טיול קרוואן מחוף לחוף בארה"ב
מאת: יערה בשן חכם


משפחה בת שש נפשות, שבימים כתיקונם מתגוררת בבית רחב מידות בישוב קהילתי בגליל, ארזה את עצמה לתוך קרוואן, גדול אך במעט מחדר אחד בבית. כך התגלגלו זוג הורים וארבעת ילדיהם (6-14), במשך תשעה חודשים, מהחוף המזרחי עד החוף המערבי של ארצות הברית, וגם בחזרה. את שלל החוויות של טיול כה ארוך לא ניתן להעלות על הכתב, וגם לא מסלול מפורט. אנסה לתאר דווקא את שלב ההכנות וההתלבטויות, שהוא חלק בלתי נפרד מכל טיול ובוודאי מטיול שכזה, ואת המייחד טיולי קרוואנים בארה"ב מטיולי קרוואנים במקומות אחרים בעולם.


הרעיון נבט בראשינו – יערה, מעצבת תעשייתית, ואילן, איש הייטק, בהרצאה של משפחה שטיילה בקרוואן במשך חמישה חודשים. נדלקנו. יש רעיון – טיול קרוואן, יש חלום – ארצות הברית, אבל אז מתחילות השאלות: איך מתארגנים? האם זה מתאים לנו? מה צריך לטיול כזה ארוך? איזה קרוואן לבחור? מה ההבדלים בין הקרואונים השונים?
 
החלום מתגשם, ביתנו החדש לתשעה חודשים
החלום מתגשם, ביתנו החדש לתשעה חודשים (צילום: יערה בשן חכם)


 ברירת מחדל



מריבה קולנית ב-24 מ"ר

לרובנו קשה לצאת מהשגרה, ולתכנן טיול כזה פירושו לא להיות בשגרה במשך תקופה ארוכה. כל יום לעשות משהו חדש, להיות במקומות שאנחנו לא מכירים, להתמודד עם מצבים שאנחנו לא מכירים. מעבר לכיף ולהנאה שטיול כזה צופן בחובו, היה ברור לנו שיהיו גם קשיים, או אולי נכון יותר לקרוא לזה אתגרים. המחשבה להיות 24 שעות ביממה כולנו יחד מעוררת הרבה חששות. בחיי היום יום, אילן הולך לעבודה, הילדים לבית הספר ולגן, וגם כשהם חוזרים יש חוגים, חברים, חצר. גם כשכולנו בבית לכל אחד יש את החדר שלו. הבית "קצת" יותר גדול מקרוואן של 24 מטר רבוע, כך שיש לאן "לברוח".
 
מאז שהחלטנו על הנסיעה, בכל מריבה קולנית של הילדים אני תוהה האם אנחנו עושים צעד נכון? האם אנחנו לא מערערים את האיזון הקיים? האם אנחנו לא מכניסים את עצמנו לסיטואציה שאולי לא נוכל לעמוד בה? טיול ארוך מצריך התארגנות קצת יותר מסובכת בכמה נושאים, שחלקם אינם באים לידי ביטוי בטיולים קצרים יותר: לקנות או לשכור קרוואן? להשכיר את הבית? אשרת שהייה, ביטוח בריאות, הפסד לימודים. לכל בעיה יש פתרון, רק צריך זמן ואנרגיות כדי להתמודד עם הקשיים האלה ולהיערך נכון.
 
בגודל חדר אחד בבית שלנו - פינת האוכל, המטבח, השירותים וחדר ההורים
בגודל חדר אחד בבית שלנו - פינת האוכל, המטבח, השירותים וחדר ההורים (צילום: יערה בשן חכם)
 

חמישה חודשים לעיכול 

עברו חמישה חודשים מההחלטה הראשונית לנסוע לטיול ארוך ולפנינו עוד חמישה חודשים. תהיתי מדוע אומרים שצריך שנה בשביל לתכנן טיול כזה, מה כל כך מסובך. אני לא יודעת אם יש לי תשובה ברורה לכך, אבל היום, אחרי כמעט חמישה חודשים מההחלטה הראשונית, אני מבינה שצריך זמן לעיכול.
 
