www.goTravel.co.il
  • בתי מלון
  • כפרי נופש
  • טיולים לקהל שוחר תרבות ודעת
  • טיולי משפחות מיוחדים
  • טיולי ג'יפים
  • טיולי GPS
  • טיולי הליכה
  • חופשות אופניים
  • טיולי ספארי צלילה
  • שייט תעלות ויאכטות
  • שייט נהרות
  • הפלגות גיאוגרפיות
  • הפלגות לאנטארקטיקה
  • הפלגות לשפיצברגן
  • קרוזים ושייט תענוגות
  • טיולים לאיטליה
  • טיולים לשוויץ
  • טיולים לבלקן
  • טיולים גאוגרפיים לאירופה
  • טיולים לתאילנד
  • טיולים בארצות הברית
  • טיולים לאלסקה והרוקיס
  • טיולים לאסיה ואוקיאניה
  • טיולים לאמריקה הלטינית
  • טיולים מאורגנים לאפריקה
  • טיולים פרטיים לאפריקה
  • חופשות סקי
הרשמה למגזין GOTRAVEL
מגזין איכותי עם כתבות עומק על יעדי טיול בעולם ישלח בחינם לדואר האלקטרוני שלכם
הכתבה מעניינת? שלחו אותה בדואר למי שתרצו

הקש בתיבה את רצף האותיות המופיע למטה:



מיקרונזיה: צלילה באי פלאו
מאת: ד"ר גלעד (גילי) חסקין


פלאו הוא אי במערב מיקרונזיה, כ-800 קילומטר מזרחית לפיליפינים. פלאו נחשב ל"מֶכָּה" של הצוללים. גן עדן מתחת למים. ואכן, הם מגיעים לכאן במספרים גדולים: יפנים, רוסים, הולנדים, גרמנים ואפילו טורקים. דומה וכול חובב צלילה חולם להגיע לפחות פעם בחייו, אל שוניות האלמוגים של פלאו. צלילה לתוך צפונותיו של החור הכחול, הבהירה לי שעלי לחלק את תולדות הצלילות שלי לשניים: אלא שעשיתי טרם הגיעי לפלאו ואלו שאחריו. 


החור הכחול בפלאו

החור הכחול (צילום: פיש אנד פינס)


שונות: צלילה




צבעי טכניקולור
טרם שירדתי למים, ביקרתי באקווריום המקומי, הממחיש היטב כיצד נבנית השונית ואת ייחודה האקולוגי כנווה מדבר תת ימי בתוך האוקיינוס. האקווריום הקטן המם אותי במספר הרב של מיני הדגים, שמימי לא ראיתי. ספקטרום הצבעים היה מופלא עוד יותר: כחול, כחלחל, ירוק, ירקרק, וורוד וסגול. מישהו אמר פעם, שגברים מכירים ששה צבעים בלבד. "צהוב חמנייה", "אדום יין", או "אפור עכבר" מוכרים רק לעין נשית, שלא לדבר על "אפרסק" שעבור גבר הוא רק פרי ועבור אישה הוא גם צבע. אולם גם ספקטרום הצבעים הנשי הגדול, לא יהיה בו די כדי לתאר את שפעת גוניהם של דגי פלאו.

