בעקבות ציפורים שאינן יודעות לעוף -
פינגווינים ויענים בדרום אפריקה
מאת: ד"ר רמי דברת

אנחנו רגילים לראות ציפורים, במקומן הטבעי, מעלינו - מתעופפות בשמיים, אך בעולם חיים גם כ- 50 מינים שונים של ציפורים חסרות יכולת תעופה. שני עופות המייצגים באופן מיוחד את תופעת "הציפור שאינה יודעת לעוף" הם היענים הענקיות והפינגווינים החינניים. בשני מינים אלו ניתן לצפות בדרום אפריקה.

1 / 5

2 / 5

3 / 5

4 / 5

5 / 5

❯ ❮

מפת דרום אפריקה ועליה מצוינות הערים המוזכרות בכתבה: אודשורן (A), קייפטאון (B)
וסימונסטאון (C),ומחוז קארו הקטן (D)
(להגדלה - לחצו על הפינה השמאלית העליונה)

מפגשים מהסוג השלישי, גרסת אפריקה

מפגש קרוב עם יען הוא בהחלט חוויה. מדובר בעוף הגדול ביותר שחי כיום על פני כדור הארץ וכאשר פוגשים בו, לא ניתן להתעלם ממרכיביו המיוחדים: גובהו הניכר, המגיע עד ל- 2.5 מ', הריצה המהירה על זוג רגליים צר וגבוה והראש המחובר לגוף באמצעות צוואר ארוך. המפגשים הראשונים עם העוף מעלים לעיתים בדל חיוך על שפתינו, שכן הילוכה של בת היענה, ריצתה המשונה והמבט המיוחד אשר נשקף מעיניה הגדולות, התופסות חלק ניכר מפניה, נראים משעשעים.

היען נחשבת לציפור הלאומית של דרום אפריקה, ולכן לא הסתפקו המקומיים בהשארת גורלה לידי חסדי הטבע, וכבר במאה התשע עשרה החלו לגדל במדינה יענים בחוות מיוחדות.
כתבה על יעדי טיול בקייפטאון וסביבתה הקרובה

בת יענה - הציפור הלאומית של דרום אפריקה, חסרת תעופה ומרתקת (צילום: ד"ר רמי דברת)

  טיול עצמאי-מאורגן (פרטי) באפריקה לחצו לרשימת ההצעות »
  ספארי צלילה ביעדים אקזוטיים לחצו לרשימת יעדים »
  הפלגות ליעדים רחוקים ואקזוטיים לחצו לרשימת יעדים »

ברוני הנוצות והקשר היהודי

באזורים שונים של דרום אפריקה ניתן למצוא גם כיום חוות לגידול יענים. הריכוז הגדול ביותר של חוות אלה היה ונותר במחוז קארו הקטן (Little Karoo region), אשר נמצא בדרום המדינה, צפונית לעיר קייפטאון (Cape Town) - אחת משלוש ערי הבירה של דרום אפריקה, וצפונית לנתיב הגנים (Garden Route) המפורסם. כשמתקרבים לעיר אודשורן (Oudtshoorn), העיר הגדולה ביותר במחוז, מתחילים לראות יותר ויותר קבוצות של יענים, מתגודדות בקרבת גדרות תיל המונעות מהן לברוח לכיוון הכביש. חלקן לטשו את עיניהן הגדולות לעבר מכוניתנו בשעמום, ואנחנו ידענו שהגענו לארץ היענים.

בסוף המאה התשע עשרה, במקביל להתמעטות היענים באזורים רבים ביבשת, החלו לקום בחלקים שונים של דרום אפריקה בכלל, ובמחוז קארו הקטן בפרט, חוות לגידול מסחרי של יענים. בתחילה, הן שימשו בעיקר כמקור אספקה לבשר ולעור, אך בהדרגה התוסף מוצר נוסף המופק מבעלי הכנף: נוצות. נשות החברה באירופה הפכו את נוצת היען ל"אביזר חובה", בייחוד כאשר זו הייתה נעוצה בכובען. מחירי נוצות היען האמירו ובמקביל הלכו ותפחו כיסי בעלי החוות וסוחרי הנוצות. אותם "ברוני נוצות" הקימו ארמונות מפוארים באודשורן, בהם מומלץ לבקר כשאתם נמצאים באזור.

