www.goTravel.co.il
הכתבה מעניינת? שלחו אותה בדואר למי שתרצו

הקש בתיבה את רצף האותיות המופיע למטה:



מדבר הסלאר - מדבר המלח הגדול בעולם
מאת: רוני זהבי


מה זה לבן מבפנים, לבן מבחוץ וממש ממש מלוח?
רוצים עוד רמז? 64 מיליארד טון מלח, מישור של 12 אלף קמ"ר, גובה של 3,650 מטר. רוצים עוד רמז?


 
תצפית על מדבר הסלאר מ
תצפית על מדבר הסלאר מ"אי הדגים"  (צילום: רוני זהבי)
 
מדבר הסלאר של בוליביה. מדבר המלח הגדול ביותר בעולם. עוצמתי. אינסופי. מבלבל. מסנוור.
חוויה מרגשת של טיול ג'יפים במדבר שאפילו הדמיון שלנו לא מצליח להמציא.


אמריקה הלטינית




 
עשר שעות באוטובוס בוליביאני
היציאה למדבר הסלאר הייתה ממש על הבוקר. אחרי עשר שעות נסיעה לא פשוטות, באוטובוס בוליביאני צפוף, מהעיר הגדולה לה-פאז לעיירה אויוני (Uyuni), ממנה יוצאים לטיול. בדיעבד, אם הייתי מחכה כמה שנים, הייתי חוסכת לעצמי את חווית ה"כמעט התהפכות" שהייתה לנו עם האוטובוס בדרך העפר הצרה. רק לאחרונה התחילה חברת תעופה בוליביאנית לטוס גם בקו לה-פאז – קוצ'במבה – אויוני. בימים ראשון, שלישי וחמישי. אפשר פשוט לעלות על טיסה בלה-פאז ב- 7:00 בבוקר ולנחות באויוני ב- 9:50, כך שמספיקים לצאת לטיול כבר באותו יום. סוף סוף בוליביה. מתחילה להבין שמדינה שיש לה טבע קסום והיסטוריה מרתקת, צריכה גם להשקיע בתשתיות, כדי להפוך את האתרים האטרקטיביים שלה לנגישים יותר לתיירים. אין ספק שבשנה האחרונה בוליביה עשתה קפיצה בתחום התיירות ובקרוב היא תהפוך ליעד תיירותי בפני עצמו. לא עוד סתם מדינה שקופצים אליה לכמה ימים בדרך מפרו לארגנטינה.
 
אשליות אופטיות במדבר הסלאר
יצאנו מהעיירה אויוני, בג'יפ של 6 מטיילים + מבשלת + נהג. תוך כמה דקות נסיעה הסתנוורתי: לבן מלפני, מאחורי, מתחתי ומצדדי. פתאום הפנמתי את המשמעות של הנתון המספרי: 12 אלף קמ"ר של מדבר שכולו מלח. פשוט משטח אינסופי צבוע לבן.
קרני השמש הפוגעות במדבר הלבן גורמות לסינוור שמשתלב באינסופיות המישורית ונוצר ממש תעתוע אופטי. כל חוקי האופטיקה מתערערים ועל רקע המשטח הלבן קשה למתבונן להבחין במרחקים של העצמים ממנו, לכן מה שנמצא רחוק יותר נראה כאילו הוא קרוב, אבל קטן בצורה משמעותית מאשר במציאות.
 
ביקשנו מהנהג שיעצור לנו לכמה דקות וניצלנו את האשליה האופטית לכמה צילומים משעשעים. אחד הלך הרבה אחורה ואחד נשאר קרוב למצלמה. הצלם כיוון את המצלמה בזווית כזו שתתפוס את שניהם, כך שלא יהיה ברור מי קרוב ומי רחוק, ואז ייראה כאילו הקרוב ממש גדול והרחוק ממש קטן. כמובן שאפשר לשלב בתמונה גם חפצים: כמעט צמוד למצלמה מחזיקים בננה ובמרחק 30 מטר מהמצלמה עומדת אני. כך יצרנו תמונה של אישה קטנה יוצאת מתוך בננה גדולה. נסחפנו והמשכנו לצלם שטויות: שלושה אנשים קטנים שוכבים על בקבוק קולה גדול, מחבת ענקית מטגנת חבורת אנשים קטנטנים, איש אחד גדול מחזיק לבד על כף היד ג'יפ קטן, ועוד ועוד ועוד...
תמונות נוספות ממדבר הסלאר בכתבה אשליות אופטיות בסלאר באתר זה.
 
