.jpg)
מסע אל צפון אתיופיה הוולקנית
מאת: פרץ גלעדי
אתיופיה היא מדינה ענקית ועל שטחה פזורות מגוון שמורות ואתרים – השונים בתכלית זה מזה. הטיול באתיופיה כולל בדרך כלל ביקור בדרום המדינה – באזורי השבטים המשמרים מסורות עתיקות. המטייל חובב הטבע והטרקים יצפין עד לגבול עם אריתריאה, לטיול בפארק הלאומי המרהיב הרי סימיאן. המטייל חובב ההיסטוריה יבקר באתרים הקשורים לערש הנצרות.
.jpg "מעמיסים את קוביות המלח על גמלים (צילום: ציפי סרן)")
.jpg "שיירת גמלים עמוסת קוביות מלח (צילום: ציפי סרן)")
מפת אתיופיה ועליה האתרים המתוארים בכתבה
(להגדלה לחצו על הפינה השמאלית העליונה)
.jpg)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
עולים צפונה – אל נופיו של מדבר דנקיל חובבי הגיאולוגיה ותופעות הטבע שבינינו מוכרחים להגיע לצפון אתיופיה, לאזור פחות מתויר וקשה יותר לטיול, אבל שווה כל קילומטר נסיעה וכל ביר (המטבע המקומי). אזור זה נמצא כ- 500 ק"מ צפון-מזרחית לעיר גונדר ( Gondar ), ובמרכזו – העיר הגדולה מקלה ( Mek'ele ). ניתן להגיע לכאן בנסיעה על כבישים סבירים או בטיסה מגונדר למקלה. הנסיעה הארוכה ברכב אינה פשוטה, מכיוון שאין הרבה מכוניות באזור, ורבים הולכים ברגל על הכביש, עם פרות, עיזים וסחורה על הגב. כולם בכושר גופני מעולה – מגיעים לכל יעד ולכל מקום ברגל, בתנאי חום קשים. במהלך הנסיעה ניתן לראות כיצד הנופים משתנים והופכים לצחיחים יותר. הקרקע הופכת חומה, הרי גרניט מזדקרים סביב, עדרי בקר וצאן וחקלאות של גידולי שדה מפנים את מקומם. כך, לבסוף, מגיעים לפאתי מדבר דנקיל ( Danakil ). אל המדבר עצמו מגיעים לאחר נסיעה נוספת של כ- 170 ק"מ צפון-מזרחה מהעיר מקלה.
לא ניתן בשום אופן לטייל במדבר דנקיל לבד ו הכניסה אליו מותרת רק לבעלי היתר ממשרד התיירות המקומי. הקרבה לגבול עם אריתריאה, הנמצאת במצב מלחמה עם אתיופיה, מחייבת את המטייל לשכור את שירותיהם של שני חיילים או שוטרים עם נשק. לא ניתן לטייל במדבר ברגל, הטמפרטורות באזור קיצוניות. אנחנו טיילנו שם בטמפרטורה של 50 מעלות. מסוכן גם לנסוע עם רכב אחד, ורצוי לנסוע תמיד בלוויית רכבים נוספים ומדריך שמכיר היטב את השטח, ויודע להזעיק עזרה בשעת הצורך. הסימן הבולט שהגענו למדבר הם הגמלים הרבים בשטח – רק הם יכולים לשרוד בחום הקיצוני וביובש. רק כ- 100 מ"מ גשם יורדים כאן בשנה (מחוץ למדבר יורדים כ- 500 מ"מ, שגורמים לשיטפונות והצפות).
כתבה על טיול להרי סימיאן
במדבר דנקיל תופעות גאולוגיות מרשימות, כמו בריכות גיאותרמיות צבעוניות ועמודי מלח (צילום: פרץ גלעדי)
אזור המשולש – חבל אפר מפגש של שלושה לוחות טקטוניים געשיים, פעילים גם כיום, יצר את האזור שנקרא "משולש דנקיל", שמדבר הוא חלק ממנו. זהו בעצם מרכזו של השבר הסורי אפריקאי, שמהווה שקע גיאולוגי חי, נושם ומרהיב ביופיו. שטח המדבר הוא כ- 300 קמ"ר וגובהו כ- 100 מ' מתחת לפני הים. בלילה הטמפרטורות צונחות, כך שהטמפרטורה הממוצעת היא 36 מעלות "בלבד" (בהשוואה ל- 50 מעלות ביום – מדובר בטמפרטורה צוננת...).