לא הכרתי את מיקום כל המדינות בארה"ב, לא את מזג האוויר שבהן ולא את מה שיש להן להציע לתיירים. קריאת החומר הרב אורכת זמן. סיפורי מטיילים אחרים עזרו מאוד, אבל אי אפשר לקחת טיול של משפחה אחרת ולהלביש אותו על המשפחה שלנו. העונה בה נוסעים, גיל הילדים, ההעדפות והאהבות  כל אלו מכתיבים את אופי הטיול ואת המקומות בהם נבקר.
כתבות על ניו יורק - נקודת ההתחלה של הטיול
כתבות על קליפורניה - הנקודה המערבית ביותר בטיול
 
מסלול טיול הקרוואן בארה
מפת ארה"ב עם מסלולי הנסיעה
 

שאלות של טירונים

היה ברור לנו שטיול ארוך למשפחה עם ארבעה ילדים, יהיה רק בקרוואן. המחשבה על אריזה ופריקה יומיומית של כל הציוד, נראתה לנו ממש לא לעניין, וחוץ מזה, אנחנו לא מפחדים מקצת עבודה מלוכלכת. משפחה בת שש נפשות צריכה בדרך כלל להזמין שני חדרים במלון, כלומר פיצול יומיומי ועבורנו זה ממש לא התאים. רצינו כמה שיותר הרגשה של בית.
 
התחלנו לגשש, לברר. למי פונים? ממי מזמינים? איזה חברות יש? מה צריך לדעת? ועוד כל מיני שאלות של טירונים. ידענו על כמה משפחות שנסעו עם קרוואן. דיברתי איתן, קיבלתי המון מידע, אבל זה עדיין היה סינית בשבילי. הכול היה מבולבל ומעורבב. בהדרגה מצאתי את הדרך, את אתרי האינטרנט, את החברות השונות, קיבלנו הצעות מחיר, נפגשנו עם בעל אחת החברות, והמידע התחיל להיות קצת יותר מובן. קיבלנו המלצה לקחת דגם אחד גדול יותר ממספר הנפשות שלנו. אם אנחנו שש נפשות, לקחת קרוואן המיועד לשבעה איש. רצוי לבחור קרוואן שיהיו בו מספיק מיטות, ללא צורך לפתוח את שולחן האוכל למיטה, כדי לא לפנותו בערב ושיהיה זמין על הבוקר.
 
הבנות הצעירות במטבח הקרוואן, הילדים שותפים בכל המטלות הבנות הצעירות במטבח הקרוואן, הילדים שותפים בכל המטלות
הבנות הצעירות במטבח הקרוואן. הילדים שותפים בכל המטלות (צילום: יערה בשן חכם)
 



החיים בבית על ארבעה גלגלים

הקרוואן שלנו נקרא מוטורהום (Motorhome), כלומר זוהי יחידה אחת של קרוואן ביחד עם אוטו (בניגוד לאלו הנגררים אחרי הרכב). בארה"ב מכונה הקרוואן RV שפירושו Recreational Vehicle – רכב לשעות הפנאי. ישנם רכבי RV גדולים מאוד, בסגנון של סמי-טריילר, הנקראים Big Rig. 
 
בבית אנחנו בכלל לא מתעסקים עם ביוב ומים. פותחים את הברז וברור שיוצאים מים, וגם לא מעניין אותנו ממש לאן הם הולכים. אבל כאן לא הכול ברור ומובן מאליו: כאן צריך לעבוד בשביל שהדברים יעבדו. כל הפעולות היומיומיות שאנחנו עושים בבית בלי לשים לב, פתאום נראות הרבה יותר מורכבות. זה בא לידי ביטוי בכל מיני תחומים: אחסון החפצים, התארגנות ללינה, שירותים, מקלחת, התלבשות, הכנת אוכל, ארוחות, שטיפת כלים, ניקיון, שעות הפנאי. יש צורך ללמוד ולהכיר את הקרוואן, את נוריות הבקרה, את התפעול, את המגבלות.
 
קרוואן זה כמו בית, אם רוצים שהוא יהיה כזה. ואם לא רוצים? יש הרבה על מה לקטר ולהתלונן. כדי שתהיה הרגשה של בית ושל נוחות צריך להיות גמישים, לאלתר, למצוא את שביל הזהב, לדעת להתחשב, להסתפק במועט, לשכוח את מה שיש בבית ולא לעשות השוואות עם מה שהשארנו שם.
 