נבות, ישראלי שחי עם אשתו וילדיהם באי פלאו (Palau), השיט אותנו אל החור הכחול (The Blue Hole). שחינו לאיטנו במים רדודים, בצבע טורקיז, בעומק של שלושה מטר לערך, מעל ריף האלמוגים, עד לחור כחול ועגול שנפער בלב השונית. התבוננתי מטה נסער מיופי. שחרור אוויר מהמאזן ואנו צוללים לתוך הנשגב העמוק, אל המבוכים של השונית, מתבוננים בהשתאות ביכולת הפיסול היצירתית של הטבע ובמיני דגים שהתחלפו במהירות ככל שירדנו מטה. לעינינו התכלה גן שלם של אלמוגים ססגוניים, בשפע של צבעים וצורות: ספוגים וקוצים, קיפודים ועצים. לצדם גדלו צמחי מים בצבעי לבן, קרם, אפור וסגול. זרמי המים הניעו את זרועותיהן של שושנות הים והגיחו מהן דגיגים זעירים, קטנים וכמה אפילו גדולים. כאן נראתה להקת דגים שזהרו בכחול, ולאחרים היה זנב ממוזלג במיוחד. שעה קסומה חלפה ביעף וחשתי תחושת הקלה שעלינו מעל המים, כך שיתאפשר לי לעכל את הקסם. 
כתבה על פלאו פסיפיק ריזורט - להתפנק ולצלול בגן עדן

החור הכחול בפלאו
החור הכחול (צילום: פיש אנד פינס)

מעגל הקיום התת-מימי
למחרת בבוקר יצאנו שוב לצלילה. הפעם בסירה גדולה יותר, נוחה להפליא, שתכנן נבות במו ידיו. הגענו שוב אל קיר האלמוגים ולאחר תדריך קצר התהפכנו בגבינו אל המים, גולשים במהירות לתוך המאסה הכחולה, בתוך ענן של בועות שיצאו ממיכלי הצוללים שמתחתנו. חלפנו מעל קניוני אלמוגים גדולים, על אין ספור צורותיהם וצבעיהם. כמה מהם נראים כעצים שענפיהם מסוקסים, אחדים כקוצים חדים למגע, אחרים צורבים את כתפי שנשענה עליהם בטעות. כמה מהם מכורסמים בשיני דגים הניזונים מהם ופוערים בהם פצעים לבנים. אחרים מכוסים בשכבה דקיקה של אצות, שעוד מעט ותיאכל בידי דגיגונים עליה פרנסתם. ראינו שושנות ים השולחות זרועות לבנות מתוך קליפה סגולה ובין זרועותיהם נחבאים דגיגונים שצבעם חום מפוספס בצהוב. היו שם צדפות ענק, שסגרו את קונכייתן במהירות על מוט המתכת של אחד הצוללים. נחילים של דגי זברה ועננים של דגיגים בצבע כחול זוהר שטו מולי וסביבי. להקות שלמות נסקו אל על ומולן, להקות אחרות, ירדו במהירות, כמו בכביש מהיר שהתנועה בו מתואמת היטב. דגים אדמדמים שחו בין זרועותיי ובין רגלי מבלי להתרגש מנוכחותי. ריחפתי דומם דרך להקה של דגים שפתניים ודגים צהובים שצורתם מחודדת כשל חרב ודגיגונים שזנבם ממוזלג להפליא. ראיתי דגי טונה ענקיים, תולעים שטוחות מתנפנפות כצעיפים במים ורב שעירים שמנמנים עטורים בזיפים ססגוניים. כוכבי ים כחולים דווקא, זחלו על הקרקעית. 

החור הכחול בפלאו 
 (צילום: פיש אנד פינס)

אנג'לוס, מדריך הצלילה שחש בהתעניינות שלי, שחה לידי, הפנה את תשומת לבי, בכל פעם לדג אחר ורשם את שמו על לוח מיוחד. מרבית שותפי צללו כשלגבם מיכל ממולא בנייטרוקס, אוויר מועשר בחמצן, בשיעור של 36%. אני, שטרם הוכשרתי לכך, נאלצתי להסתפק באוויר רגיל ומשום כך עליתי לפני המים לפני כולם. כהרף עין השלכתי אל הסירה את חגורת המשקולות ואת המאזן שלי ושבתי למים, חמוש בסנפירים ובמשקפת, כדי לחזות ביופי הזה והפעם ממעל. המים הצלולים אפשרו לי ראות טובה לעומק של יותר מעשרים מטר. מעת לעת ירדתי בצלילה חופשית אל חברי הצוללים, כדי שלא לאבד כל רגע. וכאן, שחיתי קרוב מאד לצבי מים, לדגי הענק ולאלמוגים.

