פארק עמק הגובלינים – ארץ יצורי החול
מאת: נטע קלימי-עילם
חבורת בוקרים שתרה אחר העדר שלה, בלב המדבר, גילתה מקום שנראה קצת כמו מכוכב אחר. הגובלינים – פסלי סלע באלפי צורות שונות ומשונות – יוצרים גן שעשועים של הטבע, עם תפאורה נהדרת על רקע צוקי החול.
נו באמת, שאני איקשר לסלע? אחשוב לעצמי "איזה חמוד הוא" או "אוי, הוא ממש כועס"? לא כזאת אני, אבל הגובלינים עשויי החול בפארק, לא משאירים לך הרבה ברירות. בכתבה אספר על החוויה הייחודית בפארק המיוחד הנמצא בדרום-מערב ארה"ב.
פארק עמק הגובלינים (A), העיירה מואב (B), פארקים נוספים במדינת יוטה המוזכרים בכתבה,
ומלון מומלץ בעיירה מואב:
(להגדלה לחצו על הפינה העליונה)
ברוכים הבאים לעולם הגובלינים
אל הפארק המדינתי עמק הגובלינים ( Goblin Valley State Park ), שנמצא במחוז אמרי ( Emery County ), בדרום מזרח מדינת יוטה, הגענו מכיוון מערב, לאחר ביקור בפארק הלאומי קפיטול ריף (Capitol Reef National Park) . נסענו על כביש US24 החוצה את האזור המיושב בדלילות רבה. מרחק הפארק מבירת מדינת יוטה, העיר סולט לייק סיטי ( Salt Lake City ), הוא 348 ק"מ, ושתי העיירות שביניהן הוא משתרע, הן גרין ריבר ( Green River ) והאנקסוויל ( Hanksville ).
העיירה האנקסוויל התנמנמה לה בשעת צהריים של קיץ, בעודנו חולפים על פניה ומגיעים אל ההתפצלות מהכביש הראשי, שלאחר 19 ק"מ מובילה אל הפארק. חלפנו על פני שלט הכניסה ונכנסנו לפארק, בו קיבל את פנינו מבנה אחד – ומסביב שממה. הגענו לעולמם של הגובלינים.
לינה בעיירה גרין ריבר | לינה בעיירה האנקסוויל
תצורות הגובלינים נראות לפעמים ממש בלתי אפשריות. לא ברור כיצד האבן העליונה מחזיקה מעמד...
היכן העדר שלי?
חבורת רוכבים שחיפשו את עדר הבקר שלהם היו הראשונים שהגיעו לאזור, ונדהמו לגלות את דמויות הסלע המשונות. לאחר מכן, בסוף שנות העשרים של המאה ה-20, הגיע לכאן ארתור צ'פין ( Arthur Chaffin ), מפעיל מעבורת על נהר קולורדו, יחד עם חברים נוספים, במסגרת חיפוש אחר נתיב חלופי בין העיירות גרין ריבר וקיינביל ( Caineville ). כשנמצאים בעמק לראשונה, קל לדמיין את ההתרגשות שחוו החברים, עת הפארק נחשף לעיניהם מנקודת התצפית אל העמק.
בשנת 1949 חזר צ'פין לפארק, אותו כינה: "עמק הפטריות". הוא בילה בו כמה ימים, בחקר העמק המסתורי וצילם את יצורי החול. השמועה על דבר קיומו של "הפארק עם הצורות המשונות" פשטה, ומבקרים סקרנים החלו לנהור אליו, חרף מיקומו – באמצע שומקום. בשנות החמישים של המאה ה-20 הבינו הרשויות כי יש להגן על הגובלינים, אחרת הם ייהרסו וייעלמו לתמיד. המקום הפך לשמורת טבע, ולבסוף הוכרז כפארק לאומי באוגוסט 1964.
