.jpg)
18 ימים בגן עדן:
חוויות ותובנות מהפלגה לאיי פוקלנד
חלקה האחרון של ההפלגה במסלול המקיף לאנטארקטיקה, בה נשוט לחופי איי פוקלנד, הוא שילוב נפלא של היסטוריה מרתקת (מלחמת פוקלנד, זוכרים?), בעלי חיים נדירים ובני אדם, שהם נדירים כאן אפילו יותר.
בין גלים, דולפינים והמון ידע
בסיומו של הביקור לחופי ג'ורג'יה הדרומית , אנו שוב יוצאים אל הים הפתוח ליומיים וחצי של שייט לעבר איי פוקלנד, בהם נעבור 1,300 ק"מ. גלים בגובה 4 מטר מטלטלים את הספינה והם הגדולים ביותר אותם חווינו עד כה. אבל כולנו כבר עמידים יותר לגלים ורק מעטים סובלים ממחלת ים קלה, שמוקלת על ידי פלאי הרפואה המודרנית. כולנו צועדים ברחבי הספינה בצורה קצת מגוחכת, נאחזים במעקות הפזורים בכל מקום, מתקשים לאחוז בצלחת או כוס קפה ונעזרים לשם כך במלצרים המיומנים.
היציאה לאוויר הפתוח על הסיפון מקלה מאוד וזו גם הזדמנות מצוינת לצפות בדולפינים המקסימים שמלווים אותנו מעת לעת. בין מדריכי הספינה מומחים בתחומים שונים, בהם גם ביולוגיה ימית, והם מזהים דולפין וילסון ( Hourglass dolphin ), דולפין קטן יחסית ונדיר למדי, בצבעי שחור-לבן, שחי באזור הקוטב הדרומי. אותם מדריכים גם דואגים שלא נשתעמם לרגע, בחדר ההרצאות המפנק, עם כורסאות נוחות, שתייה חמה ועוגיות בכל שעות היממה. שניים מהמדריכים הם רופאים שהתאהבו בחיי הים, והם מסבירים לנו על סוגיות רפואיות הקשורות בים ובאזור האנטארקטי. מדריכים אחרים מעשירים אותנו בביולוגיה, זואולוגיה והיסטוריה, והצלם של ההפלגה מעניק לנו טיפים לצילום.
כתבה על צילום באנטארקטיקה
ליווי בדרך מאיי ג'ורג'יה הדרומית לאיי פוקלנד, דולפין וילסון בתצוגת תכלית (צילום: Lomvi2)
.jpg)
הפלגות לאנטארקטיקה לחצו לקבלת כל האפשרויות »
הפלגות לארצות הקוטב הצפוני לחצו לקבלת כל האפשרויות »
הפלגות מודרכות – שייט בקבוצות עם הדרכה בעברית לחצו לרשימת ההצעות »
סטנלי – בירת איי פוקלנד
בבוקרו של היום השלישי עוגנת הספינה לבטח במימי מפרץ סטנלי, המוגן כמעט מכל עבר, אל מול בירת איי פוקלנד. לאחר שבועיים בהם לא פגשנו איש מלבד חברינו להפלגה ומספר עובדים בתחנת ציד הלווייתנים של ג'ורג'יה הדרומית, אנחנו נרגשים למראה בתיה הצבעוניים של נקודת יישוב. קצת מוזר לקרוא "עיר" לעיירה הקטנה סטנלי ( Staley ), אך כאן מתגוררים קרוב ל- 2,500 מתוך 3,600 תושבי פוקלנד.
העיר, הממוקמת במזרחי מבין שני איי פוקלנד הגדולים, הוקמה בשנת 1843 ונקראה על שמו של לורד סטנלי, השר הממונה על הקולוניות בממשלת בריטניה. חשיבותה ושגשוגה נבעו מהנמל, שלפני פתיחת (1914) שימש תחנה חשובה לתיקון והצטיידות ספינות מסחר, ולאחר מכן מציד כלבי ים ולווייתנים.
ברוכים הבאים לאיי פוקלנד, התחנה האחרונה בהפלגה בת 18 יום (צילום: Renato Granieri)
אנגליה של חצי הכדור הדרומי
בין הבתים ב סגנון ויקטוריאני ברחובה הראשי של סטנלי בולטת כנסייה אנגליקנית, שהיא אחת משלוש הכנסיות בעיר, ולצידה קשת מארבע עצמות של לווייתן. תמצאו כאן גם בית חולים קטן ואת בית המושל, המשמש גם קולנוע, בנק וסניף דואר, ולצידו ניצבים שני תאי טלפון אדומים, כמיטב המסורת הבריטית. מוזיאון קטן וחביב מציג את החיים במושבה המרוחקת, ממש כמו קיבוץ של פעם: כיסא רופא שיניים אימתני משנות ה-70, חנות מכולת עם קופה רושמת, ופוחלצי חיות שנראים כל כך אמיתיים עד שמישהו החליט להציב לצידם שלט "נא לא להאכיל את החיות"... בחצר המוזיאון ניצב פסלה של מרגרט תאצ'ר, ראש ממשלת בריטניה בימי מלחמת פוקלנד (1982), ולא הרחק מכאן אנדרטת השחרור מציינת את סופה של אותה מלחמה.
לאורך השביל הצמוד לים אנדרטאות ופסלים המנציחים אירועים שונים בחיי האי, כולל תותחים ששימשו להגנתו, וגם מספר ספסלים למנוחה. נשאר למזכרת גם תורן הספינה גרייט בריטן ( SS Great Britain ), ספינת הקיטור הראשונה מסוגה, שניזוקה קשות בסערה בכף הורן בשנת 1886, ושכבה שנים רבות בנמל של סטנלי לפני שנגררה חזרה לבריסטול.
השעה היא שעת צהריים וההורים אוספים את ילדיהם מבית הספר, כמו בכל עיירה בעולם. זה גם הזמן להיכנס לאחת המסעדות, למנת ה"פיש אנד צ'יפס" המסורתית, או כוס בירה באחד הפאבים. הטמפרטורה הממוצעת בחודשי הקיץ (דצמבר-מרץ) נעה בין 4 ל-24 מעלות, ודומה שהגענו באחד הימים החמים בשנה. עם שמיים בהירים וללא טיפת רוח, השכבות להן הורגלנו במסע יורדות אחת אחת ושמש מבורכת מלטפת בחום.
