s america_120(2).jpg)
.jpg)
טיול באי לנזרוטה – בעקבות האמן סזאר מנריקה
מאת: ד"ר רמי דברת
איני מעלה בדעתי אמן אשר השפיע על סביבתו ועל חיי היום-יום בנוף מולדתו, יותר מאשר סזאר מנריקה. יש מתושבי המקום אשר אף מגדילים וטוענים כי "מנריקה הפך את האי לנזרוטה למה שהוא היום". ומה הוא היום? אי קסום בעל בנייה אופיינית, נופים געשיים וארכיטקטורה מרשימה שמשתלבת בהם באופן מושלם.
האי לנזרוטה והאתרים המתוארים בכתבה
(להגדלה לחצו על הפינה השמאלית העליונה)
.jpg)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
הבית של מנריקה כמבוא להבנת פועלו של האמן סזאר מנריקה ( César Manrique ) ניתן לסייר בבית בו הוא התגורר בשנים 1968-1988 (פרק הזמן הארוך ביותר בו הוא התגורר בבית אחד). היום משמש המבנה את קרן סזאר מנריקה - מרכז אמנותי-תרבותי של האי כולו.
שטחו של הבית, אשר מכונה בשם Taro de Thaice , הוא 3,000 מ"ר. הוא נמצא במרכזו של שדה לבה גדול, אשר נותר במקום לאחר סדרה של התפרצויות געשיות שאירעו באזור בין השנים 1730 - 1736.
סגנון הבנייה משולב באופן יוצא דופן בסביבה הטבעית. חלק מחדרי המגורים עוצבו בתוך בועות לבה גדולות, המקושרות ביניהן באמצעות תעלות, שבהן יכולים לעבור אנשים, וגם חלק מהרהיטים המקוריים עדיין שם.
במקום ניתן לעמוד על רבגוניותו של מנריקה – ארכיטקט, צייר, פסל ואף מעצב מוצר. כך, מחוץ לבית עומדת לה במלוא תפארתה מכונית סיאט צבעונית, אשר עוצבה על ידו עוד בשנות השבעים של המאה שעברה.
גם חדר העבודה של מנריקה מעניין מאוד – ניתן לחזות בו בעבודות שונות, בתהליך היווצרותן, ולהיווכח מקרוב בכישוריו כיוצר, כאמן וכאומן.
אך גולת הכותרת של הבית היא אופן השילוב של אבן בזלת גדולה, החודרת לתוך חלל חדר המגורים המרכזי, דרך חלון גדול, כך שחלקה נמצא ממש בתוך גבולות החדר. באופן זה מומחש בצורה ברורה סגנון הבנייה המשתלב עם הטבע.
במשך השנים ניבנו סביב למבנה זה (וגם במקומות אחרים באי) בתים פרטיים נוספים המשתלבים בצורה מופלאה בנוף הלבה השומם, כך שהם נראים (...כמעט) כחלק מהטבע הפראי של האי.
הלבה מהר הגעש "זורמת" הישר מההר הפעיל דרך החלון אל תוך ביתו של מנריקה (צילום: רמי דברת)
חוקי הבנייה של מנריקה אם אנו מדברים על בנייה, מנריקה היה היזם של חוקי בנייה מחמירים באי - אסורה בנייה לגובה, מותרת - בדרך כלל - בנייה בשחור בזלתי ולבן בלבד, הגגות צריכים להיות שטוחים, החלונות והדלתות בכחול או בירוק. החוקים הללו נקבעו על מנת שהבנייה תשתלב בצבעי הנוף, הם נאכפים באי במידה רבה עד היום והמראה המתקבל כתוצאה מהם, הוא אחת מהסיבות למראה הקסום של האי.
בשנים האחרונות נפתח למבקרים בית נוסף בו התגורר מנריקה, בשכונת חרייה ( Haria ), הנמצאת בצפון האי. זהו הבית בו התגורר לאחר שתרם את ביתו הראשון לשלטונות האי. בית זה הוא צנוע יותר, הוא אינו משמש כמוזיאון ונראה בדיוק כפי שהיה כאשר מנריקה עזב אותו ביום מותו, באותה תאונת דרכים.
