.jpg)
.jpg)
טרק בפארק הלאומי טורס דל פיינה
מאת: אביב וייס
שמו של הפארק ניתן לו על שום מגדלי הסלע – טורס (Torres) המרשימים, הנושקים לצבעם הכחול – פיינה (Paine) של השמיים (או אולי של האגמים). הצוקים המתנשאים לשמיים הם מהמראות המרשימים ביותר בפארק, אולם יש בו גם שפע נופים אחרים: אגמי ענק ואגמים קטנים יותר, קרחונים, נהרות, מפלים, יערות, פסגות הרים מושלגות, סלעים בשלל תצורות מרשימות ומגוון של חי וצומח. עם סיום הטיול בפארק קשה לעכל את היופי שקלטו העיניים.
שיאו של הטרק - שלושת הטורסים!
שלושה עמודי סלע גרניט עצומים, שבימים בהירים נצבעים עם הזריחה בגוונים של אדום וסגול (צילום: MisoKnitl)
שמורת טורס דל פיינה
פארק נסיונל טורס דל פיינה (PN Torres del Paine) הוא פארק לאומי הנמצא בחבל פטגוניה שבדרום צ'ילה. הפארק הוקם ב-1959, והוכרז כשמורת ביוספרה על ידי אונסק"ו ב-1978. שטחה של השמורה הוא 1,810,000 דונם (מעט יותר משטח הגליל העליון). רוב המטיילים מגיעים לכאן מהעיירה פוארטו נטאלס (Puerto Natales), הנמצאת כ-115 ק"מ צפונה. אוטובוסים יוצאים מהעיירה ונוסעים במרחבי פטגוניה כשלוש שעות עד לפארק.
ההגעה לטורס דל פיינה היא לא עסק זול עבור תרמילאים. למרות המחיר, יש דברים שאפילו אנחנו, התרמילאים (מוצ'ילרים, בפי המקומיים), שהתאכסנו בהוסטלים פשוטים, נסענו בטרמפים במקום באוטובוסים ואכלנו במסעדות רחוב, ידענו שפה אין מקום להתקמצן. יש דברים בטיול שלא מוותרים עליהם בשום אופן! טורס דל פיינה הוא אחד מהם.
שמורת טורס דל פיינה (A), יעדים נוספים המוזכרים בכתבה ומקומות לינה מומלצים:
מלון לאגו גריי ליד אגם גריי ב
מלון פוסאדה לוס אלמוס בעיירה אל קלפטה | מלון אקא פטגוניה בעיירה פוארטו נטאלס
.jpg)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
טרקים בטורס דל פיינה שני הטרקים הפופולריים ביותר בקרב המטיילים בפארק הם: טרק ה- W , שנקרא כך על שום הצורה שעושים המסלולים בו, והמסלול ההיקפי (או בשמו האחר "המסלול הגדול", Circuito Grande ).
טרק ה-W הוא הקצר מבין השניים, אורכו 90-75 קילומטרים וניתן ללכת בו ממזרח למערב או ממערב למזרח. הטרק לוקח בין 4 ל- 5 ימים, היות שאת היום האחרון או הראשון (תלוי מאיפה התחלתם) ניתן לקצר במעבורת. המסלול ההיקפי, הוא הארוך יותר והוא כולל בתוכו גם את טרק ה- W . אורכו 120 ק"מ והוא לוקח 8-7 ימים. אני ושותפיי לטרק הלכנו במסלול ה- W .
מלון פוסאדה לוס אלמוס בעיירה אל קלפטה |
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
שלושת הטורסים מעל האגם, גם ללא צבעי הזריחה המראה מרהיב (צילום: SOFCOR)
יוצאים לדרך – היום הראשון
לאחר שרוקנו את כיסנו ממזומנים אך מילאנו את המוצ'ילה (תרמיל גב ענק) מכל טוב: אוהל, שק שינה, אוכל לארבעה ימים וטונות של בגדים חמים שישמרו עלינו בלילות, עלינו על האוטובוס אשר יביא אותנו לפארק. מהאוטובוס עברנו למעבורת שהביאה אותנו עד לקמפינג הראשון, Camp Pehoe .
