s america_120(2).jpg)
.jpg)
הודו כי טוב - שינויים רוחניים ומהפכים דתיים של ישראלים בהודו
מחבר הספר:
כמה פעמים שמעתם על ישראלים - בעיקר צעירים אחרי צבא – שחזרו בתשובה בהודו או בעקבות המסע בהודו? הספר "הודו כי טוב" מתחקה אחר שורשי התהליך, חושף את שמתחולל בנפשם של המטיילים ומאפיין מחדש את מה שמבחינת ממדים כבר ניתן להגדיר כתופעה חברתית.
.jpg)
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים » טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים » טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
הסוד של הודו "בקבלה יש כמה סודות שאפשר לקרוא להם "מוכרזים". אחד מהם הוא "סוד הנסירה". זה אחד הדברים הבסיסיים בפנימיות התורה. הסוד אומר שאדם וחווה נבראו בהתחלה כאדם ראשון, שהיה גם זכר וגם נקבה – אנדרוגינוס. מוסבר שנבראו מחוברים גב אל גב. מצד אחד הם היו מחוברים, ומצד שני לא יכלו להיפגש. זו הקרבה הגדולה ביותר וזה גם שיא הריחוק... כדי להגיע למצב של "פנים אל פנים" צריך לעבור נסירה – תהליך כואב ושותת דם, אך הכרחי. תהליך הנסירה הזה נקרא "גלות". חייבים להתנתק כדי להתקרב, אתה מבין? יש קרבה שהיא מרחק, ויש מרחק שהוא קרבה. הודו, מבחינתי, היא סוד הנסירה".
(מתוך השיחה עם נחום)
לפני כ- 15 שנים, מי ששהה ב לתקופה ממושכת נתפס בעיניי החברה הישראלית כתימהוני. תכופות עלו בנוגע אליו השאלות: "מה הוא איבד שם?" או "מה יש לו לחפש שם?". נדמה שמאז זרמו מים רבים, הן בגנגס ( Ganges ) והן בנהרות התודעה הישראלית. מדי שנה טסים עשרות אלפי ישראלים להודו. רובם המכריע נוחת בתת היבשת מיד עם תום שירותו הצבאי. יותר ויותר ישראלים שוהים בהודו תקופות ממושכות; יותר ויותר ישראלים שבים וחוזרים להודו בהזדמנויות שונות ובצמתים שונים בחייהם. במרוצת השנים הסתגלה החברה הישראלית לנסיעות התכופות הללו של הבנים והבנות להודו, והחלה לקבל אותן בהבנה. עם הזמן הלכו והתרבו מסעותיהם של הורים שמצטרפים לילדיהם, וגם מבוגרים שנוסעים להודו בגפם. עם זאת, את סוד הקסם של הודו, בעיני מטיילים מערביים בכלל וישראלים בפרט, עדיין מנסים לזקק.
כתבות על יעדי טיול בהודו
כדי להתקרב - חייבים להתנתק, זהו סוד הנסירה (צילום: יותם יעקבסון)
הרקע לשינוי, הרקע לכתיבה "הדבר הכי משמעותי שקרה לי בחיים היה הנסיעה להודו, אף שקודם לא חסר לי כלום. בהודו ה"בּוּמים" כל כך חזקים, גם הטובים וגם הרעים, שלא יכולתי להשאיר אותם בצד. תהליך של תשובה הוא שאילת השאלות וקבלת התשובות בדרך. ידעתי שאני צריך לחזור להודו כי פחדתי ממנה, וזה סימן שאת הדבר הזה אני צריך לעשות. אבל למרות הידיעה, עצמת החוויות הפחידה אותי. בכל שנה מצאתי תירוץ אחר למה לא לנסוע. היום אני מבין שהכנתי את עצמי. בניתי את הבשלות לנסוע לשם שוב, יותר משמונה שנים אחרי שחזרתי. כשאתה מכין את עצמך למשהו עצמתי היקום בודק אותך. כעבור זמן נראה שהדברים מתחילים להסתדר, אבל בתוך תוכי ידעתי שהכול פיקציה. ידעתי שפה, בארץ, אני לא מוצא את עצמי. שיש לי חור ענקי בלב".
