טקס קפה אתיופי
מאת: דניאל וקנין
טיול לאתיופיה עבורי הוא הרבה דברים, ואחד הדברים הבולטים הוא הריח. בכל מקום בו מבקרים באתיופיה, תמיד יש ריח, ותמיד, אם חזק ואם חלש, זהו ריח נפלא של קפה.
הקפה באתיופיה הוא תרבות, וחלק בלתי נפרד מהנופים שלה. בכל טיול לאתיופיה אני מציע לשלב טקס קפה, ואולי גם יותר מפעם אחת.
הרועה, העיזים הנמרצות ושיח הקפה
אגדה אתיופית עממית מספרת על רועה צאן אחד, שרעה את עדרו בשטחי מממלכת קאפה (keffa) שבדרום אתיופיה. כעבור זמן מה, הבחין הרועה שבסוף היום היו העיזים מלאות מרץ, כאילו זה עתה יצאו למרעה, בעוד עדרי שכניו עייפים בסופו של יום המרעה הארוך.
מספר חודשים עברו, עד שהרועה הבין כי הגורם לכך הוא שיח פשוט למראה, שפירותיו אינם מפתים ופרחיו אינם מרהיבים, ממנו אכלו העיזים במהלך המרעה. אותו "שיח מעורר" הוא שיח קפה הבר. לאחר שידידנו הרועה אכל גם הוא מפירותיו של שיח הקפה, גם ערנותו עלתה פלאים...
שיח הקפה, הרועה הבחין שהעיזים מלאות מרץ (צילום: משה שי)
אספרסו איטלקי-אתיופי
באתיופיה שימשו בתחילה פולי הקפה למאכל. השימוש בקפה כמשקה, כפי הנראה נעשה לראשונה בחצי-האי ערב, ומכאן שמו – קפה ערביקה (Coffea arabica ). בשלב מאוחר יותר, כחלק מהקולוניאליזם, הגיע הקפה לאירופה, במאות ה-16 וה-17, ומשם המשיך וכבש את העולם. אך את שמו, כך טוענים האתיופים, הוא קיבל משמה של הממלכה בה ההתגלו לראשונה קסמיו – ממלכת קאפה.
האתיופים לא שוכחים שבארצם התגלה שיח הקפה, והמשקה הריחני מהווה מקור לגאווה לאומית. יחסית לשאר מדינות אפריקה, אתיופיה עשירה בבתי קפה. בהשפעת האיטלקים, ששלטו באתיופיה זמן קצר (1936-1941), ניתן למצוא בבתי הקפה האתיופיים גם מכונות אספרסו, מצרך נדיר ביבשת השחורה. אין בית באתיופיה שאין בו קפה, ואין אתיופי שאינו משתתף לעיתים קרובות בטקס הכנת קפה.
טקס הקפה האתיופי מכונה בונה (Buna ), כשמו של המשקה בשפה האמהרית. בית אתיופי שלא מגישים בו קפה, ייחשב כבית עני ושאינו מכניס אורחים.
טקס קפה, חלק בלתי נפרד מכל טיול באתיופיה (צילומים: דניאל וקנין, משה שי)
טקס הקפה הראשון שלי
במהלך נסיעותיי לאתיופיה, הן כמטייל והן כמדריך, השתתפתי לא מעט פעמים בטקס הבונה, טקס שתית הקפה האתיופי. אולם אני עדיין זוכר את הפעם הראשונה, בה הוזמנתי להשתתף בטקס, שנערך בביתם של מריאם וגירום בעיר לליבלה (Lilabela). במרפסת הבית היו פזורים עלים ופרחים, שהשרו אווירה נעימה, ובתוך הבית הוכן מעגל כיסאות. מסתבר שמלבדי הזמינו בעלי הבית גם כמה מהשכנים. התיישבתי קצת מבויש והקשבתי לשיחות החולין בין המקומיים. השיחות הללו הן חלק בלתי נפרד מטקס שתיית הקפה, ואולי הן בכלל הסיבה האמיתית לקיום הטקס, מעין בילוי חברתי.
