www.goTravel.co.il
הכתבה מעניינת? שלחו אותה בדואר למי שתרצו

הקש בתיבה את רצף האותיות המופיע למטה:



העיירה מואב (יוטה) -
טיולי כוכב לחובבי טבע
מאת: ד"ר מיכל סגל ארנולד


מטיילים רבים מדברים על האהבה לטבע. אצל אחדים מדובר בתחושה של שקט והריחוק מההמון הסואן, אצל אחרים זהו החיבור אל עצמם. יש המדברים על גילוי הלב הפועם שבטבע, הקצב הקדמון והחזק, שקשה לנו לשמוע אותו בעיר הגדולה. יש המדברים על אהבה פיזית ממש, הגילוי הגופני של החיבור למשהו גדול מאיתנו.


אני גיליתי מהי אותה אהבה בעיר מואב, במדינת יוטה, בדרום מערב ארה"ב. באתי לשם אחרי שכבר עברתי חניכה אצל האינדיאנים, אחרי שכבר הבנתי מהו אותו קצב קדמון וחשתי אותו בעצמי.
 
 
 קשת Delicate arch בפארק הלאומי ארצ'ס  (צילום: כרמית וייס)


העיר מואב (A) ויעדים במדינת יוטה המוזכרים בכתבה


אלסקה והרוקיס




 

העיר מואב במזרח יוטה

במסעותיי עם כריס, המנהיג הרוחני האינדיאני אצלו גרתי, הייתי רואה את אמא טבע דרך העיניים שלו ודרך ההבנה שלו. פעם עברנו ליד מכרה נטוש והוא מלמל, ספק אלי ספק אל עצמו: "הם לא יניחו לה, הם לא יניחו לה לנפשה". החלפתי מבט עם אשתו של כריס והבנתי על מי הוא מדבר. על אותה אמא גדולה, אמא טבע, שהיא מקור הכוח שלנו ואנו פוגעים בה ופוגעים בעצמנו.
 
בהגיעי למואב כנראה הייתי בשלה לחוויה. אחרי שפגשתי דובים במסצ'וסטס ופנסילבניה וטיפסתי על הרים בוורמונט. אחרי שפגשתי עיטים במינסוטה והלכתי יחפה בשלג - הגעתי למואבּ (Moab), עיר המחוז והעיר הגדולה (4,800 תושבים) של מחוז Grand County שבמזרח מדינת יוטה. שם הבנתי, באופן הכי בלתי אמצעי, מהי אותה אהבת טבע ומהו אותו החיבור לטבע עליו מדברים.
לינה בעיר מואב
 
 
פריחה בלב המדבר, הפארק הלאומי זאיון  (צילום: כרמית וייס)
 

לנצח את הערים הסינטטיות

אם אוקלהומה היא המדינה האינדיאנית של ארצות הברית, יוטה היא המדינה המורמונית. המורמונים הם קבוצה בתוך הדת הנוצרית שמחזיקה בעקרונות מעט שונים מהנוצרים הרגילים שתפגשו בארה"ב. רבים מהם עדיין נשואים בנישואים פוליגמיים, בהם גבר נשוי למספר נשים, למרות שהדבר אסור בחוק. הם אדוקים מאד ושמרנים מאד. אם תלכו ברחובות סולט לייק סיטי (Salt Lake City), בירת יוטה, תפגשו בכל קרן רחוב אנשים חביבים מאד, שישמחו לפצוח עמכם בשיחה ולנסות להמיר את דתכם לנצרות. אכן כן, הם מאד מיסיונריים.
אבל אין מה לבזבז זמן על סולט לייק סיטי, אלא אם כן אתם באים לתחרויות ספורט החורף. מדובר במקום יבש וסינטטי, שהמרחק הפיזי והאחר בינו לבין הטבע רחוק ביותר.
 