חבל ארץ זה נקרא אפר ( Afar ) ורוב תושביו הם מוסלמים החיים בבקתות דלות, ללא חשמל ומים זורמים ובתנאים קשים מנשוא. בנסיעה ממקלה לדנקיל רואים כיצד פני השטח והמסלע משתנים עם עליית הטמפרטורות, וצבע הקרקע הופך מחום-אדום לשחור, כתוצאה מפעילות געשית בלתי פוסקת, שמזרימה קילוחי לבה שחורה על פני האזור כולו. הצמחייה דלילה ובולט בה השיח "פתילת המדבר" (תפוח סדום). הנסיעה במדבר היא בדרכי עפר ברכב שטח. חלק מהשטח מוצף במי מלח, שהגיעו למדבר עם השיטפונות שזרמו מההרים שמסביב.
כתבה על טיול ג'יפים מודרך באתיופיה
תושבי חבל הארץ אפר – תנאים קשים ופרצופים מחייכים! (צילום: פרץ גלעדי)
העבודה הכי קשה בעולם ניתן לנסוע באזור בזהירות ולהגיע לגולת הכותרת, השטחים בהם כורים את המלח. על שטח של כ- 30 קמ"ר קיים מדבר מלח פעיל ובו עובדים מדי יום עשרות פועלים. המחזה נראה כלקוח מעולם אחר. בטמפרטורה מטורפת של כ- 50 מעלות, כורעים על הברכיים עשרות עובדים, בשלושה תפקידים: עובד אחד בוקע בגרזן פשוט קוביית מלח מרובעת גדולה, עובד שני מסתת בעזרת מצ'טה את הקובייה לאריח מלח, והשלישי מערים את הקוביות לערימות וקושר אותן בחבל פשוט. משקל כל קובייה כשלושה ק"ג. לצד העובדים רובצים תשושים עשרות גמלים וחמורים עליהם מעמיסים את קוביות המלח. על גמל ניתן להעמיס כ- 20 קוביות ועל חמור פחות. עבודה זו, בחום כבד וללא טיפת צל, מצאת החמה ועד החשיכה, היא אולי הקשה בעולם. עבור יום עבודה כזה מקבל הפועל כחמישים ש"ח וההספק שלו הוא כ- 12 גמלים ביום.
לקראת החשיכה רואים מחזה שכאילו נלקח מהתנ"ך. עשרות רבות של חמורים וגמלים עוזבים את השטח בשיירה אינסופית, מונהגת על ידי מקומי שמוביל אותם בחבל. הם נעים לכיוון הכפר הקרוב – אחמד-אללה ( Ahmed-Allah ) – עקב בצד אגודל, ללא סטייה מהדרך או מהשיירה. לפני רדת החשיכה מגיעים רכבי השטח עם התיירים, נהוגים בידי המדריכים המנוסים, וכולם עומדים פעורי פה ומצלמים את המחזה ללא הרף. השיירה פורקת את המלח ומשם הוא מוסע לעיר מקלה. המחזה הזה חוזר מדי יום – עבודה מפרכת במשך כ- 12 שעות, חזרה רגלית לכפר וחוזר חלילה.
כתבה על טקסי בני שבט האמר
בחום הכבד הכורים שוברים את גושי המלח ומעמיסים על הגמלים. לאחר מכן מתחיל מסע ארוך בחזרה לכפר
(צילומים: פרץ גלעדי)
האדמה המבעבעת בשקע דנקיל באזור שקע דנקיל תופעות גיאולוגיות נדירות. פעילות וולקנית שנמשכת ללא הפסקה גורמת להיווצרות בריכות גיאותרמיות ואגמים המכילים גופרית. הנסיעה אליהם היא באזור המתאפיין בגבעות ועמודי מלח בתצורות שונות ומרהיבות. הוא משופע בגייזרים הפולטים קיטור ועשן, חלקם צעירים יחסית וחלקם חדלו לעבוד. המים מכילים מינרלים הצובעים את הבריכות בצבעים שונים ועזים: ירוק, צהוב, אדום ועוד. האזור כולו הוא פסיפס צבעוני של מים, צבע, גייזרים לוהטים ומלח, מלווים בריחות עזים של גופרית.
אפשר לטייל בין הבריכות בזהירות רבה, כדי שלא למעוד אליהן או לשקוע בקרקע הרטובה. זאת כמובן בתנאי ששורדים את החום הכבד, קשיי הנשימה והצריבות בעיניים, הנגרמים מהמינרלים הנפלטים לאוויר החם. פה ושם אפשר למצוא נקודות צל לצד קירות המלח, להפסקת אוכל ושתייה. למרות הקושי, הטיול באזור בריכות המלח, שמראהו משתנה כל הזמן למול עינינו – שווה כל מאמץ.