שעשועי פרספקטיבה, תמונות פרספקטיבה במדבר הסלאר בבוליביה
שעשועי פרספקטיבה... הג'יפ הרחוק פשוט נראה קטן יותר  (צילום: רוני זהבי)
 
 
אין דגים באי הדגים
אחרי החוויה הקומית, נסענו לכפר קטנטן בקצה המלחה וראינו איך מייצרים מלח ממאגר המלח הגרנדיוזי הזה. מדי שנה מייבשים, מסננים ואורזים שם 25 אלף טון מלח למכירה! מסתבר שהמלח משחק תפקיד חשוב במטבח הבוליביאני ובהרי האנדים בכלל. עבור אנשי האנדים, צום וסגפנות כרוכים באכילה ללא מלח ופלפל. בשגרה, כשלא צמים, צורכים כמויות אדירות של מלח לבישול.
 
משם המשכנו אל עבר האופק הלבן, לכיוון "אי הדגים". בגלל המרחבים העצומים כבר כמעט איבדנו כיוון במשטח הבוהק הזה, עד שנתקלנו בגבעת חול המתרוממת באמצע המשטח הלבן. דגים לא ראינו ב"אי הדגים" (לכן מקור השם לא ממש ברור לי), אבל זו ממש תחושה של טיול על אי באמצע אגם לבן. טיילנו באי ברגל ותצפתנו על מדבר הסלאר מלמעלה. ברחבי האי צומחים קקטוסים ענקיים, שמתנשאים עד לגבהים של 10 מטר ומעלה. שוב טושטשה לי תחושת הפרספקטיבה, הרגשתי קטנטנה בין קקטוסי הענק על האי.
 
חזרנו לנסיעה מהפנטת במרחב הלבן והגענו למלון המלח (Hotel de Sal) - מבנה לא גדול, עשוי כולו מלח. נכנסנו פנימה והופתענו לגלות שלא רק הקירות של החדרים עשויים מלח טהור, גם בתוך חדרי המלח מחכות לנו מיטות מלח. בכל האווירה המלוחה הזו איחלתי לכולם חלומות מתוקים והלכנו לישון.
 
מלון המלח במדבר הסלאר בבוליביה
מלון המלח במדבר הסלאר  (צילום: רוני זהבי)
 

בקבוק המים ששכחתי בג'יפ חיכה לי קפוא לגמרי בבוקר. אחרי הכל, מדובר בגובה 3,650 מ', מה שהופך את החוויה הזו לקרה במשך היום ועוד יותר קרה לאורך הלילה. למרות הקור, בכל זאת העונה המומלצת לטייל במדבר הסלאר היא העונה הקרה והיבשה, בין החודשים מרץ לנובמבר. בעונה זו, מדבר המלח אינו מוצף מים ואז אפשר ליהנות בו מטיולי ג'יפים או אופנועים.
 
את צינת הבוקר הפיגה שמש הבוקר, או בספרדית- Sol de Mañana. זהו גם שמו של האזור הפעיל וולקנית אליו הגענו לפנות בוקר כדי לקבל את פני השמש של היום החדש. האזור נמצא בגובה 4,850 מ', שם האוויר דליל, דבר שמקשה על כל פעילות פיזית. מי שלא מתקשה לפעול שם פיזית הם כמה גייזרים, מעיינות חמים טבעיים ואמבטיות בוץ מבעבעות. לא ברור איך הסכמנו להישאר לכמה שניות בבגד ים בלבד באמצע הקור הלא הגיוני הזה, אבל ברגע שנכנסנו למעיינות החמים, הפשרנו מהכפור ונהנינו מהזריחה ומקרני השמש המחממות. ההפשרה במים אל מול ההרים הנשקפים ממול, עם הזריחה, ריח הגופרית באוויר והסחרור הקל הנוצר כתוצאה מהשהייה בגובה רב, יוצרים יחד שכרון חושים מעורר אנרגיות.
 
מעיינות חמים במדבר הסלאר בבוליביה
להפשיר מהכפור במעיינות חמים בגובה 4,850 מטר  (צילום: רוני זהבי)
 
 





לגונות בורוד וטורקיז
המשך הטיול הוא סביב הסלאר, לא בתחומי מדבר המלח עצמו. גם בחלק הפחות ממולח של הטיול, לא הפסיקו להפתיע אותי תופעות טבע שלא ראיתי מעודי. לאורך הנסיעה בין פסגות ההרים המושלגות, הגענו לכמה לגונות. מראה הלגונה בתכלת עוד היה הגיוני בעיניי, אבל הלגונה הירוקה (Laguna Verde) והלגונה האדומה (Laguna Colorado) גרמו לי לצבוט את עצמי כדי להאמין.
 
