www.goTravel.co.il
  • בתי מלון
  • כפרי נופש
  • טיולים לקהל שוחר תרבות ודעת
  • טיולי משפחות מיוחדים
  • טיולי ג'יפים
  • טיולי GPS
  • טיולי הליכה
  • חופשות אופניים
  • טיולי ספארי צלילה
  • שייט תעלות ויאכטות
  • שייט נהרות
  • הפלגות גיאוגרפיות
  • הפלגות לאנטארקטיקה
  • הפלגות לשפיצברגן
  • קרוזים ושייט תענוגות
  • טיולים לאיטליה
  • טיולים לשוויץ
  • טיולים לבלקן
  • טיולים גאוגרפיים לאירופה
  • טיולים לתאילנד
  • טיולים בארצות הברית
  • טיולים לאלסקה והרוקיס
  • טיולים לאסיה ואוקיאניה
  • טיולים לאמריקה הלטינית
  • טיולים מאורגנים לאפריקה
  • טיולים פרטיים לאפריקה
  • חופשות סקי
הרשמה למגזין GOTRAVEL
מגזין איכותי עם כתבות עומק על יעדי טיול בעולם ישלח בחינם לדואר האלקטרוני שלכם
הכתבה מעניינת? שלחו אותה בדואר למי שתרצו

הקש בתיבה את רצף האותיות המופיע למטה:



שייט על נהר הרון בדרום צרפת
מאת: תמירה צדקיהו-חסון


נהר רון לוקח אותנו בנתיבו דרך ערים מרתקות בעלות היסטוריה ארוכה, שדות, שווקים, מבנים ונופים מרהיבים. בהפלגה בת שבוע אפשר להספיק לטעום מכל הטוב שמציע אזור זה.


נראה שהתאהבתי... התאהבתי בשייט נהרות, ולאחר שכבר חוויתי שייט על נהר הדנובה ועל נהר הריין, בחרתי הפעם את נהר הרון כיעד לחופשת השייט שלי. שטנו בחלקו הצרפתי של הנהר במשך שבוע קסום, עליו אספר בכתבה.
 
נהר שראשו בשוויץ וזנבו בתיכון
אורכו של נהר רון (Rhone) הוא כ- 812 ק"מ. מקורו באלפים השווייצריים, מהם הוא זורם לאגם ז'נבה, חודר לצרפת ומתפתל מערבה לאורך הרי היורה (The Jura Mountains), עד אשר מגיע לעיר ליון (Lyon). הנהר ממשיך דרומה לכיוון הים התיכון, עד שמתפצל, בעיר ארל (Arles). הזרוע המזרחית של דלתת רון, "הרון הגדול", נשפך לים התיכון באזור מרסיי (Marseille), בריביירה הצרפתית.
כתבה על פסטיבל ניס וטיול בריביירה הצרפתית

השייט בן השבוע, החל באלפים הצרפתים, במחוז רון-אלפ (Rhone Alpes) שבדרום-מזרח צרפת, בעיר ליון, ואף הסתיים בה. במהלך השייט הגענו דרומה עד לדלתת קאמארג (Camargue) והעיר מרסיי, ועצרנו בערים המרכזיות בדרך.


מסלול ההפלגה על נהר הרון - ליון (A), ויוויאר(B), אביניון (C), ארל (D), שמורת קאמארג (E), מרסיי (F)
(להגדלה לחצו על הפינה השמאלית העליונה)
קניון ארדש ונהר רון
קניון ארדש המרהיב, בו עברה ההפלגה  (צילום: שלמה צדקיהו)

החיים היפים על ספינת נהרות
האהבה הגדולה שפיתחתי לשייט נובעת כנראה מהשילוב בין מנוחה, טיולים, בילויים והיכרות עם אנשים חדשים. במהלך השייט יש זמן להדרכה, להרצאות מעמיקות על הגיאוגרפיה וההיסטוריה של המקום, על התרבות היהודית באותן ארצות, אגדות מקומיות, ומה לא. עדיין נותר זמן לשבת בנחת עם המטיילים, ולהוביל אותם למקומות מעניינים כשיורדים מהספינה. איזה שילוב מנצח.

הספינה
כבר מוכרת וזכורה לי לטובה מטיולי שייט קודמים. את המזוודות פרקנו בחדר המלון שבספינה, סידרנו את חפצינו, ובמהרה התרגלנו לביתנו החדש. כמה נחמד לטייל על פני אזור נרחב, מבלי להידרש לפרוק ולארוז במהלך הטיול, בבתי מלון שונים.

פתחתי את החלון, נשמתי את אוויר הנהר הנעים, ולאחר מנוחה קלה הלכנו לאכול. כל חברי הקבוצה נאנחו, האוכל מסודר בצורה כה מזמינה, הבנו שכאן כבר לא תהיה דיאטה. דגים מסוגים שונים, בשרים, ירקות מבושלים במגוון דרכים, ירקות טריים, עומס מרהיב של גבינות ומנות אחרונות.