גייזרים, בריכות גופרית לוהטות וניצבי מלח – נופי שקע דנקיל (צילום: פרץ גלעדי)
טיול להר הגעש ארטה אלה תופעה גיאולוגית מרשימה נוספת נמצאת בצפון אתיופיה, כ- 520 ק"מ צפון-מזרחית למדבר המלח בדנקיל, באזור הר הגעש הפעיל . אל הכפר הקרוב אליו, אלדום ( Eldom ) מגיעים ביום נסיעה ארוך, קשה ומרתק, בדרך החוצה מדבר צחיח. פה ושם ניתן לראות בקתות קש דלות עם ילדים חייכניים. החיים במדבר מתקיימים סמוך למקורות מי תהום וכתמים ירוקים של פתילת המדבר. הממשלה הציבה משאבות ובעזרתן שואבים בידיים מים למכלי פלסטיק לקיום היומיומי. גם במדבר הלוהט יש חיים ועם מעט מזל ניתן לראות ולצלם יענים, הנמלטות מהרכב המתקרב, וצבאים שתופסים מעט צל מתחת לעצי השיטה. ככל שמתקרבים לאזור ההר, האדמה משחירה מבזלת ועליה קילוחים של לבה שחורה בצורות שונות ומרהיבות. כל האזור שחור משחור, עם גבעות נמוכות וסלעי לבה שהתגבשו לתמונת נוף מרהיבה ביופייה.
לקראת החשיכה, כשהטמפרטורה בחוץ מגיעה ל- 30 מעלות, מתארגנים בכפר ליציאה. אפשר לצעוד ברגל כ- 10 ק"מ בעלייה מתונה עד לפסגת ההר, או לשכור גמל ולרכוב עליו, או ללכת עם סבל מקומי שנושא את הציוד. לאחר הליכה של כ- 4 שעות בנוף שחור הגענו לפסגת ההר. הר הגעש פעיל במשך כל ימות השנה, מתפרץ ומעיף לבה אדומה רותחת לכל עבר. לא תמיד ניתן להתקרב להר ולצלם אותו, בגלל הסיכון והחום הנפלט ממנו, אבל גם תצפית מרחוק היא מדהימה. הכל רוחש ורועש עם עשן ואש והתפרצויות לבה בעוצמות שונות. במבט ראשון זה נראה כמו פס אש של שריפה. קשה לחזות מראש מתי ואיך ההר יתפרץ, אבל המראה המרהיב שווה את המאמץ, גם אם לא ממש מתקרבים. את הלילה מעבירים בחושות בפסגה, יחד עם המלווה והגמלים, ובאור ראשון יורדים במהירות לכפר כדי להימלט מהחום שעולה ומטפס. מי שמספיק להגיע בזמן סביר יעשה את ההליכה בטמפרטורה של 35 מעלות "בלבד". ההליכה חזרה גם היא מרתקת ומראה שכל האזור רוחש בפעילות וולקנית רבת שנים הנמשכת גם כיום.
סרטון המסכם את מגוון הנופים במדבר דנקיל ובהר הגעש ארטה אלה
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
מצטננים באגם טאנה לאחר שבילינו במדבר, בטמפרטורות שקשה לדמיין, בשורה הראשונה מול ההצגה הגדולה של בטן כדור הארץ, הגיע הזמן לצנן את הראש בנופים מעט יותר קרירים ורטובים. אל אזור אגם טאנה ( Tana ) מגיעים דרך העיירה גורגורה ( Gorgora ), הנמצאת כ- 140 ק"מ מדרום לגונדר. הנסיעה אליה בדרכים מאובקות, המתאימות בעיקר לרכבי 4 X 4. המראות ב דרך לאגם טאנה מרשימים לא פחות מהאגם עצמו. לאורכה פזורים כפרים ובהם בתי קש ובוץ, וחלקות חקלאיות המעובדות בשיטות שנעלמו מזמן מהעולם המערבי: שוורים חורשים עם מחרשות עץ את השדות, ערימות חציר וקש שנערמות בעזרת קלשונים, הכל בעבודת כפיים סיזיפית. עונת הגשמים באזור היא בין יולי לאוקטובר ויורדים בה כ- 1,200 מ"מ, האמורים להספיק לחקלאות לאורך כל השנה. המים זורמים בתעלות שנחפרו ביד לשטחים החקלאיים. מים לצורכי הבית נאספים על ידי כל המשפחה, כולל ילדים קטנים, במכלי פלסטיק. ההליכה ממקור המים אל הכפר יכולה להיות בת מספר קילומטרים לכל כיוון.
גורגורה נמצאת כ- 220 ק"מ מזרחית לגבול עם סודן. בכניסה לעיירה ניתן לטפס לגבעה בגובה של 1,750 מ', עליה הוצב פסלו של מוסוליני, שליט איטליה שניסה לכבוש את אתיופיה ב- 1936, ונכשל במשימתו. לצד פסלו ניצב פסל הזאבה המיניקה את רמוס ורומולוס. הטיפוס הרגלי לגבעה אינו קשה במיוחד ושווה את המאמץ. מלמעלה נשקף נופו הנפלא של אגם טאנה, הגדול באגמי אתיופיה. שטח האגם כ-300 קמ"ר והוא הולך ומצטמק, בעיקר בשל הצמחייה הסבוכה סביבו, שגוזלת ממנו הרבה מים. צמחייה זו הגיעה לאזור ככל הנראה על ידי רשתות דייגים מהאי מדגסקר.