בעמק הגובלינים אין שבילי הליכה מוגדרים. דמויות החול מתנשאות מן הקרקע, "צומחות" להן ללא סדר, ואפשר פשוט להסתובב ביניהן ולהרגיש כמו בביקור בכוכב של חייזרים חביבים במיוחד. הטבע הכין כאן פארק מיצגים נהדר. אפשר לשוטט בין הגובלינים באופן חופשי, אך תוך תשומת לב ורגישות כלפיהם – אין לגעת בהם בכל דרך או לטפס עליהם, שכן שכבת הסלע העליונה חשופה לפגיעות.
מותר לגמוע את הפארק עם העיניים ולהפעיל את הדמיון... לחלק מפסלי החול יש ממש פנים, לחלקם – צורות של חיות, יש גדולים ויש קטנים ובצבעים שונים, ואפשר להעביר שעות בשיטוט אקראי בין הגובלינים.
כתבה על הפארק הלאומי הרי הרוקי
אפשר לשוטט בין הגובלינים באופן חופשי, אך לא לגעת בהם או לטפס עליהם (צילום: kapulya)
עושים סדר בעמק
המפות מחלקות את העמק לשלושה אזורים: הראשון – הפתוח ביותר – עשיר בגובלינים נמוכים. בחלקו השני – הגובלינים גדולים בהרבה, והם צמודים לקירות הקניון. בחלק השלישי, המבודד יותר, יש גובלינים מכל הסוגים והצורות. מחוץ לעמק, הפארק מציע כ-9 ק"מ של מסלולי הליכה. אורכם של רוב מסלולי ההליכה הוא מעט יותר מ-2 ק"מ. אחד מהם, קצר במיוחד, מוביל ל"שלוש האחיות" ( Three Sisters ) – הגובליניות המוכרות ביותר בפארק. שביל קצר מוביל למבט מקרוב עליהם ולתצפית על קניון כרמל (Carmel Canyon) המשתרע מתחתיו.
מסלול חביב נוסף נקרא "מאורת הגובלין" ( Goblin's Lair ) – למעשה קניון צר על גבול המצוק המזרחי של הפארק, ומעבר לצוקים, שהכניסה אליו נחסמה ברובה על ידי התמוטטות סלעים. שביל מסומן מדריך את המבקרים אל הכניסה אל הקניון, ומרתק להתבונן כיצד קרני השמש החודרות אליו משנות את צבען לאורך היום. "מאורת הגובלין" היא למעשה קניון-חריץ יפהפה! שימו לב כי המסלול בעמק אינו מעגלי ואורכו לכיוון אחד – 2.4 ק"מ.
"שלוש האחיות" הצופות על עמק הגובלינים (צילום: gnagen)
סרטון קצר על מסלול הטיול "מאורת הגובלין"
מי הם הגובלינים?
"גובלינים" הוא למעשה שמם המקומי של ה"הודוס" ( Hoodoos ) – תצורות החול המוכרות ומזוהות מאוד עם פארק ברייס קניון ( Bryce Canyon National Park ) שנמצא גם הוא ביוטה, שם התצורות מופיעות בהמוניהן.
דיונות חול וים קדום שכיסה את האזור, יצרו שכבה של סלעי משקע. עם הזמן החלו להתפתח סדקים בשכבת הסלע, שאפשרו למי הגשם לחדור פנימה. מזג אוויר קר שהוביל לקיפאון – גרם לסדקים בסלע להתרחב, ועם הזמן נוצרו בין הרווחים מעין עמודים של אבן חול. אבן החול היא בעלת דרגות קושי שונות, חלק מהאבן עמיד יותר לכוחות השחיקה וחלק ממנה נכנע לכוחות הטבע ומאפשר לרוח ולמים לגלף בו צורות יפהפיות.
ברחבי הפארק פזורים עשרות רבות של "פסלים" מגולפים כאלה. במקומות מסוימים תצורות הסלע שנוצרו כל כך קרובות זו לזו עד שהן יוצרות מעין מבוך, שכיף לטייל בו. יש כאן המון צורות – חלקן בולבוסיות, חלקן דומות לחיות וחלקן גורמות למבקר לתהות אם הוא במאדים או ביוטה.
