.jpg)
סלאר דה אויוני – מדבר המלח הגדול בעולם
מאת: רוני זהבי
מה זה לבן מבפנים, לבן מבחוץ וממש ממש מלוח? רוצים עוד רמז? מישור בשטח של של 12 אלף קמ"ר, בגובה של 3,650 מטר, עם 10 מיליארד טון מלח. נראה לי שהתשובה ברורה...
מפת בוליביה
מלון מומלץ בעיירה אויוני:
.jpg)
תכנון טיולים לדרום ומרכז אמריקה לחצו לרשימת היעדים » תכנון טיולים לצפון אמריקה לחצו לרשימת היעדים » קרוזים והפלגות נופש לחצו לרשימת היעדים »
איך מגיעים אל מדבר הסלאר?
הדרך הפופולרית ביותר להגיע מבירת בוליביה לה פאס אל סלאר דה אויוני היא דרך העיירה אויוני ( Uyuni ) , המשמשת שער כניסה למדבר המלח.
♦ ניתן להגיע אליה בטיסה קצרה (כשעה) משדה התעופה של לה פאס לשדה הקטן באויוני, וזו האפשרות המהירה והנוחה ביותר.
♦ לחלופין, יש מספר קווי אוטובוס לילה (9–11 שעות) ברמות נוחות שונות, או רכבת היוצאת מהעיר אורורו ( Oruro ), אליה מגיעים תחילה באוטובוס מלה פאס .
♦ מי שמחפש חוויה הרפתקנית יותר יכול להצטרף לסיור ג’יפים של מספר ימים, שמתחיל מלה פאס או מערים אחרות, אך רוב המטיילים מגיעים לאויוני ומשם יוצאים לסיורים בני 1–3 ימים בתוך הסלאר עצמו.
לינה בעיירה אויוני
אפשר להגיע אל סלאר דה אויוני גם דרך העיירה סן פדרו דה אטקמה (San Pedro de Atacama), השער למדבר אטקמה שבצפון צ’ילה, באמצעות סיורי ג’יפים של 3-4 ימים החוצים את הגבול אל בוליביה. מסלול זה הוא חוויה בפני עצמה, הכוללת מעבר דרך שמורת אדוארדו אברואה (Eduardo Avaroa Andean Fauna National Reserve), עם לגונות צבעוניות, פלמינגו, גייזרים ונופי מדבר גבוהים ומרשימים. הסיורים מסתיימים לרוב בעיירה אויוני, ומהווים אופציה פופולרית במיוחד למטיילים המשלבים בין צפון צ’ילה לדרום בוליביה.
סיורים במדבר הסלאר מאויוני, לה פאס, סן פדרו דה אטקמה ועוד
לבן מסנוור מכל עבר. תצפית מהאי אינקוואסי במדבר הסלאר (צילום: .CC Dimitry B)
מלון מומלץ בעיירה אויוני – העיירה הנושקת למדבר הסלאר
מלון חארדינס דה אויוני (Hotel Jardines de Uyuni) הוא אחד היחידים בעיירה אויוני שמדורגים ברמת 4 כוכבים, והוא בהחלט מצדיק את הדירוג הגבוה (אין כאן 5 כוכבים). צבעיו העזים משרים אווירה מיוחדת, והוא ממוקם במרכז העיירה ובמרחק הליכה מתחנת האוטובוס המרכזית. יש כאן בריכה קטנה, מסעדה, בר וארוחת בוקר מצוינת.
אשליות אופטיות במדבר הסלאר
יצאנו מהעיירה אויוני בג'יפ של 6 מטיילים עם מבשלת ונהג. תוך כמה דקות נסיעה הסתנוורתי: לבן מלפני, מאחורי, מתחתי ומצדדי. פתאום הפנמתי את המשמעות של הנתון המספרי: 12 אלף קמ"ר של מדבר שכולו מלח. פשוט משטח אינסופי צבוע לבן. קרני השמש הפוגעות במדבר הלבן גורמות לסינוור שמשתלב באינסופיות המישורית ונוצר ממש תעתוע אופטי. כל חוקי האופטיקה מתערערים ועל רקע המשטח הלבן קשה למתבונן להבחין במרחקים של העצמים ממנו, לכן מה שנמצא רחוק יותר נראה כאילו הוא קרוב, אבל קטן בצורה משמעותית מאשר במציאות.
