לאחר שאת חלקו הראשון של הטיול עשינו במדינות יוטה ואריזונה. אי לכך, בלילות לא הזדקקנו לשמיכות עבות ולא היינו מצוידים בהתאם לתנאים המשתנים. כשירד הלילה ועמו הגיעה הצינה בטמפרטורות שנשקו לאפס – הקרוואן כמעט קפא ואנחנו איתו. חשוב לציין כי בחניון של שמורת הטבע אסור להפעיל גנרטור בשעות הלילה וגם אין חיבור לחשמל, כך שאמצעי החימום העיקרי הן השמיכות והבגדים. המסקנה מהתנסות זו (אל דאגה, הפשרנו בסוף) היא, שלאזור חייבים להגיע מוכנים לגלי קור, עם לבוש הולם ושמיכות חמות.
כתבה על טיול מחוץ למסלול השחוק באריזונה

השינוי האקלימי בטונדרה האלפינית ניכר גם באופי הצמחייה ובצבעים הסובבים אותנו (צילום: נטע קלימי)
בין הרים ואגמים
יום הטיול באזור אגם ביר הוא יפה במיוחד. האזור משובץ בנחלים, מפלים מרהיבים ואגמי טורקיז, שמעליהם תלויים צוקים אלפיניים וקרחונים. על כולם חולשת לונגס פיק ( longs Peak ) – הפסגה הגבוהה ביותר בפארק, שמתנשאת לגובה של 4,346 מ' מעל פני הים. זהו אזור הטיולים המרכזי בפארק וניתן למצוא כאן מסלולים בדרגות קושי שונות. חלק מהשבילים נוחים מאוד, ובחלקם נדרש מעט כושר כדי לטפס, אך השילוב בין האגמים היפים לפסגות האלפיניות – יותר ממפצה על המאמץ. בניגוד למרבית חלקי ה- Trail Ridge Road , הגישה לחלק זה של הפארק פתוחה גם בחודשי החורף.
המסלול מתחיל ממגרש החניה, והיעד הראשון שלנו הוא אגם ביר, בגובה של 2,889 מ' מעל פני הים. בשל יופיו והגישה הנוחה והקצרה אליו הוא פופולרי מאוד ומגיעים אליו לא מעט מטיילים, אך דבר זה אינו מפריע כלל ליהנות מהמראות היפים. המגיעים בשעת בוקר מוקדמת יזכו לראות את פסגות ההרים משתקפות במי האגם. המסלול סביב האגם נוח מאוד לטיול ואורכו 800 מ'.
הליכה קצרה חזרה מהאגם מביאה לנקודת היציאה למסלול לכיוון אגם אמרלד ( Emerald ), כשבדרך מבקרים בכמה אגמים נוספים: נימפ לייק ( Nymph Lake ) בגובה 2,956 מ', שחבצלות מים מנקדות את מימיו. יחד עם נוף ההרים האלפיני המראה מרהיב. כשמטפסים לגובה של 3,017 מ' בהליכה נוחה, מגיעים לדרים לייק ( Dream Lake ) . האגם, כשמו כן הוא, עם נוף חלומי ולשון יבשה קטנה, המספקת זווית טובה לצילום וגם מקום להפסקת אוכל.
המשכנו במסלול אל עבר אגם אמרלד – היעד המקורי שלנו, בגובה של 3,081 מ'. ככל שמטפסים הדרך הולכת ונהיית יפה יותר, נוף ההרים נפתח וההליכה סמוך למים נעימה. מהאגם נשקפת פסגתו המרשימה של האלט ( Hallet Peak ). לאחר שהצלחנו להתנתק ממראה האגם המרהיב, סבנו על עקבינו בשביל היורד, עד שהגענו לפיצול המוביל לכיוון אגם הא-יאהא ( Haiyaha ), שפירוש שמו הוא "סלע גדול". אכן, סמוך לאגם ניצבים סלעים גדולים (בולדרים) שיש ללכת מעליהם. גדות האגם גם הן מורכבות בעיקר מסלעים, ואומרים שכמה מהעצים העתיקים ביותר בפארק גדלים כאן.

האגם החלומי - כשמו כן הוא! (צילום: נטע קלימי)
מפלי אלברטה השוצפים
לחלק מהאגמים הגדולים ונקודות התצפית ניתן להגיע בשאטל חינמי שמפעיל הפארק, היוצא מהחניה מספר פעמים ביום. הנסיעה בשאטל מומלצת מאוד, במיוחד בעונה העמוסה, כיוון שמגרשי החנייה קטנים ומתמלאים במהירות, והדבר נכון במיוחד כאשר מטיילים עם קרוואן. גם אל היעד הבא שלנו בטיול, מפלי אלברטה ( Alberta Falls ), בחרנו להגיע באוטובוס הפארק.
נסיעה קצרה ואנו מגיעים אל תחנת קניון הגליישר (Glacier Gorge). הטיפוס, בשביל נוח שאינו קשה במיוחד, עובר ברובו לאורך המים וכבר בדרך מתחילים לשמוע את שאון המפלים.
המפל הזורם מתוך הנקיק נקרא על שמה של אחת המתיישבות הראשונות בעיירה אסטס פארק. בשעות אחר הצהריים ישנה הזדמנות מצוינת לצפות בחיות הפארק תוך כדי הנסיעה חזרה.

המפל המקסים על שם אלברטה, שביל נוח עד אליו (צילום: נטע קלימי)
יוצאים את "העיר הגדולה"
זכר הלילה הקודם והקפוא, הטרי במוחותינו, הביא אותנו לשקול מחדש את מקום הלינה ואת נחיצות החיבור לחשמל לצורך חימום. למרות שהייתה זו עונת הקיץ העמוסה, קיווינו למצוא מקום באחד מהחניונים בעיירה אסטס פארק, ולחזור לשמורה למחרת בבוקר.
העיירה אסטס, הנמצאת בקצהו המזרחי של פארק הרי הרוקי, התגלתה כנעימה מאוד. זוהי עיירה גדולה במושגים מקומיים, עם מסעדות, סופרמרקטים אפשרויות לינה מגוונות ומרכז אטרקציות קטן, עם לונה פארק ופארק חבלים, ששווה לעשות בו עצירה – הצעירים בחבורה יודו לכם על כך.
את היום הנוסף בפארק העברנו ברוגע ושלווה באיזור מורין ( Moraine ) , בטיולי הליכה בעמק ובמנוחה ליד המים. לעת ערב חזרנו לאסטס פארק. ביום שלמחרת יצאנו לכיוון העיר דנוור בירתה של קולורדו, לטיסה חזרה לארץ.

