www.goTravel.co.il
הכתבה מעניינת? שלחו אותה בדואר למי שתרצו

הקש בתיבה את רצף האותיות המופיע למטה:

גבעות סטראז'וב         


 

 גבעות סטראז'וב – סלובקיה דרך הרגליים
כתב וצילם: ד"ר חזי שקד


גבעות סטראז'וב בצפון-מערב סלובקיה, אינן גבוהות אך הן מכוסות ביערות, כרי דשא ועוד יערות, לכל מלוא העין. החוויה של מי שמגיע ממדינה יבשה כמו שלנו ונחשף לכל כך הרבה ירוק בקיץ, אף פעם לא פוסחת עליי, גם בפעם המי יודע כמה. יש בנו, בני האדם, משהו שמתחבר מיידית לירוק ולמים. מקור החיים. מראות שפורטים על נימי הנפש. אינסטינקט בסיסי של חיֻות (Vitality) ושל שפע, השולחים פרץ של "מולקולות התרגשות" לכל חלקי הגוף.


גם אחרי כיבוש הפסגות הגבוהות והידועות ביותר בעולם – אלברוסמטרהורן, אולימפוס, קילימנג'רו, הר קניה, אררט, אקונקאגווה וחברותיהן בנות אלפי המטרים, עדיין נופים אלו מצליחים לרגש אותי.
 
כותב שורות אלו מתפעם מהנוף על פסגת גבעות סטראז'וב
כותב שורות אלו מתפעם מהנוף על פסגת גבעות סטראז'וב
 
לפני שנצא לדרך, בואו ניקח מפה ומצפן
סלובקיה היא מדינה לא גדולה, השוכנת במרכז אירופה. שטחה הוא מעט פחות מ- 49,000 קמ"ר. אך כמה שהיא קטנה, כך היא הררית.
שדרת ההרים המרכזית, זו המתחילה ממש בדרום מערב המדינה, מצפון לעיר הבירה ברטיסלבה, נמתחת ועולה צפונה לאורך הגבול עם צ'כיה, מתעקלת בחדות מזרחה לאורך הגבול עם פולין, שבה ומתעקלת בחזרה דרומה ומשם חודרת לאוקראינה ולרומניה. זהו חלק מרכס הרי הקרפטים האדיר. רכס זה מלווה את הגיאוגרפיה של סלובקיה כמעט בכל מקום. ניתן לומר כי סלובקיה היא מדינה שהקרפטים עיצבו את דמותה, החל מאורח החיים, המסורות, הסיפורים, וכלה בתרבותה.
כתבה על ברטיסלבה
 
בית עץ מעוטר בציורים בכפר צ'יצ'מני שבגבעות סטראז'וב
בית עץ מעוטר בציורים בכפר צ'יצ'מני שבגבעות סטראז'וב


גיל הזהב




 
הרי הטטרה
שיאם של הקרפטים הוא בצפון סלובקיה, על הגבול עם פולין. חלק זה של הרכס נקרא הרי הטטרה הגבוהים (Vysoké Tatry). כאן נמצאת הפסגה הגבוהה ביותר של הרי הטטרה, פסגת גרלחובסקי (Gerlachovský štít) , המתנשאת לרום 2,655 מטרים, והיא גם הנקודה הגבוהה ביותר על רכס הרי הקרפטים.
 
מדרום להרי הטטרה שוכן לו עמק רחב-ידיים, לאורכו זורם מערבה נהר ואך (Váh), לפני שהוא מתעקל בחדות דרומה, במקביל לקרפטים הלבנים. עמק זה מפריד בין הרי הטטרה הגבוהים להרי הטטרה הנמוכים (Nízke Tatry). אל תטעו בהרי הטטרה הנמוכים, גם בהם פסגות המגיעות לגובה של למעלה מ- 2,000 מטרים.
כתבה על הרי הטטרה הגבוהים
 
פרחים ופרפרים שפגשנו בדרך, צבעים ממכחולו של הבורא פרחים ופרפרים שפגשנו בדרך, צבעים ממכחולו של הבורא
 
פרחים ופרפרים שפגשנו בדרך, צבעים ממכחולו של הבורא פרחים ופרפרים שפגשנו בדרך, צבעים ממכחולו של הבורא
פרחים ופרפרים שפגשנו בדרך, צבעים ממכחולו של הבורא
 