ביקשנו מהנהג שיעצור לנו לכמה דקות וניצלנו את האשליה האופטית לכמה . אחד הלך הרבה אחורה ואחד נשאר קרוב למצלמה. הצלם כיוון את המצלמה בזווית כזו שתתפוס את שניהם, כך שלא יהיה ברור מי קרוב ומי רחוק, ואז ייראה כאילו הקרוב ממש גדול והרחוק ממש קטן. כמובן שאפשר לשלב בתמונה גם חפצים: כמעט צמוד למצלמה מחזיקים בננה ובמרחק 30 מטר מהמצלמה עומדת אני. כך יצרנו תמונה של אישה קטנה יוצאת מתוך בננה גדולה. נסחפנו והמשכנו לצלם שטויות: שלושה אנשים קטנים שוכבים על בקבוק קולה גדול, מחבת ענקית מטגנת חבורת אנשים קטנטנים, איש אחד גדול מחזיק לבד על כף היד ג'יפ קטן, ועוד ועוד ועוד...
לינה בעיירה אויוני
סיורים במדבר הסלאר מאויוני, לה פאס, סן פדרו דה אטקמה ועוד
לבן מסנוור מכל עבר. תצפית מהאי אינקוואסי במדבר הסלאר (צילום: .CC Dimitry B)
מלון מומלץ בעיירה אויוני – העיירה הנושקת למדבר הסלאר
מלון חארדינס דה אויוני (Hotel Jardines de Uyuni) הוא אחד היחידים בעיירה אויוני שמדורגים ברמת 4 כוכבים, והוא בהחלט מצדיק את הדירוג הגבוה (אין כאן 5 כוכבים). צבעיו העזים משרים אווירה מיוחדת, והוא ממוקם במרכז העיירה ובמרחק הליכה מתחנת האוטובוס המרכזית. יש כאן בריכה קטנה, מסעדה, בר וארוחת בוקר מצוינת.
אשליות אופטיות במדבר הסלאר
תמונות נוספות ממדבר הסלאר בכתבה על אשליות אופטיות בסלאר
תעתועים במדבר המלח, אין גבול ליצירתיות (צילום: Alexander Schimmeck)
אפקט המראה בעונות הגשומות
בעונות הגשומות, בעיקר בין דצמבר למרץ, מתכסה חלקים ממדבר הסלאר בשכבה דקה של מים, היוצרת את תופעת “המראה” המפורסמת: פני השטח הופכים למשטח חלק, שבו השמיים והעננים נראים כאילו הם ממשיכים אל האופק ללא גבול. תופעה זו הפכה לאחד הסמלים הבולטים של המקום ומושכת מטיילים וצלמים.
בשנים האחרונות, מאז סוף העשור הקודם (2019), ניכרת תנודתיות גדולה יותר בעונות המראה. בשנים מסוימות נרשמו הצפות ממושכות ועוצמתיות מהרגיל, בעוד שבשנים אחרות העונה הייתה קצרה או לא אחידה. שינויים אלה קשורים לתנודות אקלימיות רחבות, ולכן כיום קשה יותר לחזות בדיוק את תנאי השטח. עבור מטיילים המשמעות היא מצד אחד פוטנציאל לחוויות וצילומים יוצאי דופן, ומצד שני פחות ודאות בתזמון הביקור. בשנים מסוימות (כמו 2023–2024) היו עונות מראה ארוכות מהרגיל, עם הצפות שנמשכו שבועות ואף חודשים, ובשנים אחרות העונה הייתה קצרה או לא אחידה, עם אזורים יבשים לצד אזורים מוצפים.
