אי השמש באגם טיטיקקה
מאת: אמיר גור


אגם טיטיקה הוא אחד היעדים הפופולריים ביותר על גבול בוליביה-פרו, אך מעטים מעפילים אל פסגת אי השמש שבמרכזו, עליו יסופר כאן.


1 / 8
2 / 8
3 / 8
4 / 8
5 / 8
6 / 8
7 / 8
8 / 8

איסלה דל סול - אי השמש באגם טיטיקקה (צילום: Coolloud)
נשות האי בשגרת יומן (צילום: Johannes Donderer)
חורבות האתר העתיק צ'ינקנה - "המבוך" (צילום: Jimmy Harris)
חלקים נרחבים מהרי האי מדורגים בטרסות האופייניות לחקלאות האינקה (צילום: AHLN)
על גג העולם. מסעדה באי המשקיפה על אגם טיטיקקה (צילום: Szymon Kochanski)
עליית מדרגות בגובה 4,000 מטר כרוכה במאמץ לא מבוטל (צילום: Jim)
עדר כבשים ורועה באי השמש (צילום: Adam Jones)
חקלאות על שפת האגם (צילום: Brennan Paezold)


מיקום אי השמש בלב אגם טיטיקקה, שגובהו 3,812 מ' מעל פני הים
 

דרום אמריקה




 

מסע בעקבות תרבות האינקה באגם טיטיקקה

על פי אחת האגדות הרווחות אצל בני האינקה, האדם נוצר באי השמש (Isla del Sol) שבאגם טיטיקקה (Titicaca), כשלוש מאות קילומטרים מדרום-מזרח לעיר קוסקו. על פי האגדה, האל קון-טיקי ויראקוצ'ה (Con-Tici Viracocha) יצא מתוך האגם ויצר את האדם מתוך סלעים ואבנים. מייד לאחר מכן ברא את השמש, הירח והכוכבים ובכך גאל את כדור הארץ מהחושך התמידי בו היה שרוי.

אדם אחד בשם מנקו קפק (Manco Capac) ואישה אחת, מאמא אוקיו (Mama Ocllo), נשלחו על ידי האל הבורא לקוסקו, שם החלו השניים את תרבות האינקה. לא פלא אם כן, שהאגם הזה הוחזק כקדוש לבני האינקה – אבל לא רק להם. הרבה לפני שהאינקה יישבו את האי נכחו בו גם תרבויות אחרות, בהן בני האיימרה (Aymara) שקדמו לאינקה, ולמעשה צאצאיהם גרים בו ומסביב לאגם גם היום, ועדיין מחשיבים אותו לקדוש.
כתבה על טיולים מהעיר קוסקו בפרו
 
אגם טיטיקקה בבוליביה
מעבורת מהכפר קופקבנה אל אי השמש באגם טיטיקקה 
(צילום: CC Dan Lundberg)
 

האגם הגבוה בעולם

אגם טיטיקקה (Titicaca) נחשב לאגם הגבוה ביותר בעולם המקיים תנועת כלי שייט. בעוד שהגדרה זו אולי מעורפלת משהו ולא מחייבת, גובהו של האגם הוא 3,812 מטרים מעל פני הים ושטחו 9,000 קמ"ר, ואלו נתונים מרשימים מספיק. את האגם חולקות ביניהן בוליביה ופרו והוא מהווה מוקד משיכה לתיירים בזכות הנופים המרהיבים, התרבויות המרתקות הפזורות סביבו, והעיירות השקטות והקסומות שלחופיו.
 
המעבורת מהעיירה הבוליביאנית קופקבנה (Copacabana) הורידה אותי במפרץ קטן, למרגלות העיירה יומני (Yumani) שבדרום האי. מהמפרץ אל העיירה, הנמצאת בפסגת האי (בגובה של 4,000 מטר), מוביל גרם מדרגות תלול, שנבנה לפני למעלה ממחצית המילניום. זהו האסקלרה דל אינקה ("מדרגות האינקה") שבנו האינקה כדי לחבר בין המפרץ בו הגעתי אני, כמו בני האינקה לפני, לבין מערכת הדרכים שעל פסגת האי.
 
אגם טיטיקקה בבוליביה
המעבורת מגיעה אל המפרץ שלמרגלות הכפר יומני, השער לאי השמש (צילום: CC Dan Lundberg)
 

לטפס מדרגות בגובה 4,000 מטר

כשטיפסתי על המדרגות האלו, שעליהן טיפסו כ- 500 שנה לפני בני האינקה, הרגשתי היטב, ולא בפעם האחרונה, את השפעת הגובה הרב על הפיסיולוגיה של הגוף: בגלל האוויר הדליל בגבהים האלו, כל מאמץ קטן מניב סדרת התנשפויות מביכות. במעלה האסקלרה ולאחר עוד טיפוס דרך הכפר יומני העפלתי לפסגת האי, משם נשקף בפניי נוף מרהיב של אגם טיטיקקה. למעשה, למרות שזהו אגם גדול, הנופים בו מזכירים למדי נופים טיפוסיים למפרצים ונקיקים שבמזרח הים התיכון, חופי טורקיה ויוון.

