.jpg)
.jpg)
לנזרוטה – אי הרי הגעש
מאת: ד"ר שלמה צדקיהו
שמם של האיים הקנריים כיעד לחופשה מהחלומות הולך לפניהם. אך בין שבעת האיים בולט ביופיו ובייחודו אי אחד, קטן ומיוחד, לנזרוטה שמו, בו התחוללה דרמה וולקנית מטלטלת, שהעניקה לו את אופיו ונופיו המרהיבים.
לנזרוטה
האי לנזרוטה (A), מלון ארסיפה גראן הוטל בעיר ארסיפה,
ואיים סמוכים בארכיפלג הקנרי: לה גרסיוסה (B), טנריף (C) וגראן קנריה (D),
(להגדלת המפה יש ללחוץ על הפינה העליונה)
הקנריים – איים שנולדו מתוך הכאוס
האיים הקנריים נוצרו לפני כ- 15 מיליון שנים, כתוצאה מהתפרצויות געשיות בקרקעית האוקיינוס האטלנטי, בנקודת הפרדות הלוחות הצפון אמריקני והאפריקני. ההתפרצויות יצרו ארכיפלג המונה 7 איים ומספר איונים. לנזרוטה ( Lanzarote ) הוא האי המזרחי ביותר בקבוצת האיים הקנריים, במרחק של 115 ק"מ מהנקודה הקרובה ביותר באפריקה, ממערב לגבול בין מרוקו למערב הסהרה, ובמרחק של 1000 ק"מ מספרד לה שייך האי. מבין שבעת האיים הקנריים, לנזרוטה נחשב למעניין ולמרתק ביותר, ומיhד נבין מדוע. באי גרים כ- 140 אלף תושבים. כשליש מהם חיים בבירת האי ארסיפה
כתבה על 10 חוויות נבחרות באיים הקנריים
הנופים הגעשיים המאפיינים את האי לנזרוטה (צילום: ד"ר שלמה צדקיהו)
.jpg)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
היסטוריה קנרית על קצה המזלג
האיים הקנריים ידועים עוד מהתקופה הפיניקית, התקופה היוונית והתקופה הרומית. הם כונו "האיים המבורכים" בגלל התנאים האקלימיים הידידותיים והצמחייה שבהם. לאחר נפילת האימפריה הרומית האיים "נשכחו" במשך מאות שנים עד שנת 999, אז נכבשו בידי המוסלמים, וכעבור עשרות שנים נשכחו בשנית. האיים התגלו מחדש, על ידי הפורטוגזים במאה ה- 14. בעת הכיבוש האיים היו מיושבים על ידי הגואנצ'ס ( Guanches ) הילידים המקומיים. עם השנים ילידי האי הלכו ונכחדו באכזריות על ידי הכובשים, או שנחטפו על ידי פיראטים ונמכרו לעבדות בספרד ובפורטוגל. בראשית המאה ה- 15 כמעט שלא נותרו באי תושביו המקוריים. באותן שנים האיים הקנריים הפכו למרכז סחר בעבדים, בשל קרבתם לאפריקה ולאמריקה.
היום, האוכלוסייה מורכבת מצאצאי הגואנצ'ס, וכן יוצאי ספרד, פורטוגל, צפון אפריקה, האיים הקריביים, אמריקה הלטינית ואמריקה הצפונית, בריטניה, גרמניה וכמובן המוני תיירים, המגיעים לתקופות קצרות וארוכות. ערב רב של שפות ותרבויות, שהגיעו לכאן בזכות המיקום הגיאוגרפי של האיים בדרך לאמריקה (גם קולומבוס עצר שם בדרכו לאמריקה ובשובו ממנה) ובסמוך לאפריקה ולאירופה. האוכלוסייה המגוונת השפיעה גם על הפולקלור המקומי וכמובן על המטבח הקנרי.
בתי מלון באי לנזרוטה
ארסיפה בירת האי לנזרוטה (צילום: Carno Polo)
לנזרוטה – שמורה ביוספרית
בבסיס הרעיון של הכרזה על מקום כלשהו כביוספרה עומדת השאיפה לאפשר לאדם לחיות בטבע ולפתח אותו מבלי לפגוע בו מעין שמורה שחיים בה אנשים. לפי הכללים שהותוו על ידי "תכנית האדם והביוספרה" ( MAB ) של אונסק"ו, שמורה ביוספרית כוללת שלושה אזורים: ליבת השמורה, בה נשמרים בקנאות ערכי הטבע המוגנים על פי חוק, אזור שני המהווה חיץ בין ליבת השמורה למגורי התושבים ובו אסורות פעולות הפוגעות בטבע, ואזור שלישי, בו חיים בני האדם, תוך שימוש בר-קיימא במשאבי הטבע, בהתאם לחוקים ולתקנות מקומיות.
מאחר שבלנזרוטה נסמכים רבות על תעשיית התיירות, לא פשוט לשמור על קיימות סביבתית. בשנת 2009 עלה חשש שהכללים אינם נשמרים וארגון אונסק"ו איים לשלול מהאי את ההכרה בו כשמורה ביוספרית.
החיים בתוך השמורה משמרים את הטבע הייחודי של האי (צילום: אדיר בן גרשון)
ארסיפה היפה
עיר הבירה של לנזארוטה, ארסיפה, ממוקמת במרכז חופו המזרחי של האי ומהווה נקודת מוצא טובה לאתרים בכל חלקי האי, שממוקמים במרחקים קצרים זה מזה. הבנייה בעיר היא מינורית, כיאה לאי קטן שיופי הטבע והנופים הם משאביו העיקריים. בעיר נעים להסתובב בטיילת הארוכה והשלווה הסמוכה לחוף הים - שהחול בו יובא למעשה ממדבר סהרה. בין האתרים באי ניתן למנות שני מבצרים מרשימים: הראשון - מבצר סן גבריאל ( Castillo de San Gabriel ) שנבנה להגנה מפני שודדי ים. המבצר הוקם על אי סמוך, ומחובר אל העיר בגשר לאס בולאס ( Puente las Bolas ). הליכה על המעבר אליו מאפשרת תצפית מרהיבה על חלק מהאי, ומהווה טיול נעים במהלכו פוגשים אוכלוסייה מקומית. גם המבצר השני, מבצר סן חוסה ( Castillo de San Jose ), שהוא גבוה יותר וממנו תצפית אל עבר הים, נבנה לאותה מטרה. היום שוכן בו המוזיאון לאמנות מודרנית ( Museo Internacional de Arte Contemporaneo ).
בנוף השלו הזה בולטות , שעוגנות כאן באופן קבוע ומהוות חלק בלתי נפרד מקו הרקיע של האי הקטן. לעיתים נדמה שכל ספינת קרוז היא בגודל של רבע מהעיר. אלמנט בולט נוסף בנוף העיר הוא מלון ארסיפה גראן הוטל ( Arrecife Gran Hotel ) הענק והמפואר, שרבים מתושבי העיר סולדים ממנו מפאת גודלו.
חובבי הקניות ימצאו בארסיפה מרכז מסחרי וחנויות רבות, שמשמשות הן את התיירים והן את התושבים המקומיים.