ספינות נהר אינן דומות לספינות התענוגות הגדולות (קרוזים), השטות בים הפתוח ונושאות אלפי אנשים. היא אינטימית יותר, מיועדת לעד כ- 150 נוסעים, החדרים והשטחים הציבוריים מרווחים, והסיפון, שהוא אזור הבילוי המועדף, מפנק ורחב ידיים. החיים בספינה הם מנוחה, קריאת ספרים על הסיפון, משחקי שולחן, שיחה עם מטיילים מארצות אחרות, וגם, לשוב כל יום לתא כשהוא נקי ומסודר, לשבת מול החלון הגדול, להשתכשך בבריכה, ללכת לחדר כושר ולסאונה הצופה אל הנהר. אין ספק, כך נראים החיים הטובים.

בערב הראשון, לאחר קבלת הפנים החגיגית של אנשי הצוות, עלינו לסיפון, עם שמפניה ביד, מוסיקת רקע והשקט של הספינה השטה לדרכה.
כתבה על שייט בנהר הדנובה

שייט על נהר הרון
הכותבת על רקע ספינת הנהרות A-ROSA  (צילום: שלמה צדקיהו)
 

שייט נהרות





שדות הלבנדר שלגדות נהר הרון
יצאנו לדרך. הספינה שטה דרומה מהעיר ליון וכבר ביום השני לטיול עגנה בעיר ויוויאר (Viviers), שבאזור ארדש (Ardèche). בעיר אוכלוסייה קטנה המונה כ- 4000 תושבים, והיא נחשבת לאחת מנקודות המוצא לטיולים בקניון ארדש.

על החוף המתינה לנו מדריכה מקומית ואוטובוס. מאחר שצוידנו מראש באזניות שמע, המדריך הישראלי שלנו, שהוא מומחה לאזור, וכבר נתן לנו רקע נרחב בהיותנו בספינה,  נתן את הסבריו בשקט וברוגע. המדריכה המקומית סיפרה לנו על חיי היומיום, הייתה זו הזדמנות לשמוע ממקור ראשון על החיים באזור.

נופי קניון ארדש חלפו על פנינו, מערות נפלאות שחצבו המים בסלע, תצורות נוף שונות ומשונות, מעשי ידי הטבע.

עצירתנו הראשונה הייתה במפעל משפחתי לייצור לבנדר. שדות סגולים פרושים עד האופק ופרפרים עפים בהמוניהם מפרח לפרח קידמו את פנינו ועינינו נפערו. בעודנו מסיירים במקום, נחשפנו לעולם שלם של גידול, הפקה ומיצוי הצמח הנפלא הזה, בעל סגולות ריפוי וריח נהדר. בתום הסיור הגענו לחנות, וכשחזרנו לאוטובוס הוא נמלא בריחו המעורר של הלבנדר. כן, קנינו, איך לא?


המשכנו בטיול דרך נופיו המרהיבים של קניון ארדש. הקיאקים גדשו את הנהר בכל צבעי הקשת.  הרי מאסיף סנטרל (Massif Central) המיתמרים מעליו, בגובה עצום של מעל ל - 1,000 מ' עוררו תגובות התפעלות, שהתגברו כשהגענו לגשר האבן הטבעי Pont d'Arc, סמלו של חבל ארדש.
לינה ואירוח במחוז ארדש

גשר טבעי בקניון ארדש
גשר האבן, מעשה ידי הטבע, שהפך לסמל המחוז  (צילום: שלמה צדקיהו)

אביניון – הארמון, הגשר והגלידה
שיחק לנו המזל וביום שבו עגנו בעיר אביניון (Avignon), התקיים בה פסטיבל תיאטרון ומחול. את פנינו קידם המון אדם, שלטי חוצות ופרסומות על הצגות, העיר כולה הייתה מקושטת וססגונית.

התחנה הראשונה שלנו בסיור הייתה בית הכנסת המפואר, שנבנה במאה ה- 19 על חורבות בית כנסת מהמאה ה- 14, ממנו נותר כשריד, תנור לאפיית מצות.


המשכנו לסיור מודרך באחד האתרים המפורסמים באביניון - ארמון האפיפיורים. הארמון שימש את האפיפיורים, בין השנים 1309- 1377 והוא בנוי בסגנון גותי עם חלקים בסגנון רומאנסקי. למרות שהאולמות שבהם מסיירים ריקים, לא קשה לדמיין את הפאר וההדר בהם חיו האפיפיורים, בזכות המצגות המרשימות וההסברים.

