שייט קסום על הדנובה
דרך גרמניה, אוסטריה, סלובקיה והונגריה
מאת: אורנה כהן
עשרים וחמש שנה אני חיה ונושמת קרוזים. שטתי בכל סוגי הספינות וביעדים רבים, אך השיט על הדנובה היה ונשאר חרוט בליבי כחוויה קסומה במיוחד. הנופים העוטפים את הנהר הילכו עליי קסם, האירוח היה מכל הלב ופתח את הלבבות, ואלו הפכו את הטיול לחוויה עשירה במיוחד.
בית מלון צף על הדנובה
שייט נהרות דומה לשייט התענוגות (קרוזים), שרובנו מכירים או שמענו עליו. הספינה היא ביתנו הצף (והמפנק!) למשך כל ימי הטיול, אך כאן השייט אינו בים הפתוח, אלא בנהרות גדולים ורחבים, ובספינות קטנות ביחס לענקיות הקרוזים. עומק הנהר והגשרים שמתחתם עוברות הספינות, מכתיבים ספינות בעלות עד 3 קומות, ולפיכך אין כאן אלפי נוסעים, כמו בספינות הקרוזים, אלא 150-200 נוסעים בלבד.
כך מצאנו את עצמנו עולים לספינה, שעגנה בנמל המוצא בעיירה וילסהופן ( Vilshofen an der Donau ), בחברת מטיילים מכל העולם, ואלו הפכו עבורנו את החוויה ל"טיול בתוך טיול". המשקאות האלכוהוליים המחולקים חופשי על הספינה, ללא תשלום נוסף כמו בהפלגות אחרות, פותחים את הלבבות, והכרנו אנשים חביבים ומעניינים. למרות שבכל חדר יש אינטרנט אלחוטי ומערכות בידור ושמע, חבל להישאר בו. תוך זמן קצר אנחנו מרגישים בלובי כמו בסלון בבית, רק שבבית (לצערי) לא משרתים אותי כל כך נפלא. תמיד מוגשת כאן שתייה חמה וקרה, משקאות חריפים, בירה, עוגות, עוגיות וחטיפים מלוחים. בכלל, רעבים אי אפשר להישאר כאן, אחרי שלוש ארוחות גורמה, עשירות וטעימות להפליא.
תחנות בשייט על הדנובה: וילסהופן (A), פסאו (B), לינץ (C), זלצבורג (D),
מלק (E), דירנשטיין (F), קרמס (G), וינה (H), ברטיסלבה (I), בודפשט (J)
נסיכה ללא תשלום נוסף...
מסלול השייט על הדנובה עובר בארבע מדינות – גרמניה, אוסטריה, סלובקיה והונגריה. עם אור ראשון, מפעילה הספינה מנועים. מי שרוצה מתהפך לצד השני וממשיך לישון, כמו תינוק בעריסה, ומי שרוצה עולה לסיפון לצפות בנופים. לאורך הדנובה, אחד מצירי התחבורה המרכזיים של אירופה, נבנו טירות וארמונות רבים, הטובלים בשדות, כרמים ויערות ירוקים. אפשר להפעיל את הדמיון ולראות את הנוסעים הרבים שעברו כאן במהלך ההיסטוריה, את האבירים והנסיכות שהתגוררו בטירות, וגם את המלחמות הרבות שידע האזור, שעכשיו הוא כולו שלווה.
עוד אני חולמת שאני נסיכה... עוצרת הספינה, כל יום בנמל יעד אחר, ואנו יורדים לסיורי החוף. אפשר לשוטט לבד בערים ובעיירות, אפשר לקחת את אחד מזוגות האופניים שעל הספינה ולצאת לטיול, ואפשר להצטרף לאחד מהסיורים המוצעים, בכמה דרגות כושר הליכה. אם לא בוחרים במשהו חריג, הכול בחינם. מה ששילמתי על השייט, זה מה שאני משלמת, בלי צורך לפתוח שוב ושוב את הארנק.