החור הכחול בפלאו
 (צילום: פיש אנד פינס)






קשור לטבע
הפינה הכחולה (Blue Corner) היא אתר צלילה מסוג אחר. שחינו נגד הזרם, שהלך וגבר, אל זווית חדה של קיר האלמוגים. שם נקשרנו אל השונית וכך מצאתי עצמי מרחף בזרם המים העז, כשרק חבל חזק מונע בעדי מלהיזרק משם בכוח. התבוננתי בשותפי, מתערסלים במים אף הם. היה זה מראה סוריאליסטי מעט של חבורת צוללים שדמתה לציפורים במעופן. התמכרתי לזרמי המים שטלטלו בפראות מענגת את גופי, בעודי מתבונן בסרט הטבע שהוקרן מולי. היתה זו חוויה של נוכחות בתוך סרט מציאותי של "נשיונל ג'אוגרפיק". סרט בשלושה או ארבעה ממדים: דגי נפוליון ענקיים, ברקודות, פרפרונים בצבעי צהוב מפוספסים בשחור, תוכונונים בגווני ירוק וטורקיז, דגים בצורת "אבו נפחא" המוכר ממחוזותינו, דגים שפס זוהר בצידם, דגים כחולים, כתומים, אדמוניים ודגים יפים במיוחד, שצבעם וורוד זוהר. מדריכינו הפנה את תשומת לבנו לדגים מיוחדים כמו דג הפטיש (Bump head fish), דג ענק שבליטה ענקית נפוחה בקדקודו, או זהרונים ענקיים שבלטו בצבעי שחור לבן. במקום אחר ראיתי זהרון, המכונה כאן דג אריה (Lion Fish), שהתהדר במניפת נוצות אדמדמות, היפות למראה, אך רעילות למגע.

החור הכחול בפלאו
 (צילום: פיש אנד פינס)

מלך המעמקים
הדגים סחררו את עיני ביופיים ובצבעיהם, אך יותר מכולם, מרחיב את הלב ועוצר את הנשימה, הוד מעלתו הכריש, מלך המעמקים. התבוננתי בו, שוחה מולי, במרחק של מגע יד כמעט. חייכתי ביני לביני. רק שבוע קודם לכן, באי יאפ (Yap), מול הכריש הראשון, דימיתי לשמוע את הלמות לבי מהדהדת למרחוק, עד שחששתי ששותפי לצלילה ייבהל מהוויברציות שיצרתי במים. כעת, לאחר למעלה מעשרים צלילות במים הצלולים של מיקרונזיה, אני חש אחרת. כמעט בן בית בקרב שוכני הריף. התבוננתי בכריש המנומר, כמו בידיד ישן, מלך הים. אחריו באו עוד רבים. קטנים כגדולים, שוחים במלכותיות, תוך תנועות קצרות של זנבם מצד לצד, חושפים שיניים לראווה. עבור מרבית בני האדם נחשב הכריש לאויב, למרות שמספר הנפגעים מכלבים גדול עשרת מונים. אין ספק שגם הסרט "מלתעות" לא היטיב עם הכריש. יוצר הסרט כבר ניחם בפומבי על סרטו. הוא לא העלה בדעתו שבעקבות יצירתו הדמיונית יעוטו רבים, חמושים בכידונים וברובים, לחסל את הכריש, כאילו שעולם החי מחולק בין טובים לרעים, כאילו שיש יתרון מוסרי לאורגניזם כזה או אחר, כאילו שחייהם אינם תלויים אלה באלה.