בתי מלון בעיר ארסיפה
גם בעיר הבירה של האי, ארסיפה, הבנייה מוקפדת ומשתלבת עם הנוף הטבעי (צילום: אדיר בן גרשון)
שמורת טימאנפאיה – ארץ הרי האש
גולת הכותרת של הביקור בלנזרוטה הוא הפארק הלאומי טימאנפאיה שנמצא ממערב לארסיפה. לפני פחות ממאתיים שנה, במשך 6 שנים רצופות בין 1730-1736, הקרקע באזור זה רעשה וגעשה. ההתפרצויות התדירות יצרו 32 הרי געש חדשים על שטח של 18 קמ"ר, ונוף וולקני מרשים ומיוחד. לא בכדי זכתה השמורה לשם "ארץ הרי האש".
בשנת 1824 הייתה התפרצות נוספת אך בעוצמה פחותה. כמות המשקעים באי היא קטנה מאוד ובהעדר סחף נותר מבנה הקרקע כמעט ללא שינוי מאז ההתפרצויות הגעשיות. 30 שנים אחרי ההתפרצות הגעשית הגדולה סבלו תושביו משלוש שנות בצורת. רבים מהם אמרו נואש והיגרו מערבה, בעיקר לקובה ולארצות הברית.
אל השמורה ניתן להיכנס עם כלי רכב ולנסוע בתוך נופי הירח עד מרכז המבקרים. במגרש החניה נחשפנו לתופעות המעניינות שמושכות לכאן את המטיילים. אדים הפורצים מהאדמה - איש השמורה שופך דלי על סלע מגמה חשוף ואלו מתאדים מיד ופורצים בזרם אדיר מעלה. עובד אחר מקרב שיח אל לוע של הר געש קטן ומצית אותו. ממרכז המבקרים אל לב השמורה הנסיעה מתאפשרת רק באוטובוס של השמורה, היוצא לנסיעה בנוף דרמטי, צבעוני וולקני. לפתע נראה הר געש שכיפתו קרסה וחשפה לוע צבעוני. אחריו הר געש אדמדם, צוקים בזלתיים שחורים והר לבן. בין לבין משתרעים מישורים, גבעות סלעים קטנים, הנראים כצמחים, והר שכולו אבנים קטנות כחצץ בצבע שחור. הצבע היחיד שנעדר מהנוף הוא הירוק של הצמחייה, שהקיף אותנו בדרך לכאן, המתפתלת בין הכפרים.
הנסיעה מלווה בהסברים על ההיסטוריה הגיאולוגית של האי, על רקע רעש מוקלט של התפרצויות געשיות ועדותו המצמררת של הכומר של אחד מ- 11 הכפרים שנחרבו בהתפרצות הגדולה. הנוסעים מרותקים לנוף ולהסברים ואיש אינו פוצה את פיו.
שיח יבש ניצת בקלות כשמקרבים אותו לפתח באדמה (צילום: ד"ר שלמה צדקיהו)
ארוחה געשית
במרכז המבקרים שבלב השמורה נמצאת מסעדת השטן ( ) ובה שימוש מעניין ליתרונות הגעשיים של האזור. בתצוגה מרשימה מניח אחד מעובדי המקום תפודים, דגים, סטייקים ונתחי עוף לצלייה על גריל גדול המונח על פתחו של בור (לוע של הר געש). החום העולה מהבור, בטמפרטורה של 400 מעלות, צולה אותם בתוך דקות ספורות ומעניק למזון טעם מיוחד במינו. בין טעימה לטעימה המבקרים מוזמנים לעלות לתצפית מראש הגבעה.
מטעמים על האש, החום באדיבות קרום כדור הארץ... (צילום: ד"ר שלמה צדקיהו)
כשהלבה פוגשת את הים
ביציאה ההדרגתית מהשמורה ניתן להבחין מרחוק במי האוקיינוס. ממשיכים בנסיעה לכיוונו עד שמגיעים לנקודה מעניינת לוס הרווידרוס ( Los Hervideros ) שמה. זהו מקום בו נבלמה הלבה שגלשה מהרי הגעש הסמוכים, כאן היא התקררה והפכה לסלעי בזלת שחורים. אפשר לרדת מהרכב ולהסתובב בין סלעי הבזלת, ליד גלי הים השוצפים, המכים בסלעים בקול רעש גדול.
לוס הרווידרוס, הלבה גלשה מהרי הגעש אל הים (צילום: Daniel PERRIES)
דרך הכרמים והיין
האי לנזרוטה התברך בגפנים וביין משובח. אין זה דבר מובן מאליו כאשר אנו מדברים על אי געשי, סחוף רוחות, אך שיטת הגידול שהתפתחה פה התאימה את עצמה לאקלים ולתנאי השטח, אותם היא מנצלת בחכמה. בדרך היין, לה חריה ( La Geria ), שאינה מרוחקת מיתר האתרים בדרום האי, ניתן להכיר ולצפות בגידול הגפנים הבלתי שגרתי. הכרמים נטועים באדמה וולקנית שחורה, כאשר כל גפן נטועה בתוך שוחה בקוטר 4-5 מטרים ובעומק של מטר. העיבוד הייחודי הזה, נועד לאצור את הטל היורד על המקום בלילה. האדמה השחורה מסייעת לאגירת חום השמש, והעפר והאבנים הקטנות אוצרות לחות למשך שעות הבוקר. השוחה מוגנת מהרוחות החמות על ידי גדר אבנים בגובה מטר. על דרך היין נמצאים יקבים רבים וחלקם מזמינים את המבקרים לטעימות יין מסוגים שונים: לבן, אדום, ליקרים ועוד.
ענפי חקלאות נוספים באי הם גידול פירות וירקות ובעיקר - בננות ועגבניות. בשנים הראשונות להתיישבות באי הגידול העיקרי היה קנה סוכר, שבמשך תקופה ארוכה היה הבסיס לחקלאות האי.
בהמשך דרך היין חולפים על פני המונומנט לאיכר של סזאר מנריקה ( César Manrique ), אמן ידוע יליד ארסיפה, עליו ארחיב בהמשך. כשממשיכים עם הדרך צפונה מגיעים לעיירה הריה ( Haria ), שם נמצא ביתו של האמן, משולב במערות שנוצרו על ידי הרי הגעש.
העיירה הריה בה נמצא ביתו של האמן סזאר מנריקה (צילום: Daniel PERRIES)
תצפית אל "הנהר" ואל החלון של השכנים
מירדור דל ריו ( Mirador del Rio ), הוא הנקודה הצפונית ביותר באי ובדרך היין, ובה תצפית מרהיבה לעבר המיצר המפריד בין לנזרוטה לבין האי הסמוך לה גראסיוזה ( La Graciosa ). השם ניתן לתצפית בגלל המעבר הימי הצר בין שני האיים, שנראה כמו נהר רחב. ניתן לצאת לשייט בן מספר שעות המקיף את האי השקט השכן ועוצר בו. שם אין כבישים וכלי רכב, אבל יש מסעדות דגים טובות ונוף נפלא שמצדיק את הביקור.