הלגונה הירוקה שוכנת בקרבת הגבול עם צ'ילה. מימיה נעים בין צבעי טורקיז וירוק, על פי כיוון הרוח. היא משתרעת למרגלותיו של הר געש מושלג, מה שהופך את התמונה לציורית עוד יותר. הלגונה האדומה היא סוריאליסטית להפליא. האצות והמינרלים מקנים למים צבע אדום, שמהווה רקע הולם ללהקת ציפורי הפלמינגו שחיה בה. בחודש נובמבר נמצאים בלגונה האדומה ובלגונות השכנות שלושה מיני פלמינגו בו זמנית – פלמינגו צ'יליאני, שנמצא בסלאר כל השנה; פלמינגו אנדיני, שברחבי האנדים משתמשים עד היום בשומן שלו כתרופה למחלת השחפת; והורדרד מכולם - פלמינגו ג'יימס.
 
פלמינגו בלגונה ורדה, הלגונה הירוקה במדבר הסלאר בבוליביה
בחודש נובמבר אפשר לפגוש בפלמינגו צ'יליאני, פלמינגו אנדיני ופלמינגו ג'יימס  (צילום: רוני זהבי)
 
 
ליד הלגונה האדומה הסתובבו להן כמה אלפקות, לגמו בהנאה ממאגרים קטנים של מים מסביב. הצמר הכבשתי שלהן מחמם אותן בקור העז. בהמשך הטיול ראינו גם את האחיות הקטנות שלהן, הויקוניות, מדלגות להן כעדר במרחבים. אולם האחות שנרתמה למשימה החשובה במדבר המלח היא דווקא הלאמה. שיירות של לאמות ממלאות את תפקידן ההיסטורי כבהמות משא בהרי האנדים ומסייעות בהובלת המלח מהסלאר החוצה.
 
 עדר אלפקות על רקע הלגונה האדומה במדבר הסלאר, בוליביה
הנוף הסוריאליסטי של הסלאר: עדר אלפקות על רקע הלגונה האדומה  (צילום: רוני זהבי)
 
 
לונה פארק בטבע
בהמשך הטיול הגענו לאזורים סלעיים, בהם היובש והרוחות חרצו צורות מעניינות בסלע, ממש כמו ה"פיטרייה" בפארק תמנע אצלנו בארץ. המקבילה הבוליביאנית כאן נקראת "עץ האבן", כשמה כן היא. חוץ ממנה יש גם סלע בצורת קונדור, סלע בצורת פרצוף (לפי האגדה הבוליביאנית, פרצוף של נשיא אמריקאי כלשהו) וסלעים בצורות מוזרות שרק צריך להפעיל קצת דמיון כדי להמציא כמו מה הם נראים. טיילנו ברגל וטיפסנו בין הסלעים, כמו ילדים קטנים שלקחו אותם ללונה פארק בטבע. אם מחפשים טוב טוב, אפשר למצוא בין הסלעים גם ויסקאצ'ה, מעין מכרסם דרום אמריקני דומה לצ'ינצ'ילה, שחי באזורים הגבוהים של הרי האנדים.
 
עץ האבן בפארק הסלעים במדבר הסלאר, בוליביה
"עץ האבן", ממש כמו ה"פטרייה" מפארק תמנע בארץ  (צילום: רוני זהבי)
 
 
הגענו בחזרה לאויוני עייפים אך מרוצים. חוויה הזויה עברה על כוחותינו. מגוון כזה רחב של תופעות ייחודיות ונופים מפתיעים שהתקבצו להם ברדיוס של כמה קילומטרים... קצת טושטש לי הגבול שבין מציאות לדמיון.
 
תמונות נוספות ממדבר הסלאר בכתבה אשליות אופטיות בסלאר באתר זה


מידע נוסף


לינה והארחה בבוליביה - השוואת מחירים
 

כתבות נוספות 
בוליביה - יעדים ואתרים מרכזיים
בוליביה - מידע חיוני
לה-פאז והאלטיפלאנו הבוליביאני
בוליביה - שקיעה באי השמש









מספר צפיות: 19750
3711