חמישה קרוואנים ותינוקת:
טיול קרוואנים באירופה
מאת: עמית נגדימן

מבין שלל הברכות, האיחולים וההמלצות שקיבלנו לכבוד לידת בתנו השנייה, זכורות לי בעיקר שתיים: לישון בכל הזדמנות ולצאת לטיול משפחתי. בזמן שלא מימשנו את העצה הראשונה, התרכזנו בעצה השנייה...

כך, מצוידים בתינוקת קטנטנה ובאחותה הלא מאוד גדולה, העזנו ויצאנו לטיול קרוואנים קבוצתי באירופה. שבועיים על פני 1,500 קילומטרים של נופים מרהיבים, בשלוש המדינות דוברות הגרמנית של אירופה – גרמניה, אוסטריה ושוויץ.

מי אמר שמקלחת הקרוואן קטנה, בשבילי היא ענקית (צילום: עמית נגדימן)

כגבר היחיד בחבורה (ומתוקף כך גם מרוקן השירותים) היו לי לא מעט חששות והתלבטויות. לנסוע עם תינוקת בת חודשיים, בתוך קופסא קטנה המכונה קרוואן, בהחלט נשמעה משימה לא פשוטה. דווקא משום כך החלטנו להצטרף לקבוצה של עוד ארבע משפחות, כולן מצוידות אף הן בילדים, שנאספו כולן ללא כל היכרות מוקדמת. וכך יצאו לדרך חמישה קרוואנים דומים להפליא, פלוס קרוואן מדריכים, פלוס מע"מ.
כתבה על טיול קרוואנים קבוצתי

  טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
  טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
  טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »

כמה קטן (התינוק) ככה גדול (האובר-ווייט)

רק חודשיים קודם לאותו טיול מופלא נולדה בתנו השנייה. לצאת לטיול משפחתי עם תינוקת בת חודשיים נשמע אולי מטורף, אבל האמת היא שזה באמת מטורף. למרות זאת, מומלץ בחום.

לשמחתי זוגתי היא הבעלים והמנכ"ל של שתי מסעדות, לא גדולות במיוחד אך אהובות מאוד על בתנו הקטנה... לה לפחות לא צריך לבשל. גם בגדים זה לא סיפור. חוק מכונת הכביסה גורס שלא משנה כמה היא מלאה – תמיד אפשר לדחוף עוד בגדי תינוק. מכונות כביסה יש כמעט בכל קמפינג (גם מייבשים, אגב) והמזוודה, כמוה כמכונת הכביסה.

עד כאן הכל נכון, אך מה יהיה עם ה"אובר-ווייט" בטיסה, כי הרי כמה קטן (התינוק) ככה גדול (האובר-ווייט). זו דווקא לא בעיה – באדיבותן של חברות התעופה העגלה לא נשקלת בטיסה, ועליה ניתן להעביר גם תכולת דירה שלמה. חוץ מזה, חיוך של תינוקת יכול להמיס לב של כל פקיד/ה, כולל קופאית בסופר (בלי להעליב).

נשארה רק שאלת המחיר, בכל זאת זוג צעיר. אך כאן דווקא טמון יתרון כלכלי לא מבוטל, כי הרי האישה ממילא בחופשת לידה ולכן רק הבעל "מבזבז" ימי חופש, ומחיר הכרטיס לתינוק הוא רק 100$.

חיוך של תינוקת יכול להמיס לב של כל פקידה, האובר-וויט מוכנס לקרוואן

יש לי חלום על קרוואן

כך, כשכל ההתלבטויות דווקא הפכו ליתרון, נפלה ההחלטה לצאת לטיול כחודשיים לאחר הלידה. למזלנו המועד נפל על תקופת החגים, כך שאני ובתנו הגדולה לא הפסדנו הרבה ימים – אני של עבודה והיא של לימודים (אם אפשר לכנות ליצנות רפואית "עבודה" וכתה ב' "לימודים").

"יש לי חלום", אמר מרטין לותר קינג בנאומו ההיסטורי. ובכן, גם לי היה חלום, לא גדול כמו שלו (וגם לא באנגלית) אך בשבילי, לטייל עם המשפחה בקרוואן זה חלום מספיק גדול. אשתי לא הביעה התנגדות יתרה (כפי שבדרך כלל קורה כשאני מתייעץ איתה בשתיים לפנות בוקר) ויצאנו לדרך.

אבל אז, כשחשבתי על המפלצת המסורבלת הזו, הקרויה בעברית קרוואן, התעוררו בי הגנים הפולנים (דבר לא מומלץ כשלעצמו): זה יקר, זה מסורבל, התחזוקה היומית גוזלת זמן רב ועוד שלל טיעוני "למה לא". כטבעם של הגנים, ובעיקר אלה הפולנים, הם מוצאים לעצמם חיזוק, ולכן, ככל שחיפשתי באינטרנט, מצאתי בעיקר תלונות ואזהרות מפני הקרוואן.