תחרות הרכס היפה ביותר
רכס הקרפטים האדיר, שאורכו מגיע לכ- 1,500 קילומטרים, מחולק לשלושה רכסי משנה עיקריים, הנמצאים בשטחן של צ'כיה, סלובקיה, פולין, אוקראינה, רומניה, סרביה וקצת בהונגריה. זהו רכס ההרים הארוך ביותר באירופה.
גם בסלובקיה הם נחלקים לרכסי מישנה נוספים. כפי שכבר הוזכר, רכס הרי הטטרה הוא רכס המישנה הגבוה והמוכר ביותר, בסלובקיה בפרט ובקרפטים בכלל. אולם, בין שאר רכסי המישנה בסלובקיה ניתן למנות רכסי מישנה נוספים, כמו, הקרפטים הקטנים, הנמצאים מצפון לברטיסלבה, הקרפטים הלבנים (Bílé Karpaty), הנמצאים צפונה יותר, רכס הרי הפטרה, הטטרה הקטנים ועוד כמה רכסי מישנה. כל אחד מהם ראוי להתייחסות ועל כל אחד מהם נכתבו אין ספור ספרים. בכל אחד מהם אין ספור שבילי הליכה וכל אחד מהם מתחרה בשני בתואר הרכס היפה ביותר.
 
הצלב על פסגת סטראז'וב
הצלב על פסגת סטראז'וב
 
כפרים קטנים ומסלולי הליכה נפלאים
בין שדרת הקרפטים המרכזית, זו היוצרת את הרכס הקשתי, לבין שאר חלקי סלובקיה, שוכנים להם רכסים אחרים. יש הנוהגים שלא לקשור אותם לקרפטים, אם כי כל ההתרוממות היא תוצאה של אותם אירועים גיאולוגיים שיצרו את רכס הרי הקרפטים.
 
בין הרכסים הללו, נמצא אזור הררי המכונה גבעות סטראז'וב (Strážovské vrchy), שיש המכנים אותו ואת הרכסים האחרים, שאינם נמצאים בשדרה המרכזית, בשם הכללי "הקרפטים המערביים הפנימיים".
אזור זה נמצא בחלקה המערבי של סלובקיה, מופרד מרכס הקרפטים הלבנים על ידי נהר ואך. זהו אזור כפרי, הררי, מיושב במעט מאוד תושבים, מיוער מאוד ומשופע במסלולי הליכה נפלאים באורכים שונים. הנקודה הגבוהה ביותר ברכס זה נקראת פשוט סטראז'וב, ועל שמה שם הרכס כולו. גובהה של סטראז'וב הוא 1,213 מטרים.
 
הכפרים באזור הם כפרים קטנים שרוב תושביהם עוסקים בחקלאות. לכל אחד יש גינה וחצר בה הוא מגדל בקיץ מיני ירקות, חלקם לצריכה מיידית, חלקם נשמרים בקירור בזמן החורף וחלקם מיועדים לכבישה. אורח החיים הוא איטי, ומתאים בהחלט לאווירה השקטה והרגועה שאזור מיוער כמו האזור של גבעות סטראז'וב משרה.
 
מיקומן של גבעות סטראז'וב (אפור מקווקוו) ורכסי הרי סלובקיה האחרים
מיקומן של גבעות סטראז'וב (אפור מקווקוו) ורכסי הרי סלובקיה האחרים
 
הכפר בעל בתי העץ המצויירים
אחד הכפרים הייחודיים באזור סטראז'וב, ובסלובקיה כולה, הוא הכפר צ'יצ'מני (Čičmany). זהו כפר יחיד במינו, בעל סגנון ארכיטקטוני שונה מכל כפר אחר. בתיו הם בתי עץ בצבע חום, שאת קירותיהם החיצוניים מעטרים ציורים בעלי מוטיב החוזר על עצמו, כמו, איקסים, קווים מעוגלים, פרחים, וכולם בצבע לבן. גגות הבתים אחידים והם משופעים בחדות, בכדי שהשלג לא יערם על הגג.
 
