חמצן דליל - מסע בהודו וטיבט
רומן-מותחן גיאוגרפי, מאת יותם יעקבסון

'חמצן דליל' הוא רומן מותחן שעלילתו מתמקדת ברועי, בחור ישראלי שהשתחרר משירותו הצבאי, ובכמה דמויות נוספות שסיפור חייהן הולך ונשזר יחדיו לכדי בלילה אחת, מחניקה ומחיה גם יחד, שכשם שהיא שופכת אור על טיבט הרחוקה היא מאירה גם את חיינו במזרח התיכון.

"יש משהו בצלילות של האוויר כאן ובניקיון של הנוף שמרחיב את הדעת. נכון, החמצן דליל וצריך להתרגל לזה, אבל אולי זה חלק מהעניין. במקום שבו אפילו הנשימה לא מובנת מאליה גם כל יתר הדברים נעשים בלתי מובנים מאליהם." (מתוך: "חמצן דליל", פרק ס"ב)

שיח נזירים במנזר סרה, טיבט (צילום: יותם יעקבסון)

  טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
  טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
  טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד  לחצו לרשימת ההצעות »

מהאלימות במזרח התיכון לאלימות בטיבט
החוויות הקשות שעבר רועי במהלך שירותו בדרום לבנון, מעלות בו שאלות קיומיות ושולחות אותו, כמו צעירים ישראלים רבים, למסע בהודו. את התשובות הוא מוצא בבודהיזם הטיבטי – אמונה שאליה הוא מתוודע בזמן שהותו בקרב קהילת הפליטים הטיבטים בדהרמשאלה. במהלך לימודי הבודהיזם זונח רועי את הדרך הצבאית, בוחר לדבוק ברעיון החמלה הקוסמית ואף מוצא אהבה מקומית.

אך המלחמה אינה מרפה. דווקא כשהוא מגיע אל "גג העולם", כור מחצבתה של התורה הבודהיסטית, מגויס רועי למחתרת המקומית, שלמרבה הפתעתו – ובניגוד לרוח הפייסנית שבחר לאמץ – דוגלת במאבק אלים נגד הכיבוש הסיני.

המילה 'טיבט' התנפנפה באוויר כמו דגלי התפילה הצבעוניים, הסתלסלה מעל העיר הגדולה ורחשה ביערות העוטפים את העמק. בשוליה נפרמו החוטים השזורים ונישאו הרחק, חובקים רכסים נישאים ועמקים רחבי ידיים, מתפתלים עם עיקולי נהרות רחבים שיובליהם מתפצלים ומתלכדים חליפות, משרטטים קו מתאר רוחש של עדר יאקים סמיכי שיער ורוטטים עם קווי המתאר של שדה שעורים מבשילות הנעות כמטאטאות עננים מעל רקיע אין-סופי. כמה קסם היה במילה הזו, כמה שלווה. מרחב ענק לנשום בו. (מתוך: "חמצן דליל", פרק כ"ג)
כתבות על יעדי טיול בהודו

חיילים סיניים צועדים בקורה של מקדש ג’וקהאנג, להאסה (צילום: יותם יעקבסון)

היופי והכיעור של טיבט

עלילתו של 'חמצן דליל' מדלגת בין צפון הודו, נפאל וטיבט ומרחיקה למחוז שינג'יאנג, לבייג'ין, לאטלנטה ולפתח תקווה.
בעיניים מערביות רמת טיבט הרחוקה נתפשת תדיר כמקום אקזוטי ונכסף, צופן סוד וקדושה. ב'חמצן דליל' נראית טיבט דרך עיניו המפוכחות של רועי; הוא מתוודע ליופייה הנשגב של הרמה הגבוהה בעולם, אך בד בבד חושף את הכיעור שבה. במהלך הקריאה, שכמותה כביקור, מתגלים נופיה המרהיבים של הרמה הגבוהה בעולם ומוכרים מורשתה התרבותית המרתקת ועושרם ההגותי של מרכזי התרבות שלה, אבל מתגלה גם האיבה של הפלגים השונים אלה לאלה, עושרם האגדי של המנזרים שחיו על חשבון דלת העם והיריבויות הרבות בין אנשי דת בכירים.

"לאורך ההיסטוריה האויבים הגדולים ביותר של טיבט היו הטיבטים עצמם", הוא מסביר לרועי ומתאר מסכת ארוכה של מאבקי כוח בשם הדת. הוא מספר על העושר האגדי של המסדרים הנזיריים, על חיי התענוגות של הנזירים ועל עול קיומם של המוני העם שנותרו חסרי כול בעוד את כל תוצרתם הפקידו בידי הנזירים. "האם זו האוטופיה שעליה כולם מתרפקים: מצודות, לגיונות חמושים, אוצרות גנוזים בבעלות בודדים ועוני מחריד של כלל האוכלוסייה, נושים אלימים, הוצאות להורג ואכזריות אדירה?" (מתוך: "חמצן דליל", פרק פ"ה)
כתבות על יעדי טיול בצפון הודו | כתבות על יעדי טיול בנפאל

צליינים משתטחים לפני ארמון פוטאלה. להאסה, טיבט

צליינים משתטחים לפני ארמון פוטאלה. להאסה (צילום: יותם יעקבסון)

מאבק על השליטה במרכז אסיה

בעוד שתחמושת רבה הולכת ונצברת בטיבט, מוכנה לשימוש, מוצא רועי את עצמו בתפקיד מכריע. כעת, כשהוא עומד על מורכבות המצב וכשסכנת חיים מרחפת מעליו, הוא נדרש להכריע אם יאמץ מחדש את דרך הלחימה שאך נטש.