הטיול משלב טבילות ספונטניות (צילום: נטע קלימי)
בתי מלון מומלצים בקרבת הפארק הלאומי הרי הרוקי
מלון בלו דור ( Blue Door Inn ) הוא מלון 3 כוכבים, הממוקם במרחק 6 ק"מ מהפארק הלאומי של הרי הרוקי, בעיירה אסטס פארק ( Estes Park ) . מתקני המלון כוללים בריכה, מגרש כדורסל ואזור פיקניק וברביקיו. החדרים ממוזגים וכוללים פינת קפה-תה, מיקרוגל ומקרר. המלון זוכה לציוני אורחים גבוהים במיוחד.
מלון גייטוויי אין ( Gateway Inn and Convention Center ) הוא מלון 4 כוכבים, המעוצב באופן מיוחד, וממוקם בעיירה גראנד לייק ( Grand Lake ) , לא הרחק מהאגם. הטרסה עליה אוכלים וגם חלק מהחדרים פונים לנוף הרי הרוקי, והכניסה לפארק הלאומי קרובה. כל החדרים ממוזגים וכוללים טלוויזיה, מקרר ופינת קפה, ובחלק מהחדרים גם פינת ישיבה, מטבחון ומרפסת. במקום יש מיני גולף והוא מאד ידידותי לילדים.
אחרי טיול שכזה לא קשה להבין מדוע הפארק הלאומי הרי הרוקי הוא אחד הפופולריים ביותר בארצות הברית. פסגות מרשימות מנוקדות בקרחונים, טבע מרשים, כביש גבוה מעל העצים, חיות בר ואגמים תכולים. מה עוד אפשר לבקש?
מידע נוסף
השכרת רכב בארה"ב
לינה בעיירה גרנד לייק
לינה בעיירה אסטס פארק
כתבות נוספות
קולורדו מחוץ למסלול השחוק
טיול בגרנד קניון
לינה בעיירה גרנד לייק | לינה בעיירה אסטס פארק (המלצות בסוף הכתבה)
נוח ונעים להגיע לעיירה עם קרוואן, כפי שעשינו אנחנו ושתי בנותינו, וללון בחניון הקרוואנים. הכניסה לפארק נמצאת ממש על גבול העיירה וסמוך לה נמצא מרכז המבקרים.
כתבה על טיול קרוואנים בארצות הברית

עוד על הפארק בכתבה קולורדו מחוץ למסלול השחוק

כביש 34 חוצה את נופי הפארק המרהיבים (צילום: נטע קלימי)
אל העמק ואל האגמים
מיד עם הכניסה לפארק נפרס בפנינו עמק קווניצ'י ( Kawuneeche ), שמשמעות שמו בשפת ילידי המקום היא "זאב ערבות" ( Coyote ). העמק נוצר על ידי קרחונים שנמסו ועל ידי אותו נהר קולורדו שאחראי ליצירת הגרנד קניון. זהו מקום טוב לצפות בבעלי חיים בכלל, ובפרט ב"אייל קורא" (המכונה גם "אייל אמריקני" או "מוס").
לאורך הכביש ישנם מספר מסלולי הליכה בעמק, בהם ה- Coyote Valley Trail – מסלול שטוח קל ומעגלי שאורכו 1.6 ק"מ. השביל מתחיל כשמונה וחצי ק"מ לאחר הכניסה לפארק מכיוון גרנד לייק. זהו מסלול יפה, שחוצה את נהר קולורדו (שבשלב זה נראה כמו נחל), נפתח אל העמק ומאפשר תצפית מרשימה אל האופק ואל הרי Never Summer Mountains . ילידי המקום קראו להרים במקור: Never No Summer , אך בכדי להימנע משם שיש בו שתי מילות שלילה, קוצר שמם של ההרים ל- Never Summer . בתחילת השביל יש אזור מקסים לפיקניק בטבע.
המשך הכביש המתעקל מערבה מוביל למסלול נוסף, גם הוא קליל ומעגלי, סביב אגם אירין ( Irene ) שהשביל אליו מתחיל בקצה מגרש החנייה.

קטע ממסלול ה- Coyote Valley Trail - רקע מושלם לפיקניק בחיק הטבע (צילום: נטע קלימי)
ההיסטוריה של ההרים ושל האבנים
היווצרות הפארק לא התרחשה בין לילה, אלא בתהליכים איטיים שהתמשכו על פני מיליוני שנים. כיום ניכרים על פני האזור המאורעות הגיאולוגיים שהשפיעו עליו. הראשון שבהם הוא יצירת הרי הרוקי על ידי טקטוניקת הלוחות, בתהליך שהחל לפני כ- 70 מיליון שנה. רכס ההרים שנוצר מהווה את הגבול ההררי הארוך ביותר ביבשת ומכונה גם "עמוד השדרה של צפון אמריקה". התרוממות הקרקע יצרה את הרי הגרניט הבולטים בנוף כיום, ופתחה פתח לכוחות וולקאניים ולשרידים של מאגמה לפרוץ החוצה.
לאחר מכן, ב- 3 מיליון השנים האחרונות, פקדו את האזור כמה תקופות קרח. לאחר היווצרות הקרחונים העצומים החלה המסה שלהם, תוך שהם חוצבים בסלע. השלב הגיאולוגי הצעיר ביותר הוא תהליכי בליה של רוח ומים שמעצבים את פני הפארק, ולהם מתוספים מאורעות פתאומיים כמו מפולות שלגים או הצפות.
כתבה על חופשת סקי בהרי הרוקי