בעונה הגשומה מתכסה המדבר שכבה דקה של מים ויוצר אפקט מראה מרהיב (צילום: Kuroiniisan, Otávio Nogueira)
אין דגים באי הדגים
אחרי החוויה הקומית, נסענו לכפר קטנטן בקצה המלחה וראינו איך מייצרים מלח ממאגר המלח הגרנדיוזי הזה. מדי שנה מייבשים, מסננים ואורזים שם 25 אלף טון מלח למכירה! מסתבר שהמלח משחק תפקיד חשוב במטבח הבוליביאני ובהרי האנדים בכלל. עבור אנשי האנדים, צום וסגפנות כרוכים באכילה ללא מלח ופלפל. בשגרה, כשלא צמים, צורכים כמויות אדירות של מלח לבישול. משם המשכנו אל עבר האופק הלבן, לכיוון "אי הדגים". בגלל המרחבים העצומים כבר כמעט איבדנו כיוון במשטח הבוהק הזה, עד שנתקלנו בגבעת חול המתרוממת באמצע המשטח הלבן. דגים לא ראינו ב"אי הדגים" (לכן מקור השם לא ממש ברור לי), אבל זו ממש תחושה של טיול על אי באמצע אגם לבן. טיילנו באי ברגל ותצפתנו על מדבר הסלאר מלמעלה. ברחבי האי צומחים קקטוסים ענקיים, שמתנשאים עד לגבהים של 10 מטר ומעלה. שוב טושטשה לי תחושת הפרספקטיבה, הרגשתי קטנטנה בין קקטוסי הענק על האי. חזרנו לנסיעה מהפנטת במרחב הלבן והגענו למלון המלח ( Hostal de sal Desierto Blanco ) מבנה לא גדול, עשוי כולו מלח. נכנסנו פנימה והופתענו לגלות שלא רק הקירות של החדרים עשויים מלח טהור, גם בתוך חדרי המלח מחכות לנו מיטות מלח. בכל האווירה המלוחה הזו איחלתי לכולם חלומות מתוקים והלכנו לישון.
חוויה של שכרון חושים
בקבוק המים ששכחתי בג'יפ חיכה לי קפוא לגמרי בבוקר. אחרי הכול, מדובר בגובה 3,650 מ', מה שהופך את החוויה הזו לקרה במשך היום ועוד יותר קרה לאורך הלילה. למרות הקור, בכל זאת העונה המומלצת לטייל במדבר הסלאר היא העונה הקרה והיבשה, בין החודשים מרץ לנובמבר. בעונה זו, מדבר המלח אינו מוצף מים ואז אפשר ליהנות בו מטיולי ג'יפים או אופנועים. את צינת הבוקר הפיגה שמש הבוקר, או בספרדית – Sol de Mañana . זהו גם שמו של האזור הפעיל וולקנית אליו הגענו לפנות בוקר כדי לקבל את פני השמש של היום החדש. האזור נמצא בגובה 4,850 מ', שם האוויר דליל, דבר שמקשה על כל פעילות פיזית. מי שלא מתקשה לפעול שם פיזית הם כמה גייזרים, מעיינות חמים טבעיים ואמבטיות בוץ מבעבעות. לא ברור איך הסכמנו להישאר לכמה שניות בבגד ים בלבד באמצע הקור הלא הגיוני הזה, אבל ברגע שנכנסנו למעיינות החמים, הפשרנו מהכפור ונהנינו מהזריחה ומקרני השמש המחממות. ההפשרה במים אל מול ההרים הנשקפים ממול, עם הזריחה, ריח הגופרית באוויר והסחרור הקל הנוצר כתוצאה מהשהייה בגובה רב, יוצרים יחד שכרון חושים מעורר אנרגיות.
להפשיר מהכפור במעיינות חמים בגובה 4,850 מטר (צילום: CC Carsten ten Brink)
תכנון טיולים לדרום ומרכז אמריקה לחצו לרשימת היעדים »
תכנון טיולים לצפון אמריקה לחצו לרשימת היעדים »
קרוזים והפלגות נופש לחצו לרשימת היעדים »
לגונות בוורוד וטורקיז
המשך הטיול הוא סביב הסלאר, לא בתחומי מדבר המלח עצמו. גם בחלק הפחות ממולח של הטיול, לא הפסיקו להפתיע אותי תופעות טבע שלא ראיתי מעודי. לאורך הנסיעה בין פסגות ההרים המושלגות, הגענו לכמה לגונות. מראה הלגונה בתכלת עוד היה הגיוני בעיניי, אבל הלגונה הירוקה ( Laguna Verde ) והלגונה האדומה ( Laguna Colorada ) גרמו לי לצבוט את עצמי כדי להאמין.