כחלק מחוקי הבנייה של מנריקה, תריסי הבתים בכחול או ירוק בלבד (צילום: רמי דברת)
אל התצפית המעגלית הפרויקט הארכיטקטוני הסביבתי הגדול הראשון של מנריקה באי היה תצפית הנהר ( Mirador del Rio ) - מבנה מעגלי אשר ממנו נשקף נוף מרהיב של האי הקטן גרסיוזה ( Gracioza ) ושל המצר הצר המפריד בין חלקו הצפוני של לנזרוטה לבין אי זה. מבנה התצפית, בו הוקמה גם עמדה וסוללת תותחים שהגנה בעבר על האי, תוכנן כולו באלמנטים מעגליים – החל מגרמי המדרגות, דרך חדרי ההמתנה וכלה במגרש החנייה שמחוץ למבנה. החלק המרהיב ביותר בתצפית, הוא החלונות העגולים (אלא מה...) והרחבים, מהם ניתן לראות את הנוף המרהיב הפרוש כחמש מאות מטר מתחתינו.
עמדת התצפית המעוגנת בנוף הטבעי (צילום: רמי דברת)
מנריקה מעצב המערות מיזמים נוספים של מנריקה בוצעו במערות טבעיות , אשר נוצרו בתהליכים געשיים. כך, למשל, עוצבה המערה חמוס דל אגווה ( Jameus del Agua ) – שבה חללים שנוצרו מהתפרצות הר הגעש, המובילים אל הים – שנמצא מספר קילומטרים ממנה. במערה זו הרחיב מנריקה את החללים – האחד מהם לכדי אולם, בו מושמעים קונצרטים באקוסטיקה נפלאה, ובשני הוקמה מסעדה אשר מתחתיה אגם. באגם חיים סרטנים חסרי פיגמנטים השייכים למין לבקני, שבדרך כלל נמצא רק בעומק רב של מימי האוקיינוס האטלנטי.
גם כאן בולטת יכולתו הייחודית של מנריקה לנצל את תוואי השטח הטבעי ולתכנן מבנים מרשימים אשר מתמזגים בנופיו המרהיבים של האי.
כתבה על 10 חוויות נבחרות באיים הקנריים
המערה הענקית והמרהיבה, שאחד מחלליה הוסב לאולם קונצרטים (צילום: רמי דברת)
על קקטוסים ותחנות רוח גולת הכותרת, לדעתי ולדעת רבים אחרים, היא גן הקקטוסים ( (Jardin de los Cactus - הפרויקט הגדול האחרון של מנריקה. בחלל שקוע, אשר שימש במקור כמחצבה, תוכננו מספר מפלסים וביניהם שבילים. המהלך בשבילים יכול לצפות בכ- 1,300 מיני קקטוסים - מעל 50% ממיני הקקטוסים הקיימים בעולם! הקקטוסים גדלים ומתפתחים היטב באקלים הצחיח והחם באי. בנוסף, צומחים בגן בסך הכל מעל לכ- 9,000 מיני צמחים.
הסיור בין הצמחים הוא טיול בארץ הפלאות ממש: קקטוסים בכל הצורות – דמויי אלמוגים, ברוקולי ואספרגוס, כדוריים, מאורכים, עגולים ומה לא. בכל עונה נמצא גם מספר מינים בעת תפרחתם – חוויה אסתטית גם לאדם שאינו חובב בוטניקה מושבע.
מעל לגן, בראש גבעה מלאכותית קטנה, מתנוססת לה טחנת רוח גבוהה, מבהיקה בלובנה ובולטת בגג האדום שלה. בעבר היו באי טחנות רוח רבות אשר שימשו לטחינת גרעיני תבואות וליצירת קמח. היום, בעידן החשמל, נותרו רק מספר טחנות, אשר משמשות תזכורת חיה לאותה תקופה. המעפיל לחלקה העליון של הטחנה, לאחר שצפה בציורי מנריקה המוצגים על הקירות העקלקלים, יוכל להבחין במנגנון אשר התמיר את אנרגיית הרוח לאנרגיה מכנית.
