טיול לאתיופיה: ירושלים השחורה

ירושלים השחורה: טיול באתיופיה
מאת: ד"ר חזי שקד


אתיופיה היא ארץ קשה לעיכול. טיול באתיופיה דומה לחזרה של שנות דור לאחור. בתי בוץ, מנהגים קדומים, שלאדם המערבי נתפסים כהזויים, מפגש עם השבטים העתיקים, שלרוב המטייל חס עליהם, ולעיתים מקנא מעט בזכות פשטותם וצניעותם, ונופים מיוחדים, ריקים מכל סימן מערבי. מעל לכול, אתיופיה היא ארץ מגוונת, של תרבות, נופים ועולם חי מופלא. ההיסטוריה המרתקת, הנופים הפראיים, ההרים הנישאים והשווקים הססגוניים, הופכים אותה לאחת הארצות המרתקות ביותר במזרח אפריקה.


1 / 8
2 / 8
3 / 8
4 / 8
5 / 8
6 / 8
7 / 8
8 / 8

כנסיית דברה בירהאן סלאסי בעיר גונדר (צילום: Matthew and Heather)
ילדים משבט הקארו משחקים על גד נהר אומו (צילום: Rod Waddington)
כנסייה חצובה בעיר לליבלה (צילום: Mulugeta Wolde)
הפארק הלאומי הרי סימיאן (צילום: alvise forcellini)
לוחמי שבט המורסי (צילום: Rod Waddington)
חגיגות הטימקט המסורתיות (צילום: gill_penney)
חברי שבט הקונסו (צילום: Rod Waddington)
בבונים בפארק הרי סימיאן (צילום: G.S. Matthews)


יעדים בכתבה זו: גונדאר (A), הרי סימיאן (B), לליבלה (C), אקסום (D), קונסו (E)
 

ההתגלות של ישו בחגיגות טימקט

חגיגות טימקט (Timkat) המתקיימות מדי שנה ב-19 בינואר (או ב-20 בשנה מעוברת), הן האירוע הדתי החשוב ביותר באתיופיה. מוקד החגיגות הוא בצפון המדינה, בערים אקסום (Axum) ולליבלה (Lalibela), שם חוגגים האתיופים האורתודוקסים את "ההתגלות", אותו אירוע מכונן בו התגלה כי בגופו של ישו שוכנת גם ישות אלוהית. בפסטיבל מציינים גם את ההטבלה של ישו על ידי יוחנן המטביל במי הירדן.
 
זהו אירוע לאומי ומשמעותי מאוד לזהות האתיופית הנוצרית. הפסטיבל צבעוני, מרגש, סוחף, וכולל תלבושות מיוחדות ותהלוכות דתיות, במהלכן נושאים הצועדים דגמים של ארון הברית, שהאתיופים טוענים כי הגיע לאתיופיה יחד עם מנליק, בנם של מלכת שבא והמלך שלמה.
 
חגיגות טימקט בעיר לליבלה
חגיגות טימקט בעיר לליבלה (צילום: CC Robert Wilson) 


מדרפט ג



גונדר והרי סימיאן

את הטיול באתיופיה כדאי להתחיל באזור העיר גונדר (Gondar). צפונה מכאן שוכן הפארק הלאומי הרי סימיאן (Simien Mountains National Park), בעל הנופים המרהיבים, צמחייה מגוונת ומגוון עשיר של חיות בר, וביניהן קופי הג'ילאדה – קופים אנדמיים החיים בשמורה זו בלבד. זהו רכס ההרים הרביעי בגובהו באפריקה. פסגתו הגבוהה ביותר, ראס דאשן(Ras Dashen) , נישאת לגובה של 4,543 מטר.
 
העיר גונדר מכונה "קמלוט של אפריקה" (Africa's Camelot), וזאת בזכות מבחר הארמונות, הטירות והכנסיות שנשארו בה מימי הביניים, החושפות עושר ארכיטקטוני. היא מוקפת בגבעות התחתונות של הרי סימיאן הדרומיים. גונדר נוסדה ב-1632 על ידי השליט פאסילדס, והפכה לבירת המדינה. על שטחה של העיר קיימות מספר טירות, שנבנו בין השנים 1623-1832, על ידי השליטים השונים של האזור באותה תקופה.
 
גונדר עשירה גם במשאביה התרבותיים. במשך מאות שנים הייתה העיר מרכז של אומנות, מוסיקה, דת ומסחר לכל אפריקה. אחד האתרים היפים ביותר בגונדר הוא כנסיית דברה בירהאן סלאסי (Debre Birhan Selassie), כנסייה הבנויה בצורה מלבנית, שאת תקרותיה מעטרים פסלים יפיפיים של מלאכים מכונפים, ועל קירותיה ציורי קיר מרהיבים המנציחים אפוסים ידועים מהתנ"ך.
 