מריאם שטפה את הפולים הירוקים והטריים, ולאחר מכן קלתה אותם על מגש ברזל, שהונח על גחלים לוהטות. לאחר מכן העבירה מריאם את המגש בין האורחים, ונתנה לנו להריח את ריחו המלא והנפלא של הקפה הקלוי. לאחר שכל האורחים התענגו על ריחו של הקפה, היא כתשה במיומנות, עם עלי ומכתש, את הפולים הקלויים, שצבעם השתנה לחום כהה ואפילו שחור, עד כדי שריפה. האבקה שהתקבלה נשפכה לתוך ג'בנה – קנקן חרס שנועד בדיוק למטרה זו. בזמן שהפולים נכתשו, שימשו הגחלים להרתחת המים בקנקן. לאחר הרתיחה הוסיפה מריאם את אבקת הקפה למים הרותחים, ונתנה למשקה להתבשל כמה דקות, לפני שמזגרה אותו לכוסות קטנות.
לצד הקפה הגישה מריאם חיטה קלויה, אך לעיתים מגישים בוטנים או פופקורן בטקס הקפה. כל אורח בטקס הבונה מתכבד בשלוש כוסות. הכוס הראשונה מכונה אבון (Abol), מלשון אבא, והיא המרה ביותר מבין הכוסות. ההסבר לכך נעוץ בכך שמכוס לכוס מרתיחים רק את השאריות והקליפות של הפולים, וכך הקפה בסיבובים הבאים חלש יותר ומר פחות.
לינה בעיר לליבלה
סרטון קצר על טקס קפה אתיופי
מטיילים אורחים בטקס הקפה
טקס קפה מתקיים בכל מקום באתיופיה, וכמטיילים תתקלו בכל פינה בריח הקפה, בגחלים הלוחשות, בעשן הקטורת ובכוסות המחכות רק לכם. אם יתמזל מזלכם, ותכירו אנשים מקומיים מעבר ל"שלום-שלום", סביר להניח שתוזמנו אליהם הביתה לטקס קפה. בכל מקרה לא מומלץ "להזמין את עצמך" לטקס קפה שכזה. במשפחה אתיופית מקובל שכל המשפחה מוזמנת לטקס הקפה, ולכן אם הלכתם לבית של חבר תתכוננו להכיר את כל המשפחה.
ההשתתפות הפעילה שלכם היא בעצם היותכם שם, ולא מצופה מכם דבר מעבר התענוג של שתיית שלוש כוסות. כתיירים תוכלו תמיד ללגום כוס אחת "על הדרך", ולאותה כוס יש תעריף (חמישה עד עשרה ביר), אך אם אתם משתתפים בטקס ביתי, יהיה נחמד אם תשאירו טיפ צנוע.
ככל טקס, גם לטקס הקפה יש חוקים משלו: ראשונים יתכבדו בקפה הזקנים והמבוגרים, ואחרונים יתכבדו הצעירים והילדים; הוספת סוכר אינה מקובלת; כמו כן לא מקובל לפרוש מן הטקס לפני שנמזגה הכוס השלישית. כדאי להביא בחשבון, שאם אחד האורחים הופיע באיחור, יוכנו גם לו שלוש כוסות, כך שאם הזדמנתם לטקס קפה בהחלט ייתכן שתזכו לשתות יותר משלוש כוסות של המשקה הריחני והמר.
מגש קפה בשלבי הכנה שונים, לפני הקלייה ועד לאחר הטחינה (צילום: משה שי)
זהירות, אפשר להשתכר מקפה...
בטיול באתיופיה תתקלו באינספור מטעים של קפה, הפזורים לכל אורך הרמה האתיופית, המשתרעת על פני חלק גדול מהמדינה, בגבהים של 1,000 עד 2,000 מטר. הקפה תופס נתח נכבד מאוד בכלכלת אתיופיה, שהיא יצרנית הקפה השביעית בעולם. חקלאים רבים עוסקים בגידול קפה, המיועד ברובו לייצוא.
עד היום, כשאני חושב על אתיופיה, מייד עולה באפי אותו ריח מקומי – ריחו של הקפה. את טקס הקפה הראשון שלי, שלווה באווירה נעימה ושיחות ארוכות על תלאות החיים, סיימתי כשאני שיכור, ולא מיין.