עובדה שהופכת את כל הסיפור למעניין יותר עבורנו, היא שחלק מאותם "ברוני נוצות", היו יהודים. הם הפכו לעמודי התווך של הקהילה, ובעקבות זאת, בתחילת המאה ה- 20 כונתה העיר "ירושלים של אפריקה". תוכלו לבקר בבית הכנסת המפואר, אחד משניים אשר פעלו במקום במשך תקופה ארוכה, הממוקם במוזיאון ניל (C.P NEL).
כתבות נוספות על טיולים בעקבות בעלי חיים

ארמון של ברוני נוצות בעיר אדושורן, דרום אפריקה (צילום: ד"ר רמי דברת)

על גב היען בחוות הגידול

גולת הכותרת של ביקורנו באזור, הייתה סיור באחת מחוות היענים, הפותחות שעריהן (בתשלום) למבקרים.

בסיור בן 45 דקות, בחוות קנגו (Cango ostrich show farm), למדנו רבות על אורח החיים של בעלי הכנף הגדולים בעולם. נוכחנו לדעת כי לנוצות, פרט להיותן אביזר אופנה לנשות החברה הגבוהה, יש גם תפקיד בחיי היען: גירוש זבובים טורדנים!

נדהמנו מהעובדה שביצת היען, שהיא הביצה הגדולה ביותר בטבע, היא גם החזקה ביותר: עמדתי במלוא משקלי על ביצה שנודבה לצורך העניין, מבלי שזו נפגעה כהוא זה. לאחר מכן המשכנו לחדר האינקובטורים, אשר תוכננו במיוחד לגידול גוזלי היען בתנאים מבוקרים.

גם מקומו של החלק היותר היתולי של הביקור לא נפקד. מי מאיתנו שהיה מעוניין בכך, האכיל יענים בגרגרי תירס, אשר מידי פעם הועפו לכל עבר (לעיתים, באופן כפוי טובה, היישר לפניו של המאכיל). אחרים הוזמנו לקבל "חיבוק" או "נשיקה" מפרטים, אשר כמובן אומנו לכך במיוחד. האמיצים בינינו הוזמנו לנסות לשמור על שיווי משקל, ולו לזמן קצר, על גבה של יען הדוהרת במתינות. על הדהירה פיקח מדריך מקומי, ששמר, בין היתר, מפני בעיטות חזקות, היכולות בתנאים טבעיים להניס אפילו אריות קשוחים.
בארוחת הערב, אותה סעדנו מספר שעות לאחר הביקור, טעמנו מנת בשר יען, שהתברר כמאכל בריא, דל קלוריות וטעים.
לינה ואירוח באודשורן
כתבה על טיול עם ילדים בדרום אפריקה

נענתה לאתגר - רכיבה על גב יען דוהרת (צילום: ד"ר רמי דברת)

אין פינגווינים שמדברים עברית – חפש בדרום אפריקה

בעולם קיימים 17 מינים שונים של פינגווינים, כאשר המפורסם שבהם הוא הפינגווין הקיסרי, שחי בעומקה של יבשת אנטארקטיקה. בניגוד להנחה הרווחת – לא תמצאו בטבע פינגווינים באלסקה, גם לא בצפון שוודיה ואפילו לא בקוטב הצפוני. הפינגווין הוא נחלתו הבלעדית של חצי הכדור הדרומי. למעשה, הפינגווין שחי בקו הרוחב הצפוני ביותר בעולם מצוי בגלפגוס, סמוך לקו המשווה.

לרוב האנשים מוזר לחשוב שבאפריקה המדברית חיים בטבע פינגווינים, שנתפסים כבעל חיים חובב טמפרטורות נמוכות ונוף לבן, אך המציאות עולה על הדמיון. מין הפינגווין שמקנן ביבשת אפריקה הוא פינגווין אפריקני, המכונה גם פינגווין חמורי, על שום קריאותיו, אשר מזכירות לאחדים (לא לי...), נעירות חמור. שמו המדעי הוא פינגווין שחור רגל (Spheniscus demersus), על שום נוצותיו העטויות צבעי הסוואה של שחור ולבן. בטנם של הפינגווינים לבנה לצורך הגנה מפני טורפים תת ימיים, וגבם שחור להגנה מפני טורפים אוויריים. זהו אחד ממיני הפינגווין הקטנים ביותר שקיימים כיום בעולם. גובהו כ- 70 ס"מ ומשקלו מגיע עד 5 ק"ג.
כתבת המלצות לטיול ספארי מוצלח באפריקה