למרות ייחודו, הכפר כמעט ונטול סממנים תיירותיים. למעשה, כל האזור עצמו כמעט ובתול מסממנים שכאלה. זהו אזור לאנשים שאוהבים להרגיש מחוברים אל אמא אדמה, שאוהבים את טבע, ואוהבים להרגיש אותו דרך הרגליים. ואגב רגליים, צי'צ'מני, השוכנת ברום 650 מטרים, היא נקודת ההתחלה או נקודת הסיום, תלוי מאיפה מתחילים, לטיול נפלא ששיאו בפסגת סטראז'וב, בגובה של יותר מ– 1,200 מטרים, נקודה ממנה נשקף נוף מדהים.
בתי מלון בכפר צ'יצ'מני וסביבתו
 
אחד מבתי העץ המעוטרים בכפר צ'יצ'מני
אחד מבתי העץ המעוטרים בכפר צ'יצ'מני
 




 
כפר מנומנם שכבש את ליבי
את הטיול שלנו לפסגתו של סטראז'וב התחלנו דווקא בכפר זלייחוב (Zliechov), השוכן בגובה של 603 מטרים, ממערב לפסגה (ו- 9 קילומטרים מערבית לצ'יצ'מני).
כוונתנו הייתה להעפיל לראשו של סטראז'וב מכיוון זלייחוב ולרדת בכיוון הנגדי, לכפר צ'צ'מני, הנמצא מזרחית לסטראז'וב.
 
כמו שאר הכפרים באזור, גם זלייחוב הוא כפר מנומנם משהו, בעל אורח חיים איטי, שקט, ירוק מאוד ואותי באופן אישי אפילו כובש. במרכז הכפר מצוי לו עמוד ועליו שלט קטן הקובע כי אנו בגובה של 603 מטרים ומסמן את הכיוון לסטראז'וב. כמה שעות הליכה עד הפסגה.
בעודנו מתרחקים ממרכז הכפר, הולכים ברחובות הצרים והציוריים אל פאתי הכפר, קשה שלא לתהות על ההבדלים העצומים שבין אורח החיים שלנו, הקצב והלחץ, לעומת אורח החיים האיטי והרגוע שבאזור הררי זה. איני משלה את עצמי. אני יודע שגם החיים שם יכולים להיות לא קלים, אך זו עדיין מרכז אירופה, והבתים נראים טוב, מטופחים ובכל בית יש רכב צמוד. המון שקט ושלווה. התחלה טובה ליום שעשוי להפוך לטוב עוד יותר.


הבירה ברטיסלבה (A) והכפרים זלייחוב (B) וצ'יצמני (C) שבגבעות סטראז'וב

 
גורת שועלים אמיצה
יצאנו, זוגתי ואני, מפאתי הכפר, הבית האחרון מאחורינו. חצינו פלג מים צר, הירוק שולט, ואנו מתקדמים צפונה. מאוחר יותר ייקח אותנו השביל בחדות ימינה (מזרחה). בינתיים אפשר להבחין לראשונה בצלב האדיר שנמצא ממש קרוב לראשו של סטראז'וב. הצלב ניצב על מצוק, קצת מתחת לפסגתו של ההר, משום ששם הוא בולט הרבה יותר.
 
קצת אחרי היציאה מהכפר ציפתה לנו ההפתעה הראשונה. אנו עושים דרכנו בתוך אחו פראי, טובל בירוק ובפריחה צבעונית, טרם כניסתנו לתוך יער של עצי אשור (בוק), דולב, ערמונים ועוד מיני עצים רחבי עלים, שתפארתם בעלוותם הירוקה והחדשה. לפתע אנו פוגשים בגורת שועלים אדמונית. בדרך הכלל השועלים נוהגים להתרחק מבני האדם. במקרה הזה, הרגשנו שמדובר בגורה אבודה, ללא השגחתה של אמא שועלה, שכנראה הייתה דואגת לה למסתור הולם. אולי מדובר היה בגורה הרפתקנית, שעזבה את מאורתה ואת אחיה הגורים, טיילה והלכה לאיבוד. היא לא ידעה פחד. התקרבה אלינו עד למרחק נגיעה, אבל אנחנו נמנענו מלגעת בה. לא ידענו מה יהיו סיכוייה. היא נראתה בריאה מאוד ומטופחת מאוד. לא רצינו שתאבד את האינסטינקט הבסיסי שלה, הפחד מפני בני האדם. לכן הסתפקנו בכמה תמונות, התפעלות קצרה, חיוכים נלהבים, אבל זהו. מששמה לב לעובדה כי אנו מתעלמים ממנה, החטיפה בנו מבט אחרון וחזרה למעבה היער. התחלה טובה.
 