(מתוך השיחה עם שרון)
הסופר יותם יעקבסון התעניין בתופעה, בגורמיה ובאופן שבו היא משפיעה הן על הפרט והן על החברה. עשרות שיחות אקראיות שניהל עם תרמילאים בהודו גרמו לו לערוך תיעוד ומחקר מסודר בנושא. דחיפה חזקה, אם כי לחלוטין לא מכוונת, ניתנה לו על ידי בחור ישראלי שהפך דבק הרא קרישנה (החל לתרגל תודעת קרישנה). בעקבות שיחה ארוכה שניהלו השניים החליט הבחור הישראלי להעניק ליעקבסון העתק של מכתב ששלח לאחיו. "המכתב השתרע על פני עשרות עמודים והיה מניפסט אישי חושפני ביותר – תואר בו בפרוטרוט התהליך הרוחני והדתי שעבר, תוך התייחסות מקיפה אל חייו קודם לכן ואל משאלות לבו", מספר יעקבסון.
"מעבר לחשיפה האישית, דבר שמאוד לא מובן מאליו ושחזר על עצמו פעם אחר פעם בשיחות שניהלתי עם המרואיינים בספר, משהו במפגש ובמילים הכתובות של הבחור הילך עליי קסם. הדהים אותי עד כמה התהליך, שלרוב יסוכם על ידי אנשים כ'שטיפת מוח', הוא מודע ועמוק. הרגשתי שלמרות שהסיפור אישי - יש בדבריו של הבחור קול סמוי שראוי שיישמע, שיש בו משמעות לציבור הרחב. מבלי שיידע, המפגש איתו וקריאת המכתב שלו היו תמריץ גדול מאוד לכתיבת הספר".
כתבה על פושקאר וחגיגות קומבה-מלה
"תהליך של תשובה הוא שאילת שאלות" - בית חב"ד בפושקר פותח את שעריו לכל אדם (צילום יותם יעקבסון)
מדברים מהצד השני – על הראיונות בספר "הודו כי טוב" נפתח בניסיון להבין את סוד המשיכה האדיר שיש להודו וכן משווה בין מושג התשובה ביהדות ובדתות המונותאיסטיות לתשובה בהינדואיזם ובבודהיזם. בהמשכו מובאים סיפוריהם האותנטיים האישיים של ישראלים שדווקא בהודו שינו את יחסם לדת היהודית, שחתמו בה תהליך שהחל קודם או שבהודו החל בהם תהליך שנחתם בארץ. בין הישראלים המרואיינים בספר תמצאו חילונים שהפכו מסורתיים ואף חרדים, מסורתיים שהתחזקו ביהדותם, חרדי שהתפקר (חזר בשאלה), ישראלים שבחרו להיות בודהיסטים או דבקי הרא קרישנה, ואפילו ראיון חושפני עם רב חב"ד.
"במובנים רבים הסיפורים האלו הם 'הסיפור שטרם סופר'", אומר יעקבסון, "רוב המרואיינים העידו כי קודם לכן מעולם לא סיפרו את הדברים לאיש וכי מעולם לא נשאלו עליהם, או שלא סיפרו את הדברים במלואם, או שסיפרו אותם מתוך עמדה אפולוגטית רוויה בהצדקה עצמית. כך או אחרת, רוב המרואיינים העידו שבמהלך הריאיון או בעקבותיו הבינו את התהליך שעברו בצורה טובה בהרבה. אני מרגיש זכות גדולה על שזכיתי באמונם ועל שזכיתי לתרום במשהו לתהליך שהם עברו ועוברים".
מסיפוריהם של המרואיינים בספר עולה בצורה מפורשת כי העדר הסיפוק הקיומי והחיפוש אחר תשובות לשאלות קיומיות או אורח חיים שונה – לא מתעורר בהודו, אלא הרבה קודם לכן, ונטוע בטבע האדם.
היעדר סיפוק ושאלות קיומיות אינן מתעוררות בהודו, המטיילים מביאים אותן איתם (צילום יותם יעקבסון)
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
הולכים רחוק כדי להרגיש קרוב "בהודו יש מיניות. היא חלק מהפולחן הדתי. היא באה לידי ביטוי בשיווא לינגם ובהרבה דברים אחרים. אז לא יכולתי לומר זאת או להסביר זאת, אך הרגשתי את הדברים. בחוויה הדתית היהודית היה משהו שמדחיק חיות ומיניות, ובחשיפה לדת בהודו הרגשתי את ההפך. זה היה מעורר".