פינגווינים אפריקניים במושבה שעל חוף הים (צילום: ד"ר רמי דברת)

הפינגווינים גרים בסימונסטאון

בכדי לראות את הפינגווינים בסביבתם הטבעית, הרחקנו כמה מאות קילומטרים דרומה ומערבה מהעיר אודשורן, והגענו לקרבת העיר סימונסטאון (Simon's Town). אמנם ידענו מראש כי אנו הולכים לצפות במושבת פינגווינים, אך המפגש עימם, בסביבתם הטבעית, הוא חוויה מרשימה, מעניינית ואף משעשעת.

הגענו לאזור קטן על חוף הים שבו פזורים סלעי ענק (בולדרים). חוף זה נקרא חוף בולדרס (Boulders Beach) והחל משנות ה- 80 מתרכזת בו מושבה של פינגווינים שחורי רגל. סלעי הענק, מסייעים ביצירת מפרצים טבעיים קטנים ומוגנים, המאפשרים לפינגווינים סביבה בטוחה יחסית. בכדי להגן על מקורות המזון של הפינגווינים, נאסר הדיג ברדיוס של מספר קילומטרים מהחוף.

בעודנו צועדים בשביל המוסדר, לכיוון המושבה, קידם אותנו לראשונה, ריח חריף ולא נעים, ידענו שאנחנו מתקרבים בכיוון הנכון והתמלאנו בהתרגשות. לפתע, בין השיחים, הופיעו בורות קינון שליד חלקם עמדו פינגווינים. הפינגווינים הם בעלי חיים מונוגמיים, ולכן לכל זוג יש בור קינון, אשר בו הם דוגרים על הביצים, שתיים בכל הטלה. אבל אנחנו הגענו הנה כדי לראות מושבה גדולה ומשגשגת, ופינגווינים בודדים לא סיפקו אותנו. ככל שהתקרבנו התחזק הריח הלא נעים וגברה הציפייה. המושבה הגדולה נחשפה בפנינו באחת והותירה אותנו פעורי פה. הגענו לריכוז גדול של עשרות פרטים. קבוצות קבוצות התגודדו, קפצו יחד למים או ניהלו דיון סוער ורועש. כאשר ראיתי אותם מהלכים בשורות, או מתקשרים ביניהם באמצעות מגע פיזי וקריאות, לא יכולתי שלא להסכים עם רבים הרואים בהליכותיהם של הפינגווינים יסודות אנושיים. רושם זה התחזק כאשר חזיתי בפרט "מחזיק" בידו עיתון (אשר וודאי נתרם על ידי אחד המבקרים), ומעיין בו דקות ארוכות - קורא בשקיקה את מדור התרבות. אנושי ומשעשע כבר אמרנו?
כנראה שהפינגווינים מרגישים טוב באזור כיוון שמספרם הולך וגדל במהלך השנים, והם מונים כיום מעל לשלושת אלפים פרטים.
לינה בסימונס טאון

בזמנו החופשי, הפינגווין האפריקני קורא את מדור התרבות ומשכיל (צילום: ד"ר רמי דברת)

בסיומו של הביקור חשבתי לעצמי: הייתכן שיש שיווי משקל מופלא בטבע וביחסינו עמו? הירידה במספרי חיות הבר בכלל ובאפריקה בפרט , מעסיקה את כל אנשי המקצוע, אך עובדה היא כי בעוד שמספרם של היענים ביבשת אפריקה החיים בטבע, קטן בהדרגה, הרי שמספר הפינגווינים גדל בהדרגה, כך שיתכן שיש כוחות טמירים הנשגבים מבינתנו, שאחראים לגידול ולקיטון במספרי מיני בעלי החיים בטבע, מעבר להשפעתו המזיקה של האדם... ואולי אין זו יותר ממחשבה חולפת של מטייל מזדמן.


מידע נוסף
בתי מלון בדרום אפריקה - השוואת מחירים והזמנות
לינה ואירוח באודשורן - השוואת מחירים והזמנות

כתבות נוספות על דרום אפריקה
ביקור בשמורת מדבר קלהרי
ספארי רב-דורי באפריקה
טיול עם ילדים בדרום אפריקה
טיול לקניון נהר בלייד
הפארקים הלאומיים של דרום אפריקה
יעדי טיול בקייפטאון וסביבתה הקרובה