ההרים "רושמים" את ההיסטוריה שלהם ולכל אבן סיפור משלה (צילום: נטע קלימי)
קו פרשת המים
הכביש ממשיך ומטפס אל מעבר ההרים מילנר ( Milner Pass ), וחוצה את קו פרשת המים של יבשת אמריקה שתחילתו ביבשת אלסקה והוא נמתח עד לכף הורן שבצ'ילה. כל המים שבעברו המזרחי של הקו זורמים אל האוקיינוס האטלנטי וכל המים שבעברו המערבי של הקו - אל האוקיינוס השקט. זהו גם מקום הולדתם של יותר מ- 100 נהרות, שהידוע שבהם הוא נהר קולורדו.
מכאן ממשיך המסלול במעלה ההרים, וכאשר עוברים את קו העצים נכנסים למערכת אקולוגית שונה במהותה מכל מה שחווינו עד כה, הטונדרה האלפינית ( Alpine Tundra ). הרוחות והקור אינם מאפשרים לעצים לצמוח כאן ובאזור גדלים רק מיני שיחים נמוכים, שיכולים לעמוד בתנאי האקלים הקשים. ברום ההר הוקם מרכז המבקרים Alpine – המרכז הגבוה ביותר בארצות הברית, בגובה 3,595 מ' מעל פני הים. אין זה מפליא שכמו הכביש, גם המרכז סגור בעונת החורף. למגיעים בעונה – העצירה כאן מומלצת מאוד. זהו המקום היחיד בפארק שבו ניתן לרכוש מזון, ובמסעדת השירות העצמי שבמקום, ישנם חלונות יפים הפונים אל הנוף ואל הקרחונים.

החלטה קשה: שנפנה אל האוקיינוס השקט או האטלנטי? (צילום: נטע קלימי)
הטונדרה האלפינית
המשך הנסיעה מציע תצפיות נוף יפות נוספות, בהן Lava Cliffs Overlook ו - Forest Canyon Overlook . בין שתי נקודות התצפית האלו אפשר לצאת למסלול טיול בטונדרה האלפינית שנקרא טונדרה קומיוניטיז טריילהד ( Tundra Communities Trailhead ). זהו מסלול קצר וסלול, שמאפשר לחוות את האקלים ואת נופי הטונדרה. התלבשנו היטב במעילים ומיד הרגשנו שעברנו לאזור אקלימי אחר בתכלית. לאורך השביל מוצבים לוחות מידע מעניינים ומעשירים על אודות האזור ועל הצמחייה המאפיינת אותו. התחושה הייתה שאנחנו נמצאים על גג העולם.
לאחר שסיימנו את יום הטיול עתיר הנוף, הגענו לעת ערב עם הקרוואן אל חניון הקמפינג מורין פארק ( Moraine Park ) שנמצא בלב יער, סמוך לעמק הנושא את אותו השם. הדלקנו מדורה, בישלנו על האש והתכוננו לשנת לילה.
אל הרי הרוקי הגענו לאחר שאת חלקו הראשון של הטיול עשינו במדינות יוטה ואריזונה. אי לכך, בלילות לא הזדקקנו לשמיכות עבות ולא היינו מצוידים בהתאם לתנאים המשתנים. כשירד הלילה ועמו הגיעה הצינה בטמפרטורות שנשקו לאפס – הקרוואן כמעט קפא ואנחנו איתו. חשוב לציין כי בחניון של שמורת הטבע אסור להפעיל גנרטור בשעות הלילה וגם אין חיבור לחשמל, כך שאמצעי החימום העיקרי הן השמיכות והבגדים. המסקנה מהתנסות זו (אל דאגה, הפשרנו בסוף) היא, שלאזור חייבים להגיע מוכנים לגלי קור, עם לבוש הולם ושמיכות חמות.
כתבה על טיול מחוץ למסלול השחוק באריזונה

השינוי האקלימי בטונדרה האלפינית ניכר גם באופי הצמחייה ובצבעים הסובבים אותנו (צילום: נטע קלימי)
בין הרים ואגמים
יום הטיול באזור אגם ביר הוא יפה במיוחד. האזור משובץ בנחלים, מפלים מרהיבים ואגמי טורקיז, שמעליהם תלויים צוקים אלפיניים וקרחונים. על כולם חולשת לונגס פיק ( longs Peak ) – הפסגה הגבוהה ביותר בפארק, שמתנשאת לגובה של 4,346 מ' מעל פני הים. זהו אזור הטיולים המרכזי בפארק וניתן למצוא כאן מסלולים בדרגות קושי שונות. חלק מהשבילים נוחים מאוד, ובחלקם נדרש מעט כושר כדי לטפס, אך השילוב בין האגמים היפים לפסגות האלפיניות – יותר ממפצה על המאמץ. בניגוד למרבית חלקי ה- Trail Ridge Road , הגישה לחלק זה של הפארק פתוחה גם בחודשי החורף.
המסלול מתחיל ממגרש החניה, והיעד הראשון שלנו הוא אגם ביר, בגובה של 2,889 מ' מעל פני הים. בשל יופיו והגישה הנוחה והקצרה אליו הוא פופולרי מאוד ומגיעים אליו לא מעט מטיילים, אך דבר זה אינו מפריע כלל ליהנות מהמראות היפים. המגיעים בשעת בוקר מוקדמת יזכו לראות את פסגות ההרים משתקפות במי האגם. המסלול סביב האגם נוח מאוד לטיול ואורכו 800 מ'.
הליכה קצרה חזרה מהאגם מביאה לנקודת היציאה למסלול לכיוון אגם אמרלד ( Emerald ), כשבדרך מבקרים בכמה אגמים נוספים: נימפ לייק ( Nymph Lake ) בגובה 2,956 מ', שחבצלות מים מנקדות את מימיו. יחד עם נוף ההרים האלפיני המראה מרהיב. כשמטפסים לגובה של 3,017 מ' בהליכה נוחה, מגיעים לדרים לייק ( Dream Lake ) . האגם, כשמו כן הוא, עם נוף חלומי ולשון יבשה קטנה, המספקת זווית טובה לצילום וגם מקום להפסקת אוכל.
המשכנו במסלול אל עבר אגם אמרלד – היעד המקורי שלנו, בגובה של 3,081 מ'. ככל שמטפסים הדרך הולכת ונהיית יפה יותר, נוף ההרים נפתח וההליכה סמוך למים נעימה. מהאגם נשקפת פסגתו המרשימה של האלט ( Hallet Peak ). לאחר שהצלחנו להתנתק ממראה האגם המרהיב, סבנו על עקבינו בשביל היורד, עד שהגענו לפיצול המוביל לכיוון אגם הא-יאהא ( Haiyaha ), שפירוש שמו הוא "סלע גדול". אכן, סמוך לאגם ניצבים סלעים גדולים (בולדרים) שיש ללכת מעליהם. גדות האגם גם הן מורכבות בעיקר מסלעים, ואומרים שכמה מהעצים העתיקים ביותר בפארק גדלים כאן.