"מה למדת בזמן הזה, אם זה בסדר לשאול?"
הנזיר הציע לרועי תוספת של צאמפה ותה, והניח עוד מזון בקערה של הכלבים.
"למדתי שאנחנו אף פעם לא לבד. תמיד אנחנו עם עצמנו. אותו מקום פנימי, שאנחנו מתגעגעים אליו כל כך, אף לא רגע נותר שקט. תמיד יש בו גלים. יש גלים שקטים מאד שכלל לא מבחינים בהם, שבמבט ראשון הם נראים כמו מים חסרי תזוזה, אבל אם מתרחקים מגלי הסערה מתחילים לגלות סערות רבות נוספות, שמתערבלות בעיקר מתחת למים או גבוה מעל העננים." (מתוך: "חמצן דליל, פרק מ')

הרקע להתרחשויות ב'חמצן דליל' הוא "המשחק הגדול" – המאבק האימפריאלי על השליטה במרכז אסיה, שהחל בשלהי המאה ה-19 ונמשך, כך מתברר, עד ימינו.

פסגות מעל דרך הידידות בעת חציית ההימאליה בין טיבט לנפאל (צילום: יותם יעקבסון)

רומן מותח וסוחף

לצד ההתרחשות ההיסטורית שזורות בספר סוגיות רבות לא מדוברות, כגון מעמדם של הגולים הטיבטים בהודו, יחסיהם עם שכניהם ההינדים והאופן שבו הם תופשים את מצבם; נזיר שנאלץ להתמודד עם התלקחות יצריו המיניים; אלימות בתוך החברה הטיבטית ובחינה מרתקת, מגובה היסטורית ועובדתית, של יחסי טיבט וסין בראי היסטורי מתמשך.

"בקרוב תזדקק סין לידע הרוחני האצור בטיבט. זה צורך שעולה מההמונים, והוא מפעפע אל שכבות אוכלוסייה הולכות ומתרחבות. אתה יודע שאני מכיר סינים שבחדרי חדרים סוגדים לדלאי לאמה? ניוד בני הָאן לכאן רק מגביר את המפגש בין סינים לטיבטים. בעוד כמה שנים, כשתיחנך מסילת הברזל מבייג'ין ללהאסה, יהודק הקשר הזה עוד".
"מה אתה אומר, בעצם?" שאל רועי מהוסס ונסער.
"רועי, מה שאני אומר, בעצם, הוא שאל לנו, הטיבטים, ללכת שבי אחר ההתלהמות של יחידים או אחר ההסתה האמריקנית. האמריקנים מעולם לא היו שוחרי טיבט. הסיבה היחידה שטיבט מעניינת אותם היא מניעת דריסת הרגל של סין במרכז אסיה. זו הסיבה שהחבר'ה שם בוושינגטון משקיעים מאמצים כה גדולים בחימוש הכוחות כאן ובשינג'יאנג. מתוך בורות מוחלטת אנחנו סבורים שאנו פועלים למען עצמנו, אבל למרבה הציניות, אנחנו כלי שרת בידי כוחות אימפריאליים דורסניים. (מתוך: "חמצן דליל" פרק פ"ז)

ברומן מותח וסוחף, החוצה את מרחבי הרמה הטיבטית, טובל בנופיה, נשטף באמונותיה ומגולל את תרבותה, מסתמן פתרון מפתיע למשבר בין טיבט לסין, מתבהרים היחסים המורכבים שבין המערב לבודהיזם, ומתחוורות מחדש התשובות לשאלותיו הקיומיות של רועי.
כתבות על טיבט | כתבות על יעדי טיול בסין

עטיפת הספר חמצן דליל

על המחבר

יותם יעקבסון הוא חוקר תרבות הודו ומרצה על דתות, על אומנויות ועל תרבויות המזרח; מורה דרך בארץ ולאורך נתיבי הסחר הקדומים באסיה, ובעשור האחרון פוקד את טיבט מדי שנה בשנה; כותב לירחונים ולעיתונים ועוסק בצילום גאוגרפי. בזכות ראייתו החודרת והכלים המקצועיים העומדים לרשותו, מצליח יעקבסון לטוות מפגש מרתק עם דמויות מורכבות ועם תרבויות, חוויה של רוח ואינטלקט ושל סקרנות ופליאה, והזדמנות להציץ אל עולם קסום ונסתר בהנאה צרופה. ספריו חמצן דליל ומסאלה ראו אור בהוצאת "עצה".
כתבות של יותם באתר GOTRAVEL
הזמנת הספר חמצן דליל בהנחה באתר המחבר

כתבות נוספות בנושא

כתבות על צפון הודו
כתבות על נפאל
כתבות על טיבט
כתבות על מערב סין וטיבט
יחסי סין-טיבט בראי ההיסטוריה
שבע שנים בטיבט - מסע בעקבות הספר והסרט