העיר גונדר, אתיופיה
העיר גונדר  "קמלוט של אפריקה" (צילום: CC Matthew Goulding) 
 

לליבלה – פטרה האתיופית

טיסה מקומית תיקח אותנו לעיר לליבלה (Lalibela), העיר בה חוגגים הנוצרים את חג הטימקט ("הטבלה" בשפה המקומית). תושבי המקום ממלאים את הרחובות כשהם לבושים בבגדי חג, מפזזים בריקודים מסורתיים ומנגנים ניגונים אותנטיים. העיר החצובה בסלע ההר היא אחד המקומות היפים והמיוחדים באתיופיה, מעין "פטרה" אתיופית.
 
באתר 11 כנסיות חצובות בסלע האדום, שרק גגותיהן נראים מעל האדמה. העיר מכונה גם "ירושלים החדשה", והיא נבנתה במאה ה- 12 על ידי המלך לליבלה. בעבר נקראה העיר בשם רוהא (Roha), והייתה בירת שושלת סגווה (Zagwe), אשר שלטה באתיופיה במשך מאתיים שנים. יש אומרים כי מלכי העיר היו יהודים במוצאם. השושלת כללה שבעה מלכים, שהחזק שבהם היה המלך לליבלה (Gebre Mesqel Lalibela) והחזיקה מעמד עד שנת 1,270. 
 
העיר לליבלה - פטרה האתיופית  העיר לליבלה - פטרה האתיופית
העיר לליבלה  "פטרה האתיופית" (צילומים: CC Tak, Matthew Goulding) 
 

לתפוס את עושרה של אתיופיה

אחרי הביקור בלליבלה, מומלץ להמשיך לטייל במקומות נוספים ומיוחדים המעניקים הזדמנות לתפוס, ולו במעט, מעושרה של המדינה. בין המקומות שכדאי להגיע אליהם, מספר כפרים בדרומה של אתיופיה. כפר של שבט קונסו, באזור העיר קונסו (Konso), המפורסם בזכות צורת הבנייה הייחודית לו ובזכות פסלי עץ גדולים שבני השבט מעטרים בהם קברים. הפסלים מתעדים את קרובי המשפחה של הנפטר, את חבריו ואת אויביו. 
 
מקום נוסף הוא כפר של אנשי שבט המורסי (Mursi), שהוא אחד השבטים המיוחדים והמסקרנים ביותר באפריקה. נשותיו עונדות דיסקיות חמר גדולות, המושחלות בשפתן התחתונה. בעבר הייתה מטרתן של הדיסקיות למנוע מ"עין הרע" לחדור אל תוך הגוף וכך להרתיע סוחרי עבדים. שבט המורסי חי בפארק הלאומי מאגו (Mago National Park) – שטח שימור שבו 56 זנים של בעלי חיים, ביניהם ג'ירפות, באפלו, פילים, אריות, צ'יטות, נמרים, זברות וראמים. בכפר קיי אפר (Key Afer) מתקיים מדי יום חמישי שוק ססגוני ומדהים ביופיו, אל השוק מגיעים בני השבטים צמאי (Tzemai) ובאנה (Banna) לסחור בסחורות מקומיות ולמפגשים חברתיים.
עוד על שבט המורסי בכתבה סבתא תרמילאית: רשמים מאתיופיה
 
שבט המורסי, אתיופיה  שבט המורסי, אתיופיה
שבט המורסי, אתיופיה  שבט המורסי, אתיופיה
נשות ונערות שבט המורסי (צילומים: CC Rod Waddington)  
 




 

שבטי עמק האומו

עמק האומו (Omo), גם הוא בדרום אתיופיה, הוא ביתם של בני שבט גלב (Geleb), בני שבט ניאנגטום (Nyangatom) ובני השבט קארו (Karo), החיים בכפר יפהפה על מצוק הצופה על נהר האומו. גופם של תושבי הכפר מעוטר בשלל צבעים, כחלק מטקסים ואמונות מקומיות. בני שבט האמר (Hammer) ידועים במנהגם לצבוע את גופם ולענוד חרוזים צבעוניים. הנשים והגברים כאן יפי תואר, ומושכים את גופם ושיערם בחומר אדמדם.
כתבה על השבטים מעמק אומו
 
שבט קארו על נהר אומו, אתיופיה
בני שבט הקארו על נהר אומו (צילום: CC Rod Waddington) 

 

מידע נוסף

 

כתבות נוספות


חזי שקד אודות הכותב
ד"ר חזי שקדמנכ"ל ובעלים של חברת הטיולים Mouflon. אקולוג ואנתרופולוג, מרצה לקהל הרחב, מטפס הרים ומדריך טיולים ליעדים מגוונים ברחבי העולם. מתמחה בטיולי שטח ובטיולי עומק בדגש היסטורי, דתי, תרבותי, אנתרופולוגי ופולקלוריסטי. אוהב את שעושה ורואה בכך שליחות. 








מספר צפיות: 12932
3892



0
מגזינים שנשלחו

0
שאלות ותשובות

0
כותבים באתר

0
כתבות באתר