לא רחוק מהתצפית נמצא האתר , בו מערכת מערות וולקניות, שחלק מתקרתה התמוטטה ויצרה מעברים בתוך נוף געשי ופינות של מקווי מים בצבעים של לבן וטורקיז.
תצפית ממירדור דל ריו לעבר האי הסמוך - לה גראסיוזה (צילום: stevekeiretsu)
האומן של לנזרוטה
אחד האנשים שנרתמו לשמירת ערכי הטבע של האי הוא האומן סזאר מאנריקה. האי לא נזקק לאומן או לארכיטקט, כי אם לאדם שידע לשלב בין הטבע לבין האדם, ולהצדיק את התואר "שמורה ביוספרית". האדם הזה היה מאנריקה. הוא הגה את הרעיון לשלב את הבתים בתוך הנוף, לצבוע אותם לבן (על הרקע השחור של ההרים). בנוסף הוא היה שותף להקמת הגן הבוטני המרהיב והעשיר, וייצר בימי חייו פסלים ענקיים בכיכרות ובפינות אומנותיות שונות על האי.
המונומנט ה"צעקני" היחידי בין עבודותיו באי הוא המונומט לאיכר, "מונומנטו אל קומפאסונו", על פניו חלפנו בדרך היין. מדובר בקומפוזיציה ענקית מאבנים לבנות, הניצבת בכיכר בדרך המרכזית המובילה מצפון לדרום. הממדים של המונומנט והניגוד בינו לבין הסביבה, מדגיש את ההישגים של האיכרים בפיתוח החקלאות באי הגעשי.
כתבה על לנזרוטה - טיול בעקבות האמן סזאר מנריקה
מונומנט לאיכר, מאת סזאר מאנריקה (צילום: אדיר בן גרשון)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
מתי לטייל בלנזרוטה?
האקלים באיים הקנריים מושפע ממיקומם. בהיותם קרובים למדבר סהרה ולקו המשווה הם מושפעים מהאקלים החם שם. מאחר שהם מוקפים במי האוקיינוס האטלנטי וסמוכים לזרם הגולף הצפוני, האקלים מתאזן, והוא ידידותי לצמחייה ולאדם. האיים נקראים "איי האביב הנצחי", מפני שהטמפרטורה הממוצעת בהם היא 22 מעלות בכל ימות השנה. המיקום ומזג האוויר משפיע על הצמחייה הייחודית שמכסה את פני השטח – כ- 600 מיני צמחים גדלים באיים, מתוכם 200 אנדמיים (גדלים באיים בלבד ולא בשום מקום אחר בעולם). באי לנזרוטה כ- 17 מינים ייחודיים.
האיים כולם ולנזרוטה בפרט, הם יעד תיירותי פופולרי ואהוב על האירופאים במשך כל חודשי השנה ובעיקר בחודשים ינואר ופברואר.
באי ניתן להבחין בהרי געש צעירים, חלקם קרסו לתוך הלוע ויצרו תצורות מופלאות (צילום: ד"ר שלמה צדקיהו)
לנזרוטה הוא אי יפהפה, מגוון ומעניין, שמומלץ לשלב בכל ביקור באיים הקנריים. חוויית הטיול בו נעימה ומרגיעה וכשחוזרים ממנו הביתה, תמיד נשארים עם טעם של עוד.
מידע נוסף
כתבות נוספות על ספרד
כתבה על 10 חוויות נבחרות באיים הקנריים
הנופים הגעשיים המאפיינים את האי לנזרוטה (צילום: ד"ר שלמה צדקיהו)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
בתי מלון באי לנזרוטה
ארסיפה בירת האי לנזרוטה (צילום: Carno Polo)
לנזרוטה – שמורה ביוספרית
בבסיס הרעיון של הכרזה על מקום כלשהו כביוספרה עומדת השאיפה לאפשר לאדם לחיות בטבע ולפתח אותו מבלי לפגוע בו מעין שמורה שחיים בה אנשים. לפי הכללים שהותוו על ידי "תכנית האדם והביוספרה" ( MAB ) של אונסק"ו, שמורה ביוספרית כוללת שלושה אזורים: ליבת השמורה, בה נשמרים בקנאות ערכי הטבע המוגנים על פי חוק, אזור שני המהווה חיץ בין ליבת השמורה למגורי התושבים ובו אסורות פעולות הפוגעות בטבע, ואזור שלישי, בו חיים בני האדם, תוך שימוש בר-קיימא במשאבי הטבע, בהתאם לחוקים ולתקנות מקומיות.
מאחר שבלנזרוטה נסמכים רבות על תעשיית התיירות, לא פשוט לשמור על קיימות סביבתית. בשנת 2009 עלה חשש שהכללים אינם נשמרים וארגון אונסק"ו איים לשלול מהאי את ההכרה בו כשמורה ביוספרית.
החיים בתוך השמורה משמרים את הטבע הייחודי של האי (צילום: אדיר בן גרשון)
ארסיפה היפה
עיר הבירה של לנזארוטה, ארסיפה, ממוקמת במרכז חופו המזרחי של האי ומהווה נקודת מוצא טובה לאתרים בכל חלקי האי, שממוקמים במרחקים קצרים זה מזה. הבנייה בעיר היא מינורית, כיאה לאי קטן שיופי הטבע והנופים הם משאביו העיקריים. בעיר נעים להסתובב בטיילת הארוכה והשלווה הסמוכה לחוף הים - שהחול בו יובא למעשה ממדבר סהרה. בין האתרים באי ניתן למנות שני מבצרים מרשימים: הראשון - מבצר סן גבריאל ( Castillo de San Gabriel ) שנבנה להגנה מפני שודדי ים. המבצר הוקם על אי סמוך, ומחובר אל העיר בגשר לאס בולאס ( Puente las Bolas ). הליכה על המעבר אליו מאפשרת תצפית מרהיבה על חלק מהאי, ומהווה טיול נעים במהלכו פוגשים אוכלוסייה מקומית. גם המבצר השני, מבצר סן חוסה ( Castillo de San Jose ), שהוא גבוה יותר וממנו תצפית אל עבר הים, נבנה לאותה מטרה. היום שוכן בו המוזיאון לאמנות מודרנית ( Museo Internacional de Arte Contemporaneo ).
בנוף השלו הזה בולטות , שעוגנות כאן באופן קבוע ומהוות חלק בלתי נפרד מקו הרקיע של האי הקטן. לעיתים נדמה שכל ספינת קרוז היא בגודל של רבע מהעיר. אלמנט בולט נוסף בנוף העיר הוא מלון ארסיפה גראן הוטל ( Arrecife Gran Hotel ) הענק והמפואר, שרבים מתושבי העיר סולדים ממנו מפאת גודלו.
חובבי הקניות ימצאו בארסיפה מרכז מסחרי וחנויות רבות, שמשמשות הן את התיירים והן את התושבים המקומיים.