האגם החלומי - כשמו כן הוא! (צילום: נטע קלימי)
מפלי אלברטה השוצפים
לחלק מהאגמים הגדולים ונקודות התצפית ניתן להגיע בשאטל חינמי שמפעיל הפארק, היוצא מהחניה מספר פעמים ביום. הנסיעה בשאטל מומלצת מאוד, במיוחד בעונה העמוסה, כיוון שמגרשי החנייה קטנים ומתמלאים במהירות, והדבר נכון במיוחד כאשר מטיילים עם קרוואן. גם אל היעד הבא שלנו בטיול, מפלי אלברטה ( Alberta Falls ), בחרנו להגיע באוטובוס הפארק.
נסיעה קצרה ואנו מגיעים אל תחנת קניון הגליישר (Glacier Gorge). הטיפוס, בשביל נוח שאינו קשה במיוחד, עובר ברובו לאורך המים וכבר בדרך מתחילים לשמוע את שאון המפלים.
המפל הזורם מתוך הנקיק נקרא על שמה של אחת המתיישבות הראשונות בעיירה אסטס פארק. בשעות אחר הצהריים ישנה הזדמנות מצוינת לצפות בחיות הפארק תוך כדי הנסיעה חזרה.

המפל המקסים על שם אלברטה, שביל נוח עד אליו (צילום: נטע קלימי)
יוצאים את "העיר הגדולה"
זכר הלילה הקודם והקפוא, הטרי במוחותינו, הביא אותנו לשקול מחדש את מקום הלינה ואת נחיצות החיבור לחשמל לצורך חימום. למרות שהייתה זו עונת הקיץ העמוסה, קיווינו למצוא מקום באחד מהחניונים בעיירה אסטס פארק, ולחזור לשמורה למחרת בבוקר.
העיירה אסטס, הנמצאת בקצהו המזרחי של פארק הרי הרוקי, התגלתה כנעימה מאוד. זוהי עיירה גדולה במושגים מקומיים, עם מסעדות, סופרמרקטים אפשרויות לינה מגוונות ומרכז אטרקציות קטן, עם לונה פארק ופארק חבלים, ששווה לעשות בו עצירה – הצעירים בחבורה יודו לכם על כך.
את היום הנוסף בפארק העברנו ברוגע ושלווה באיזור מורין ( Moraine ) , בטיולי הליכה בעמק ובמנוחה ליד המים. לעת ערב חזרנו לאסטס פארק. ביום שלמחרת יצאנו לכיוון העיר דנוור בירתה של קולורדו, לטיסה חזרה לארץ.

הטיול משלב טבילות ספונטניות (צילום: נטע קלימי)
בתי מלון מומלצים בקרבת הפארק הלאומי הרי הרוקי
מלון בלו דור ( Blue Door Inn ) הוא מלון 3 כוכבים, הממוקם במרחק 6 ק"מ מהפארק הלאומי של הרי הרוקי, בעיירה אסטס פארק ( Estes Park ) . מתקני המלון כוללים בריכה, מגרש כדורסל ואזור פיקניק וברביקיו. החדרים ממוזגים וכוללים פינת קפה-תה, מיקרוגל ומקרר. המלון זוכה לציוני אורחים גבוהים במיוחד.
מלון גייטוויי אין ( Gateway Inn and Convention Center ) הוא מלון 4 כוכבים, המעוצב באופן מיוחד, וממוקם בעיירה גראנד לייק ( Grand Lake ) , לא הרחק מהאגם. הטרסה עליה אוכלים וגם חלק מהחדרים פונים לנוף הרי הרוקי, והכניסה לפארק הלאומי קרובה. כל החדרים ממוזגים וכוללים טלוויזיה, מקרר ופינת קפה, ובחלק מהחדרים גם פינת ישיבה, מטבחון ומרפסת. במקום יש מיני גולף והוא מאד ידידותי לילדים.
אחרי טיול שכזה לא קשה להבין מדוע הפארק הלאומי הרי הרוקי הוא אחד הפופולריים ביותר בארצות הברית. פסגות מרשימות מנוקדות בקרחונים, טבע מרשים, כביש גבוה מעל העצים, חיות בר ואגמים תכולים. מה עוד אפשר לבקש?
מידע נוסף
השכרת רכב בארה"ב
לינה בעיירה גרנד לייק
לינה בעיירה אסטס פארק
כתבות נוספות
קולורדו מחוץ למסלול השחוק
טיול בגרנד קניון
המשך הכביש המתעקל מערבה מוביל למסלול נוסף, גם הוא קליל ומעגלי, סביב אגם אירין (

קטע ממסלול
לאחר מכן, ב- 3 מיליון השנים האחרונות, פקדו את האזור כמה תקופות קרח. לאחר היווצרות הקרחונים העצומים החלה המסה שלהם, תוך שהם חוצבים בסלע. השלב הגיאולוגי הצעיר ביותר הוא תהליכי בליה של רוח ומים שמעצבים את פני הפארק, ולהם מתוספים מאורעות פתאומיים כמו מפולות שלגים או הצפות.
כתבה על חופשת סקי בהרי הרוקי