הגברים בפעולה, צריך לעבוד כדי שדברים יעבדו
הגברים בפעולה. בקרוואן צריך לעבוד כדי שדברים יעבדו (צילום: יערה בשן חכם)
 

מפנק אבל גם זקוק לפינוק

לטיול בקרוואן, כמו לכל צורת טיול אחרת, יש יתרונות וחסרונות אותם על כל משפחה לשקול ולבדוק היטב לפני שמקבלים החלטה. בקרוואן יש שירותים ולכן לא צריך לעצור דווקא היכן שיש שירותים. רעבים? אפשר לעצור ולהכין ארוחה אל מול הנוף. נכון, זה מעיק להכין כמעט כל יום לפחות שתי ארוחות, אבל גם לבחור כל יום שתי מסעדות המקובלות על כולם עלולה להיות מטלה כבדה, במיוחד לכיס...
 
בזמן הנסיעה הילדים יושבים חגורים, אבל הם יכולים לקום לשירותים, לקחת משהו, לשבת לשחק ליד השולחן, להרים משהו שנפל (ותמיד משהו נופל). החלל גדול יחסית לרכב משפחתי, אבל תמיד יהיו חיכוכים והם תמיד יריבו. ובסוף היום, אין כמו לישון באותה מיטה, לדעת איפה החפצים שלך ולחיות הכי קרוב למה שנקרא "בית".
 
גם חסרונות יש. לקרוואן צרכים משלו – הוא זללן גדול של דלק ואוהב שמפנקים אותו – למלא מים, לרוקן ביוב, להתחבר לחשמל, לנקות, לסדר ועוד שלל מטלות. בנוסף, גודלו של הקרוואן אינו מאפשר לחנות בכל מקום, מסובך להיכנס לערים הגדולות וקשה יותר לעצור בספונטניות בצדי הדרך כדי לראות משהו מעניין. על מסלול הגשרים המקורים במדינת ורמונט נאלצנו לוותר, וכך גם על כמה גשרים נוספים שנבנו כשעוד לא היו מפלצות שכאלו.
 
ניקיון לקרוואן, אוהב שמפנקים אותו
הקרוואן אוהב שמפנקים אותו (צילום: יערה בשן חכם)
 

בית קטן בערבה... של הטלוויזיה

ארצות הברית היא ארץ ענקית וזהו נתון מרכזי אליו יש להתייחס בתכנון הטיול. בטיול ארוך בדרך כלל נהוג לא לתכנן מסלול מאוד מוגדר, אלא לזרום: להישאר במקום אחד כמה ימים ולהמשיך הלאה כשנמאס. למרות שתשעה חודשים נשמע המון זמן, זה עדיין זמן מוגבל, יש התחלה ויש סיום ויש מזג אוויר שצריך להתחשב בו. יש המון מה לראות בארה"ב וקשה ללמוד את כל המידע הזה תוך כדי טיול. האופי שלי לא נתן לתוכנית "לזרום", ולכן שקדתי במשך חודשים רבים – עם מפות, ספרים ואינטרנט, על תכנון יומיומי של הטיול. השתדלתי לא לתכנן נסיעות שיעלו על 200 ק"מ ביום. הטיול היה מתוכנן מראש להיות מעגלי (התחלה וסיום בעיר ניו יורק), כך שלא היתה סיבה לשלב טיסת פנים ולפצל את השכרת הקרוואן.
 
אני הייתי הראשונה שלקחה את ההגה לידיים (תרתי משמע...), וזו שחוותה ראשונה את הנהיגה בקרוואן, אך בדרך כלל אילן היה הנהג ואני הנווטת על ה-GPS. מכיוון שלא נהגנו לגמוע מרחקים ארוכים מדי יום, הנסיעה לא היתה מעיקה. הייתה טלוויזיה שהילדים יכלו לצפות בה גם במהלך הנסיעה. נכון, היינו מאוד רוצים שהילדים יתעניינו בנופים וישאלו שאלות על הצמחייה והתופעות הגיאולוגיות, אבל לורה אינגלס ("בית קטן בערבה"), ביל קוסבי ואלביס פרסלי עניינו אותם יותר. לפחות רוב הסרטים היו באנגלית ללא תרגום, כך שהם שמעו המון אנגלית וכולם שיפרו את אוצר המילים שלהם.
 