המים מגיעים לאגם ממקורות שונים ובראשם הנילוס הכחול, שזורם לחופי העיר סקלה ( ) מצפון לאגם, דרך העיר הגדולה באהיר דר ( Bahir Dar ) שמצפון מזרח לאגם, ועד גורגורה שבדרומו. עומק האגם כיום כ- 20 מ' בלבד ובמרכזו חיים היפופוטמים שלא מגיעים לגדה, ולא מפריעים לאנשים לרחוץ בקיץ במי האגם הקרים. באגם 32 איים ובשבעה מהם מנזרים פעילים, שהקשר בין הנזירים החיים בהם לעולם החיצון הוא בסירות פפירוס קטנות. לגדות האגם משטחים גדולים של צמחי נימפיאה. ציד של חיות מוגנות באזור האגם אסור כמו בכל אתיופיה, ועבריין שייתפס עלול להישלח לשישה חודשי מאסר.
באזור האגם מספר לודג'ים פשוטים שמארחים את התיירים המגיעים לאגם. אחד מהם, פשוט ונחמד ביותר, נמצא בכפר טימון קים ( Timun Kim ), הממוקם ביער שמעל האגם, עם תצפית נוף נהדרת ואוכל פשוט וטעים. אפשר לנוח לאחר האוכל במרפסת ובה ספריה עשירה בספרים מכל העולם על אפריקה, כולל בעברית. מה שהרשים אותי באזור זה שהוא אינו מאוד מתויר, האנשים חייכנים ואדיבים, חיים בתנאי מחייה בסיסיים אבל שמחים לבואו של כל תייר וזר.
מים הם חיים. כל בני המשפחה מתגייסים במטרה להביא מים הביתה (צילום: פרץ גלעדי)
אז מה היה לנו? מדבר לוהט, תופעות גיאולוגיות מרשימות, בריכות גיאותרמיות צבעוניות, הר געש פעיל אדום הבולט על רקע סביבתו השחורה, סלעי בזלת בצורות שהטבע פיסל, חיות בר במדבר, אגמי מלח, שיירות גמלים, כריית מלח, אגם קריר ומנזרים. אבל בעיקר – אנשים פשוטים, מסבירי פנים וטובים.
מידע נוסף
לינה בעיר הבירה אדיס אבבה
כתבות והמלצות לטיול באתיופיה
כתבות נוספות
כתבה על טיול להרי סימיאן
במדבר דנקיל תופעות גאולוגיות מרשימות, כמו בריכות גיאותרמיות צבעוניות ועמודי מלח (צילום: פרץ גלעדי)
כתבה על טיול ג'יפים מודרך באתיופיה
תושבי חבל הארץ אפר
העבודה הכי קשה בעולם ניתן לנסוע באזור בזהירות ולהגיע לגולת הכותרת, השטחים בהם כורים את המלח. על שטח של כ- 30 קמ"ר קיים מדבר מלח פעיל ובו עובדים מדי יום עשרות פועלים. המחזה נראה כלקוח מעולם אחר. בטמפרטורה מטורפת של כ- 50 מעלות, כורעים על הברכיים עשרות עובדים, בשלושה תפקידים: עובד אחד בוקע בגרזן פשוט קוביית מלח מרובעת גדולה, עובד שני מסתת בעזרת מצ'טה את הקובייה לאריח מלח, והשלישי מערים את הקוביות לערימות וקושר אותן בחבל פשוט. משקל כל קובייה כשלושה ק"ג. לצד העובדים רובצים תשושים עשרות גמלים וחמורים עליהם מעמיסים את קוביות המלח. על גמל ניתן להעמיס כ- 20 קוביות ועל חמור פחות. עבודה זו, בחום כבד וללא טיפת צל, מצאת החמה ועד החשיכה, היא אולי הקשה בעולם. עבור יום עבודה כזה מקבל הפועל כחמישים ש"ח וההספק שלו הוא כ- 12 גמלים ביום.
לקראת החשיכה רואים מחזה שכאילו נלקח מהתנ"ך. עשרות רבות של חמורים וגמלים עוזבים את השטח בשיירה אינסופית, מונהגת על ידי מקומי שמוביל אותם בחבל. הם נעים לכיוון הכפר הקרוב – אחמד-אללה ( Ahmed-Allah ) – עקב בצד אגודל, ללא סטייה מהדרך או מהשיירה. לפני רדת החשיכה מגיעים רכבי השטח עם התיירים, נהוגים בידי המדריכים המנוסים, וכולם עומדים פעורי פה ומצלמים את המחזה ללא הרף. השיירה פורקת את המלח ומשם הוא מוסע לעיר מקלה. המחזה הזה חוזר מדי יום – עבודה מפרכת במשך כ- 12 שעות, חזרה רגלית לכפר וחוזר חלילה.