גן הקקטוסים - הפרויקט האחרון של מנריקה (צילום: רמי דברת)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
אחוזת השחקן עומר שריף אחד הפרויקטים מעוררי הסקרנות ביותר, בהם היה מעורב מנריקה, היה בניית אחוזת לגומאר ( Lagomar ), הידועה גם כביתו של השחקן עומר שריף. מדובר באחד מהנכסים המרשימים ביותר באי (ואחד היפים ביותר שראיתי אי פעם). מכלול של מערות ומעברים, אשר חלקם הגדול נחצבו בסלע על ידי זרמי לבה שירדו במורדות הר הגעש המתנשא מעל למקום. הגדרת האזור והכשרתו למגורים נעשתה על ידי מנריקה עצמו, אך הושלמה על ידי אמן-ארכיטקט נוסף בשם חסוס סוטו ( Jesus Soto ).
הבית נבנה במקור עבור קבלן ויזם בנייה בריטי, אך החליף ידיים מאז. השחקן עומר שריף התאהב במבנה בעת ששהה באי לרגל צילום הסרט "אי המסתורין", בתחילת שנות השבעים. הוא קנה את המקום ונהג לארח בלגומאר חברים ולשחק בו ברידג' (משחק שהיה לו לתחביב מרכזי). ערב אחד הוא נעתר להזמנה לשחק ברידג' מול אותו יזם בריטי שמכר לו את הנכס, אך לרוע מזלו לא ידע כי אותו קבלן הוא גם שחקן ברידג' מצטיין. כך קרה שבכמה שעות הוא הפסיד כסף רב ובסופו של דבר גם את הבית עצמו במשחק זה. ב- 1989 קנו את האחוזה צמד ארכיטקטים (מגרמניה ומאורוגוואי), עיצבו את פנים החללים ואת המעטפת החיצונית מחדש, והבליטו ביתר שאת את העובדה כי המקום נראה כנווה מדבר חצוב בסלע. השינויים נעשו מבלי לפגוע בתפיסה העיצובית המקורית של מנריקה לגבי המקום.
אחוזה הבנויה כחלק מן ההר, לשעבר ביתו של השחקן עומר שריף (צילום: רמי דברת)
ברור הוא כי אינך יכול לעבור כברת דרך ארוכה מדי באי לנזרוטה, מבלי להיתקל בשמו של מנריקה, ובתזכורות חוזרות ונשנות לפועלו באי. לא ניתן לטייל כאן מבלי להתרשם מהעבודה הנרחבת והמרתקת של האמן, שהשפיעה בצורה מכרעת על נוף האי. קשה לבקר בלנזרוטה מבלי לחזור מלאים בהערכה והערצה לסזאר מנריקה.
מידע נוסף
כתבות נוספות על ספרד
הלבה מהר הגעש "זורמת" הישר מההר הפעיל דרך החלון אל תוך ביתו של מנריקה (צילום: רמי דברת)
כחלק מחוקי הבנייה של מנריקה, תריסי הבתים בכחול או ירוק בלבד
אל התצפית המעגלית הפרויקט הארכיטקטוני הסביבתי הגדול הראשון של מנריקה באי היה תצפית הנהר ( Mirador del Rio ) - מבנה מעגלי אשר ממנו נשקף נוף מרהיב של האי הקטן גרסיוזה ( Gracioza ) ושל המצר הצר המפריד בין חלקו הצפוני של לנזרוטה לבין אי זה. מבנה התצפית, בו הוקמה גם עמדה וסוללת תותחים שהגנה בעבר על האי, תוכנן כולו באלמנטים מעגליים – החל מגרמי המדרגות, דרך חדרי ההמתנה וכלה במגרש החנייה שמחוץ למבנה. החלק המרהיב ביותר בתצפית, הוא החלונות העגולים (אלא מה...) והרחבים, מהם ניתן לראות את הנוף המרהיב הפרוש כחמש מאות מטר מתחתינו.