בתי מלון בעיר ארסיפה
גם בעיר הבירה של האי, ארסיפה, הבנייה מוקפדת ומשתלבת עם הנוף הטבעי (צילום: אדיר בן גרשון)
שמורת טימאנפאיה – ארץ הרי האש
גולת הכותרת של הביקור בלנזרוטה הוא הפארק הלאומי טימאנפאיה שנמצא ממערב לארסיפה. לפני פחות ממאתיים שנה, במשך 6 שנים רצופות בין 1730-1736, הקרקע באזור זה רעשה וגעשה. ההתפרצויות התדירות יצרו 32 הרי געש חדשים על שטח של 18 קמ"ר, ונוף וולקני מרשים ומיוחד. לא בכדי זכתה השמורה לשם "ארץ הרי האש".
בשנת 1824 הייתה התפרצות נוספת אך בעוצמה פחותה. כמות המשקעים באי היא קטנה מאוד ובהעדר סחף נותר מבנה הקרקע כמעט ללא שינוי מאז ההתפרצויות הגעשיות. 30 שנים אחרי ההתפרצות הגעשית הגדולה סבלו תושביו משלוש שנות בצורת. רבים מהם אמרו נואש והיגרו מערבה, בעיקר לקובה ולארצות הברית.
אל השמורה ניתן להיכנס עם כלי רכב ולנסוע בתוך נופי הירח עד מרכז המבקרים. במגרש החניה נחשפנו לתופעות המעניינות שמושכות לכאן את המטיילים. אדים הפורצים מהאדמה - איש השמורה שופך דלי על סלע מגמה חשוף ואלו מתאדים מיד ופורצים בזרם אדיר מעלה. עובד אחר מקרב שיח אל לוע של הר געש קטן ומצית אותו. ממרכז המבקרים אל לב השמורה הנסיעה מתאפשרת רק באוטובוס של השמורה, היוצא לנסיעה בנוף דרמטי, צבעוני וולקני. לפתע נראה הר געש שכיפתו קרסה וחשפה לוע צבעוני. אחריו הר געש אדמדם, צוקים בזלתיים שחורים והר לבן. בין לבין משתרעים מישורים, גבעות סלעים קטנים, הנראים כצמחים, והר שכולו אבנים קטנות כחצץ בצבע שחור. הצבע היחיד שנעדר מהנוף הוא הירוק של הצמחייה, שהקיף אותנו בדרך לכאן, המתפתלת בין הכפרים.
הנסיעה מלווה בהסברים על ההיסטוריה הגיאולוגית של האי, על רקע רעש מוקלט של התפרצויות געשיות ועדותו המצמררת של הכומר של אחד מ- 11 הכפרים שנחרבו בהתפרצות הגדולה. הנוסעים מרותקים לנוף ולהסברים ואיש אינו פוצה את פיו.
שיח יבש ניצת בקלות כשמקרבים אותו לפתח באדמה (צילום: ד"ר שלמה צדקיהו)
ארוחה געשית
במרכז המבקרים שבלב השמורה נמצאת מסעדת השטן ( ) ובה שימוש מעניין ליתרונות הגעשיים של האזור. בתצוגה מרשימה מניח אחד מעובדי המקום תפודים, דגים, סטייקים ונתחי עוף לצלייה על גריל גדול המונח על פתחו של בור (לוע של הר געש). החום העולה מהבור, בטמפרטורה של 400 מעלות, צולה אותם בתוך דקות ספורות ומעניק למזון טעם מיוחד במינו. בין טעימה לטעימה המבקרים מוזמנים לעלות לתצפית מראש הגבעה.
מטעמים על האש, החום באדיבות קרום כדור הארץ... (צילום: ד"ר שלמה צדקיהו)
כשהלבה פוגשת את הים
ביציאה ההדרגתית מהשמורה ניתן להבחין מרחוק במי האוקיינוס. ממשיכים בנסיעה לכיוונו עד שמגיעים לנקודה מעניינת לוס הרווידרוס ( Los Hervideros ) שמה. זהו מקום בו נבלמה הלבה שגלשה מהרי הגעש הסמוכים, כאן היא התקררה והפכה לסלעי בזלת שחורים. אפשר לרדת מהרכב ולהסתובב בין סלעי הבזלת, ליד גלי הים השוצפים, המכים בסלעים בקול רעש גדול.
לוס הרווידרוס, הלבה גלשה מהרי הגעש אל הים (צילום: Daniel PERRIES)
דרך הכרמים והיין
האי לנזרוטה התברך בגפנים וביין משובח. אין זה דבר מובן מאליו כאשר אנו מדברים על אי געשי, סחוף רוחות, אך שיטת הגידול שהתפתחה פה התאימה את עצמה לאקלים ולתנאי השטח, אותם היא מנצלת בחכמה. בדרך היין, לה חריה ( La Geria ), שאינה מרוחקת מיתר האתרים בדרום האי, ניתן להכיר ולצפות בגידול הגפנים הבלתי שגרתי. הכרמים נטועים באדמה וולקנית שחורה, כאשר כל גפן נטועה בתוך שוחה בקוטר 4-5 מטרים ובעומק של מטר. העיבוד הייחודי הזה, נועד לאצור את הטל היורד על המקום בלילה. האדמה השחורה מסייעת לאגירת חום השמש, והעפר והאבנים הקטנות אוצרות לחות למשך שעות הבוקר. השוחה מוגנת מהרוחות החמות על ידי גדר אבנים בגובה מטר. על דרך היין נמצאים יקבים רבים וחלקם מזמינים את המבקרים לטעימות יין מסוגים שונים: לבן, אדום, ליקרים ועוד.
ענפי חקלאות נוספים באי הם גידול פירות וירקות ובעיקר - בננות ועגבניות. בשנים הראשונות להתיישבות באי הגידול העיקרי היה קנה סוכר, שבמשך תקופה ארוכה היה הבסיס לחקלאות האי.
בהמשך דרך היין חולפים על פני המונומנט לאיכר של סזאר מנריקה ( César Manrique ), אמן ידוע יליד ארסיפה, עליו ארחיב בהמשך. כשממשיכים עם הדרך צפונה מגיעים לעיירה הריה ( Haria ), שם נמצא ביתו של האמן, משולב במערות שנוצרו על ידי הרי הגעש.
העיירה הריה בה נמצא ביתו של האמן סזאר מנריקה (צילום: Daniel PERRIES)
תצפית אל "הנהר" ואל החלון של השכנים
מירדור דל ריו ( Mirador del Rio ), הוא הנקודה הצפונית ביותר באי ובדרך היין, ובה תצפית מרהיבה לעבר המיצר המפריד בין לנזרוטה לבין האי הסמוך לה גראסיוזה ( La Graciosa ). השם ניתן לתצפית בגלל המעבר הימי הצר בין שני האיים, שנראה כמו נהר רחב. ניתן לצאת לשייט בן מספר שעות המקיף את האי השקט השכן ועוצר בו. שם אין כבישים וכלי רכב, אבל יש מסעדות דגים טובות ונוף נפלא שמצדיק את הביקור.
לא רחוק מהתצפית נמצא האתר , בו מערכת מערות וולקניות, שחלק מתקרתה התמוטטה ויצרה מעברים בתוך נוף געשי ופינות של מקווי מים בצבעים של לבן וטורקיז.