הדתיות המוקצנת של המורמונים ואמונתם החזקה בישו גרמו להם לתת שמות מזרח-תיכוניים למקומות במערב התיכון האמריקאי. מואבּ (נהגה עם ב' דגושה) נקראה כך על שם האדום שבסלעים מאופק ועד אופק. מדובר בעיירה קטנה ומקסימה, מוקפת בהרים אדומים ובסלעי אבן חול חלקים (slick rocks), ירחיים למראה, שהפכו לגן עדן לרוכבי אופניים. מואב היא נקודת מוצא מצוינת לטיולים בשמורות הטבע הסמוכות, שהן לא פחות ממדהימות. המקום המופלא הזה, ה- South-West האמריקאי, הלב האדום והפועם, מנצח את הסינטטיות שהיא מנת חלקן של רבות מין הערים האמריקאיות.
 
סלעי ירח אדומים במסלול האופניים slickrock
 

הדיבור נעתק מול פלאי הטבע

בסרט ההוליוודי גרנד-קניון מסופר על כמה משפחות החיות בלוס אנג'לס, שסיפוריהן מתחברים כשהם מתחבטים בשאלות של הורות, חברות, קירבה וריחוק, אהבה ומשפחתיות. בסוף הסרט הם עומדים לפתחו של הקניון הענק, הגרנד קניון (Grand Canyon), ושותקים. הפטפוט, התנועה והרעש הבלתי פוסקים של העיר נעלמים. הם עומדים מול אחד מפלאי הבריאה והדיבור נעתק מפיהם. הכל נהיה ברור פתאום. אין צורך לקשקש עוד.
 
זו החוויה המזומנת לכם בחבל ארץ זה. הטבע פה הוא כל כך בראשיתי, בלתי מאולף ויחד עם זאת בלתי מסוכן וקל לגישה. כל אחד יכול לחוות את העילוי הנפשי והרוחני שבגישה הפשוטה אל אותה אמא טבע, הנמצאת שם כל הזמן ומצפה שנבוא. זוהי חוויה פשוטה ועמוקה שנשארת אתך לכל מקום שתלך ותוכל להתחבר אליה בקלות במקומות אחרים בהם תהיה. יש משהו בסלעים האדומים, החלקים, המעניק תחושה של חיבוק וקירבה עם הטבע הגדול והבלתי נתפש.
 
האינדיאנים מאמינים כי כולנו מחוברים. הברכה השגורה בפיהם Oh metaqua yassin, המתורגמת לאנגלית: "all my Relations", כלומר, כולנו מחוברים - את שיקרה לי יקרה גם לך. זוהי אותה הגישה הטיבטית המאמינה בחמלה לכל, כי כשאני חומל על זולתי אני חומל על עצמי. גם החסידים מדברים על הניצוץ האלוהי הקיים בכולנו ולמעשה מחבר אותנו. זוהי אמונה מיסטית, העוברת כחוט השני בין הדתות והתרבויות השונות ברחבי העולם.
קשת Mesa Arch, פארק לאומי קניונלנדס - הדיבור נעתק מול פלאי הטבע  (צילום: Canyonlands NP)
 

שפע אפשרויות למפגש עם הטבע

למואב באים מטיילים חובבי הרפתקאות, לצד מתבודדים, משפחות, יחידים וזוגות. מגיעים אליה ברכב, בירידה דרומה על הכביש המקומי 191 מהכביש הבין-מדינתי (Interstate) מספר 70. העיירה מבוססת על תיירות והיא מציעה שפע של אפשרויות למפגש עם הטבע: תמצאו כאן משיטי סירות שייקחו אתכם לשוט בנהר הקולורדו הסמוך' או רוכבי סוסים שישמחו להשכיר לכם סוסים נוחים לרכיבה. לטייל בינות היופי שמסביב ולראות פטרוגליפים – ציורים קדמוניים על קירות הקניונים שמסביב – ואת הטבע הנפרש מאופק ועד אופק. מדריכי טיולים ייקחו אתכם לטיולים רגליים כדי לגלות את השפע שמסביב, נהגי ג'יפים יראו לכם בנסיעה מטלטלת פלאי סלעים ודרכים, משכירי אופניים וכל מה שעולה על דעתו של התייר.
 
