תולדות גלישת הסקי
מאת: פרץ פבריקנט


אין ספק שגלישת סקי, בצורה ראשונית מאוד, החלה כבר לפני אלפי שנים, וראו כמה עברנו מאז.


בדיקות קרבון מוכיחות כי מגלשיים עתיקים, אשר נמצאו בביצת כבול ליד העיר הוטינג (Hoting) בשוודיה, ולפיכך נקראו מגלשי הוטינג, וכן מגלשיים עתיקים שנמצאו בפינלד, מקורם משנת 2000 לפנה"ס. ציורי קיר שנמצאו ברוסיה, מעידים על הימצאותם של מגלשי הסקי אפילו מוקדם יותר, כבר בשנת 6000 לפנה"ס.

תחרות סקי, גלישת סלאלום
דרך ארוכה עשינו מאז... גולש סלאלום בתחרות גלישה   (צילום: technotr)
 
גלישת סקי, ציור של אווה, אשתו של פריטיוף ננסן, גולשת בבמכנסי סקי ושמלה
ציור של אווה, אשתו של פריטיוף ננסן, גולשת בבמכנסי סקי ושמלה
(מתוך: Photographic Archive of Fridtjof Nansen's Life and Work)
 

סקי מסקנדינביה ועד סין

מסקנדינביה ועד סין מתועדים בהיסטוריה ובפולקלור המקומי מקרים רבים של שימוש במגלשיים, כאמצעי למסעות חורף ארוכים. מגלשי סקי קדומים אלו נעו בין קרשים גסים, קצרים ורחבים, אשר נעטפו בפרווה, ועד לזוג מגלשיים, בהם אחד ארוך ואחד קצר (השיטה- דוחפים בקצר כדי לגלוש על גבי הארוך).

נמצאו רישומים מאוירים של צבאות נורווגיה ושוודיה עם מגלשיים, משנת 1200 ואילך, כולל סיפורי גבורה, כמו הצלת המלך הינוקא האקון ועוד פעולות צבאיות אחרות. מורה הדרך הראשון להדרכת הגלישה פורסם בנורווגיה בשנת 1765, ומטרתו היתה להביא את החיילים הנורווגים לשימוש נכון יותר במגלשיים.
בתקופה זו אין עדיין כל עדות לגבי גלישה בהרי האלפים.
 
סונדרה נורהיים   סונדרה נורהיים
מגלשיו של סונדרה נורהיים, אבי הגלישה המודרנית  (צילום: www.sondrenorheim.com)
 

טיולי אופניים




 

נורווגים בעלי יוזמה

הגלישה המודרנית חייבת הרבה מיסודותיה לנורווגי בעל יוזמה, סונדרה נורהיים (Sondre Norheim ,1825–1897), מהכפר מורדל (Morgedal) שבמחוז טֶלֶמָארק (Telemark), אשר ייצר מגלשיים דומים לאלו הנהוגים כיום. מגלשיו היו צרות במרכז ואפשרו לראשונה ביצוע פניות קשתיות. כמו כן נעשה שימוש בקישורים (תופסנים) להידוק הנעליים למגלשיים.
 
דיווחו המפורט והמרגש של נורווגי נוסף, פריטיוף ננסן (Fridtjof Nansen), מגלה עולם, אשר תיאר את מסע הגלישה בו חצה את גרינלנד ממזרח למערב (1888), הצית את דמיונם של רבים וגרם להם לעסוק בגלישה כספורט.
 
פריטיוף ננסן עם אשתו אווה, במכנסי סקי ושמלה, ועם ידידיו פריטיוף ננסן עם אשתו אווה, במכנסי סקי ושמלה, ועם ידידיו
פריטיוף ננסן עם אשתו אווה, במכנסי סקי ושמלה, ועם ידידיו פריטיוף ננסן עם אשתו אווה, במכנסי סקי ושמלה, ועם ידידיו
פריטיוף ננסן עם אשתו אווה, במכנסי סקי ושמלה, ועם ידידיו
(תמונות: Photographic Archive of Fridtjof Nansen's Life and Work)
 

סקי בעת המודרנית

בתקופת התגליות הגדולה של המאה ה- 19 נעשה שימוש גובר והולך במגלשיים. במשך 20 שנה השתמשו במגלשי סקי באורך 12 רגל (3.6 מטר), על מנת להעביר את דואר הכורים אל מעבר להרי סיירה נבאדה בקליפורניה.
מאוחר יותר נוסדו מועדוני גלישה, הוקמו גבעות קפיצה (המקור לרמפות הקפיצות של ימינו) ונערכו תחרויות קפיצה, גלישה למרחק ומרוץ עקלתון (סלאלום). כך נולד ספורט הגלישה, 4000 שנה אחרי הגולשים הראשונים.
 