תצפית ממירדור דל ריו לעבר האי הסמוך - לה גראסיוזה (צילום: stevekeiretsu)
האומן של לנזרוטה
אחד האנשים שנרתמו לשמירת ערכי הטבע של האי הוא האומן סזאר מאנריקה. האי לא נזקק לאומן או לארכיטקט, כי אם לאדם שידע לשלב בין הטבע לבין האדם, ולהצדיק את התואר "שמורה ביוספרית". האדם הזה היה מאנריקה. הוא הגה את הרעיון לשלב את הבתים בתוך הנוף, לצבוע אותם לבן (על הרקע השחור של ההרים). בנוסף הוא היה שותף להקמת הגן הבוטני המרהיב והעשיר, וייצר בימי חייו פסלים ענקיים בכיכרות ובפינות אומנותיות שונות על האי.
המונומנט ה"צעקני" היחידי בין עבודותיו באי הוא המונומט לאיכר, "מונומנטו אל קומפאסונו", על פניו חלפנו בדרך היין. מדובר בקומפוזיציה ענקית מאבנים לבנות, הניצבת בכיכר בדרך המרכזית המובילה מצפון לדרום. הממדים של המונומנט והניגוד בינו לבין הסביבה, מדגיש את ההישגים של האיכרים בפיתוח החקלאות באי הגעשי.
כתבה על לנזרוטה - טיול בעקבות האמן סזאר מנריקה
מונומנט לאיכר, מאת סזאר מאנריקה (צילום: אדיר בן גרשון)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
מתי לטייל בלנזרוטה?
האקלים באיים הקנריים מושפע ממיקומם. בהיותם קרובים למדבר סהרה ולקו המשווה הם מושפעים מהאקלים החם שם. מאחר שהם מוקפים במי האוקיינוס האטלנטי וסמוכים לזרם הגולף הצפוני, האקלים מתאזן, והוא ידידותי לצמחייה ולאדם. האיים נקראים "איי האביב הנצחי", מפני שהטמפרטורה הממוצעת בהם היא 22 מעלות בכל ימות השנה. המיקום ומזג האוויר משפיע על הצמחייה הייחודית שמכסה את פני השטח – כ- 600 מיני צמחים גדלים באיים, מתוכם 200 אנדמיים (גדלים באיים בלבד ולא בשום מקום אחר בעולם). באי לנזרוטה כ- 17 מינים ייחודיים.
האיים כולם ולנזרוטה בפרט, הם יעד תיירותי פופולרי ואהוב על האירופאים במשך כל חודשי השנה ובעיקר בחודשים ינואר ופברואר.
באי ניתן להבחין בהרי געש צעירים, חלקם קרסו לתוך הלוע ויצרו תצורות מופלאות (צילום: ד"ר שלמה צדקיהו)
לנזרוטה הוא אי יפהפה, מגוון ומעניין, שמומלץ לשלב בכל ביקור באיים הקנריים. חוויית הטיול בו נעימה ומרגיעה וכשחוזרים ממנו הביתה, תמיד נשארים עם טעם של עוד.
מידע נוסף
כתבות נוספות על ספרד
מאחר שבלנזרוטה נסמכים רבות על תעשיית התיירות, לא פשוט לשמור על קיימות סביבתית. בשנת 2009 עלה חשש שהכללים אינם נשמרים וארגון אונסק"ו איים לשלול מהאי את ההכרה בו כשמורה ביוספרית.
החיים בתוך השמורה משמרים את הטבע הייחודי של האי (צילום: אדיר בן גרשון)
בתי מלון בעיר ארסיפה
גם בעיר הבירה של האי, ארסיפה, הבנייה מוקפדת ומשתלבת עם הנוף הטבעי (צילום: אדיר בן גרשון)
שמורת טימאנפאיה – ארץ הרי האש
גולת הכותרת של הביקור בלנזרוטה הוא הפארק הלאומי טימאנפאיה שנמצא ממערב לארסיפה. לפני פחות ממאתיים שנה, במשך 6 שנים רצופות בין 1730-1736, הקרקע באזור זה רעשה וגעשה. ההתפרצויות התדירות יצרו 32 הרי געש חדשים על שטח של 18 קמ"ר, ונוף וולקני מרשים ומיוחד. לא בכדי זכתה השמורה לשם "ארץ הרי האש".
בשנת 1824 הייתה התפרצות נוספת אך בעוצמה פחותה. כמות המשקעים באי היא קטנה מאוד ובהעדר סחף נותר מבנה הקרקע כמעט ללא שינוי מאז ההתפרצויות הגעשיות. 30 שנים אחרי ההתפרצות הגעשית הגדולה סבלו תושביו משלוש שנות בצורת. רבים מהם אמרו נואש והיגרו מערבה, בעיקר לקובה ולארצות הברית.
אל השמורה ניתן להיכנס עם כלי רכב ולנסוע בתוך נופי הירח עד מרכז המבקרים. במגרש החניה נחשפנו לתופעות המעניינות שמושכות לכאן את המטיילים. אדים הפורצים מהאדמה - איש השמורה שופך דלי על סלע מגמה חשוף ואלו מתאדים מיד ופורצים בזרם אדיר מעלה. עובד אחר מקרב שיח אל לוע של הר געש קטן ומצית אותו. ממרכז המבקרים אל לב השמורה הנסיעה מתאפשרת רק באוטובוס של השמורה, היוצא לנסיעה בנוף דרמטי, צבעוני וולקני. לפתע נראה הר געש שכיפתו קרסה וחשפה לוע צבעוני. אחריו הר געש אדמדם, צוקים בזלתיים שחורים והר לבן. בין לבין משתרעים מישורים, גבעות סלעים קטנים, הנראים כצמחים, והר שכולו אבנים קטנות כחצץ בצבע שחור. הצבע היחיד שנעדר מהנוף הוא הירוק של הצמחייה, שהקיף אותנו בדרך לכאן, המתפתלת בין הכפרים.
הנסיעה מלווה בהסברים על ההיסטוריה הגיאולוגית של האי, על רקע רעש מוקלט של התפרצויות געשיות ועדותו המצמררת של הכומר של אחד מ- 11 הכפרים שנחרבו בהתפרצות הגדולה. הנוסעים מרותקים לנוף ולהסברים ואיש אינו פוצה את פיו.
שיח יבש ניצת בקלות כשמקרבים אותו לפתח באדמה (צילום: ד"ר שלמה צדקיהו)
ארוחה געשית
במרכז המבקרים שבלב השמורה נמצאת מסעדת השטן ( ) ובה שימוש מעניין ליתרונות הגעשיים של האזור. בתצוגה מרשימה מניח אחד מעובדי המקום תפודים, דגים, סטייקים ונתחי עוף לצלייה על גריל גדול המונח על פתחו של בור (לוע של הר געש). החום העולה מהבור, בטמפרטורה של 400 מעלות, צולה אותם בתוך דקות ספורות ומעניק למזון טעם מיוחד במינו. בין טעימה לטעימה המבקרים מוזמנים לעלות לתצפית מראש הגבעה.