יוטה או מאדים? מבוכים של גובלינים בצורות שונות ומשונות (צילומים: Stanislav Moroz, Jasper Gronewold)
תהילת הגובלינים
כנראה שלא רק המטיילים בפארק מרגישים שהוא לקוח מאיזו סצנה של סרט חייזרים חללי, אלא גם דמויות מפתח בעולם הקולנוע זיהו את הפוטנציאל הגלום בו. כך שימש הפארק כתפאורה לסרט הפרודיה "כיבוש הגלקסיה" ( Galaxy Quest ) שצולם כאן בשנת 1999.
כשהערב מתחיל לרדת והחושך מתגנב, הגובלינים מקבלים צבע שונה והצורות עתירות הדמיון מתחילות להיראות מעט מפחידות, כמו לקוחות מסרט מתח... זה הזמן לסיים את היום ולשוב לבית המלון בערים סמוכות, או לחניון הקמפינג של הפארק.
החניון הקטן נמצא ממש ליד צוקי החול ומסלולי ההליכה. הוא מיועד לאוהלים ולקרוואנים, ומצויד במקלחות מסודרות ובנקודת מים למילוי מכלי הקרוואנים. מיקומו המבודד של הפארק, הרחק מהאור העירוני ואורות מלאכותיים אחרים, הוא נקודה מצוינת לצפייה בשמיים הנוצצים מכוכבים. המראה מהפנט ממש, שמיכה צפופה של נקודות זעירות, ובלילה בלי ירח ישנם תנאים מצוינים לזיהוי קבוצות כוכבים מוכרות. מיעוט האנשים בחניון והשקט השורר סביב יוצרים שלווה מדברית ומשרים רוגע נעים, בדיוק מהסוג שזקוקים לו בחופשה.
להתעורר עם הגובלינים
קרן שמש ראשונה שזרחה השכם בבוקר, חדרה דרך חלונות הקרוואן והודיעה לנו שהגיע הזמן לקום ולהכין ארוחת בוקר. כשיצאנו החוצה ראינו שהאור צבע את הגובלינים בצבע אדמדם. בשעות אלה של הבוקר, הפארק עוטה אווירה מיוחדת וקסומה ומומלץ לנצל את השעות הקרירות הללו, לטיול קצר נוסף בין הגובלינים, להיפרד ולהמשיך ליעד הטיול הבא שלנו.
אפשרויות הלינה בפארק עצמו כוללות אוהלים, קרוואנים ושני יורטים (אוהלים מונגוליים) מרוהטים וממוזגים. החניון די קטן כך שכדאי להזמין בו מקום מספר חודשים מראש. מטיילים הממשיכים אחר כך לכיוון הפארק הלאומי ארצ'ס ( Arches National Park ) או לכיוון הפארק הלאומי קניונלדס ( Canyonlands National Park ), יכולים ללון בעיירה גרין ריבר, שנמצאת במרחק של כ-80 ק"מ מעמק הגובלינים, בדיוק במחצית הדרך לארצ'ס ולקניונלנדס.
לינה בעיירה גרין ריבר
על פארק ארצ'ס בכתבה על השמורות של יוטה והעיירה מואב
הגובלינים כמעט מציצים לנו בחלון, אומרים בוקר טוב (צילום: נטע קלימי-עילם)
למי מתאים הטיול ופרטים טכניים נוספים
הפארק אינו גדול והמסלול בו קצר יחסית ומתאים לילדים בכל הגילים, שנהנים מההסתובבות החופשית בין הגובלינים. לחובבי הפארקים ואוהבי הטבע, שבמסגרת מסלול הטיול שלהם מתכננים לבקר בפארק הלאומי קפיטול ריף ( Capitol Reef National Park ) ולהמשיך ממנו לכיוון הפארקים הלאומיים קניונלנדס וארצ'ס, מומלץ לעצור בפארק הגובלינים בדרך, לבלות בו כמה שעות או ללון בו את הלילה.