מאות שנות היסטוריה בעיר פסאו
לעת צהריים מגיעה הספינה לעיר פסאו ( Passau ), השוכנת על מפגש שלושה נהרות גדולים. העיר העתיקה שוכנת על חצי אי בין נהר הדנובה לנהר אין ( Inn ), ואנו עוגנים בסמוך אליה ויוצאים לסיור רגלי. אני נפעמת מהמחשבה שיש כאן בתים שחזו במאות שנות היסטוריה. קתדרלת סנט סטפן ( St. Stephan ) ניצבת כאן כבר מהמאה ה-17, והיא מופת של סגנון בארוק איטלקי, ובית לאורגן השני בגודלו בעולם. קונצרטים יומיים מתקיימים כאן בחודשי הקיץ. אגב, בעיר כולה, שהיא בת 52 אלף תושבים, יש לא פחות מ-52 כנסיות.
אני מוקסמת מהחנויות הקטנות, המציעות מוצרים מיוחדים ואותנטיים, שקשה מאוד למצוא בערים הגדולות – בובות, מכשפות, טרולים, צעצועים מיוחדים ועוד, כיד הדימיון של אומני העיר. אחרי שאנחנו מקבלים קצת ביטחון, אנו עוזבים את הקבוצה, ממשיכים לשוטט ברחובות ולהתרשם מהאווירה המיוחדת.
כתבה על רכיבת אופניים לאורך הדנובה
העיר הקסומה פסאו שוכנת על מפגש שלושה נהרות גדולים (צילומים: FooTToo, RudyBalasko)
זלצבורג בעקבות מוצרט וצלילי המוסיקה
בבוקר המחרת, לאחר ארוחת בוקר דשנה, אנו עוגנים בעיר לינץ ( Linz ), השלישית בגודלה באוסטריה. כאן אפשר לבחור סיור בעיר, נסיעה לעיירה הצ'כית צ'סקי קרומלוב, לאזור האגמים או לזלצבורג. כחובבת מחזות זמר מושבעת, שג'ולי אנדרוז וחבריה לסרט צלילי המוסיקה הם מהחביבים עליה ביותר (מכירה בעל פה את כל השירים), אני בוחרת לצאת לסיור בעקבותיהם.
בעיר זלצבורג ( Salzburg ), מרחק שעה וחצי נסיעה, התרחש הסיפור המקורי של מריה וקפטן פון טראפ, וכאן גם צולמו כמה מהסצינות המפורסמות ביותר בסרט. אני נרגשת במיוחד לבקר בבית הקברות, בו הסתתרה המשפחה מהגרמנים, טרם בריחתה מחוץ לגבולות אוסטריה. בן נוסף ומפורסם מאוד של זלצבורג, הוא וולפגנג אמדאוס מוצרט, שבית משפחתו משמש כמוזיאון. לצד חפציו וריהוט מתקופתו (מאה 18), מרגשת במיוחד תמונת שני ילדיו המחובקים של המלחין, היחידים מששת ילדיו שהגיעו לבגרות.
כתבה על צ'סקי קרומלוב | כתבה על זלצבורג
סיור בעיר זלצבורג, בעקבות מוצרט וצלילי המוסיקה (צילום: Leonhard Niederwimmer)
שיכרון נופים ויין בעמק ואכאו
בשעות הצהריים המוקדמות עוגנת הספינה שלנו בעיירה מלק ( Melk ), ואנו מצטרפים לסיור במנזר הבנדיקטי הגדול, שניצב כאן מאז המאה ה-11. מראש המצוק הוא משקיף על גגות העיירה, נהר הדנובה ועמק ואכאו ( Wachau ). העמק הציורי נמתח מכאן צפון-מזרחה, לאורך הדנובה, ומצטיין בגידול כרמים. וכמובן שאם יש כרמים, יש גם יין, ואם יש יין, יש גם סיור טעימות.