מטעמים על האש, החום באדיבות קרום כדור הארץ... (צילום: ד"ר שלמה צדקיהו)
כשהלבה פוגשת את הים
ביציאה ההדרגתית מהשמורה ניתן להבחין מרחוק במי האוקיינוס. ממשיכים בנסיעה לכיוונו עד שמגיעים לנקודה מעניינת לוס הרווידרוס ( Los Hervideros ) שמה. זהו מקום בו נבלמה הלבה שגלשה מהרי הגעש הסמוכים, כאן היא התקררה והפכה לסלעי בזלת שחורים. אפשר לרדת מהרכב ולהסתובב בין סלעי הבזלת, ליד גלי הים השוצפים, המכים בסלעים בקול רעש גדול.
לוס הרווידרוס, הלבה גלשה מהרי הגעש אל הים (צילום: Daniel PERRIES)
דרך הכרמים והיין
האי לנזרוטה התברך בגפנים וביין משובח. אין זה דבר מובן מאליו כאשר אנו מדברים על אי געשי, סחוף רוחות, אך שיטת הגידול שהתפתחה פה התאימה את עצמה לאקלים ולתנאי השטח, אותם היא מנצלת בחכמה. בדרך היין, לה חריה ( La Geria ), שאינה מרוחקת מיתר האתרים בדרום האי, ניתן להכיר ולצפות בגידול הגפנים הבלתי שגרתי. הכרמים נטועים באדמה וולקנית שחורה, כאשר כל גפן נטועה בתוך שוחה בקוטר 4-5 מטרים ובעומק של מטר. העיבוד הייחודי הזה, נועד לאצור את הטל היורד על המקום בלילה. האדמה השחורה מסייעת לאגירת חום השמש, והעפר והאבנים הקטנות אוצרות לחות למשך שעות הבוקר. השוחה מוגנת מהרוחות החמות על ידי גדר אבנים בגובה מטר. על דרך היין נמצאים יקבים רבים וחלקם מזמינים את המבקרים לטעימות יין מסוגים שונים: לבן, אדום, ליקרים ועוד.
ענפי חקלאות נוספים באי הם גידול פירות וירקות ובעיקר - בננות ועגבניות. בשנים הראשונות להתיישבות באי הגידול העיקרי היה קנה סוכר, שבמשך תקופה ארוכה היה הבסיס לחקלאות האי.
בהמשך דרך היין חולפים על פני המונומנט לאיכר של סזאר מנריקה ( César Manrique ), אמן ידוע יליד ארסיפה, עליו ארחיב בהמשך. כשממשיכים עם הדרך צפונה מגיעים לעיירה הריה ( Haria ), שם נמצא ביתו של האמן, משולב במערות שנוצרו על ידי הרי הגעש.
העיירה הריה בה נמצא ביתו של האמן סזאר מנריקה (צילום: Daniel PERRIES)
תצפית אל "הנהר" ואל החלון של השכנים
מירדור דל ריו ( Mirador del Rio ), הוא הנקודה הצפונית ביותר באי ובדרך היין, ובה תצפית מרהיבה לעבר המיצר המפריד בין לנזרוטה לבין האי הסמוך לה גראסיוזה ( La Graciosa ). השם ניתן לתצפית בגלל המעבר הימי הצר בין שני האיים, שנראה כמו נהר רחב. ניתן לצאת לשייט בן מספר שעות המקיף את האי השקט השכן ועוצר בו. שם אין כבישים וכלי רכב, אבל יש מסעדות דגים טובות ונוף נפלא שמצדיק את הביקור.
לא רחוק מהתצפית נמצא האתר , בו מערכת מערות וולקניות, שחלק מתקרתה התמוטטה ויצרה מעברים בתוך נוף געשי ופינות של מקווי מים בצבעים של לבן וטורקיז.
תצפית ממירדור דל ריו לעבר האי הסמוך - לה גראסיוזה (צילום: stevekeiretsu)
האומן של לנזרוטה
אחד האנשים שנרתמו לשמירת ערכי הטבע של האי הוא האומן סזאר מאנריקה. האי לא נזקק לאומן או לארכיטקט, כי אם לאדם שידע לשלב בין הטבע לבין האדם, ולהצדיק את התואר "שמורה ביוספרית". האדם הזה היה מאנריקה. הוא הגה את הרעיון לשלב את הבתים בתוך הנוף, לצבוע אותם לבן (על הרקע השחור של ההרים). בנוסף הוא היה שותף להקמת הגן הבוטני המרהיב והעשיר, וייצר בימי חייו פסלים ענקיים בכיכרות ובפינות אומנותיות שונות על האי.
המונומנט ה"צעקני" היחידי בין עבודותיו באי הוא המונומט לאיכר, "מונומנטו אל קומפאסונו", על פניו חלפנו בדרך היין. מדובר בקומפוזיציה ענקית מאבנים לבנות, הניצבת בכיכר בדרך המרכזית המובילה מצפון לדרום. הממדים של המונומנט והניגוד בינו לבין הסביבה, מדגיש את ההישגים של האיכרים בפיתוח החקלאות באי הגעשי.
כתבה על לנזרוטה - טיול בעקבות האמן סזאר מנריקה
מונומנט לאיכר, מאת סזאר מאנריקה (צילום: אדיר בן גרשון)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
מתי לטייל בלנזרוטה?
האקלים באיים הקנריים מושפע ממיקומם. בהיותם קרובים למדבר סהרה ולקו המשווה הם מושפעים מהאקלים החם שם. מאחר שהם מוקפים במי האוקיינוס האטלנטי וסמוכים לזרם הגולף הצפוני, האקלים מתאזן, והוא ידידותי לצמחייה ולאדם. האיים נקראים "איי האביב הנצחי", מפני שהטמפרטורה הממוצעת בהם היא 22 מעלות בכל ימות השנה. המיקום ומזג האוויר משפיע על הצמחייה הייחודית שמכסה את פני השטח – כ- 600 מיני צמחים גדלים באיים, מתוכם 200 אנדמיים (גדלים באיים בלבד ולא בשום מקום אחר בעולם). באי לנזרוטה כ- 17 מינים ייחודיים.
האיים כולם ולנזרוטה בפרט, הם יעד תיירותי פופולרי ואהוב על האירופאים במשך כל חודשי השנה ובעיקר בחודשים ינואר ופברואר.
באי ניתן להבחין בהרי געש צעירים, חלקם קרסו לתוך הלוע ויצרו תצורות מופלאות (צילום: ד"ר שלמה צדקיהו)
לנזרוטה הוא אי יפהפה, מגוון ומעניין, שמומלץ לשלב בכל ביקור באיים הקנריים. חוויית הטיול בו נעימה ומרגיעה וכשחוזרים ממנו הביתה, תמיד נשארים עם טעם של עוד.
מידע נוסף
כתבות נוספות על ספרד
הנסיעה מלווה בהסברים על ההיסטוריה הגיאולוגית של האי, על רקע רעש מוקלט של התפרצויות געשיות ועדותו המצמררת של הכומר של אחד מ- 11 הכפרים שנחרבו בהתפרצות הגדולה. הנוסעים מרותקים לנוף ולהסברים ואיש אינו פוצה את פיו.