אנגליה פינת פוקלנד - קשת עשויה עצמות לווייתן לצד כנסייה אנגליקנית (צילום: כרמית וייס)
על איי פוקלנד בקצרה
ארכיפלג ( Falkland Islands ), או בספרדית מאלבינס ( Malvinas ), ממוקם 500 ק"מ מזרחית לחופי פטגוניה, החלק הדרומי של דרום אמריקה, ו- 1,200 ק"מ צפונית לאנטארקטיקה. שני האיים הגדולים – המזרחי והמערבי, משתרעים על פני 12 אלף קמ"ר (כמחצית משטח ישראל) ומוקפים בלא פחות מ-776 איים קטנטנים, על קו התפר בין אקלים סוב-אנטארקטי לטונדרה.
האיים מוגדרים טריטוריה בריטית שמעבר לים ( British Overseas Territory ), ונהנים מאוטונומיה בנושאי פנים, לצד יחסי חוץ והגנה של בריטניה. עד לגילויים במאה ה-16, בידי מגלי הארצות האירופאים, היו האיים בלתי מיושבים, ולאחר מכן התישבו בהם אזרחי בריטניה, צרפת, ספרד וארגנטינה, שכולן גם תבעו עליהם בעלות.
משנת 1833 נותרו האיים תחת שלטון בריטי, אך ארגנטינה לא ויתרה, בטענה שהאיים ממוקמים על המדף הימי שלה. באפריל 1982 פלש אליהם צבא ארגנטינה ופרצה מלחמת פוקלנד, ולקח לבריטניה המופתעת כחודשיים לגייס את הצי החזק שלה ולהשיב את הממשל. במשאל עם שנערך בשנת 2013, הצביעו כל 1,517 תושבי האיים, למעט שלושה, בעד הישארות פוקלנד טריטוריה בריטית מעבר לים.
כיום חיים בפוקלנד 3,660 תושבים, רובם נולדו כאן והם ממוצא בריטי וכולם נהנים מאזרחות בריטית. השפה הרשמית היא אנגלית והמטבע הוא הפאונד של איי פוקלנד ( FKP ), שצמוד לפאונד האנגלי אך לא ניתן להשתמש בו בבריטניה. תושבי האי מתפרנסים בעיקר מדיג, תיירות וגידול כבשים, עם דגש על יצוא צמר איכותי של כבשים החיות ללא כל זיהום אוויר.
חפשו את הפינגווין... מי במשקפת ומי בעדשה מקרבת, שמורת ג'יפסי קוב ליד סטנלי (צילום: כרמית וייס)
המפגש הראשון עם הפינגווין המגלני על חצי אי ממזרח לסטנלי ממוקם שדה תעופה הקטן, המשמש מטוסים קלים בטיסות קצרות בין האיים. טיסות בינלאומיות מצ'ילה, ארגנטינה ובריטניה, נוחתות בשדה התעופה הצבאי ( RAF Mount Pleasant ) שמחזיק כאן הצבא הבריטי וממוקם 40 דקות נסיעה דרומה. לאחר עוד נסיעה קצרה צפונה, מפרץ יורק ( Yorke Bay ) משאיר אותנו פעורי פה, עם נופים שלא ציפינו למצוא כאן. חוף יפהפה עם חולות לבנים ודיונות, צמחיית טונדרה נמוכה ורוחות עזות, שמשכיבות כל שיח או עץ שאולי מנסה להרים ראש.
שמורת ג'יפסי קוב ( Gypsy cove ) מזמנת לנו את המפגש הראשון עם הפינגווין המגלני ( Magellanic Penguin ), שדורש מאיתנו לאמץ את העיניים, מאחר והוא קטן יחסית וחופר את הקן במחילות באבן החול. מצדו השני של המפרץ חיה מושבה של פינגווין ג'נטו ( Gentoo Penguin ), כמותו כבר פגשנו בביקורנו באנטארקטיקה ומעטים גם בעת Magellan goose ), שמסתבר שהוא בכלל סוג של ברווז... לזכרים נוצות בלבן-אפור והנקבות בגווני חום-אדמדם והן מעט קטנות יותר.
כתבה על בעלי החיים של איי פוקלנד
פינגווין מגלני בשמורת ג'יפסי קוב, מקנן בסלע אבן החול בהסוואה כמעט מושלמת (צילום: Renato Granieri)
אווז מגלני, לזכר נוצות בגווני לבן-אפור והנקבות בגווני חום-אדמדם (צילום: כרמית וייס)
הפלגות לאנטארקטיקה לחצו לקבלת כל האפשרויות »
הפלגות לארצות הקוטב הצפוני לחצו לקבלת כל האפשרויות »
הפלגות מודרכות – שייט בקבוצות עם הדרכה בעברית לחצו לרשימת ההצעות »
המושבה השיתופית על מצוקי האי ווסט פוינט בבוקרו של היום השני באיי פוקלנד עוגנת הספינה אל מול ווסט פונט ( West Point ), אי קטנטן אל מול חופיו המערבים של האי המערבי. בשנת 1879 הוקמה כאן חוות כבשים, בידי משפחה אנגלית, שהיא הבעלים על האי אך צאצאיה כבר לא מתגוררים בו. את פנינו מקבלים קיקי וטיס ( Kicki &Thies ), היא שבדית והוא גרמני, שהיאכטה שלהם עוגנת במפרץ. במשך שנים רבות הם הפליגו במרחבי האוקיינוסים, עד שהתאהבו במקום וקיבלו על עצמם את ניהול החווה, שכוללת 200 כבשים.
מסלול של כשלושה קילומטר מטפס אל מצוק בגובה 380 מ' אל מול הים, עליו מקננים זה לצד זה פינגווין דלגן-הסלעים ( Rock hopper Penguin ) ואלבטרוס שחור-גבה ( Black-browed Albatross ). דלגן הסלעים הוא מהקטנים שבפינגווינים (מגיע לגובה חצי מטר), לראשו ציצית בצבעי שחור-צהוב, שמזכירה את קרוב משפחתו, פינגווין מקרוני, אותו פגשנו באיי ג'ורג'יה הדרומית. כמותו, גם הוא חי ומדלג בינות לסלעים, ומכאן שמו. האלבטרוס שחור-הגבה הוא מהבינוניים באלבטרוסים, והגדול ביותר שאנחנו פגשנו במסע, עם מוטת כנפיים שיכולה להגיע ל- 2,20 מ'. מעל עיניו שני פסים שחורים, שהעניקו לו את שמו. המושבה המשותפת רוחשת פעילות, גוזלי האלבטרוסים והפינגווינים צווחים בקולי קולות בעת שהוריהם מתקרבים עם האוכל בפיהם, ואנחנו מהופנטים לתצוגת התכלית של הטבע.