הפארק פתוח בכל ימות השנה, אך העונה המומלצת לטיול בפארק ובכל האזור, היא האביב או הסתיו. בקיץ חם שם מאוד והטמפרטורה יכולה בהחלט לטפס ל-40 מעלות, לא תענוג גדול, במיוחד תחת השמש הקופחת, ללא עצים וצמחייה מסביב. בקיץ החום אינו משאיר זמן רב לטיול ברגל, שמתאפשר למעשה רק בשעות הבוקר המוקדמות או לקראת הערב, הקריר יחסית לחום השורר ביום. בחורף הטמפרטורות קרובות לאפס, ויש סיכוי לשלג.
שבילי ההליכה בפארק בדרגות קושי שונות, החל מרמה בסיסית וקלה ביותר ועד למסלולים אתגריים, כך שכל אחד יכול למצוא את המסלול שמתאים לו. שימו לב שאין כל אפשרות לרכישת מזון ושתייה, לא בפארק וגם לא בסמוך לו, לכן יש להצטייד מראש.
לינה בעיירה מואב (מרחק כשעה וחצי מעמק הגובלינים)
העיירה מואב ( Moab ) היא בסיס מצוין למקם בו לינה למספר ימים, הן בשל השירותים הנוחים שהיא מספקת (מסעדות, חנויות, סוכנויות טיולים וכו'), והן בשל הנגישות ליעדי טיול בסביבתה הקרובה, כמו שמורת קניונלנדס, שמורת ארצ'ס, שייט על הקולורדו, רכיבות סוסים ואופניים, טיולי ג'יפים ואינספור מסלולי הליכה.
מלון בסט ווסטרן קניונלנדס ( Best Western Plus Canyonlands Inn ) ממוקם ברחוב הראשי של העיירה מואב, ומציע חדרים גדולים, היכולים להתאים גם למשפחות, עם מיזוג, מקרר ופינת קפה-תה. למלון בריכה פנימית וחיצונית, אזור ברביקיו ומתקני משחקים.
אם מתחשק לכם ביקור בפארק בלתי שגרתי שמאתגר את הדמיון ומעלה חיוך על פני כל מי שבאים בשעריו, הרי שפארק עמק הגובלינים הוא המקום בשבילכם. לא מדובר בפארק גדול אך כזה הנמצא ממש בדרך, בין הפארקים היותר ידועים של יוטה. קל ללכת שבי אחרי הגובלינים – יצורי החול שנוצרו במשך מיליוני שנה, המזמינים אותנו להיכנס לעולמם המרתק והקסום.
מידע נוסף
לינה בעיירה גרין ריבר | לינה בעיירה האנקסוויל
תצורות הגובלינים נראות לפעמים ממש בלתי אפשריות. לא ברור כיצד האבן העליונה מחזיקה מעמד...
כתבה על הפארק הלאומי הרי הרוקי
עושים סדר בעמק
המפות מחלקות את העמק לשלושה אזורים: הראשון – הפתוח ביותר – עשיר בגובלינים נמוכים. בחלקו השני – הגובלינים גדולים בהרבה, והם צמודים לקירות הקניון. בחלק השלישי, המבודד יותר, יש גובלינים מכל הסוגים והצורות. מחוץ לעמק, הפארק מציע כ-9 ק"מ של מסלולי הליכה. אורכם של רוב מסלולי ההליכה הוא מעט יותר מ-2 ק"מ. אחד מהם, קצר במיוחד, מוביל ל"שלוש האחיות" ( Three Sisters ) – הגובליניות המוכרות ביותר בפארק. שביל קצר מוביל למבט מקרוב עליהם ולתצפית על קניון כרמל (Carmel Canyon) המשתרע מתחתיו.