שיח יבש ניצת בקלות כשמקרבים אותו לפתח באדמה (צילום: ד"ר שלמה צדקיהו)
מטעמים על האש, החום באדיבות קרום כדור הארץ... (צילום: ד"ר שלמה צדקיהו)
כשהלבה פוגשת את הים
ביציאה ההדרגתית מהשמורה ניתן להבחין מרחוק במי האוקיינוס. ממשיכים בנסיעה לכיוונו עד שמגיעים לנקודה מעניינת לוס הרווידרוס ( Los Hervideros ) שמה. זהו מקום בו נבלמה הלבה שגלשה מהרי הגעש הסמוכים, כאן היא התקררה והפכה לסלעי בזלת שחורים. אפשר לרדת מהרכב ולהסתובב בין סלעי הבזלת, ליד גלי הים השוצפים, המכים בסלעים בקול רעש גדול.
לוס הרווידרוס, הלבה גלשה מהרי הגעש אל הים (צילום: Daniel PERRIES)
דרך הכרמים והיין
האי לנזרוטה התברך בגפנים וביין משובח. אין זה דבר מובן מאליו כאשר אנו מדברים על אי געשי, סחוף רוחות, אך שיטת הגידול שהתפתחה פה התאימה את עצמה לאקלים ולתנאי השטח, אותם היא מנצלת בחכמה. בדרך היין, לה חריה ( La Geria ), שאינה מרוחקת מיתר האתרים בדרום האי, ניתן להכיר ולצפות בגידול הגפנים הבלתי שגרתי. הכרמים נטועים באדמה וולקנית שחורה, כאשר כל גפן נטועה בתוך שוחה בקוטר 4-5 מטרים ובעומק של מטר. העיבוד הייחודי הזה, נועד לאצור את הטל היורד על המקום בלילה. האדמה השחורה מסייעת לאגירת חום השמש, והעפר והאבנים הקטנות אוצרות לחות למשך שעות הבוקר. השוחה מוגנת מהרוחות החמות על ידי גדר אבנים בגובה מטר. על דרך היין נמצאים יקבים רבים וחלקם מזמינים את המבקרים לטעימות יין מסוגים שונים: לבן, אדום, ליקרים ועוד.
ענפי חקלאות נוספים באי הם גידול פירות וירקות ובעיקר - בננות ועגבניות. בשנים הראשונות להתיישבות באי הגידול העיקרי היה קנה סוכר, שבמשך תקופה ארוכה היה הבסיס לחקלאות האי.
בהמשך דרך היין חולפים על פני המונומנט לאיכר של סזאר מנריקה ( César Manrique ), אמן ידוע יליד ארסיפה, עליו ארחיב בהמשך. כשממשיכים עם הדרך צפונה מגיעים לעיירה הריה ( Haria ), שם נמצא ביתו של האמן, משולב במערות שנוצרו על ידי הרי הגעש.
העיירה הריה בה נמצא ביתו של האמן סזאר מנריקה (צילום: Daniel PERRIES)
תצפית אל "הנהר" ואל החלון של השכנים
מירדור דל ריו ( Mirador del Rio ), הוא הנקודה הצפונית ביותר באי ובדרך היין, ובה תצפית מרהיבה לעבר המיצר המפריד בין לנזרוטה לבין האי הסמוך לה גראסיוזה ( La Graciosa ). השם ניתן לתצפית בגלל המעבר הימי הצר בין שני האיים, שנראה כמו נהר רחב. ניתן לצאת לשייט בן מספר שעות המקיף את האי השקט השכן ועוצר בו. שם אין כבישים וכלי רכב, אבל יש מסעדות דגים טובות ונוף נפלא שמצדיק את הביקור.
לא רחוק מהתצפית נמצא האתר , בו מערכת מערות וולקניות, שחלק מתקרתה התמוטטה ויצרה מעברים בתוך נוף געשי ופינות של מקווי מים בצבעים של לבן וטורקיז.
תצפית ממירדור דל ריו לעבר האי הסמוך - לה גראסיוזה (צילום: stevekeiretsu)
האומן של לנזרוטה
אחד האנשים שנרתמו לשמירת ערכי הטבע של האי הוא האומן סזאר מאנריקה. האי לא נזקק לאומן או לארכיטקט, כי אם לאדם שידע לשלב בין הטבע לבין האדם, ולהצדיק את התואר "שמורה ביוספרית". האדם הזה היה מאנריקה. הוא הגה את הרעיון לשלב את הבתים בתוך הנוף, לצבוע אותם לבן (על הרקע השחור של ההרים). בנוסף הוא היה שותף להקמת הגן הבוטני המרהיב והעשיר, וייצר בימי חייו פסלים ענקיים בכיכרות ובפינות אומנותיות שונות על האי.
המונומנט ה"צעקני" היחידי בין עבודותיו באי הוא המונומט לאיכר, "מונומנטו אל קומפאסונו", על פניו חלפנו בדרך היין. מדובר בקומפוזיציה ענקית מאבנים לבנות, הניצבת בכיכר בדרך המרכזית המובילה מצפון לדרום. הממדים של המונומנט והניגוד בינו לבין הסביבה, מדגיש את ההישגים של האיכרים בפיתוח החקלאות באי הגעשי.
כתבה על לנזרוטה - טיול בעקבות האמן סזאר מנריקה
מונומנט לאיכר, מאת סזאר מאנריקה (צילום: אדיר בן גרשון)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
מתי לטייל בלנזרוטה?
האקלים באיים הקנריים מושפע ממיקומם. בהיותם קרובים למדבר סהרה ולקו המשווה הם מושפעים מהאקלים החם שם. מאחר שהם מוקפים במי האוקיינוס האטלנטי וסמוכים לזרם הגולף הצפוני, האקלים מתאזן, והוא ידידותי לצמחייה ולאדם. האיים נקראים "איי האביב הנצחי", מפני שהטמפרטורה הממוצעת בהם היא 22 מעלות בכל ימות השנה. המיקום ומזג האוויר משפיע על הצמחייה הייחודית שמכסה את פני השטח – כ- 600 מיני צמחים גדלים באיים, מתוכם 200 אנדמיים (גדלים באיים בלבד ולא בשום מקום אחר בעולם). באי לנזרוטה כ- 17 מינים ייחודיים.
האיים כולם ולנזרוטה בפרט, הם יעד תיירותי פופולרי ואהוב על האירופאים במשך כל חודשי השנה ובעיקר בחודשים ינואר ופברואר.
באי ניתן להבחין בהרי געש צעירים, חלקם קרסו לתוך הלוע ויצרו תצורות מופלאות (צילום: ד"ר שלמה צדקיהו)
לנזרוטה הוא אי יפהפה, מגוון ומעניין, שמומלץ לשלב בכל ביקור באיים הקנריים. חוויית הטיול בו נעימה ומרגיעה וכשחוזרים ממנו הביתה, תמיד נשארים עם טעם של עוד.