שכנות טובה, מושבה של אלבטרוס שחור גבה לצד פינגווין דלגן-סלעים באי ווסט פונט (צילום: כרמית וייס)
אלבטרוס שחור-גבה, מוטת כנפיים של מעל שני מטר ויכולת לעוף אלפי ק"מ ביום (צילום: כרמית וייס)
שעת תה אנגלי בסוף העולם מלאי חוויות אנחנו שבים אל החווה הקטנה והמטופחת, שלצידה גינה שלא הייתה מביישת אף אנגלי, וגם כמה עצים, שהם היחידים שפגשנו בפוקלנד. בצל העצים אנחנו מתכבדים בשפע עוגות ועוגיות, מעשה ידיה של בעלת הבית, ותה אנגלי כמיטב המסורת, מוגש בסרוויזים יפהפיים עשויים חרסינה עדינה. ניגוד מפתיע לנוף הקשוח וסחוף הרוחות של איי פוקלנד, שבהחלט לא ציפינו לפגוש באי הקטנטן, שכל כולו שני בני אדם, מאתיים כבשים ואינספור בעלי חיים.
אנחנו חוזרים לספינה בסירות הזודיאק, מלווים בזוג שובב של דולפין שחור סנטר ( Peale’s dolphin ) שקופץ בין הגלים. מומחית היונקים הימיים, שהיא חלק מצוות ההדרכה בספינה ובמקרה גם משיטת הזודיאק שלנו, מסבירה לנו שהוא אוהב לחיות במפרצים ולא בים הפתוח, אורכו כ-2 מטר והוא יכול להגיע למשקל 115 ק"ג.
החרוצים שבחבורה, אלו שלא פרשו לחדרם למנוחת צהריים, זכו לצפות גם בדולפין קומרסון ( Commerson’s dolphins ), שנחשב שחיין מהיר במיוחד, ולוויתן צפוני ( Sei whales ), שאורכו יכול להגיע ל- 20 מ' ומשקלו ל- 50 טון. מפי צוות הספינה אנו למדים שהוא זולל כל יום 900 ק"ג של פלנקטון וקריל, הסרטן הזעיר שהוא הראשון בשרשרת המזון של רבים מבעלי החיים שפגשנו במחוזות האנטארקטיים – כלבי ים, פינגווינים, לווייתנים, עופות ימיים ועוד.
הזוג קיקי וטיס, אירוח מושלם בסגנון אנגלי בחווה הצנועה באי ווסט פוינט (צילום: כרמית וייס)
הזוג דלגן-סלעים, קצת יותר ביישנים ומתבודדים... (צילום: Renato Granieri)
האלבטרוסים של האי סונדרס באי סונדרס ( Sauders Island ), אליו אנחנו מגיעים אחר הצהריים, יש כפר של ממש, אם אפשר לקרוא כך למספר בקתות, וגם שדה תעופה קטנטן. הוא הרביעי בגודלו בין איי פוקלנד, וממוקם מצפון לאי המערבי. הספינה שלנו עוגנת אל מול "הצוואר" ( The Neck ), רצועת חוף צרה בצדו הצפון-מערבי, ואנו יורדים אליה עם סירות הזודיאק. בצד השני נפרש חוף חולי לבן ורחב ידיים, בו "תופסים גלים" המוני פינגווינים. על הגבעה יש מושבות של פינגווין מלכותי, ג'נטו, מגלני ודלגן הסלעים – ארבעה מתוך חמישה מיני הפינגווין על האי (בנוסף אליהם מקנן בפוקלנד גם פינגווין מקרוני, אותו לא ראינו כאן אלא בג'ורג'יה הדרומית).
מוזר לומר זאת, אבל קצת שבענו פינגווינים, ואותנו מעניינת בעיקר מושבה גדולה של אלבטרוס שחור-גבה, שקבע את מושבו אל מול הים במעלה הגבעה. מרותקים אנחנו עומדים במרחק לא רב במשך שעה תמימה, צופים מקרוב על הגוזלים המתוקים, שחלקם עדיין יושבים בקן עשוי בוץ. בכל עת שמעופף לעברם אלבטרוס בוגר, כולם מצווחים במקהלה, אבל הוא בדרך פלא מזהה בדיוק את הגוזל שלו, שזוכה לשלל שהובא מהים. הבוגרים שבהם כבר מנופפים בכנפיהם, מתאמנים לקראת החורף (אפריל-מאי), אז הם יעופו אל מרחבי האוקיינוס ויחלו לצוד לבד את מזונם.
גוזלים במושבה של אלבטרוס שחור-גבה באי סונדרס, מתאמנים לקראת היום בו יעופו למרחבי האוקיינוס (צילום: כרמית וייס)
אמא הביאה אוכל (או אולי זה אבא...), כל הגוזלים מצווחים ברעבתנות אבל רק אחד זוכה (צילום: כרמית וייס)
סרטון וידאו משגע שצולם במהלך ההפלגה שלנו באיי ג'ורג'יה הדרומית ואיי פוקלנד,
בידי הצוות שגם תיעד את המסע לחיפוש אחר ספינת האנדיורנס הטבועה
בניגוד לאלבטרוס, עם החורף המתקרב הגיע זממנו לעופף אל היבשה, לסיים 18 יום במחוזות גן העדן של הקוטב הדרומי. כעבור יומיים של הפלגה אנו שבים אל נמל אושוואיה ( Ushuaia ), עמוסי חוויות ממסע מופלא של פעם בחיים!