היצורים הנפלאים הללו, שכבר לפני רבע מיליארד שנה נראו כך, ומאז לא השתנו. בחישוב קל, הם היו כאן לפני הדינוזאורים. מאה מיליון שנים לפני שהופיעו זוחלי הענק, הכרישים כבר שחו באוקיינוסים, מותאמים בשלמות לסביבתם. למרבה הצער, מספרם בעולם הולך ופוחת. כריך של כריש נחשב למאכל תאווה באיים הקריביים וזה כאין וכאפס לעומת הדייגים הסינים, שמביאים הביתה את זנבו של הכריש, להכנת מרק לאניני טעם. מעת לעת נתפסים בימים של פלאו סירות של סינים, מבצעים דייג בלתי חוקי. הם תופסים את הכריש, חותכים את סנפיריו וזורקים את גופו לים.  

החור הכחול בפלאו
כרישים (צילום: פיש אנד פינס)
 




 

"הכריש אינו רק יצור מופלא", כך מסבירה טובה, אשתו של נבות, "אלא גם חוליה חיונית בשרשרת המזון. הכריש אוכל דגים גדולים, האוכלים דגים קטנים יותר, ואלו טורפים קטנים מהם עד האחרונים האוכלים את הדגיגים המנקים את האלמוגים מהאצות. ברגע שיחסלו את הכרישים, מספר הדגים יגדל, לכל אורך שרשרת המזון, הדגיגים הזעירים יחוסלו ובעקבותיהם יגדלו האצות ויחסלו את שונית האלמוגים, אחת היצירות המופלאות ביותר של הטבע. כלומר, הכריש אינו רק בעל חיים פראי ומעורר השתאות, אלא יצור שבשיניו מצוי המפתח לשרידותה של שונית האלמוגים, הריכוז הגדול ביותר בעולם של מיני אורגנזמים ביחידת שטח אחת". מה ערכו של כריש מת? כ-40$ בערך? האם אפשר לחשב את ערכו של כריש חי? אני מעריך בכמה אלפים. הרבה אלפים. 

החור הכחול בפלאו
(צילום: פיש אנד פינס)

המיקרונזים מבינים זאת. במקום לדבר על אקולוגיה, מדברים עמם על כלכלה, כפי שהסבירו למסאים בקניה, ערכה של אנטילופה בסוונה, גדול ערך מונים מזה של אנטילופה ירויה. ריף האלמוגים הוא מקור הפרנסה החשוב ביותר באי. מקווה שלא מדובר כאן בקרב מאסף ומקווה שגם טיולי הדייג יסתיימו סוף סוף. באחד הערבים שבתי מהצלילות וראיתי דג חרב במשקל 150 ק"ג, תלוי לראווה על סיפונה של אחת הספינות. התיירים שצדו את הדג המופלא הצטלמו לצדו בראווה, כאילו בצעו מעשה הרואי, כאילו שלא עדיף לראות אותו במים. אני יכול להבין אותם במקצת. גם אני אוהב לצוד, מכיר את התחושה הנפלאה של התמודדות עם חיית בר, אלא שבמקום רובה, אני משתמש במצלמה. העונג לדעתי גדול יותר. מעת לעת כיוונתי את מצלמתי, "יריתי" בדולפין שחזר וזינק מתוך המים, "יריתי" באיגל ריי, שנפנף בסנפיריו כאילו היו כנפיים, "יריתי" בדג ענק, ה"קורבנות" מוצגים לראווה על מסך המחשב שלי וכולם ממשיכים לשחות. 