ריקון מכל השירותים, אחד משלל טיעוני ה"למה לא"

חוכמת הבדיעבד

אולם, לכל גן יש אנטי-גן, ובמקרה זה אשתי לקחה פיקוד והציעה שנצטרף לטיול קבוצתי וכך יפתרו בעיות הסרבול והתחזוקה. אבל לא גן כמו זה הפולני ירים ידיים כל כך בקלות: טיול מאורגן? אנשים זרים? יקר?

לשמחתי, המילה האחרונה בבית היא שלי: "כן מותק"! ובתוספת הדיבר האחד עשר: "לא תתווכח עם אישה אחרי לידה", הוחלט לצאת לטיול קרוואנים קבוצתי מאורגן. ובאשר לגנים הפולנים, ארזתי אותם יחד עם כל הציוד (עוד כמה קילוגרמים של אובר-ווייט עוד לא הרגו אף אחד), כי מי יודע, אולי אצטרך אותם בטיול?

מי מכם שכמוני נגוע בחיידק הפולני, הרי שהספור שלי ודאי לא ירגיע אותו, ולכן, אשתמש בחוש המיוחד שלי לחיזוי רטרואקטיבי (הנקרא גם "חוש הבדיעבד") ואעבור אתכם סעיף סעיף.

טיול קרוואנים קבוצתי, "כן מותק!"

הנחה מספר אחת – אנחנו לא אוהבים טיול מאורגן

אף פעם לא יצאנו לטיול מאורגן. תמיד תכננו, קראנו חומר, בנינו מסלול, שכרנו רכב, מצאנו מקומות לינה וניווטנו לבד (ז.א. אשתי תכננו, קראנו חומר, בנינו מסלול... ואני ניווטנו). אולם הפעם, עקב שלושה וחצי ק"ג צעקניים המחוברים אליה, נבצר מאשתי לתכנן ולכן החלטנו להצטרף לטיול מאורגן. כמה "התאכזבנו" לגלות שהטיול הזה לא היה, כמו שאומרים ביפנית – מאורגן, אלא קבוצתי. הארגון הוא רק בפן הלוגיסטי ולכל משפחה (ואפילו לכל חלק במשפחה) היה חופש פעולה מוחלט.

למרות שהמסלול נבנה לשביעות רצוננו, הדבר היחידי המחייב בו הם חניוני הלילה (וגם על זה אפשר להתעקש) כך שלמעשה, אפשר בכל יום לעשות, או לא לעשות, מה שרוצים. רצינו להישאר קצת בחניון – אין בעיה. רצינו לדלג על פעילות – בכיף. רצינו לשנות יעד – ברצון. רצינו קצת שקט – שלחנו את הילדה לקרוואן אחר. הם רצו לחגוג יום נישואין בשטרסבורג, לא פחות – שלחו את הילדים אלינו. מארגני הטיול, שההשוואה ביניהם לסוללת דורסל עושה להם עוול, שקדו בקרוואן שלהם לילה שלם כדי "לתפור" לנו מסלול (כולל הכנסתו ל-GPS). אבל בפועל - את רב המסלול עשינו כל הקבוצה ביחד.

לפי מתמטיקת הטיולים, המכפלה של זמן וכסף היא קבועה. רוצה לומר, בקצה אחד של הסקאלה אתה תפרן, אך יש לך את כל הזמן שבעולם (מוצ'ילר), ובקצה השני של הסקאלה אתה עשיר, אך קצר בזמן (גאידאמק). רובינו נמצאים היכן שהוא באמצע ולכן נאלצים להתפשר. אז נכון, בטיול קרוואנים קבוצתי יש הוצאה נוספת בהתחלה (100% ניצול של האשראי מהבנק), אולם יש יעילות מדהימה (100% ניצול של כל יום). לא מבזבזים זמן על חיפוש תחנות דלק ולא על חיפוש סופרמרקט. לא מבזבזים זמן על חיפוש חנייה (בתוך ומחוץ לחניונים) ולא על התברברויות בדרך. למעשה, לא מבזבזים זמן בכלל.

הנחה מספר אחת מופרכת.

לכל משפחה קרוואן משלה וחופש פעולה מוחלט

הנחה מספר שתיים – לא רוצים לצאת לטיול עם אנשים זרים

מי שטייל כבר ודאי יודע שחבר טוב הוא לא תמיד חבר טוב לטיול. קשה מאד למצוא שותפים מוצלחים לטיול. לשמחתנו, מארגני הטיול ניחנו בחוש טוב לאנשים, ולאחר סינון עדין (הכולל פילטר פחמי אולטרה סגול ואוסמוזה הפוכה) נותרנו חמש משפחות. החיבור היה מהיר. כבר בערב הראשון התחברנו דרך סיר מרק עוף, 2 ק"ג קבבים, 2 סטקים לאדם ושלוק אחד של שנאפס, שאחריו כבר התקשרנו הביתה לשנות את הרכב היורשים. בערב השני התחברנו (בעיקר הגברים) דרך ריקון השירותים ושטיפת הכלים (לא טיול לשוביניסטים). בערב השלישי ערכנו אליפות פינג-פונג ותחרות הכנה מהירה של ארוחת ערב.

