גלאזגו – בירת התרבות בסקוטלנד

העיר גלאזגו – מעיר שחורה לבירת תרבות
מאת: נעה שוורץ 


במשך שנים היה השם גלאזגו מקושר עם פשע, מלחמת כנופיות ולכלוך. עיר שחורה, תרתי משמע, שכל אדם בר-דעת יימנע מלהתקרב אליה. לא עוד.


בכתבה זו אספר על אחדים מאתריה היפים של גלאזגו (Glasgow), העיר הגדולה ביותר בסקוטלנד, בתקווה לשנות את התפיסה שהיא "לא שווה שיקדישו לה זמן".
 
1 / 9
2 / 9
3 / 9
4 / 9
5 / 9
6 / 9
7 / 9
8 / 9
9 / 9

קתדרלת גלאזגו, המכונה גם קתדרלת סנט מנגו על שם הקדוש המגן של העיר (צילום: MarioGuti)
קתדרלת גלאזגו מבפנים (צילום: coleong)
בית העירייה של גלאזגו (צילום: benedek)
רחוב ביוקנן, אזור הקניות השוקק של העיר (צילום: Artur Kraft)
הנקרופוליס, בית הקברות המרשים על גבעה הצופה לעיר (צילום: MarioGuti)
מוזיאון קלווינגרוב, נבנה כארמון לאומנות בראשית המאה ה-20 (צילום: P&P Photo)
מוזיאון קלווינגרוב מכיל אוסף אדיר של יצירות אומנות (צילום: Fraser Downie)
מוזיאון ריברסייד והספינה גלנלי המשמשת כמוזיאון צף (צילום: Neil Williamson)
בית פולוק במרכז הפארק שעל שמו הוא קרוי, מחוץ למרכז העיר (צילום: P&P Photo)

מעיר שחורה לבירת תרבות

בסוף שנות השמונים של המאה הקודמת הייתה עדנה לעיר גלאזגו  אנשים חכמים ונמרצים בעירייה החליטו לשנות את מצב הדברים. שיטור מוגבר "ניקה" את הרחובות ועשה חלק ניכר מהעבודה. החלק השני היה עבודת ניקיון כפשוטו  בניינים שהיו שחורים מפיח, תוצאה של מאות שנות הסקה בפחם, קורצפו ונוקו ואף נצבעו מחדש, והפלא ופלא – מרכז העיר השחור והמדכא הפך להיות לבן ומצוחצח.

בד בבד דאגו לפתח גנים ופארקים, מחסנים ישנים הפכו לתיאטראות, גלריות ומקומות בילוי. אזור המזחים הנטוש, במקום בו שכנה בעבר תעשיית המספנות המפוארת של העיר, פותח והפך לאזור נדל"ני מבוקש. ההצלחה היתה מהירה למדי, ובשנת 1990 נבחרה גלאזגו כבירת התרבות של אירופה – תואר מכובד ונחשב, שגם עזר בבניית האמון בשינוי, אצל תושבי העיר בפרט, ותושבי בריטניה בכלל.
 
השאר, כמו שאומרים, זה היסטוריה... כי העיר ממשיכה להתפתח ולעניין. השם הטוב שנבנה לה נשמר ואף גדל, וכיום נחשבת  גלאזגו בעיני תושבי בריטניה כעיר יפה, מעניינת ותרבותית, מקום אטרקטיבי שכדאי לבקר בו. למרות זאת נדמה כי מטיילים רבים מישראל לא שמעו על  גלאזגו ואחוז ניכר מהמבקרים בסקוטלנד מדלג על העיר, וחבל.
בתי מלון בעיר גלאזגו


מפת העיר גלאזגו עם יעדי הטיול המוזכרים בכתבה, 
ומלון מומלץ במרכז העיר: 
מלון דאבל-טרי ביי הילטון

 

 ברירת מחדל



כיכר ג'ורג' בלי ג'ורג'

יחד עם היותה של  גלאזגו עיר גדולה ותוססת, כמו כל עיר אירופאית אחרת, עם תיאטראות טובים (שמארחים, בין היתר, הרבה הפקות מצליחות של הווסט אנד הלונדוני), מוזיאונים נחשבים, מסעדות מגוונות, ברים אופנתיים וחנויות טובות – קיימים בה גם אתרים המיוחדים רק לה. המרכז הרשמי של העיר היא כיכר ג'ורג' (George Square– כיכר מלבנית, מוקפת בניינים גדולים ומרשימים. כמו כל כיכר עירונית מרכזית ומרווחת, גם כיכר ג'ורג' מהווה מדי פעם מקום משיכה להפגנות, תהלוכות ומסיבות רחוב.
 