החור הכחול בפלאו
 (צילום: פיש אנד פינס)

נכנסתי לשגרה נעימה: בשעה 08:00 כריך וקפה ממועדון הרוחש כנחיל נמלים ואחר כך יום של צלילות: עם הפסקת צהרים באחד החופים המקסימים של איי הפטרייה. חופי חול זהובים, חוסים תחת עטרת של דקלים, או מפרצים חבויים, מוצלים על ידי פיקוסים ענקיים. פלאו הוא מקום מסודר. אין לעגון אלא בחופים מורשים בהם הוקמו שולחנות וספסלים. אכלנו מהארוחות הארוזות היטב, שתינו מהתה הקר שהכינו במטבח לפי מתכון של טובה, ולאחר שחיה, שנרקול או שיזוף, המשכנו לצלילה הבאה. מדי יום מצאתי את שמי רשום בסירה אחרת ומדי יום הכרתי אנשים חדשים, בני לאומים שונים, שאהבת הצלילה מחברת ביניהם. המדריכים למרבה הפתעה היו מגדל בבל של בני לאומים נוספים. בנוסף לבני פלאו, צללתי עם שני מדריכים אנגלים, מדריכה אוסטרית ומדריך יפני. 

החור הכחול בפלאו
גילי חסקין עם נבות ברונובסקי 
 






מועדוני הצלילה המיקרונזים העניקו שמות פרטיים לאתרי הצלילה השונים. פעם התנצלו בפני על שאני פוקד בשנית את אותו אתר צלילה, כאילו שיש לכך חשיבות. כאילו שבפעם השנייה מול קיר הצבים, או קשור לריף ב"פינה הכחולה" אראה בדיוק את מה שראיתי בפעם הראשונה. כל צלילה היא סיפור אחר. כל ירידה למים טומנת בחובה חוויה אחרת. בתעלה הגרמנית העמוקה ראינו סטינג-ריי, מנפנף בזנבו העוקצני, שעלול להיות גם קטלני. במרחק גדול יותר, שתי מנטה-ריי, שוחות במעוף מלכותי.

אחד מאתרי הצלילה המופלאים בפלאו הוא מערת שנדלייה (Chandelier). זהו אתר צלילה קרוב יחסית, שהוא בעצם מערת נטיפים מתחת לפני המים. צללנו לעמוק של חמישה מטר לערך, כשאנו מאירים בפנסים את הנטיפים, הזקיפים, המניפות ואוזני הפיל שנוצרו בסלע. במקום מסוים, עלינו מעל פני המים, לחלל בו הנטיפים הדקיקים ממשיכים לעבוד ולהגיר מים. צפנו דוממים ומשתאים, מפנים מבטינו במהירות, כדי לא להחמיץ דבר, מהזקיפים המוצפים במים למטה, אל הנטיפים, שנראו כמחטים מחודדות למעלה, באוויר החופשי. כך עברנו מאולם לאולם, שוקעים במים וצפים חליפות, כשאני מודה לאל הטוב ולמועדון "פיש אנד פיש", על שהצמיד לי מדריך, אחרת מן הסתם, לא הייתי יוצא משם לעולם.  

החור הכחול בפלאו
(צילום: פיש אנד פינס)

 

* הביקור בפלאו נעשה כחלק מטיול הכנה ביזמתם של חברת 'אדמה - מסעות וטיולים' והחברות הפאלאווית Fish'n Fins ו-Ocean Hunter. תודתי לניסו קדם ולינור שמאי מצוות 'אדמה' ולידידי טובה ונבות בורונובסקי, החי בפלאו, שבזכותם התאפשר מסע זה.

מעוניינים להצטרף לספארי צלילות? לחצו לקבלת הצעות >>

כתבות נוספות על מיקרונזיה
כתבות נוספות על צלילה


גילי חסקין אודות הכותב
ד"ר גלעד (גילי) חסקין PHd מהחוג ללימודי ארץ-ישראל באוניברסיטת חיפה ומורה דרך מוסמך. מדריך טיולים בחו"ל, בעיקר בארצות אקזוטיות, שימש מספר שנים כמנהל מחלקת ההדרכה בחברה הגיאוגרפית, ובעל ניסיון רב בהרצאות במכללות, במכונים פרטיים ובקורסים למלווי קבוצות. אתר הבית של גילי חסקין
 
לקריאת כתבות נוספות של גילי.








מספר צפיות: 6654