עמדת התצפית המעוגנת בנוף הטבעי (צילום: רמי דברת)
מנריקה מעצב המערות מיזמים נוספים של מנריקה בוצעו במערות טבעיות , אשר נוצרו בתהליכים געשיים. כך, למשל, עוצבה המערה חמוס דל אגווה ( Jameus del Agua ) – שבה חללים שנוצרו מהתפרצות הר הגעש, המובילים אל הים – שנמצא מספר קילומטרים ממנה. במערה זו הרחיב מנריקה את החללים – האחד מהם לכדי אולם, בו מושמעים קונצרטים באקוסטיקה נפלאה, ובשני הוקמה מסעדה אשר מתחתיה אגם. באגם חיים סרטנים חסרי פיגמנטים השייכים למין לבקני, שבדרך כלל נמצא רק בעומק רב של מימי האוקיינוס האטלנטי.
גם כאן בולטת יכולתו הייחודית של מנריקה לנצל את תוואי השטח הטבעי ולתכנן מבנים מרשימים אשר מתמזגים בנופיו המרהיבים של האי.
כתבה על 10 חוויות נבחרות באיים הקנריים
המערה הענקית והמרהיבה, שאחד מחלליה הוסב לאולם קונצרטים (צילום: רמי דברת)
על קקטוסים ותחנות רוח גולת הכותרת, לדעתי ולדעת רבים אחרים, היא גן הקקטוסים ( (Jardin de los Cactus - הפרויקט הגדול האחרון של מנריקה. בחלל שקוע, אשר שימש במקור כמחצבה, תוכננו מספר מפלסים וביניהם שבילים. המהלך בשבילים יכול לצפות בכ- 1,300 מיני קקטוסים - מעל 50% ממיני הקקטוסים הקיימים בעולם! הקקטוסים גדלים ומתפתחים היטב באקלים הצחיח והחם באי. בנוסף, צומחים בגן בסך הכל מעל לכ- 9,000 מיני צמחים.
הסיור בין הצמחים הוא טיול בארץ הפלאות ממש: קקטוסים בכל הצורות – דמויי אלמוגים, ברוקולי ואספרגוס, כדוריים, מאורכים, עגולים ומה לא. בכל עונה נמצא גם מספר מינים בעת תפרחתם – חוויה אסתטית גם לאדם שאינו חובב בוטניקה מושבע.
מעל לגן, בראש גבעה מלאכותית קטנה, מתנוססת לה טחנת רוח גבוהה, מבהיקה בלובנה ובולטת בגג האדום שלה. בעבר היו באי טחנות רוח רבות אשר שימשו לטחינת גרעיני תבואות וליצירת קמח. היום, בעידן החשמל, נותרו רק מספר טחנות, אשר משמשות תזכורת חיה לאותה תקופה. המעפיל לחלקה העליון של הטחנה, לאחר שצפה בציורי מנריקה המוצגים על הקירות העקלקלים, יוכל להבחין במנגנון אשר התמיר את אנרגיית הרוח לאנרגיה מכנית.
גן הקקטוסים - הפרויקט האחרון של מנריקה (צילום: רמי דברת)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
אחוזת השחקן עומר שריף אחד הפרויקטים מעוררי הסקרנות ביותר, בהם היה מעורב מנריקה, היה בניית אחוזת לגומאר ( Lagomar ), הידועה גם כביתו של השחקן עומר שריף. מדובר באחד מהנכסים המרשימים ביותר באי (ואחד היפים ביותר שראיתי אי פעם). מכלול של מערות ומעברים, אשר חלקם הגדול נחצבו בסלע על ידי זרמי לבה שירדו במורדות הר הגעש המתנשא מעל למקום. הגדרת האזור והכשרתו למגורים נעשתה על ידי מנריקה עצמו, אך הושלמה על ידי אמן-ארכיטקט נוסף בשם חסוס סוטו ( Jesus Soto ).
הבית נבנה במקור עבור קבלן ויזם בנייה בריטי, אך החליף ידיים מאז. השחקן עומר שריף התאהב במבנה בעת ששהה באי לרגל צילום הסרט "אי המסתורין", בתחילת שנות השבעים. הוא קנה את המקום ונהג לארח בלגומאר חברים ולשחק בו ברידג' (משחק שהיה לו לתחביב מרכזי). ערב אחד הוא נעתר להזמנה לשחק ברידג' מול אותו יזם בריטי שמכר לו את הנכס, אך לרוע מזלו לא ידע כי אותו קבלן הוא גם שחקן ברידג' מצטיין. כך קרה שבכמה שעות הוא הפסיד כסף רב ובסופו של דבר גם את הבית עצמו במשחק זה. ב- 1989 קנו את האחוזה צמד ארכיטקטים (מגרמניה ומאורוגוואי), עיצבו את פנים החללים ואת המעטפת החיצונית מחדש, והבליטו ביתר שאת את העובדה כי המקום נראה כנווה מדבר חצוב בסלע. השינויים נעשו מבלי לפגוע בתפיסה העיצובית המקורית של מנריקה לגבי המקום.