העיר מואב שוכנת על גבולו של הפארק הלאומי ארצ'ס (Arches National Park), הנקרא כך על שום הקשתות הטבעיות המפארות אותו. הטבע יצר כאן יצירות פאר, שקשה להאמין שאין חוטים בלתי נראים הדואגים להשאיר אותן על מקומן. הן ניצבות בלב הטבע המרהיב, מחכות שתיגש ותיגע. לרבות מהן ניתנו שמות, למשל, "הקשת העדינה" (Delicate arch), שממש לא ברור איך היא מחזיקה מעמד. בפארק יש דרכים טובות לרכב ושבילים מסודרים, חלקם מתאימים גם לילדים, הוא נוח לניווט ופשוט יפיפה.
 




 

ארץ הקניונים

כדאי לעשות את המאמץ ולהגיע גם ל"קשת המלאך" (Angel Arch) המקסימה, הנמצאת בפארק "ארץ הקניונים" - קניונלנדס (Canyonlands National Park) הסמוך, לא הרחק ממואב (כ- 40 מייל דרום-מערבה). זהו אחד הפארקים היותר מרהיבים של ארצות הברית. הוא מאתגר יותר, גדול יותר, והדרכים בו פחות טובות מאשר ב "ארצ'ס". בשביל לנסות ולהתחיל להבינו ולהקיפו, לפחות מבחינה מנטלית, כדאי להקדיש לו לפחות יומיים של טיולים רגליים. לחלק מפניני החן שבו אפשר להגיע באמצעות טיול ג'יפים במאמץ פחות.
 
בהמשך, עדיין בתחומי שמורת קניונלנדס, עושה את דרכו נהר הקולורדו האדיר, לאורכו של קטארקט קניון (Cataract Canyon) - 46 מיילים המתחילים בחיבור עם נהר גרין (Green) ומסתיימים באזור הנופש של גלן קניון (Glen Canyo). זהו גן עדן לחובבי רפטינג במים סוערים, אפילו סוערים מאד.
סלעים שנשחקו בידי איתני הטבע בפארק הלאומי קניונלנדס   (צילום: כרמית וייס)
 

להתעלף מהפאר של הטבע

מערבה ודרומה למואב נמצאות שמורות הטבע המפוארות של ברייס קניון (Bryce Canyon National Park) ושל זאיון (Zion National Park), שפירושו "ציון" - שם נוסף שניתן על ידי המורמונים. קשה לתאר במילים את היופי והרושם שהם נחלתם של המבקרים במקומות אלה. אם הארצ'ס וקניונלנדס הם מקומות המחכים למטייל כדי שיתחבר אליהם, שני אלו מחכים כדי שהמטייל יתעלף מרוב הפאר שהטבע "הינדס" כאן, לא פחות. המראות פחות נגישים ורוב האנשים עומדים שם פעורי פה וחסרי נשימה. כדאי גם לקחת בחשבון שיכול להיות קר מאד ולהתלבש בהתאם.
עוד בדרום-מערב יוטה נמצא יער עצי ג'ושוע (Joshua Tree National Natural Landmark), ששמם המדעי הוא בכלל Yucca brevifolia. אלו הם העצים המשונים המופיעים על עטיפת האלבום של U2, והם צולמו ממש כאן.
 
לבסוף, לא תוכלו שלא להבחין ולתהות על קנקנן של ערי הרפאים הרבות הפזורות כאן, שרידים עצובים מימי הבהלה לזהב. חלקן הפכו למוזיאון חי וניתן לטעום בהן את טעמם של אותם ימים מלאי חלומות שהתנפצו.
  
ברייס קניון, פאר שהטבע "הינדס"   (צילום: כרמית וייס)
 

לשמור על רוח האדמה

אחד האנשים הקשורים לאזור מואב ולחלק מרהיב זה של דרום מזרח יוטה, הינו אדוארד אבי (Edward Abbey), חלוץ ההגנה על הטבע בארצות הברית. רעיונותיו משרתים את פעילי הגנת הטבע ברחבי העולם עד היום. בניגוד לשומרי טבע המעודדים מטיילים לבוא ו"לחרוש את הארץ", אדוארד אבי הטיף לשימור ארץ בראשית. בלקט רוח האדמה כינסו אברהם שקד ודן רבינוביץ' קטעים העוסקים בשימור הטבע מנקודות מבט אינדיאניות ולבנות. הם תרגמו ופרסמו קטעים בהם הוא מטיף לשימור הטבע ללא מגע יד אדם, כדי לשמר את החירות והחופש כרעיון וכמציאות:
"יכולים אנו שתהיה לנו ארץ בראשית בלי חופש: אפשר שתהיה ארץ בראשית ללא חיי אנוש כלל. אך אי אפשר שיהיה לנו חופש בלי ארץ בראשית. לא יתכן שנהיה חופשיים בלי מרחבים של שטחים פתוחים מעבר לערים..."
 