טלביזיה במטבח הקרוואן, מעניינת יותר מהנופים
טלביזיה במטבח הקרוואן, מעניינת יותר מהנופים (צילום: יערה בשן חכם)




ללמוד (גם) בשביל פרס

אין סיבה שילדים לא ייקחו חלק פעיל במטלות הקרוואן. קשה לי להאמין שהיינו מחזיקים מעמד אם כל המטלות היו נופלות רק עלינו. במה זה התבטא? בכל נושא  תחזוקה, אוכל, קניות, כביסה, ניקיון, ומה לא. הילדים היו שותפים בכל מטלות חיי היום-יום, מי יותר ומי פחות (ולא תמיד מרצונם החופשי).
 
למרות המטלות האינסופיות, היה להם גם זמן פנוי למשחקים ועיסוקים חשובים אחרים. הצעירות (6 ו-9) שיחקו בבובות והפכו את חדר השינה שלנו לחדר משחקים. אם היה גן משחקים בקמפינג הילדים היו יוצאים לשחק, ובנוסף קצת עבודות יד, קצת משחקי קלפים, מתקשרים לארץ, כותבים גלויות, טלוויזיה, DVD, iPod, קצת ספורט... הזמן עובר.
 
תשעה חודשים של היעדרות מבית הספר גם הם לא עניין פשוט. לקחנו את הספרים במקצועות ה"חשובים": אנגלית, מתמטיקה ולשון, כדי שלא יצברו פיגור רב. זה לא פשוט ללמד את הילדים שלך, אבל כשנוסעים לתקופה כזו ארוכה, גם לא ניתן להתכחש למשימה הזו. הבנות מאוד אהבו לעשות את המשימות בחוברות ג'וניור ריינג'ר (Junior Ranger), הניתנות חינם בכל הפארקים הלאומיים. היה צריך לשבת איתן כדי להסביר ולתרגם, אבל היה לזה ערך לימודי רב. כך למדנו על נושאים שונים ובייחוד על הצמחייה והחיות בפארקים. והפרס (ה"שווה") – סיכה או תג של ג'וניור ריינג'ר!
 
שעת לימוד בקרוואן ואוסף הפרסים מחוברות ג'וניור ריינג'ר שעת לימוד בקרוואן ואוסף הפרסים מחוברות ג'וניור ריינג'ר
שעת לימוד בקרוואן ואוסף הפרסים מחוברות ג'וניור ריינג'ר שעת לימוד בקרוואן ואוסף הפרסים מחוברות ג'וניור ריינג'ר
שעת לימוד בקרוואן ואוסף הפרסים מחוברות ג'וניור ריינג'ר (צילום: יערה בשן חכם)
 

קמפינג אמריקאי

טיול בקרוואן מקובל מאוד בארה"ב. המדינה ערוכה מצוין לצורת טיול זו, הן מבחינת קמפינג לקרוואנים (ב"אמריקאית": קמפ), הן מבחינת ההצטיידות והן מבחינת חניה באתרים התיירותיים. הערים הגדולות פחות מתאימות לטיול בקרוואן וחשוב להיערך לכך מבעוד מועד ולדעת מה הם הפתרונות בכל עיר ועיר.
 
כמעט בכל מקום יש מבחר של קמפים ברמות שונות של נוחות. מאחר שטיילנו במהלך שנת הלימודים ולא בעונת השיא, לא הייתה לנו אינטראקציה רבה עם ילדים נוספים. זה לא שהיינו לבד בקמפים, אבל לרוב היו אלו זוגות מבוגרים שזמנם בידם והם לא מוגבלים לחופשות או סופי שבוע. הקמפינג היה עבורנו מקום לינה ותו לא, כלומר, לא באנו לנפוש אלא רק ללינת לילה, ולכן רק במקומות מעטים נוצר קשר עם קמפרים נוספים. המטלות הרבות גם לא השאירו בידנו הרבה זמן פנוי.
 