מסלול חביב נוסף נקרא "מאורת הגובלין" ( Goblin's Lair ) – למעשה קניון צר על גבול המצוק המזרחי של הפארק, ומעבר לצוקים, שהכניסה אליו נחסמה ברובה על ידי התמוטטות סלעים. שביל מסומן מדריך את המבקרים אל הכניסה אל הקניון, ומרתק להתבונן כיצד קרני השמש החודרות אליו משנות את צבען לאורך היום. "מאורת הגובלין" היא למעשה קניון-חריץ יפהפה! שימו לב כי המסלול בעמק אינו מעגלי ואורכו לכיוון אחד – 2.4 ק"מ.
"שלוש האחיות" הצופות על עמק הגובלינים (צילום: gnagen)
סרטון קצר על מסלול הטיול "מאורת הגובלין"
מי הם הגובלינים?
"גובלינים" הוא למעשה שמם המקומי של ה"הודוס" ( Hoodoos ) – תצורות החול המוכרות ומזוהות מאוד עם פארק ברייס קניון ( Bryce Canyon National Park ) שנמצא גם הוא ביוטה, שם התצורות מופיעות בהמוניהן.
דיונות חול וים קדום שכיסה את האזור, יצרו שכבה של סלעי משקע. עם הזמן החלו להתפתח סדקים בשכבת הסלע, שאפשרו למי הגשם לחדור פנימה. מזג אוויר קר שהוביל לקיפאון – גרם לסדקים בסלע להתרחב, ועם הזמן נוצרו בין הרווחים מעין עמודים של אבן חול. אבן החול היא בעלת דרגות קושי שונות, חלק מהאבן עמיד יותר לכוחות השחיקה וחלק ממנה נכנע לכוחות הטבע ומאפשר לרוח ולמים לגלף בו צורות יפהפיות.
ברחבי הפארק פזורים עשרות רבות של "פסלים" מגולפים כאלה. במקומות מסוימים תצורות הסלע שנוצרו כל כך קרובות זו לזו עד שהן יוצרות מעין מבוך, שכיף לטייל בו. יש כאן המון צורות – חלקן בולבוסיות, חלקן דומות לחיות וחלקן גורמות למבקר לתהות אם הוא במאדים או ביוטה.
יוטה או מאדים? מבוכים של גובלינים בצורות שונות ומשונות (צילומים: Stanislav Moroz, Jasper Gronewold)
תהילת הגובלינים
כנראה שלא רק המטיילים בפארק מרגישים שהוא לקוח מאיזו סצנה של סרט חייזרים חללי, אלא גם דמויות מפתח בעולם הקולנוע זיהו את הפוטנציאל הגלום בו. כך שימש הפארק כתפאורה לסרט הפרודיה "כיבוש הגלקסיה" ( Galaxy Quest ) שצולם כאן בשנת 1999.
כשהערב מתחיל לרדת והחושך מתגנב, הגובלינים מקבלים צבע שונה והצורות עתירות הדמיון מתחילות להיראות מעט מפחידות, כמו לקוחות מסרט מתח... זה הזמן לסיים את היום ולשוב לבית המלון בערים סמוכות, או לחניון הקמפינג של הפארק.
החניון הקטן נמצא ממש ליד צוקי החול ומסלולי ההליכה. הוא מיועד לאוהלים ולקרוואנים, ומצויד במקלחות מסודרות ובנקודת מים למילוי מכלי הקרוואנים. מיקומו המבודד של הפארק, הרחק מהאור העירוני ואורות מלאכותיים אחרים, הוא נקודה מצוינת לצפייה בשמיים הנוצצים מכוכבים. המראה מהפנט ממש, שמיכה צפופה של נקודות זעירות, ובלילה בלי ירח ישנם תנאים מצוינים לזיהוי קבוצות כוכבים מוכרות. מיעוט האנשים בחניון והשקט השורר סביב יוצרים שלווה מדברית ומשרים רוגע נעים, בדיוק מהסוג שזקוקים לו בחופשה.