ואולי הקטע המפורסם ביותר בישראל:
"אנו זקוקים לארץ-בראשית כי אנו חיות בר. כל אדם זקוק למקום אליו יוכל ללכת ולצאת מדעתו בשלווה... כי אנו זקוקים להרפתקה חיה ומהממת; כי גברים ונשים למדו לאהוב לראשונה, מתחת וסביב עצים; כי לכל זוג כפות ורגליים אנו זקוקים לעשר פרסאות של טבע עירום; מצוקים לקפוץ מהם; הרים להמדד בהם; מדבריות בכדי למות בהם לבסוף עת ידום הלב"
Edward Abbey, The Journey Home, E.P, Dutton, New York, 1977, בתרגום אברהם שקד ודן רבינוביץ.
 
רעיונותיו של אבי נתנו דלק לקבוצות מיליטנטיות שביקשו לשמור על הסביבה, כמו אלה שבשנות השבעים פרסו בד גדול ועליו ציור של סדק על סכר גלן קניון (Glen Canyon Dam) שיצר את אגם פאוול (Lake Powell). המבקרים בסכר שנבנה על נהר הקולורדו באזור גלן קניון, נחשפים לפרויקט מונומנטאלי של סכר עצום ויצירת אגם מלאכותי. בעוד חבריי שהיו אתי חשבו על הישג אנושי מדהים וחשו גאווה גדולה, חשתי אני כי הטבע נקרע ונאנס וחשתי עצבות גדולה. ככה זה, כפי שאמר יהודה עמיחי "מבין שלושה או ארבעה בחדר"...
 
סכר גלן קניון, קורע את הטבע
 

נופי המערב הפרוע

אחרי שסיימתם לחקור את הסביבה הקרובה למואב, כדאי להקדיש מספר ימים לנסיעה דרומה, לאורך כביש 191 ולהתפצל ממנו לכביש 163 בואכם אריזונה. כאן תעברו באזור המכונה מונומנט ואלי (Monument Valley), בו צולמו רבים מהמערבונים האמריקאיים. תצורות הטבע הענקיות והמרהיבות הללו מדהימות במציאות בדיוק כפי שהן נראות מעל מסך הקולנוע (ואולי אף יותר).
הסרט Wind Whisperers שתיאר את דוברי הצופן שהתבסס על שפת שבט הנאוואחו ופועלם במלחמת העולם השניה – בעזרתם ניצחה ארצות הברית במלחמה – מתחיל ונגמר בצילומים מרהיבים של מונומנט ואלי (כדאי לראות רק את החלקים הללו...).
דרומה מכאן שמורות האינדיאנים של הנאוואחו וההופי. שמורת הנאוואחו (Navajo Nation) היא הגדולה שבשמורות האינדיאנים בארצות הברית ואנשיה מדברים נאוואחו כשפה ראשונה ואנגלית כשפה שנייה. בהיכנסכם לשמורה, שגבולותיה אינם מסומנים בדרך כלל על מפות אמריקאיות (כנראה דרך לסמן לאינדיאנים שהאדמה לא ממש שלהם), תרגישו את ההבדל. כדאי להתנסות. אנשי הנאוואחו מנהלים שירותי תיירות באזור וייקחו אתכם לראות תצורות טבע מרהיבות במחיר לא גבוה.
כדאי מאד להישאר ללון בתוך שמורת הנאווחו, השקט מצלצל, המארחים אינדיאנים, זו חוויה אחרת.
 