מידע נוסף
כתבות נוספות
ליווי בדרך מאיי ג'ורג'יה הדרומית לאיי פוקלנד, דולפין וילסון בתצוגת תכלית (צילום: Lomvi2)
הפלגות לאנטארקטיקה לחצו לקבלת כל האפשרויות » הפלגות לארצות הקוטב הצפוני לחצו לקבלת כל האפשרויות » הפלגות מודרכות – שייט בקבוצות עם הדרכה בעברית לחצו לרשימת ההצעות »ברוכים הבאים לאיי פוקלנד, התחנה האחרונה בהפלגה בת 18 יום (צילום: Renato Granieri)
אנגליה של חצי הכדור הדרומי
בין הבתים ב סגנון ויקטוריאני ברחובה הראשי של סטנלי בולטת כנסייה אנגליקנית, שהיא אחת משלוש הכנסיות בעיר, ולצידה קשת מארבע עצמות של לווייתן. תמצאו כאן גם בית חולים קטן ואת בית המושל, המשמש גם קולנוע, בנק וסניף דואר, ולצידו ניצבים שני תאי טלפון אדומים, כמיטב המסורת הבריטית. מוזיאון קטן וחביב מציג את החיים במושבה המרוחקת, ממש כמו קיבוץ של פעם: כיסא רופא שיניים אימתני משנות ה-70, חנות מכולת עם קופה רושמת, ופוחלצי חיות שנראים כל כך אמיתיים עד שמישהו החליט להציב לצידם שלט "נא לא להאכיל את החיות"... בחצר המוזיאון ניצב פסלה של מרגרט תאצ'ר, ראש ממשלת בריטניה בימי מלחמת פוקלנד (1982), ולא הרחק מכאן אנדרטת השחרור מציינת את סופה של אותה מלחמה.
לאורך השביל הצמוד לים אנדרטאות ופסלים המנציחים אירועים שונים בחיי האי, כולל תותחים ששימשו להגנתו, וגם מספר ספסלים למנוחה. נשאר למזכרת גם תורן הספינה גרייט בריטן ( SS Great Britain ), ספינת הקיטור הראשונה מסוגה, שניזוקה קשות בסערה בכף הורן בשנת 1886, ושכבה שנים רבות בנמל של סטנלי לפני שנגררה חזרה לבריסטול.
השעה היא שעת צהריים וההורים אוספים את ילדיהם מבית הספר, כמו בכל עיירה בעולם. זה גם הזמן להיכנס לאחת המסעדות, למנת ה"פיש אנד צ'יפס" המסורתית, או כוס בירה באחד הפאבים. הטמפרטורה הממוצעת בחודשי הקיץ (דצמבר-מרץ) נעה בין 4 ל-24 מעלות, ודומה שהגענו באחד הימים החמים בשנה. עם שמיים בהירים וללא טיפת רוח, השכבות להן הורגלנו במסע יורדות אחת אחת ושמש מבורכת מלטפת בחום.
אנגליה פינת פוקלנד - קשת עשויה עצמות לווייתן לצד כנסייה אנגליקנית (צילום: כרמית וייס)
על איי פוקלנד בקצרה
ארכיפלג ( Falkland Islands ), או בספרדית מאלבינס ( Malvinas ), ממוקם 500 ק"מ מזרחית לחופי פטגוניה, החלק הדרומי של דרום אמריקה, ו- 1,200 ק"מ צפונית לאנטארקטיקה. שני האיים הגדולים – המזרחי והמערבי, משתרעים על פני 12 אלף קמ"ר (כמחצית משטח ישראל) ומוקפים בלא פחות מ-776 איים קטנטנים, על קו התפר בין אקלים סוב-אנטארקטי לטונדרה.
האיים מוגדרים טריטוריה בריטית שמעבר לים ( British Overseas Territory ), ונהנים מאוטונומיה בנושאי פנים, לצד יחסי חוץ והגנה של בריטניה. עד לגילויים במאה ה-16, בידי מגלי הארצות האירופאים, היו האיים בלתי מיושבים, ולאחר מכן התישבו בהם אזרחי בריטניה, צרפת, ספרד וארגנטינה, שכולן גם תבעו עליהם בעלות.
משנת 1833 נותרו האיים תחת שלטון בריטי, אך ארגנטינה לא ויתרה, בטענה שהאיים ממוקמים על המדף הימי שלה. באפריל 1982 פלש אליהם צבא ארגנטינה ופרצה מלחמת פוקלנד, ולקח לבריטניה המופתעת כחודשיים לגייס את הצי החזק שלה ולהשיב את הממשל. במשאל עם שנערך בשנת 2013, הצביעו כל 1,517 תושבי האיים, למעט שלושה, בעד הישארות פוקלנד טריטוריה בריטית מעבר לים.
כיום חיים בפוקלנד 3,660 תושבים, רובם נולדו כאן והם ממוצא בריטי וכולם נהנים מאזרחות בריטית. השפה הרשמית היא אנגלית והמטבע הוא הפאונד של איי פוקלנד ( FKP ), שצמוד לפאונד האנגלי אך לא ניתן להשתמש בו בבריטניה. תושבי האי מתפרנסים בעיקר מדיג, תיירות וגידול כבשים, עם דגש על יצוא צמר איכותי של כבשים החיות ללא כל זיהום אוויר.
חפשו את הפינגווין... מי במשקפת ומי בעדשה מקרבת, שמורת ג'יפסי קוב ליד סטנלי (צילום: כרמית וייס)
המפגש הראשון עם הפינגווין המגלני על חצי אי ממזרח לסטנלי ממוקם שדה תעופה הקטן, המשמש מטוסים קלים בטיסות קצרות בין האיים. טיסות בינלאומיות מצ'ילה, ארגנטינה ובריטניה, נוחתות בשדה התעופה הצבאי ( RAF Mount Pleasant ) שמחזיק כאן הצבא הבריטי וממוקם 40 דקות נסיעה דרומה. לאחר עוד נסיעה קצרה צפונה, מפרץ יורק ( Yorke Bay ) משאיר אותנו פעורי פה, עם נופים שלא ציפינו למצוא כאן. חוף יפהפה עם חולות לבנים ודיונות, צמחיית טונדרה נמוכה ורוחות עזות, שמשכיבות כל שיח או עץ שאולי מנסה להרים ראש.
שמורת ג'יפסי קוב ( Gypsy cove ) מזמנת לנו את המפגש הראשון עם הפינגווין המגלני ( Magellanic Penguin ), שדורש מאיתנו לאמץ את העיניים, מאחר והוא קטן יחסית וחופר את הקן במחילות באבן החול. מצדו השני של המפרץ חיה מושבה של פינגווין ג'נטו ( Gentoo Penguin ), כמותו כבר פגשנו בביקורנו באנטארקטיקה ומעטים גם בעת Magellan goose ), שמסתבר שהוא בכלל סוג של ברווז... לזכרים נוצות בלבן-אפור והנקבות בגווני חום-אדמדם והן מעט קטנות יותר.