להתעורר עם הגובלינים
קרן שמש ראשונה שזרחה השכם בבוקר, חדרה דרך חלונות הקרוואן והודיעה לנו שהגיע הזמן לקום ולהכין ארוחת בוקר. כשיצאנו החוצה ראינו שהאור צבע את הגובלינים בצבע אדמדם. בשעות אלה של הבוקר, הפארק עוטה אווירה מיוחדת וקסומה ומומלץ לנצל את השעות הקרירות הללו, לטיול קצר נוסף בין הגובלינים, להיפרד ולהמשיך ליעד הטיול הבא שלנו.
אפשרויות הלינה בפארק עצמו כוללות אוהלים, קרוואנים ושני יורטים (אוהלים מונגוליים) מרוהטים וממוזגים. החניון די קטן כך שכדאי להזמין בו מקום מספר חודשים מראש. מטיילים הממשיכים אחר כך לכיוון הפארק הלאומי ארצ'ס ( Arches National Park ) או לכיוון הפארק הלאומי קניונלדס ( Canyonlands National Park ), יכולים ללון בעיירה גרין ריבר, שנמצאת במרחק של כ-80 ק"מ מעמק הגובלינים, בדיוק במחצית הדרך לארצ'ס ולקניונלנדס.
לינה בעיירה גרין ריבר
על פארק ארצ'ס בכתבה על השמורות של יוטה והעיירה מואב
הגובלינים כמעט מציצים לנו בחלון, אומרים בוקר טוב (צילום: נטע קלימי-עילם)
למי מתאים הטיול ופרטים טכניים נוספים
הפארק אינו גדול והמסלול בו קצר יחסית ומתאים לילדים בכל הגילים, שנהנים מההסתובבות החופשית בין הגובלינים. לחובבי הפארקים ואוהבי הטבע, שבמסגרת מסלול הטיול שלהם מתכננים לבקר בפארק הלאומי קפיטול ריף ( Capitol Reef National Park ) ולהמשיך ממנו לכיוון הפארקים הלאומיים קניונלנדס וארצ'ס, מומלץ לעצור בפארק הגובלינים בדרך, לבלות בו כמה שעות או ללון בו את הלילה.
הפארק פתוח בכל ימות השנה, אך העונה המומלצת לטיול בפארק ובכל האזור, היא האביב או הסתיו. בקיץ חם שם מאוד והטמפרטורה יכולה בהחלט לטפס ל-40 מעלות, לא תענוג גדול, במיוחד תחת השמש הקופחת, ללא עצים וצמחייה מסביב. בקיץ החום אינו משאיר זמן רב לטיול ברגל, שמתאפשר למעשה רק בשעות הבוקר המוקדמות או לקראת הערב, הקריר יחסית לחום השורר ביום. בחורף הטמפרטורות קרובות לאפס, ויש סיכוי לשלג.
שבילי ההליכה בפארק בדרגות קושי שונות, החל מרמה בסיסית וקלה ביותר ועד למסלולים אתגריים, כך שכל אחד יכול למצוא את המסלול שמתאים לו. שימו לב שאין כל אפשרות לרכישת מזון ושתייה, לא בפארק וגם לא בסמוך לו, לכן יש להצטייד מראש.
לינה בעיירה מואב (מרחק כשעה וחצי מעמק הגובלינים)
העיירה מואב ( Moab ) היא בסיס מצוין למקם בו לינה למספר ימים, הן בשל השירותים הנוחים שהיא מספקת (מסעדות, חנויות, סוכנויות טיולים וכו'), והן בשל הנגישות ליעדי טיול בסביבתה הקרובה, כמו שמורת קניונלנדס, שמורת ארצ'ס, שייט על הקולורדו, רכיבות סוסים ואופניים, טיולי ג'יפים ואינספור מסלולי הליכה.