אחוזה הבנויה כחלק מן ההר, לשעבר ביתו של השחקן עומר שריף (צילום: רמי דברת)
ברור הוא כי אינך יכול לעבור כברת דרך ארוכה מדי באי לנזרוטה, מבלי להיתקל בשמו של מנריקה, ובתזכורות חוזרות ונשנות לפועלו באי. לא ניתן לטייל כאן מבלי להתרשם מהעבודה הנרחבת והמרתקת של האמן, שהשפיעה בצורה מכרעת על נוף האי. קשה לבקר בלנזרוטה מבלי לחזור מלאים בהערכה והערצה לסזאר מנריקה.
מידע נוסף
כתבות נוספות על ספרד
עמדת התצפית המעוגנת בנוף הטבעי
כתבה על 10 חוויות נבחרות באיים הקנריים
המערה הענקית והמרהיבה, שאחד מחלליה הוסב לאולם קונצרטים
על קקטוסים ותחנות רוח גולת הכותרת, לדעתי ולדעת רבים אחרים, היא גן הקקטוסים ( (Jardin de los Cactus - הפרויקט הגדול האחרון של מנריקה. בחלל שקוע, אשר שימש במקור כמחצבה, תוכננו מספר מפלסים וביניהם שבילים. המהלך בשבילים יכול לצפות בכ- 1,300 מיני קקטוסים - מעל 50% ממיני הקקטוסים הקיימים בעולם! הקקטוסים גדלים ומתפתחים היטב באקלים הצחיח והחם באי. בנוסף, צומחים בגן בסך הכל מעל לכ- 9,000 מיני צמחים.
הסיור בין הצמחים הוא טיול בארץ הפלאות ממש: קקטוסים בכל הצורות – דמויי אלמוגים, ברוקולי ואספרגוס, כדוריים, מאורכים, עגולים ומה לא. בכל עונה נמצא גם מספר מינים בעת תפרחתם – חוויה אסתטית גם לאדם שאינו חובב בוטניקה מושבע.
מעל לגן, בראש גבעה מלאכותית קטנה, מתנוססת לה טחנת רוח גבוהה, מבהיקה בלובנה ובולטת בגג האדום שלה. בעבר היו באי טחנות רוח רבות אשר שימשו לטחינת גרעיני תבואות וליצירת קמח. היום, בעידן החשמל, נותרו רק מספר טחנות, אשר משמשות תזכורת חיה לאותה תקופה. המעפיל לחלקה העליון של הטחנה, לאחר שצפה בציורי מנריקה המוצגים על הקירות העקלקלים, יוכל להבחין במנגנון אשר התמיר את אנרגיית הרוח לאנרגיה מכנית.
גן הקקטוסים - הפרויקט האחרון של מנריקה (צילום: רמי דברת)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
אחוזת השחקן עומר שריף אחד הפרויקטים מעוררי הסקרנות ביותר, בהם היה מעורב מנריקה, היה בניית אחוזת לגומאר ( Lagomar ), הידועה גם כביתו של השחקן עומר שריף. מדובר באחד מהנכסים המרשימים ביותר באי (ואחד היפים ביותר שראיתי אי פעם). מכלול של מערות ומעברים, אשר חלקם הגדול נחצבו בסלע על ידי זרמי לבה שירדו במורדות הר הגעש המתנשא מעל למקום. הגדרת האזור והכשרתו למגורים נעשתה על ידי מנריקה עצמו, אך הושלמה על ידי אמן-ארכיטקט נוסף בשם חסוס סוטו ( Jesus Soto ).