הכיכר נבנתה במחצית השנייה של המאה ה-18, כאשר ניסו לתכנן חלק זה של העיר בסגנון הבנייה שתפס דווקא מהצד השני של האוקיינוס – רחובות מקבילים בדוגמת שתי וערב. היא נקראת על שם המלך ג'ורג' השלישי ופסל שלו היה אמור להיות מוצב במרכזה. אולם בעקבות מלחמת העצמאות האמריקאית, בתקופת שלטונו, וניצחונם של האמריקאים (שהשפיע כלכלית על סוחרי הטבק המקומיים), ובעקבות התפרצויות השיגעון של המלך, בוטלה התכנית ופסל של האיש שהכיכר נקראת על שמו מעולם לא הוצב בה. במקומו הוצב במרכזה פסל לזכרו של סר וולטר סקוט, המשורר והסופר הסקוטי. זהו, אגב, הפסל הראשון שנוצר אי פעם לזכרו של סקוט.
בתי מלון בקרבת כיכר ג'ורג' במרכז גלזגו

כיכר ג'ורג', גלאזגו
פסל המלכה ויקטוריה בכיכר ג'ורג' (מימין) ופסלו של וולטר סקוט (צילומים: claudiodivizia, romanbabakin)
 

בית העירייה הוויקטוריאני והמלכה ויקטוריה

לצידה המזרחי של כיכר ג'ורג' נושק בית העירייה (City Chambers בנין מרשים ומפואר מהתקופה הוויקטוריאנית. בשנת 1888 הוא נחנך באופן רשמי על ידי המלכה ויקטוריה בכבודה ובעצמה. הבנין עוצב בסגנון ניאו קלאסי, אבל לא נשמרו הקווים הנקיים המאפיינים את הסגנון, וניתן למצוא כאן גם השפעות של הרנסאנס האיטלקי ועודף קישוטים, שהיו מקובלים בבריטניה בתקופה הוויקטוריאנית.
 
אולם הכניסה בנוי כמו אולם תווך של כנסייה: אולם מלבני ארוך, שמשני צדדיו התרחבויות למסדרונות, בצורה שלמעשה מזכירה צלב. בכניסה פסיפס בצורת סמל העיר גלאזגו, מורכב מארבעה ציורים: ציפור, עץ, פעמון ודג, המתייחסים לאירועים שקשורים בקדוש סנט מנגו (St Mungo), פטרונה (הקדוש המגן) של העיר. גרם מדרגות שיש רחב ומפואר מוביל לקומות הבאות. את שאר הבניין מומלץ לראות בסיור מודרך, בן 45 דקות, המתקיים פעמיים ביום (חינם, אין צורך בהזמנה מוקדמת).
 
בית העירייה, גלאזגו
בית העירייה של גלאזגו, נחנך על ידי המלכה ויקטוריה (צילום: TomasSereda)

המבנים העתיקים ביותר בגלאזגו

במרחק כ-15 דקות הליכה מזרחה לכיכר ג'ורג', החלק העתיק ביותר של גלאזגו, כולל ארבעה אתרים מעניינים: הקתדרלה, בית הבישוף, מוזיאון הדתות על שם סנט מנגו, ובית הקברות  ה"נקרופוליס".
 
ליד בית החולים העתיק (Royal Infirmary) ניצבת קתדרלת גלאזגו (Glasgow Cathedral) המרשימה. היא נבנתה בסוף המאה ה-6 ותחילת המאה ה-7, על ידי הקדוש מנגו, שהיה למעשה מייסדה של העיר, לאחר שהתיישב כאן והביא את תלמידיו ומעריציו למקום. הקתדרלה, אם כך, היא לא רק המבנה (הציבורי) העתיק בעיר, למעשה היא נקודת ההתחלה של העיר. לא בכדי היא נקראת גם קתדרלת סנט מנגו.
 