למחרת, היום הרביעי להפלגה, מתחילים להפליג רק לאחר שהשמש בשמיים, שכן מדובר באחד הקטעים המרהיבים ביותר על הדנובה. הספינה עושה דרכה בליבו של עמק ואכאו, בין גבעות מיוערות, כרמים ומטעי פרי, כפרים עתיקים, כנסיות, מנזרים, טירות ומבצרים רבים. אני מרגישה כמו בסיפור אגדה. הספינה עוגנת בעיירה דירנשטיין ( Dürnstein ), המכונה "הפנינה של עמק ואכאו". סיור קצר בעיירה, ושוב, איך לא... טעימות מהיין המעולה שמייצרים כאן.
הספורטיביים שבחבורה יוצאים באופניים לאורך הדנובה אל יעדנו הבא, העיירה קרמס ( Krems an der Donau ), ואנחנו, הספורטיביים קצת פחות, מפליגים שוב. העיירה הקטנה הייתה בעבר אחת הערים הגדולות באוסטריה, והעיר העתיקה שלה, שמורה ויפהפייה, הוכרזה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. שוב טעימות מהיינות של עמק ואכאו, שהעיירה מסמנת את קצהו הצפון-מזרחי, ובערב עוד סיור טעימות, למי שעוד מסוגל לשתות. כשחוזרים לספינה, בשעה 22:30, מחכים לנו כמו תמיד משקאות וחטיפים. אוי, החיים הטובים!
כתבה על שייט בעמק ואכאו
המנזר הבנדיקטי הגדול בעיירה מלק (צילום: Andrey Khrobostov)
קפה היסטורי בווינה
השייט הוא כדור שינה מצוין, ולראייה, כשאני פוקחת את עיניי בבוקר הספינה כבר עוגנת בבירת אוסטריה וינה, והאוטובוסים מחכים לקחת אותנו למגוון סיורים. וינה היא וינה, וקצרה כאן היריעה מלתאר את כל אוצרותיה. המקום שנחרט בליבי במיוחד הוא קפה סנטרל ( Café Central ), בית הקפה ההיסטורי הניצב בעיר העתיקה של וינה, מאז שנת 1876. במבנה המרשים מבחוץ, ועוד יותר מבפנים, נהגו להיפגש האינטלקטואלים של וינה, בהם תאודור הרצל, אלפרד אדלר, יוסיפ ברוז טיטו, זיגמונד פרויד, ולדימיר איליץ' לנין, לאון טרוצקי וגם אדולף היטלר.
אני שותה קפה עם עוגת הזאכר טור ט (Sachertorte) המפורסמת של וינה, חשה את פעמי ההיסטוריה, ולמרות שלא שוכחת את הקשים שבהם, יש בי תחושת ניצחון. הנה אני, תיירת ישראלית, דור שלישי לאלו שגורשו מכאן באכזריות, יושבת כאן בגו זקוף.
כתבה על וינה - הגבירה של אירופה | כתבה על וינה - טיול עם סבתא
ברטיסלבה היפה והקומפקטית
בין שתי ענקיות הדנובה – וינה ובודפשט, בירת סלובקיה ברטיסלבה ( Bratislava ) לפעמים קצת נשכחת, וחבל שכך. העיר העתיקה, הצמודה לרציף בו אנו עוגנים, לא פחות יפה משכנותיה, רק שהכול כאן קומפקטי וזה נוח מאוד, יש להודות. הרגליים לא מתעייפות ברחובות ובסמטאות הצרות ומרוצפות האבן, והיעדר המכוניות מרחובות העיר העתיקה משלים את התחושה שחזרתי כמה מאות שנים לאחור.
מכל מקום משקיפה מעלינו טירת ברטיסלבה, אולי הסמל המוכר ביותר של העיר, והגשר החדש והמרשים, שהזריזים יכולים לטפס לתצפית מראש המגדל שבמרכזו. ביקור קצר, שמשאיר טעם של עוד.
כתבה על ברטיסלבה
נהר הדנובה וטירת ברטיסלבה, הסמל המוכר ביותר של העיר (צילום: DenisVesely)
בודפשט לצלילי הדנובה הכחולה
גם על בודפשט אין צורך להכביר מילים. העיר היפהפייה קיבלה את פנינו עם בניינים מרשימים משני צידי הנהר, ואת שעות היום ניצלנו לסיורים בעיר. בערב נערך קוקטייל חגיגי עם הקפטן ולאחריו ארוחת גאלה עם הקפטן.