הבית נבנה במקור עבור קבלן ויזם בנייה בריטי, אך החליף ידיים מאז. השחקן עומר שריף התאהב במבנה בעת ששהה באי לרגל צילום הסרט "אי המסתורין", בתחילת שנות השבעים. הוא קנה את המקום ונהג לארח בלגומאר חברים ולשחק בו ברידג' (משחק שהיה לו לתחביב מרכזי). ערב אחד הוא נעתר להזמנה לשחק ברידג' מול אותו יזם בריטי שמכר לו את הנכס, אך לרוע מזלו לא ידע כי אותו קבלן הוא גם שחקן ברידג' מצטיין. כך קרה שבכמה שעות הוא הפסיד כסף רב ובסופו של דבר גם את הבית עצמו במשחק זה. ב- 1989 קנו את האחוזה צמד ארכיטקטים (מגרמניה ומאורוגוואי), עיצבו את פנים החללים ואת המעטפת החיצונית מחדש, והבליטו ביתר שאת את העובדה כי המקום נראה כנווה מדבר חצוב בסלע. השינויים נעשו מבלי לפגוע בתפיסה העיצובית המקורית של מנריקה לגבי המקום.
אחוזה הבנויה כחלק מן ההר, לשעבר ביתו של השחקן עומר שריף (צילום: רמי דברת)
ברור הוא כי אינך יכול לעבור כברת דרך ארוכה מדי באי לנזרוטה, מבלי להיתקל בשמו של מנריקה, ובתזכורות חוזרות ונשנות לפועלו באי. לא ניתן לטייל כאן מבלי להתרשם מהעבודה הנרחבת והמרתקת של האמן, שהשפיעה בצורה מכרעת על נוף האי. קשה לבקר בלנזרוטה מבלי לחזור מלאים בהערכה והערצה לסזאר מנריקה.
מידע נוסף
כתבות נוספות על ספרד
הסיור בין הצמחים הוא טיול בארץ הפלאות ממש: קקטוסים בכל הצורות – דמויי אלמוגים, ברוקולי ואספרגוס, כדוריים, מאורכים, עגולים ומה לא. בכל עונה נמצא גם מספר מינים בעת תפרחתם – חוויה אסתטית גם לאדם שאינו חובב בוטניקה מושבע.
גן הקקטוסים - הפרויקט האחרון של מנריקה
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
הבית נבנה במקור עבור קבלן ויזם בנייה בריטי, אך החליף ידיים מאז. השחקן עומר שריף התאהב במבנה בעת ששהה באי לרגל צילום הסרט "אי המסתורין", בתחילת שנות השבעים. הוא קנה את המקום ונהג לארח בלגומאר חברים ולשחק בו ברידג' (משחק שהיה לו לתחביב מרכזי). ערב אחד הוא נעתר להזמנה לשחק ברידג' מול אותו יזם בריטי שמכר לו את הנכס, אך לרוע מזלו לא ידע כי אותו קבלן הוא גם שחקן ברידג' מצטיין. כך קרה שבכמה שעות הוא הפסיד כסף רב ובסופו של דבר גם את הבית עצמו במשחק זה. ב- 1989 קנו את האחוזה צמד ארכיטקטים (מגרמניה ומאורוגוואי), עיצבו את פנים החללים ואת המעטפת החיצונית מחדש, והבליטו ביתר שאת את העובדה כי המקום נראה כנווה מדבר חצוב בסלע. השינויים נעשו מבלי לפגוע בתפיסה העיצובית המקורית של מנריקה לגבי המקום.
אחוזה הבנויה כחלק מן ההר, לשעבר ביתו של השחקן עומר שריף
מידע נוסף
כתבות נוספות על ספרד
 |
אודות הכותב
ד"ר רמי דברת מטייל בעולם עם מצלמה, ביקר עד כה ביותר מ-70 מדינות ברחבי העולם, והיד עוד נטויה...
מרצה באקדמיה בתחום הפסיכולוגיה הארגונית, בעל ניסיון עשיר בהרצאות למגוון קהלים, גופים ומוסדות. דוא"ל: ramidov@zahav.net.il |
רמי עונה לשאלותיכם בפורום מומחי תיירות
.jpg)
.jpg)