ההרים "רושמים" את ההיסטוריה שלהם ולכל אבן סיפור משלה (צילום: נטע קלימי)
קו פרשת המים
הכביש ממשיך ומטפס אל מעבר ההרים מילנר ( Milner Pass ), וחוצה את קו פרשת המים של יבשת אמריקה שתחילתו ביבשת אלסקה והוא נמתח עד לכף הורן שבצ'ילה. כל המים שבעברו המזרחי של הקו זורמים אל האוקיינוס האטלנטי וכל המים שבעברו המערבי של הקו - אל האוקיינוס השקט. זהו גם מקום הולדתם של יותר מ- 100 נהרות, שהידוע שבהם הוא נהר קולורדו.
מכאן ממשיך המסלול במעלה ההרים, וכאשר עוברים את קו העצים נכנסים למערכת אקולוגית שונה במהותה מכל מה שחווינו עד כה, הטונדרה האלפינית ( Alpine Tundra ). הרוחות והקור אינם מאפשרים לעצים לצמוח כאן ובאזור גדלים רק מיני שיחים נמוכים, שיכולים לעמוד בתנאי האקלים הקשים. ברום ההר הוקם מרכז המבקרים Alpine – המרכז הגבוה ביותר בארצות הברית, בגובה 3,595 מ' מעל פני הים. אין זה מפליא שכמו הכביש, גם המרכז סגור בעונת החורף. למגיעים בעונה – העצירה כאן מומלצת מאוד. זהו המקום היחיד בפארק שבו ניתן לרכוש מזון, ובמסעדת השירות העצמי שבמקום, ישנם חלונות יפים הפונים אל הנוף ואל הקרחונים.

החלטה קשה: שנפנה אל האוקיינוס השקט או האטלנטי? (צילום: נטע קלימי)
הטונדרה האלפינית
המשך הנסיעה מציע תצפיות נוף יפות נוספות, בהן Lava Cliffs Overlook ו - Forest Canyon Overlook . בין שתי נקודות התצפית האלו אפשר לצאת למסלול טיול בטונדרה האלפינית שנקרא טונדרה קומיוניטיז טריילהד ( Tundra Communities Trailhead ). זהו מסלול קצר וסלול, שמאפשר לחוות את האקלים ואת נופי הטונדרה. התלבשנו היטב במעילים ומיד הרגשנו שעברנו לאזור אקלימי אחר בתכלית. לאורך השביל מוצבים לוחות מידע מעניינים ומעשירים על אודות האזור ועל הצמחייה המאפיינת אותו. התחושה הייתה שאנחנו נמצאים על גג העולם.
לאחר שסיימנו את יום הטיול עתיר הנוף, הגענו לעת ערב עם הקרוואן אל חניון הקמפינג מורין פארק ( Moraine Park ) שנמצא בלב יער, סמוך לעמק הנושא את אותו השם. הדלקנו מדורה, בישלנו על האש והתכוננו לשנת לילה.
אל הרי הרוקי הגענו לאחר שאת חלקו הראשון של הטיול עשינו במדינות יוטה ואריזונה. אי לכך, בלילות לא הזדקקנו לשמיכות עבות ולא היינו מצוידים בהתאם לתנאים המשתנים. כשירד הלילה ועמו הגיעה הצינה בטמפרטורות שנשקו לאפס – הקרוואן כמעט קפא ואנחנו איתו. חשוב לציין כי בחניון של שמורת הטבע אסור להפעיל גנרטור בשעות הלילה וגם אין חיבור לחשמל, כך שאמצעי החימום העיקרי הן השמיכות והבגדים. המסקנה מהתנסות זו (אל דאגה, הפשרנו בסוף) היא, שלאזור חייבים להגיע מוכנים לגלי קור, עם לבוש הולם ושמיכות חמות.
כתבה על טיול מחוץ למסלול השחוק באריזונה

השינוי האקלימי בטונדרה האלפינית ניכר גם באופי הצמחייה ובצבעים הסובבים אותנו (צילום: נטע קלימי)
בין הרים ואגמים
יום הטיול באזור אגם ביר הוא יפה במיוחד. האזור משובץ בנחלים, מפלים מרהיבים ואגמי טורקיז, שמעליהם תלויים צוקים אלפיניים וקרחונים. על כולם חולשת לונגס פיק ( longs Peak ) – הפסגה הגבוהה ביותר בפארק, שמתנשאת לגובה של 4,346 מ' מעל פני הים. זהו אזור הטיולים המרכזי בפארק וניתן למצוא כאן מסלולים בדרגות קושי שונות. חלק מהשבילים נוחים מאוד, ובחלקם נדרש מעט כושר כדי לטפס, אך השילוב בין האגמים היפים לפסגות האלפיניות – יותר ממפצה על המאמץ. בניגוד למרבית חלקי ה- Trail Ridge Road , הגישה לחלק זה של הפארק פתוחה גם בחודשי החורף.
המסלול מתחיל ממגרש החניה, והיעד הראשון שלנו הוא אגם ביר, בגובה של 2,889 מ' מעל פני הים. בשל יופיו והגישה הנוחה והקצרה אליו הוא פופולרי מאוד ומגיעים אליו לא מעט מטיילים, אך דבר זה אינו מפריע כלל ליהנות מהמראות היפים. המגיעים בשעת בוקר מוקדמת יזכו לראות את פסגות ההרים משתקפות במי האגם. המסלול סביב האגם נוח מאוד לטיול ואורכו 800 מ'.
הליכה קצרה חזרה מהאגם מביאה לנקודת היציאה למסלול לכיוון אגם אמרלד ( Emerald ), כשבדרך מבקרים בכמה אגמים נוספים: נימפ לייק ( Nymph Lake ) בגובה 2,956 מ', שחבצלות מים מנקדות את מימיו. יחד עם נוף ההרים האלפיני המראה מרהיב. כשמטפסים לגובה של 3,017 מ' בהליכה נוחה, מגיעים לדרים לייק ( Dream Lake ) . האגם, כשמו כן הוא, עם נוף חלומי ולשון יבשה קטנה, המספקת זווית טובה לצילום וגם מקום להפסקת אוכל.
המשכנו במסלול אל עבר אגם אמרלד – היעד המקורי שלנו, בגובה של 3,081 מ'. ככל שמטפסים הדרך הולכת ונהיית יפה יותר, נוף ההרים נפתח וההליכה סמוך למים נעימה. מהאגם נשקפת פסגתו המרשימה של האלט ( Hallet Peak ). לאחר שהצלחנו להתנתק ממראה האגם המרהיב, סבנו על עקבינו בשביל היורד, עד שהגענו לפיצול המוביל לכיוון אגם הא-יאהא ( Haiyaha ), שפירוש שמו הוא "סלע גדול". אכן, סמוך לאגם ניצבים סלעים גדולים (בולדרים) שיש ללכת מעליהם. גדות האגם גם הן מורכבות בעיקר מסלעים, ואומרים שכמה מהעצים העתיקים ביותר בפארק גדלים כאן.