מול הקתדרלה נמצא בית הבישוף (Provand's Lordship), בית המגורים העתיק ביותר בגלאזגו, היחיד ששרד מימי הביניים. הוא נבנה על ידי הבישוף של גלאזגו בשנת 1471, כחלק מבית חולים, ומאוחר יותר שימש מעון הכמרים של הקתדרלה. ניתן לבקר בבית, ולצפות בריהוט העתיק שלו (הכניסה חינם). מאחורי בית הבישוף גן חדש יחסית – St Nicholas Garden – גן צמחי תבלין וצמחים רפואיים, בהם גם כאלו שהיו בשימוש במאה ה-15. הקמת הגן התייחסה למטרה הראשונה של הבית: בית חולים.
 
ממול נמצא מוזיאון הדתות (St Mungo Museum of Religious Life and Art), אחד משני מוזיאונים בעולם כולו המוקדשים לנושא הדת, ומיוצגות בו כל הדתות העיקריות. הוא כולל גן זן בודהיסטי (הראשון בבריטניה), פסל עליו חרוטים פסוקים אסלאמיים, "השלד המרקד" ממקסיקו, ועוד.
 
מאחורי מוזיאון הדתות נמצא בית הקברות (Glasgow Necropolis), שבו כמה מבני מאוזוליאום מעניינים. הקבורה הראשונה שנערכה בבית הקברות, שהוקם בתוך פארק גדול, הייתה של יהודי  תכשיטן בשם ג'וזף לוי – בשנת 1832. הסיור בבית הקברות מעניין ונותן גם אפשרות להשקיף על העיר מגבוה, שכן הוא ממוקם על גבעה.

קתדרלת גלאזגו
קתדרלת גלאזגו המרשימה, הנקראת גם קתדרלת סנט מנגו על שם הקדוש של העיר (צילום: claudiodivizia)

הנקרופוליס של גלאזגו
הנקרופוליס של גלאזגו, סיור מעניין בין הקברים ותצפית יפה על העיר (צילום: MarioGuti)
 

גלאזגו לשוחרי אומנות

אי אפשר לבקר בגלאזגו בלי להיתקל בהתייחסויות למעצב הנודע, בן העיר צ'ארלס רני מקינטוש (Charles Rennie Mackintosh). מקינטוש (1868- 1928) היה ארכיטקט, מעצב, צייר ואומן, המייצג העיקרי של סגנון האר-נובו בבריטניה. אשתו הייתה האומנית מרי מקדונלד, ובני הזוג עבדו בשיתוף פעולה על פרויקטים רבים.
 
המפורסם שבהם הוא הבית לשוחרי אומנות (House for an Art Lover), שתכננו ביחד. הם הכינו תוכניות לעיצוב בית, מבחינה ארכיטקטונית ועיצוב הפנים (כולל כל הרהיטים), לתחרות שהוכרזה על ידי מגזין עיצוב גרמני בשנת 1901. למרות שהתכניות נפסלו עקב איחור בהגשה, הן זכו בפרס שהילל את האופי הייחודי של העיצוב, ואת האחידות בין התכנון החיצוני והפנימי.
 
בשנות ה-80 הוחלט להשתמש בתוכניות כדי לבנות את הבית, ובשנת 1989 התחילה הבנייה, שהתבססה על התכניות המקוריות, תוך התאמה לדרישות הבנייה של סוף המאה ה-20. המבקרים יכולים לראות בכל חדר את התוכניות המקוריות ולהתרשם כיצד אומנים בני זמננו ביצעו את העבודות. בקומת הקרקע בית קפה מקסים, שחולש גם על חלק מהגן, וביום שמש נחמד לשבת בו לארוחה קלה.

הבית נמצא בשולי פארק בלהוסטון (Bellahouston Park) המקסים, שבו גם גינה מרהיבה מוקפת חומה, להגנה מהרוחות הסקוטיות העזות. בחלק שמאחורי הבית נמצא פארק שעשועים מקסים ומיוחד לילדים, עם מתקני שעשועים יצירתיים במיוחד, פסלים סביבתיים מעניינים, אומגה, מנהרות ובולי עץ לטיפוס.

הגן מחוץ לבית לשוחרי אומנות, גלאזגו
פסל בגן שמחוץ לבית לשוחרי אומנות, בשולי פארק בלהוסטון (צילום: CC Alex Foster)
 

אומנות עם תה וקניות

אתרים רבים נוספים בעיר קשורים במקינטוש. אחד מהם הוא בית הספר לאומנות (Glasgow School of Art), המקבילה המקומית ל"בצלאל", שהכניסה לביקור בו אפשרית רק במסגרת סיור מודרך (בתשלום). בנוסף מומלץ גם לבקר באחד מבתי התה ווילו (Willow Tea Rooms) אשר עוצבו על ידי מקינטוש, שהיה אחראי גם לריהוט. מלבד העובדה שהם מגישים תה טעים של אחר הצהריים, הם מהווים מוקדי משיכה עקב הייחוס העיצובי. שני בתי התה מרוחקים כ-15 דקות הליכה זה מזה: The Willow Tea Rooms ברחוב 97 Buchanan ו- Mackintosh at the Willow ברחוב Sauchiehall 217.