מידע נוסף
כתבות נוספות על ספרד
לוס הרווידרוס, הלבה גלשה מהרי הגעש אל הים (צילום: Daniel PERRIES)
העיירה הריה בה נמצא ביתו של האמן סזאר מנריקה (צילום: Daniel PERRIES)
תצפית אל "הנהר" ואל החלון של השכנים
מירדור דל ריו ( Mirador del Rio ), הוא הנקודה הצפונית ביותר באי ובדרך היין, ובה תצפית מרהיבה לעבר המיצר המפריד בין לנזרוטה לבין האי הסמוך לה גראסיוזה ( La Graciosa ). השם ניתן לתצפית בגלל המעבר הימי הצר בין שני האיים, שנראה כמו נהר רחב. ניתן לצאת לשייט בן מספר שעות המקיף את האי השקט השכן ועוצר בו. שם אין כבישים וכלי רכב, אבל יש מסעדות דגים טובות ונוף נפלא שמצדיק את הביקור.
לא רחוק מהתצפית נמצא האתר , בו מערכת מערות וולקניות, שחלק מתקרתה התמוטטה ויצרה מעברים בתוך נוף געשי ופינות של מקווי מים בצבעים של לבן וטורקיז.
תצפית ממירדור דל ריו לעבר האי הסמוך - לה גראסיוזה (צילום: stevekeiretsu)
האומן של לנזרוטה
אחד האנשים שנרתמו לשמירת ערכי הטבע של האי הוא האומן סזאר מאנריקה. האי לא נזקק לאומן או לארכיטקט, כי אם לאדם שידע לשלב בין הטבע לבין האדם, ולהצדיק את התואר "שמורה ביוספרית". האדם הזה היה מאנריקה. הוא הגה את הרעיון לשלב את הבתים בתוך הנוף, לצבוע אותם לבן (על הרקע השחור של ההרים). בנוסף הוא היה שותף להקמת הגן הבוטני המרהיב והעשיר, וייצר בימי חייו פסלים ענקיים בכיכרות ובפינות אומנותיות שונות על האי.
המונומנט ה"צעקני" היחידי בין עבודותיו באי הוא המונומט לאיכר, "מונומנטו אל קומפאסונו", על פניו חלפנו בדרך היין. מדובר בקומפוזיציה ענקית מאבנים לבנות, הניצבת בכיכר בדרך המרכזית המובילה מצפון לדרום. הממדים של המונומנט והניגוד בינו לבין הסביבה, מדגיש את ההישגים של האיכרים בפיתוח החקלאות באי הגעשי.
כתבה על לנזרוטה - טיול בעקבות האמן סזאר מנריקה
מונומנט לאיכר, מאת סזאר מאנריקה (צילום: אדיר בן גרשון)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
מתי לטייל בלנזרוטה?
האקלים באיים הקנריים מושפע ממיקומם. בהיותם קרובים למדבר סהרה ולקו המשווה הם מושפעים מהאקלים החם שם. מאחר שהם מוקפים במי האוקיינוס האטלנטי וסמוכים לזרם הגולף הצפוני, האקלים מתאזן, והוא ידידותי לצמחייה ולאדם. האיים נקראים "איי האביב הנצחי", מפני שהטמפרטורה הממוצעת בהם היא 22 מעלות בכל ימות השנה. המיקום ומזג האוויר משפיע על הצמחייה הייחודית שמכסה את פני השטח – כ- 600 מיני צמחים גדלים באיים, מתוכם 200 אנדמיים (גדלים באיים בלבד ולא בשום מקום אחר בעולם). באי לנזרוטה כ- 17 מינים ייחודיים.
האיים כולם ולנזרוטה בפרט, הם יעד תיירותי פופולרי ואהוב על האירופאים במשך כל חודשי השנה ובעיקר בחודשים ינואר ופברואר.
באי ניתן להבחין בהרי געש צעירים, חלקם קרסו לתוך הלוע ויצרו תצורות מופלאות (צילום: ד"ר שלמה צדקיהו)
לנזרוטה הוא אי יפהפה, מגוון ומעניין, שמומלץ לשלב בכל ביקור באיים הקנריים. חוויית הטיול בו נעימה ומרגיעה וכשחוזרים ממנו הביתה, תמיד נשארים עם טעם של עוד.
מידע נוסף
כתבות נוספות על ספרד
לא רחוק מהתצפית נמצא האתר
תצפית ממירדור דל ריו
כתבה על לנזרוטה - טיול בעקבות האמן סזאר מנריקה
מונומנט לאיכר, מאת סזאר מאנריקה (צילום: אדיר בן גרשון)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
מתי לטייל בלנזרוטה?
האקלים באיים הקנריים מושפע ממיקומם. בהיותם קרובים למדבר סהרה ולקו המשווה הם מושפעים מהאקלים החם שם. מאחר שהם מוקפים במי האוקיינוס האטלנטי וסמוכים לזרם הגולף הצפוני, האקלים מתאזן, והוא ידידותי לצמחייה ולאדם. האיים נקראים "איי האביב הנצחי", מפני שהטמפרטורה הממוצעת בהם היא 22 מעלות בכל ימות השנה. המיקום ומזג האוויר משפיע על הצמחייה הייחודית שמכסה את פני השטח – כ- 600 מיני צמחים גדלים באיים, מתוכם 200 אנדמיים (גדלים באיים בלבד ולא בשום מקום אחר בעולם). באי לנזרוטה כ- 17 מינים ייחודיים.
האיים כולם ולנזרוטה בפרט, הם יעד תיירותי פופולרי ואהוב על האירופאים במשך כל חודשי השנה ובעיקר בחודשים ינואר ופברואר.
באי ניתן להבחין בהרי געש צעירים, חלקם קרסו לתוך הלוע ויצרו תצורות מופלאות (צילום: ד"ר שלמה צדקיהו)
לנזרוטה הוא אי יפהפה, מגוון ומעניין, שמומלץ לשלב בכל ביקור באיים הקנריים. חוויית הטיול בו נעימה ומרגיעה וכשחוזרים ממנו הביתה, תמיד נשארים עם טעם של עוד.
מידע נוסף
כתבות נוספות על ספרד
האיים כולם ולנזרוטה בפרט, הם יעד תיירותי פופולרי ואהוב על האירופאים במשך כל חודשי השנה ובעיקר בחודשים ינואר ופברואר.
באי ניתן להבחין בהרי געש צעירים, חלקם קרסו לתוך הלוע ויצרו תצורות מופלאות (צילום: ד"ר שלמה צדקיהו)
כתבות נוספות על ספרד
 |
אודות הכותב
ד"ר שלמה צדקיהו, בעל השכלה בחינוך ובהיסטוריה, מרצה בתחומים: אקלים קבוצה, קשרים של סבתות וסבים עם נכדיהם, ותרבות הפנאי. עוסק בצילום ובאומנות פלסטית, בעיקר בהדפס. מדריך טיולים וטיולי שייט ביעדים שונים בעולם, ומשלב היבטים היסטוריים, אומנותיים ותרבותיים בטיוליו.
|
.jpg)
.jpg)