האגם החלומי - כשמו כן הוא! (צילום: נטע קלימי)
מפלי אלברטה השוצפים
לחלק מהאגמים הגדולים ונקודות התצפית ניתן להגיע בשאטל חינמי שמפעיל הפארק, היוצא מהחניה מספר פעמים ביום. הנסיעה בשאטל מומלצת מאוד, במיוחד בעונה העמוסה, כיוון שמגרשי החנייה קטנים ומתמלאים במהירות, והדבר נכון במיוחד כאשר מטיילים עם קרוואן. גם אל היעד הבא שלנו בטיול, מפלי אלברטה ( Alberta Falls ), בחרנו להגיע באוטובוס הפארק.
נסיעה קצרה ואנו מגיעים אל תחנת קניון הגליישר (Glacier Gorge). הטיפוס, בשביל נוח שאינו קשה במיוחד, עובר ברובו לאורך המים וכבר בדרך מתחילים לשמוע את שאון המפלים.
המפל הזורם מתוך הנקיק נקרא על שמה של אחת המתיישבות הראשונות בעיירה אסטס פארק. בשעות אחר הצהריים ישנה הזדמנות מצוינת לצפות בחיות הפארק תוך כדי הנסיעה חזרה.

המפל המקסים על שם אלברטה, שביל נוח עד אליו (צילום: נטע קלימי)
יוצאים את "העיר הגדולה"
זכר הלילה הקודם והקפוא, הטרי במוחותינו, הביא אותנו לשקול מחדש את מקום הלינה ואת נחיצות החיבור לחשמל לצורך חימום. למרות שהייתה זו עונת הקיץ העמוסה, קיווינו למצוא מקום באחד מהחניונים בעיירה אסטס פארק, ולחזור לשמורה למחרת בבוקר.
העיירה אסטס, הנמצאת בקצהו המזרחי של פארק הרי הרוקי, התגלתה כנעימה מאוד. זוהי עיירה גדולה במושגים מקומיים, עם מסעדות, סופרמרקטים אפשרויות לינה מגוונות ומרכז אטרקציות קטן, עם לונה פארק ופארק חבלים, ששווה לעשות בו עצירה – הצעירים בחבורה יודו לכם על כך.
את היום הנוסף בפארק העברנו ברוגע ושלווה באיזור מורין ( Moraine ) , בטיולי הליכה בעמק ובמנוחה ליד המים. לעת ערב חזרנו לאסטס פארק. ביום שלמחרת יצאנו לכיוון העיר דנוור בירתה של קולורדו, לטיסה חזרה לארץ.

הטיול משלב טבילות ספונטניות (צילום: נטע קלימי)
בתי מלון מומלצים בקרבת הפארק הלאומי הרי הרוקי
מלון בלו דור ( Blue Door Inn ) הוא מלון 3 כוכבים, הממוקם במרחק 6 ק"מ מהפארק הלאומי של הרי הרוקי, בעיירה אסטס פארק ( Estes Park ) . מתקני המלון כוללים בריכה, מגרש כדורסל ואזור פיקניק וברביקיו. החדרים ממוזגים וכוללים פינת קפה-תה, מיקרוגל ומקרר. המלון זוכה לציוני אורחים גבוהים במיוחד.
מלון גייטוויי אין ( Gateway Inn and Convention Center ) הוא מלון 4 כוכבים, המעוצב באופן מיוחד, וממוקם בעיירה גראנד לייק ( Grand Lake ) , לא הרחק מהאגם. הטרסה עליה אוכלים וגם חלק מהחדרים פונים לנוף הרי הרוקי, והכניסה לפארק הלאומי קרובה. כל החדרים ממוזגים וכוללים טלוויזיה, מקרר ופינת קפה, ובחלק מהחדרים גם פינת ישיבה, מטבחון ומרפסת. במקום יש מיני גולף והוא מאד ידידותי לילדים.
אחרי טיול שכזה לא קשה להבין מדוע הפארק הלאומי הרי הרוקי הוא אחד הפופולריים ביותר בארצות הברית. פסגות מרשימות מנוקדות בקרחונים, טבע מרשים, כביש גבוה מעל העצים, חיות בר ואגמים תכולים. מה עוד אפשר לבקש?
מידע נוסף
השכרת רכב בארה"ב
לינה בעיירה גרנד לייק
לינה בעיירה אסטס פארק
כתבות נוספות
קולורדו מחוץ למסלול השחוק
טיול בגרנד קניון

החלטה קשה: שנפנה אל האוקיינוס השקט או האטלנטי? (צילום: נטע קלימי)
אל הרי הרוקי הגענו לאחר שאת חלקו הראשון של הטיול עשינו במדינות יוטה ואריזונה. אי לכך, בלילות לא הזדקקנו לשמיכות עבות ולא היינו מצוידים בהתאם לתנאים המשתנים. כשירד הלילה ועמו הגיעה הצינה בטמפרטורות שנשקו לאפס – הקרוואן כמעט קפא ואנחנו איתו. חשוב לציין כי בחניון של שמורת הטבע אסור להפעיל גנרטור בשעות הלילה וגם אין חיבור לחשמל, כך שאמצעי החימום העיקרי הן השמיכות והבגדים. המסקנה מהתנסות זו (אל דאגה, הפשרנו בסוף) היא, שלאזור חייבים להגיע מוכנים לגלי קור, עם לבוש הולם ושמיכות חמות.
כתבה על טיול מחוץ למסלול השחוק באריזונה