פרי הקפה. אתיופיה היא אחת מיצואניות הקפה המובילות בעולם (צילום: משה שי)
מידע נוסף
לינה בעיר הבירה אדיס אבבה
כתבות והמלצות לטיול באתיופיה
כתבות נוספות
מספר חודשים עברו, עד שהרועה הבין כי הגורם לכך הוא שיח פשוט למראה, שפירותיו אינם מפתים ופרחיו אינם מרהיבים, ממנו אכלו העיזים במהלך המרעה. אותו "שיח מעורר" הוא שיח קפה הבר. לאחר שידידנו הרועה אכל גם הוא מפירותיו של שיח הקפה, גם ערנותו עלתה פלאים...
שיח הקפה, הרועה הבחין שהעיזים מלאות מרץ (צילום: משה שי)
האתיופים לא שוכחים שבארצם התגלה שיח הקפה, והמשקה הריחני מהווה מקור לגאווה לאומית. יחסית לשאר מדינות אפריקה, אתיופיה עשירה בבתי קפה. בהשפעת האיטלקים, ששלטו באתיופיה זמן קצר (1936-1941), ניתן למצוא בבתי הקפה האתיופיים גם מכונות אספרסו, מצרך נדיר ביבשת השחורה. אין בית באתיופיה שאין בו קפה, ואין אתיופי שאינו משתתף לעיתים קרובות בטקס הכנת קפה.
טקס הקפה האתיופי מכונה בונה (
טקס קפה, חלק בלתי נפרד מכל טיול באתיופיה (צילומים: דניאל וקנין, משה שי)
טקס הקפה הראשון שלי
במהלך נסיעותיי לאתיופיה, הן כמטייל והן כמדריך, השתתפתי לא מעט פעמים בטקס הבונה, טקס שתית הקפה האתיופי. אולם אני עדיין זוכר את הפעם הראשונה, בה הוזמנתי להשתתף בטקס, שנערך בביתם של מריאם וגירום בעיר לליבלה (Lilabela). במרפסת הבית היו פזורים עלים ופרחים, שהשרו אווירה נעימה, ובתוך הבית הוכן מעגל כיסאות. מסתבר שמלבדי הזמינו בעלי הבית גם כמה מהשכנים. התיישבתי קצת מבויש והקשבתי לשיחות החולין בין המקומיים. השיחות הללו הן חלק בלתי נפרד מטקס שתיית הקפה, ואולי הן בכלל הסיבה האמיתית לקיום הטקס, מעין בילוי חברתי.
מריאם שטפה את הפולים הירוקים והטריים, ולאחר מכן קלתה אותם על מגש ברזל, שהונח על גחלים לוהטות. לאחר מכן העבירה מריאם את המגש בין האורחים, ונתנה לנו להריח את ריחו המלא והנפלא של הקפה הקלוי. לאחר שכל האורחים התענגו על ריחו של הקפה, היא כתשה במיומנות, עם עלי ומכתש, את הפולים הקלויים, שצבעם השתנה לחום כהה ואפילו שחור, עד כדי שריפה. האבקה שהתקבלה נשפכה לתוך ג'בנה – קנקן חרס שנועד בדיוק למטרה זו. בזמן שהפולים נכתשו, שימשו הגחלים להרתחת המים בקנקן. לאחר הרתיחה הוסיפה מריאם את אבקת הקפה למים הרותחים, ונתנה למשקה להתבשל כמה דקות, לפני שמזגרה אותו לכוסות קטנות.
לצד הקפה הגישה מריאם חיטה קלויה, אך לעיתים מגישים בוטנים או פופקורן בטקס הקפה. כל אורח בטקס הבונה מתכבד בשלוש כוסות. הכוס הראשונה מכונה אבון (Abol), מלשון אבא, והיא המרה ביותר מבין הכוסות. ההסבר לכך נעוץ בכך שמכוס לכוס מרתיחים רק את השאריות והקליפות של הפולים, וכך הקפה בסיבובים הבאים חלש יותר ומר פחות.