שני הרחובות הניצבים הללו  ביוקנן וסוקיהול, יחד עם רחוב ארגייל (Argyle) הסמוך, מהווים את אזור הקניות הראשי של העיר. במפגש הרחובות ביוקנן וסוקיהול שוכן מרכז קניות גדול בשם Buchanan Galleries, ובהמשכו של רחוב ארגייל נמצא מרכז קניות ותיק יותר  St. Enoch Shopping Centre.
 
אבל מרכז הקניות המקסים ביותר, השווה ביקור גם למי שלא מתעניין בקניות, הוא פרינסס סקוור (Princes Square) ברחוב ביוקנן. כיכר עירונית אמיתית, אם כי קטנה למדי, שהפכה למרכז קניות מעוצב בהשראת מקינטוש. כדאי לבקר ולהתרשם מכל הפריטים הקטנים המרכיבים את העיצוב, כמו המוטיב החוזר של הוורד המקינטושי המפורסם. מומלץ מאוד לעלות לקומה העליונה, לנקודת תצפית טובה על מרכז הקניות כולו, ובעיקר על קומת הבסיס ורצפת המוזאיקה שלה.
 
בית התה ווילו, גלאזגו
אחד משני בתי התה ווילו, לשתות תה עם ייחוס עיצובי (צילום: CC Dave souza)

רחוב ביוקנן, גלאזגו
הרחובות ביוקנן, סוקיהול וארגייל מהווים את אזור הקניות המרכזי של העיר (צילום: georgeclerk)

ארמון-מוזיאון לאומנות

המוזיאון העשיר ביותר באוצרות אומנות, הוא גם המפואר ביותר. מוזיאון קלווינגרוב (Kelvingrove Art Gallery and Museum) נבנה כ"ארמון לאומנות" בשנת 1901, בתחומי פארק קלווינגרוב, ליד נהר קלווין. הכניסה הראשית שלו פונה אל הפארק ולא אל הרחוב, וכך היא תוכננה. אלא שעובדה זו נראתה מוזרה לציבור והולידה אגדה אורבנית, הטוענת שהמבנה הוקם בכיוון הפוך למתוכנן, וכי הארכיטקט היה כל כך נסער כשגילה את הטעות, עד כי קפץ אל מותו מהקומה השישית.
 
המוזיאון הענק מכיל אוסף אדיר של יצירות אומנות – פסלים, תמונות, מוצגי טבע, כלי נשק ושריון, כל נגינה ועוד. באולם הכניסה ניתן למצוא עוגב כנסייתי עצום מימדים, שגילו כגיל המוזיאון. מדי יום בשעה 13:00 (15:00 בימי ראשון) אפשר ליהנות שם מ-30 דקות של רסיטל לעוגב, חינם אין כסף. הכניסה למוזיאון אף היא בחינם – כמו כל המוזיאונים הציבוריים בעיר.
 
מוזיאון קלווינגרוב, גלאזגו
מוזיאון קלווינגרוב, אוסף נדיר של יצירות אומנות (צילום: CC Nathan Hughes Hamilton)
 



מוזיאון התחבורה וספינת המפרש

מוזיאון ריברסייד (Riverside Museumבעל הארכיטקטורה המרהיבה, נפתח בשנת 2011 על שפת נהר קלייד (Clyde), החוצה את גלאזגו. משכנו החדש של מוזיאון התחבורה של העיר, מציג לצד כלי תחבורה שונים, גם דגם של רחובות העיר, בסגנון שהיה מקובל בין השנים 1885-1930, וחנויות משנת 1930 ואילך. הכניסה אליו חופשית גם כן.
 