השינוי האקלימי בטונדרה האלפינית ניכר גם באופי הצמחייה ובצבעים הסובבים אותנו (צילום: נטע קלימי)
בין הרים ואגמים
יום הטיול באזור אגם ביר הוא יפה במיוחד. האזור משובץ בנחלים, מפלים מרהיבים ואגמי טורקיז, שמעליהם תלויים צוקים אלפיניים וקרחונים. על כולם חולשת לונגס פיק ( longs Peak ) – הפסגה הגבוהה ביותר בפארק, שמתנשאת לגובה של 4,346 מ' מעל פני הים. זהו אזור הטיולים המרכזי בפארק וניתן למצוא כאן מסלולים בדרגות קושי שונות. חלק מהשבילים נוחים מאוד, ובחלקם נדרש מעט כושר כדי לטפס, אך השילוב בין האגמים היפים לפסגות האלפיניות – יותר ממפצה על המאמץ. בניגוד למרבית חלקי ה- Trail Ridge Road , הגישה לחלק זה של הפארק פתוחה גם בחודשי החורף.
המסלול מתחיל ממגרש החניה, והיעד הראשון שלנו הוא אגם ביר, בגובה של 2,889 מ' מעל פני הים. בשל יופיו והגישה הנוחה והקצרה אליו הוא פופולרי מאוד ומגיעים אליו לא מעט מטיילים, אך דבר זה אינו מפריע כלל ליהנות מהמראות היפים. המגיעים בשעת בוקר מוקדמת יזכו לראות את פסגות ההרים משתקפות במי האגם. המסלול סביב האגם נוח מאוד לטיול ואורכו 800 מ'.
הליכה קצרה חזרה מהאגם מביאה לנקודת היציאה למסלול לכיוון אגם אמרלד ( Emerald ), כשבדרך מבקרים בכמה אגמים נוספים: נימפ לייק ( Nymph Lake ) בגובה 2,956 מ', שחבצלות מים מנקדות את מימיו. יחד עם נוף ההרים האלפיני המראה מרהיב. כשמטפסים לגובה של 3,017 מ' בהליכה נוחה, מגיעים לדרים לייק ( Dream Lake ) . האגם, כשמו כן הוא, עם נוף חלומי ולשון יבשה קטנה, המספקת זווית טובה לצילום וגם מקום להפסקת אוכל.
המשכנו במסלול אל עבר אגם אמרלד – היעד המקורי שלנו, בגובה של 3,081 מ'. ככל שמטפסים הדרך הולכת ונהיית יפה יותר, נוף ההרים נפתח וההליכה סמוך למים נעימה. מהאגם נשקפת פסגתו המרשימה של האלט ( Hallet Peak ). לאחר שהצלחנו להתנתק ממראה האגם המרהיב, סבנו על עקבינו בשביל היורד, עד שהגענו לפיצול המוביל לכיוון אגם הא-יאהא ( Haiyaha ), שפירוש שמו הוא "סלע גדול". אכן, סמוך לאגם ניצבים סלעים גדולים (בולדרים) שיש ללכת מעליהם. גדות האגם גם הן מורכבות בעיקר מסלעים, ואומרים שכמה מהעצים העתיקים ביותר בפארק גדלים כאן.

האגם החלומי - כשמו כן הוא! (צילום: נטע קלימי)
מפלי אלברטה השוצפים
לחלק מהאגמים הגדולים ונקודות התצפית ניתן להגיע בשאטל חינמי שמפעיל הפארק, היוצא מהחניה מספר פעמים ביום. הנסיעה בשאטל מומלצת מאוד, במיוחד בעונה העמוסה, כיוון שמגרשי החנייה קטנים ומתמלאים במהירות, והדבר נכון במיוחד כאשר מטיילים עם קרוואן. גם אל היעד הבא שלנו בטיול, מפלי אלברטה ( Alberta Falls ), בחרנו להגיע באוטובוס הפארק.
נסיעה קצרה ואנו מגיעים אל תחנת קניון הגליישר (Glacier Gorge). הטיפוס, בשביל נוח שאינו קשה במיוחד, עובר ברובו לאורך המים וכבר בדרך מתחילים לשמוע את שאון המפלים.
המפל הזורם מתוך הנקיק נקרא על שמה של אחת המתיישבות הראשונות בעיירה אסטס פארק. בשעות אחר הצהריים ישנה הזדמנות מצוינת לצפות בחיות הפארק תוך כדי הנסיעה חזרה.

המפל המקסים על שם אלברטה, שביל נוח עד אליו (צילום: נטע קלימי)
יוצאים את "העיר הגדולה"
זכר הלילה הקודם והקפוא, הטרי במוחותינו, הביא אותנו לשקול מחדש את מקום הלינה ואת נחיצות החיבור לחשמל לצורך חימום. למרות שהייתה זו עונת הקיץ העמוסה, קיווינו למצוא מקום באחד מהחניונים בעיירה אסטס פארק, ולחזור לשמורה למחרת בבוקר.
העיירה אסטס, הנמצאת בקצהו המזרחי של פארק הרי הרוקי, התגלתה כנעימה מאוד. זוהי עיירה גדולה במושגים מקומיים, עם מסעדות, סופרמרקטים אפשרויות לינה מגוונות ומרכז אטרקציות קטן, עם לונה פארק ופארק חבלים, ששווה לעשות בו עצירה – הצעירים בחבורה יודו לכם על כך.
את היום הנוסף בפארק העברנו ברוגע ושלווה באיזור מורין ( Moraine ) , בטיולי הליכה בעמק ובמנוחה ליד המים. לעת ערב חזרנו לאסטס פארק. ביום שלמחרת יצאנו לכיוון העיר דנוור בירתה של קולורדו, לטיסה חזרה לארץ.

הטיול משלב טבילות ספונטניות (צילום: נטע קלימי)
בתי מלון מומלצים בקרבת הפארק הלאומי הרי הרוקי
מלון בלו דור ( Blue Door Inn ) הוא מלון 3 כוכבים, הממוקם במרחק 6 ק"מ מהפארק הלאומי של הרי הרוקי, בעיירה אסטס פארק ( Estes Park ) . מתקני המלון כוללים בריכה, מגרש כדורסל ואזור פיקניק וברביקיו. החדרים ממוזגים וכוללים פינת קפה-תה, מיקרוגל ומקרר. המלון זוכה לציוני אורחים גבוהים במיוחד.
מלון גייטוויי אין ( Gateway Inn and Convention Center ) הוא מלון 4 כוכבים, המעוצב באופן מיוחד, וממוקם בעיירה גראנד לייק ( Grand Lake ) , לא הרחק מהאגם. הטרסה עליה אוכלים וגם חלק מהחדרים פונים לנוף הרי הרוקי, והכניסה לפארק הלאומי קרובה. כל החדרים ממוזגים וכוללים טלוויזיה, מקרר ופינת קפה, ובחלק מהחדרים גם פינת ישיבה, מטבחון ומרפסת. במקום יש מיני גולף והוא מאד ידידותי לילדים.
אחרי טיול שכזה לא קשה להבין מדוע הפארק הלאומי הרי הרוקי הוא אחד הפופולריים ביותר בארצות הברית. פסגות מרשימות מנוקדות בקרחונים, טבע מרשים, כביש גבוה מעל העצים, חיות בר ואגמים תכולים. מה עוד אפשר לבקש?
מידע נוסף
השכרת רכב בארה"ב
לינה בעיירה גרנד לייק
לינה בעיירה אסטס פארק
כתבות נוספות
קולורדו מחוץ למסלול השחוק
טיול בגרנד קניון