בעזרת המגלשיים שתכנן, הצליח סונדרה נורהיים לבצע פניות קשתיות ארוכות, שנקראות טֶלֶמָארק, על שם מחוז ילדותו בנורווגיה. הוא הוסיף ופיתח את הפניות המקבילות הראשונות, הנקראות קריסטיאנה, על שם כינויה הקדום של עיר הבירה אוסלו.
הטלמארק ההדור עם פיסוק הרגלים הארוך (המשמש עדיין את גולשי המרחקים הארוכים), שימש לנווט את המגלשיים בשלג עמוק, מבלי להאט יותר מדי את המהירות. טכניקה זו הייתה היסוד לגלישה, שפשטה ברחבי אירופה וצפון אמריקה, החל משנת 1880 ועד ראשית המאה ה- 20.
 
מדרונות הרי האלפים, בעלי פני השטח התלולים יותר, העמידו בעיה קשה יותר בפני חלוצי הגלישה. מתיאס זדארסקי (Mathias Zdarsky, 1856-1940), מהעיירה לילינפלד (Lilienfeld) שבאוסטריה, השתמש במגלשיים קצרים יותר ובקישורי מתכת. הוא גם פיתח את גלישת מחרשת השלג (Snow Plough) עם יסודות הדחיקה עד לכדי בלימה. ב- 1896 הוא פרסם את ספרו "טכניקת הסקי של לילינפלד" (Die Lilienfelder Skilauf-Technik), אשר היווה את הבסיס לטכניקת הגלישה האלפינית אותה אנו מכירים כיום.
 
מתיאס זדארסקי, גולש עם מוט יחיד ותמונת פורטרט    מתיאס זדארסקי, גולש עם מוט יחיד ותמונת פורטרט
מתיאס זדארסקי, גולש עם מוט יחיד ותמונת פורטרט  (תמונות: www.zdarsky-ski-museum.at)
המגלשיים שפיתח מתיאס זדרסקי מוצגות במוזיאון על שמו
המגלשיים שפיתח מתיאס זדרסקי מוצגות במוזיאון על שמו
המגלשיים שפיתח מתיאס זדרסקי מוצגות במוזיאון על שמו (צילום: www.zdarsky-ski-museum.at)
 




 

סקי נורדי לעומת סקי אלפיני

מראשית המאה ה- 20 התמסדה הגלישה כחופשת נופש-פעיל חורפית. חובבי הסקי הפכו לחלק מהנוף בהרים המושלגים. האחים ריצ'רדסון האנגלים היו הראשונים להנהיג מבחני גלישה באתר הסקי דאבוס שבשוויץ.
בשנת 1909 שיכלל הנס שניידר, מהעיירה ארלברג שבאוסטריה, את שיטות הדחיקה והטלמארק ויצר את דחיקת קריסטיאנה. קולונל בילגרי ואחרים הוסיפו לנתח את הדרכת הגלישה, עד ששניידר עם תנועות הגוף המודגשות מעלה-מטה, מיסד את טכניקת ארלברג המפורסמת של שנות ה- 20.

תומכי שתי האסכולות – הנורדית והאלפינית – טוענים כל אחד לעליונות שיטתו. האנגלי ויויאן קולפילד (Vivian Caulfield, 1874-1958) מיזג את שתי השיטות, תוך שהוא מבטל את שיטת המוט היחיד ומחליף אותה בשני מוטות, אחד בכל יד. בספרו "איך לגלוש" (How to Ski), שפורסם ב- 1911, הוא גילה והסביר את יסודות טכניקת הגלישה.
 
כריכת ספרו של ויויאן קולפילד, איך לגלוש
כריכת ספרו של ויויאן קולפילד, איך לגלוש
 

הצרפתים נגד האוסטרים נגד שוויצרים

בתקופה זו עבד סר ארנולד לון ללא ליאות כדי להכניס מהפכה לגלישה התחרותית. הוא יצר את הצורה המודרנית של מרוצי העקלתון (סללום) וזו מצידה שיחקה תפקיד נכבד בפיתוח נוסף של טכניקת הגלישה.
בשנת 1924 נוסדה התאחדות הגלישה הבינלאומית FIS (Federation International De Ski).
 