הלגונה הירוקה שוכנת בקרבת הגבול עם . מימיה נעים בין צבעי טורקיז וירוק, על פי כיוון הרוח. היא משתרעת למרגלותיו של הר געש מושלג, מה שהופך את התמונה לציורית עוד יותר. הלגונה האדומה היא סוריאליסטית להפליא. האצות והמינרלים מקנים למים צבע אדום, שמהווה רקע הולם ללהקת ציפורי הפלמינגו שחיה בה. בחודש נובמבר נמצאים בלגונה האדומה ובלגונות השכנות שלושה מיני פלמינגו בו זמנית – פלמינגו צ'יליאני, שנמצא בסלאר כל השנה; פלמינגו אנדיני, שברחבי האנדים משתמשים עד היום בשומן שלו כתרופה למחלת השחפת; והוורדרד מכולם פלמינגו ג'יימס.
פלמינגו בלגונה האדומה (צילום: CC jipe7)
ליד הלגונה האדומה הסתובבו להן כמה אלפקות, לגמו בהנאה ממאגרים קטנים של מים מסביב. הצמר הכבשתי שלהן מחמם אותן בקור העז. בהמשך הטיול ראינו גם את האחיות הקטנות שלהן, הוויקוניות, מדלגות להן כעדר במרחבים. אולם האחות שנרתמה למשימה החשובה במדבר המלח היא דווקא הלאמה. שיירות של לאמות ממלאות את תפקידן ההיסטורי כבהמות משא בהרי האנדים ומסייעות בהובלת המלח מהסלאר החוצה.
לונה פארק בטבע
בהמשך הטיול הגענו לאזורים סלעיים, בהם היובש והרוחות חרצו צורות מעניינות בסלע, ממש כמו ה"פטרייה" בפארק תמנע אצלנו בארץ. המקבילה הבוליביאנית כאן נקראת "עץ האבן", כשמה כן היא. חוץ ממנה יש גם סלע בצורת קונדור, סלע בצורת פרצוף (לפי האגדה הבוליביאנית, פרצוף של נשיא אמריקאי כלשהו) וסלעים בצורות מוזרות שרק צריך להפעיל קצת דמיון כדי להמציא כמו מה הם נראים.
טיילנו ברגל וטיפסנו בין הסלעים, כמו ילדים קטנים שלקחו אותם ללונה פארק בטבע. אם מחפשים טוב טוב, אפשר למצוא בין הסלעים גם ויסקאצ'ה, מעין מכרסם דרום אמריקני דומה לצ'ינצ'ילה, שחי באזורים הגבוהים של הרי האנדים.
"עץ האבן", ממש כמו ה"פטרייה" מפארק תמנע בארץ (צילום: CC David Brickman)
מדבר הסלאר – לא רק תיירות
בשנים האחרונות מדבר הסלאר, בנוסף להיותו אטרקציה תיירותית, גם מוקד עולמי חשוב להפקת ליתיום, חומר גלם מרכזי בייצור סוללות לרכבים חשמליים ומכשירים אלקטרוניים. מתחת לשכבת המלח העצומה מצויות כמויות גדולות של תמיסות עשירות בליתיום, המופקות באמצעות בריכות אידוי ענקיות. הפיתוח המואץ של תעשיית הליתיום בבוליביה מעורר עניין כלכלי בינלאומי, אך גם מחלוקות סביבתיות וחברתיות, בשל החשש להשפעה על מקורות מים, מערכות אקולוגיות מקומיות וקהילות ילידיות באזור.
את בריכות הליתיום ניתן לראות בשוליים של מדבר הסלאר, בעיקר באזור הצפוני והמערבי. הנקודה המרכזית והנגישה ביותר היא ליד הכפר קולצ'אני (Colchani). רוב בריכות הליתיום הן מתקנים תעשייתיים פעילים, ולכן לא תמיד ניתן להתקרב אליהן, אבל אפשר לראותן מרחוק במהלך סיורי הג’יפים (בעיקר אם מבקשים מהנהג). הצבעים המרשימים (כחול, ירוק, טורקיז) נובעים מתהליכי אידוי ומינרלים שונים. למי שחשוב לראות אותן מקרוב, כדאי לבחור סיור במדבר הסלאר שמציין עצירה באזורי הפקה, כי לא כל המסלולים כוללים זאת.