מהקמפינג יצאנו למסלול, בו הלכנו לאורך אגם גריי (Lago Grey ) לשתי תצפיות על קרחון גריי. בתחילת המסלול מזג האוויר היה מצוין ונהנינו מאוד מהמסלול היפה. לאחר שעה וחצי של צעידה נמרצת הגענו לתצפית הראשונה, ממנה רואים שתי זרועות של קרחון גריי, שכמו חובקות סלע במרכזו של אגם גריי, שכשמו כן הוא – אגם בצבע אפור (אם כי אין זה פירושו של השם בספרדית). בתוך האגם צפים שברים של הקרחון. בנקודה זו רבים מהמטיילים נעצרים לזמן רב, מתפעלים מהיופי שיצר הטבע.
אל התצפית השנייה יש ללכת שעתיים וחצי נוספות, אולם כחצי שעה לפני שהגענו אליה החל טפטוף, שהפך לגשם של ממש כשהגענו לתצפית. צילום זריז (שיאמינו שהגענו...) והתחלנו את דרכנו חזרה, באותה דרך. ללכת בגשם זהו תענוג מפוקפק. הדרך חזרה אורכת 3.5 שעות, והגשם, ללא כל התחשבות, רק הלך והתחזק. כעבור רבע שעה המכנסיים היו ספוגי מים וכעבור שעה וחצי גם מעיל הגשם (האיכותי, שעלה לי כסף רב...) הרים ידיים.
את העלייה חזרה לתצפית הראשונה עשיתי כל כך מהר, כך שבקושי הרגשתי אותה. את המשך הדרך כבר עשיתי לאט יותר, מאחר שבקושי נשאר לי כוח. לבסוף, אחרי כמעט 3 שעות של הליכה בבוץ ובגשם הגעתי לקמפינג. למזלנו היה זה קמפינג מסודר, ולצידו בית מלון למפונקים יותר, שללובי שלו נכנסנו על מנת להתייבש. לאחר החלפת הבגדים הרטובים התיישבנו בבקתת המטבח של הקמפינג, שהיתה עמוסה עד אפס מקום במטיילים מכל העולם, שברחו מפני הגשם והשאירו את האוהלים ריקים, לבדם במאבק בטיפות המים המאיימות לחדור אליהם. מאוד נבהלנו ותהינו איפה נישן, אבל בסופו של דבר האוהל עמד בציפיות ונשאר יבש.
מהקמפינג יצאנו למסלול, בו הלכנו לאורך אגם גריי (
את העלייה חזרה לתצפית הראשונה עשיתי כל כך מהר, כך שבקושי הרגשתי אותה. את המשך הדרך כבר עשיתי לאט יותר, מאחר שבקושי נשאר לי כוח. לבסוף, אחרי כמעט 3 שעות של הליכה בבוץ ובגשם הגעתי לקמפינג. למזלנו היה זה קמפינג מסודר, ולצידו בית מלון למפונקים יותר, שללובי שלו נכנסנו על מנת להתייבש. לאחר החלפת הבגדים הרטובים התיישבנו בבקתת המטבח של הקמפינג, שהיתה עמוסה עד אפס מקום במטיילים מכל העולם, שברחו מפני הגשם והשאירו את האוהלים ריקים, לבדם במאבק בטיפות המים המאיימות לחדור אליהם. מאוד נבהלנו ותהינו איפה נישן, אבל בסופו של דבר האוהל עמד בציפיות ונשאר יבש.
היום השני – פיצוחים במטבח
הגשם שירד כל הלילה המשיך כל היום למחרת, ללא הפסקה. עובדה זו ודיווחים של מטיילים אחרים, על פיהם לא ניתן להמשיך לטייל, היות שנחלים החוצים את המסלול עלו על גדותיהם ומאוד מסוכן לעבור אותם, מנעו מאיתנו להמשיך לטייל ביום זה. הדבר היחיד שנותר לנו לעשות הוא להתכרבל בשק השינה החמים.
בהמשך היום, אחד הבחורים שטייל איתנו הודיע שהוא פורש וחוזר במעבורת, כי "הוא לא בא כדי לסבול". זה באמת היה רגע מבאס בטיול. רגע כזה שגורם לך רק לרצות להישאר במיטה ולהתכרבל בפוך שלך בבית, כי קר, הכל רטוב ואתה תקוע בלי יכולת להתקדם. אבל המחשבה על להפסיד את המשך הטרק, שנחשב לאחד היפים, ועל מיטב כספנו שהושקע בטיול, עוד יותר מבאסת. לכן, עבורי, לחזור אפילו לא היתה אופציה.
וכך בילינו יום שלם במטבח הגדול של הקמפינג ב"פיצוחים", ספורט מוצ'ילרים ידוע.