(מתוך השיחה עם נעמה)
הסיפורים האותנטיים שופכים אור על איכויותיו של המסע בהודו, על הפערים התרבותיים העצומים שבין תרבות הודו לתרבות המערב ועל מנעד מאתגר של חילוניות-דתיות. אחד הדברים שעולים מתוך הספר הוא כי להפרדה הקוטבית בין דתיים לחילונים אין מקום, לא בתחושותיהם של החוזרים בתשובה ולא בקרב רבים מהתרמילאים בהודו. תחת הקצוות המנוגדים עולה זרם רציף של אורחות חיים שגם הם אינם קבועים ומשתנים במרוצת הזמן. לצד הבאתם של הסיפורים האותנטיים, יעקבסון עורך ניתוח של הראיונות ומצביע על מגמות שונות שעוברות כחוט השני אצל המרואיינים. אחת מהן היא הצורך העמוק והבסיסי בשייכות חברתית, שבא לידי ביטוי אצל כלל החוזרים בתשובה אל חיק היהדות.
"לדעתי, גם אם לא נאמרה מפורשות בראיונות, נושאת נקודה זו חשיבות מכרעת בתהליכים כולם", מסביר יעקבסון, "באופן ברור, מתוך הפתיחות הנוצרת במסע ומתוך גירוי השכבות העליונות המגנות של הנפש, פונים רבים מהמטיילים אל חיק המוכר והידוע. תחילה הם מבקשים לערוך את הבירור מבית, בשפה שהם מבינים, עברית, ובמקום שהם מכירים – לפחות חלקית (ולעתים בשלב זה הם נחרדים לגלות שאינם מכירים את ביתם כלל). במקומות המוכרים הזרות מתעמעמת ונוצרת תחושת שייכות ראשונית, שאולי אף מתחזקת אל מול הניכור שרבים מהם חשים לנוכח תרבותה העוטפת של הודו. ההתרפקות על המורשת היהודית והישראלית המוכרת מקורה בהנמכת רף הניכור והמבוכה. בין השאר, כפי שכבר ציינתי, היא נובעת מההכרה בכך שקיימים מבחינתם בקיעים גדולים באופן שבו הם מכירים את מורשתם, ובכך נוצר תהליך המסייע לתחושת ההגדרה האישית, העצמית והחברתית. על כך נוסף גם האספקט האנושי: היחס האישי והחם מהשלוחים בסניפי בית חב"ד, 'הבית היהודי', מרכזי הרא קרישנה ועוד – מעורר במטייל הבודד תחושת קרבה נחוצה ולא מוכרת. על תחושה חמימה זו מצביעים כמה מהמרואיינים."
לינה ואירוח בהודו
מתוך הניכור מחפשים את המוכר - בסיס המסע הרוחני בהודו (צילום יותם יעקבסון)
בסיכומו של הספר נערכת השוואה מעניינת בין חוויות התרמילאים לאופן שבו מתואר תהליך החזרה בתשובה בספרות הקלאסית. ההשוואה ממקמת את הסיפורים העכשוויים בהתנהלות האמונית העכשווית, תוך שהיא מעניקה להם תוקף קדום, מאירה את קווי הדמיון ומחדדת את החדש ואת השונה.
265 עמודים
מחיר מומלץ: 87 ₪
*לקוראי GoTravel הרוכשים ישירות מהסופר יוצע מחיר מיוחד של 70 ₪.
ליצירת קשר: יותם יעקבסון yotam.jac@gmail.com
מידע נוסף
כתבות על ספריו הנוספים של יותם יעקבסון
כתבות נוספות
כתבות על יעדי טיול בהודו
כדי להתקרב - חייבים להתנתק, זהו סוד הנסירה (צילום: יותם יעקבסון)
"מעבר לחשיפה האישית, דבר שמאוד לא מובן מאליו ושחזר על עצמו פעם אחר פעם בשיחות שניהלתי עם המרואיינים בספר, משהו במפגש ובמילים הכתובות של הבחור הילך עליי קסם. הדהים אותי עד כמה התהליך, שלרוב יסוכם על ידי אנשים כ'שטיפת מוח', הוא מודע ועמוק. הרגשתי שלמרות שהסיפור אישי - יש בדבריו של הבחור קול סמוי שראוי שיישמע, שיש בו משמעות לציבור הרחב. מבלי שיידע, המפגש איתו וקריאת המכתב שלו היו תמריץ גדול מאוד לכתיבת הספר".