זה המקום לומר כמה מילים על הקפטן. בכל ההפלגות בהן השתתפתי, הקפטן הוא ה"אלוהים", אך קפטן הספינה AmaPrima הוא באמת משהו מיוחד. לאורך כל ההפלגה הוא היה נגיש לנוסעים, חברותי וחביב לכל שאלה, הערה ובקשה לתמונה, וכאלו יש הרבה. ולא פחות חשוב, רוחו משפיעה על אנשי הצוות כולם, שניתן לחוש שהם מרוצים, וזה עובר הלאה לנוסעים. הם כל הזמן יחפשו אם מי מהנוסעים צריך עזרה, אם מישהו יושב בודד, ורואים שזה נעשה מכל הלב.
לאחר ארוחת ערב, עטופים במעילים ושמיכות, כולנו עולים לסיפון העליון. לצלילי מנגינת הדנובה הכחולה ואורות העיר המשתקפים במים, אנחנו יוצאים לשייט פרידה מהדנובה, שייט שלא אשכח לעולם.
כתבות על בודפשט
מסיימים בבודפשט, שייט פרידה שלא אשכח לעולם (צילום: SergiyN)
* המסלול בכתבה זו הוא רק אחד ממסלולי השייט על הדנובה ושייט נהרות בכלל.
כתבות נוספות על שייט נהרות
שייט על נהר המקונג
שייט על נהר המוזל - לכל גיל
שייט על הדנובה בעמק וכאו
כתבות נוספות על וינה ומזרח אוסטריה
רכיבת אופניים לאורך הדנובה
וינה - הגבירה של אירופה
שייט בעמק ואכאו
תחנות בשייט על הדנובה: וילסהופן (A), פסאו (B), לינץ (C), זלצבורג (D),
מלק (E), דירנשטיין
נסיכה ללא תשלום נוסף...
מסלול השייט על הדנובה עובר בארבע מדינות – גרמניה, אוסטריה, סלובקיה והונגריה. עם אור ראשון, מפעילה הספינה מנועים. מי שרוצה מתהפך לצד השני וממשיך לישון, כמו תינוק בעריסה, ומי שרוצה עולה לסיפון לצפות בנופים. לאורך הדנובה, אחד מצירי התחבורה המרכזיים של אירופה, נבנו טירות וארמונות רבים, הטובלים בשדות, כרמים ויערות ירוקים. אפשר להפעיל את הדמיון ולראות את הנוסעים הרבים שעברו כאן במהלך ההיסטוריה, את האבירים והנסיכות שהתגוררו בטירות, וגם את המלחמות הרבות שידע האזור, שעכשיו הוא כולו שלווה.
מאות שנות היסטוריה בעיר פסאו
לעת צהריים מגיעה הספינה לעיר פסאו ( Passau ), השוכנת על מפגש שלושה נהרות גדולים. העיר העתיקה שוכנת על חצי אי בין נהר הדנובה לנהר אין ( Inn ), ואנו עוגנים בסמוך אליה ויוצאים לסיור רגלי. אני נפעמת מהמחשבה שיש כאן בתים שחזו במאות שנות היסטוריה. קתדרלת סנט סטפן ( St. Stephan ) ניצבת כאן כבר מהמאה ה-17, והיא מופת של סגנון בארוק איטלקי, ובית לאורגן השני בגודלו בעולם. קונצרטים יומיים מתקיימים כאן בחודשי הקיץ. אגב, בעיר כולה, שהיא בת 52 אלף תושבים, יש לא פחות מ-52 כנסיות.