האוהל שלא הכזיב בקמפינג Pehoe (צילום: אביב וייס)
היום השלישי – פסטה ברוטב בוץ
בוקר. התעוררנו ליום נטול גשם!!! יצאנו עם כל הציוד על הגב לקמפינג הבא – החניון האיטלקי (Campo Italiano ) , הליכה של כשעתיים לאורך אגם יפהפה.
לאחר שהקמנו את האוהל בקמפינג (לתפוס מקום ולהשאיר ציוד) יצאנו למסלול. התצפית הראשונה במסלול היא תצפית קסומה על העמק הצרפתי ( Valle del Francés). לאחר 45 דקות עלייה התחיל גשם, דבר שהבהיל אותנו מאוד, לאור מאורעות שלשום. שלושה חבר'ה שהלכנו איתנו החליטו לרדת למטה ואנחנו החלטנו לעלות לפחות עד לתצפית הראשונה, שהייתה במרחק 10 דקות עלייה נוספות בלבד. ההחלטה התגלתה כנבונה. בתצפית הראשונה יושבים מול קרחון ענק, מדהים ביופיו, שנוטף מים לתוך נחל סוער, העובר למרגלותיו, ומדי פעם מתנפץ למטה, בקול רעם אדיר. ואם זה לא מספיק – מתחתינו משתרע עמק ירוק יפהפה.
העובר למרגלותיו, ומדי פעם מתנפץ למטה, בקול רעם אדיר
היום הרביעי – עם כל הציוד על הגב (ולא של הפרדות)
והנה הגיע היום ממנו חששנו יותר מכול – 22 ק"מ ללא כל קמפינג לרפואה בדרך, בו ניתן להניח את המוצ'ילות ולצאת חופשיים ומאושרים לטיול עם תיק קטן. 22 ק"מ עם כל הציוד על הגב. השכמנו קום ויצאנו לדרך. מזג האוויר היה מצוין והנוף יפהפה. הקפדתי לצלם הרבה, מכיוון שידעתי שעם כל המשקל הזה על הגב, קשה גם ליהנות מהנוף, כך שלפחות יהיו לי תמונות. חלק מהדרך הלכנו לאורך אגם ענק. בדרכנו חצינו נהרות והלכנו לצד מפלים, כשמרחוק נשקפים הרים מושלגים.
היעד שלנו להפסקת הצהריים היה פיצול השבילים (קיצור דרך המוביל לתחילת העלייה לקמפינג בו נישן בלילה). בסביבות אחת וחצי נשברנו ועצרנו לאכול ליד אגם קטן בצבע כחול מהמם. בדיעבד, היינו רק חמש דקות מהפיצול. הקטע הקשה ביותר היה שלא ידענו בדיוק איפה אנחנו, כיוון שלא היתה לנו מפה, והסתמכנו על ניחושים והשערות של מטיילים אחרים, שלא תמיד היו מדויקות.
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
היום החמישי - הטורסים (לא) נצבעים בצבעי הזריחה
השכמנו קום בשעה הבלתי אפשרית 3:40, כשבחוץ, כמובן, חשיכה מוחלטת. אתם בטח שואלים את עצמכם "למה לעזאזל?". הסיבה להשכמה המוקדמת הזו הייתה על מנת לראות את הטורסים – שלושה עמודי סלע גרניט עצומים – נצבעים עם זריחת השמש בגוונים של אדום וסגול. במהרה התארגנה לה שיירה של מטיילים, כולם ישראלים, עם פנסים לראשם (משום מה רק הישראלים שמעו על הצבעים היפהפיים של הטורסים בזריחה).
אני השתרכתי מאחורי חבורת בנים שהובילה את השיירה, ומאחורי היו מטיילות ומטיילים נוספים. עלינו בקצב מהיר למדי. בהתחלה הלכנו על שביל, כך שההליכה הייתה קשה אך נסבלת, אך במהרה נפתח פער ויתר הקבוצה נשארה מאחור. כשגיליתי את זה הם היו רחוקים, ואני, שלא רציתי להישאר לבד, הקפדתי להידבק לבנים שלפניי. ללכת בקצב שלהם הפך קשה מרגע לרגע, כיוון שבשלב מסוים איבדנו את השביל והתחלנו לטפס ישר למעלה. הכול כמובן בחשכה מוחלטת. ככל שעלינו, הדרך נעשתה תלולה. בשלב מסוים הלכנו על דרדרת אבנים, חוויה מפוקפקת למדי, מכיוון שההולך לפנייך מדרדר עלייך אבנים. לאחר זמן מה התחלתי לטפס ממש על ארבע, כיוון שהטיפוס היה כל כך קשה והאחיזה בקרקע גרועה. פחדתי שהבנים יתקדמו ואני פשוט אתקע מאחור לבד. למזלי כל אחד דאג לוודא כל הזמן שזה שמאחוריו עדיין בחיים.