כתבה על פושקאר וחגיגות קומבה-מלה
"תהליך של תשובה הוא שאילת שאלות" - בית חב"ד בפושקר פותח את שעריו לכל אדם (צילום יותם יעקבסון)
מדברים מהצד השני – על הראיונות בספר "הודו כי טוב" נפתח בניסיון להבין את סוד המשיכה האדיר שיש להודו וכן משווה בין מושג התשובה ביהדות ובדתות המונותאיסטיות לתשובה בהינדואיזם ובבודהיזם. בהמשכו מובאים סיפוריהם האותנטיים האישיים של ישראלים שדווקא בהודו שינו את יחסם לדת היהודית, שחתמו בה תהליך שהחל קודם או שבהודו החל בהם תהליך שנחתם בארץ. בין הישראלים המרואיינים בספר תמצאו חילונים שהפכו מסורתיים ואף חרדים, מסורתיים שהתחזקו ביהדותם, חרדי שהתפקר (חזר בשאלה), ישראלים שבחרו להיות בודהיסטים או דבקי הרא קרישנה, ואפילו ראיון חושפני עם רב חב"ד.
"במובנים רבים הסיפורים האלו הם 'הסיפור שטרם סופר'", אומר יעקבסון, "רוב המרואיינים העידו כי קודם לכן מעולם לא סיפרו את הדברים לאיש וכי מעולם לא נשאלו עליהם, או שלא סיפרו את הדברים במלואם, או שסיפרו אותם מתוך עמדה אפולוגטית רוויה בהצדקה עצמית. כך או אחרת, רוב המרואיינים העידו שבמהלך הריאיון או בעקבותיו הבינו את התהליך שעברו בצורה טובה בהרבה. אני מרגיש זכות גדולה על שזכיתי באמונם ועל שזכיתי לתרום במשהו לתהליך שהם עברו ועוברים".
מסיפוריהם של המרואיינים בספר עולה בצורה מפורשת כי העדר הסיפוק הקיומי והחיפוש אחר תשובות לשאלות קיומיות או אורח חיים שונה – לא מתעורר בהודו, אלא הרבה קודם לכן, ונטוע בטבע האדם.
היעדר סיפוק ושאלות קיומיות אינן מתעוררות בהודו, המטיילים מביאים אותן איתם (צילום יותם יעקבסון)
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
הולכים רחוק כדי להרגיש קרוב "בהודו יש מיניות. היא חלק מהפולחן הדתי. היא באה לידי ביטוי בשיווא לינגם ובהרבה דברים אחרים. אז לא יכולתי לומר זאת או להסביר זאת, אך הרגשתי את הדברים. בחוויה הדתית היהודית היה משהו שמדחיק חיות ומיניות, ובחשיפה לדת בהודו הרגשתי את ההפך. זה היה מעורר".
(מתוך השיחה עם נעמה)
הסיפורים האותנטיים שופכים אור על איכויותיו של המסע בהודו, על הפערים התרבותיים העצומים שבין תרבות הודו לתרבות המערב ועל מנעד מאתגר של חילוניות-דתיות. אחד הדברים שעולים מתוך הספר הוא כי להפרדה הקוטבית בין דתיים לחילונים אין מקום, לא בתחושותיהם של החוזרים בתשובה ולא בקרב רבים מהתרמילאים בהודו. תחת הקצוות המנוגדים עולה זרם רציף של אורחות חיים שגם הם אינם קבועים ומשתנים במרוצת הזמן. לצד הבאתם של הסיפורים האותנטיים, יעקבסון עורך ניתוח של הראיונות ומצביע על מגמות שונות שעוברות כחוט השני אצל המרואיינים. אחת מהן היא הצורך העמוק והבסיסי בשייכות חברתית, שבא לידי ביטוי אצל כלל החוזרים בתשובה אל חיק היהדות.