כתבה על בעלי החיים של איי פוקלנד
פינגווין מגלני בשמורת ג'יפסי קוב, מקנן בסלע אבן החול בהסוואה כמעט מושלמת (צילום: Renato Granieri)
אווז מגלני, לזכר נוצות בגווני לבן-אפור והנקבות בגווני חום-אדמדם (צילום: כרמית וייס)
הפלגות לאנטארקטיקה לחצו לקבלת כל האפשרויות »
הפלגות לארצות הקוטב הצפוני לחצו לקבלת כל האפשרויות »
הפלגות מודרכות – שייט בקבוצות עם הדרכה בעברית לחצו לרשימת ההצעות »
המושבה השיתופית על מצוקי האי ווסט פוינט בבוקרו של היום השני באיי פוקלנד עוגנת הספינה אל מול ווסט פונט ( West Point ), אי קטנטן אל מול חופיו המערבים של האי המערבי. בשנת 1879 הוקמה כאן חוות כבשים, בידי משפחה אנגלית, שהיא הבעלים על האי אך צאצאיה כבר לא מתגוררים בו. את פנינו מקבלים קיקי וטיס ( Kicki &Thies ), היא שבדית והוא גרמני, שהיאכטה שלהם עוגנת במפרץ. במשך שנים רבות הם הפליגו במרחבי האוקיינוסים, עד שהתאהבו במקום וקיבלו על עצמם את ניהול החווה, שכוללת 200 כבשים.
מסלול של כשלושה קילומטר מטפס אל מצוק בגובה 380 מ' אל מול הים, עליו מקננים זה לצד זה פינגווין דלגן-הסלעים ( Rock hopper Penguin ) ואלבטרוס שחור-גבה ( Black-browed Albatross ). דלגן הסלעים הוא מהקטנים שבפינגווינים (מגיע לגובה חצי מטר), לראשו ציצית בצבעי שחור-צהוב, שמזכירה את קרוב משפחתו, פינגווין מקרוני, אותו פגשנו באיי ג'ורג'יה הדרומית. כמותו, גם הוא חי ומדלג בינות לסלעים, ומכאן שמו. האלבטרוס שחור-הגבה הוא מהבינוניים באלבטרוסים, והגדול ביותר שאנחנו פגשנו במסע, עם מוטת כנפיים שיכולה להגיע ל- 2,20 מ'. מעל עיניו שני פסים שחורים, שהעניקו לו את שמו. המושבה המשותפת רוחשת פעילות, גוזלי האלבטרוסים והפינגווינים צווחים בקולי קולות בעת שהוריהם מתקרבים עם האוכל בפיהם, ואנחנו מהופנטים לתצוגת התכלית של הטבע.
שכנות טובה, מושבה של אלבטרוס שחור גבה לצד פינגווין דלגן-סלעים באי ווסט פונט (צילום: כרמית וייס)
אלבטרוס שחור-גבה, מוטת כנפיים של מעל שני מטר ויכולת לעוף אלפי ק"מ ביום (צילום: כרמית וייס)
שעת תה אנגלי בסוף העולם מלאי חוויות אנחנו שבים אל החווה הקטנה והמטופחת, שלצידה גינה שלא הייתה מביישת אף אנגלי, וגם כמה עצים, שהם היחידים שפגשנו בפוקלנד. בצל העצים אנחנו מתכבדים בשפע עוגות ועוגיות, מעשה ידיה של בעלת הבית, ותה אנגלי כמיטב המסורת, מוגש בסרוויזים יפהפיים עשויים חרסינה עדינה. ניגוד מפתיע לנוף הקשוח וסחוף הרוחות של איי פוקלנד, שבהחלט לא ציפינו לפגוש באי הקטנטן, שכל כולו שני בני אדם, מאתיים כבשים ואינספור בעלי חיים.
אנחנו חוזרים לספינה בסירות הזודיאק, מלווים בזוג שובב של דולפין שחור סנטר ( Peale’s dolphin ) שקופץ בין הגלים. מומחית היונקים הימיים, שהיא חלק מצוות ההדרכה בספינה ובמקרה גם משיטת הזודיאק שלנו, מסבירה לנו שהוא אוהב לחיות במפרצים ולא בים הפתוח, אורכו כ-2 מטר והוא יכול להגיע למשקל 115 ק"ג.
החרוצים שבחבורה, אלו שלא פרשו לחדרם למנוחת צהריים, זכו לצפות גם בדולפין קומרסון ( Commerson’s dolphins ), שנחשב שחיין מהיר במיוחד, ולוויתן צפוני ( Sei whales ), שאורכו יכול להגיע ל- 20 מ' ומשקלו ל- 50 טון. מפי צוות הספינה אנו למדים שהוא זולל כל יום 900 ק"ג של פלנקטון וקריל, הסרטן הזעיר שהוא הראשון בשרשרת המזון של רבים מבעלי החיים שפגשנו במחוזות האנטארקטיים – כלבי ים, פינגווינים, לווייתנים, עופות ימיים ועוד.
הזוג קיקי וטיס, אירוח מושלם בסגנון אנגלי בחווה הצנועה באי ווסט פוינט (צילום: כרמית וייס)
הזוג דלגן-סלעים, קצת יותר ביישנים ומתבודדים... (צילום: Renato Granieri)
האלבטרוסים של האי סונדרס באי סונדרס ( Sauders Island ), אליו אנחנו מגיעים אחר הצהריים, יש כפר של ממש, אם אפשר לקרוא כך למספר בקתות, וגם שדה תעופה קטנטן. הוא הרביעי בגודלו בין איי פוקלנד, וממוקם מצפון לאי המערבי. הספינה שלנו עוגנת אל מול "הצוואר" ( The Neck ), רצועת חוף צרה בצדו הצפון-מערבי, ואנו יורדים אליה עם סירות הזודיאק. בצד השני נפרש חוף חולי לבן ורחב ידיים, בו "תופסים גלים" המוני פינגווינים. על הגבעה יש מושבות של פינגווין מלכותי, ג'נטו, מגלני ודלגן הסלעים – ארבעה מתוך חמישה מיני הפינגווין על האי (בנוסף אליהם מקנן בפוקלנד גם פינגווין מקרוני, אותו לא ראינו כאן אלא בג'ורג'יה הדרומית).