בשנות ה- 30 של המאה העשרים הופיעו שינויים נוספים במגלשיים ובקישורים (ביינדינגס), והמצאת שפות הפלדה של רודולף לטנר, אפשרה בקרת שפה משופרת.
הצרפתים, עם אמיל אליי ובית הספר לגלישה שלו באתר הסקי של שאמוני, הדגישו לימוד פניות מקבילות, עם שימוש בפלג הגוף העליון, תוך סידרת החלקות-צד והינפים במעלה.
 
טכניקת הגלישה התייצבה עד שנות ה- 50 , כשהחל שלב חדש של זהויות לאומיות, הטוענות כל אחת לעליונות הטכניקה ושיטות ההוראה שלה.
האוסטרים, עם תעשיית הוראת הגלישה נתמכת מדינה, בראשותו של פרופ' שטפאן קרוקנהאוזר, פיתחו שיטה עם "Wedein" (כשכוש) כמטרה, ו"כתף הפוכה" כמפתח לסדר הלימוד.
השוויצרים פיתחו שיטה של הינפים קצרים והשתמשו יותר בהחלקות-צד ופחות במצבי גוף קיצוניים.
באותו זמן התאמצו הצרפתים ליצור תנועות גלישה טבעיות. הם שינו לצורך כך את תפנית הסיבוב המקבילה ל"תפנית קריסטיאנה קלה".Projection Circulaire עם תנועות גוף להסרת משקל עדינה, עדיין מהווה חלק משיטת הגלישה הצרפתית.
כתבה על אתרי סקי בצרפת
 
תחרות סקי, גלישת סלאלום
כמה רחוק הגענו - גולשי הסלאלום בגלישה הכי מקצועית שיש     (צילום: technotr)
 

הגלישה כספורט פופולרי

עם התרחבות הגלישה לספורט הייתה נטייה כללית בעולם אל טכניקת גלישה אחידה יותר. הטיית גוף מופרזת הוחלפה על ידי מתן חשיבות לתנועות רגליים בשיטה האוסטרית. מכל שיטות טכניקת הגלישה הבסיסיות הוסרו צעדים מיותרים כדי להביא את החניכים מוקדם יותר לגלישה מקבילה. ב- 1964 יצרו האמריקאים, בעזרת איגוד מדריכי הגלישה המקצוענים, טכניקה לאומית, המשתמשת במצבים טבעיים ותנועה מלאה לקבלת גלישה שוטפת. במקביל התחילו לקיים מדי 4 שנים את קונגרס האינטרסקי של I.S.I.A. (איגוד מדריכי הסקי הבינ"ל), בו ניתנו הדגמות השוואתיות ונערכו דיונים בעניין המשותף לפיתוח טכניקה.
 
שינויים בתכנון ציוד, כגון, מגלשיים קצרים ונעליים יצוקות, יחד עם טכנולוגיית מרוצים, מילאו תפקיד חשוב בפיתוח מתמשך של שיטות הדרכה לגלישה. תפניות דחיסה (Avalement, בליעה, לבלוע), תפניות סילון, תפניות מדרגה, שימוש במצב גוף נמוך יותר, המצביע על שלב חדש נוסף בטכניקת הגלישה.
גלישה בצורה אומנותית יותר מתגלה במדרונות. תחרויות הגלישה בסגנון חופשי, מאפשרות בחינת הגבולות הקיצוניים של טכניקת הגלישה.
 

כתבות נוספות

אתרי סקי בצרפת
אתרי סקי בשוויץ
אתרי סקי באיטליה
אתרי סקי באוסטריה

אודות הכותב:
פרץ פבריקנט, מבכירי ענף הסקי בישראל, מדריך ומסמיך מדריכי סקי, מייסד ארגון מדריכי הסקי בישראל ועוסק בהרחבת הידע המקצועי של העוסקים בתחום. יועץ לחופשות סקי בהתאמה אישית, מארגן קבוצות סקי וקייטנות סקי ומדריך סקי לילדים. מנהל בית ספר לסקי א.ס.פ. 




סטטיסטיקות

0
מגזינים שנשלחו

0
שאלות ותשובות

0
כותבים באתר

0
כתבות באתר