מלון שכולו מלח
מלון פלאסיו דה סאל (Hotel Palacio de Sal) הוא חוויה מיוחדת, למי שרוצה לקחת את מדבר הסלאר צעד אחד קדימה. הוא ממוקם בפאתי העיירה קולצ'אני ובנוי כולו מבלוקים של מלח, וכך גם חלק מהרהיטים בו. בהחלט חוויה מיוחדת!
מלון פלאסיו דה סאל – חוויה יחודית במלון שכולו מלח
הגענו בחזרה לאויוני עייפים אך מרוצים. חוויה הזויה עברה על כוחותינו. מגוון כזה רחב של תופעות ייחודיות ונופים מפתיעים שהתקבצו להם ברדיוס של כמה קילומטרים... קצת טושטש לי הגבול שבין מציאות לדמיון.
מידע נוסף
בתי מלון בלה פאס | בתי מלון בעיירה אויוני
סיורים של 3-4 ימים במדבר הסלאר
כתבות נוספות
בוליביה - יעדים ואתרים מרכזיים
בוליביה - מידע חיוני
לה פאס והאלטיפלאנו הבוליביאני
אי השמש באגם טיטיקקה
בשנים האחרונות, מאז סוף העשור הקודם (2019), ניכרת תנודתיות גדולה יותר בעונות המראה. בשנים מסוימות נרשמו הצפות ממושכות ועוצמתיות מהרגיל, בעוד שבשנים אחרות העונה הייתה קצרה או לא אחידה. שינויים אלה קשורים לתנודות אקלימיות רחבות, ולכן כיום קשה יותר לחזות בדיוק את תנאי השטח. עבור מטיילים המשמעות היא מצד אחד פוטנציאל לחוויות וצילומים יוצאי דופן, ומצד שני פחות ודאות בתזמון הביקור. בשנים מסוימות (כמו 2023–2024) היו עונות מראה ארוכות מהרגיל, עם הצפות שנמשכו שבועות ואף חודשים, ובשנים אחרות העונה הייתה קצרה או לא אחידה, עם אזורים יבשים לצד אזורים מוצפים.
אין דגים באי הדגים
אחרי החוויה הקומית, נסענו לכפר קטנטן בקצה המלחה וראינו איך מייצרים מלח ממאגר המלח הגרנדיוזי הזה. מדי שנה מייבשים, מסננים ואורזים שם 25 אלף טון מלח למכירה! מסתבר שהמלח משחק תפקיד חשוב במטבח הבוליביאני ובהרי האנדים בכלל. עבור אנשי האנדים, צום וסגפנות כרוכים באכילה ללא מלח ופלפל. בשגרה, כשלא צמים, צורכים כמויות אדירות של מלח לבישול. משם המשכנו אל עבר האופק הלבן, לכיוון "אי הדגים". בגלל המרחבים העצומים כבר כמעט איבדנו כיוון במשטח הבוהק הזה, עד שנתקלנו בגבעת חול המתרוממת באמצע המשטח הלבן. דגים לא ראינו ב"אי הדגים" (לכן מקור השם לא ממש ברור לי), אבל זו ממש תחושה של טיול על אי באמצע אגם לבן. טיילנו באי ברגל ותצפתנו על מדבר הסלאר מלמעלה. ברחבי האי צומחים קקטוסים ענקיים, שמתנשאים עד לגבהים של 10 מטר ומעלה. שוב טושטשה לי תחושת הפרספקטיבה, הרגשתי קטנטנה בין קקטוסי הענק על האי. חזרנו לנסיעה מהפנטת במרחב הלבן והגענו למלון המלח ( Hostal de sal Desierto Blanco ) מבנה לא גדול, עשוי כולו מלח. נכנסנו פנימה והופתענו לגלות שלא רק הקירות של החדרים עשויים מלח טהור, גם בתוך חדרי המלח מחכות לנו מיטות מלח. בכל האווירה המלוחה הזו איחלתי לכולם חלומות מתוקים והלכנו לישון.