אני מוקסמת מהחנויות הקטנות, המציעות מוצרים מיוחדים ואותנטיים, שקשה מאוד למצוא בערים הגדולות – בובות, מכשפות, טרולים, צעצועים מיוחדים ועוד, כיד הדימיון של אומני העיר. אחרי שאנחנו מקבלים קצת ביטחון, אנו עוזבים את הקבוצה, ממשיכים לשוטט ברחובות ולהתרשם מהאווירה המיוחדת.
כתבה על רכיבת אופניים לאורך הדנובה
העיר הקסומה פסאו שוכנת על מפגש שלושה נהרות גדולים (צילומים: FooTToo, RudyBalasko)
זלצבורג בעקבות מוצרט וצלילי המוסיקה
בבוקר המחרת, לאחר ארוחת בוקר דשנה, אנו עוגנים בעיר לינץ ( Linz ), השלישית בגודלה באוסטריה. כאן אפשר לבחור סיור בעיר, נסיעה לעיירה הצ'כית צ'סקי קרומלוב, לאזור האגמים או לזלצבורג. כחובבת מחזות זמר מושבעת, שג'ולי אנדרוז וחבריה לסרט צלילי המוסיקה הם מהחביבים עליה ביותר (מכירה בעל פה את כל השירים), אני בוחרת לצאת לסיור בעקבותיהם.
בעיר זלצבורג ( Salzburg ), מרחק שעה וחצי נסיעה, התרחש הסיפור המקורי של מריה וקפטן פון טראפ, וכאן גם צולמו כמה מהסצינות המפורסמות ביותר בסרט. אני נרגשת במיוחד לבקר בבית הקברות, בו הסתתרה המשפחה מהגרמנים, טרם בריחתה מחוץ לגבולות אוסטריה. בן נוסף ומפורסם מאוד של זלצבורג, הוא וולפגנג אמדאוס מוצרט, שבית משפחתו משמש כמוזיאון. לצד חפציו וריהוט מתקופתו (מאה 18), מרגשת במיוחד תמונת שני ילדיו המחובקים של המלחין, היחידים מששת ילדיו שהגיעו לבגרות.
כתבה על צ'סקי קרומלוב | כתבה על זלצבורג
סיור בעיר זלצבורג, בעקבות מוצרט וצלילי המוסיקה (צילום: Leonhard Niederwimmer)
שיכרון נופים ויין בעמק ואכאו
בשעות הצהריים המוקדמות עוגנת הספינה שלנו בעיירה מלק ( Melk ), ואנו מצטרפים לסיור במנזר הבנדיקטי הגדול, שניצב כאן מאז המאה ה-11. מראש המצוק הוא משקיף על גגות העיירה, נהר הדנובה ועמק ואכאו ( Wachau ). העמק הציורי נמתח מכאן צפון-מזרחה, לאורך הדנובה, ומצטיין בגידול כרמים. וכמובן שאם יש כרמים, יש גם יין, ואם יש יין, יש גם סיור טעימות.
למחרת, היום הרביעי להפלגה, מתחילים להפליג רק לאחר שהשמש בשמיים, שכן מדובר באחד הקטעים המרהיבים ביותר על הדנובה. הספינה עושה דרכה בליבו של עמק ואכאו, בין גבעות מיוערות, כרמים ומטעי פרי, כפרים עתיקים, כנסיות, מנזרים, טירות ומבצרים רבים. אני מרגישה כמו בסיפור אגדה. הספינה עוגנת בעיירה דירנשטיין ( Dürnstein ), המכונה "הפנינה של עמק ואכאו". סיור קצר בעיירה, ושוב, איך לא... טעימות מהיין המעולה שמייצרים כאן.
הספורטיביים שבחבורה יוצאים באופניים לאורך הדנובה אל יעדנו הבא, העיירה קרמס ( Krems an der Donau ), ואנחנו, הספורטיביים קצת פחות, מפליגים שוב. העיירה הקטנה הייתה בעבר אחת הערים הגדולות באוסטריה, והעיר העתיקה שלה, שמורה ויפהפייה, הוכרזה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. שוב טעימות מהיינות של עמק ואכאו, שהעיירה מסמנת את קצהו הצפון-מזרחי, ובערב עוד סיור טעימות, למי שעוד מסוגל לשתות. כשחוזרים לספינה, בשעה 22:30, מחכים לנו כמו תמיד משקאות וחטיפים. אוי, החיים הטובים!