לינה בעיר לליבלה
סרטון קצר על טקס קפה אתיופי
מטיילים אורחים בטקס הקפה
טקס קפה מתקיים בכל מקום באתיופיה, וכמטיילים תתקלו בכל פינה בריח הקפה, בגחלים הלוחשות, בעשן הקטורת ובכוסות המחכות רק לכם. אם יתמזל מזלכם, ותכירו אנשים מקומיים מעבר ל"שלום-שלום", סביר להניח שתוזמנו אליהם הביתה לטקס קפה. בכל מקרה לא מומלץ "להזמין את עצמך" לטקס קפה שכזה. במשפחה אתיופית מקובל שכל המשפחה מוזמנת לטקס הקפה, ולכן אם הלכתם לבית של חבר תתכוננו להכיר את כל המשפחה.
ההשתתפות הפעילה שלכם היא בעצם היותכם שם, ולא מצופה מכם דבר מעבר התענוג של שתיית שלוש כוסות. כתיירים תוכלו תמיד ללגום כוס אחת "על הדרך", ולאותה כוס יש תעריף (חמישה עד עשרה ביר), אך אם אתם משתתפים בטקס ביתי, יהיה נחמד אם תשאירו טיפ צנוע.
ככל טקס, גם לטקס הקפה יש חוקים משלו: ראשונים יתכבדו בקפה הזקנים והמבוגרים, ואחרונים יתכבדו הצעירים והילדים; הוספת סוכר אינה מקובלת; כמו כן לא מקובל לפרוש מן הטקס לפני שנמזגה הכוס השלישית. כדאי להביא בחשבון, שאם אחד האורחים הופיע באיחור, יוכנו גם לו שלוש כוסות, כך שאם הזדמנתם לטקס קפה בהחלט ייתכן שתזכו לשתות יותר משלוש כוסות של המשקה הריחני והמר.
מגש קפה בשלבי הכנה שונים, לפני הקלייה ועד לאחר הטחינה (צילום: משה שי)
זהירות, אפשר להשתכר מקפה...
בטיול באתיופיה תתקלו באינספור מטעים של קפה, הפזורים לכל אורך הרמה האתיופית, המשתרעת על פני חלק גדול מהמדינה, בגבהים של 1,000 עד 2,000 מטר. הקפה תופס נתח נכבד מאוד בכלכלת אתיופיה, שהיא יצרנית הקפה השביעית בעולם. חקלאים רבים עוסקים בגידול קפה, המיועד ברובו לייצוא.
עד היום, כשאני חושב על אתיופיה, מייד עולה באפי אותו ריח מקומי – ריחו של הקפה. את טקס הקפה הראשון שלי, שלווה באווירה נעימה ושיחות ארוכות על תלאות החיים, סיימתי כשאני שיכור, ולא מיין.
פרי הקפה. אתיופיה היא אחת מיצואניות הקפה המובילות בעולם (צילום: משה שי)
מידע נוסף
לינה בעיר הבירה אדיס אבבה
כתבות והמלצות לטיול באתיופיה
כתבות נוספות
מריאם שטפה את הפולים הירוקים והטריים, ולאחר מכן קלתה אותם על מגש ברזל, שהונח על גחלים לוהטות. לאחר מכן העבירה מריאם את המגש בין האורחים, ונתנה לנו להריח את ריחו המלא והנפלא של הקפה הקלוי. לאחר שכל האורחים התענגו על ריחו של הקפה, היא כתשה במיומנות, עם עלי ומכתש, את הפולים הקלויים, שצבעם השתנה לחום כהה ואפילו שחור, עד כדי שריפה. האבקה שהתקבלה נשפכה לתוך ג'בנה
לצד הקפה הגישה מריאם חיטה קלויה, אך לעיתים מגישים בוטנים או פופקורן בטקס הקפה. כל אורח בטקס הבונה מתכבד בשלוש כוסות. הכוס הראשונה מכונה אבון (Abol), מלשון אבא, והיא המרה ביותר מבין הכוסות. ההסבר לכך נעוץ בכך שמכוס לכוס מרתיחים רק את השאריות והקליפות של הפולים, וכך הקפה בסיבובים הבאים חלש יותר ומר פחות.