את הקמפ הראשון הזמנו מראש עוד מהארץ. רצינו להיות בטוחים שיש לנו היכן ללון בלילה הראשון. אבל ברוב הטיול לא הזמנו קמפים מראש. השתמשנו בתוכנת Streets And Trips, שמעבר להיותה מותאמת ל-GPS ניתן למצוא בה קמפינגים, סופרמרקטים, מסעדות ועוד המון דברים חשובים. היה לנו גם ספר של כל הקמפים בארה"ב ובו השתמשנו בעיקר כדי לדעת האם הקמפ עדיין פתוח (נסענו בעונה שקמפים מתחילים להיסגר), שעות הפתיחה של המשרד וכמובן המחיר. במהלך הטיול, כשרצינו להבטיח מקום בקמפ מסוים עשינו הזמנה כמה ימים מראש, אבל לרוב לא היה בכך צורך, כי כאמור לא נסענו בשיא העונה.
 
בארה"ב ישנם קמפים ברמות מגוונות:
רשת KOA יקרה מהשאר (40$-70$), אבל רמת השירות גבוהה מאוד: חיבורי חשמל, מים, ביוב וטלוויזיה. לרוב יש גם Wi-Fi בחינם, מכונות כביסה וייבוש רבות, מקלחות ברמה גבוהה, חנות קטנה למצרכים בסיסיים וכל מה שצריך קמפר.
הקמפים בשמורות הטבע (15$-20$) לרוב לא נותנים כלום מעבר למקום חניה. אין חיבורי חשמל, מים או ביוב במקום החניה של הקרוואן, ניתן לרוקן את הביוב ולמלא מים במקום מרכזי (Dump Station).
בין שני הקצוות יש קמפים במחירים שונים, גם בהתאם למיקומם הגיאוגרפי. בממוצע שילמנו על הקמפים כ-35$ ללילה.
 
בתים על גלגלים בכל הגדלים והצורות בתים על גלגלים בכל הגדלים והצורות
בתים על גלגלים בכל הגדלים והצורות בתים על גלגלים בכל הגדלים והצורות
בתים על גלגלים בכל הגדלים והצורות (צילום: יערה בשן חכם)
 

חוויות שנשארות לנצח

במבט לאחור על תקופת הטיול, אחד הדברים המיוחדים הוא ה"ביחד" שלנו. זה אולי מזכיר קצת את החיים בשבט, כשהילדים צמודים להוריהם כל הזמן, רואים מה הם עושים, לומדים מהם ומחקים אותם. זו הזדמנות חד-פעמית של הילדים להיות שותפים לכל התהליכים שקורים בבית: לדעת איך החלב הגיע למקרר (בתקווה שהם גם יודעים איך הוא הגיע לסופר...) וגם הזדמנות של ההורים ללוות את ילדיהם 24 שעות ביממה.
 
למרות שגודלו של חלל הקרוואן הוא בערך כמו חדר אחד ממוצע בבית, הוא מספיק בהחלט לניהול המשפחה. לא הייתה לנו הרגשה של צפיפות או של רצון לצאת מהקרוואן מתוך מחנק.

אנחנו מצאנו את יתרונות הקרוואן רבים על חסרונותיו, אחרת לא היינו מחזיקים מעמד תשעה חודשים. לטיול יש התחלה וסוף, אבל החוויות נשארות לנצח.
 
קפיצה על חבל בקמפ מדברי, חוויות שנשארות לנצח
קפיצה על חבל בקמפ מדברי, חוויות שנשארות לנצח (צילום: יערה בשן חכם)
 

כתבות נוספות בנושא



יערה בשן חכם
 
אודות הכותבת
יערה בשן-חכם מעצבת תעשייתית בעלת תואר שני,  העוסקת בתכנון גני משחקים. מתכננת טיולים לארצות הברית, בהתאם לאופי המטיילים, רצונותיהם, יכולותיהם וחלומותיהם, כדי ליצור יחד איתם את הטיול שהכי מתאים להם.
 







סטטיסטיקות

0
מגזינים שנשלחו

0
שאלות ותשובות

0
כותבים באתר

0
כתבות באתר