האגם החלומי - כשמו כן הוא! (צילום: נטע קלימי)
נסיעה קצרה ואנו מגיעים אל תחנת קניון הגליישר (Glacier Gorge). הטי

המפל המקסים על שם אלברטה, שביל נוח עד אליו (צילום: נטע קלימי)
יוצאים את "העיר הגדולה"
זכר הלילה הקודם והקפוא, הטרי במוחותינו, הביא אותנו לשקול מחדש את מקום הלינה ואת נחיצות החיבור לחשמל לצורך חימום. למרות שהייתה זו עונת הקיץ העמוסה, קיווינו למצוא מקום באחד מהחניונים בעיירה אסטס פארק, ולחזור לשמורה למחרת בבוקר.
העיירה אסטס, הנמצאת בקצהו המזרחי של פארק הרי הרוקי, התגלתה כנעימה מאוד. זוהי עיירה גדולה במושגים מקומיים, עם מסעדות, סופרמרקטים אפשרויות לינה מגוונות ומרכז אטרקציות קטן, עם לונה פארק ופארק חבלים, ששווה לעשות בו עצירה – הצעירים בחבורה יודו לכם על כך.
את היום הנוסף בפארק העברנו ברוגע ושלווה באיזור מורין ( Moraine ) , בטיולי הליכה בעמק ובמנוחה ליד המים. לעת ערב חזרנו לאסטס פארק. ביום שלמחרת יצאנו לכיוון העיר דנוור בירתה של קולורדו, לטיסה חזרה לארץ.

הטיול משלב טבילות ספונטניות (צילום: נטע קלימי)
בתי מלון מומלצים בקרבת הפארק הלאומי הרי הרוקי
מלון בלו דור ( Blue Door Inn ) הוא מלון 3 כוכבים, הממוקם במרחק 6 ק"מ מהפארק הלאומי של הרי הרוקי, בעיירה אסטס פארק ( Estes Park ) . מתקני המלון כוללים בריכה, מגרש כדורסל ואזור פיקניק וברביקיו. החדרים ממוזגים וכוללים פינת קפה-תה, מיקרוגל ומקרר. המלון זוכה לציוני אורחים גבוהים במיוחד.
מלון גייטוויי אין ( Gateway Inn and Convention Center ) הוא מלון 4 כוכבים, המעוצב באופן מיוחד, וממוקם בעיירה גראנד לייק ( Grand Lake ) , לא הרחק מהאגם. הטרסה עליה אוכלים וגם חלק מהחדרים פונים לנוף הרי הרוקי, והכניסה לפארק הלאומי קרובה. כל החדרים ממוזגים וכוללים טלוויזיה, מקרר ופינת קפה, ובחלק מהחדרים גם פינת ישיבה, מטבחון ומרפסת. במקום יש מיני גולף והוא מאד ידידותי לילדים.
אחרי טיול שכזה לא קשה להבין מדוע הפארק הלאומי הרי הרוקי הוא אחד הפופולריים ביותר בארצות הברית. פסגות מרשימות מנוקדות בקרחונים, טבע מרשים, כביש גבוה מעל העצים, חיות בר ואגמים תכולים. מה עוד אפשר לבקש?
מידע נוסף
השכרת רכב בארה"ב
לינה בעיירה גרנד לייק
לינה בעיירה אסטס פארק
כתבות נוספות
קולורדו מחוץ למסלול השחוק
טיול בגרנד קניון

הטיול משלב טבילות ספונטניות (צילום: נטע קלימי)
בתי מלון מומלצים בקרבת הפארק הלאומי הרי הרוקי
מלון בלו דור ( Blue Door Inn ) הוא מלון 3 כוכבים, הממוקם במרחק 6 ק"מ מהפארק הלאומי של הרי הרוקי, בעיירה אסטס פארק ( Estes Park ) . מתקני המלון כוללים בריכה, מגרש כדורסל ואזור פיקניק וברביקיו. החדרים ממוזגים וכוללים פינת קפה-תה, מיקרוגל ומקרר. המלון זוכה לציוני אורחים גבוהים במיוחד.
מלון גייטוויי אין ( Gateway Inn and Convention Center ) הוא מלון 4 כוכבים, המעוצב באופן מיוחד, וממוקם בעיירה גראנד לייק ( Grand Lake ) , לא הרחק מהאגם. הטרסה עליה אוכלים וגם חלק מהחדרים פונים לנוף הרי הרוקי, והכניסה לפארק הלאומי קרובה. כל החדרים ממוזגים וכוללים טלוויזיה, מקרר ופינת קפה, ובחלק מהחדרים גם פינת ישיבה, מטבחון ומרפסת. במקום יש מיני גולף והוא מאד ידידותי לילדים.
אחרי טיול שכזה לא קשה להבין מדוע הפארק הלאומי הרי הרוקי הוא אחד הפופולריים ביותר בארצות הברית. פסגות מרשימות מנוקדות בקרחונים, טבע מרשים, כביש גבוה מעל העצים, חיות בר ואגמים תכולים. מה עוד אפשר לבקש?
מידע נוסף
השכרת רכב בארה"ב
לינה בעיירה גרנד לייק
לינה בעיירה אסטס פארק
כתבות נוספות
קולורדו מחוץ למסלול השחוק
טיול בגרנד קניון
לינה בעיירה גרנד לייק
לינה בעיירה אסטס פארק