הסדרתי את הנשימה והתחלתי במסע יומי קצר לעבר צפון האי ואל רוקה סגרדה (הסלע הקדוש). לסלע הזה, שבעצם נתן לאגם את שמו ("טיטיקקה" הוא מעין עיוות של "סלע הפומה", בשפתם של בני האינקה), כנראה שיש צורה של פומה וכנראה שעליו ישב האל קון טיקי בזמן שעסק וטרח בפעילות החשובה של בריאת העולם, כפי שצוין בראשית הכתבה.
 
אגם טיטיקקה בבוליביה
המדרגות המובילות אל פסגת האי, להתנשף בגובה 4,000 מ' (צילום: CC Dan Lundberg)
 

נופים מוכרים אך שונים

לאורך הדרך צפונה על גבי הרכס, הבחנתי שישנו הבדל אחד גדול מהנופים המוכרים לי מהים התיכון: חלקים נרחבים מצלע הרכס ההררי מדורגים בצורה מלאכותית, האופיינית לחקלאות של בני האינקה. בכל רחבי האימפריה, היכן שיש הריסות של מבני אינקה וישובים שבהם הם גרו, ההרים עמוסים לעייפה בטרסות רחבות, שמעצבות את פני ההרים מחדש. כך הופכים מדרונות תלולים לשדות חקלאיים רחבי ידיים ומערכות השקיה מורכבות ומדויקות להפליא, המומחיות הגדולה של האינקה, מספקות מים לכל הטרסות עד למרגלות ההר.

עובדה נוספת ובולטת מאוד שהזכירה לי שאיני ביוון, הייתה הרכס המלבין שליווה אותי באופק המזרחי, מעבר לקצהו של האגם. חלק מהפסגות מתנשאות לגבהים של חמשת אלפים מטרים ויותר – זהו הרכס המלכותי (Cordillera Real), רמת ההרים האדירים של בוליביה. לאחר כשלוש שעות של הליכה על הרכס הצנוע יותר של איסלה דל סול (Isla del Sol), הוא אי השמש, הגעתי לאתר צ'ינקנה (Chincana), שמכונה גם "המבוך" – מבנה מתקופה שקדמה לאינקה הבנוי על צלע ההר מעל מפרץ קסום. 
 
אתר הצ'ינקנה המכונה גם
אתר הצ'ינקנה המכונה גם "המבוך" (צילום: אמיר גור)
 



הפסד לכדורגלני אי השמש

את הדרך חזרה לכפר יומני החלטתי לא לעשות על גבי הרכס הגבוה אלא מתחתיו, לאורך החוף המזרחי של האי, העובר דרך מספר כפרים מקומיים, המתפרנסים מחקלאות ומדיג. באחד מהכפרים ניסיתי את כוחי במשחק כדורגל עם נערים מקומיים, אבל לאחר מספר דקות הבנתי שאם פיפ"א (התאחדות הכדורגל העולמית) החליטה לפסול משחקים בינלאומיים מעל גובה 2,000 מטר (ובכך שללה מהנבחרת הבוליביאנית את הנשק הסודי שלה מול נבחרות עדיפות בהרבה, כגון ברזיל וארגנטינה) אז גם לי מותר להתייאש. לאחר התנשפות והתנצלות חפוזה, השארתי את הנערים לשחק בגובה 4,000 מטר, כשברקע מתנשאות פסגות לבנות אל על. 
 
משחק כדורגל בגובה 4,000, בכפר ליד אגם טיטיקקה בבוליביה
כדורגל בגובה 4,000 מטר (צילום: אמיר גור)
 
מששבתי אל מדרגות האינקה, בשעת בין ערביים, ישבתי שוב בפסגת האי וצפיתי בשמש השוקעת מאחורי האגם שבו היא, וכנראה שגם אני, נוצרנו. 
 

מידע נוסף

בתי מלון בעיירה קופקבנה 
בתי מלון באי יומני
 

כתבות נוספות


אמיר גור
 
אודות הכותב
אמיר גור - מוביל ומדריך טיולי ספארי צלילה ושייט, ומתאים תכניות טיול לקבוצות ולמטיילים עצמאיים. ביולוג ימי בהכשרתו, כתב וצלם תת-ימי, מחבר הספר "מתחת למים - 44 אתרי צלילה בישראל" וכותב בלוג צלילה עתיר תוכן. 

אמיר עונה לשאלותיכם בפורום מומחי תיירות






סטטיסטיקות

0
מגזינים שנשלחו

0
שאלות ותשובות

0
כותבים באתר

0
כתבות באתר