כתבה על שייט בעמק ואכאו
המנזר הבנדיקטי הגדול בעיירה מלק (צילום: Andrey Khrobostov)
קפה היסטורי בווינה
השייט הוא כדור שינה מצוין, ולראייה, כשאני פוקחת את עיניי בבוקר הספינה כבר עוגנת בבירת אוסטריה וינה, והאוטובוסים מחכים לקחת אותנו למגוון סיורים. וינה היא וינה, וקצרה כאן היריעה מלתאר את כל אוצרותיה. המקום שנחרט בליבי במיוחד הוא קפה סנטרל ( Café Central ), בית הקפה ההיסטורי הניצב בעיר העתיקה של וינה, מאז שנת 1876. במבנה המרשים מבחוץ, ועוד יותר מבפנים, נהגו להיפגש האינטלקטואלים של וינה, בהם תאודור הרצל, אלפרד אדלר, יוסיפ ברוז טיטו, זיגמונד פרויד, ולדימיר איליץ' לנין, לאון טרוצקי וגם אדולף היטלר.
אני שותה קפה עם עוגת הזאכר טור ט (Sachertorte) המפורסמת של וינה, חשה את פעמי ההיסטוריה, ולמרות שלא שוכחת את הקשים שבהם, יש בי תחושת ניצחון. הנה אני, תיירת ישראלית, דור שלישי לאלו שגורשו מכאן באכזריות, יושבת כאן בגו זקוף.
שיכרון נופים ויין בעמק ואכאו
בשעות הצהריים המוקדמות עוגנת הספינה שלנו בעיירה מלק ( Melk ), ואנו מצטרפים לסיור במנזר הבנדיקטי הגדול, שניצב כאן מאז המאה ה-11. מראש המצוק הוא משקיף על גגות העיירה, נהר הדנובה ועמק ואכאו ( Wachau ). העמק הציורי נמתח מכאן צפון-מזרחה, לאורך הדנובה, ומצטיין בגידול כרמים. וכמובן שאם יש כרמים, יש גם יין, ואם יש יין, יש גם סיור טעימות.
למחרת, היום הרביעי להפלגה, מתחילים להפליג רק לאחר שהשמש בשמיים, שכן מדובר באחד הקטעים המרהיבים ביותר על הדנובה. הספינה עושה דרכה בליבו של עמק ואכאו, בין גבעות מיוערות, כרמים ומטעי פרי, כפרים עתיקים, כנסיות, מנזרים, טירות ומבצרים רבים. אני מרגישה כמו בסיפור אגדה. הספינה עוגנת בעיירה דירנשטיין ( Dürnstein ), המכונה "הפנינה של עמק ואכאו". סיור קצר בעיירה, ושוב, איך לא... טעימות מהיין המעולה שמייצרים כאן.
הספורטיביים שבחבורה יוצאים באופניים לאורך הדנובה אל יעדנו הבא, העיירה קרמס ( Krems an der Donau ), ואנחנו, הספורטיביים קצת פחות, מפליגים שוב. העיירה הקטנה הייתה בעבר אחת הערים הגדולות באוסטריה, והעיר העתיקה שלה, שמורה ויפהפייה, הוכרזה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. שוב טעימות מהיינות של עמק ואכאו, שהעיירה מסמנת את קצהו הצפון-מזרחי, ובערב עוד סיור טעימות, למי שעוד מסוגל לשתות. כשחוזרים לספינה, בשעה 22:30, מחכים לנו כמו תמיד משקאות וחטיפים. אוי, החיים הטובים!