חוויה של שכרון חושים
בקבוק המים ששכחתי בג'יפ חיכה לי קפוא לגמרי בבוקר. אחרי הכול, מדובר בגובה 3,650 מ', מה שהופך את החוויה הזו לקרה במשך היום ועוד יותר קרה לאורך הלילה. למרות הקור, בכל זאת העונה המומלצת לטייל במדבר הסלאר היא העונה הקרה והיבשה, בין החודשים מרץ לנובמבר. בעונה זו, מדבר המלח אינו מוצף מים ואז אפשר ליהנות בו מטיולי ג'יפים או אופנועים. את צינת הבוקר הפיגה שמש הבוקר, או בספרדית – Sol de Mañana . זהו גם שמו של האזור הפעיל וולקנית אליו הגענו לפנות בוקר כדי לקבל את פני השמש של היום החדש. האזור נמצא בגובה 4,850 מ', שם האוויר דליל, דבר שמקשה על כל פעילות פיזית. מי שלא מתקשה לפעול שם פיזית הם כמה גייזרים, מעיינות חמים טבעיים ואמבטיות בוץ מבעבעות. לא ברור איך הסכמנו להישאר לכמה שניות בבגד ים בלבד באמצע הקור הלא הגיוני הזה, אבל ברגע שנכנסנו למעיינות החמים, הפשרנו מהכפור ונהנינו מהזריחה ומקרני השמש המחממות. ההפשרה במים אל מול ההרים הנשקפים ממול, עם הזריחה, ריח הגופרית באוויר והסחרור הקל הנוצר כתוצאה מהשהייה בגובה רב, יוצרים יחד שכרון חושים מעורר אנרגיות.
תכנון טיולים לדרום ומרכז אמריקה לחצו לרשימת היעדים » תכנון טיולים לצפון אמריקה לחצו לרשימת היעדים » קרוזים והפלגות נופש לחצו לרשימת היעדים »
לגונות בוורוד וטורקיז
המשך הטיול הוא סביב הסלאר, לא בתחומי מדבר המלח עצמו. גם בחלק הפחות ממולח של הטיול, לא הפסיקו להפתיע אותי תופעות טבע שלא ראיתי מעודי. לאורך הנסיעה בין פסגות ההרים המושלגות, הגענו לכמה לגונות. מראה הלגונה בתכלת עוד היה הגיוני בעיניי, אבל הלגונה הירוקה ( Laguna Verde ) והלגונה האדומה ( Laguna Colorada ) גרמו לי לצבוט את עצמי כדי להאמין.
הלגונה הירוקה שוכנת בקרבת הגבול עם . מימיה נעים בין צבעי טורקיז וירוק, על פי כיוון הרוח. היא משתרעת למרגלותיו של הר געש מושלג, מה שהופך את התמונה לציורית עוד יותר. הלגונה האדומה היא סוריאליסטית להפליא. האצות והמינרלים מקנים למים צבע אדום, שמהווה רקע הולם ללהקת ציפורי הפלמינגו שחיה בה. בחודש נובמבר נמצאים בלגונה האדומה ובלגונות השכנות שלושה מיני פלמינגו בו זמנית – פלמינגו צ'יליאני, שנמצא בסלאר כל השנה; פלמינגו אנדיני, שברחבי האנדים משתמשים עד היום בשומן שלו כתרופה למחלת השחפת; והוורדרד מכולם פלמינגו ג'יימס.
לונה פארק בטבע
בהמשך הטיול הגענו לאזורים סלעיים, בהם היובש והרוחות חרצו צורות מעניינות בסלע, ממש כמו ה"פטרייה" בפארק תמנע אצלנו בארץ. המקבילה הבוליביאנית כאן נקראת "עץ האבן", כשמה כן היא. חוץ ממנה יש גם סלע בצורת קונדור, סלע בצורת פרצוף (לפי האגדה הבוליביאנית, פרצוף של נשיא אמריקאי כלשהו) וסלעים בצורות מוזרות שרק צריך להפעיל קצת דמיון כדי להמציא כמו מה הם נראים.