בדרך חזרה לספינה, שרנו כולנו: Sur le pont L'on y danse, l'on y danse d'Avignon ("על גשר אביניון שם כולנו רוקדים, שם כולנו רוקדים"), תוך שאנו צועדים לכיוון הגשר, הקרוי גשר בנזה הקדוש (Saint Bénézet). הגשר המפורסם קרוי על שמו של רועה צעיר שחלומו היה לבנות גשר מעל הנהר. לפי האגדה, הוא זכה ללעג עד שהרים אבן כבדה בכוח אלוהי והטילה למים. הייתה זו אבן הפינה של הגשר. הגשר נבנה והרועה הוכר כקדוש לאחר מותו. במהלך מאות השנים שחלפו, הגשר נהרס פעמים מספר על ידי שיטפונות, וכיום נותרו ממנו 4 קשתות בלבד.

לאחר ארוחה (דשנה) ומנוחה בספינה, יצאנו לטיול נוסף בעיר. הפעם היו בה מופעי רחוב לרוב, וחידה שלא פתרתי: מדוע יש תורים כל כך ארוכים ליד כל חנויות הגלידה בעיר??
לינה באביניון

ארמון האפיפיורים, אביניון
ארמון האפיפיורים המפואר שבעיר אביניון  (צילום: שלמה צדקיהו)

שמורת הטבע של דלתת נהר רון
העיר ארל (Arles) היא עיר עתיקה עם היסטוריה ארוכה, שהוקמה על ידי היוונים במאה השישית לפנה"ס. היום בו הגענו אליה הוקדש ברובו לטיול בשמורת הטבע קאמארגCamargue) ), שבדרום-מערב פרובאנס.

השמורה ניזונה מיובלי נהר הרון המתפצלים בדלתא, והיא מרובת ביצות ובהן עופות מים למכביר. בנוסף, פגשנו בטיולנו בפרים פרובנסיאליים שעתידים לסיים את חייהם במלחמות השוורים, ובסוסי הבר השחורים והאציליים - "סוסי קאמארג".
 

חזרנו להתארגנות בבית המלון הצף שלנו, ויצאנו רגלית אל העיר. לאחר ההסתובבות שבנו אל הספינה, ובערב ציפתה לנו הפתעה: יום הבסטיליה, זיקוקים! כל נוסעי הספינה התמקמו על הסיפון, מי בכיסאות נוח ליד הבריכה, ומי סביב השולחנות. כולם עם כוסות ביד. אני הזמנתי "קיר רויאל", כי מה טוב ומתאים יותר ממשקה של "קרם דה קסיס".
 

פלמינגו בשמורת הטבע של דלתת קאמארג
גם פלמינגו ורודים יש בשמורת הטבע של דלתת הקאמארג  (צילום: שלמה צדקיהו)

מרסיי ופרידה מהספינה
ביום הבא נסענו לביקור בעיר מרסיי. האוטובוס הסיע אותנו לראש הגבעה לבזיליקת נוטרדאם דה לה גארד (Basilique Notre-Dame de la Garde), שפרט ליופייה, נשקף ממנה נוף נפלא על העיר ואל הנמל העתיק והססגוני, שגם על טיול בו לא ויתרנו.

למחרת טיילנו בעיירה הקטנה טורנון ((Tournon השוכנת באזור גידול הגפנים. בעיירה זו מצוי הגשר התלוי השני שנבנה בצרפת, בשנת 1825. גשר זה ציורי ומעניין מבחינה היסטורית. הוא מיועד להולכי רגל ואם מגיעים לכאן מומלץ מאוד לטייל בסביבתו.

בבוקר היום האחרון חזרה הספינה ועגנה בעיר ליון, שבה התאהבתי עוד בביקורי הקודם. הספינה עגנה בסמוך לחצי האי הנוצר ממפגש הנהרות הרון והסון (Saône). 

מאחר שהספינה עגנה עד לפרידתנו למחרת, ולא היה צורך בתחבורה כדי להגיע לעיר, זכיתי לראותה גם בסיור האוטובוס בבוקר, גם לאחר מנוחת הצהריים וגם בערב, לאחר הפרידה מהצוות וארוחת הגורמה שבה התכבדנו. ליון היא עיר תוססת ומתחדשת, ומאחר שהיה זה יום לוהט, המוני אדם הסתובבו ליד הנהר, בבתי הקפה שבעיר העתיקה.

בתום סיור הערב בליון הגיע הזמן לארוז. לשבת עוד פעם אחת על הסיפון וליהנות מרוח הערב, עוד מילה עם אנשי הצוות, כוס אחרונה של משקה, ופרידה.
 
יום הביסטילייה בליון
מופע זיקוקים מרהיב לכבוד יום הבסטילייה, או שמא היה זה לכבודנו?  
(צילום: שלמה צדקיהו)





תמירה צדקיהו-חסון אודות הכותבת
תמירה צדקיהו-חסון, בעלת תואר ראשון בהיסטוריה ובמזרחנות ותואר ראשון ושני בעבודה סוציאלית. במשך שנים שילבה הדרכת טיולים עם עבודתה, וכיום מעדיפה לטייל באופן פרטי ולכתוב. כותבת במגזין טבע הדברים.

לקריאת כתבות נוספות של תמירה.








מספר צפיות: 3666
398