כתבה על טקסי בני שבט האמר
בחום הכבד הכורים שוברים את גושי המלח ומעמיסים על הגמלים. לאחר מכן מתחיל מסע ארוך בחזרה לכפר
(צילומים: פרץ גלעדי)
האדמה המבעבעת בשקע דנקיל באזור שקע דנקיל תופעות גיאולוגיות נדירות. פעילות וולקנית שנמשכת ללא הפסקה גורמת להיווצרות בריכות גיאותרמיות ואגמים המכילים גופרית. הנסיעה אליהם היא באזור המתאפיין בגבעות ועמודי מלח בתצורות שונות ומרהיבות. הוא משופע בגייזרים הפולטים קיטור ועשן, חלקם צעירים יחסית וחלקם חדלו לעבוד. המים מכילים מינרלים הצובעים את הבריכות בצבעים שונים ועזים: ירוק, צהוב, אדום ועוד. האזור כולו הוא פסיפס צבעוני של מים, צבע, גייזרים לוהטים ומלח, מלווים בריחות עזים של גופרית.
אפשר לטייל בין הבריכות בזהירות רבה, כדי שלא למעוד אליהן או לשקוע בקרקע הרטובה. זאת כמובן בתנאי ששורדים את החום הכבד, קשיי הנשימה והצריבות בעיניים, הנגרמים מהמינרלים הנפלטים לאוויר החם. פה ושם אפשר למצוא נקודות צל לצד קירות המלח, להפסקת אוכל ושתייה. למרות הקושי, הטיול באזור בריכות המלח, שמראהו משתנה כל הזמן למול עינינו – שווה כל מאמץ.
גייזרים, בריכות גופרית לוהטות וניצבי מלח – נופי שקע דנקיל (צילום: פרץ גלעדי)
טיול להר הגעש ארטה אלה תופעה גיאולוגית מרשימה נוספת נמצאת בצפון אתיופיה, כ- 520 ק"מ צפון-מזרחית למדבר המלח בדנקיל, באזור הר הגעש הפעיל . אל הכפר הקרוב אליו, אלדום ( Eldom ) מגיעים ביום נסיעה ארוך, קשה ומרתק, בדרך החוצה מדבר צחיח. פה ושם ניתן לראות בקתות קש דלות עם ילדים חייכניים. החיים במדבר מתקיימים סמוך למקורות מי תהום וכתמים ירוקים של פתילת המדבר. הממשלה הציבה משאבות ובעזרתן שואבים בידיים מים למכלי פלסטיק לקיום היומיומי. גם במדבר הלוהט יש חיים ועם מעט מזל ניתן לראות ולצלם יענים, הנמלטות מהרכב המתקרב, וצבאים שתופסים מעט צל מתחת לעצי השיטה. ככל שמתקרבים לאזור ההר, האדמה משחירה מבזלת ועליה קילוחים של לבה שחורה בצורות שונות ומרהיבות. כל האזור שחור משחור, עם גבעות נמוכות וסלעי לבה שהתגבשו לתמונת נוף מרהיבה ביופייה.
לקראת החשיכה, כשהטמפרטורה בחוץ מגיעה ל- 30 מעלות, מתארגנים בכפר ליציאה. אפשר לצעוד ברגל כ- 10 ק"מ בעלייה מתונה עד לפסגת ההר, או לשכור גמל ולרכוב עליו, או ללכת עם סבל מקומי שנושא את הציוד. לאחר הליכה של כ- 4 שעות בנוף שחור הגענו לפסגת ההר. הר הגעש פעיל במשך כל ימות השנה, מתפרץ ומעיף לבה אדומה רותחת לכל עבר. לא תמיד ניתן להתקרב להר ולצלם אותו, בגלל הסיכון והחום הנפלט ממנו, אבל גם תצפית מרחוק היא מדהימה. הכל רוחש ורועש עם עשן ואש והתפרצויות לבה בעוצמות שונות. במבט ראשון זה נראה כמו פס אש של שריפה. קשה לחזות מראש מתי ואיך ההר יתפרץ, אבל המראה המרהיב שווה את המאמץ, גם אם לא ממש מתקרבים. את הלילה מעבירים בחושות בפסגה, יחד עם המלווה והגמלים, ובאור ראשון יורדים במהירות לכפר כדי להימלט מהחום שעולה ומטפס. מי שמספיק להגיע בזמן סביר יעשה את ההליכה בטמפרטורה של 35 מעלות "בלבד". ההליכה חזרה גם היא מרתקת ומראה שכל האזור רוחש בפעילות וולקנית רבת שנים הנמשכת גם כיום.