מלון בסט ווסטרן קניונלנדס ( Best Western Plus Canyonlands Inn ) ממוקם ברחוב הראשי של העיירה מואב, ומציע חדרים גדולים, היכולים להתאים גם למשפחות, עם מיזוג, מקרר ופינת קפה-תה. למלון בריכה פנימית וחיצונית, אזור ברביקיו ומתקני משחקים.
אם מתחשק לכם ביקור בפארק בלתי שגרתי שמאתגר את הדמיון ומעלה חיוך על פני כל מי שבאים בשעריו, הרי שפארק עמק הגובלינים הוא המקום בשבילכם. לא מדובר בפארק גדול אך כזה הנמצא ממש בדרך, בין הפארקים היותר ידועים של יוטה. קל ללכת שבי אחרי הגובלינים – יצורי החול שנוצרו במשך מיליוני שנה, המזמינים אותנו להיכנס לעולמם המרתק והקסום.
מידע נוסף
"שלוש האחיות" הצופות על עמק הגובלינים (צילום: gnagen)
סרטון קצר על מסלול הטיול "מאורת הגובלין"
יוטה או מאדים? מבוכים של גובלינים בצורות שונות ומשונות (צילומים: Stanislav Moroz, Jasper Gronewold)
תהילת הגובלינים
כנראה שלא רק המטיילים בפארק מרגישים שהוא לקוח מאיזו סצנה של סרט חייזרים חללי, אלא גם דמויות מפתח בעולם הקולנוע זיהו את הפוטנציאל הגלום בו. כך שימש הפארק כתפאורה לסרט הפרודיה "כיבוש הגלקסיה" ( Galaxy Quest ) שצולם כאן בשנת 1999.
כשהערב מתחיל לרדת והחושך מתגנב, הגובלינים מקבלים צבע שונה והצורות עתירות הדמיון מתחילות להיראות מעט מפחידות, כמו לקוחות מסרט מתח... זה הזמן לסיים את היום ולשוב לבית המלון בערים סמוכות, או לחניון הקמפינג של הפארק.
החניון הקטן נמצא ממש ליד צוקי החול ומסלולי ההליכה. הוא מיועד לאוהלים ולקרוואנים, ומצויד במקלחות מסודרות ובנקודת מים למילוי מכלי הקרוואנים. מיקומו המבודד של הפארק, הרחק מהאור העירוני ואורות מלאכותיים אחרים, הוא נקודה מצוינת לצפייה בשמיים הנוצצים מכוכבים. המראה מהפנט ממש, שמיכה צפופה של נקודות זעירות, ובלילה בלי ירח ישנם תנאים מצוינים לזיהוי קבוצות כוכבים מוכרות. מיעוט האנשים בחניון והשקט השורר סביב יוצרים שלווה מדברית ומשרים רוגע נעים, בדיוק מהסוג שזקוקים לו בחופשה.
להתעורר עם הגובלינים
קרן שמש ראשונה שזרחה השכם בבוקר, חדרה דרך חלונות הקרוואן והודיעה לנו שהגיע הזמן לקום ולהכין ארוחת בוקר. כשיצאנו החוצה ראינו שהאור צבע את הגובלינים בצבע אדמדם. בשעות אלה של הבוקר, הפארק עוטה אווירה מיוחדת וקסומה ומומלץ לנצל את השעות הקרירות הללו, לטיול קצר נוסף בין הגובלינים, להיפרד ולהמשיך ליעד הטיול הבא שלנו.
אפשרויות הלינה בפארק עצמו כוללות אוהלים, קרוואנים ושני יורטים (אוהלים מונגוליים) מרוהטים וממוזגים. החניון די קטן כך שכדאי להזמין בו מקום מספר חודשים מראש. מטיילים הממשיכים אחר כך לכיוון הפארק הלאומי ארצ'ס ( Arches National Park ) או לכיוון הפארק הלאומי קניונלדס ( Canyonlands National Park ), יכולים ללון בעיירה גרין ריבר, שנמצאת במרחק של כ-80 ק"מ מעמק הגובלינים, בדיוק במחצית הדרך לארצ'ס ולקניונלנדס.