הגענו סוף סוף למעלה, רטובים מזיעה מהמאמץ. רוח קפואה הכתה בנו ומייד התלבשנו בכל השכבות שהסרנו קודם. את התיק שלי סחב אחד הבחורים שטייל איתנו (אם אפשר להתפנק אז למה לא...), שעוד לא סיים את העלייה, ובו היו מים, צעיף ומעיל רוח, שחסרו לי מאוד. ישבנו מאחורי אבנים וניסינו להסתתר מהרוח המקפיאה, טריק שלא ממש עזר, ולכן כל שנותר לנו הוא להתפלל בעוז שהשמש תצא כבר. הקבוצה השנייה עדיין לא הגיעה ולא ידענו איפה הם (והתיק שלי...).
בשעה 05:00 השמש החלה לזרוח. אט אט הופיעו קווי המתאר של הטורסים, עמודי אבן ענקיים, באור החלש של הבוקר. ניתן היה להבחין בשלושה עמודי גרניט עצומים, ופתאום גם גילינו שאנו יושבים מעל אגם בצבע טורקיז מהפנט.
סוף טוב הכול טוב, או החפלה הגדולה
כשהגענו לסוף המסלול פגשנו קבוצת ישראלים, שכבר ישבה על הדשא, והצטרפנו אליהם. חלצנו נעליים ונתנו לגוף לנוח קצת. בהדרגה הצטרפו אלינו עוד ועוד ישראלים (כמה הרבה ישראלים יש פה?) ופתחנו בחפלה גדולה, שכללה את שאריות האוכל שנותרו לכל קבוצה, אוכל שעד לשלב זה חושב בדקדקנות.
המלצה על מלון באל קלפטה
בשנים האחרונות נפתחו מספר בתי מלון חדשים באל קלפטה, אולם כנראה שהמלון הטוב בעיר, משילוב נתוני המיקום, האיכות והמחיר, הוא מלון פוסאדה לוס אלמוס (Hotel Posada Los Alamos), מלון בוטיק מדהים, עם בריכה וספא מפנק.
המלצה על מלון בשמורת טורס דל פיינה
מלון לאגו גריי ( Hotel Lago Grey ) ממוקם לחופי אגם גריי, במיקום מרכזי בתחומי שמורת טורס דל פיינה, החלונות הגדולים בשטחים הציבוריים ובחדרים פונים לאגם או להרים, והנוף שווה את ההשקעה. ניתן לצאת דרך המלון לפעילויות שונות בשמורה.
המלצה על מלון בעיירה פוארטו נטאלס
מידע נוסף
השכרת רכב בצ'ילה
המלצה על מלון באל קלפטה
בשנים האחרונות נפתחו מספר בתי מלון חדשים באל קלפטה, אולם כנראה שהמלון הטוב בעיר, משילוב נתוני המיקום, האיכות והמחיר, הוא מלון פוסאדה לוס אלמוס (Hotel Posada Los Alamos), מלון בוטיק מדהים, עם בריכה וספא מפנק.
המלצה על מלון בשמורת טורס דל פיינה
מלון לאגו גריי ( Hotel Lago Grey ) ממוקם לחופי אגם גריי, במיקום מרכזי בתחומי שמורת טורס דל פיינה, החלונות הגדולים בשטחים הציבוריים ובחדרים פונים לאגם או להרים, והנוף שווה את ההשקעה. ניתן לצאת דרך המלון לפעילויות שונות בשמורה.
המלצה על מלון בעיירה פוארטו נטאלס
מידע נוסף
השכרת רכב בצ'ילה
המלצה על מלון בעיירה פוארטו נטאלס
מידע נוסף
השכרת רכב בצ'ילה
מידע נוסף השכרת רכב בצ'ילה
כתבות נוספות על פטגוניה
 |
אודות הכותבתאביב וייס, מרפאה בעיסוק, הנגועה בחיידק הטיולים המשפחתי. טיילה במדינות רבות באירופה וארה"ב. כתרמילאית טיילה בהודו ונפאל וחרשה במשך 9 חודשים את דרום אמריקה. |
.jpg)
.jpg)