במשך מאות שנים (כנראה כבר מהמאה ה-15) היה נהר קלייד מרכז מספנות חשוב, בו נבנו אלפי ספינות. הספינה גלנלי (Glenlee ספינת מפרש גדולה, מהסוג המכונה באנגלית Tall Ship  נבנתה שם בשנת 1896 כספינת משא, שחצתה את האוקיינוסים והובילה סחורות מבריטניה לכל רחבי העולם. בהמשך נמכרה הספינה לחברה איטלקית ואחר כך לחברה ספרדית, ובשנות ה-30 של המאה ה-20 התגלגלה להיות ספינת צי ולהשתתף במלחמת האזרחים הספרדית.
 
כיום הספינה סוגרת מעגל  היא עוגנת מול מוזיאון ריברסייד, על נהר קלייד עליו נבנתה, ומשמשת כמוזיאון. ניתן להיכנס לכל אחד מחלקי הספינה, לגעת, למשש ולהתנסות בפעילויות שונות. מתנדבים בבגדים תקופתיים מסבירים ועונים על שאלות. פעם בשבוע יוצא סיור מודרך בספינה (ללא צורך בהזמנה מראש). הביקור בספינה, כמו גם הסיור המודרך, ללא תשלום.
 
הספינה גלנלי ומוזיאון ריברסייד, גלאזגו
הספינה גלנלי על נהר קלייד, מול מוזיאון ריברסייד (צילום: CC M.E. Sanseverino)

אוסף בורל המרשים מחוץ לעיר

אוסף בורל (Burrell Collection), הוא מוזיאון מרשים הנמצא כ-5 ק"מ ממרכז העיר (עדיין בתחומי גלאזגו). אוסף האומנות, שלא היה מבייש אף מוזיאון לאומי בעולם, היה כולו בבעלותו הפרטית של אייל הספנות סר וויליאם בורל. הוא ואשתו הורישו את האוסף לאנשי גלאזגו (The People of Glasgow), אבל הציבו תנאים: שה"אנשים של גלאזגו" לא ייאלצו לשלם עבור הצפייה באוסף, ושהאוסף יוצג במרחק 10 מייל (16 ק"מ) מהעיר, על מנת להגן עליו מזיהום האוויר הנורא שהיה בגלאזגו בתחילת המאה ה-20.
 
במשך למעלה מ-20 שנה (!) חיפשו מנהלי העיזבון מקום מתאים, עד שבשנת 1967 הושאר בירושה לעיר פארק פולוק (Pollok Park), המרוחק 5 ק"מ בלבד מהמרכז. מנהלי העיזבון החליטו שהמקום עונה על הדרישות ושניתן להתגמש בנושא המרחק. הוצא מכרז לתכנון מוזיאון שיכיל את כל הפסלים, התמונות, הקרמיקה, שערי האבן העתיקים ושאר פריטי האוסף, ועדיין יתמזג עם הסביבה ולא "יפריע", והתוצאה  יפהפייה. המוזיאון נפתח בשנת 1983, והכניסה, כמובן, חינם לכולם.
 
בפארק הענק עומד גם הבית המקסים של בעלי האחוזה – בית פולוק (Pollok House), וניתן לבקר גם בו (בתשלום). הוא מרוחק כ-10 דקות הליכה (בתוך הפארק) מהמוזיאון, ויש גם שאטל שאפשר להיעזר בו.
 
אוסף בורל, פארק פולוק, גלאזגו
אוסף בורל, מוזיאון מרשים מחוץ למרכז העיר (צילום: CC kaysgeog)

בית פולוק, גלאזגו
בלב פארק פולוק ניצב בית אחוזה מקסים מוקף גנים (צילום: CC P&P Photo)

חממות להנאת פשוטי העם

מוזיאון ארמון העם וגני החורף (People's Palace and Winter Gardens) נמצא במזרח העיר, בפארק רחב ידיים על הגדה הצפונית של נהר קלייד. הפארק העתיק ביותר בעיר הוקם באמצע המאה ה-15, והמוזיאון מספר את סיפורה של העיר גלאזגו ותושביה, החל מאמצע המאה ה-18 ועד סוף המאה ה-20. בחממות הצמודות למוזיאון, בבתי זכוכית ענקיים, צומחים עצי דקל וצמחים טרופיים, כמקובל בחממות באחוזות אנשי האצולה העשירים, אלא שכאן הם תוכננו להנאתם של פשוטי העם. במקום פועל גם בית קפה והכניסה חינם.

ארמון העם וגני החורף, גלאזגו
ארמון העם וגני החורף, על הגדה הצפונית של נהר קלייד (צילום: e55evu)
 

איך אפשר בלי כדורגל בגלאזגו?