הגורה האבודה שאיבדה את אמא שועלה
הגורה האבודה שאיבדה את אמא שועלה
 
מולקולות של התרגשות במעלה השביל
נכנסנו גם אנו למעבה היער. אור היום הלך ודעך בגלל העלווה הסבוכה של העצים הגדולים. המדרון הפך לתלול יותר ויותר. יחד אתו גם השביל, שפנה מזרחה, הפך צר יותר ויותר. בצלב הגדול שראינו מלמטה לא ניתן היה להבחין כלל, וכך גם בפסגה עצמה. מסביב שולטים הירוק והשקט. מפעם לפעם נשמע קול פכפוך פלג מים קטן. לפעמים נתקלים בבארות מים או מעיינות הראויים לשתייה.
מדהים לגלות כל פעם מחדש איך רמת המים הגבוהה ואיכותם נשמרים להם בהרי מרכז אירופה, גם אם הרים אלה לא כל כך גבוהים. בניגוד למתרחש במדינתנו, כמות המשקעים הרבה לאורך השנה כולה וגשמי הקיץ הרבים במרכז באירופה, שומרים על תחלופה גבוהה של מי התהום, שמסייעת לאיכות מים גבוהה. תוסיפו לזה תקנות מגבילות של האיחוד האירופי, ותקבלו כמות ואיכות מים מעולים.
 
לאחר כשעתיים הגענו לנקודת תצפית מרשימה הפונה צפונה. האזור הצפוני של גבעות סטראז'וב נפרש בפנינו. יערות, כרי דשא ועוד יערות. החוויה של מי שמגיע ממדינה יבשה כמו שלנו ונחשף לכל כך הרבה ירוק בקיץ אף פעם לא פוסחת עליי, גם בפעם המי יודע כמה. יש בנו, בני האדם, משהו שמתחבר מיידית לירוק ולמים. מקור החיים. מראות שפורטים על נימי הנפש. אינסטינקט בסיסי של חיֻות (Vitality) ושל שפע, השולחים פרץ של "מולקולות התרגשות" לכל חלקי הגוף.
 
תצפית צפונה על גבעות סטראז'וב - יערות, כרי דשא ועוד יערות
תצפית צפונה על גבעות סטראז'וב - יערות, כרי דשא ועוד יערות
 
ארוחה אל מול מכחולו של הבורא
אנו ממשיכים לעבר הפסגה. האדמה נעשית קצת בוצית, אבל לא מפריעה לקצב ההתקדמות. לאחר חצי שעה נוספת אנו מגיעים לכר דשא ירוק וצבעוני. מקום אידיאלי לפיקניק. אנחנו לגמרי לבד. בכלל, לאורך כל הדרך היינו לבד.
עוד עשרים דקות של הליכה נינוחה ומתונה ואנו מוצאים עצמנו בפסגת המצוק האדיר. הכפר זלייחוב פרוס מתחתינו, 610 מטרים למטה. בפסגה עמוד ועליו שלט בודד, המעיד כי אנו נמצאים בסטראז'וב, 1,213 מטרים מעל פני הים. במקום גם תיבה עם מחברת. אנו כותבים במחברת כי גם לכאן הגענו וכי נמשיך לטייל עוד ועוד.
 
זה המקום בו בחרנו לפקנק (לעשות פיקניק). ארוחת צהריים בנוף שרק הטבע ומכחולו של מי שאחראי על הבריאה יודע ליצור. הצלב האדיר נמצא קצת מתחתינו. אנו יורדים לתצפית נוספת ובדרך מצלמים עוד תמונה או שתיים. לאחר חצי שעה של שהייה בפסגה, אנו חוזרים לשביל, אלא שהפעם אנו בדרכינו מזרחה, אל עבר הכפר צ'יצ'מני.
גם בדרך זו אנו חוצים את האחו העליון ונכנסים שוב למעבה היער הירוק והחשוך. שעתיים וחצי של ירידה מצפות לנו. צריך, ואפילו חובה, לקחת בחשבון שהרכב מחכה לנו בזלייחוב. אם אין אפשרות להגיע מצ'יצ'מני לזלייחוב, צריך לשקול לרדת בחזרה לזלייחוב. תדירות התחבורה הציבורית נמוכה מאוד. זוגתי, דוברת סלובקית, ובסופו של דבר, בדרך לא דרך, הצלחנו להגיע מצ'יצ'מני לזלייחוב.
 