מוזר לומר זאת, אבל קצת שבענו פינגווינים, ואותנו מעניינת בעיקר מושבה גדולה של אלבטרוס שחור-גבה, שקבע את מושבו אל מול הים במעלה הגבעה. מרותקים אנחנו עומדים במרחק לא רב במשך שעה תמימה, צופים מקרוב על הגוזלים המתוקים, שחלקם עדיין יושבים בקן עשוי בוץ. בכל עת שמעופף לעברם אלבטרוס בוגר, כולם מצווחים במקהלה, אבל הוא בדרך פלא מזהה בדיוק את הגוזל שלו, שזוכה לשלל שהובא מהים. הבוגרים שבהם כבר מנופפים בכנפיהם, מתאמנים לקראת החורף (אפריל-מאי), אז הם יעופו אל מרחבי האוקיינוס ויחלו לצוד לבד את מזונם.
גוזלים במושבה של אלבטרוס שחור-גבה באי סונדרס, מתאמנים לקראת היום בו יעופו למרחבי האוקיינוס (צילום: כרמית וייס)
אמא הביאה אוכל (או אולי זה אבא...), כל הגוזלים מצווחים ברעבתנות אבל רק אחד זוכה (צילום: כרמית וייס)
סרטון וידאו משגע שצולם במהלך ההפלגה שלנו באיי ג'ורג'יה הדרומית ואיי פוקלנד,
בידי הצוות שגם תיעד את המסע לחיפוש אחר ספינת האנדיורנס הטבועה
בניגוד לאלבטרוס, עם החורף המתקרב הגיע זממנו לעופף אל היבשה, לסיים 18 יום במחוזות גן העדן של הקוטב הדרומי. כעבור יומיים של הפלגה אנו שבים אל נמל אושוואיה ( Ushuaia ), עמוסי חוויות ממסע מופלא של פעם בחיים!
מידע נוסף
כתבות נוספות
אנגליה פינת פוקלנד - קשת עשויה עצמות לווייתן לצד כנסייה אנגליקנית (צילום: כרמית וייס)
חפשו את הפינגווין... מי במשקפת ומי בעדשה מקרבת, שמורת ג'יפסי קוב ליד סטנלי (צילום: כרמית וייס)
המפגש הראשון עם הפינגווין המגלני על חצי אי ממזרח לסטנלי ממוקם שדה תעופה הקטן, המשמש מטוסים קלים בטיסות קצרות בין האיים. טיסות בינלאומיות מצ'ילה, ארגנטינה ובריטניה, נוחתות בשדה התעופה הצבאי ( RAF Mount Pleasant ) שמחזיק כאן הצבא הבריטי וממוקם 40 דקות נסיעה דרומה. לאחר עוד נסיעה קצרה צפונה, מפרץ יורק ( Yorke Bay ) משאיר אותנו פעורי פה, עם נופים שלא ציפינו למצוא כאן. חוף יפהפה עם חולות לבנים ודיונות, צמחיית טונדרה נמוכה ורוחות עזות, שמשכיבות כל שיח או עץ שאולי מנסה להרים ראש.
שמורת ג'יפסי קוב ( Gypsy cove ) מזמנת לנו את המפגש הראשון עם הפינגווין המגלני ( Magellanic Penguin ), שדורש מאיתנו לאמץ את העיניים, מאחר והוא קטן יחסית וחופר את הקן במחילות באבן החול. מצדו השני של המפרץ חיה מושבה של פינגווין ג'נטו ( Gentoo Penguin ), כמותו כבר פגשנו בביקורנו באנטארקטיקה ומעטים גם בעת Magellan goose ), שמסתבר שהוא בכלל סוג של ברווז... לזכרים נוצות בלבן-אפור והנקבות בגווני חום-אדמדם והן מעט קטנות יותר.
כתבה על בעלי החיים של איי פוקלנד
פינגווין מגלני בשמורת ג'יפסי קוב, מקנן בסלע אבן החול בהסוואה כמעט מושלמת (צילום: Renato Granieri)
אווז מגלני, לזכר נוצות בגווני לבן-אפור והנקבות בגווני חום-אדמדם (צילום: כרמית וייס)
הפלגות לאנטארקטיקה לחצו לקבלת כל האפשרויות »
הפלגות לארצות הקוטב הצפוני לחצו לקבלת כל האפשרויות »
הפלגות מודרכות – שייט בקבוצות עם הדרכה בעברית לחצו לרשימת ההצעות »
המושבה השיתופית על מצוקי האי ווסט פוינט בבוקרו של היום השני באיי פוקלנד עוגנת הספינה אל מול ווסט פונט ( West Point ), אי קטנטן אל מול חופיו המערבים של האי המערבי. בשנת 1879 הוקמה כאן חוות כבשים, בידי משפחה אנגלית, שהיא הבעלים על האי אך צאצאיה כבר לא מתגוררים בו. את פנינו מקבלים קיקי וטיס ( Kicki &Thies ), היא שבדית והוא גרמני, שהיאכטה שלהם עוגנת במפרץ. במשך שנים רבות הם הפליגו במרחבי האוקיינוסים, עד שהתאהבו במקום וקיבלו על עצמם את ניהול החווה, שכוללת 200 כבשים.
מסלול של כשלושה קילומטר מטפס אל מצוק בגובה 380 מ' אל מול הים, עליו מקננים זה לצד זה פינגווין דלגן-הסלעים ( Rock hopper Penguin ) ואלבטרוס שחור-גבה ( Black-browed Albatross ). דלגן הסלעים הוא מהקטנים שבפינגווינים (מגיע לגובה חצי מטר), לראשו ציצית בצבעי שחור-צהוב, שמזכירה את קרוב משפחתו, פינגווין מקרוני, אותו פגשנו באיי ג'ורג'יה הדרומית. כמותו, גם הוא חי ומדלג בינות לסלעים, ומכאן שמו. האלבטרוס שחור-הגבה הוא מהבינוניים באלבטרוסים, והגדול ביותר שאנחנו פגשנו במסע, עם מוטת כנפיים שיכולה להגיע ל- 2,20 מ'. מעל עיניו שני פסים שחורים, שהעניקו לו את שמו. המושבה המשותפת רוחשת פעילות, גוזלי האלבטרוסים והפינגווינים צווחים בקולי קולות בעת שהוריהם מתקרבים עם האוכל בפיהם, ואנחנו מהופנטים לתצוגת התכלית של הטבע.