סרטון המסכם את מגוון הנופים במדבר דנקיל ובהר הגעש ארטה אלה
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
מצטננים באגם טאנה לאחר שבילינו במדבר, בטמפרטורות שקשה לדמיין, בשורה הראשונה מול ההצגה הגדולה של בטן כדור הארץ, הגיע הזמן לצנן את הראש בנופים מעט יותר קרירים ורטובים. אל אזור אגם טאנה ( Tana ) מגיעים דרך העיירה גורגורה ( Gorgora ), הנמצאת כ- 140 ק"מ מדרום לגונדר. הנסיעה אליה בדרכים מאובקות, המתאימות בעיקר לרכבי 4 X 4. המראות ב דרך לאגם טאנה מרשימים לא פחות מהאגם עצמו. לאורכה פזורים כפרים ובהם בתי קש ובוץ, וחלקות חקלאיות המעובדות בשיטות שנעלמו מזמן מהעולם המערבי: שוורים חורשים עם מחרשות עץ את השדות, ערימות חציר וקש שנערמות בעזרת קלשונים, הכל בעבודת כפיים סיזיפית. עונת הגשמים באזור היא בין יולי לאוקטובר ויורדים בה כ- 1,200 מ"מ, האמורים להספיק לחקלאות לאורך כל השנה. המים זורמים בתעלות שנחפרו ביד לשטחים החקלאיים. מים לצורכי הבית נאספים על ידי כל המשפחה, כולל ילדים קטנים, במכלי פלסטיק. ההליכה ממקור המים אל הכפר יכולה להיות בת מספר קילומטרים לכל כיוון.
גורגורה נמצאת כ- 220 ק"מ מזרחית לגבול עם סודן. בכניסה לעיירה ניתן לטפס לגבעה בגובה של 1,750 מ', עליה הוצב פסלו של מוסוליני, שליט איטליה שניסה לכבוש את אתיופיה ב- 1936, ונכשל במשימתו. לצד פסלו ניצב פסל הזאבה המיניקה את רמוס ורומולוס. הטיפוס הרגלי לגבעה אינו קשה במיוחד ושווה את המאמץ. מלמעלה נשקף נופו הנפלא של אגם טאנה, הגדול באגמי אתיופיה. שטח האגם כ-300 קמ"ר והוא הולך ומצטמק, בעיקר בשל הצמחייה הסבוכה סביבו, שגוזלת ממנו הרבה מים. צמחייה זו הגיעה לאזור ככל הנראה על ידי רשתות דייגים מהאי מדגסקר.
המים מגיעים לאגם ממקורות שונים ובראשם הנילוס הכחול, שזורם לחופי העיר סקלה ( ) מצפון לאגם, דרך העיר הגדולה באהיר דר ( Bahir Dar ) שמצפון מזרח לאגם, ועד גורגורה שבדרומו. עומק האגם כיום כ- 20 מ' בלבד ובמרכזו חיים היפופוטמים שלא מגיעים לגדה, ולא מפריעים לאנשים לרחוץ בקיץ במי האגם הקרים. באגם 32 איים ובשבעה מהם מנזרים פעילים, שהקשר בין הנזירים החיים בהם לעולם החיצון הוא בסירות פפירוס קטנות. לגדות האגם משטחים גדולים של צמחי נימפיאה. ציד של חיות מוגנות באזור האגם אסור כמו בכל אתיופיה, ועבריין שייתפס עלול להישלח לשישה חודשי מאסר.
באזור האגם מספר לודג'ים פשוטים שמארחים את התיירים המגיעים לאגם. אחד מהם, פשוט ונחמד ביותר, נמצא בכפר טימון קים ( Timun Kim ), הממוקם ביער שמעל האגם, עם תצפית נוף נהדרת ואוכל פשוט וטעים. אפשר לנוח לאחר האוכל במרפסת ובה ספריה עשירה בספרים מכל העולם על אפריקה, כולל בעברית. מה שהרשים אותי באזור זה שהוא אינו מאוד מתויר, האנשים חייכנים ואדיבים, חיים בתנאי מחייה בסיסיים אבל שמחים לבואו של כל תייר וזר.
מים הם חיים. כל בני המשפחה מתגייסים במטרה להביא מים הביתה (צילום: פרץ גלעדי)
אז מה היה לנו? מדבר לוהט, תופעות גיאולוגיות מרשימות, בריכות גיאותרמיות צבעוניות, הר געש פעיל אדום הבולט על רקע סביבתו השחורה, סלעי בזלת בצורות שהטבע פיסל, חיות בר במדבר, אגמי מלח, שיירות גמלים, כריית מלח, אגם קריר ומנזרים. אבל בעיקר – אנשים פשוטים, מסבירי פנים וטובים.