למעשה כבר בשלב הזה ההנחה הופרכה, שכן כבר לא הרגשנו כזרים: גדי היה היינן (בכל ערב הביא לנו משקה אחר), אריה היה ההנדימן (שתיקן כל בעיה), אני הייתי הג'וקר (מי אמר אפפפל שטרודל?) ויפתח היה הבעל של רחלי (שזכתה באליפות הטיול להכנת כריכים של שלוש שכבות בשלוש דקות). כשרצינו להיות ביחד – עשינו קידוש תחת כיפת השמים, בקור של אפס מעלות מתחת לאפס, או חגגנו לזיוה מסיבת הפתעה ליומולדת 50 (באמת – היא הופתעה שהיא בת 50). וכשרצינו להיות לבד – היינו לבד.

הנחה מספר שתיים מופרכת.

היינן והג'וקר בפעולה

הנחה מספר שלוש – טיול קרוואנים הוא יקר ומסורבל

לא ולא (לאו דווקא בהתאמה). נכון ששכירת קרוואן עולה יותר משכירת רכב משפחתי, אולם אם נחשב גם את עלות הלינה, בצימרים או בבתי מלון, ואת החיסכון באוכל, אותו בדרך כלל מכינים לבד, אזי המחירים משתווים. למעשה, אכלנו במסעדות רק שלוש פעמים. באחת מהן הרווחנו חוויה של פעם בחיים, כאשר אחת הסועדות תרגמה לנו את התפריט לאנגלית, רחלי (אשתו של יפתח, הבעל של רחלי, אלופת הטיול) מילצרה, בעוד המלצרים מסבירים לה הכל ביוגוסלבית שוטפת (במסעדה איטלקית בגרמניה).

מסורבל אמרתם? למרות כל ההגזמות שקראתי באינטרנט – חיבור לחשמל, מילוי מים, ריקון מים אפורים (המים הנשטפים מהכיורים והמקלחת), ריקון השירותים, ניקיונות למיניהם ושאר חברים, כל אלו יחדיו נמשכים בין 10 ל-15 דקות בלבד כל יום (כולל מע"מ). נכון, קניות בסופר זה לא משהו (גם לא באירופה). גם הכנת אוכל אחרי יום טיולים יכולה להיות מעייפת, שלא לדבר על חיפוש נורה לקרוואן בגרמנית (למרות שבסוף היא כלל לא הייתה שרופה). אבל הכיף של לעשות על האש ביחד, לשבת לאכול כולנו עם כולנו, העובדה שלא צריכים לארוז כל יום מחדש, לא צריכים לחזור לאותו מקום כל לילה, שאפשר לישון שנת צהריים, כולל קפה של אחרי (ואפילו קפה מבושל) – מחפים על כך.

הנחה מספר שלוש מופרכת.

חיסכון בתקציב, לשבת לאכול ביחד

הנחה מספר ארבע – קשה לטייל עם תינוק

יכול להיות. אבל עם תינוקת זה קל. מה אני אומר קל. קל זו לא מילה. רוצים הסבר, בבקשה:

בזמן נסיעה, על כל הנוסעים בקרוואן להיות חגורים, ותינוקות בסלקל כמובן (אנחנו החלטנו להביא את הסל-קל איתנו מהבית). אם היא רצתה חימום, השתמשנו בהמצאה חדישה וגאונית, העונה לשם 'שמיכה', שכן תא הנוסעים אינו מחומם בזמן הנסיעה. אם היא רצתה לאכול, השתמשנו בשתי המסעדות של אשתי שמצאו דרכים לעבוד גם בזמן נסיעה (היא זכתה על כך בנובל). אם היא רצתה לישון, השתמשנו במיטה הזוגית-פלוס שלנו (לא בזמן נסיעה!). ואם היא לא יכלה להצטרף לפעילות מסוימת, אמא שלה נשארה איתה בקרוואן.

הנחה מספר ארבע מופרכת.

קשה לטייל עם תינוק, אבל לא עם תינוקת

טיול קרוואנים – פשוט תנסו

מה עוד נכתוב? שהקרוואן מרווח וקל לנהיגה? או אולי שכיף שלכל אחד יש מיטה ומצעים משלו? ואולי על זה שניתן לעצור בכל מקום, להוציא כסא, לפתוח פרגולה ולהנות מכוס קפה חם? וגם על זה שממש, אבל ממש כיף לראות את הפנים של דיילות הקרקע למראה 50 קילוגרם אובר-ווייט (למי שמתקשה בחשבון, מדובר ב-150 ק"ג לשלושה וחצי אנשים). האמת, שאין טעם לכתוב את הכל כי זה יהרוס לכם את החוויה. פשוט תנסו. שווה כל שקל (או אירו, תלוי בברוקר שלכם). עובדה – הגנים הפולנים, נשארו ארוזים במשך כל הטיול.

אנחנו בהזדמנות הראשונה נצא לטיול קרוואנים נוסף. הטיול יכלול מספר לא ידוע של קרוואנים, פלוס קרוואן מדריכים, פלוס מע"מ.