טיילנו ברגל וטיפסנו בין הסלעים, כמו ילדים קטנים שלקחו אותם ללונה פארק בטבע. אם מחפשים טוב טוב, אפשר למצוא בין הסלעים גם ויסקאצ'ה, מעין מכרסם דרום אמריקני דומה לצ'ינצ'ילה, שחי באזורים הגבוהים של הרי האנדים.
טיילנו ברגל וטיפסנו בין הסלעים, כמו ילדים קטנים שלקחו אותם ללונה פארק בטבע. אם מחפשים טוב טוב, אפשר למצוא בין הסלעים גם ויסקאצ'ה, מעין מכרסם דרום אמריקני דומה לצ'ינצ'ילה, שחי באזורים הגבוהים של הרי האנדים.
מדבר הסלאר – לא רק תיירות
בשנים האחרונות מדבר הסלאר, בנוסף להיותו אטרקציה תיירותית, גם מוקד עולמי חשוב להפקת ליתיום, חומר גלם מרכזי בייצור סוללות לרכבים חשמליים ומכשירים אלקטרוניים. מתחת לשכבת המלח העצומה מצויות כמויות גדולות של תמיסות עשירות בליתיום, המופקות באמצעות בריכות אידוי ענקיות. הפיתוח המואץ של תעשיית הליתיום בבוליביה מעורר עניין כלכלי בינלאומי, אך גם מחלוקות סביבתיות וחברתיות, בשל החשש להשפעה על מקורות מים, מערכות אקולוגיות מקומיות וקהילות ילידיות באזור.
את בריכות הליתיום ניתן לראות בשוליים של מדבר הסלאר, בעיקר באזור הצפוני והמערבי. הנקודה המרכזית והנגישה ביותר היא ליד הכפר קולצ'אני (Colchani). רוב בריכות הליתיום הן מתקנים תעשייתיים פעילים, ולכן לא תמיד ניתן להתקרב אליהן, אבל אפשר לראותן מרחוק במהלך סיורי הג’יפים (בעיקר אם מבקשים מהנהג). הצבעים המרשימים (כחול, ירוק, טורקיז) נובעים מתהליכי אידוי ומינרלים שונים. למי שחשוב לראות אותן מקרוב, כדאי לבחור סיור במדבר הסלאר שמציין עצירה באזורי הפקה, כי לא כל המסלולים כוללים זאת.
מלון שכולו מלח
מלון פלאסיו דה סאל (Hotel Palacio de Sal) הוא חוויה מיוחדת, למי שרוצה לקחת את מדבר הסלאר צעד אחד קדימה. הוא ממוקם בפאתי העיירה קולצ'אני ובנוי כולו מבלוקים של מלח, וכך גם חלק מהרהיטים בו. בהחלט חוויה מיוחדת!
מלון פלאסיו דה סאל – חוויה יחודית במלון שכולו מלח
את בריכות הליתיום ניתן לראות בשוליים של מדבר הסלאר, בעיקר באזור הצפוני והמערבי. הנקודה המרכזית והנגישה ביותר היא ליד הכפר קולצ'אני (Colchani). רוב בריכות הליתיום הן מתקנים תעשייתיים פעילים, ולכן לא תמיד ניתן להתקרב אליהן, אבל אפשר לראותן מרחוק במהלך סיורי הג’יפים (בעיקר אם מבקשים מהנהג). הצבעים המרשימים (כחול, ירוק, טורקיז) נובעים מתהליכי אידוי ומינרלים שונים. למי שחשוב לראות אותן מקרוב, כדאי לבחור סיור במדבר הסלאר שמציין עצירה באזורי הפקה, כי לא כל המסלולים כוללים זאת.
מלון פלאסיו דה סאל (Hotel Palacio de Sal) הוא חוויה מיוחדת, למי שרוצה לקחת את מדבר הסלאר צעד אחד קדימה. הוא ממוקם בפאתי העיירה קולצ'אני ובנוי כולו מבלוקים של מלח, וכך גם חלק מהרהיטים בו. בהחלט חוויה מיוחדת!
מלון פלאסיו דה סאל – חוויה יחודית במלון שכולו מלח
סיורים של 3-4 ימים במדבר הסלאר