מידע נוסף
לינה בעיר הבירה אדיס אבבה
כתבות והמלצות לטיול באתיופיה
כתבות נוספות
לקראת החשיכה רואים מחזה שכאילו נלקח מהתנ"ך. עשרות רבות של חמורים וגמלים עוזבים את השטח בשיירה אינסופית, מונהגת על ידי מקומי שמוביל אותם בחבל. הם נעים לכיוון הכפר הקרוב – אחמד-אללה (
כתבה על טקסי בני שבט האמר
בחום הכבד הכורים שוברים את גושי המלח ומעמיסים על הגמלים. לאחר מכן מתחיל מסע ארוך בחזרה לכפר
(צילומים: פרץ גלעדי)
אפשר לטייל בין הבריכות בזהירות רבה, כדי שלא למעוד אליהן או לשקוע בקרקע הרטובה. זאת כמובן בתנאי ששורדים את החום הכבד, קשיי הנשימה והצריבות בעיניים, הנגרמים מהמינרלים הנפלטים לאוויר החם. פה ושם אפשר למצוא נקודות צל לצד קירות המלח, להפסקת אוכל ושתייה. למרות הקושי, הטיול באזור בריכות המלח, שמראהו משתנה כל הזמן למול עינינו
גייזרים, בריכות גופרית לוהטות וניצבי מלח
טיול להר הגעש ארטה אלה תופעה גיאולוגית מרשימה נוספת נמצאת בצפון אתיופיה, כ- 520 ק"מ צפון-מזרחית למדבר המלח בדנקיל, באזור הר הגעש הפעיל . אל הכפר הקרוב אליו, אלדום ( Eldom ) מגיעים ביום נסיעה ארוך, קשה ומרתק, בדרך החוצה מדבר צחיח. פה ושם ניתן לראות בקתות קש דלות עם ילדים חייכניים. החיים במדבר מתקיימים סמוך למקורות מי תהום וכתמים ירוקים של פתילת המדבר. הממשלה הציבה משאבות ובעזרתן שואבים בידיים מים למכלי פלסטיק לקיום היומיומי. גם במדבר הלוהט יש חיים ועם מעט מזל ניתן לראות ולצלם יענים, הנמלטות מהרכב המתקרב, וצבאים שתופסים מעט צל מתחת לעצי השיטה. ככל שמתקרבים לאזור ההר, האדמה משחירה מבזלת ועליה קילוחים של לבה שחורה בצורות שונות ומרהיבות. כל האזור שחור משחור, עם גבעות נמוכות וסלעי לבה שהתגבשו לתמונת נוף מרהיבה ביופייה.
לקראת החשיכה, כשהטמפרטורה בחוץ מגיעה ל- 30 מעלות, מתארגנים בכפר ליציאה. אפשר לצעוד ברגל כ- 10 ק"מ בעלייה מתונה עד לפסגת ההר, או לשכור גמל ולרכוב עליו, או ללכת עם סבל מקומי שנושא את הציוד. לאחר הליכה של כ- 4 שעות בנוף שחור הגענו לפסגת ההר. הר הגעש פעיל במשך כל ימות השנה, מתפרץ ומעיף לבה אדומה רותחת לכל עבר. לא תמיד ניתן להתקרב להר ולצלם אותו, בגלל הסיכון והחום הנפלט ממנו, אבל גם תצפית מרחוק היא מדהימה. הכל רוחש ורועש עם עשן ואש והתפרצויות לבה בעוצמות שונות. במבט ראשון זה נראה כמו פס אש של שריפה. קשה לחזות מראש מתי ואיך ההר יתפרץ, אבל המראה המרהיב שווה את המאמץ, גם אם לא ממש מתקרבים. את הלילה מעבירים בחושות בפסגה, יחד עם המלווה והגמלים, ובאור ראשון יורדים במהירות לכפר כדי להימלט מהחום שעולה ומטפס. מי שמספיק להגיע בזמן סביר יעשה את ההליכה בטמפרטורה של 35 מעלות "בלבד". ההליכה חזרה גם היא מרתקת ומראה שכל האזור רוחש בפעילות וולקנית רבת שנים הנמשכת גם כיום.