שכנות טובה, מושבה של אלבטרוס שחור גבה לצד פינגווין דלגן-סלעים באי ווסט פונט (צילום: כרמית וייס)
אלבטרוס שחור-גבה, מוטת כנפיים של מעל שני מטר ויכולת לעוף אלפי ק"מ ביום (צילום: כרמית וייס)
שעת תה אנגלי בסוף העולם מלאי חוויות אנחנו שבים אל החווה הקטנה והמטופחת, שלצידה גינה שלא הייתה מביישת אף אנגלי, וגם כמה עצים, שהם היחידים שפגשנו בפוקלנד. בצל העצים אנחנו מתכבדים בשפע עוגות ועוגיות, מעשה ידיה של בעלת הבית, ותה אנגלי כמיטב המסורת, מוגש בסרוויזים יפהפיים עשויים חרסינה עדינה. ניגוד מפתיע לנוף הקשוח וסחוף הרוחות של איי פוקלנד, שבהחלט לא ציפינו לפגוש באי הקטנטן, שכל כולו שני בני אדם, מאתיים כבשים ואינספור בעלי חיים.
אנחנו חוזרים לספינה בסירות הזודיאק, מלווים בזוג שובב של דולפין שחור סנטר ( Peale’s dolphin ) שקופץ בין הגלים. מומחית היונקים הימיים, שהיא חלק מצוות ההדרכה בספינה ובמקרה גם משיטת הזודיאק שלנו, מסבירה לנו שהוא אוהב לחיות במפרצים ולא בים הפתוח, אורכו כ-2 מטר והוא יכול להגיע למשקל 115 ק"ג.
החרוצים שבחבורה, אלו שלא פרשו לחדרם למנוחת צהריים, זכו לצפות גם בדולפין קומרסון ( Commerson’s dolphins ), שנחשב שחיין מהיר במיוחד, ולוויתן צפוני ( Sei whales ), שאורכו יכול להגיע ל- 20 מ' ומשקלו ל- 50 טון. מפי צוות הספינה אנו למדים שהוא זולל כל יום 900 ק"ג של פלנקטון וקריל, הסרטן הזעיר שהוא הראשון בשרשרת המזון של רבים מבעלי החיים שפגשנו במחוזות האנטארקטיים – כלבי ים, פינגווינים, לווייתנים, עופות ימיים ועוד.
הזוג קיקי וטיס, אירוח מושלם בסגנון אנגלי בחווה הצנועה באי ווסט פוינט (צילום: כרמית וייס)
הזוג דלגן-סלעים, קצת יותר ביישנים ומתבודדים... (צילום: Renato Granieri)
האלבטרוסים של האי סונדרס באי סונדרס ( Sauders Island ), אליו אנחנו מגיעים אחר הצהריים, יש כפר של ממש, אם אפשר לקרוא כך למספר בקתות, וגם שדה תעופה קטנטן. הוא הרביעי בגודלו בין איי פוקלנד, וממוקם מצפון לאי המערבי. הספינה שלנו עוגנת אל מול "הצוואר" ( The Neck ), רצועת חוף צרה בצדו הצפון-מערבי, ואנו יורדים אליה עם סירות הזודיאק. בצד השני נפרש חוף חולי לבן ורחב ידיים, בו "תופסים גלים" המוני פינגווינים. על הגבעה יש מושבות של פינגווין מלכותי, ג'נטו, מגלני ודלגן הסלעים – ארבעה מתוך חמישה מיני הפינגווין על האי (בנוסף אליהם מקנן בפוקלנד גם פינגווין מקרוני, אותו לא ראינו כאן אלא בג'ורג'יה הדרומית).
מוזר לומר זאת, אבל קצת שבענו פינגווינים, ואותנו מעניינת בעיקר מושבה גדולה של אלבטרוס שחור-גבה, שקבע את מושבו אל מול הים במעלה הגבעה. מרותקים אנחנו עומדים במרחק לא רב במשך שעה תמימה, צופים מקרוב על הגוזלים המתוקים, שחלקם עדיין יושבים בקן עשוי בוץ. בכל עת שמעופף לעברם אלבטרוס בוגר, כולם מצווחים במקהלה, אבל הוא בדרך פלא מזהה בדיוק את הגוזל שלו, שזוכה לשלל שהובא מהים. הבוגרים שבהם כבר מנופפים בכנפיהם, מתאמנים לקראת החורף (אפריל-מאי), אז הם יעופו אל מרחבי האוקיינוס ויחלו לצוד לבד את מזונם.
גוזלים במושבה של אלבטרוס שחור-גבה באי סונדרס, מתאמנים לקראת היום בו יעופו למרחבי האוקיינוס (צילום: כרמית וייס)
אמא הביאה אוכל (או אולי זה אבא...), כל הגוזלים מצווחים ברעבתנות אבל רק אחד זוכה (צילום: כרמית וייס)
סרטון וידאו משגע שצולם במהלך ההפלגה שלנו באיי ג'ורג'יה הדרומית ואיי פוקלנד,
בידי הצוות שגם תיעד את המסע לחיפוש אחר ספינת האנדיורנס הטבועה
בניגוד לאלבטרוס, עם החורף המתקרב הגיע זממנו לעופף אל היבשה, לסיים 18 יום במחוזות גן העדן של הקוטב הדרומי. כעבור יומיים של הפלגה אנו שבים אל נמל אושוואיה ( Ushuaia ), עמוסי חוויות ממסע מופלא של פעם בחיים!
מידע נוסף
כתבות נוספות
פינגווין מגלני בשמורת ג'יפסי קוב, מקנן בסלע אבן החול בהסוואה כמעט מושלמת (צילום: Renato Granieri)
אווז מגלני, לזכר נוצות בגווני לבן-אפור והנקבות בגווני חום-אדמדם (צילום: כרמית וייס)
הפלגות לאנטארקטיקה לחצו לקבלת כל האפשרויות » הפלגות לארצות הקוטב הצפוני לחצו לקבלת כל האפשרויות » הפלגות מודרכות – שייט בקבוצות עם הדרכה בעברית לחצו לרשימת ההצעות »שכנות טובה, מושבה של אלבטרוס שחור גבה לצד פינגווין דלגן-סלעים באי ווסט פונט (צילום: כרמית וייס)
אלבטרוס שחור-גבה, מוטת כנפיים של מעל שני מטר ויכולת לעוף אלפי ק"מ ביום (צילום: כרמית וייס)
שעת תה אנגלי בסוף העולם מלאי חוויות אנחנו שבים אל החווה הקטנה והמטופחת, שלצידה גינה שלא הייתה מביישת אף אנגלי, וגם כמה עצים, שהם היחידים שפגשנו בפוקלנד. בצל העצים אנחנו מתכבדים בשפע עוגות ועוגיות, מעשה ידיה של בעלת הבית, ותה אנגלי כמיטב המסורת, מוגש בסרוויזים יפהפיים עשויים חרסינה עדינה. ניגוד מפתיע לנוף הקשוח וסחוף הרוחות של איי פוקלנד, שבהחלט לא ציפינו לפגוש באי הקטנטן, שכל כולו שני בני אדם, מאתיים כבשים ואינספור בעלי חיים.