לינה בעיר לליבלה
סרטון קצר על טקס קפה אתיופי
טקס קפה מתקיים בכל מקום באתיופיה, וכמטיילים תתקלו בכל פינה בריח הקפה, בגחלים הלוחשות, בעשן הקטורת ובכוסות המחכות רק לכם. אם יתמזל מזלכם, ותכירו אנשים מקומיים מעבר ל"שלום-שלום", סביר להניח שתוזמנו אליהם הביתה לטקס קפה. בכל מקרה לא מומלץ "להזמין את עצמך" לטקס קפה שכזה. במשפחה אתיופית מקובל שכל המשפחה מוזמנת לטקס הקפה, ולכן אם הלכתם לבית של חבר תתכוננו להכיר את כל המשפחה.
ההשתתפות הפעילה שלכם היא בעצם היותכם שם, ולא מצופה מכם דבר מעבר התענוג של שתיית שלוש כוסות. כתיירים תוכלו תמיד ללגום כוס אחת "על הדרך", ולאותה כוס יש תעריף (חמישה עד עשרה ביר), אך אם אתם משתתפים בטקס ביתי, יהיה נחמד אם תשאירו טיפ צנוע.
ככל טקס, גם לטקס הקפה יש חוקים משלו: ראשונים יתכבדו בקפה הזקנים והמבוגרים, ואחרונים יתכבדו הצעירים והילדים; הוספת סוכר אינה מקובלת; כמו כן לא מקובל לפרוש מן הטקס לפני שנמזגה הכוס השלישית. כדאי להביא בחשבון, שאם אחד האורחים הופיע באיחור, יוכנו גם לו שלוש כוסות, כך שאם הזדמנתם לטקס קפה בהחלט ייתכן שתזכו לשתות יותר משלוש כוסות של המשקה הריחני והמר.
ההשתתפות הפעילה שלכם היא בעצם היותכם שם, ולא מצופה מכם דבר מעבר התענוג של שתיית שלוש כוסות. כתיירים תוכלו תמיד ללגום כוס אחת "על הדרך", ולאותה כוס יש תעריף (חמישה עד עשרה ביר), אך אם אתם משתתפים בטקס ביתי, יהיה נחמד אם תשאירו טיפ צנוע.
ככל טקס, גם לטקס הקפה יש חוקים משלו: ראשונים יתכבדו בקפה הזקנים והמבוגרים, ואחרונים יתכבדו הצעירים והילדים; הוספת סוכר אינה מקובלת; כמו כן לא מקובל לפרוש מן הטקס לפני שנמזגה הכוס השלישית. כדאי להביא בחשבון, שאם אחד האורחים הופיע באיחור, יוכנו גם לו שלוש כוסות, כך שאם הזדמנתם לטקס קפה בהחלט ייתכן שתזכו לשתות יותר משלוש כוסות של המשקה הריחני והמר.
מגש קפה בשלבי הכנה שונים, לפני הקלייה ועד לאחר הטחינה (צילום: משה שי)
זהירות, אפשר להשתכר מקפה...
בטיול באתיופיה תתקלו באינספור מטעים של קפה, הפזורים לכל אורך הרמה האתיופית, המשתרעת על פני חלק גדול מהמדינה, בגבהים של 1,000 עד 2,000 מטר. הקפה תופס נתח נכבד מאוד בכלכלת אתיופיה, שהיא יצרנית הקפה השביעית בעולם. חקלאים רבים עוסקים בגידול קפה, המיועד ברובו לייצוא.
עד היום, כשאני חושב על אתיופיה, מייד עולה באפי אותו ריח מקומי – ריחו של הקפה. את טקס הקפה הראשון שלי, שלווה באווירה נעימה ושיחות ארוכות על תלאות החיים, סיימתי כשאני שיכור, ולא מיין.
פרי הקפה. אתיופיה היא אחת מיצואניות הקפה המובילות בעולם (צילום: משה שי)
מידע נוסף
לינה בעיר הבירה אדיס אבבה
כתבות והמלצות לטיול באתיופיה
כתבות נוספות
עד היום, כשאני חושב על אתיופיה, מייד עולה באפי אותו ריח מקומי – ריחו של הקפה. את טקס הקפה הראשון שלי, שלווה באווירה נעימה ושיחות ארוכות על תלאות החיים, סיימתי כשאני שיכור, ולא מיין.
פרי הקפה. אתיופיה היא אחת מיצואניות הקפה המובילות בעולם (צילום: משה שי)
כתבות והמלצות לטיול באתיופיה