סרטון המסכם את מגוון הנופים במדבר דנקיל ובהר הגעש ארטה אלה
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
מצטננים באגם טאנה לאחר שבילינו במדבר, בטמפרטורות שקשה לדמיין, בשורה הראשונה מול ההצגה הגדולה של בטן כדור הארץ, הגיע הזמן לצנן את הראש בנופים מעט יותר קרירים ורטובים. אל אזור אגם טאנה ( Tana ) מגיעים דרך העיירה גורגורה ( Gorgora ), הנמצאת כ- 140 ק"מ מדרום לגונדר. הנסיעה אליה בדרכים מאובקות, המתאימות בעיקר לרכבי 4 X 4. המראות ב דרך לאגם טאנה מרשימים לא פחות מהאגם עצמו. לאורכה פזורים כפרים ובהם בתי קש ובוץ, וחלקות חקלאיות המעובדות בשיטות שנעלמו מזמן מהעולם המערבי: שוורים חורשים עם מחרשות עץ את השדות, ערימות חציר וקש שנערמות בעזרת קלשונים, הכל בעבודת כפיים סיזיפית. עונת הגשמים באזור היא בין יולי לאוקטובר ויורדים בה כ- 1,200 מ"מ, האמורים להספיק לחקלאות לאורך כל השנה. המים זורמים בתעלות שנחפרו ביד לשטחים החקלאיים. מים לצורכי הבית נאספים על ידי כל המשפחה, כולל ילדים קטנים, במכלי פלסטיק. ההליכה ממקור המים אל הכפר יכולה להיות בת מספר קילומטרים לכל כיוון.
גורגורה נמצאת כ- 220 ק"מ מזרחית לגבול עם סודן. בכניסה לעיירה ניתן לטפס לגבעה בגובה של 1,750 מ', עליה הוצב פסלו של מוסוליני, שליט איטליה שניסה לכבוש את אתיופיה ב- 1936, ונכשל במשימתו. לצד פסלו ניצב פסל הזאבה המיניקה את רמוס ורומולוס. הטיפוס הרגלי לגבעה אינו קשה במיוחד ושווה את המאמץ. מלמעלה נשקף נופו הנפלא של אגם טאנה, הגדול באגמי אתיופיה. שטח האגם כ-300 קמ"ר והוא הולך ומצטמק, בעיקר בשל הצמחייה הסבוכה סביבו, שגוזלת ממנו הרבה מים. צמחייה זו הגיעה לאזור ככל הנראה על ידי רשתות דייגים מהאי מדגסקר.
המים מגיעים לאגם ממקורות שונים ובראשם הנילוס הכחול, שזורם לחופי העיר סקלה ( ) מצפון לאגם, דרך העיר הגדולה באהיר דר ( Bahir Dar ) שמצפון מזרח לאגם, ועד גורגורה שבדרומו. עומק האגם כיום כ- 20 מ' בלבד ובמרכזו חיים היפופוטמים שלא מגיעים לגדה, ולא מפריעים לאנשים לרחוץ בקיץ במי האגם הקרים. באגם 32 איים ובשבעה מהם מנזרים פעילים, שהקשר בין הנזירים החיים בהם לעולם החיצון הוא בסירות פפירוס קטנות. לגדות האגם משטחים גדולים של צמחי נימפיאה. ציד של חיות מוגנות באזור האגם אסור כמו בכל אתיופיה, ועבריין שייתפס עלול להישלח לשישה חודשי מאסר.
באזור האגם מספר לודג'ים פשוטים שמארחים את התיירים המגיעים לאגם. אחד מהם, פשוט ונחמד ביותר, נמצא בכפר טימון קים ( Timun Kim ), הממוקם ביער שמעל האגם, עם תצפית נוף נהדרת ואוכל פשוט וטעים. אפשר לנוח לאחר האוכל במרפסת ובה ספריה עשירה בספרים מכל העולם על אפריקה, כולל בעברית. מה שהרשים אותי באזור זה שהוא אינו מאוד מתויר, האנשים חייכנים ואדיבים, חיים בתנאי מחייה בסיסיים אבל שמחים לבואו של כל תייר וזר.
מים הם חיים. כל בני המשפחה מתגייסים במטרה להביא מים הביתה (צילום: פרץ גלעדי)
אז מה היה לנו? מדבר לוהט, תופעות גיאולוגיות מרשימות, בריכות גיאותרמיות צבעוניות, הר געש פעיל אדום הבולט על רקע סביבתו השחורה, סלעי בזלת בצורות שהטבע פיסל, חיות בר במדבר, אגמי מלח, שיירות גמלים, כריית מלח, אגם קריר ומנזרים. אבל בעיקר – אנשים פשוטים, מסבירי פנים וטובים.
מידע נוסף
לינה בעיר הבירה אדיס אבבה
כתבות והמלצות לטיול באתיופיה
כתבות נוספות
סרטון המסכם את מגוון הנופים במדבר דנקיל ובהר הגעש ארטה אלה
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
מים הם חיים. כל בני המשפחה מתגייסים במטרה להביא מים הביתה (צילום: פרץ גלעדי)
מידע נוסף
לינה בעיר הבירה אדיס אבבה
כתבות והמלצות לטיול באתיופיה
כתבות נוספות
 |
אודות הכותב
פרץ גלעדי ז"ל, היה פקח רשות הטבע והגנים ומתנדב ביחידת החילוץ ברמת הגולן. הוא עסק רבות באקולוגיה ושימור טבע, ומסעותיו הרבים והמגוונים ברחבי העולם התמקדו בלימוד הטבע ובשימורו.
|
.jpg)