"לדעתי, גם אם לא נאמרה מפורשות בראיונות, נושאת נקודה זו חשיבות מכרעת בתהליכים כולם", מסביר יעקבסון, "באופן ברור, מתוך הפתיחות הנוצרת במסע ומתוך גירוי השכבות העליונות המגנות של הנפש, פונים רבים מהמטיילים אל חיק המוכר והידוע. תחילה הם מבקשים לערוך את הבירור מבית, בשפה שהם מבינים, עברית, ובמקום שהם מכירים – לפחות חלקית (ולעתים בשלב זה הם נחרדים לגלות שאינם מכירים את ביתם כלל). במקומות המוכרים הזרות מתעמעמת ונוצרת תחושת שייכות ראשונית, שאולי אף מתחזקת אל מול הניכור שרבים מהם חשים לנוכח תרבותה העוטפת של הודו. ההתרפקות על המורשת היהודית והישראלית המוכרת מקורה בהנמכת רף הניכור והמבוכה. בין השאר, כפי שכבר ציינתי, היא נובעת מההכרה בכך שקיימים מבחינתם בקיעים גדולים באופן שבו הם מכירים את מורשתם, ובכך נוצר תהליך המסייע לתחושת ההגדרה האישית, העצמית והחברתית. על כך נוסף גם האספקט האנושי: היחס האישי והחם מהשלוחים בסניפי בית חב"ד, 'הבית היהודי', מרכזי הרא קרישנה ועוד – מעורר במטייל הבודד תחושת קרבה נחוצה ולא מוכרת. על תחושה חמימה זו מצביעים כמה מהמרואיינים."
לינה ואירוח בהודו
מתוך הניכור מחפשים את המוכר - בסיס המסע הרוחני בהודו (צילום יותם יעקבסון)
בסיכומו של הספר נערכת השוואה מעניינת בין חוויות התרמילאים לאופן שבו מתואר תהליך החזרה בתשובה בספרות הקלאסית. ההשוואה ממקמת את הסיפורים העכשוויים בהתנהלות האמונית העכשווית, תוך שהיא מעניקה להם תוקף קדום, מאירה את קווי הדמיון ומחדדת את החדש ואת השונה.
265 עמודים
מחיר מומלץ: 87 ₪
*לקוראי GoTravel הרוכשים ישירות מהסופר יוצע מחיר מיוחד של 70 ₪.
ליצירת קשר: יותם יעקבסון yotam.jac@gmail.com
מידע נוסף
כתבות על ספריו הנוספים של יותם יעקבסון
כתבות נוספות
"במובנים רבים הסיפורים האלו הם 'הסיפור שטרם סופר'", אומר יעקבסון, "רוב המרואיינים העידו כי קודם לכן מעולם לא סיפרו את הדברים לאיש וכי מעולם לא נשאלו עליהם, או שלא סיפרו את הדברים במלואם, או שסיפרו אותם מתוך עמדה אפולוגטית רוויה בהצדקה עצמית. כך או אחרת, רוב המרואיינים העידו שבמהלך הריאיון או בעקבותיו הבינו את התהליך שעברו בצורה טובה בהרבה. אני מרגיש זכות גדולה על שזכיתי באמונם ועל שזכיתי לתרום במשהו לתהליך שהם עברו ועוברים".
מסיפוריהם של המרואיינים בספר עולה בצורה מפורשת כי העדר הסיפוק הקיומי והחיפוש אחר תשובות לשאלות קיומיות או אורח חיים שונה – לא מתעורר בהודו, אלא הרבה קודם לכן, ונטוע בטבע האדם.
היעדר סיפוק ושאלות קיומיות אינן מתעוררות בהודו, המטיילים מביאים אותן איתם (צילום יותם יעקבסון)
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים » טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים » טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »לינה ואירוח בהודו
מתוך הניכור מחפשים את המוכר - בסיס המסע הרוחני בהודו (צילום יותם יעקבסון)
*לקוראי
מידע נוסף
כתבות על ספריו הנוספים של יותם יעקבסון
כתבות נוספות
כתבות נוספות
 |
אודות הכותב
יותם יעקבסון, עוסק במחקר תרבותי במרחב הודו-טיבט ובתיעוד והדרכה לאורך נתיבי הסחר הקדומים באסיה (אינדונזיה, סרי-לנקה, הודו, בהוטאן, נפאל, טיבט, מונגוליה, מערב סין, אוזבקיסטאן, קירגיסטאן, גאורגיה, ארמניה, תורכיה וישראל) - שם התוודע לאורחות החיים המקומיים, לאמונות, להגות ולפולחן. מרצה במסגרות רבות, עורך סדנאות, ומפרסם כתבות וצילומים במגזינים שונים. מחבר הספרים "מסאלה" ו"הודו כי טוב" העוסקים בהודו, ו"חמצן דליל" העוסק בטיבט. האתר של יותם יעקבסון
|