אנחנו חוזרים לספינה בסירות הזודיאק, מלווים בזוג שובב של דולפין שחור סנטר ( Peale’s dolphin ) שקופץ בין הגלים. מומחית היונקים הימיים, שהיא חלק מצוות ההדרכה בספינה ובמקרה גם משיטת הזודיאק שלנו, מסבירה לנו שהוא אוהב לחיות במפרצים ולא בים הפתוח, אורכו כ-2 מטר והוא יכול להגיע למשקל 115 ק"ג.
החרוצים שבחבורה, אלו שלא פרשו לחדרם למנוחת צהריים, זכו לצפות גם בדולפין קומרסון ( Commerson’s dolphins ), שנחשב שחיין מהיר במיוחד, ולוויתן צפוני ( Sei whales ), שאורכו יכול להגיע ל- 20 מ' ומשקלו ל- 50 טון. מפי צוות הספינה אנו למדים שהוא זולל כל יום 900 ק"ג של פלנקטון וקריל, הסרטן הזעיר שהוא הראשון בשרשרת המזון של רבים מבעלי החיים שפגשנו במחוזות האנטארקטיים – כלבי ים, פינגווינים, לווייתנים, עופות ימיים ועוד.
הזוג קיקי וטיס, אירוח מושלם בסגנון אנגלי בחווה הצנועה באי ווסט פוינט (צילום: כרמית וייס)
הזוג דלגן-סלעים, קצת יותר ביישנים ומתבודדים... (צילום: Renato Granieri)
האלבטרוסים של האי סונדרס באי סונדרס ( Sauders Island ), אליו אנחנו מגיעים אחר הצהריים, יש כפר של ממש, אם אפשר לקרוא כך למספר בקתות, וגם שדה תעופה קטנטן. הוא הרביעי בגודלו בין איי פוקלנד, וממוקם מצפון לאי המערבי. הספינה שלנו עוגנת אל מול "הצוואר" ( The Neck ), רצועת חוף צרה בצדו הצפון-מערבי, ואנו יורדים אליה עם סירות הזודיאק. בצד השני נפרש חוף חולי לבן ורחב ידיים, בו "תופסים גלים" המוני פינגווינים. על הגבעה יש מושבות של פינגווין מלכותי, ג'נטו, מגלני ודלגן הסלעים – ארבעה מתוך חמישה מיני הפינגווין על האי (בנוסף אליהם מקנן בפוקלנד גם פינגווין מקרוני, אותו לא ראינו כאן אלא בג'ורג'יה הדרומית).
מוזר לומר זאת, אבל קצת שבענו פינגווינים, ואותנו מעניינת בעיקר מושבה גדולה של אלבטרוס שחור-גבה, שקבע את מושבו אל מול הים במעלה הגבעה. מרותקים אנחנו עומדים במרחק לא רב במשך שעה תמימה, צופים מקרוב על הגוזלים המתוקים, שחלקם עדיין יושבים בקן עשוי בוץ. בכל עת שמעופף לעברם אלבטרוס בוגר, כולם מצווחים במקהלה, אבל הוא בדרך פלא מזהה בדיוק את הגוזל שלו, שזוכה לשלל שהובא מהים. הבוגרים שבהם כבר מנופפים בכנפיהם, מתאמנים לקראת החורף (אפריל-מאי), אז הם יעופו אל מרחבי האוקיינוס ויחלו לצוד לבד את מזונם.
גוזלים במושבה של אלבטרוס שחור-גבה באי סונדרס, מתאמנים לקראת היום בו יעופו למרחבי האוקיינוס (צילום: כרמית וייס)
אמא הביאה אוכל (או אולי זה אבא...), כל הגוזלים מצווחים ברעבתנות אבל רק אחד זוכה (צילום: כרמית וייס)
סרטון וידאו משגע שצולם במהלך ההפלגה שלנו באיי ג'ורג'יה הדרומית ואיי פוקלנד,
בידי הצוות שגם תיעד את המסע לחיפוש אחר ספינת האנדיורנס הטבועה
בניגוד לאלבטרוס, עם החורף המתקרב הגיע זממנו לעופף אל היבשה, לסיים 18 יום במחוזות גן העדן של הקוטב הדרומי. כעבור יומיים של הפלגה אנו שבים אל נמל אושוואיה ( Ushuaia ), עמוסי חוויות ממסע מופלא של פעם בחיים!
מידע נוסף
כתבות נוספות
הזוג קיקי וטיס, אירוח מושלם בסגנון אנגלי בחווה הצנועה באי ווסט פוינט (צילום: כרמית וייס)
הזוג דלגן-סלעים, קצת יותר ביישנים ומתבודדים... (צילום: Renato Granieri)
גוזלים במושבה של אלבטרוס שחור-גבה באי סונדרס, מתאמנים לקראת היום בו יעופו למרחבי האוקיינוס (צילום: כרמית וייס)
אמא הביאה אוכל (או אולי זה אבא...), כל הגוזלים מצווחים ברעבתנות אבל רק אחד זוכה (צילום: כרמית וייס)
סרטון וידאו משגע שצולם במהלך ההפלגה שלנו באיי ג'ורג'יה הדרומית ואיי פוקלנד,
בידי הצוות שגם תיעד את המסע לחיפוש אחר ספינת האנדיורנס הטבועה
מידע נוסף
כתבות נוספות
 |
אודות הכותבת
כרמית וייס (Carmit Weiss), מנסה להעביר את אהבתה לנופים דרך הצילום והכתיבה, מנהלת אתר Gotravel ואחת הכותבות המרכזיות בו. חרשה את אירופה וצפון אמריקה וטעמה גם את טעמן של היבשות האחרות. בעלת ניסיון רב בתכנון טיולים, גולשת סקי ואמא לארבעה גולשים צעירים.
|
כרמית עונה לשאלותיכם בפורום מומחי תיירות
.jpg)
.JPG)
הפלגות מודרכות בעברית