בגלאזגו שתי קבוצות כדורגל ידועות  סלטיק וריינג'רס  היריבות המרות. אבל הביקור המוצע כאן הוא לא במקדשה של אחת מהקבוצות, אלא במרכז המוקדש לאוהדי כל הקבוצות הסקוטיות כולן  חוויית האמפדן (The Hampden Experience), הנמצא בהאמפדן פארק (Hampden Park), איצטדיון הכדורגל הלאומי.
 
במרכז ישנו מוזיאון לתולדות הכדורגל בסקוטלנד, עם אלפי מוצגים הקשורים בספורט, בשחקנים ובציוד הנלווה. לצידו נמצא אולם התהילה (Hall of Fame), בו מונצחים שחקנים גדולים, מאמנים ובעלי תפקידים שונים שהצטיינו בדרכם. וכמובן, סיור "מאחורי הקלעים" באצטדיון הכדורגל, המראה את האצטדיון כפי שהשחקנים רואים אותו, החל מחדרי ההלבשה, דרך היציאה למגרש לקול שאגות הקהל, וכלה בבמה בה מוענקים הגביעים. חוויה לכל חובב כדורגל.

אצטדיון הכדורגל האמפדן פארק, גלאזגו
האמפדן פארק, אצטדיון הכדורגל הלאומי בגלאזגו (צילום: Xabier Cid) 
 

איך מגיעים לגלאזגו?

לגלאזגו (ולסקוטלנד בכלל) אין טיסות ישירות מישראל, ולכן הטיסה מתבצעת ללונדון או לעיר מרכזית אחרת באירופה, ומשם בטיסת המשך לשדה התעופה של גלאזגו (Glasgow International Airport). המגיעים בטיסות הלואו קוסט של Ryan Air מאירופה, נוחתים בשדה התעופה Prestwick שמדרום-מערב לעיר, ויכולים להגיע לעיר ברכבת (יש להציג את כרטיס הטיסה בקופת הרכבת, על מנת לקבל הנחה של 50% ממחיר הנסיעה).

רכבת מלונדון מגיעה לתחנת Central, במרכז העיר, בנסיעה של 4-5 שעות. גלאזגו מרוחקת כ-45 דקות נסיעה משדה התעופה הבינלאומי של אדינבורו. רכבות תכופות נוסעות ממרכז אדינברו למרכז גלאזגו, מהלך של כשעה נסיעה.
בתי מלון בקרבת תחנת הרכבת של גלאזגו


מלון מומלץ במרכז העיר גלאזגו

מלון דאבלטרי הילטון (DoubleTree by Hilton Glasgow Central) מדורג ברמת 4 כוכבים וממוקם במרכז גלאזגו, במרחק הליכה קצר (800 מ') מתחנת הרכבת המרכזית. החדרים גדולים ומפנקים, עם פינת ישיבה, שולחן, מיזוג וקומקום חשמלי, ויכולים להלין עד 4 אורחים (בסוויטות יש גם חדר שינה ומטבחון). לרשות האורחים בריכה מקורה לא גדולה, חדר כושר, סאונה, מסעדה ובר. השירות והאדיבות הבריטיים באים כאן למלוא הביטוי.

מלון דאבלטרי הילטון, גלאזגו
מלון דאבלטרי הילטון
 – מיקום מעולה במרכז העיר ובקרבת תחנת הרכבת

מידע נוסף

בתי מלון במרכז העיר גלאזגו
השכרת רכב בבריטניה

כתבות נוספות על סקוטלנד

סיור באדינבורו: הטעמים והמראות
היילנדס – אזור ההר של סקוטלנד
טיול עם ילדים בדרום סקוטלנד
האי סקאי – נופים קסומים בערפל
איי אורקני – האיים המסתוריים של סקוטלנד

נעה שוורץ
 
אודות הכותבת
נעה שוורץ, יועצת טיולים, מתמחה בבריטניה (אנגליה, וויילס ובעיקר סקוטלנד). כותבת בפורומי תיירות תחת השם Noa Scotland. חיה עם משפחתה בבריטניה במשך 13 שנה, מתוכן 9 שנים בסקוטלנד, ולמעלה מארבע שנים בסין. מכורה לנסיעות, טיולים, ומפגשים עם אנשים, תרבויות ואוכל מכל העולם. 







סטטיסטיקות

0
מגזינים שנשלחו

0
שאלות ותשובות

0
כותבים באתר

0
כתבות באתר