מונומנט ואלי, נופים מרהיבים מהמערבונים   (צילום: כרמית וייס)
 

שומרי הפארקים אינם מעגלים פינות

מילה על אנשי שמורות הטבע האמריקאים: מאד מנומסים, מאד מקצועיים, בעלי ידע עצום וכמהים לעזור, אך ככל אנשי הממסד האמריקאים – מאד מרובעים ושומרי חוק. בשונה מקהילת רשות שמורות הטבע והחברה להגנת הטבע הישראלים (שיסלחו לי על ההכללה שאני מודה שהיא גסה), לא מדובר באנשי צבא לשעבר או באנשים ונשים קשוחים, צרודים וחבר'מנים. הם אינם מעגלים פינות. אלה הם אנשי ממסד שרואים בעבודתם שליחות. הם תמיד מלאים בידע כרימון, ושמחים מאד לחלוק אותו, אבל יחד עם זאת הם שם כדי לשמור שאתם לא תעברו על החוק.
 
רצינו לנטות את אוהלנו ליד נהר, להשאר ללון מתחת לירח המלא ולשמוע את העצים הנופלים בלילה, והנה הופיע ריינג'ר שנראה כמו ברוס וויליס. הוא היה חביב מאד, אך עיקש. הוא דיבר עם דייג בשעה שאנחנו העברנו את זמננו וחיכינו שהוא ייעלם. אבל ברוס סרב להעלם. הוא בא אלינו, אמר את ה"האודי" המפורסם, שוחח איתנו בנעימות, תוך שהוא חוזר פעמיים שלוש על המיקום של מחנה הלילה, שם מתרכזים כל המטיילים לעת ערב. הוא אפילו לא אמר שאסור ללון ליד הנהר, אבל בדרכו העיקשת והנימוסית גרם לנו להיכנע, להיכנס למכונית ולנסוע למקום החנייה הציבורית. אך אל לכם לדאוג – גם במקום הציבורי היה שפע של מקום וגם שם מצאנו מקום ליד הנהר המפכפך, מתחת לירח המלא, וגם שם שמענו את העצים הנופלים בלילה. וברוס היה שם כדי לשמור עלינו.
 
 
 
למעלה: קשתות בפארק ארצ'ס: Double arch (מימין), Landscape arch (משמאל)           
 למטה: קשתות בפארק קניונלנדס: Turret Arch (מימין), קשת נוספת (משמאל)  (צילום: כרמית וייס)
 




לינה בעיירה מואב 

העיירה מואב היא בסיס מצוין למקם בו לינה למספר ימים, הן בשל השירותים הנוחים שהיא מספקת (מסעדות, חנויות, סוכנויות טיולים וכו'), והן בשל הנגישות ליעדי טיול בסביבתה הקרובה, כמו שמורת קניונלנדס, שמורת ארצ'ס, שייט על הקולורדו, רכיבות סוסים ואופניים, טיולי ג'יפים ואינספור מסלולי הליכה.
 
מלון בסט ווסטרן קניונלנדס (Best Western Plus Canyonlands Inn) ממוקם ברחוב הראשי של העיירה מואב, ומציע חדרים גדולים, היכולים להתאים גם למשפחות, עם מיזוג, מקרר ופינת קפה-תה. למלון בריכה פנימית וחיצונית, אזור ברביקיו ומתקני משחקים.
 מלון בסט ווסטרן קניונלנדס – השוואת מחירים (שימו לב לתנאי הביטול)


מלון מומלץ בעיירה מואב   מלון מומלץ בעיירה מואב
מלון מומלץ בעיירה מואב   מלון מומלץ בעיירה מואב

מלון בסט ווסטרן קניונלנדס בעיירה מואב - בסיס מצוין למספר ימים של טיולי כוכב באזור




 







מיכל סגל-ארנולד אודות הכותבת
ד"ר מיכל סגל-ארנולד, חיה תקופה ארוכה בשמורה אינדיאנית במינסוטה, בביתו של מנהיג רוחני משבט הדקוטה-סו, וכתבה עבודת דוקטורט על התנועה האינדיאנית המיליטנטית באוניברסיטת פנסילבניה. מרצה על פוליטיקה, הסטוריה, רוחניות, טקסים ותרבות האינדיאניים, בבית ובטבע.
טלפון: 050-5210755, דוא"ל segalarnold@gmail.com

ד"ר מיכל עונה לשאלותיכם בפורום מומחי תיירות
לקריאת כתבות נוספות של ד"ר מיכל.








מספר צפיות: 15801
3263