לינה בעיירה גרין ריבר
על פארק ארצ'ס בכתבה על השמורות של יוטה והעיירה מואב
הגובלינים כמעט מציצים לנו בחלון, אומרים בוקר טוב (צילום: נטע קלימי-עילם)
למי מתאים הטיול ופרטים טכניים נוספים
הפארק אינו גדול והמסלול בו קצר יחסית ומתאים לילדים בכל הגילים, שנהנים מההסתובבות החופשית בין הגובלינים. לחובבי הפארקים ואוהבי הטבע, שבמסגרת מסלול הטיול שלהם מתכננים לבקר בפארק הלאומי קפיטול ריף ( Capitol Reef National Park ) ולהמשיך ממנו לכיוון הפארקים הלאומיים קניונלנדס וארצ'ס, מומלץ לעצור בפארק הגובלינים בדרך, לבלות בו כמה שעות או ללון בו את הלילה.
הפארק פתוח בכל ימות השנה, אך העונה המומלצת לטיול בפארק ובכל האזור, היא האביב או הסתיו. בקיץ חם שם מאוד והטמפרטורה יכולה בהחלט לטפס ל-40 מעלות, לא תענוג גדול, במיוחד תחת השמש הקופחת, ללא עצים וצמחייה מסביב. בקיץ החום אינו משאיר זמן רב לטיול ברגל, שמתאפשר למעשה רק בשעות הבוקר המוקדמות או לקראת הערב, הקריר יחסית לחום השורר ביום. בחורף הטמפרטורות קרובות לאפס, ויש סיכוי לשלג.
שבילי ההליכה בפארק בדרגות קושי שונות, החל מרמה בסיסית וקלה ביותר ועד למסלולים אתגריים, כך שכל אחד יכול למצוא את המסלול שמתאים לו. שימו לב שאין כל אפשרות לרכישת מזון ושתייה, לא בפארק וגם לא בסמוך לו, לכן יש להצטייד מראש.
לינה בעיירה מואב (מרחק כשעה וחצי מעמק הגובלינים)
העיירה מואב ( Moab ) היא בסיס מצוין למקם בו לינה למספר ימים, הן בשל השירותים הנוחים שהיא מספקת (מסעדות, חנויות, סוכנויות טיולים וכו'), והן בשל הנגישות ליעדי טיול בסביבתה הקרובה, כמו שמורת קניונלנדס, שמורת ארצ'ס, שייט על הקולורדו, רכיבות סוסים ואופניים, טיולי ג'יפים ואינספור מסלולי הליכה.
מלון בסט ווסטרן קניונלנדס ( Best Western Plus Canyonlands Inn ) ממוקם ברחוב הראשי של העיירה מואב, ומציע חדרים גדולים, היכולים להתאים גם למשפחות, עם מיזוג, מקרר ופינת קפה-תה. למלון בריכה פנימית וחיצונית, אזור ברביקיו ומתקני משחקים.
אם מתחשק לכם ביקור בפארק בלתי שגרתי שמאתגר את הדמיון ומעלה חיוך על פני כל מי שבאים בשעריו, הרי שפארק עמק הגובלינים הוא המקום בשבילכם. לא מדובר בפארק גדול אך כזה הנמצא ממש בדרך, בין הפארקים היותר ידועים של יוטה. קל ללכת שבי אחרי הגובלינים – יצורי החול שנוצרו במשך מיליוני שנה, המזמינים אותנו להיכנס לעולמם המרתק והקסום.
מידע נוסף
אפשרויות הלינה בפארק עצמו כוללות אוהלים, קרוואנים ושני יורטים (אוהלים מונגוליים)
לינה בעיירה גרין ריבר
על פארק ארצ'ס בכתבה על השמורות של יוטה והעיירה מואב
הגובלינים כמעט מציצים לנו בחלון, אומרים בוקר טוב (צילום: נטע קלימי-עילם)