כתבה על שייט בעמק ואכאו
המנזר הבנדיקטי הגדול בעיירה מלק (צילום: Andrey Khrobostov)
קפה היסטורי בווינה
השייט הוא כדור שינה מצוין, ולראייה, כשאני פוקחת את עיניי בבוקר הספינה כבר עוגנת בבירת אוסטריה וינה, והאוטובוסים מחכים לקחת אותנו למגוון סיורים. וינה היא וינה, וקצרה כאן היריעה מלתאר את כל אוצרותיה. המקום שנחרט בליבי במיוחד הוא קפה סנטרל ( Café Central ), בית הקפה ההיסטורי הניצב בעיר העתיקה של וינה, מאז שנת 1876. במבנה המרשים מבחוץ, ועוד יותר מבפנים, נהגו להיפגש האינטלקטואלים של וינה, בהם תאודור הרצל, אלפרד אדלר, יוסיפ ברוז טיטו, זיגמונד פרויד, ולדימיר איליץ' לנין, לאון טרוצקי וגם אדולף היטלר.
אני שותה קפה עם עוגת הזאכר טור ט (Sachertorte) המפורסמת של וינה, חשה את פעמי ההיסטוריה, ולמרות שלא שוכחת את הקשים שבהם, יש בי תחושת ניצחון. הנה אני, תיירת ישראלית, דור שלישי לאלו שגורשו מכאן באכזריות, יושבת כאן בגו זקוף.
ברטיסלבה היפה והקומפקטית
בין שתי ענקיות הדנובה – וינה ובודפשט, בירת סלובקיה ברטיסלבה ( Bratislava ) לפעמים קצת נשכחת, וחבל שכך. העיר העתיקה, הצמודה לרציף בו אנו עוגנים, לא פחות יפה משכנותיה, רק שהכול כאן קומפקטי וזה נוח מאוד, יש להודות. הרגליים לא מתעייפות ברחובות ובסמטאות הצרות ומרוצפות האבן, והיעדר המכוניות מרחובות העיר העתיקה משלים את התחושה שחזרתי כמה מאות שנים לאחור.
מכל מקום משקיפה מעלינו טירת ברטיסלבה, אולי הסמל המוכר ביותר של העיר, והגשר החדש והמרשים, שהזריזים יכולים לטפס לתצפית מראש המגדל שבמרכזו. ביקור קצר, שמשאיר טעם של עוד.
כתבה על ברטיסלבה
נהר הדנובה וטירת ברטיסלבה, הסמל המוכר ביותר של העיר (צילום: DenisVesely)
בודפשט לצלילי הדנובה הכחולה
גם על בודפשט אין צורך להכביר מילים. העיר היפהפייה קיבלה את פנינו עם בניינים מרשימים משני צידי הנהר, ואת שעות היום ניצלנו לסיורים בעיר. בערב נערך קוקטייל חגיגי עם הקפטן ולאחריו ארוחת גאלה עם הקפטן.
זה המקום לומר כמה מילים על הקפטן. בכל ההפלגות בהן השתתפתי, הקפטן הוא ה"אלוהים", אך קפטן הספינה AmaPrima הוא באמת משהו מיוחד. לאורך כל ההפלגה הוא היה נגיש לנוסעים, חברותי וחביב לכל שאלה, הערה ובקשה לתמונה, וכאלו יש הרבה. ולא פחות חשוב, רוחו משפיעה על אנשי הצוות כולם, שניתן לחוש שהם מרוצים, וזה עובר הלאה לנוסעים. הם כל הזמן יחפשו אם מי מהנוסעים צריך עזרה, אם מישהו יושב בודד, ורואים שזה נעשה מכל הלב.
לאחר ארוחת ערב, עטופים במעילים ושמיכות, כולנו עולים לסיפון העליון. לצלילי מנגינת הדנובה הכחולה ואורות העיר המשתקפים במים, אנחנו יוצאים לשייט פרידה מהדנובה, שייט שלא אשכח לעולם.
כתבות על בודפשט
נהר הדנובה וטירת ברטיסלבה, הסמל המוכר ביותר של העיר (צילום: DenisVesely)
כתבות על בודפשט
מסיימים בבודפשט, שייט פרידה שלא אשכח לעולם
שייט על נהר המוזל - לכל גיל
שייט על הדנובה בעמק וכאו