פסגת סטראז'וב, שלט המכריז על הגובה ומחברת שתעיד על פסגה נוספת שכבשנו
פסגת סטראז'וב, שלט המכריז על הגובה ומחברת שתעיד על פסגה נוספת שכבשנו
 
אסיפה של פרפרים כחולים
בעודנו יורדים לכיוונו של צ'יצ'מני, עוזבים את היער, התגלתה בפנינו הפתעה נוספת: התקבצות רבת משתתפים של פרפרים זכרים ממין פרפר כחול נפוץ (Common blue butterfly), או בשמו הלטיני   Polyommatus icarus.  גם כאן אחזה בנו התרגשות והמצלמה התפעלה יחד איתנו. מין פרפרים זה נחשב כנראה למין הפרפרים הנפוץ ביותר באירופה, אבל עובדה זו לא גרעה מקריאות ההתפעלות ומההתלהבות שלנו.
 
בניגוד לצבע הכחול הבוהק של הזכרים, צבען של הנקבות חום ובקצות כנפיהן שורה של נקודות אדומות. בני מין זה של פרפרים יכולים לחיות במגוון רחב של בתי גידול, החל מכרי דשא ואחו רחבים, דיונות חוליות, קרחות יער, בתי גידול המופרעים על ידי בני האדם ובכלל בכל מקום בו יש מזון. זו הסיבה שהם כנראה כל כך נפוצים. הם פשוט מין של פרפרים סתגלנים.
מזונם כולל בעיקר צוף של מיני קטניות, הכוללים לוטוסים, אספסת ותלתן. הנקבות מטילות את ביציהן על עלים צעירים של אותם מיני קטניות.
 
אגב התקבצות פרפרים, מצאתי שתופעה זו מתרחשת בהמון מקומות בעולם. ידידי ורעי, פרופסור משה קול מהמחלקה לאנטומולוגיה של הפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית, נתן לי שני הסברים מניחים את הדעת. ההסבר הראשון טוען שההתקבצות מתרחשת בעיקר ליד שלוליות או אדמה לחה, שם המלחים והמינרלים בקרקע הופכים ליותר זמינים עבור הפרפרים. הסבר שני קשור להתנהגות רבייה וטריטוריה, והדבר נכון להתנהגות חרקים בכלל. לתופעה זו קוראים "זירת הזדווגות" (Mating arena או LEK).
ישנן נישות או אזורים קטנים מאוד שהחרקים יודעים בפירוש שהם טובים יותר, כלומר מספקים יותר מזון, יותר הגנה וכו'. ההתקבצות היא מעין מלחמת טריטוריה של הזכרים, ואלה שמצליחים לתפוס את המקום המרכזי, מעידים על עצמם כי הם הזכרים המוצלחים ביותר ויתרונם ברור: הנקבות מעדיפות להזדווג איתם.
 
עוד אחת מההפתעות שזימן לנו הטבע, התקבצות של פרפר כחול נפוץ
עוד אחת מההפתעות שזימן לנו הטבע, התקבצות של פרפר כחול נפוץ
 
משסיימנו עם שיעור הסקס עם הפרפרים הכחולים... מצאנו עצמנו כבר בצ'יצ'מני, מתפעלים מהבתים ומחפשים את הדרך חזרה לזלייחוב.
 





חזי שקד אודות הכותב
ד"ר חזי שקדמנכ"ל ובעלים של חברת הטיולים Mouflon. אקולוג ואנתרופולוג, מרצה לקהל הרחב, מטפס הרים ומדריך טיולים ליעדים מגוונים ברחבי העולם. מתמחה בטיולי שטח ובטיולי עומק בדגש היסטורי, דתי, תרבותי, אנתרופולוגי ופולקלוריסטי. אוהב את שעושה ורואה בכך שליחות. 


לקריאת כתבות נוספות של חזי








מספר צפיות: 8750
1935